מיואשת מתגיות המחלה

לדר' ענת פליישמן היקרה אני מאוד לחוצה כי רוצים שאני אקח תרופות פסיכיאטריות לאחר שבדצמבר 2012 הפסיקו לי את התרופות כי הם גרמו לי לסבל רב שזה התבטא בהתקף חרדה קשים מאוד ומחשבות אובדניות קשות עד אשר הייתי צריכה כל שני וחמישי ללכת למיון ואי תפקוד כלל אלא לשכב במיטה כל היום ואפילו הדברים הכי חיוניים כמו להתקלח לא יכולתי הייתי כל כך חלשה וחסרת כוחות ואני אדם מאוד היגייני וזה הכאיב לי. לאחר שנתיים שהרופאה ראתה שניסו כל המאמצים להתאים לי תרופות מכל הסוגים ולא צלח היא הפסיקה לי את התרופות. לצערי עם הפסקת התרופות הם לא הסכימו לתת לי טיפול פסיכולוגי נוסף לפי הנוהל במרפאה והייתי צריכה מאוד הכלה, היו תקופות שהייתי מצליחה ונהנתי גם ממה שיש אך לאורך טווח צריך דברים שעושים טוב, כמו זוגיות בגלל העבר הרחוק שעברתי הטרדות מיניות אינני יכולה ליצור קשרים זוגיים וגם מבחינת משקל ותחושה לא נעימה ההטרדה שעברתי. לצערי גם החברות שלי שעם מחלתי ניתקתי כל קשר ולכן היו לי רק קשרים של מתמודדים והייתי מעין מטפלת שלהם ולא חברה כי אני אדם חיובי וקוראת הרבה ספרים פסיכולוגים ופסיכולגיה חיובית ויודעת כיצד לפעול גם במצבי מצוקה. לאחרונה בגלל שעברתי קשיים בשיקום התעסוקתי דרך מרכזות שיקום של סל שיקום והתמודדתי עם מצבים לא נעימים איתם כמו שרק עשו בדיקת שפיות, ביטלו פגישות ולא קידמו אותי לעבודה לא רציתי. בוועדה של סל שיקום אמרתי זו והמרכזת עשתה לי בדיקת שפיות וניסתה לראות שאולי אני צריכה תרופות ונתתי לה את כל הצידוקים שאינני צריכה תרופות וגם הצוות ובכך קיבלתי אישור של ליווי ארגון צרכני נותני שירות להיות מדריכה לפגועי נפש. אך גם לא הצליח עד שעזבתי את המרפאה ומצאתי עבודה לבד כסומכת לפגועי נפש כפי שרציתי, זה רק מראה על היכולת והכוחות והאופטימיות שלי. לצערי עקב עזרה לחברה שסבלה מהתעללות קשה של בעלה ונאלצתי להיות נוכחת למצבים מאוד קשים כמו הרעבה מס' חודשים וכן דברים נוספים, לקיתי בהתקף חרדה וכאשר רציתי לחזור למרפאה הרופא שלי פרש והיה רופא חדש שלא טיפל בי אלא שלח אותי רק למיונים. כאשר 2 חוות דעת פסיכיאטרים מהמיון התרשמו שאני נמצאת בזמן ובמקום, בוחן מציאות תקין, ללא מחשבות שווא, לא במצב פסיכוטי ותובנה קיימת ולכן משוחררת מבחינה פסיכיאטרית ורק נתנו לי כדור נגד חרדה שרק גרם לי לסבל ולא עזר מה שהטיב עימי זה תמיכה בפורומים שאני תומכת ומחשבותיי הבריאות. וכן היתה ביקורת במרפאה ודיווחתי לחלק מהצוות והוא היה מודע לכך ונלחץ מאוד ולצערי הרופא החדש שרצה להרשים את מנהלו כמו טירון חדש דיווח לו והוא לא ידע מזה וכן התנהג בצורה בוטה ולא אינושית כלפי ולא רצה אפילו לשוחח איתי שאמרתי לו שאני בחרדה אלא רק לדחוף לי תרופות ושאין טעם בכך. לצערי הוא שכנע את כל הצוות שאני צריכה תרופות והם לא מוכנים לתת לי טיפול פסיכולוגי וגם הרופא החדש אמר שלא בטוח שגם ייתנו אם גם אקח תרופות. אני הולכת לפעמים לייעוציים עם פסיכולוגית פרטית והיא התרשמה שאני יכולה להיות בלי תרופות ולקבל טיפול פסיכולוגי ואף ניסתה לפנות למכון לוטם שבאיכילוב כדי שאני אקבל טיפול לפוסט טראומה עקב ההטרדות המיניות. לצערי בגלל שאלה ותשובה שעניתי פסלו את טיפולי ואמרו שאם יראו בתיק הרפואי ממרכז לבריאות הנפש שאני לא יכולה לקבל טיפול אז לא יאשרו לי ואחר כך היא אמרה לי שהם לא מסכימים לטפל בי ואינני יודעת אם בגלל השאלה שלפני הספקתי להרחיב היא ישר חשבה שזה פראוניה בגלל שאמרתי שמשפחתי אומרת לי אמרות פוגעניות ומן הסתם תמיד הם היו עוד מילדותי ומלפני שאובחנתי כלוקה בסכיזופרניה ורציתי להגיד גם דיכאון ורק שמה שיש מחלה סכיזופרניה ישר פסלה אותי ונראה לי שבכלל לא פנתה למרכז לבריאות הנפש וגם אם כן, זה מאוד מאכזב בגלל תגיות אינני מקבלת טיפול ואינני צריכה לקבל תרופות אני יכולה בלעדיהם. גם במכבי רוצים סיכום מחלה ואם יראו בתיק שאם משהו מנע טיפול פסיכולוגי, אזי גם ימנעו. לכן נמצאת במצב מאוד מתסכל ומאיים כי אני מאמינה בעצמי וביכולותיי ובאופטימיות ובכוחות הנפשיים וחוששת שיפסלו אותי על סף בגלל שאני לא רוצה לקחת תרופות שאינני צריכה ורק בגלל אבחנה כסכיזופרניה ואשר מתייגת אותי כתגית מדבקת ולא אנושית. רוצה לפנות למטפל פרטי ממכון לוטם אך פוחדת שהוא גם יפסול אותי בגלל האבחנה כפי שהם אומרים לי שאינני יכולה לקבל טיפול. הפסיכולוגית הפרטית שלי הדינמית מאמינה בי אך אני רוצה לטפל בטיפול פוסט טראומה לחוויות הלא נעימות שחוויתי. מאוד כואבת ולא מבינה את כל ההמולה סביב התרופות ואיך אפשר לצאת מזה כדי שאוכל לקבל טיפול פסיכולוגי ללא תרופות כי אינני מאמינה בתרופות לאור תופעות לוואי של שנים הן פזיות והן פסיכיאטריות שרק גרמו לסבל רב ולהחרפת המצב כפי שתיארתי ועוד אחרים. אודה לך מאוד דר' היקרה אם תוכלי למצוא דרך כיצד אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי כי מרכז לבריאות הנפש לא מוכן לטפל בי ללא תרופות ומפחדת שאולי גם מטפל פרטי ימנע ממני לחינם. לתשובתך המהירה אודה מאוד, מירב

להערכתי אינני סובלת מסכיזופרניה, האבחנה לא נכונה ולראיה לזאת הרופאה שפרשה שהיא הפסיקה את התרופות טענה שאבחנת סכיזופרניה לא ברורה לאור ההתנהגות הטובה לאבחונים שלה. הצוות טוען שאני הפסקתי את התרופות והרופאה איננה וכמו כן חושב שאני צריכה תרופות בניגוד לרופאה הקודמת ולי. גם פסיכולוג מפורומים אומר שיש מטפלים הסוברים שאפשר לאפשר טיפול פסיכולוגי עם אבחנת סכיזופרניה ויש כאלו שלא. לכן, גם מרכז לוטם אמר מאחר ויש מידע בתיק שאני לא יכולה לקבל טיפול, אז הוא לא יכול להעניק לי טיפול ואני חושבת שזה טעות גדולה מאוד כפי שהרופאה שפרשה אמרה שאבחנה לא ברורה כי תפקדתי כרגיל. ועוד היתה ועדת סל שיקום בכדי לאשר לי להיות מדריכה לפגועי נפש והרכזת עשתה לי בדיקת שפיות וכל הצוות טען שאין אני צריכה תרופות, אזי משהו לא כשורה הולך עם הצוות. כיום אני סומכת לפגועי נפש וכאשר יש התדרדרות במטופלת שלי שיש לה סכיזופרניה אני מדווחת לבוסית שלי והיא מדווחת גם לעוסית מהרווחה שלה והם חשבו שלא וגלל שלחצתי הם אמרו לקחת אותה לפסיכיאטרית והיא תקבע והפסיכיאטרית הסכימה איתי ומאוד תמכה בדעותיי ולכן היא רוצה שאני אבוא איתה לפגישות ותדבר איתנו כל אחת לחוד כי זה גורם לה לכעס שאני אומרת עליה את הדיווחים, אזי זאת לא אחת שלא מודעת למצבה והבוסית שלי משבחת אותי על עבודתי. בא רופא חדש ואמר למנהל המחלקה שסיפרתי לו על הביקורת של המטופלים הסמויים הקבועים במועדון וגם היו חדשים וחלק במרפאה והמתנדב הסמוי במרפאה ועוד אני עבדתי בעבר כמטפלת בעיסוי רפואי בקופות חולים וזה אותן ההתנהגויות והן גם הזויות ולא מתקבלות על הדעת, אם כן הם לא היו פה וכן היו סתירות בדבריהם ועשו לי בדיקת שיקום. גם בקופת חולים שרציתי לעבור אליהם, מנהל המרפאה אמר לי שאם יראה בתיק שלא נתנו לי מאיזו סיבה טפול פסיכולוגי אז הוא גם לא יאשר לי. בנוסף אני מפחדת שאם אגיד למטפל שלא מאמין שאפשר לטפל בי פסיכולוגית בגלל אבחנה גם שגויה וגם הוא לא חושב שאפשר לטפל, אזי לא ירצה לטפל בי. הפסיכולוגית הפרטית שאני הולכת אליה לפעמים לייעוצים מאמינה בי וגם דיברה עם הצוות וחושבת שאני יכולה לקבל טיפול וגם טיפול פסיכולוגי המתמחה בפוסט טראומה, אך מאחר והיא לא מתמחה בפוסט טראומה אזי אני רוצה ללכת למטפל בתחום זה, כי מעולם לא היה לי מערכת זוגית עם גבר בגלל ההטרדות המיניות מהעבר. לכן אני כל כך מרגישה רע מכל העניין והתגיות הללו ורוצה טיפול לצורך שלי ולא רק בדיקת שפיות ועם הרופא החדש שממש תקיף איתי כי חושב ששיטת המקל והגזר זה מה שישכנע אותי ואני חושבת שזה גם מפחד מהביקורת כי אמרתי להם שהם כל הזמן היו מתקשרים אלי ושואלים אותי שאלות אינטימיות ושיקומיות וזה עצבן אותי, קודם הייתי בחרדה אבל כיום אני מבינה שזה חלק מהביקורת כי רוצים לבדוק את השיקום שלי ולא דווקא שיש משהו לא בסדר בי וגם הפסיכולוגית הפרטית שלי אמרה את זה. השאלה מה עושים עם כל הסיוט הזה, איך אפשר לשלול את האבחנה הלא נכונה וכל כך מגבילה ומייסרת אותי?

לדר' פליישמן היקרה, אין לי אימון בצוות לגבי התרופות וזאת מכיוון שלאחר שהיתה לי שיחה עם הרופא החדש ומנהל המחלקה ודיווחתי לו על הביקורת על המרפאה שחלק מהצוות ידע על כך כי דיוותי להם קודם והם לא דיווחו למנהל, אזי בסיום השיחה וכאשר לא רציתי להיות מטופלת שם בגלל שאני לא מאמינה בתרופות ומאמינה שהבעיה שלי היא פסיכולוגית, אז מנהל המחלקה בסיום השיחה אמר לרופא: "אתה לא חותם על זה, תכתוב כל מה שנאמר כאן" - הכוונה שמנהל המרפאה לכאורה הקריא לי שהרופא החדש כתב שאני עדיין מסרבת לקחת תרופות ולא היה עוד פירוט ולא היה חותמת שלו וזה לא פעם ראשונה שמנהל המרפאה עושה לי זאת, גם לאחר שהרופאה הראשונה הפסיקה לי את התרופות והחולף הרופא ופניתי אליו הוא עשה את אותו הדבר. כלומר, אני מאמינה שאינני צריכה תרופות ולא מאמינה לצוות בגלל החשש מהביקורת ובגלל זה הם רוצים לדחוף לי תרופות, הרי הרופא הקודם הסכים איתי על הרפורמה והביקורת ולא אמר לי שאני צריכה תרופות, אלא רק שהייתי בדיכאון מכל המצב בגלל שלא שיקמו אותי וזה לגיטימי אך כאשר עזבתי שם ומצאתי עבודה הרגשתי מצוין עד למקרה אחרון וחזרתי שוב. אפשר להיות מטופלת רק פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית כי שתי האבחונים מהמיונים טוענים שאני לא במצב פסיכוטי ולא במחשבות שווא ובוחן מציאות תקין ותובנה קיימת ולכן משחוררת מבחינה פסיכיאטרית. אני פניתי לפסיכולוג פרטי מלוטם ויש לי פגישת היכרות איתו בשבוע הבא, אבל יש מצב שאם אני אמסור לו את כל הפרטים על הצוות שהם מכריחים אותי לקחת תרופות שלא לצורך, אז לא ירצה לטפל בי? אני לא מאמינה בתרופות בגלל שהם רק הזיקו לי ולקחתי המון וגם לבעיות פיזיות ורק הכלה עוזרת לי, השאלה אם אפשר לטפל בי ללא תרופות אם לכאורה יש אבחנה של סכיזופרניה כי לא מרגישה צורך בכך?