סימנים שליילים בסכיזופרניה

שלום רב. אני בת 29, חולה בסכיזופרניה מגיל 16.5. אני סובלת בעיקר מהסימנים השליליים של המחלה-מהקהות הרגשית. אני נוטלת את התרופות הבאות: 150 מ"ג לפונקס (לסכיזופרניה), 20 מ"ג סרוקסט (משום שצירוף תרופה נוגדת דיכאון לתרופה אנטי פסיכוטית מסייעת לסימנים השליליים של המחלה), 800 מ"ג דפלפט ( אותו אני נוטלת מאז שהחלו לי פרכוסים, משנת 2007, בעקבות מינון של 450 מ"ג לפונקס שגרם לי לכך). עד היום (מגיל17 ) לא נגאלתי מהקהות הרגשית שמקשה עלי מאוד בחיים, גם עם עצמי מעצם היותי מחוסרת רגשות ושאין ביכולתי למשל להנות מדברים וגם מבחינה חברתית ויחסים בין אישיים. החיים הם לא חיים בקיצור, אני לא חיה אותם, אני "עוברת" לידם.זהו מצבי. העלתי את הנושא, משום שהייתי רוצה לדעת מה דעתך לגבי התרופות אותן אני נוטלת והקהות הרגשית- האם יש תרופה יותר טובה מלפונקס לסימנים השליליים של המחלה? קראתי על סוליאן, שבמינונים נמוכים מסייעת בנושא- מה דעתך עליה מבחינה זו? ובכלל, ברצוני לדעת מה מציעה היום הפסיכיאטריה לסימנים השליליים של המחלה? אשמח אם תוכל לעזור לי, ולתת לי מידע בנושא. (תרופות שנטלתי בעבר:פרפנאן, הלידול, רידזין,ריספרדל,גאודון, זיפרקסה). חוץ מזה,עוד מעט אני מתכוונת להחליף את הדפלפט משום שמקשה עלי מאוד מאוד לקום בבוקר והדבר פוגע בי ביכולת להגיע לעבודה בזמן.ידוע לי שיש תרופות אנטי אפילפטיות שיש להן תפקיד פסיכיאטרי, כמו שהדפלפט גם מייצבת מצב רוח, אינני יודעת עדיין לאיזה תרופה תחליף לי הנוירולוגית, האם אתה יכול להמליץ על תרופה מסויימת שיכולה לתרום, אם יש לך ניסיון ו/או יידע בתחום?( או לא על תרופה ספציפית אבל כיוון"בגדול")? הסיבה שאני שואלת זאת היא משום שאני לא הייתי רוצה להחליף את הלפונקס גם אם ידוע שיש תרופה יותר טובה, פשוט אין לי אומץ, יש לי ניסיון מר עם החלפת תרופות ואני יודעת עד כמה ההשפעה של כל תרופה שונה מאדם אחד לאדם אחר ושהדבר מאוד אינדיבידואלי, אבל מה שכן,אני לא אחשוש מהחלפת תרופה אנטי אפילפטית שתוכל אולי לתרום לי גם למצבי הנפשי , שהיא כאמור תוספת ללפונקס שהיא "תרופת הבסיס" שלי ולא במקומה. שאלה אחרונה,מה דעתך על התרופה "למיקטל" בהקשר אלי( שהיא גם נגד אפילפסיה וגם נגד מניה דיפרסיה)? בתודה מראש על עזרתך, וסליחה על ההארכה, אביבית.

שלום אביבית. את שואלת מספר שאלות. נעשה קצת סדר: 1) מה אפשר לעשות לגבי סימנים שליליים? הסימנים השליליים כוללים בין השאר חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד. הסימנים השליליים נוטים להיות כרוניים וקשים הרבה יותר לטיפול מאשר הסמינים החיוביים שבד"כ חולפים עם טיפול תרופתי. בכל זאת יש תרופות שעוזרות יותר לתסמינים שליליים - והלפונקס (שאת מקבלת) היא התרופה הטובה ביותר. לכן לא הייתי ממהר להחליף אותה. לגבי סוליאן - זאת אכן תרופה טובה ויש מחקרים שמראים תוצאות טובות שהיא ניתנת בשילוב עם לפונקס. בכל אופן יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. כמו כן יש לומר שהטיפול התרופתי הוא רק חלק אחד מהטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים השליליים בפרט. ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. שוב, לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. הערה אחרונה - לפחות לפי כושר ההתבטאות שלך ואוצר המילים הנרחב - אין לך בתחום זה סימנים שליליים בכלל... 2) החלפת הדפלפט - את אומרת שקיבלת אותו לאחר שהיו לך פרכוסים עם מינון 450מג של לפונקס. היום המינון של הלפונקס אצלך הוא 150מג (שהוא די נמוך). לכן צריך לשקול יחד עם הרופא המטפל אם את בכלל צריכה את הדפלפט. אם מצד שני קיבלת אותו כמייצב מצב רוח - אז יש תחליפים כולל למיקטל שהזכרת שהיא אכן תרופה טובה. 3) לגבי החלפת לפונקס - כפי שכתבתי לעיל - הלפונקס היא מהתרופות הטובות ביותר שקיימות לסכיזופרניה (גם לסימנים חיוביים וגם לסימנים שליליים). אם את נמצאת בהפוגה מהמחלה, עובדת ומתפקדת - לא הייתי ממהר להחליף אותו. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מסכים לדברי הד"ר אהוד, יש לנו טעות גדולה ואני כותב מנסיון [אשמח להמליץ על מאמר שלי באתר לשמ"ה בשם 'תסמינים שליליים הגישה הרפואית מול הגישה המחזקת], מה שמכונה ברפואה הוא על תסמינים קשים ביותר, אבל אנחנו סובלים רק מאיזושהי קהות רגשית, אבל זה לא תסמינים שליליים. [וכמו שכתב לך הד"ר מהמכתב עצמו רואים זאת!]. לגבי הקהות שלנו, זה תהליך שדורש סבלנות והתמודדות אבל זה עצמו [המאמץ] מראה שאין לנו תסמינים שליליים אמיתיים, וצריך לשמוח.