ביטול אבחנה
דיון מתוך פורום סכיזופרניה
שלום. אני מתמודד שנים רבות עם טראומה מינית. עד היום. במהלך השנים. לא דיווחתי על המצוקה באופן ברור והדגמתי קשיים על גבול הפסיכוטי. בעקבות כך אובחנתי סכיזופרניה. ומאז המצב שלי התדרדר בעקבות ההשלכות של הטיפול ההרסני והיעדר טיפול ממוקד על הטראומה. במהלך מחקר רציני שעשיתי גיליתי שאני פשוט לא חולה נפש. גיליתי את הכשלים של הפסיכיאטריה בנוגע לענייני. ולמרות הצהרותיי, לא מוכנים לאפשר לי להתפתר מהאבחנה ההרסנית הזאת. מה עושים? כיום אני מקבל שיחות ברווחה. עם מטפל בטראומה ואני חושש מזה שהמצב הנוכחי ,עם האבחנה , תשליך על ההחלטה אם להמשיך או לא להמשיך לתת לי שיחות. יש לציין, ששנים הופניתי לחברה חולה וכאשר אני נמצא עם חולים אני חש הפחתת ערך רצינית לגבי כי משוים אותי לאנשים שלא מוצאים את עצמם במציאות.
אם אינך מסכים עם האבחנה אתה יכול לפנות למקום שאבחן אותך ולבקש שיעברו איתך על התיק ויסבירו לך מדוע החליטו על האבחנה הזו. אבחנה של סכיזופרניה ניתנת לפי התסמינים ולא לפי הגורם, אפשר לפתח אחרי טראומה הפרעה פוסט טראומטית/הפרעה אובססיבית קומפולסיבית/סכיזופרניה והרבה הפרעות אחרות, כל אחד מגיב אחרת לטראומה. אם השיחות עם מטפל בטראומה עוזרות לך כדאי להתעקש ולבקש להמשיך אותן גם אם אתה יכול לקבל שיחות במרפאה לבריאות הנפש.
השאלה אם אפשר להמשיך לקבל את הסיוע השיחתי ברווחה? הוא מועיל לי הרבה יותר מאשר במסגרת של ברהן
אני מדגיש , מדובר בטעות חמורה. אינני סובל מסכיזופרניה אלא מפוסט טראומה קשה. כל מגע עם מערכת בריאות הנפש מזיקה. מה שלא קורה עם הרווחה. דווקא שם אני מרגיש התקדמות. אז מה עושים?
אני לא מבין מה התשובה שלך דר ענת...אני מדגיש , מדובר בטעות חמורה. אינני סובל מסכיזופרניה אלא מפוסט טראומה קשה. כל מגע עם מערכת בריאות הנפש מזיקה. מה שלא קורה עם הרווחה. דווקא שם אני מרגיש התקדמות. אז מה עושים?