שאלה
דיון מתוך פורום סכיזופרניה
שלום, יש לי שאלה בקשר לגילוי הקשר בין צורות שונות של הגן C4 להתפתחות סכיזופרניה. אם ביטוי עודף של הגן גורם לקיצוץ סינפסות במוח בגיל ההתבגרות, האם משתמע מכך שכל טיפול עתידי שיסתמך על ממצא זה יוכל לעזור רק לחולים בגיל ההתבגרות, בהנחה שבגיל מבוגר יותר השפעת הסינפסות הפחותות כבר גרמה לנזק בלתי הפיך (גם במובן הפיזיולוגי וגם בכל תהליך התפתחות הכישורים הקוגניטיביים שכבר התקבעו באופן לא תקין? תודה מראש.
במאמר שהתפרסם ב-NATURE לגבי גורם גנטי לסכיזופרניה מתוארת עבודה של קבוצת חוקרים שמצאה 108 אזורים בגנים שהיו גורמי סיכון לסכיזופרניה. זה שהיה החזק ביותר היה לגן שמקודד פקטור במערכת החיסון שנקרא "משלים" (complement). יש עליה בביטוי של הגן הזה בזמן שבו יש גיזום של סינפסות בעכברים. העבודה חשובה מאוד ומסתמכת על מדגם גדול מאוד אבל הדרך מזיהוי גורם אפשרי ועד לפיתוח טיפול ארוכה, ואפשר להשתמש בידע הזה בכל מיני צורות, לא רק במניעה של גיזום. למרות שהתוצאות ראשוניות מאוד ואי אפשר לדעת איך חוקרים ישתמשו בהן את צודקת בכך שסכיזופרניה היא מחלה התפתחותית, ולפעמים אפשר לראות שינויים נוירולוגים בילדות אצל אנשים שמפתחים אחר כך את המחלה.