דילמה- טיפול באם
דיון מתוך פורום סכיזופרניה
שלום רב, הנני בחורה צעירה בת 30 מטפלת באימי בת ה-50 כבר מעל 10 שנים בהלידול (באמצעות טיפות) טיפטוף למשקה ללא ידיעתה. מכיוון שהיא מסרבת להודות במצבה. הדבר נעשה באמצעות פיקוח מלא מול הפסיכיאטרית המטפלת ורופאת המשפחה. אני בת יחידה לאימי חוץ ממני אין לה אף אחד. הגעתי למצב שעליי לעזוב בקרוב ולא אוכל להיות זמינה כל יום. כלומר אין מי שיתן לה את התרופה. במקרה שמצבה מתדרדרד לאיזה מוסד עליי לפנות כדי לשכן אותה? מה הפרוצדורה? ובגדול מה הפתרון לאנשים חולי סכיזופרניה שלא באמת מודעים למצבם ומסרבים ליטול תרופות בעצמם? האם קיים מוסד כלשהו שדואג להם לא רק לחודש חודשיים אלא לכל החיים? הרי ידוע שסכיזופרניה זאת לא מחלה שניתן לרפא ועל כן עליהם להיות מטופלים כל חייהם. אודה לעזרה והכוונה בנושא.
סכיזופרניה היא אכן מחלה כרונית ויש הרבה גורמים בביטוח לאומי, באגף השיקום ובמשרד הבריאות שמסייעים לשיקום או לעזרה בתפקוד היומיומי, אם יש צורך, מדיור מוגן ועד מחלקה כרונית. אם היא עצמאית כשהיא מקבלת טיפול היא לא זקוקה למוסד אלא לטיפול שיחזיר אותה לתפקוד. קשה לדעת מראש מה יקרה ואם מצבה ידרדר ועד כמה, רק אם הוא ידרדר אפשר יהיה להחליט לאיזו עזרה היא זקוקה. בכל מקרה אפשר לכפות על אדם טיפול או אשפוז רק במקרה ויש סכנה לחייו או לחיי הסובבים אותו.
שלום תודה רבה על תשובתך. אמי מקבלת מביטוח לאומי קצבה כנכה 75% היא אכן מתפקדת בזמן הטיפול. השאלה מי יוכל לדאוג לתת לה טיפול אם זה לא יהיה במסגרת מוסד? כשהיא לא מטופלת היא מסכנת את עצמה מכיוון שלא קמה ממיטתה. לא אוכלת ולא שותה. רק בוכה כל היום. ומדוע יש צורך בהתדרדרות מצבה רק כדי לקבוע לאיזו מסגרת/ טיפול היא זקוקה? אין אפשרות למנוע זאת מראש ע"י פניה לגורמים הרלוונטים ? תודה רבה על הייעוץ וחג שמח.
אם היא מסכנת את עצמה בכך שלא שותה ואוכלת אפשר לפנות לפסיכיאטר המחוזי ולבקש להוציא עבורה הוראה לאשפוז כפוי. במהלך האשפוז אם היא לא מראה הבנה לכך שצריך לקחת תרופות אפשר לבקש להוציא הוראה לטיפול מרפאתי כפוי שיחייב אותה להגיע למעקב במרפאה ולקבל טיפול.
מנהל פורום סכיזופרניה
