פורום סכיזופרניה
מנהל פורום סכיזופרניה
שלום רב יש לי קרובת משפחה אשר אובחנה כסכיזופרנית פראנואידית היא סובלת כבר שמונה שנים זה הגיע בהדרגה למצב מאוד חמור למרות שהיא עובדת ומתפקדת בצורה תקינה. בהתחלה חשבתי שהיא לא מהווה איום ממשי על הסביבה או על עצמה אך לאחרונה המצב החריף עקב מעבר לעבודה חדשה. הצלחנו להביא אותה לפני שנתיים בערך לפסיכיאטר מבל לספר לה ואף ליטול ריספרדל בטענה שאלו כדורים ללחץ דם אך היא בסופו של דבר עלתה על זה וכעת מסרבת בכל תוקף לקבל טיפול תרופתי. קראתי על זריקה שניתנת פעם בשבועיים אך היא ניתנת לאנשים שאשפזו בעברם וכמו שציינתי התפקוד היומיומי הוא אמנם תקין בינתיים,אך אני חוששת שמשהו יתפרץ בסופו של דבר האם זה אפשרי לקבל את הטיפול גם אם המצב הוא עדיין תקין כביכול? תודה
מותר לתת טיפול תרופתי נגד הרצון רק במקרה שיש סכנה לחיי המטופל או לחיי הסובבים אותו. אם את חושבת שיש סכנה יש לפנות לרופא המטפל או לפסיכיאטר המחוזי כדי להביא אותה לטיפול. קיימת זריקה כמו ריספרדל. ריספרדל מכיל ריספרידון שמתפרק בכבד לפליפרידון שהוא החומר הפעיל. יש כדורים של החומר הפעיל פליפרידון בשם אינווגה וגם זריקה שניתנת פעם בחודש בשם קספליון.
האים פרפנאן עוצר את המחזור וגורם להשמנה?
פרפנן יכול לגרום לעליה ברמת פרולקטין ואז לגרום להפסקת המחזור, אפשר לבדוק רמת פרולקטין בדם כדי לדעת אם זו הבעיה. פרפנן יכול לגרום לעליה במשקל אבל לא באופן שכיח.
רציתי לדעת האים פרפנאן עוצר את המחזור ולמה?האים רמת פרולקטין תעלה?האים זה נכון או שזה סתם המצאה?האים התרופה מעלה במשקל כי אני שקלתי 127 ירדתי ל 118 האים זה ממש משפיע על המשקל ועל המחזור
אני מתייעצת איתכם די הרבה וזה עוזר לי מאוד .אז דבר ראשון תודה מראש. הבת שלי כרגע לא ממש יודעים מה קורה איתה , חשד לסכזופרניה אבל לא בטוח בגלל שהיא עוד צעירה וחוותה רק פעם אחת התקף. מה שקורה זה כרגע היא מתלוננת כל הזמן על כאבי בטן , עד כדי כך שלא מסוגלת ללכת לבית ספר שבועות שלמים . אנחנו עושים לה בדיקות לראות שאין משהו בקיבה בנתיים הכל תקין. הפסיכאטרית שלה אומרת שננסה ל"אתגר" אותה ולא לוותר לה עם בית ספר , ללכת אפילו לכמה שעות , אני משתדלת לעודד אותה אבל הילדה ממש סובלת . היא מקבלת 10 מ"ג לוסטרל .5 מ"ג אביליפיי והוסיפו לה 5 מ"ג של קלונקס . האם יתכן שהכל זה בגלל הכדורים . האם היא מדמיינת את הכאב? מה עושים? בנוסף אם היא מקבלת כ"כ הרבה תרופות החדרדות לא אמורות להיעלם? היא עדיין עם חרדות ומחשבות שאין לה חברים ושלא אוהבים אותה ושסתם מחמיאים לה ואומרים לה שהיא יפה וחמודה.
קשה לראות את ביתך סובלת, גם אם לא מדובר במחלה גופנית כשהיא אומרת שכואב לה היא סובלת, למרות זאת כדאי לתמוך בהמלצה של הפסיכיאטרית. רוב התרופות הפסיכיאטריות לא משפיעות באופן מהיר אלא אחרי שבועות ואפילו חודשים.
תופעה ידועה היא שילדים שחווים מצבים כמו של ילדתך ובעיקר דאגתך האינטנסבית שהיא חשובה. אבל גם מעלה שאלה על האקלים הנפשי בבית. מה סוג התגובות הנפשיות למצבה בבית . ידוע בספרות שילדים מפתחים החרפה בגלל קשר לדמות האם ותגובותיה. ישנם מצבים של אם בי פולארית מאני דפרסיבית. שתגובתיה משתנות. וכן מצבים של התמקדות בבעית הילד כאשר למעשה זו אסטרטגיה נפשית של האם ו או ההורים כדי לברוח באופן לא מודע מבעיות זוגיות בין ההורים. ילד לא סתם מקבל התקפים כאלה. האם הזוגיות שלך טובה? יש קונפליקטים ובעיות בינך לבעלך זוגך? רבים מהסכיזופרנים הם תוצר של הורה עם בעיה שלא טופל בעצמו.
שלום רב. 1.התחלתי ליטול אביליפיי בהדרגה, כרגע אני יומיים עם 2.5 מ"ג והתרופה גורמת לי לדכדוך. הדבר מפריע לי מאוד. האם זו תופעת לוואי חולפת? (קראתי שתופעת לוואי של דיכאון קיימת בשכיחות גבוהה עם אביליפיי, אכן כן?). 2. האם ישנוניות זו תופעת לוואי חולפת עם סרוקוול xr? או שהיא קבועה? בתודה מראש, רינת.
1. תופעת הלוואי של דיכאון מוכרת אבל יכול להיות שהדכדוך קשור לעייפות ולא לדיכאון. תופעת הלוואי יכולה לחלוף לבד או עם עליה במינון. חשוב להיות בקשר עם הרופא המטפל כדי להעריך איתו מה הגורם לדיכדוך, אם יש סכנה וכמה זמן לנסות את התרופה. 2. אצל רוב האנשים הישנוניות חולפת עם הזמן, אצל חלק היא נשארת.
אלוהים גזר עלי להיות חולה סכיזופרניה ופרנוייד באמת זה הגזרה שלי בידי שמיים על ידי בורא עולם תאמת המחלה הזאת אלוהים שלח לי אותה עלי והעניש אותי באמת תאמת אם נגזר עלי להיות חולה נפש אז ביום הכיפורים שאלוהים יגזור עלי ביום הדין הגדול מיתה בידי מוות בידי שמיים בשבילי השנה החדשה יחתם ביום הכיפורים וביום הדין בשמיים אני מזל דגים וזה הגורל שלי וקבע לי בורא עולם אלוהים מחלה שדינה מוות בידי שמיים הפיתרון הסופי לטיהור הגזע האנושי זה דעתי שחולי נפש צריכים למות ככה הנאצים צדקו באמת
תהיה חזק איתן. לימים טובים ולנסיגות נפטון לגדי. שנה טובה.
לאקאן טיפל בסכיזופרניה! למה אתה אומר שאין ריפו? נסה טיפול בפסיכואנליזה (עדיף לאקאניאנית) ותיוושע!
ואחרי ירידת מינון האים יפחתו תופאות הלוואי כגון ריור דופק מהיר ווישלקיחת כדור לאפלפסיה שנגרמה כתוצאה מלקיחת הלפונקס 2 בלבד ויש לי עוד בעיה מאז הלקיחה הלפונקז יש לי פליטה חוזרת האם תופעות אלה ירדו בהפחתת מינון תודה מראש
רוב תופעות הלוואי, ישנוניות, ריור, טכיקרדיה, הורדת סף הפרכוס ועליה בתיאבון, תלויות במינון ולכן יורדות עם הירידה במינון.
שאלתי היא התחלתי במינון 325 לפונקס ובפיקוח עשיתי ירידה ל225 מג היזה מינון אפשר להגיע בלפונקס הכי נמוך ועדיין יש השפעה בכדור זה והאים במינון נמוק ירד לי תופעות הלוואי שיש לי 2
המינון המומלץ אישי לכל מטופל ותלוי בהיסטורית המחלה שלו ובמצב הנוכחי כך שאי אפשר להמליץ על מינון מסויים.
תודה על תגובתך אני יודע שלכל מטופל מינון לפי מצבו אבל שאלתי היא האים יש אנשים שהשפעה של 150 לפונקס עוזרת להם הכוונה שהאים הכדור במינונים נמוכים אלו יש השפעה בכלל תודה מראש
שלום אני מאובחנת כחולה סכיזופרניה ונוטלת את הרספרידל פעם כן פעם לא קיממת זריקה רציתי לדעת מה הן תופעות הלוואי של הזריקה אחת התופעות שמפריעות לי זה העודף תאבון האם בזריקה גם התופעת הזאת קיימת
ריספרדל מכיל ריספרידון שמתפרק בכבד לפליפרידון שהוא החומר הפעיל. יש כדורים של החומר הפעיל פליפרידון בשם אינווגה וגם זריקה שניתנת פעם בחודש בשם קספליון. תופעות הלוואי דומות לאלו של ריספרדל. טיפול בזריקה עדיף כשקשה להקפיד לקחת תרופות באופן קבוע, זריקה גם פחות פוגעת בכבד וגורמת פחות לעליה במשקל.
בני חולה כבר 20 שנה. חלקן בהוסטל, חלקן מאושפז...סיפור ארוך ומסובך. גאון במוזיקה ואינטליגנטי. כרגע בהוסטל ומקבל זריקה אחת לשבועיים + כדורים ממתנים... שתי שאלות: האחת אם המחלה וביטויה מתמתנים עם השנים (הוא צרך סמים בעבר והיה אלים) והשניה, האם אין פיתרון חדשני יותר לקולות המציקים לו יום יום כבר 20 שנה, מלבד כל הכדורים שניסו? כל כך קשה לו הליווי המתמיד של הקולות. תודה אמא
הסימנים החיוביים בסכיזופרניה (מחשבות שווא או הזיות) בדרך כלל מתמתנים עם השנים, סימנים שליליים (פגיעה קוגניטיבית, רגשית או תפקודית) יכולים להחמיר עם השנים. שימוש בסמים מחמיר את המחלה במספר דרכים: רוב הסמים הם חומרים הזיוניים (הלוצינוגנים), בעיקר הסמים השכיחים היום (גראס וסמי פיצוציה כמו נייס גיא וחגיגת). כלומר חומרים אלו גורמים לפסיכוזה בעצמם ולכן מחמירים מחלה פסיכוטית. הסמים מורידים את היעילות של התרופות האנטי פסיכוטיות, מורידים את הדבקות בטיפול. אם משתמשים בסמים לא נותנים למחלה להתמתן. לפעמים הקולות נשארים בעצמה מסויימת כל הזמן אבל כדאי לוודא שאכן ניסו את כל הטיפולים הקיימים במינון ומשך טיפול מספקים.
הוא כבר לא משץמש בסמים כמה שנים... הסם העיקרי שהשתמש בו בעבר להחלשת הקולות היה קודאין שאפשר היה להשיג בסירופ בבית מרקחת... היום הוא מקבל תרופות אנטי פסיכוטיות וניסו את כולן. והקולות עדיין חזקים. חבל שעדיין אין פריצת דרך פשוטה יותר ללא המחיר של תופעות הלוואי.
שלום ענת, בתי בת 14.5 בגיל 5 היה לה התקף שאני לא בטוחה מה הוא. ההתקף התבטא בבעיה בדיבור, כתומר הלשון כמעט ולא זזה, פניקה ובכי חזק, ראיה כפולה, יד ימין משותקת כמעט, ופחד להיות בחו,. רצנו הביתה והיא נרגעה לאחר שעות. ההתקפים חזרו על עצמם ועד היום הם עדיין חוזרים. לבתי יש בעיות בלימודים, מסתגרת בבית המון, אין לה חברים והיא לא יוצרת חברויות. בדידות רבה. בזמנו נתלנו כדורים- פריזמה. כשנה. אחר כך הפסקנו. אנחנו מטופלים אצל פסיכיאטרית אך עד היום לא הבנתי מה יש לה, סכיזופרניה, או חרדות ודכאון???? אשמח לתשובה ....
סכיזופרניה והפרעות חרדה ודיכאון הן הפרעות שונות. פריזמה היא תרופה מקבוצת SSRI שניתנת בדרך כלל לטיפול בחרדה ודיכאון. אי אפשר לדעת ממה ביתך סובל בלי בדיקה, כדאי לפנות לפסיכיאטרית ולשאול אותה מה האבחנה.
במשך כחודש וחצי , ולאחר מכן נטילת כדורים ללא הפסקה במשך כשנה , עם ירידה במינונים במשך השנה. לאחר שנה אישר הרופא הפסיכיאטר כי אני לא צריך כדורים בכלל, אז השאלה שלי האם זה יכול לפגוע בי עכשיו. יש לציין כי לא לקחתי כדורים הרבה זמן וגם לא חטפתי אף התקף פסיכוטי ולא אושפזתי בכלל פעם נוספת. היום אומר לי רופא לקחת כדורי אביליפי- אז איזה מינון מתאים לי? האם לקחת בכלל? האם אני חולה סכיזופרניה? מצטער על הרבה שאלות. יכולתי לעבוד לאחר כשנתיים מהאשפוז לפני הרבה שנים במשרה מלאה ואף מעבר לכך, גם בלי כדורים. תודה רבה מראש.
התקף פסיכוזה יכול להופיע כחלק ממחלה ובאופן חד פעמי, הרבה פעמים קשה לדעת בהתקף הראשון אם מדובר במחלה. אתה מתכוון לפגוע בך בגלל שלקחת כדורים או בגלל שהפסקת? אתה שואל שאלות חשובות מאוד אבל עליהן יוכל לענות לך הרופא המטפל שלך שמכיר אותך, שאל אותו מה הוא חושב שהאבחנה שלו והאם אתה צריך טיפול ומדוע.
שלום, אמא שלי חלתה בשנה האחרונה, את הסימנים למחלה התחלתי לראות כבר לפני כמה שנים עם מעשים קטנים שלה ודעות לא הגיוניות (כגון לחפש בה מחלות לא קיימות ולדבר עם אלוהים). בתקופה האחרונה המצב שלה החמיר, היא חיה בתחושת רדיפה, חששות שמישהו רוצה לפגוע בה. לא עובדת ,לא רוצה לעבוד, לא מוכנה לעבור טיפול, חיה בהכחשה מוחלטת. טוענת שבריאה ולא מוכנה להקשיב לאף אחד. הוצאתי מרופא משפחה הוראת בדיקה, נלקחה לבית חולים, הרופא אמר שבגלל שלא מהווה סכנה לעצמה ולציבור לא יכול לאשפז אותה. נתן לה פרפנאן שנטלה בדיוק חודש ואז הפסיקה ולא מעוניינת יותר. איך אני יכולה לעזור לה? בכוח לא רוצים לאשפז אותה, היא עצמה מכחישה את המחלה ולא רוצה לטפל, ובמקביל היא חיה עם המחשבות שלה שעושות לה רק רע, בגללן היא גם פועלת לא נכון, לא עובדת (כי מפחדת) נכנסת לחובות. אני כבר אבדתי תקוות, מרגישה שאיבדתי את אימא ואין מה לעשות... אף אחד במערכת הבריאות לא מוכן לעזור, ממש התייאשתי כבר. מה עושים???? לאן אני יכולה לפנות כדי לקבל עזרה?
אני כל כך מבינה אותך, עברתי את זה עם אמא שלי. למזלי הצלחתי לשכנע אותה ללכת לפסיכיאטר פרטי שהתחבב עליה והיא הסכימה להקשיב לו ולהתחיל ליטול תרופות. מידי פעם היא מפסיקה לקחת ואז היא שוב יורדת מהפסים. שוב לוקחים אותה לרופא ושוב היא חוזרתלעצמה לאט לאט. יש לציין שהיא לא רוצה ללכת על בסיס קבוע אבל כשהיא במצב קשה, מצליחים לשכנע אותה ללכת אליו. למזלה אני חיה איתה (מצריך הקרבה מצידי,) כך שאני מקפידה כל ערב לתת לה את התרופות. היו תקופות שהיתה לוקחת לבד אבל מאז שהפסיקה אני כבר לא סומכת עליה ואני מכריחה אותה לקחת לידי. לאחרונה החלה לעשות בעיות ואני פשוט לא מוותרת לה ומכריחה אותה לקחת. אם היא תהיה מאוזנת את תראי שאמא שלך לאט לאט חוזרת לעצמה. חשוב לקחת לטיפול ולא לוותר ולוודא שהיא לוקחת את התרופות.היא פשוט אדם אחר עם התרופות זה עניין של ניסוי טעייה עם המינונים, הרופא מתחיל לתת כמות ומציע לעלות לאט לאט עד שרואה איזון לכן בהתחלה חשוב להיות בקשר רציף עם הרופא. אל תתיאשי. היתה תקופה שחשבנו שלאמא שלי יש אלצהיימר מרוב שהיתה אאוט (המינון היה גבוה מידי והיא ישנה כל הזמן והיתה מבולבלת,) אחרי שהורדתי קצת את המינון היא חזרה לעצמה. תנסי לדבר על ליבה ללכת לרופא פרטי (יכול להיות שהיא חוששת מתיוג ע"י קופ"ח). אל תנסי לשכנע אותה שהיא טועה, זה פשוט לא עוזר, אל תתווכחי איתה, פשוט תקשיבי ותגידי לה שמצאת מישהו שאת חושבת שיכול לעזור לכן. בהצלחה, זה לא פשוט אבל יש דרך להתמודד
היי, לצערי אנחנו כבר לא גרות ביחד, והיא לא מוכנה ללכת לשום רופא, היא בקושי מכניסה אותי לבית שלה כשאני מגיעה לבקר. היא חושבת שאני יכולה לפגוע בה ולכן לא שומרת איתי על קשר, ככה שנראה לי שזה כבר אבוד, אפשר לטפל בזה רק באשפוז בכוח, אבל אין דרך לעשות את זה במצב נוכחי.
אחד הקשיים בטיפול במצב פסיכוטי הוא שהאדם אינו מכיר בכך שיש בעיה וקשה להביא אותו לטיפול. אפשר להביא אדם לטיפול בכפיה אם יש סכנה לחייו או לחיי הסובבים אותו. אפשר להביא לאשפוז כפוי לא דחוף אם הוא מסכן את עצמו באופן לא מיידי, כמו לדוגמא לא מטפל במחלה גופנית, אם הוא אינו יכול לדאוג לצרכיו הבסיסיים (אוכל, שתיה, רחצה) או שהוא גורם לסבל נפשי חמור לזולתו או לפגיעה חמורה ברכוש. אם אימך לא ממלאת אף אחד מן התנאים האלו הדרך היחידה היא כפי שאמרו לך לנסות ולשכנע אותה שטיפול יכול לעזור לה להרגיש יותר טוב.
חג שמח, אמי בת 70 מאובחנת כסכיזיופרנית וכעת בשל החמרה במצבה חשש לדמנציה, נוטלת 600 סרוקואל Xr וחצי כדור מירו בחודש האחרון החלה תופעה חדשה , היא מסתירה כדורים בחלל הפה ולמעשה לא נוטלת אותם. אני מתקשה מאוד לגרום לה לבלוע אותם ויש חשש אמיתי מפספס ואגב כך החמרה במצבה, האם יש חלופות בזריקה? תודה מראש
סרוקוול XR הינה תרופה בשחרור מושהה ולכן אין לרסק אותה כדי לא לפגוע במנגנון זה. אין עדיין חלופה נוזלית, קיימות טבליות של שחרור מהיר. חלק מן התרופות קיימות בפורמולות נוזליות וחלק אפשר לרסק ולפזר על מזון או לערבב במשקה. כדאי לפנות לרופא ולבקש תרופה כזו.
דר' פליישמן תודה רבה על תגובתך, לצערי חשה אי כעת בילבול כי במחלקה הפסיכיאטרית ה שהתה אמי ריסקו לה את הסרוקואל וכך המליצו לי כעת, אם זה פוגע באפקטיביות שלהן - אז מדוע עשו זאת? ומדוע כעת ישנו הקושי בבליעה ? האם זה עוד סימפטום לשינויים
שלום, גילן אצלי סכיזופרניה לפני 5 שנים, כיום אני בת 17, ומנסה להוציא רשיון נהיגה אך הרופאת משפחה אמרה שאני צריכה לגשת למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדוק אם אני כשירה לנהיגה, חשובה לי לציין שאני מאוזנת בתרופות ולדעתי אנ כשירה לנהיגה, אני מחכה כבר חצי שנה לתשובה, לדעתי הם אמורים לתת בעוד כמה שבועות המלצה למשרד הרישוי, רציתי לשאול מה הסיכוי שהם יתנו המלצה חיובית? עברתי בדיקה פסיכאטרית ואחרי כמה זמן גם בדיקה אצל פסיכולןגית ןעשו לי מבחנים, אז יש סיכוי שאני יוכל להוציא רשיון? תודה...
קיום מחלה, טיפול אצל פסיכיאטר או טיפול תרופתי כשלעצמו אינו מונע הוצאת רישיון נהיגה. קישור לאתר של המכון: http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Marvad_regulations_2012.pdf יכולים למנוע מתן רישיון ממי שסובל מבעיה נפשית בחומרה המשבשת: תובנה, התנהגות, יכולות קוגניטיביות או תפישה הנדרשת לנהיגה, לדוגמא: 1. פסיכוזה אקוטית 2. הישנות פסיכוזה עם ליקוי תפיסה, מצבי רוח או חשיבה 3. טיפול תרופתי עם תופעות לוואי של ישנוניות 4. חוסר מודעות עצמית או אי שיתוף פעולה בטיפול הנדרש 5. כוונת התאבדות בהתנגשות כלי הרכב 6. כוונה להשתמש בכלי הרכב לפגוע באחרים אם לא קיבלת תשובה כבר חצי שנה כדאי לפנות שוב למכון ולברר מדוע התשובה מתעכבת.
האם אביליפיי במינון נמוך של עד 7.5 מ"ג עלול לגרום לתופעות לוואי אקסטרא-פימידליות ופרקינסוניזם ודיסטוניה ואקתיזיה וטרדיב דיסקינזיה ותסמונת נוירולפטית ממאירה ? ומה הטיפול לתופעות הלוואי האלה שהזכרתי ?
אביליפיי יכולה לגרום לאקטיזיה (12% מהמטופלים בה פיתחו אקטיזיה לעומת 5% מהמטופלים בפלסבו), אם ההעלאה במינון איטית אפשר להימנע מתופעת לוואי זו. שאר תופעות הלוואי האקסטרפירמידליות די נדירות ונמצאות בשכיחות נמוכה יותר מאשר בטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות מן הדור הראשון או השני.
שלום אני חולה בסכיזופרניה, ומטופל כבר שמונה שנים בזיפרקסה 20 מ"ג (כיום אולנזאפין שהיא התחליף הגנרי)וחצי מ"ג קלונקס ליום. יש לי תופעה שהיא צרבת שגורמת לי להקיא, והיא קוראת לי שלוש שעות אחרי נטילת התרופה בלילה, אציין שיש לי את הצרבת רק במידה ואני אוכל טיפה יותר מהמידה שאני רגיל, זאת אומרת אפילו עוד פרוסה או יוגורט, שגם כך אני בקושי אוכל בערב בגלל הצרבת. התייעצתי עם הרופא שלי על כך, והוא אמר לי שזו לא תופעה מהתרופות, אולם ראיתי בעלון של האולאנזאפין שבמקרה נדיר יכולה להיות בחילה כתופעת לוואי. מה עלי לעשות והאם יש לזה פתרון?
אולנזפין יכולה לגרום לבחילה אבל כדאי לוודא שאינך סובל מדלקת בקיבה, לשם כך עליך לפנות לרופא המשפחה. אם הימנעות מאכילה בשעות הערב מונעת את הצרבת עדיף פשוט להימנע.
האם אפשר לקחת Viepax XR ויפאקס 300 מ"ג בבוקר על בטן ריקה , בלי ארוחה , בלי אוכל ? האם ספיגת התרופה הזאת בגוף תלויה בקיום אוכל בקיבה ? האם אפשר לקחת תוספי התזונה הבאים בלי אוכל ? : אומגה 3 , ויטמין B 12 וחומצה פולית , ויטמין D , מולטי ויטמין , קומפלקס ויטמיני B וויטמין C ? האם תוספי התזונה שהזכרתי יכולים להוות טיפול משלים בדיכאון והפרעות נפשיות , והאם יש מחקרים שמצביעים על כך (טיפול תזונתי בדיכאון) ? האם אפשר לקחת את התרופות הבאות בלי אוכל ? : למיקטל , סרוקוול , קלונקס , פנרגאן , בונדורמין ?
מומלץ לקחת אפקסור ביחד עם אוכל כדי למנוע בחילות והקאות, לאוכל אין השפעה משמעותית על הספיגה. תוספי מזון אפשר לקחת בלי אוכל אבל אז הם נספגים פחות טוב. יש מספר מחקרים שהראו שיפור בדיכאון עם טיפול באומגה 3 לעומת פלסבו אבל יש מחקרים אחרים שלא הראו שיפור. טריפטופן ו-HT5 נמצאו יותר יעילים מפלסבו בשני מחקרים אבל קיימים דיווחים על תופעת לוואי שיכולהל הביא למוות עם טיפול בהם. את רוב התרופות עדיף לקחת עם אוכל כדי להפחית את הסיכוי לגירוי של רירית הקיבה. אוכל משפיע בחלק מהתרופות על זמן ויעילות הספיגה. אוכל אינו משנה באופן משמעותי את הספיגה של למיקטל, קלונקס, פנרגן או בונדורמין. אוכל מעלה רמה מקסימלית בדם של סרוקוול בכ-30%.
האם שילוב התרופות הבאות מקובל לטיפול בדיכאון עמיד ו OCD עמיד : ויפאקס xr 300 מ"ג ביום וכאוגמנטציה למיקטל 300 מ"ג ביום ומירו 45 מ"ג ביום (בנוסף אני גם לוקח סרוקוול רגיל 800 מ"ג ביום) ? וכמה זמן דרוש עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה ? האם הלמיקטל והמירו מחזקים את ההשפעה האנטי דכאונית של ויפאקס ? מהו המינון המקסימלי של מירו ושל ויפאקס XR ושל למיקטל ושל סרוקוול ? אני מרגיש שהסרוקוול לא מחזק את ההשפעה האנטי דכאונית של ויפאקס , האם יש מקום לשקול החלפת סרוקוול בתרופה אנטי פסיכוטית אחרת מהחדשות הא-טיפיות כמו אביליפיי , סוליאן ? ולאיזה תרופה כדאי להחליף ? יש לציין שבעבר סבלתי מתופעות לוואי אקסטרא-פימידליות ופרקינסוניזם ודיסטוניה ואקתיזיה וטרדיב דיסקינזיה ותסמונת נוירולפטית ממאירה כאשר לקחתי ריספרדל 2-4 מ"ג ביום , וגם כאשר לקחתי הלידול וגם כאשר לקחתי זיפרקסה . האם יש לשקול העלאת מינון סרוקוול ?
ויפקס, מירו וסרוקוול מאושרות לטיפול בדיכאון. למיקטל מאושרת לטיפול בדיכאון ביפולרי. ההשפעה של התרופות היא אישית ועבור כל אחד ההחלטה מתי להמתין להשפעה ומתי להחליף טיפול היא אישית. מירו היא תרופה נוגדת דיכאון בפני עצמה. למיקטל מאושרת כטיפול בדיכאון ביפולרי ולא מאושרת לטיפול בדיכאון אוניפולרי. התרופה ניתנת מחוץ להתוויה כאוגמנטציה (חיזוק) מאחר ותרופות מייצבות כמו ליתיום הוכחו כמחזקות את ההשפעה של תרופות נוגדות דיכאון. משליכים את התוצאות גם על למיקטל למרות שאין עדיין מחקרים שמוכיחים שהיא יעילה בכך. המינון המקסימלי של ויפקס הוא 375 מ"ג. המינון המקסימלי של סרוקוול הוא 800 מ"ג. המינון המקסימלי של מירו הוא 45 מ"ג. המינון המקסימלי של למיקטל בהפרעה ביפולרית הוא 200 מ"ג, לא בגלל סכנה במינון גבוה (בטיפול באפילפסיה אפשר להגיע גם ל-400 מ"ג), פשוט לא הוכח שמינון גבוה יותר יעיל יותר. אין אפשרות לתת המלצה על טיפול תרופתי ללא בדיקה.
שלום רב. רציתי לדעת: 1.האם סרוקוול xr גורמת לישנוניות ועייפות? 2.מהו המינון המקסימלי של סרקוול xr בסכיזופרניה? 3. האם זה נכון שהסרקוול xr היא התרופה האיטית ביותר מ האנטי פסיכוטיות האטיפיות? 4.תוך כמה זמן הסרקוול xr משפיעה? 5. האם מותר לקחת סרקוול xr עם סרוקסט ודפלפט כרונו? 6. האם הסרקוול עוזרת לסימנים השליליים של המחלה? 7. האם מותר לחולי אפילפסיה לקחת סרוקוול? בתודה מראש ושנה טובה, שימרית.
1. כן. 2. המינון המקסימלי המאושר ע"י משרד הבריאות הוא 800 מ"ג, אפשר לתת מינון גבוה יותר במקרה הצורך. 3. איטית במה? אם הכוונה להשפעה האנטי פסיכוטית התשובה היא לא. 4. רוב התרופות האנטי פסיכוטיות מתחילות להשפיע בשבועיים הראשונים. 5. אין השפעה על הרמה בדם של התרופות אחת על השניה אבל מאחר ויש להן תופעות לוואי דומות צריך להיזהר כשנותנים אותן יחד ולשים לב לתופעות לוואי. 6. אין הוכחות חד משמעיות לכך, התרופה היחידה שנמצא יעילה בכך עד כה היא קלוזפין (לפונקס). 7. כל התרופות האנטי פסיכוטיות, כולל סרוקוול, מעלות סף פרכוס. אין מניעה מוחלטת על אנשים עם אפילפסיה לקחת תרופות אלו אבל הטיפול צריך להיות בתיאום עם הנוירולוג כדי לוודא שהטיפול התרופתי נגד פרכוס מספיק יעיל.
שלום רב! לאחרונה אושפזתי עקב מצב פסיכוטי קשה מאוד במשך חצי שנה וכרגע אני בבית ולוקח טיפול של 1000 מ"ג סוליאן ביום וזריקת קלופקסול דיפו כל שבועיים במינון של 400 מ"ג .אני קצת חרד מהמינונים הגבוהים ורציתי לדעת האם ניתן להוריד מינון בשלב זה כי נראה לי שזה מינון ממש גבוה .אודה לתשובתך המהירה.
המינונים הנדרשים להשפעה שונים מאדם לאדם, הם תלויים בספיגה ממערכת העיכול, בפעילות האנזימים בכבד שמפרקים את החומר, בקצב ההפרשה של הכיליה, ברגישות של הקולטנים במוח לחומר הפעיל וכו'. יש אנשים שזקוקים למינונים גבוהים להשפעה ויש אנשים שמגיבים במינונים מאוד נמוכים. לאחר שחולף המצב הפסיכוטי והטיפול ניתן רק כטיפול אחזקתי אפשר לרדת במינון.
שלום רב. רציתי לדעת: איזו תרופה יותר יעילה וטובה- סרוקוול xr או אביליפיי? בתודה מראש, שימחה.
ההשפעה והיעילות של תרופה תלויה באדם שלוקח אותה ובהפרעה שיש לו. במאמר שצירף את כל המחקרים מהשנים האחרונות על תרופות אנטי פסיכוטיות (מטאנליזה) נמצא שבסכיזופרניה סרוקוול יעיל כמו אביליפיי.
אני אמא לילדה בת 13.5 .שאלתי לפני כמה זמן כל מיני שאלות ועזרתם לי מאוד. הילדה אחרי אישפוז במחלקה סגורה , הייתה חודשיים באישפוז בגלל שהיתה חותכת את עצמה והתחלת אנורקסיה, השתחררה לפני 3 חודשים. האבחנה שהיתה בדיכאון חמור מאוד, הילדה מטופלת בלוסטרל וריספרדל . אתמול החלפנואת הריספרדל לאבליפיי. יום חמישי היה לי יום קשה מאוד בבית ספר וגם בחוג שהיא הולכת אליו. נכנסה למקלחת וחתכה את עצמה בבטן(לפני היתה חותכת ביד). אני הייתי בשוק ואמרתי לה שאני חייבת לספר לפסיכאטרית שלה ולפסיכולוג שלה שאותו היא רואה אחת לשבוע מסגרת בית החולים . מה אני יכולה לעזור לה? מה אני יכולה לעשות אם היא תעשה את זה שוב? האם יכולים לאשפז אותה למרות שאני יתנגד?
את צודקת במה שאמרת לה, את בהחלט צריכה לשתף את המטפלים שלה במקרה של פגיעה עצמית. קשה לתת עצות מרחוק, בטח לא במצב כל כך מורכב. אפשר לאשפז ילד נגד רצון ההורה רק במקרה שבו הילד מהווה סכנה לעצמו או לסובבים אותו כתוצאה ממחלה הפוגעת בשיפוט.
סיפרתי למטפלים שלה והם יפגשו איתה ביום ראשון, בינתיים היא גם חטפה דלקת בקיבה , יש לה כאבי בטן והיא לא הלכה לבית ספר מיום שלישי. אני איתה בבית . היום היא הלכה לבית ספר וחזרה ונשארה לבד בבית. כואב לה , אני יודעת שכואב לה הבטן אבל היא מחזקת את הכאב. אני מרגישה שהיא רוצה תשומת לב רק אליה.אני נותנת לה את כל תשומת הלב שאני יכולה אבל יש עוד ילדים בבית חוץממנה דבר שקצת מקשה אני לא יודעת האם להתייחס אל הכאב כאל משהו שהיא מדמיינת או שבאמת כואב לה. יכול להיות שהחלפת התרופה של לאביליפיי גורם לה לכאבי בטן וראש ?
אחותי אובחנה כסכיזופרנית לפני 8 שנים לאחר התקף פסיכוטי. במהלך האשפוז היא סיפרה לאחות הראשית כי היא מדברת עם משפחתה האחות ראתה זאת כמחשבות שווא. (אחותי באמת דיברה עם משפחתה בטלפון שבמסדרון). לאחר זמן החליט הצוות כי היא חולה בסכיזופרניה. נראה לנו שזה בגלל המקרה הזה כי עד אז אמרו שעדיין לא יודעים. לאחר שחרורה ומתן זיפרקסה 7.5 היא שקמה את חייה. סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון, היא מבלה עם חברים, עובדת רוקדת וכו'. היא סובלת מחרדות לאחרונה והיא טוענת שמה שיש לה זה חרדות שגם אז גרמו בגלל חוסר טיפול להתקף חרדה. האם יתכן שאכן האבחנה היתה מוטעית בשל אי הבנה של עובדות ושהיא סובלת מחרדות ולא מסכיזופרניה? בתודה מראש על התשובה,
בדרך כלל לא מאבחנים מצב פסיכוטי על סמך שיחה אחת. במהלך התקף פסיכוטי אפשר להרגיש חרדה ואף לעבור התקפי חרדה, לא בהכרח מדובר בהפרעת חרדה. אם מטפלים במצב פסיכוטי והטיפול מהיר ויעיל אפשר להמשיך לחיות בלי הרבה מגבלות ואפשר ללמוד ולעבוד ולחיות חיים מלאים, זה לא בהכרח אומר שאין מחלה. אם היא סובלת מחרדות עכשיו כדאי לפנות לרופא ולבדוק מה הסיבה. כמובן שיכולה להיות טעות באבחון. הרופא המטפל יכול לעבור יחד איתה על סיכום המחלה כדי להבין מדוע אבחנו סכיזופרניה.
שלום רב. האם מותר ליטול 9 מ"ג אינווגה במקביל ל-25 מ"ג זיפרקסה?(לצורך חפיפה בין התרופות, כדי לעבור מזיפרקסה לאינווגה). בתודה מראש, דורית.
אי אפשר להמליץ על טיפול בלי בדיקה. בדרך כלל כאשר עוברים מתרופה לתרופה מעלים מינון תרופה אחת ומורידים את מינון השניה. כשעוברים מטיפול בזיפרקסה שהיא מאוד סדטיבית לטיפול אחר מומלץ לעשות את המעבר באיטיות אחרת יכול להופיע אי שקט.
שלום לפני 6 שנים הובחנתי כסובל מסכיזופרניה . מאז אני לוקח סרוקוול באופן רצוף וללא הפסקות. בשנים הראשונות המינון נע סביב ה- 500 מיליגרם ובשנתיים האחרונות בעצת הרופא הוסכם על מינון 400. אני עדיין ממשיך לפגוש רופא אחת לחודש . ניתן לומר שכול התקופה הזאת תפקדתי די בסדר . כל הזמן האחרון עולות בי ספקות וטעיות לגבי הטיפול והאם אני עדיין צריך את המינון הגובה הזה . ביומים האחרונים החלטי לעשות הפסקה מהכדורים בידיעה שברגע שאני ירגיש שמשהו אינו תקין אני מיד חוזר לקחת אותם . אם זאת אני עדיין מאוד חושש מהשלכות חמורות . בנתיים אני מרגיש בסדר וההבדל היחיד הוא שאני מאוד ערני וצריך לישון פחות . הייתי חייב לשתף את זה כאן.
לא מומלץ לבצע שינוי בטיפול ללא התייעצות עם הרופא המטפל. אני ממליצה שתפנה לרופא ותשתף אותו. אם עברו מספר שנים מההתקף הפסיכוטי האחרון, ולא היו יותר מ-3 התקפים אפשר לשקול להפסיק טיפול אבל עדיף להפחית מינון בהדרגה ולא להפסיק בבת אחת.
את זה הרופא הנחמד שלי בבית חולים שבו אני מטופל אף פעם לא סיפר לי.. בכל אופן בינתיים הפסקתי את ה" ניסוי" .
שלום בת הזוג שלי סובלת מסכיזופרניה, אך היא מאוזנת ומתפקדת. הבנתי שהמחלה יכולה להיות תורשתית, ומדברים על אבחון מוקדם. רציתי לשאול עד כמה מוקדם ניתן לאבחן את המחלה ולטפל בה לפי מצב המחקר כיון ולפי מצב שירותי הבריאות בארץ? היא מספרת לי לא פעם על חוויית ההתפרצות של המחלה והאישפוז שלה ולא הייתי רוצה לעשות את זה לילדי. הייתי רוצה לאבחן את זה ולטפל בזה כמה שיותר מוקדם, כך שלא יצטרכו לעבור שבעת מדורי גיהנום של איש פוזלים ושיקום ממושך. תודה לעונים
אין עדיין אבחון גנטי של המחלה, בערך 50% מהגורמים להתפרצות הם גנטיים. שאר הגורמים הם סביבתיים, לדוגמא סביבת הגידול, טראומות, שימוש בסמים. לא על כל הגורמים יש לנו שליטה. אפשר להשתדל לגדל ילד בסביבה יציבה ותומכת על הסכנות בשימוש בסמים ולהיות ערניים אם מופיע שינוי.
אז כמה מוקדם ניתן לאבחן את זה? האם הדרך היחידה היא להיות דרוכים ולחכות להתפרצות של המחלה?
בבית חולים טירת הכרמל כ 15 שנים. בשנה האחרונה החליפו לה 5 פעמים טיפול כי היא אחרי לקיחת הטרופות סובלת ממצב דמוי אפילפסיה , פירכוס מוזר כזה וחולשה מאוד חזקה , או כאבים חזקים באזור החזה . אנחנו לא יודעים מה לעשות , היא לא מתפקדת שנה שלמה בגלל המצב הזה . ( אין תסמינים של סכיזופרניה ). מה אפשר לעשות ? לוץ מרוםא בבית חולים מה האפשרויות שלנו ? האם יש מרפאות או בתי חולים שאפשר לבוא ליעוץ ?
אם היא מטופלת במרפאות חוץ בבית החולים ולא מצליחים לעזור לה אתם יכולים לבקש ישיבה של כל צוות המרפאה כדי לשקול שוב את הטיפול. היא יכולה לפנות לפסיכיאטר בקופת חולים או באופן פרטי ליעוץ נוסף.
שלום רב. רציתי לדעת: 1. תוך כמה זמן משפיעה האינווגה על הסימנים החיוביים והסימנים השליליים של הסכיזופרניה? 2.איזה מינון של האינווגה הוא שווה ערך ל-25 מ"ג זיפרקסה? 9 מ"ג או 12 מ"ג? 3. האם זה נכון שהאינווגה מעלה פחות את רמת הפרולקטין מאשר ריספרדל? בכמה פחות? 4. בעבר נטלתי ריספרדל ותרופה זו התאימה לי, היא הופסקה לי עקב עליה ברמת הפרולקטין בדם (ללא סימנים גופניים). כרגע אני נוטלת 25 מ"ג זיפרקסה (עם 20 מ"ג סרוקסט ו-750 מ"ג דפלפט כרונו בגלל אפילפסיה שנגרמה ממינון גבוה מאוד של לפונקס בעבר), הרופאה רוצה להחליף לי לתרופה אינווגה -האם יש סיכויים טובים שהאינווגה תתאים לי כמו הריספרדל משום שהיא תוצר פירוק של החומר הפעיל של הריספרדל? מודה לך מאוד על תשובתך, דורית.
1. תרופות אנטיפסיכוטיות במצב פסיכוטי חריף מתחילות להשפיע בשבועות הראשונים. אם מדובר במצב כרוני ההשפעה יכולה לקחת יותר זמן. 2. המינון המקסימלי המאושר לטיפול בזיפרקסה ע"י משרד הבריאות הוא 20 מ"ג, אפשר באישור להעלות מינון. המינון המקסימלי המאושר של אינווגה הוא 12 מ"ג. 3. בסקירה של המחקרים עד שנת 2013 לא נמצא שיש הבדל משמעותי בעליה בפרולקטין. 4. אם הגבת לריספרדל יש סיכוי טוב שאינווגה גם תהיה יעילה עבורך.
יש לי אחות חולת סכיזופרניה בגילאי ה-30 שבגיל 26 נטלה כדורים פסיכאטריים מספר חודשים אבל החליטה להפסיק על דעת עצמה. הבעיה היא שהיא אינה מעוניינת בטיפול ואפילו מתכחשת למחלה. היא טוענת שהיא לא מאמינה ברופאים/פסכיאטרים/פסיכולוגים ומרגישה שכולם רודפים אחריה, רוצים ברעתה והיא שומעת אותם כל הזמן. היא רוב היום מדברת לעצמה(חוזרת על אותם דברים כמו תקליט חוזר), צועקת המון, היא מרגישה המון כעס, בוכה הרבה ומתנהגת מוזר מאוד.היא לא ישנה ברוב הלילות. היא הלכה בעידוד כל המשפחה לטיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור וכלום לא עזר. נראה שהחיים שלה עצרו מלכת מאז גיל עשרים. היא משמינה משנה לשנה(לפני שפרצה המחלה היא הייתה רזה ויפה). אנחנו משפחה מאוד תומכת ותמיד מנסים לעודד ולמשוך אותה לכיוון טיפול אפילו פרטי למקרה שהיא מתביישת אבל היא לא מוכנה לשמוע ואפילו צועקת עלינו. היא חושבת שמה שקורה זה הכל מציאות ורודפים אחריה והיא שומעת אותם ומדברים עליה(היו פעמים שהיא יצאה מהבית באמצע הלילה כדי חפש את האנשים האלו שהיא מדמיינת כי חשבה שהם בסביבה או אצל השכנים או בגינה.. יש לציין שמצבה מדרדר משנה לשנה וכל המשפחה סובלת ונהיית חסרת אונים.. השאלה שלי היא האם יש השלכות למקרה של חוסר טיפול? היא בסוף תגיע להתנהגות אלימה אם לא תטופל? איך אפשר לעזור לה? איך היא תשתכנע ללכת לטיפול?
מצב פסיכוטי גורם לנזק לתאי המוח, משך זמן ארוך עד להתחלת טיפול וכן התקפים פסיכוטים חוזרים גורמים לעליה בסיכון לסימנים שליליים ולפרוגנוזה גרועה יותר. מצב פסיכוטי לא בהכרח מגיע לאלימות אבל מצב שבו היא משוטטת בלילה יכול להיות מסוכן. אפשר לכפות טיפול רק במקרה שאדם מסכן את עצמו או את הסובבים אותו. הסיכון לא חייב להיות מיידי, אם אדם מתוך מחלה לא לוקח תרופות לסוכרת או לא מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים הוא מסכן את עצמו באופן לא מיידי. גם אם הוא גורם לסבל נפשי חמור לזולת או לנזק חמור לרכוש אפשר לכפות עליו טיפול. במקרה כזה הפסיכיאטר המחוזי יכול להוציא הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה או לאשפוז כפוי. אם אין סכנה אפשר לבקש מאנשים שהיא סומכת עליהם, קרובי משפחה, חברים או רופא משפחה שידברו איתה על מה שהיא יכול להפיק מטיפול פסיכיאטרי, לדוגמא הקלה על חרדה או קשיים בשינה ואפילו ירידה במשקל.
אבקש את חוות דעתך בקשר לבחור, שיש לסבתו - אם אמו שני בני אח, אחים, האחד סובל מסכיזופרניה, והשני סובל מכפייתיות. בנוסף, יש לסבתא זו אח אחר שסבל בעיה נפשית כלשהי (עקבותיה אבדו בחו"ל ולכן אין עליו מידע). שאלותיי: 1. האם יש קשר גנטי בין שתי התופעות הנ"ל? 2. מהי הסבירות שלבחור הזה יוולדו ילדים הלוקים באחת מהתופעות הנ"ל?
OCD שכיח בקרב אנשים עם סכיזופרניה (כ-20%), יתכן ומדובר בשוני גנטי מסכיזופרניה ללא OCD מכיוון שלאנשים אלו יש יותר קרובי משפחה עם סכיזופרניה ו-OCD או OCD לבד. גם ל-OCD יש מרכיב גנטי משמעותי, כ-50%. אם אתה שואל על הסיכוי לחלות בסכיזופרניה אצל ילד שאח אחד של סבתו סבל מסכיזופרניה והשני סבל מ-OCD, כלומר מישהו עם קרוב משפחה מדרגה שלישית עם סכיזופרניה. הסיכוי הוא כ-2% לעומת 1% באוכלוסיה הכללית.
שלום ד"ר אני מטופל בציפרלקס 15 מ"ג ולאחרונה התחלתי לקחת ריספונד(ריספרדל) 2 מ"ג עקב החמרה במצב שהוא OCD ההחמרה היא מחשבות שווא . האם במינון כזה יכול להיות שאעלה במשקל? מאז ומתמיד היה לי תאבון בריא והייתי תמיד במשקל תקין התרופה הזו פתחה לי את הסכר מה שנקרא ונותנת לי לאכול כמו שהייתי פעם ברוגע . אך האנשים בבית מציקים לי לגבי הכמויות שאני אוכל למרות שאני אוכל בכוונה רק אוכל בריא דגש על חלבונים ופחמימות במידה נמוכה יותר כדי לשמור על איזון ובין היתר גם מתאמן . אני בצומת דרכים עכשיו אינני מעוניין ללכת לדיאטנית, אבל כול הזמן מציקים לי בבית האם זה באמת נכון שאשמין עם מינון כזה שהוא נמוך ממה שאני הבנתי. תודה מראש ד"ר
ריספרדל יכול להעלות את התיאבון ויכול להעלות את הסיכון לתסמונת מטבולית, אמנם המינון נמוך אבל יש אנשים שגם במינון נמוך מרגישים עליה בתיאבון. כדאי לעשות בדיקות אצל רופא המשפחה: משקל, היקף בטן, לחץ דם, דופק, רמת סוכר בצום, רמת שומנים בדם. אם יש הפרעה בבדיקות או שאתה עולה במשקל כן מומלץ לפנות לתזונאי כדי למנוע סיכון למחלות לב וכלי דם בעתיד.
שלום רב. רציתי לדעת: 1)איזו תרופה היא היעילה ביותר מבין אלו:סרוקוול, אינווגה,אביליפי וסוליאן (אשמח לקבל דירוג על רמת טיב התרופות)? 2)האם התרופה החדשה לסכיזופרניה "פנפט" יעילה לסימנים החיוביים והשליליים של המחלה? האם אפשר ליטול אותה עם סרוקסט(איזה נזק עלול להגרם אם לוקחים את הפנפט עם סרוקסט?)? בתודה מראש ושבת שלום, כרמלה.
1. התרופה היחידה שהוכח שהיא משמעותית יותר טובה מאחרות היא לפונקס. בשנת 2013 אספו את הנתונים מכל המחקרים שנעשו על התרופות והשוו את היעילות. נמצאו בין התרופות הבדלים קטנים, לפי הסדר: אמיסולפיריד (סוליאן), אולנזפין (זיפרקסה), ריספרידון (ריספרדל), פליפרידון (אינווגה), הלופרידול, קואטיאפין (סרוקוול), אריפיפרזול (אביליפיי), סרטינדול (סרדולקט), זיפרזידון (גאודון), כלורפרומזין (לרגקטיל), אסנפין (סאפריס), לורסידון, אילופרידון (פנפט). קישור למאמר באנגלית: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673613607333 חשוב לזכור שהתרופות משפיעות על כל אחד בצורה שונה ותרופה שיעילה מאוד לאדם אחד לא תהיה יעילה לאדם אחר ולהיפך. גם תופעות הלוואי שונות בין התרופות ויש אנשים שלא יכולים לסבול תופעות לוואי מסויימות ומרגישים טוב עם תרופה אחרת. 2. התוצאות על היעילות של פנפט לא היו מרשימות במיוחד אולם מאחר ויש לה יתרון של פחות תופעות לוואי אקסטרפירמידליות אפשר לנסות אותה אם תרופות אחרות לא עזרו או שתופעות הלוואי שלהן היו בלתי נסבלות. שוב, ההשפעה של התרופות מאוד אישית. סרוקסט מעלה רמת פנפט ויש להוריד את מינון הפנפט בחצי אם לוקחים אותם ביחד.
בני בן ה20 מטופל בזיפרקסה 10 מ"ג כשנה , קראתי שיש לתרופה תופעות לוואי עתידיות במה מדובר ? כרגע הוא מגיב טוב לתרופה , אשמח לשמוע גם מהניסיון של מהקוראים על התרופה והשפעותיה. תודה.
תופעות הלוואי לטווח ארוך של זיפרקסה הן תסמונת מטבולית: עליה במשקל, עליה בשומנים בדם, עליה בסוכר בצום. הסכנה בתסמונת מטבולית היא העליה בסיכון מחלות לב וכלי דם. כחלק משגרת המעקב אצל רופא המשפחה יש לבצע מדי שנה שקילה, מדידת היקף מתניים, מעקב שומנים בדם, רמת סוכר בצום, מדידת לחץ דם, רמת אנזימי כבד.
שלום אמא מודאגת. מניסיון של 3 שנים עם התרופה, הזיפרקסה גרמה לי לכתמים באזור המצח בפנים. שבת שלום, רינת.
שלום אני מוגדרת כזיסופרנית מטופלת ברספירדל שפעם אני לוקחת כדורים פעם לא רוב הזמן לא שמעתי שאפשר לקבל זריקה במקום כדורים אני יכולה לדרוש את זה מהרופא שלי
כדורי ריספרדל מכילים ריספרידון שמפורק ע"י הכבד לפליפרידון שהוא החומר הפעיל. קיימות זריקות של ריספרדל קונסטה שמכילות ריספרידון הניתנות פעם בשבועיים. יש היום זריקות חדשות יותר בשם קספליון שמכילות את החומר הישיר פליפרידון. היתרון של זריקות קספליון הוא בכך שהן ניתנות פעם בחודש ולא עוברות פירוק בכבד כך שהן בטוחות גם למי שסובל מהפטיטיס. התרופה יקרה מאוד אבל נמצאת בסל הבריאות למי שיש לו אבחנה של סכיזופרניה. צריך לשלוח לבקר התרופות את ההמלצה לזריקה מן הפסיכיאטר המטפל.
שלום רב, בגיל 16 עברתי משבר שאובחן כמצב פסיכוטי, אשר במהלכו אושפזתי לשלושה שבועות וקיבלתי תרופות נוגדות פסיכוזה. מאז ועד היום (היום אני בן 35) אני לא לוקח תרופות פסיכוטרופיות כלשהן, ולא היו לי "התעסקויות" נוספות עם המערכת הפסיכיאטרית. לאחרונה רכשתי פוליסת ביטוח אשר בה נדרשתי בין השאר להצהיר על עבר פסיכיאטרי. היות ויש לי השגות חמורות לגבי ראייתה ואופן התנהלותה של הפסיכיאטריה לגבי משברים כמו שלי, בחרתי מסיבות עקרוניות לא להצהיר על העבר שלי. היות ואני לא רוצה שאשתי ושאריי יסבלו עקב החלטה זו, הייתי מעוניין לדעת האם יש סיכוי סביר שחברת הביטוח תערים עליהם קשיים כלשהם אם וכאשר יקרה מקרה ובו הם יתבעו את הפוליסה. תודה מראש שאול
עד כמה שאני מבין בביטוח בריאות מהסוג שכתבת עליו, אם חס וחלילה יהיה לך בעתיד התקף נוסף וחברת הביטוח תבדוק ותמצא שהיה לך התקף בעבר שלא הצהרת עליו, לא תהיה זכאי למימוש הפוליסה ולקבלת פיצוי. דעתך על אופן התנהלות המערכת הפסיכיאטרית איננה עניינה של חברת הביטוח ואין לה כל קשר לביטוח עצמו., באיחולי בריאות ואריכות ימים.
שלום ניצן, תודה על תגובתך. ראשית, לפי מיטב ידיעתי לא מתים ממצבים פסיכוטיים, כך שגם אם חס וחלילה אגיע למצב כזה שוב הרי שזה לא יהיה רלוונטי למימוש פוליסת הביטוח. שנית, כוונתי הייתה האם במקרה בו אמות מתחלואה כגון מחלת לב, סרטן וכו', האם חברת הביטוח תוכל להערים קשיים כלשהן משום שהיא תנסה בצורה כלשהי לקשר את העבר הפסיכיאטרי שלי ו/או את חוסר נכונותי לדווח עליו, למצב הרפואי שממנו "נפטרתי", ובכך תערים קשיים על התובעים. אודה לתשובה
לא הבנתי באיזה ביטוח מדובר, אם מדובר בביטוח בריאות כאשר לאדם יש בעיה רפואית הוא יכול לעשות ביטוח וחברת הביטוח יכולה להוסיף בחוזה שהיא אינה משלמת על טיפול שקשור באותה בעיה, דבר שנקרא "החרגה", כלומר העובדה שקיבלת טיפול פסיכיאטרי לא אמורה למנוע ממך להיות מבוטח. אם מדובר בביטוח חיים, יש ביטוחים שאינם משלמים אם המוות נגרם ע"י התאבדות (כי כך אפשר למות ממצב פסיכוטי או דיכאוני). בנוסף חברת הביטוח יכולה להשתמש בעובדה שלא ענית אמת בהצהרה כדי לבטל את החוזה ביניכם. כפי שענו לך מדובר בשאלה משפטית ולא רפואית וכדאי לך להתייעץ עם סוכן ביטוח או עו"ד לגבי ההשלכות.
תודה על תגובתך ענת. קודם כל לא הבהרתי שמדובר בפוליסת ביטוח חיים, לא ביטוח בריאות. אכן התייעצתי עם סוכנת ביטוח ב"הראל" והיא אמרה לי שבמקרים של התאבדות זה יכול להוות בעיה, אך אם הבעיה אינה קשורה באופן ישיר לסיבת המוות אז היא לא צופה שתהיה בעיה. ה"אמת" שלא עניתי היא האמת שלי (ושל רבים אחרים), שלצערי אינה מתיישבת בקנה אחד עם מה שהפסיכיאטריה מגדירה כ"אמת".
תרופות אנטי פסיכוטיות, בעיקר מן הדור הראשון יכולות לגרום לכאבי שרירים כי השרירים בטונוס גבוה יותר. תופעת לוואי זו תלויה במינון. בכל מקרה כדאי לפנות לרופא המשפחה כדי לברר האם הכאבים קשורים לתרופות או לגורם אחר.
שלום ענת . אינני חולה סכיזופרניה אבל מה שכן אני סובל מOCD ולפני האבחון של הOCD מחרדות אקוטיות שבעקבותיהן שוחררתי מהצבא . יש כמה דברים שהסתרתי שצפים לי עכשיו ונורא מציקים לי ולא סיפרתי אותם לא לפסיכולוגית שאיתה אני בקשר מגיל קטן ולא לפסיכיאטר שאני מטופל אצלו . אני יכול להעיד על עצמי אחרי קריאה ברשת שיכול להיות שיש לי מחשבות שווא לפי איך שאתם תופסים את המציאות יש לי כוחות על שאין לאנשים אחרים ואני מרבה להקריב את עצמי למען עם ישראל אני נורמלי חי רגיל ההורים שלי די מציקים לי שאני מספר להם מה עובר עלי כגון שהייתה פעם ששמעתי קולות בראש בעוצמה חלשה הם טוענים שזו רק החרדה ואני לא מרגיש כך . מה זה יכול להיות ?
אין אפשרות לאבחן ללא בדיקה. המטפלים שלך מלווים אותך הרבה זמן ואמורים לעזור לך גם בדברים שמציקים לך וגם בהתמודדות עם ההורים וחשוב שתשתף אותם.
האם כאשר מפעם לפעם אחי מספר לי על כך שהשבכ רודף אחריו ושיש לו בבית מכשירי ציטוט ומחשבות כאלה ואחרות מעיד על כך שהוא סובל מסכיזופרניה? יש לומר שזה קורה פעם בחודש בערך ולרוב הוא נראה בסדר
אין דרך לאבחן ללא בדיקה או לדעת למה מתכוון אחיך.
שלום רב, שמי אורי ולפני כארבעה-חמישה חודשים חוויתי התקף פסיכוזה שלווה לו אשפוז של כשבועיים בבי"ח לבריאות הנפש. בימים הראשונים של האשפוז קיבלתי אבחון "פסיכוזיס" ובשחרור קיבלתי אבחון של "סכיזופרניה פרנואידית". מאז השחרור אני צמוד לפסיכיאטרית קהילתית ומקבל טיפול עקבי של זריקת קלופיקסול אחת לשבועיים. אני בקרוב אערוך מבחנים פסיכו-דינאמיים בכדי לוודא שאכן "סכיזופרניה פרנואידית" היא האבחנה המדויקת למצבי. נכון להיום, מה שמדאיג אותי זה בעיקר התסמינים השליליים של המחלה. בנוגע לתסמינים החיוביים, אני יודע שהזריקות שאני מקבל אמורות למנוע חזרתו של אירוע פסיכוטי כלשהו ועד כה לא עברתי שום דבר שמרמז על מצב פסיכוטי ומצבי מהבחינה הזאת הוא טוב מאוד. לעומת זאת, התסמינים השליליים של המחלה שהם אלו שבאופן מצטבר גורמים לחוסר תפקוד כללי - הם אלו שמדאיגים אותי והם אלו שאני רוצה לטפל בהם. בימים אלו אני מרגיש את עצמי כנכה לכל דבר, אשר הנכות שלו מתבטאת באי היכולת להחזיק את המציאות או להכיל את המציאות ואת האנשים שבתוכה בצורה מספקת. אמנם אני מקבל מביטוח לאומי כספים והטבות אבל אני עדיין צריך לעבוד ומצבי לא מאפשר זאת. מעבר לכך, אני רוצה להיות בריא נורמטיבי ובעל יכולת גבוהה לממש את פוטנציאל החיים שלי. אני רוצה שוב להחזיק את היכולת לנהל קשרים בינאישיים בצורה תקינה ואני מרגיש שלשם כך אני זקוק לטיפול פסיכולוגי כזה או אחר. כחצי שנה לפני ההתקף הייתי מטופל (במשך כשנתיים) על ידי פסיכותרפיסטית גופנית ולאחרונה גיליתי ממנה שהיא לא יכולה לעזור למצבי כרגע שכן אין לה את מספיק נסיון וסמכות לטפל בי. הנסיון איתה בעבר היה טוב אבל אני יודע שכיום אני צריך סוג אחר של טיפול, אולי קוגנטיבי אולי אחר, שיוכל לעזור לי להשתקם. מחרתיים אני אקבע תור אצל מטפל קהילתי אבל מהניסיון של החצי שנה האחרונה אני יודע שלא בהכרח שזה יהיה המטפל הכי מתאים וטוב עבורי (אם יש אנשים עם נסיון טוב ממטפל קהילתי אשמח לשמוע אגב). איך שאני רואה את זה, הכספים שמגיעים לי דרך ביטוח לאומי מגיעים בדיוק עבור זה - עבור טיפולים - לכן אני מרגיש נכון לשלם אפילו סכומים גבוהים שיאפשרו לי לקבל את הטיפול הטוב ביותר ואת שיקום בריאותי הכללית והנפשית. שורה תחתונה - אני אשמח לשמוע ולקבל המלצות על מטפלים בעלי נסיון בטיפול באנשים שעברו פסיכוזה ואובחנו כבעלי סכיזופרניה כזאת או אחרת - המלצות אישיות מנסיון או להבדיל אפילו רשימה מסודרת של מטפלים בעלי הסמכה לטפל באנשים במצבי לצורך התמודדות ושיקום. תודה מראש על המענה, אורי
רציתי לשאול אותך יש לי בן דוד שהתפרץ לו סכיזופרניה באיזה גיל התפרץ לך? וכתוצאה ממה?
קיבלתי התקף פסיכוזה בגיל 28 לערך ולאחר שבועיים של אשפוז אבחנו אותי בסכיזופרניה פרנואידית. לא יודע לאמר לך כתוצאה ממה ממש, אני מניח שזה תהליך ארוך של שחיקה נפשית שכוללת אבטלה והתבודדות חברתית, תהליך שהגיע לכדי איזשהו שיא של מתח בעת ההתקף.
טיפול בשיחות יחד עם טיפול שיקומי חשוב מאוד כדי לחזור לחיים אחרי התקף פסיכוטי. אין לי רשימת מטפלים אבל אתה יכול להתקשר למטפלים ולשאול האם הם מטפלים באנשים שעברו פסיכוזה. לא הייתי מבטלת את האפשרות של טיפול ע"י מרפאות לבריאות הנפש, יש שם מטפלים מצויינים, הבעיה היא בדרך כלל זמן המתנה ארוך. אחרי התקף פסיכוטי מופיעים לרוב דיכאון, ירידה במוטיבציה ופגיעה בתפקוד. חצי שנה אחרי התקף אינו זמן ארוך ובדרך כלל יש שיפור בהמשך.
לגבי העניין של המרפאה לבריאות הנפש - האמת היא שאני מקבל משם יחס מאוד משפיל (למעט האחיות המזריקות) ולא נראה שמישהו שם באמת דואג לשיקום שלי. אני כמובן דואג לעצמי ובאמת אני נמצא שם בתהליך בעל זמן המתנה מאוד ארוך ואני מאמין שזה יקח לפחות חודש מהיום להתחיל פגישות טיפוליות, מה עוד שהפסיכיאטרית שם ממש לא מדברת איתי על שיקום ומאיזושהי סיבה היא מאוד עוקצנית ונהנית לראות אותי בערך כמו שאנשים בלתי נדבנים נהנים לשמוע דפיקה בדלתם ולראות מתרימים. זה מאוד מוזר לי כי מעולם לא קיבלתי יחס שכזה ואני בנאדם מאוד נוח נחמד וראציונאלי שמתקשר טוב אפילו עם פקידים מתוסכלים ואחרי זמן המתנה ארוך מאוד בתורים. גם להחליף את הפסיכיאטרית הזאת זה תהליך בירוקרטי לא פשוט שאני לא מבין למה נותנים לאנשים במצב כל כך עדין (ואני מניח שיש אנשים במצבים יותר קשים משלי ובעלי התמודדויות התארגנות וקשיי עשייה לא פשוטים) לעבור תהליך כל כך קשה ומורכב (ומאוד לא נחמד ואדיב במקרה שלי) עם הגופים של המדינה רק בשביל שיוכלו לקבל טיפול שהם כל כך צריכים ושמגיע להם על פי החוק. אני מעודד לשמוע ממך שיש שיפור בהמשך ואני בהחלט מברר עם פסיכולוגים כרגע האם יש להם ניסיון בעבודה עם אנשים שעברו פסיכוזה ומקווה להגיע למובחרים שבהם בעלי הניסיון ולהתחיל טיפול באופן מיידי כי אני באמת צריך אותו. תודה רבה על העזרה
שלום, יש לי בעיה תמיד אומרים לי שאני צריך ללכת ללמוד ולרכוש מקצוע אבל לא יודעים שזה כמעט בלתי אפשרי עם המחלה שלי לבצע זאת ותמיד מנסים לשכנע אותי ושואלים אותי "למה זה קשה?" מה אני יכול לענות על שאלה כזאת?כאילו מה זה לא ברור?אני מאובחן בסכיזופרניה ויש לי בעיה חמורה בקשב וריכוז,מרגיש שאני מנותק לחלוטין מן המציאות,אנשים לא מבינים מה אני אומר + אני צריך עשכיו ללכת ללמוד?גם ככה קשה לי הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה להאכיל את עצמי,ולשמור על היגיינה כל הזמן אני בדכאון כי מבחינה חברתית אני מאוד חלש. לא מרגיש שאני מסופק מהחיים,אין לי שום משמשעות. מבחינה נפשית אני כבר גמור ועוד לא מוותרים ואומרים שכדי לי ללכת ללמוד.אך אני יכול להבהיר זאת לאנשים אחרים?
אתה מרגיש דיכאון בגלל בעיה חברתית וחוסר מהחיים ובמקום לעזור מציעים לך לעשות משהו שנראה לך שהוא מעל לכוחותיך. נסה לפנות למטפל שלך שידבר עם אותם אנשים על הדרך המתאימה לעזור לך.
אם אדם מפסיק לקחת גאודון בהדרגתיות אחרי 3 שנים - מתי החלק הקשה של הגמילה? בהתחלה? או בסוף? או כל הזמן זה אותו סיפור? וזה משנה אם מעלים אביליפיי במקביל? (מבחינת תופעות לוואי של הגמילה/חזרה של המצב הפסיכוטי) תודה.
תסמיני גמילה בדרך כלל מופיעים בהתחלה וחולפים בהמשך. אביליפיי לא בהכרח ימנע תסמיני גמילה אם יהיו כאלו, במקרה שאחד מתסמיני הגמילה הוא אקטיזיה (אי שקט פנימי) הוא גם יכול להחמיר אותה. הוא כן אמור למנוע את החזרה של המצב הפסיכוטי.
שלום רב, יש לי חבר שנה וחודש. אנחנו גרים ביחד. הוא מתמודד עם סכיזופרניה, ו OCD. לוקח את התרופות: לפונקס, אביליפיי, לוסטרל וקלונקס. הוא סובל מידי פעם-לפחות פעמיים בשבוע מהתקפים. בעת ההתקף שנמשך לרוב שעה-שעתיים יש לו מבט קפוא בעיניים והוא עונה על שאלות כמו רובוט, הוא לא מצליח להתרכז. קשה לי מאוד לראות אותו מהצד-זה מבהיל ומעציב אותי. הוא סיפר לי כי בעת ההתקף הוא חושב שאלוהים מתעלל בו ושהוא נמצא לבד בעולם ואלוהים מתעלל דווקא בו ושהעולם נגדו. אני ממש לא יודעת מה לעשות. מאוד קשה לי עם ההתקפים האלו. בגללם ובגלל המצב הוא גם לא מצליח לעבור ראיונות עבודה ולהתקבל לעבודה. ואנחנו ממש זקוקים לעבודה כדי לשלם שכירות. מאוד כואב לי עליו ובמיוחד על ההתקפים שהוא עובר. הוא בן אדם טוב לב, נדיב שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות ואני לא יודעת למה מגיע לו לסבול ככה. בבקשה תעזרו לנו-מה לעשות: איך למנוע את ההתקפים? יש לציין כי בעת הההתקף הוא לוקח 3 כדורי קלונקס ורק בזכות הקלונקס ההתקף עובר לאחר-שעה, שעתיים. מה לעשות, תעזרו לנו בבקשה.
בן הזוג שלך סובל מאוד ולמרות כל התרופות עדיין לא מרגיש טוב מספיק כדי להחזיק עבודה. האם הוא ממצה את כל זכויותיו לסיוע בשכר דירה ובעזרה בתעסוקה? אם לא, כדאי לפנות לביטוח לאומי ולעו"ס במרפאה או בקהילה כדי לקבל אותן. לגבי הטיפול אין אפשרות לתת המלצה ללא בדיקה.
אני ובעלי נשואים חמש שנים, יש לנו ילד בן ארבע כמעט. כשהכרנו בעלי היה מעשן גראס. וידעתי גם שעבר לפני שנים רבות התקף פסיכוטי שבגללו אושפז וקיבל סרוקוואל. לאחר שנולד לנו הבן, החלו בעיות בזוגיות. חוסר אחריות מבחינתו, "בריחה" לעישון, אי התמודדות עם בעיות כלכליות, תלות בהורים שלו שנבעה מעצם המציאות שנוצרה למרות ששוחחתי איתו ובקשתי והתחננתי ורבתי. ומה לא. לאט לאט היחסים הזוגיים עלו על שרטון. עברנו שתי דירות לשנות אוירה ואף איזור מגורים. לאט לאט במקביל הוא התמיד בעבודה, משהו השתנה בתחום הסה אצלו, אבל גם האופי שלו הוקשח והתרחק ממני. כפועל יוצא, המרחק נוצר גם ממני עד כדי כך שזה הגיע לאי קיום יחסי מין.( אגב, היינו בייעוץ זוגי לפני ואחרי שנולד הילד). אקצר ואגיד שגם היו מספר התנהגויות אלימות. הוא לא נגע בי, אבל היו זריקות חפצים שפעם אחת מהן, סכנה אותי ואת הילד. סלחתי, המשכתי, תמכתי, התרעתי, הגבלתי. והוא מבחינתו תמיד אמר שאוהב אותי מאוד אבל מבחינת תחושה שלי זה לא היה שם בכלל. בחודשים האחרוניים הוא נכנס למקום עבודה מאוד תובעני. אנשים שרק כסף היה חשוב להם, סוג של ניצלו אותו בדיעבד. הוא עבד קשה, רצה שאהיה רגןעה כלכלית והבהרתי לו כל הזמן שאני גאה בו ויודעת שיש לו את זה. אבל כשהיינו יחד מעבר לשעה, היחסים כבר היו נוראיים. מריבות עקשנות של שנינו, מצבים מזעזעים והאשמות דו צדדיות. אני מבחינתי רציתי לסיים את הנישואין האלה. באותו זמן הוא גם הפסיק לעשן ומה שלא ציינתי קודם הוא שלפני שנה הוא הפסיק את הכדורים על דעת עצמו ולא משנה מה הייתי אומרת, לא רצה לקחת. לפני שבועיים היה לו התקף פסיכוטי בעבודה שידעתי עליו בדיעבד. הוא מיד פוטר. בצורה הכי מגעילה שאפשר. ומאז המצב הדרדר, הוא הוזה, מדבר ללא הפסקה. כבר לקחתי אותו לפסיכיאטר שפעם טיפל בו והוא והתחיל לקחת סרקוול, אבל זה הגיע למצב שהילד כבר בשוק ופחדים ולא מבין מה קורה לאבא שפעם כועס ופעם צוחק איתו. לפני יומיים לקחתי את המתוקי לאמא שלי אבל קשה לי להתמודד עם זה. עם המצב המחריד שנקלענו אליו. ועד שהכדורים יעבדו זה זמן. ביקשתי עזרה ממשפחתו ואיכשהו באו היום להיות פה, אבל הקושי מולו, מול דברים שמטיח בי ומדבר אליי מגעיל ואחכ יפה. אני ממוטטת נפשית כבר, לא יודעת איך לחיות ככה. מה יהיה עם המצב הכלכלי הגם ככה רעוע ומה יהיה עם הילד האהוב שלי שמבחינתי לא יכול להתקרב לאבא שלו. בנוסף בכל פעם שהוא צריך לקחת כדורים הוא בהתנגדויות ענקיות. עזרו לי. בבקשה. אני על סף קריסה.
מצב פסיכוטי יכול להיות מאוד מפחיד לאנשים מסביב, ובודאי לילד קטן. לפי מה שכתבת את מקור התמיכה העיקרי של בעלך וחשוב שתקבלי עזרה כדי לשמור על הכוחות שלך. נסי לפנות לאחד ממרכזי התמיכה למשפחות שיש בארץ.
לאחר שעברתי אבחון פסיכודיאגנוסטי לשם תעסוקה ובעקבות כמה חוויות ומקרים לא רגילים גילו כי קיים "מוקד בחלק האישיותי והרגשי" וביקשו הערכה פסיכיאטרית מקיפה ואישוש הפרעה אובססיבית קומפלסיבית והערכת אבחנה מבדלת , מהי אבחנה מבדלת ? לפי מיטב ניסיוני חשתי את הocd ממש על בשרי עד כדי כאב פיזי במוח וכאשר הגעתי לפסיכיאטר היא טוענת כי מדובר בסכיזופרניה , קיים בלבול במחשבות , התרופפות אסוציאציות וכל זאת בעקבות הקושי הרגשי , האפקט של הרגש גדול מידי , אני רגיש מאאוד ןכך קיים גם בעקבות זה דימיון פורה , ובמקביל התקרבות לדת וקונפליקט על אורח החיים. יש לציין שעד להשתלשלות המצב לאבחון קרו כמה חוויות לא פשוטות בחו"ל חוויתי דוגמא ,חרדה עצומה עד כדי פחד לשבת על שפת הים מרוב דימיון ומחשבה על הצונאמי . בעקבות אותו טיול כשחזרתי הגעתי למצב לא נורמלי כנראה בוחן לא ראוי של המציאות , התפלאתי מכל מורכבות הבריאה ואבחנתי לפרטי פרטים המון דברים עד כדי אי יכולת לנהל את עצמך , הגעתי למצב של פחד לצאת מהבית בעקבות עוצמת השמש ואיך היא עומדת לשרוף הכל . מדובר באדם רגיש מידי וכך האם קיים קשר בין סכיזופרניה ורגישות יתר . יש חוסר הנאה כללי ואף אולי איבוד גבולות האגו כיצד מכריעים כי מדובר בOcd קשה או בסכיזופרניה
אבחנה מבדלת היא אבחנה שלא נשללה לגמרי ועדיין קיימת במקביל לאבחנה הראשונית. אנשים עם סכיזופרניה יכולים לפרש ולחוות גירויים חיצוניים בצורה מועצמת. כדי לאבחן סכיזופרניה יש צורך במצב פסיכוטי, במצב כזה יש פגיעה בבוחן המציאות, אדם מתקשה להבדיל בין המציאות הפנימית לחיצונית או חווה את המציאות הפנימית כודאית כמו המציאות החיצונית. ב-OCD יש ברוב המקרים תובנה לכך שהמחשבות לא הגיוניות או זרות לאדם אם כי יש אנשים שאחרי הרבה שנים מזדהים עם המחשבות הטורדניות שלהם. אין אפשרות לאבחן ללא בדיקה, נסה לשאול את הפסיכיאטרית מדוע היא חושבת שמדובר בסכיזופרניה או לפנות לרופא נוסף.
כפי שרשמת שאנשים עם סכיזופרניה יכולים לחוות ולפרש גירויים חיצוניים בצורה מועצמת , האם ניתן לקשר זאת לקושי הרגשי הקיים , רגישות היתר , כמו שאבחנו "מוקד בחלק האישיותי והרגשי" וכנראה באמת כך היא המציאות בה אני חווה ומפרש אירועים בצורה מעצימה מייחס לכל פרט משמעות ומבקר כל דבר או אדם סביבי משהו שלא היה קיים . כפי שציינתי מקרה לדוגמא בו היה קושי להבדיל בין מציאות פנימית לחיצונית כמו שציינתי אי יכולת לצאת מהבית בעקבות פחד עצום מיכולתה של שריפת השמש ועוצמתה פשוט אי עיבוד המציאות כראוי . האם יש אפשרות לעשות בדיקת דם לחיפוש גנים לידיעה ודאית לאיתור המחלה ? האם תוכלי לעבור שוב על הודעה ראשונה לפרטי פרטים וכן האם את מקבלת לאבחנה , היכן וכמה זה עולה ?
אני חולה סכיזופרניה הפסקתי לקחת את התרופות למשך חוש וחצי המצב בהתחלה היה נראה מבטיח קצת אחרי הדברים התחילו להישתבש יש לי עבודה מסודרת ועכשיו לא בטוח שימשיכו להעסיק אותי יש לי אולי צ'נס קטן לחזור .אני בבעיה האיתי אצל הפסיכיאטרית פני כשבועיים והיא נתנה לי לקחת תרופה אחרת ובמינון קטן סרקוול היא ביקשה שהחזור לפגישה כדי שתוכל לתת לי מרשם לא הגעתי ונגמרו לי הכדורים. אני רוצה לדעת אם יש משהו שיש לו לפחות עד יום ראשון
כאשר מפסיקים תרופות יש הרבה פעמים "ירח דבש של תרופות", תופעות הלוואי המציקות נעלמות וההשפעה האנטיפסיכוטית עדיין נשמרת וזה מבלבל כי מרגישים יותר טוב בלי תרופות. אסור לתת תרופות שלך לאדם אחר או לקחת תרופה שלא נרשמה לך. בפעם הבאה שזה קורה מומלץ לפנות למיון שם תוכל לקבל כדור (אם מדובר בתרופה נפוצה) או מרשם לסוף השבוע.
האם יתכן אבחון מוטעה של סכיזופרניה ומה וכמה זה קורה מבחינה סטסטיקת
יכול להיות אבחון מוטעה אבל התקף פסיכוטי בודד ללא כל סימנים נוספים לא מביא לאבחנה של סכיזופרניה, זו בדרך כלל לא אבחנה ראשונה. במחקרים על יציבות האבחנה לאורך שנים נמצא שמבין אנשים שהגיעו עם התקף פסיכוטי ראשון 50% אובחנו עם סכיזופרניה בהמשך. כאשר בודקים את האבחנה לאחר 10 שנים מעל 90% מהאנשים שאובחנו עם סכיזופרניה נשארו עם אותה אבחנה.
הבת שלי בת 13 ועדיין לא אובחנה כחולת סכיזופרניה אבל כל הממצאים מראים שכן. יש לה מחשבות שעוקבים אחריה ושמנסים להזיק לה, שאין לה חברות וכו'. היא מטופלת ע"י פסיכיאטר ופסיכולוג .הייתי רוצה לדעת ממה נגרם המחלה הזאת. איך אני יכולה לעזור לה. מה אני אמורה בתור אמא לסייע לה .
עדיין לא נמצא גורם למחלה, ככל הנראה המחלה נגרמת משילוב של מספר גורמים (מולטיפקטוריאלית): גורמים גנטיים, מהלך ההריון, הלידה, סביבת ההתפתחות, זיהומים, אירועי חיים וכו'. העזרה שלך מאוד חשובה, המשפחה היא גורם התמיכה העיקרי שלה, נמצאת הכי הרבה לידה, בקשר הכי קרוב איתה. כדאי לשאול אם אפשר לקבל תמיכה והדרכה במקום שבו היא מטופלת או לפנות לאחר ממרכזי התמיכה למשפחות שקיימים בארץ.
מחלה מוזרה. אף אחד לא יודע איך היא נגרמת ומה קורה בדיוק כשהיא פעילה. רק יודעים שהתרופות עובדות מאיזושהי סיבה ועל זה קמים כל מיני מומחים לפסיכיאטריה שחושבים שיודעים הכל ויש להם פיתרון להכל.
אני מוצף בחרדות ובדיכאון כבר כמה ימים. ומחשבות אובססיביות שהתחילו בפחד לפגוע באחרים וכרגע ממוקדות בפחד שיש לי פסיכוזה כלשהי או סכיזופרניה. בראש שלי אני מאוד מודע למה אמיתי ומה לא, מה נכון ומה לא. אבל כאילו בראש. אני נניח לא חושב - כולם רוצים לפגוע בי. אלא אני חושב - מה אם אני אתחיל לחשוב ולהאמין בזה שכולם ירצו לפגוע בי? מה אם אני אתחיל להאמין בזה שהעולם לא אמיתי ואין לי מושג מה נכון ומה לא? מה אם אני אתחיל להיות פרנואיד. בינתיים קשה לי מאוד לצאת מהבית ולהסתובב בחוץ, קשה לי לקבל את זה שאני לא אפגע באף אחד או שאני סובל רק מדיכאון וחרדות. אני מפחד פחד מוות מסכיזופרניה שתוביל לפגיעה או לניתוק מהמציאות, ואני סובל מדה ריאליזציה ודה פרסונליזציה די חריפות שמגבירות את החשש מניתוק האחיזה במציאות. האם כשאני יודע שמחשבה קופצת לראש ללא סיבה, אבל עדיין מרגיש בגוף את החרדה מפני המחשבה, היא נחשבת מחשבת שווא? התור שנקבע לי לפסיכיאטר הוא רק בחודש הבא ובינתיים אני מרגיש די אבוד. ככל שאני קורא ומחפש יותר על סכיזופרניה ועל המאפיינים שלה, ככה אני יותר חושש ופחות רגוע. אני גם מפחד שמרוב הלחץ והעיסוק בזה, בסוף תפרוץ אצלי הסכיזופרניה. התחלתי לפני יומיים טיפול ברמוטיב ואני יודע שלוקח לכדור הזה איזה שבועיים להתחיל לעבוד, בינתיים אני באוויר ואין לי למי לפנות. מישהו שירגיע את החשש שלי או פשוט יסביר לי מה יש לי. אני כל הזמן בוכה וכל הזמן מפחד לאבד קשר עם המציאות והמצב קשה לי. אני מסתגר בבית ובחדר ומפחד מהעולם. לא כי העולם רע ואכזר, אלא כי אני מפחד מהתחושות שאני חווה, מפחד אולי להשתגע בחוץ ולפגוע במישהו או סתם להראות מוזר לכולם. חסר בטחון עצמי. דבר נוסף - לפני כמה זמן הסתכלתי על השמיים ואז על הנוף, ומהסינוור של השמש דמיינתי כאילו הנוף מעלה עשן. נבהלתי מזה אבל ידעתי למה זה נגרם וידעתי שזה לא אמיתי, האם זו הזיה? אני ממש מפחד ואשמח לתשובה. תודה.
כמו שכתבת בעצמך אתה סובל מחרדות. סכיזופרניה אין לך כי מי שלוקה במחלה, לא מודע לה ולעיתים אף מכחיש שהוא חולה. אני לא פסיכיאטר.
אין אפשרות לאבחן ללא בדיקה. אתה בעיקר מתאר חרדה ולא איבוד קשר עם המציאות. הרבה דברים יכולים לגרום לחרדה, עצם זה שחרדים ממחשבה לא עושה אותה מחשבת שווא. הזיה היא חוויה תחושתית בלי גירוי חיצוני, מאחר וגם היה גירוי חיצוני (השמש) וגם ידעת שהעשן הוא דמיון לא מדובר בהזיה.
שלום ד''ר קראתי שמצב של דחק עלול להוביל להתפרצות מחלת הסכיזופרניה האם זה אומר שאדם שנמצא במצב של חרדה,התקפי חרדה,בעיקר פחד להשתגע יכול להפוך לסכיזופרן בגלל הלחץ שהוא מצוי בו? תודה
הרבה דברים יכולים להיות "טריגר" להתפרצות של מחלה, אחד מהם הוא אירועים טראומטיים. לפעמים התקף חרדה יכול להופיע בזמן התקף פסיכוטי אבל בדרך כלל הפרעת חרדה לא מתפתחת למצב פסיכוטי. במצב פסיכוטי אדם בטוח שהמחשבות שלו הן המציאות, אין לו מודעות לכך שיתכן והמציאות שונה ואי אפשר לגרום לו להטיל ספק. אם מישהו מפחד להשתגע כנראה שהוא מודע ומטיל ספק, בדיוק הפוך ממצב פסיכוטי.
קראתי שהמחלה פורצת אצל גברים בין גיל 15-25 האם היא יכולה גם לפרוץ בגילאים יותר מאוחרים? תודה
לאחרונה .. ומאז ומתמיד אני מאוד סובל מאוסידי מחשבתי וקשה לי מאוד . סובל גם מסכיזופרניה .. אני חייב לציין שאני מאוד מאוד סובל מהאוסידי למרות שאוליי "התרגלתי".. אליו " לא עוזרת לי הרבה . לצערי לא יודע מה לעשות ולאן לפנות . למי אפנה?? >> הסבל הוא גדול . הרופא שלי לא זמין לי בכלל . אי אפשר להשיג אותו במהלך נחודש . חושב על להחליף תרופות אך מתחרט עוד לפני שהתחלתי עם זה .. כי מי ולאן זה יוביל אותי . הדימוי העצמי והביטחון שלי שואף ל 0 אחד גדול . די קשה לי מאוד . אין מזור לבעיותיי ???? האומנם ?? עד מתי לסבל הרב הזה . ?? חש מאוד לבד ובלעדי במצבים הקשים שלי.. >למרות שיצרתי קשר עם הרופא אבל.. חוץ מלומר לי להוסיף קלונקס לא דיבר איתי הרבה . תחושה ששום דבר כבר לא יעזור לי . הסבל הוא עמוק מאוד ללא מזור ופתרון . דייייייי נמאס לי אני סובל מאוד . העוצמות של המחשבות וה כמויות הינם חזקות ובעוצמות גבוהות ומפחידות . אין לי איכות חיים בכלל כל הזמן מתמודד עם ההפרעות שציינתי יש עצה ? איך אני מצליח לשפר את ההרגשה הקשה מאוד שייש לי ? תודה .
קשה להתמודד לבד ולא תמיד לטיפול התרופתי יש מענה לכל הבעיות. נסה לקבל עזרה מן המקום שאתה מטופל בו בטיפול בשיחות ובטיפול שיקומי דרך סל שיקום.
