פורום סכיזופרניה
מנהל פורום סכיזופרניה
שלום רב, אני מאוד מקוה שאני נמצאת בפורום הנכון, אני מאוד זקוקה לעזרה. אני אמא לשלושה ונשואה כבר כ 15 שנה.לאחרונה (בחודשיים אחרונים) בעלי הפסיק ללכת לעבודתו (הוא איש הייטק)- הוא טוען שאנשים רוצים לעשות לו רע ולהזיק לו. הוא מרגיש תחושות שונות בגוף, שינויים בגוף שאנחנו סביבו לא רואים. יש ימים שאינו אוכל כי מאמין שאם הוא אוכל הוא מזיק לי ולילדיו. חשוב לציין שלפני כ6 שנים הוא חזר בתשובה ולמד קבלה. כבר אז התחיל להאמין בנסים ונפלאות (קפיצות בזמן ועוד). בעלי אינו מוכן ללכת להבדק אצל רופא מפני שהוא בטוח שכל מה שהוא מרגיש הוא אמיתי ואין לרפואה שום קשר למה שהוא עובר. גם עם הרב הפסיק להתייעץ כי הוא חושב שהרב יכול להפסיק את הסבל שלו אבל לא רוצה. הוא כל הזמן שואל אותי את אותה שאלה "למה עושים לי את זה, אני רק רציתי לעשות לכולם טוב". הלכתי להתייעץ עם פסיכיאטר והוא אמר לי שזה נראה לו כמו סכיזופרניה אבל עד שלא יהיה איום כלשהו מצידו הוא אינו יכול לעשות שום דבר. כל שכנועים, איומים, תחנונים ממני ומצד הוריו ללכת לרופא לא עובדים ורק מרגיזים אותו. אני לא יודעת מה לעשות בשבילו, איך לעזור ומצד שני איך להגן על הילדים החשופים אליו וגם לשרוד עם משכורת אחת (שלי). אשמח לקבל עצה מה לעשות במצב כזה ואם יש עוד אנשים שעברו את זה אודה מאוד לכל דבר שיכול לתת תקווה. תודה רבה
במקרה שלי זה היה הפוך אני הייתי חולה ובעלי היה בריא היות ואני הייתי משוכנעת שאני בריאה וסרבתי לקבל טיפול. על מנת לקבל טיפול בעלי איתגר אותי וביקש ממני לגשת לבית חולים פסיכיאטרי להתאשפז ולהוכיח לו שאני בריאה וכשרה להורות. כמובן שהתבדתי אבל זה השיג את המטרה וטופלתי וכיום אני ובעלי חיים חיים שלווים ובריאים כמובן אני מטפולת בעזרת תרופות וטיפול נפשי.
מאוד מתסכל לראות מישהו קרוב סובל וגורם סבל לקרובים לו, אבל אם סכנה לו או לסובבים אותו אי אפשר לטפל בו בכפיה. במצב כזה ההמלצה היא לנסות ולשכנע אותו ע"י מישהו שהוא סומך עליו (כלומר מישהו שהוא אינו חושב שרוצה להזיק לו) לפנות לעזרה, או לשכנע אותו לבוא לבדיקה כדי לברר למה עושים לו את הדברים האלו או כדי להוכיח שהוא באמת בסדר ואין לו שום בעיה נפשית.
שילמתי לביטוח לאומי סכום של 5 אלף על חודשים שלא עבדתי בשנים שעברו. זאת בתקופה שלא הייתי מטופל ולא יכולתי לעבוד עקב הסכיזופרניה. כיום אני נמצא בתהליך תביעה עם משרד הביטחון שיכירו בי כנכה צה"ל אם זה לא יצליח אני אתחיל בתביעה עם ביטוח לאומי השאלות שלי הן 1.האם ביטוח לאומי מכיר בכל חולה סכיזופרניה או שיש חולי סכיזופרניה שמתפקדים טוב שלא מקבלים אחוזי נכות האם מסתכלים גם על מצבם לפני הטיפול 2.האם אני יכול לקבל את ה 5 אלף שלי בחזרה כי המצב שלי היה רע ולא יכולתי לתפקד
1. ההכרה בביטוח לאומי מתחלקת לשני שלבים, הכרה במחלה עצמה והכרה באי כושר עבודה. אדם שהוכר כנכה יקבל הטבות נלוות אבל אם כושר העבודה שלו לא נפגע הוא לא יקבל קצבת נכות. כושר העבודה נקבע לפי מצב נוכחי, אם אדם לא יכול היה לעבוד בגלל המחלה לפני שהגיש תביעה הוא יקבל החזר רטרואקטיבי על התקופה שבה לא עבד. 2. אם יכירו בכך שבאותן שנים היית חולה ולא עבדת בגלל המחלה כנראה שיכירו בכך שהגביה נעשתה בטעות ויחזירו לך את הכסף.
הייתי חייב. תודה.
ביררתי את העניין עם חברה למימוש זכויות שעזרה לי בזמנו (החברה המרכזית למימוש זכויות) וזה מה שהבנתי: 1)ביטוח לאומי מכיר בנכה מהיום שהגיש תביעה לנכות ומקסימום לשנה אחורה, כך שלא תקבל את תשלומי הביטוח ששילמת על כל השנים. 2)סכיזופרניה היא מחלה שניתן לקבל בגינה קיצבה אולם ניתן בהחלט שלא לקבל בגינה קיצבה, הדבר תלוי במידת חומרת המחלה והשפעתה על המצב התפקודי. מקווה שעזרתי
בת כמה את והאם את פנויה מחפש זוגיות:)
שלום דר 1.האם אי מתן טיפול תרופתי (תרופות אנטי פסיכוטיות) לחולה (למשל) בסכיזופרניה (במצב פסיכוטי) יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לתפקוד המוח (תאים).? (חולה שנמצא תקופה של שנים במצב פסיכוטי) 2.האם הנזק למוח יכול להתבטא באופן פיסי (תפקוד הגוף)? או באופן נפשי (נגיד לגרום לפיגור שכלי או אוטיזם) תודה על תשובתך
1. מצב פסיכוטי נחשב למצב "טוקסי" (רעיל) למוח, בגלל שמשתחררים בו חומרים שבכמות גבוהה יכולים לפגוע בתאי המוח. בדרך כלל רואים אחרי מצב פסיכוטי ירידה בתפקוד השכלי (קוגניטיבי). טיפול תרופתי בדרך כלל מקצר את משך הזמן שבו אדם נמצא במצב פסיכוטי ויכול להפחית את הנזק. 2. במקרים קיצוניים בהם הפגיעה הקוגניטיבית קשה רואים פגיעה בתפקוד עד כדי חוסר יכולת לדאוג לצרכים הבסיסיים כמו אוכל והגיינה. פיגור שכלי ואוטיזם הם מצבים שונים לחלוטין. פיגור שכלי הוא מנת משכל נמוכה מהממוצע שקיימת מגיל הילדות וקבועה לאורך החיים. הרבה סיבות יכולות לגרום לכך: תסמונות גנטיות, זיהומים בהריון, פגיעה בלידה, חוסר בהורמונים, חבלות ראש וכו'. אוטיזם הוא קבוצה של מחלות שמופיעות בגיל הילדות המוקדמת ומתבטאת בעיקר בקשיים בתקשורת - בשפה ובאינטראקציות חברתיות.
שלום רב יש לי שאלה מעט מוזרה. בעבר הייתי מטופל בזיפרקסה וולוטאב לתקופה של כחצי שנה בערך, חשוב לציין שאיני חולה סכיזופרניה ומטרת נטילת התרופה הייתה עלייה במשקל, עקב תת משקל וחוסר תיאבון שאני חווה מאז ומעולם. לאחר נסיונות רבים לעלות במשקל בעזרת דיאטנית שכשלו, החליט רופא לתת לי את התרופה, ואכן עליתי באותה תקופה בערך 10 קילו, ודי בקלות. הפסקתי לקחת את התרופה מכיוון שחששתי מההשלכות שלה, ועד היום אינני יודע אם התרופה מזיקה, מסוכנת , ואיך היא משפיעה על אדם שאינו חולה סכיזופרניה, אשמח לדעת את דעתך המקצועית , ומקווה שהשאלה לגיטימית , תודה רבה מראש.
זיפרקסה מאושרת לטיפול בסכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ודיכאון, לעתים היא ניתנת מחוץ להתוויה לאנשים עם הפרעות אכילה. ההשפעות של התרופה דומות על אנשים עם ובלי סכיזופרניה. הסכנה העיקרית בנטילה לטווח ארוך היא ההשפעות המטבוליות: עליה בתיאבון ובמשקל, עליה ברמת סוכר בצום, עליה ברמת השומנים בדם. תסמונת מטבולית לאורך שנים מעלה את התמותה והתחלואה במחלות לב וכלי דם (התקף לב, שבץ וכו'). התופעות המיידיות השכיחות הן ישנוניות וטשטוש.
יש לי בן חולה סכיזופרניה. יש לי בת בריאה מה הסיכוי שיהיה לה ילד חולה במחלה הזו?
הסיכוי לחלות בסכיזופרניה לכל אדם באוכלוסיה הוא 1% ועבור אחיינים של מי שחלה בסכיזופרניה הוא כ-4%.
האם יש מניעה לחצות גלולה האם יש סיכון ? סרוקוואל 300 XR /
סרוקוול XR היא טבליה בשחרור מושהה השומרת על רמה פעילה של תרופה בדם במשך היום. אם חותכים את הטבליה פוגעים במנגנון השחרור המושהה ואז התרופה משתחררת מהר יותר, מגיעה לדם מהר יותר ולרמה גבוהה יותר, וכמובן שהרמה בדם יורדת מהר יותר מתחת לרמה טיפולית. הסכנה העיקרית היא רמה גבוהה מדי של תרופה בדם. כלומר בטוח לקחת 800 מ"ג בשחרור מושהה פעם ביום כי הם מתפזרים לאורך היום, אבל מסוכן לקחת 800 מ"ג בשחרור מיידי בבת אחת.
שלום רב ד"ר ענת אני יודעת שאי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אבל אשמח אם תוכלי לייעץ לי ולהגיד לי את עניות דעתך על המצב תמיד הייתי חרדתית בצורה קיצונית כשהתחילו אצלי החרדות הייתי בערך בגיל 17 הבהילו אותי מתוך שינה סיפרו לי שבן דוד שלי נפטר ומכאן התחילו החרדות, יש לציין שעברתי גם ילדות לא קלה עם אבא נרקומן בדימוס והורים גרושים. בהתחלה הייתי מדמיינת דברים שקשורים במוות, אח"כ זה עבר למחשבה שאני לסבית שבפועל יש לי בן זוג, אח"כ דמיינתי שאני פוגעת באחותי, בילדים קטנים. בשלוש שנים האחרונות אני מאוד מפחדת מתחלואה נפשית יש לי דוד שנבהל בצבא מירייה במקלחת ומאז אובחן כסכיזופרן ונמצא בשער מנשה, נכנסה לי מחשבה שאם אני אשתגע וקראתי המון המון חומר על חולי סכיזופרניה סוגי הזיות,מחשבות שווא ומאז כל היום אני מדמיינת אותם אני מדמיינת קולות, מדמיינת מחשבות רדיפה למרות שבפועל אני יודעת שזה לא נכון. אני ממש מדמיינת הל וציונות אודו טריות כל פעם נכנסים לי משפטים לראש שאני לא יודעת מאיפה הם באים לא קשורים למחשבה אבל זה אולי דברים שאנשים אמרו לי במשך היום או יום לפני ואז אני נלחצת ומפחדת שאני לא שומעת קולות ובפועל אני לבד אז זה לא קול זאת המחשבה היום למשל בבוקר נכנסה לי מחשבה בואי ניצא צריך לשלם אבל בפועל הייתי לבד אף אחד לא אמר לי את זה יכול להיות שבגלל שאתמול חברה שלי אמרה לי בואי ניצא זה עלה לי לראש או שבדיוק התעוררתי ככה במיטה דמיינתי שאני שואלת מישהי עם בעלה עוזר לה ומה היא עונה לי אני לא יודעת למה זה קורה לי אולי כי שאלתי מישהי פעם את השאלה הנ"ל ופתאום זה קפץ לי לראש מה קורה לי???האם אני סכיזופרנית?? אני מפחדת פחד אימים, המחשבות גמרו עלי בבקשה תגידי לי את דעתך על הנושא. דרך אגב שנה שעברה הייתי אצל ד"ר ססר במרפאה בבנימינה, אני חסרת כוחות בבקשה תאמרי לי אם זה נשמע לך כמו סכיזופרניה.
את בעיקר מתארת חרדה עם מודעות לכך שהמחשבות שלך לא נכונות. קולות בזמן הירדמות או התעוררות הם שכיחים ולא מעידים על הפרעה. כפי שאמרת אי אפשר לדעת ללא בדיקה, אם את סובלת כל כך הרבה שנים כדאי לפנות לפסיכיאטר לבדיקה.
הייתי אצל מספר רופאים כולם אומרים שזה ocd אבל מצבי הוחמר ואני מפחדת שאן לי סכיזופרניה, דרך אגב שנה שעברה הייתי אצל ד"ר ססר גם הוא איבחן ocd אבל מצבי הידרדר מאז והדמיונות גומרים אותי.
שלום רב רציתי לשאול בבקשה יש לי 2 אבחנות paranoid schizhophrenia ו schizhophrenia all types רציתי לשאול מה אומרת האבחנהall types האם משמעות הדבר שאני סובל מכל סוגי הסכיזופרניה? תודה מראש
המינוח הזה אינו מופיע בשתי הקלסיפיקציות העיקריות של ICD וה-DSM. בגרסא החדשה של DSM (המדריך האמריאי להפרעות נפשיות) שיצא במאי 2013 כבר אין חלוקה כלל לסוגים שונים של סכיזופרניה.
חזקה במשפחה . נמצאת בהריון ולקראת לידה . לפי מה שידוע לי סמים מהווים מצב סיכון להתפרצות המחלה . השאלה היא האם מותר לי להשתמש בגז צחוק , טשטוש ואפידורל ? ממה להזהר ואיך להתכונן ?
גז צחוק בדומה לחומרים הלוצינוגנים אחרים יכול לגרום לפסיכוזה. בטשטוש אפשר להשתמש במגוון חומרים, אם הכוונה לפטידין שהוא אופיואיד (נגזרת של אופיום), הוא אינו גורם לפסיכוזה. גם בהרדמה אפידוראלית אפשר להשתמש במספר חומרים, אם משתמשים באופיואידים אין סכנה.
האם ניתן להרות כאשר נוטלים את הזריקה הזו אחת לשבועיים?
זיפאדהרה הינו תכשיר המכיל אולנזפין במתן ארוך טווח, זהו החומר הפעיל בזיפרקסה. רוב התרופות האנטי פסיכוטיות אינן גורמות לעליה בשכיחות מומים מולדים אולם התכשיר הזה חדש ויתכן ואין מספיק נתונים לגביו.
למידע עדכני לגבי ההשפעות על תרופות על הריון והנקה מומלץ לפנות למכון הטרטולוגי 02-6243663.
אימי סובלת מכאבים חזקים בחזה ובגב שנה . גילו שיש לה אוסטאופורוזיס רק לפני כשבוע ושלחו אותה לבדיקות . היא מטופלת שנים בכדורים אנטי פסיכוטיים . כמובן שמצד הרופאים יש זלזול מוחלט בכאבים שלה ואומרים לה כל הזמן להפסיק לבוא למרפעה . מה לעשות ?
לא לוותר הגיוני שיש לה כאבים ותופעות הלוואי של התרופות ידועות לכל תיידעי את רופאי המשפחה ושייפסירו להתכחש לעובדות.
יכולות להיות מספר סיבות לכאבים בחזה ובגב, אוסטיאופורוזיס היא אחת מהן. על רופא המשפחה לבצע בירור של כל הסיבות האפשריות. התרופות האנטי פסיכוטיות יכולות לגרום לכאבים בשרירים במינון גבוה, גם אפשרות זו יש לברר. אם כל הבירור העלה שאין סיבה גופנית לכאבים, גם מתח, מצוקה נפשית או דיכאון יכולים לגרום לכאבים פיזיים. בכל מקרה כמובן שזילזול אינו במקום ויש לתת מענה לסבל.
שלום! הרופא הסביר לי שהמצב שלי מוגדר כהפרעה במצב הרוח שגורמת להפרעה בזיכרון. כשאני בדיכאון עמוק, אני מתחילה להיזכר במצבים שלא קרו, לרוב בעלי אופי טראגי (הייתי עדה לרצח, ניסו לרצוח אותי וכו'...) מדובר בדכאון מאוד עמוק, שכשלעצמו דורש התערבות מיידית (מצב דיכאוני שגורם לקהות רגשית, חוסר רגישות למזג אוויר קר, רעב, וכו' ומלווה בתחושת עייפות קיצונית ושינה מרובה). בין הדכאונות הופיעו הפראקטיביות, רגישות למתוק (אכילת מתוק גורמת ל"הי" מאוד חזק ואישונים מורחבים (כמו אצל אדם שמאוד נהנה), וכל זה, כמובן בהרגשה טובה עד מאוד. על איזו אבחנה מדובר?
יש מספר הפרעות במצב הרוח, אין אפשרות לדעת מה האבחנה ללא בדיקה. כדאי לשאול את הרופא לאיזו אבחנה בדיוק התכוון.
לגרום לאוסטאופורוזיס ? יש מידע על זה באינטרנת אבל עד כמה הוא נכון לא ברור
תרופות אנטיפסיכוטיות עלולות, בעיקר במינון גבוה, להביא לירידה בצפיפות עצם. ירידה כזאת משויכת בדרך כלל לעליה ברמת פרולקטין. עליה ברמת פרולקטין שכיחה יותר בתרופות מן הדור הראשון. ניתן לבצע בדיקת דם כדי לבדוק רמת פרולקטין.
רציתי לדאת אים אפשר להפסיק אים התרופות
אל תפסיק לבד, תוריד מינון עם רופא אחרת יהיה לך סינדרום סרוטונין ורעידות, ורטיגו. לא כדאי הגוף שלך יותר חשוב.
שינוי או הפסקה של תרופות כדאי לעשות בייעוץ עם רופא, גם כדי לעשות את השינוי בצורה הבטוחה ביותר וגם כדי לשקול את היתרונות והחסרונות של טיפול מול הפסקת טיפול.
שלום, אני נוטל ציפרלקס 20 מג, קלופיקסול 2 מג. האם מותר לשלב צמח ממריץ כמו גינקו בילובה או גינסנג ?
לא ידוע לי על בעיה מיוחדת בשילוב שתי התרופות האלו עם גינסינג או גינקו בילובה. כדאי להמשיך ולהיות במעקב כדי לוודא שאין החמרה במצב הנפשי.
שלום רב האם מחשבות אובססיביות נוטות להתעצם ולהתרחב במחשבה,איבחנו אצלי ocd אני נוטלת פאקסט כבר שנתיים אני מפחדת שאני לא בשלב הפודרום של סכיזופרניה והכדורים הללו יגרמו לי להתקפים פסיכוטיים בנאדם בעל מאפיינים ,התחלה של סכיופרניה אם הוא נוטל תרופות מקבוצת ssri אחרי כמה זמן יש לו התקף פסיכוטי
תרופות מקבוצת SSRI עלולות לגרום להחמרה מאנית או פסיכוטית במי שיש לו מחלה פסיכוטית או הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה). בדרך כלל אם יש החמרה במצב הנפשי היא מופיעה בתחילת הטיפול ולא אחרי שנתיים.
מה עושים? אנחנו אובדי עצות? היה בגהה התייחסו אליו ואלינו נורא. פשוט התעלמות מוחלטת. העולם שלנו חרב וכאילו לאף אחד לא אכפת. בשום בית חולים אחר לא מקבלים אותנו כי אנחנו שייכים לגהה. הרופא המטפל ניסה עד עכשיו שתי תרופות אבל הכל כל כך לאט, כאילו הוא לא סובל. כרגע בהתקף חריף, תוך כדי הטיפול. הפסיכיאטר אמר שביום ראשון ישקול אם להעלות מינון. מדוע אין מקום נורמלי, כמו חדר מיון שאפשר לטפל בהתקף חריף, שיש עם מי לדבר, שרואים רופא כמה פעמים ביום ועוקבים על התפתחות הסימנים. בגהה אם אתה רואה רופא פעמיים בשבוע זה טוב ואם הרופא מדבר איתך ברצינות זה בכלל נס. הוא כרגע לא מסוכן לעצמו או לסביבה, זו ההערכה, אבל הוא בעצם לא מטופל. הוא כל כך סובל ואין לנו איך לעזור. כל עיצה, מוסדות, רופאים אנושיים, קבוצות תמיכה לנו ההורים, כל עצה שלא תהיה תתקבל בברכה. תודה רבה לכל מי שיענה עם נסיונו
ניתן לפנות לעמותת אנוש הן יעזרו למשפחה
קשה לראות מישהו קרוב כשהוא כל כך סובל, בעיקר ילדים. בחלק מבתי החולים יש במרפאות קבוצות תמיכה להורים. הרבה פעמים לתרופות לוקח זמן לעבוד ולכן לרוב אין תועלת בבדיקה של רופא מספר פעמים ביום כדי להעריך מחדש את הטיפול התרופתי. אם המצב לא משתפר וטיפול במרפאה לא מספיק אפשר לשקול טיפול באשפוז יום שהוא יותר אינטנסיבי. משרד הבריאות מפעיל מספר מרכזי יעוץ למשפחות של אנשים עם מחלת נפש המפוזרים ברחבי הארץ: http://www.health.gov.il/subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/families/pages/default.aspx קיימים מרכזי סיוע למשפחות של אנוש מיל"ם: http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=737 אתר ממ"ן נותן מידע למשפחות: http://www.maman.org.il/
בנוסף לכל הסבל שלי, שהתחיל כאמור מחרדות, אני סובל ממחשבות לא מאורגנות, המחשבות שלי רצות באי-סדר מוחלט, בצורה מבולגנת, הן לא קשורות אחת לשנייה, ולפעמים אף סותרות זו את זו. זה גורם לתחושת מחנק ומצוקה. למרות זאת, אני עדיין מתפקד בצורה מינורית, הולך לעבודה מדי יום, ואיכשהו מצליח לשרוד, למרות כל הסבל הנ"ל. בנוסף יש לי גם מחשבות בלתי רצוניות. טורדניות, אבל זה רק חלק מזערי מהבעיה. הבעיה העיקרית הוא חוסר הסדר והבלגן במערכת העצבים\המחשבות\הרגשות. קפיצות חדות וקיצוניות תוך שניות ממצבים רגשיים סותרים. מסתימה מוחלטת של הרגשות, לרגשנות יתר, עצבנות. גם קופצות לי בראש כל מיני מחשבות על "עשיית סדר חדש בעולם" מחשבות אלו הן כמובן בלתי רציונאליות בעליל. והן גורמות לי לסבל רב ולתחושת אי נעימות בסדר גודל בינלאומי... למרות זאת, אני עדיין מתפקד בצורה כלשהי, לא זו בלבד, אלא אני אף משמש כאוזן קשבת לבעיות של אחרים ומציע להם פתרונות. אין להם מושג מה קורה בתוך תוכי, לפעמים אני ממש במצוקה נוראית. בנוסף, אני מרגיש הרבה פעמים מנותק מהמציאות הסובבת, וגם מנותק מעצמי. כאילו אני לא קשור לעצמי, כאילו אני נפש ששוכן בגוף זר. הגוף שלי נתפס אצלי כגוף זר. גם הנפש נתפסת כך בעיני. כיוון שאני לא קשור אליה בצורה רגילה. הכל מתרוצץ במהירות הבזק. תוך שניות אני עובר ממחשבות למחשבות אחרות, שאיני יכול להדביק את הקצב שלהן, למרות שיש לי "הרבה מה לומר" עליהן... אני פשוט לא מצליח להדביק אותן, וזה מכניס אותי לדכאון עמוק, שגורם לי למצוקה נפשית נוראה. מה שאני עושה במצב כזה, אני פשוט שותק, ונותן לגל לעבור, עד הגל הבא. בד"כ כשאני שקוע במשהו, כתיבה באינטרנט, שיחה עם מישהו, אני יכול לשכוח מכל הסבל הנ"ל, אבל ברגע שאני משתחרר מהעיסוק, הכל חוזר אלי. לפעמים אני כבר מרגיש שהנה נרפאתי מהמחלה, אבל אז, ודווקא כשאני רוצה להרגיש "טוב" ולהרגיש משוחרר מהסבל, זה חוזר אלי כבומרנג... אני מנסה לתאר קצת מה שעובר עלי כדי לקבל תשובה קצת יותר ממוקדת, על מה כל זה מראה. האם אני במצב פסיכוטי כרוני? האם אני זקוק לאישפוז? הרבה פעמים אני חש רגשי אשמה למה אני לא הולך לאשפוז... זה מצער אותי נורא. אבל גם לגל הזה אני נותן לעבור. לפעמים זה נמשך כמה ימים ואף שבועות... בנוסף להנ"ל יש לי גם בעיות בזיכרון לטווח הקצר. אני זוכר הכל מהעבר. אבל מה שקורה עתה אני פשוט לפעמים שוכח מרגע אחד לרגע הבא. לפעמים שאני פשוט לא מצליח להיזכר אם עשיתי משהו או שלא עשיתי למשל פעולה כלשהי בעבודה. פשוט יש לי חסימה כזאת בראש שלא נותנת לי להפעיל את החשיבה שלי להיזכר... למרות שיש לי רגש פנימי עמוק, ש"קרוב לוודאי" עשיתי את זה... אבל הרגש הזה לא עוזר הרבה... בנוסף אני כל היום עסוק בלבדוק אם אני שומע קולות או לא ואני כבר לא יודע אם אני כן שומע או לא שומע עם הזמזום הזה ברגע זה קול שמדבר אליי או סתם חלק מהבלאגן בראש.. הייתי שמוע לשמוע חוות דעתך אמנם זה מועתק מפורום אחר אבל אפילו אני לא הצלחתי להסביר כמו שהוא הסביר מה עובר עליי
למרות התיאור המפורט אין אפשרות לקבוע אבחנה ללא בדיקה. אם אתה כל כך סובל עד כדי כך שאתה שוקל אשפוז ומעביר כל כך הרבה זמן מחייך בעיסוק במצבך הנפשי כדאי לפנות לפסיכיאטר לבדיקה.
מה המושג המקביל באנגלית? תודה
תהליך זחלני הוא שם שניתן בעבר לסכיזופרניה, ובעיקר לסכיזופרניה שאינה מלווה במצבים חריפים אלא מחלה איטית ומתמשכת שגורמת לפגיעה מוחית הולכת גדלה עם השנים - simple schizophrenia.
שלום דר יש לי אח חולה סכיזופרניה שהתנהג בצורה מוזרה בזמן האחרון וניראה כמי שמנותק מהמציאות.(יכול שהפסיק לקחת תרופות) בעקבות מצבו נלקח לבדיקה פסיכיאטרית כפויה והוחלט (כפי שנאמר לי) שהוא במצב פסיכוטי אך בגלל שאיננו מראה מסוכנות שוחרר מביהח כעבור מספר שעות ויצא מהארץ (לחול) אני חושש למצבו ויש לי מספר שאלות:(אבקש שתעני בנפרד) 1.האם מקובל לשחרר ולא לאשפז אדם הסובל מהתקף פסיכוטי? (יש לו הסטוריה של אישפוזים בחול ובארץ) 2.האם אדם במצב פסיכוטי יכול לתפקד באופן עצמאי ולדאוג לצרכיו? 3.אני חושש לאבד את הקשר איתו בשל מצבו. האם לפי דעתך יש צורך לדאוג שהוא יהיה מאושפז במצבו?(למרות היותו אדם חופשי) 4.כמה זמן יכול להימשך התקף פסיכוטי שלא מטופל (בתרופות)? האם אפשרי שהפסיכוזה תימשך תקופה ארוכה או שנים? (מבחינה תאורטית) 5.האם יש סיכון מסוים שהוא יפתח התנהגות אלימה (בלתי צפויה) או מחשבות אובדניות בשל מצבו הפסיכוטי? תודה על התייחסותך
1. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע שאין מגבילים את חירותו של אדם ולכן אשפוז בכפיה יכול להיעשות רק אם יש סכנה מיידית לעצמו או לסובבים אותו כתוצאה ממחלה נפשית הפוגעת בשיפוט. מצב פסיכוטי לכשעצמו אינו מספיק כדי לכפות על אדם אשפוז, הרבה פעמים אין צורך בכך וחלק גדול מהאנשים במצב פסיכוטי מקבלים טיפול במרפאה. 2. מצב פסיכוטי הוא שם כללי, יש אנשים שהם במצב פסיכוטי מאורגן, לדוגמא עם מחשבות שווא פרנואידיות, והם עצמאיים ודואגים לצרכים היומיומיים שלהם, ויש אנשים שנמצאים במצב פסיכוטי לא מאורגן ואז הם לא מסוגלים לדאוג לצרכים שלהם. נשמע שאחיך היה מספיק מאורגן כדי לקנות כרטיס טיסה, לנסוע לנמל, לעבור את הבידוק הבטחוני, לשבת בטיסה, וכו'. 3. אין אפשרות להעריך מה מצבו מרחוק אבל כדאי לנסות למצוא אותו כדי לראות מה שלומו והאם אפשר להביא אותו לקבל טיפול. 4. התקף פסיכוטי ללא טיפול יכול להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים. יש אנשים שנמצאים במצב פסיכוטי כרוני במשך שנים. 5. אם כחלק מהמצב הפסיכוטי יש לו מחשבות שווא על כך שמישהו רוצה לפגוע בו הוא עלול להיות אלים, לפעמים במצב פסיכוטי הסבל כל כך גדול שמופיעות מחשבות אובדניות, אבל קשה לנבא מראש אם דבר כזה יקרה לאחיך.
שלום שמי ראובן ואני רווק בן 45 ואני סיכזופכן פארנואיידי. ברוב מישורי החיים אני מתפקד היטב אולם לגבי עבודה וזוגיות אני מגלה נוקשות חששות וחוסר בטחון. שאלתי היא: האם עד 2035 אז אהיה בן 66 ימצאו תרופה באיכות טובה לסכיזופרנייה פארנואיידית? עלי לציין שאינ נוטל ריספירדל 3 מ"ג פעם אחת כל ערב.
פיתוח של תרופות חדשות לסכיזופרניה ומחקרים על סכיזופרניה כדי לגלות את הגורם למחלה ודרכים למנוע את הנזקים והסבל שהיא גורמת נעשה כל הזמן, גם אני מקווה שבקרוב ימצאו תרופות טובות שמטפלות בכל האספקטים של המחלה ועם מעט תופעות לוואי.
שלום. אני ינסה לעשות סדר בדברים ככל יכולתי, וסליחה על האריכות, ניסיתי לקצר ולכתוב רק דברים שבעיניי חשובים. חבר טוב שלי בן 23 בחור חכם (לומד לתואר שני, אמונתי בציור ומוזיקה) רווק . סיפר לי לפני שבועיים (בבכי ובדמעות) שבמשך 6 חודשים האחרונים יש לו מחשבות, שאנשים קרובים אליו (הורים חברים טובים) צוחקים עליו מעליבים אותו וכדו' זאת אומרת שכך הוא מפרש את הדיבורים והמעשים שלהם (אבל לשאלתי הוא ענה שלא חושב שרוצים לפגוע בו כגון להרעיל אותו וכדו'), וכשביקשתי שיתן לי דוגמאות הוא התחמק, וכששאלתי אותו אם הוא מודע לכך שהמחשבות לא נכונות הוא אמר לי שמאד קשה לו לשכנע את עצמו והוא מצליח להוציא את המחשבה רק ע"י כך שהוא בוכה בסופו של דבר וכך הוא נרגע. עכשיו הוא סיפר לי שלפני חודש הוא התחיל לשמוע קול (רע ומגעיל, לא של מישהו שהוא מכיר) שאומר לו את המחשבות שלו הנ"ל וכן צוחק עליו ומעליב אותו ואומר לו שהוא לא שווה ולאף אחד לא אכפת ממנו. ולפעמים הוא התעורר מתוך שינה ע"י כך שהקול צעק בשמו. הוא סיפר לי ש"אירוע" שקרה לאחרונה שכולם חשבו שזה היה בטעות זה בעצם היה ניסיון התאבדות והוא סיפר לי שעד שהוא הזעיק עזרה, כשהוא שכב הקול אמר לו אתה רואה לאף אחד לא אכפת ממך וכדו', עכשיו הוא אמר לי שזה היה למטרת התאבדות אבל אני מטיל ספק בכך וחושב שאולי זה היה מין אזעקת עזרה ורצון לקבל תשומת לב (מה שתומך בצד הזה שמייד לאחר שהשתחרר מביה"ח {יש לציין שהוא יצא ללא פגיעה משמעותית בכלל}, הוא שאל מישהו איך הגיב חבר קרוב שלו לכך שהוא היה בביה"ח). עכשיו לפני חודשיים בערך גם דיברנו והוא אמר לי שלפעמים הוא חושב לפגוע בעצמו אבל לא למטרת התאבדות אלא כמין לקרוא לעזרה ולקבל תשומת לב, וכן שמאז שהיה ילד היה חשוב לו לקבל את תשומת לב הוריו והפריע לו אם היה עוד אחים בסביבתו שיגזלו את תשומת לב הוריו. עוד אירוע חשוב שהוא סיפר לי ממזמן שבערך לפני שמונה חודשים הוא יצא עם בחורה הרבה זמן, והוא חשב להתחתן איתה ואז היא סיפרה לו שיש לה הפרעה סכיזופרנית ולכן אין טעם בלהמשיך לצאת יחד, ואז היה לו תקופה של חודשיים בערך שהוא היה מבזבז הרבה כספים על מסעדות וכדו' עד כדי כך שהגיע לחובות והיו צריכים לעזור לו, והיה לו שינויים קיצוניים במצב רוח (מאניה דיפרסיה?), וגם אז הוא חשב להתאבד ולפני שעשה את זה הוא קיבל אות מהשמיים (שיחת טלפון מחבר קרוב) ולכן לא התאבד. יש לציין שהוא אמר לי שהוא לא מתאבד עכשיו זה בגלל פחד מהעונש (הוא דתי) וכן שחושב על המשפחה שלו וכן שהוא פחדן. יש לציין שאני האדם היחיד שהוא סיפר לי על ניסיון ההתאבדות והקול שהוא שומע. ניסיתי לשכנע אותו ללכת לפסיכיאטר והוא התנגד בתוקף הוא אמר לי "שאין טעם שרק יתנו לו תרופות וכו' וכן שכדי שהטיפול יצליח צריך לתת אמון מלא בפסיכיאטר דבר שלא יקרה בחיים". וכן הוא הבטיח לי שהקול לא פוקד עליו לעשות דברים, למרות שאמר לי משפט "שגם לי הוא לא סיפר הכול ואם יספר הכל לפסיכיאטר מיד יאשפזו אותו". עוד דבר חשוב מאד הוא סיפר לי שיש לו שנאה עצמית כבר הרבה זמן. וכ"כ הוא חושב שאולי זה מגיע לו (הצרות), על עבירות שעשה (הכוונה לדברים רוחניים, הוא דתי ) עוד דבר חשוב יש לציין שמאז האירוע עם הבחורה הוא נהיה מאד תלותי דהיינו הוא בהתחלה פיתח חברות עם בחור במשך חודשיים שהוא הוציא עליו המון כספים במסעדות וכדו' ואח"כ שהבחור ההוא עבר ללמוד במקום אחר הוא פיתח חברות תלותית בבחור אחר שזה נמשך כבר שמונה חודשים (עד עכשיו) ,שהוא בעצמו הגדיר לי את זה שהוא מרגיש "עבד" שאין לו חיים משלו והוא כל הזמן עושה בשבילו דברים וקונה לו דברים והוא כל הזמן רוצה להיות לידו וזה מפריע לו עם עוד מישהו נמצא איתם ביחד כי הוא רוצה לקבל תשומת לב ממנו. (עכשיו חשוב לציין שזה לא בקטע של משיכה מינית הוא סטרייט). הוא אמר לי גם, שהוא מאשים רק את עצמו בכך והבחור השני לא אשם ואם זה לא היה החבר הזה הוא היה מפתח תלות במישהו אחר והבעיה היא בו. עוד דבר חשוב יש לציין שלא רואים עליו כלום והוא נראה נורמטיבי לכל דבר והוא מתפקד במשך היום בצורה רגילה וכן החשיבה שלו רציונלית לחלוטין עכשיו שאלותיי הם: 1.האם יש לו סכיזופרניה פרנואידית, דיכאון פסיכוטי, סכיזואפקטיבית 2.האם יש קשר בין כל האירועים. (כי הרי הכל התחיל אחרי הסיפור עם הבחורה). או שמא זה היה "בו" כל הזמן וזה רק התפרץ לאחר המקרה 3.האם יש חשש שהקול המעליב-פוגע יתחיל לתת לו פקודות לפגוע בעצמו ובאחרים 4.מה אני צריך לעשות האם ליידע מישהו וכדו' 5.וכן בבקשה לתת לי כל מידע שיכול לעזור לי לעזור לו תודה רבה!
מהתאור שלך אפשר להבין שהחבר שלך במצוקה קשה וזקוק לעזרה רפואית. הטוב ביותר יהיה להמשיך לשכנע אותו לפנות לפסיכיאטר למרות התנגדותו. אם ימשיך להתנגד אפשר לבקש שיפנה לרופא המשפחה. גם רופא המשפחה יפנה אותו לפסיכיאטר. אפשר לעשות זאת בדרך אמפטית ותומכת. אם יש באפשרותך ללכת יחד איתו לרופאים אולי זה יתן לו תחושת ביטחון. קשה לענות על כל השאלות שלך הקשורות לאבחנה כי אי אפשר לאבחן ממידע הנמסר באינטרנט, צריך להבדק אישית ע''י פסיכיאטר.
1.מה יש לו יחליטו הרופאים שיראו אותו פנים מול פנים בלבד אך זה לא כל כך משנה את העובדה שחבר שלך היה פסיכוטי לפחות בתקופות מסוימות ממה שאתה מתאר כלומר היה במצב רפואי-נפשי שמומלץ מאוד לטפל בו במהרה מפני שעלול להחמיר פגיעה בתפקוד עם הזמן וכן בגלל התשובה לשאלה 3. 2.סכיזופרניה לא מדבקת והקשר בין כל האירועים הוא שהוא מעט חולה. 3.כן. 4.אם הוא בקשר טוב עם ההורים או מישהו מהמשפחה הקרובה תתחיל משם. 5.רצוי להפנות אותו במהרה לפסיכיאטר אך יש לקחת בחשבון שבגלל העיסוק שלו בפגיעה עצמית קיים סיכוי של אישפוז.ייתכן שאם תפנו לפסיכיאטר פרטי שיראה שיש משפחה או סביבה תומכת שיכולה לשמור עליו לתקופה של שבועיים-שלושה אולי יימנע אישפוז. ועוד דבר: כל טיפול תרופתי שהוא יקבל עדיף מהמצב הזה שהוא נמצא בו.פסיכוטיים שלא מטופלים סובלים מאוד מחייהם וזה במידה שהם לא סיימו אותם במו ידיהם.
רציתי רק להבהיר שניסיתי לשכנע אותו הרבה אבל הוא לא מוכן בשופו"א ללכת לפסיכיאטר. ואני לא רוצה לספר לאף אחד מה שהוא סיפר לי נגד רצונו כי גם כך אין לו בקושי אמון באנשים, וגם כיון שהחשיבה שלו רציונלית לחלוטין ומתפקד כרגיל מי אני שיחליט מה טוב בשבילו?! ועוד דבר שלא ציינתי שהוא סיפר לי שבתור ילד היה מאד מופנם ואמא שלו מאד דאגה שמא הוא יצא לא נורמלי כיון שיש לו 2 קרובים עם סכיזופרניה.
1. אי אפשר לדעת במה בדיוק מדובר ללא בדיקה אבל בהחלט נשמע שמדובר במשהו חמור שעלול להיות מסוכן מאחר והוא דיבר על אובדנות. 2. כל מצב של לחץ או משבר יכול להביא להופעה של הפרעה נפשית, יש אנשים שיותר פגיעים לכך. 3. אי אפשר לדעת מראש, זה יכול לקרות. 4. למרות שהחבר בוטח בך ואתה אולי מרגיש שתפגע באמון שלו אם תספר למישהו, מדובר במצב מסוכן ולכן כדאי לך לשכנע אותו לפנות לעזרה, אחרת לומר לו שאתה כל כך דואג שתהיה חייב לספר למישהו קרוב לו, לדוגמא מישהו מהמשפחה שיש לו סומך עליו ויש לו השפעה עליו. 5. לא בהכרח יש צורך באשפוז גם אם מדובר במצב פסיכוטי, במקרה שהסכנה לא מיידית אפשר לטפל במסגרת אמבולטורית (בביקורים במרפאה), אבל חשוב מאוד שיגיע לטיפול, מדובר בסכנת חיים.
שלום רב ד"ר ענת ובוקר טוב, אני סובלת המון שנים מחרדות ובפחדים בזמן האחרון הפחדים הם מתחלואה נפשית קראתי המון המון חומר על מחלת הסכיזופרניה ואני כל היום מדמיינת את התסמינים של המחלה שאלתי היא לפעמים אני חושבת למשל על משהו שמישהי אמרה לי בעבר ובמחשבה אני מזהה את הקול שלה וכל מיני מחשבות פנימיות של מה אני אגיד מה יגידו לי. אני מפחדת שזה לא שמיעת קולות למרות שאני יודעת שאני לבד ולא יכולה לשמוע אף אחד למה המחשבות מתגברות עליי. האם יש סוג של מחשבות שבנאדם חושב מה יגידו לו, מה הוא אמר לא שומע חושב.
יכולות להיות מחשבות חוזרות שמטרידות בנאדם, ויכולות להיות לכך סיבות רבות, כדי לדעת בדיוק במה מדובר יש לפנות לפסיכיאטר לבדיקה.
היי דוקטור כתבתי פה לפני מספר ימים הודעה ארוכה וענית לי ותודה על כך. עבר עליי לפני יומיים לילה שהתעוררתי באמצע הלילה פשוט לא מפסיק לבכות זה נשמע מוזר אבל פשוט הלכתי להעיר את אמא שלי שתעזור לי שתעשה משהו הרגשתי שזהו אני משתגע שאין לי כוחות יותר להתמודד עם המחשבות האלו שכבתי ומרוב שאני קורא על המחלה אני יודע כבר מה צריך להיות ומה אנשים חושבים ובדקתי את עצמי בזה שחשבתי על זה שאני המשיח ופתאום לשניה נרגעתי עברה לי צמרמורת בגוף וישר קפצתי ואמרתי לעצמי שאני יודע שאני לא המשיח.. מאז אותו לילה אני פשוט מרגיש שונה מרגיש שכבר לא כל כך אכפת לי אם אשתגע וכאילו משהו בתוכי רוצה לחזור לאותו לילה למרות שבפועל ממש ממש לא אבל משהו מוזר קורה לי שלא אכפת לי כבר מה יהיה כאילו השתלט עליי שד רע שכבר לא אכפת לי מה אעשה ואיך אתנהג ומה יגידו הרגשה של בעיקר עצבות והרגשה מוזרה שאני לא יודע אם אחזור להיות אותו אדם שלפני אותו לילה ובכלל אותו אדם שאני רגיל להכיר הרגשה שאני לא מכיר באמת אף אחד שאני לא באמת מחובר לאף אחד אפילו שאני שוכב עם חברה שלי אני לא מרגיש שום דבר ואני כבר לא יודע מה קורה איתי אני בכל זאת נורא מפחד שאני נהיה סכיזופרן תוכלי אולי להבין מה קורה לי? בתודה עילומשם
אם מתאים לך אשמח אם נשוחח במייל אני גם סובלת המון שנים מחרדות כאלה קשות ופחד מתחלואה נפשית, אם מתאים לך אתה יכול לשלוח לי הודעה למייל [email protected]
לא מצאתי את ההודעה, אבל לצערי אין לי אפשרות לדעת במה מדובר ללא בדיקה, מאחר והמחשבות הללו מטרידות אותך כל כך כדאי לפנות לפסיכיאטר לבדיקה.
שלום דר אני בן 24 הייתי מעשן מריחואנה יום יום במשך שנה עד לפני ארבעה חודשים שקראתי על מחלת הסכיזופרניה באינטרנט ומאותו רגע הפסקתי לעשן הלכתי לפסיכולוג והוא אבחן אצלי ocd מאז אותו יום המחשבה והפחד מהמחלה לא עוזב אותי מרגיש שהנה עוד שניה זה מתפרץ עוד שניה אני אשמע קולות ואראה הזיות עוד שניה יאשפזו אותי לפעמים אני רוצה פשוט לאשפז את עצמי שיעזרו לי אני שומע על רוצחים וכל מיני פושעים שבשניה מאבדים את השפיות ועושים מעשים כל כך שפלים ואני מפחד להיות אחד מאותם האנשים , שאני אעשה משהו לקרובים אליי מפחד לאבד את השפיות שאני אשמע קולות שיורו לי לעשות אני לפעמים מדמיין שאני שומע קולות כי רוב היום אני עסוק באם אני שומע או לא ואם יש רגע שקט אז קופץ משהו במוח שמזכיר לי להתרכז בזה את זה אני מרגיש שאני מאבד את המציאות אין לי רגש לכלום ושום דבר לא מרגש אותי הייתי אצל פסיכיאטר שאמר לי שאין לי כלום ושום דבר מלבד החרדה לחלות אני לא לוקח כדורים רק מטופל בביופידבק ושיאצו מכיוון שהכדורים זה המפלט האחרון שלי אני הולך לעבודה ללימודים אני מתקשר עם העולם גם קיבלתי עובד מצטיין השבוע והוספתי לעצמי עוד עבודה על מנת לצאת מהמחשבות וגם שיהיה עוד קצת כסף אבל המחשבות לא עוזבות אותי שאני בפרודרום,התקופה שלפני ההתקף הראשון איך אפשר לדעת שאני לא בתקופה הזו? אני אמנם הולך לעבוד אפילו שניים הולך ללימודים אבל אין מוטיבציה לעשות כלום אני כבר לא נפגש עם חברים עבוד בית לימודים בית מדבר איתם מדי פעם בטלפון יש לי הרגשה שאני פשוט לא מבין את העולם המון מחשבות פילוסופיות על החיים מה זה החיים ומה הטעם לצאת מהמצב שאני נמצא בו ם גם ככה כולם מתים בסוף מה הטעם לחיות ומה זה בכלל לחיות מי קובע שאני חי מה קובע שאני חי? להדגיש שאני אוהב את החיים ולא אעשה לעצמי משהו כי אני רוצה לחיות.. אבל לחיות כמו בן אדם נורמלי כמו כולם לקום בבוקר לחייך ולא לחשוב על דברים מפגרים אשמח לשמוע את חוות דעתך לגבי מה נראה לך שאני חווה ומה הטיפול שהייתה ממליץ מצטער על ההודעה הארוכה בברכת תודה ויום טוב
אתה מתאר בעיקר חרדה מפני מחלה ומפני דברים שתעשה ולא תסמינים אחרים. לא תמיד טיפול תרופתי הוא מפלט אחרון, אפשר לשלב אותו עם עוד טיפולים, בעיקר אם אתה סובל מחרדה לאורך כל היום ומרגיש מיואש כל כך. כדי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל האם כדאי לשלב טיפול תרופתי.
שלום דוקטור,אחי התחיל לפתח בשנה האחרונה התנהגות שנראית לי סכיזופרנית,היו לו שני התקפים שבאחרון מהם הוא פשוט ברח מהבית מתוך אמונה שרודפים אחריו ושכל העולם מצוטט לו הוא דאג להשמיד את כרטיסי האשראי שלו ויצא בלי טלפון כדי שלא יעקבו אחריו,אחרי שלושה ימים הוא חזר כולו תשוש ולא כל כך מתקשר,מאז הוא חזר לשגרה(זה קרה לפני כ-5 חודשים) אבל עכשיו הוא שוב מתחיל בהתנהגות המוזרה,רציתי לדעת איך לדבר אתו על הנושא בלי שיחשוב שגם אנחנו נגדו ולאיזה מרכז או בית חולים כדאי לפנות לטיפול,ואם יש מרכז אבחון באשדוד. תודה וסליחה על המכתב הארוך!
אפשר להביא אותו לבדיקה במרפאה הציבורית לבריאות הנפש באשדוד (רח' סטרומה 5), או לפסיכיאטר בקופת חולים באזור, או לחדר מיון בבית חולים. כדאי לדבר איתו על מה שמציק לו ולשכנע אותו שאפשר לעזור לו עם טיפול.
האם זה נכון לדבר איתו עכשיו שהוא באמצע המצב הזה או שכדאי לחכות כמה ימים ורק לפקוח עליו עין עד שירגע ויחזור לעצמו ואז לקחת אותו לטיפול,אני מפחדת שאם נדבר איתו עכשיו הוא יחשוב שאנחנו נגדו או שהוא יברח שוב..
שלום, הנכד שלי, בן 16, נוטל לפונקס מעל שנה. במהלך התקופה מדי פעם חש בחילה והיה מקיא. לאחרונה המצב החריף והוא מקיא כמעט כל לילה מספר שעות לאחר לקיחת התרופה.( אף מתעורר בגלל הבחילה) הפסיכיאטר שמטפל בו לא חושב כי יש קשר לתרופה והמליץ לפנות לגסטרואנטורולוג או לניורולוג, וממש לא נתן מענה ראוי. האם הקאות בתכיפות זו יכולות להיות תופעת לוואי של התרופה? כיצד ניתן להפחית את תופעה זו - בין אם בטיפול תרופתי או בטיפול טבעי? תודה מראש.
בחילות והקאות מופיעות אצל כ-10% מהמטופלים בלפונקס. קשה לדעת ללא בדיקה מה הגורם לבחילות. הגורמים יכולים להיות גירוי של הקיבה, ירידה בלחץ הדם (אז מופיעות במקביל חולשה וסחרחורת) ועוד סיבות. כדאי לבצע את הבדיקות עליהן המליץ הרופא כדי לוודא שלא מדובר בבעיה גסטרואנטרולוגית, וכדאי לנסות לקחת את התרופה עם אוכל. לאחר ביצוע הבדיקות יש לחזור לרופא, הטיפול בתופעה תלוי בסיבה.
ד"ר אברם הופר פסיכיאטר עסק גם ברפואה האורתומולקולרית נפטר ב 2009 טיפל בחולי סכיזופרניה בויטמינים ומינרליים כמו ויטמיןb3 וויטמין c ובעוד ויטמינים מינרליים וחומצות למינהם וטען שתוצאות הטיפולים היו מוצלחים יותר מהרפואה הקונבנציונלית. זה שלא מטפלים היום בשיטת טיפול זאת לטענתו וטענת מספר רופאים בעלי שם עולמי בפסיכיאטריה הקונבנציונלית הוא משום שלא ניתן לרשום פטנטים על ויטמינים ומינרלים וזה משפיע על תעשיית הביליונים בשיווק תרופות פסיכיאטריות קונבנציונליות ולכן יותר מאשר הפסיכיאטריה מדעית היא כלכלית ופוליטית ורוב הרופאים הפסיכיאטרים פשוט לא מודעים לכך או לא מודעים מספיק שאלתי היא מה דעתך בנושא הרפואה האורתומולקולרית ? שלטענת ניתן להחליף את הטיפול בסכיזופרניה לטיפול אורתומולקולרי על סמך עשרות שנים של ניסיון מחקרי מדעי תודה
אין לי מידע על רפואה אורתומולקולרית, זוהי רפואה אלטרנטיבית שאינה נלמדת בבתי הספר לרפואה.
האם ניתן לרופא או לקרוב משפחה לאשפז בכפייה מטופל חולה שאיננו מהווה סכנה לציבור ולא לעצמו חשוב לציין כי החולה לא רוצה אישפוז תודה
מי שמוסמך לאשר אשפוז כפוי הוא הפסיכיאטר המחוזי , בהתאם לחוות דעת של פסיכיאטר שבדק את האיש. קרוב משפחה או רופא אחר כל שהוא, לא מוסמכים להחליט על אשפוז כפוי.
הוראה לאשפוז כפוי רשאי להוציא רק הפסיכיאטר המחוזי, הוא מוציא אותה על סמך בדיקה שבדק פסיכיאטר מומחה שמונה על ידו. כדי שהפסיכיאטר המחוזי יוציא הוראה לאשפוז כפוי דחוף יש לקיים את שני התנאים: 1. אדם חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות. 2. הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי. ניתן להוציא הוראה לאשפוז כפוי לא דחוף אם: 1. אדם עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי או 2. יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה או 3. הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו או 4. הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש.
שלום האם את מסכימה עם ההגדרה שסכיזופרניה היא תוצאת עודף מטבוליט של אדרנלין? תודה
עדיין לא ידוע מהי הדרך בה מתפתחת סכיזופרניה, מקובל לחשוב שמעורבים בהתפתחות המחלה מספר מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטרים), דופמין נחשב לעיקרי ביניהם. תאוריית האדרנוכרום הועלתה בשנות החמישים אולם ירדה מהבמה עם גילוי התרופות האנטיפסיכוטיות הראשונות - חוסמי הרצפטור לדופמין. קישור למאמר על ההיסטוריה של תאוריית האדרנוכרום: http://psycnet.apa.org/journals/hop/13/2/178.html
אני בטיפול רספירדקס 4. איך להתפתר מתנועות לא רצויות של פנים. קראתי שנטילת ויטמין E 400 מסיית. אולי מישהוא ניסע ועזר? תודה
בריכוז המחקרים שנעשו על טיפול בויטמין D להפרעות תנועה לא נמצא שיפור לעומת פלסבו, כן ראו שיש פחות החמרה בתנועות לאורך זמן אצל מי שלקחו את הויטמין. מדובר בתופעת לוואי קשה לכן כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול איתו מה כדאי לעשות.
היי האם ניתן לקבל מענה טיפולי תרופתי בוויטמינים ומינרלים שמציעה הרפואה הטבעית לטיפול בסכיזופרניה ולהחליף את הטיפול של הרפואה הרגילה ?
כרעג אין ויטמין או מינרל שהוכח כמטפל בסכיזופרניה.
שלום וברכה ...שאלה שמאוד מעניינת אותי...ידוע שיש קבוצה קטנה באוכלוסיה שנמצאת בסיכון לסכיזופרניה השאלה שלי היא איך ניתן לזהות למי עלול להדלק המחלה ולמי לא? איך לדעת מי אין לו סיכוי לחלות ולמי יש סיכוי?זה לפי אופי ? לפי עבר של החיים? לפי קשיים? (אני לא מדבר על מי שבשלבי התפתחות .. או שכבר פיתח את המחלה מי עלול להיות קשור לזה ומי לא..) מקווה שיצליחו להבין תשאלה..מחפש תשובה הרבה זמן..תודה מראש...
כיום אין דרך לדעת מי יפתח מחלה ומי לא. גורמי סיכון לפתח מחלה הם קרובי משפחה שחלו במחלה, סיבוכים בהריון או בלידה, פרידה של הורים בגיל צעיר, גדילה במוסדות, משפחה עם תפקוד נמוך, שימוש בסמים. יותר שכיח שיפתחו מחלה אנשים עם מאפיינים אישיים כמו הסתגרות חברתית, קושי בקשרים חברתיים, פסיביות, התנהגות אלימה.
אני בת 34 אם לשתי בנות חמודות אחת בת 13.5 ואחת בת 12. אחרי לידת הבת השניה התחלתי מרגישה לא טוב. אובחנתי כמאנית דפרסיבית. ההתקפים היו חזקים מאוד, נטלתי כמויות אדירות של תרופות. לא אגזים אם אומר שטעמתי מכל התרופות הפסיכיאטריות הקיימות....ללא גוזמא. עברתי גם 2 אישפוזים לתקופות קצרות, פשוט איבדתי את הקשר עם המציאות. לפני כשנתיים אחרי שהפסקתי כמעט להגיב על התרופות הוחלט על טיפול בנזעי חשמל. עברתי 19 שוקים חשמליים ואכן הוטב לי מאוד. בבת אחת ירדתי מכול התרופות והרגשתי מצוין. כעבור תקופת זמן התחלתי שוב ל'זייף'...והרופא התחיל בטיפול בסרקוואל 300 ליום. כבר שנה שאני מאוזנת מאוד ללא זעזועים. מצאתי עבודה קבועה ואני נהנית מאוד. הרופא אומר שמאניה דפרסיה באה בגלים, וברגע שהגל חולף הרי אני בריאה לגמרי ואפילו אין טעם בתרופות. שאלתי אותו אם אני יכולה להיכנס להריון, מתחשק לי מאוד עוד ילד/ה [כרגע יש לי התקן תוך רחמי] ואני רוצה להוציא אותו. הרופא מעודד אותי להפסיק את כל התרופות ולהוציא את ההתקן ולצאת לדרך. אני בכל זאת פוחדת. מה דעתכם.
ההחלטה על המשך טיפול תרופתי בהריון נעשית לאחר שקילה של הסיכון לעובר ולאם עם הטיפול מול הסיכון בלי הטיפול. לגבי הסיכון עם טיפול כדאי לפנות למכון הטרטולוגי שעוקב אחר כל המחקרים בנושא ולבקש סיכום על טיפול בסרוקול. ככלל תרופות אנטיפסיכוטיות אינן טרטוגניות במיוחד. הסיכון לאם ולעובר ללא טיפול כוללים את הסיכוי שתהיה אפיזודה נוספת של מאניה או דיכאון במהלך ההריון או אחרי הלידה, שיהיה אשפוז או ניסיון אובדני בגלל דיכאון. תינוקות של נשים שסבלו מדיכאון נטו להוולד לפני הזמן ולהיות עם משקל לידה נמוך יותר. תינוק שאימו בדיכאון מאבד את הקשר הראשוני עם אימו, או מאבד את אימו לתקופה של חודשים או אפילו מאבד אותה לגמרי.
שלום לך אני גם סובלת ממניה דפרסיה ולקחתי בהריון 200מג של סרווקאל זה לכ מסוכן לעובר כך נאמר לי בייעוץ טטרולוגי ואכן נולד לי ילד בריא ברוך השם אני גם רוצה להיכנס להריון אך כרגע אני עם סוליאן וליתיום ואני צריכה לעבור לסרוקוואל כי להרות מקווה שעוד חצי שנה נעשה זאת בעזרת השם הבעיה היחידה שלי שעם סרווקוואל איך שאני לוקחת אותו הוא מרדים אותי וכל הלילה עד שעות הצהרים אני גמורה מעייפות לא יכולה לקום לא לדבר כלום זה כמו סם שמסממם אותי איך את מרגישה עם הכדור???
אשמח לקבל הסבר ופירוש על תסמינים שליליים וחיוביים במחלת הסכיזופרניה . תודה
סימנים חיוביים - חיוביים במובן תוספת לחוויה הבסיסית: קיימת חוויה מועצמת של מציאות פנימית והיא נחוות כמציאות חיצונית. הסימנים כוללים אמונות שאינן נכונות במציאות החיצונית או הזיות שהן תחושות חושיות שנחוות ללא גירוי מבחוץ. סימנים שליליים - שליליים במובן של חוסר מהחוויה הבסיסית: צמצום רגשי שיכול להתבטא בצמצום הבעות הפנים, תנועות ספונטניות וקשר עין, צמצום בהבעת רגש ותחושת קהות רגשית, קושי לחוות קשר אינטימי. צמצום קוגניטיבי שיכול להתבטא בירידה בכמות ותוכן הדיבור, קושי בארגון החשיבה. אפתיה שיכולה להתבטא באדישות, הזנחה של הגיינה אישית, חוסר חשק ומוטיבציה, חוסר הנאה. ירידה בעניין, בפעילות הפנאי, בקשרים חברתיים.
שלום הפסיכיאטר רוצה להחליף לי את הטיפול מרספרדל זריקה לסרוקוול בעקבות רמת פרולקטין גבוה קראתי את התופעות לוואי של הסרוקוול באינטרנט ונתקפתי חרדה איך נותנים תרופות עם כל כך תופעות לוואי כמו סוכרת? ומה עלי לעשות כדי לקבל תרופה עם כמה שפחות תופעות לוואי ובטח שלא כל כך קשות כמו סוכרת? והאם את יכולה להמליץ על תרופה כזאת? תודה
אין אפשרות להמליץ על טיפול ללא בדיקה. לכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי, כפי שריספרדל עלול לגרום לעליה בפרולקטין, סרוקוול עלול לגרום לסוכרת. בשניהם מדובר באחוזים קטנים, לא בהכרח תפתח סוכרת. בכל מקרה מומלץ לבצע בדיקות אצל רופא המשפחה מדי שנה כדי לראות אם קרו שינויים במטבוליזם של סוכרים או שומנים.
בעבר קיבל טפול והפסיק סיפר לנו אתמול שהשבכ' רודף אותו נכנס למחשב שלו פוגעים לו ברכב וכו' .ניסינו לדבר ולהזכיר שחשוב לטפל שוב אבל לא מוכן לשמוע ואומר שאם לא נעזור ונבקש פגישה עם ראש השבכ'הוא ינתק מגע .הבחור עובד ומתפקד אבל האילוזיות חזרו ואנחנו לא יודעים מה להגיד לו כדי שיהיה מוכן ללכת שוב לטיפול
אפשר לדבר עם המרפאה או הרופא שטיפל בו שיזמין אותו לפגישה. אפשר לפנות למישהו שהוא סומך עליו שישכנע אותו. אפשר לברר אם המצב מפריע לו באיזו שהיא דרך, לדוגמא אם בעבר המחשבות גרמו לכך שהפסיק לעבוד, לומר לו שכדאי לו ללכת לבדיקה כדי שלא יאבד את העבודה.
האם יש סימן מקדים לפני התקף פסיכוטי או שההתקף פורץ ללא כל סימן מקדים? אשמח למענה תודה
בדרך כלל יש סימנים מקדימים אבל הם לא תמיד ספציפיים ומתפרשים על פני תקופה ארוכה. צריך תשומת לב רבה ומיומנות כדי להבחין בסימנים ולאבחן אותם. למשל, נטיה להסתגרות, עיסוק מוגזם בתחומים כמו פילוסופיה שלא עניינו אותו קודם, אצל צעירים יש ירידה פתאומית בלתי מוסברת בלימודים, תחושה שמשהו לא בסדר קורה בסביבתו, חשדנות ומוזרות כללית שקשה להגדיר כאן. בכל מאמר המסביר מהי סכיזופרניה ניתן למצוא פרוט של סימנים מקדימים. נ.ב. אני לא פסיכיאטר רק קורא בספרים.
במקרה שהתקף פסיכוטי מתפתח מהר מאוד, תוך כמה ימים, אפשר לראות בהתחלה את כל התסמינים בעצמה נמוכה יותר, כלומר חרדה, קושי בארגון, ומחשבות לא מציאותיות. יותר שכיח שמצב פסיכוטי מתפתח במשך שבועות וחודשים ואז רואים שינויים הדרגתיים בהתנהגות ובחשיבה. קשה לשים לב אליהם עד שקורה משהו חריג ואז אפשר לראות בדיעבד שהיה שינוי.
אני חולת מניה דפרסיה ובעקבות כאבים פסיכוסומטיים בקרקפת מעין תחושה של משיכת שער. הוסיפה לי הרופאה על הליתיום את הסוליאן במינון 200 כשניסינו להוריד שוב חזרו הכאבים כיום עליתי 10 קילו ופעם הייתי ממש חטובה ורזה זה מדכא אותי מה אפשר לעשות האם סוליאן נחשב לכדור משמין ??? גם במינון זה ????
סוליאן לא נחשבת כגורמת להשמנה במיוחד, ובאמת מדובר במינון נמוך יחסית, אם כי התופעה אפשרית.
תודה על תגובתך בהנחה שההשמנה מה סוליאן איזה תחליף יש לכדור זה שיבטל את הכאבים הפסיכוסומטי ים שאני סובלת מהם תודה
האם השמנה מסוליאן היא מתשוקה לסוכרים ופחמימות או מהאטה בחילוף החומרים????
כל התרופות האנטיפסיכוטיות יכולות לגרום לשינוי במטבוליזם של סוכרים ושומנים. סוליאן דווקא נחשב לאחת התרופות שגורמות לכך פחות מאחרות.
גם אני נוטלת סוליאן וגם אני השמנתי עשרה קילו . נראה לי שלעיתים צריך להשלים עם המצב גם אני הייתי חטובה רב חיי. בכל מקרה התרופה עבורי מאד מוצלחת אבל נתתי לה צ,אנס במשך חצי שנה . היו לי המון תופעות לוואי שחלפו ואני מרגישה מאוזנת לחלוטין בזכות הסוליאן ותרפיה.
גם את נוטלת 200 מג לא הצלחת להוריד את ה10 קילו ?? זה מה שעלית או שאת ממשיכה לעלות במשקל לי יש גם בטן ענקית כמו אישה בחודש 7 בחיים לא היה לי דבר כזה כאילו הכדור גם מנפח תודה
אני עליתי גם 10 קילו, מינון זהה - 200 מג. לא שיניתי דבר בהרגלים שלי. כשהתחלתי ליטול אכלתי יותר ממקודם אבל בעבר זה לא השפיע. היו לי גזים וכדומה. יש השפעה על המטבוליזם, עלייה של 10 קילו זה לא סתם. יש מה לעשות עם זה?
שלום , אני בן 25 ואני חיי עם אמא שלי , ובמשך 10 שנים בערך אני סובל ועובר מסכות טרור שמובילים אותי לכעס בלתי יאומן, לאובדן שליטה ולפעמים אני חושב שבאמת מישהו למעלה מנסה להתנקם בי עם החיים הללו. אמא שלי בת 60 עוד מעט , היא לא מאובחנת כסכיזופרנית , אבל רק מי שחיי עם בנאדם כזה יכול לדעת ולבהין את המצב. כל הזמן אני אומר לה שתלך לרופא ותבדוק את עצמה , והיא כל הזמן חייה בהכחשה שאין לה את המחלה הזו. אך למעשה , במשך 10 שנים כמעט אני עובר מסכות טרור והאשמות שווא , ודמיונות , וחלומות , ועוד אלף ואחד דברים שפשוט לא עולים לי לראש כרגע. אני יתן לכם דוגמא שקרתה ממש לאחרונה. היה לנו בעיה בשירותים שגרמה לדליפה דרך הצינור מאחורי הבית. כל פעם שהיו מורידים את המים בניאגרה , זה היה דולף דרך הצינור וכל היציאות ביחד - החוצה. אמא שלי קרתה לבעל הדירה והוא "סידר" את זה. אך למעשה התופעה חזרה לאחר שבוע בדיוק מאז שבעל הבית סידר את זה. לא עבר יום שלם , וכבר ההטחות של הסכיזופרניה חזרו ואיתם הצעקות והעכס בתוך הבית. "אני חייה עם מחבל , למה עשית את זה? למה חיבלת בזה? מה יצא לך מזה שעשית את זה?" ואני פשוט בתוך תוכי חווה כל 'שני וחמישי' משהו בסגנון ואני חסר אונים ! אין לי עם מי לדבר ולפעמים אני מרגיש שפשוט עדיף להתאבד ולשים סוף לחיים הללו. המחלה שלה פוגעת לי בחיים היום יומיים. אני מבודד יחסית לתקופה שהייתי צעיר יותר , לא יוצא החוצה כמעט בכלל , ואני מרגיש פשוט חוסר אונים משווע. עוד דוגמא , אמא שלי אוהבת ציפורי כנרים. יש לה מחוץ לבית קן עם לפחות 10-15 ציפורים. לא מזמן כשהיא האכילה את הציפורים , היא באה והטיחה בי שוב פעם האשמות שווא שלא עולות על הדעת : "מה זה לאן נעלמו כמה ציפורים? אתה נבלה , למה העפת את הציפורים? , כי אתה יודע שאני אוהבת להתעסק בזה?" עוד דוגמא אחרונה היא רדיפות שווא. כשהייתי קטן הייתי בקשר עם אחותי הגדולה ( שנשואה עם 5 בנות , היא בת 35 כרגע ) , וכל הזמן אמא שלי הייתי אומרת לי לא ללכת לאחות שלי , שבעלה הוא בנאדם מהעולם התחתון והוא רק רוצה להרע לה. זה פשוט אבסורדי שכל דבר שאני עושה יש לה תגובות לא רציונליות ואני פשוט לא יודע איך להתמודד יותר. ההתמודדות שלי פעם הייתה בכעס , הייתי משתגע מכיוון שבתוך תוכי אני יודע שאני הנורמלי ואני יודע שמה שהיא חושבת שקורה , לא באמת קורה. אז הייתי מתחרפן , צועק וצורח ומאבד את קולי ואומר לה שהיא חולה והיא מדמיינת והיא צריכה טיפול. פשוט צרחות אתם לא מבינים. כל בית שהשכרנו השכנים ידעו מי אלה שגרים בדירה הזו ( אנחנו ) אחרי כל הצעקות , ושבירת דברים בבית שהתלוו לכך. לאחרונה חשבתי שאם אני יתמודד עם זה בשקט , וישתוק ולא יתעצבן זה יעזור. אז טעיתי. פשוט היא המשיכה להטיח בי אשמות ללא הפסקה עוד ועוד למרות שאני לא מדבר ואני אומר לה "את צודקת את צודקת" אבל זה רק מכעיס אותי יותר מבפנים שזה לא עוזר בכלל ! אשמח לקבל עצות או אפילו טלפון אם אפשר לדבר עם אנשים מסויימים או בית חולים מסויים שיבוא ויקח אותה לחוות דעת או לטיפול או לבדיקה שיראו מי היא באמת. הבעיה שמבחינת אנשים מבחוץ , כשהיא מסתובבת לעשות קניות וכדומה אני מרגיש כאילו היא בנאדם אחר. היא מחייכת ומדברת רגיל ושום דבר לא נראה שונה מבחינת אנשים מבחוץ שרואים אותה. אבל איך שנכנסים לתוך הבית , אם היה לי מצלמות והקלטות הייתם ישר מבינים שמדובר בבנאדם שחולה סכיזופרניה. אני מבין שאני לא החולה פה , אבל אני הקורבן מכיוון שאני חיי עם אמי לבד בבית ואת כל השיגעון והטירוף הזה נופל עליי וממש גורם לכאבים פיזיים ונפשיים ( כאבי לב לפעמים וכיוצא בזה ) תודה רבה , אני באמת מרגיש טוב שאני שופך את זה פה מכיוון שעד היום במשך 10 שנים לא סיפרתי ולא תיארתי איך שאני מרגיש לאף אחד. אשמח לשמוע מכם , תודה רבה , ליעם ( שם בדוי )
נשמע שהמצב בבית קשה אבל אין דרך לכפות על אדם טיפול אם אין סכנה לחייו או לחיי מישהו אחר. אם יש בעיות בבית אפשר לפנות ללשכת הרווחה ולבקש שיבואו לביקור בית.
איזה מין פיתרון זה ? אני שופך פה את הלב שעה וכל מה שעזרת לי הוא בעצם בכלום. תודה רבה לך ענת. אין לי מה לפנות ללשכת הרווחה לבקש ביקור בית. כמו שאמרתי היא מתנהגת נורמלי בסביבת אנשים אחרים.
אני מתאר לעצמי שחיכית זמן רב כלכך לפרוק את החוויות הקשות שאתה עובר, והדבר הראשון שציפית לראות זה הזדהות עמוקה עם כאבך, מה שכאן כנראה לא מספיק הרגשת לאור תחושת הסבל הממושכת. אני יכול לומר לך שאת מה שאתה חווה אני מכיר מחוויה אישית עם אחותי הגדולה. אומנם בצורה שונה, אבל תסמיני החשיבה הלא מאורגנת היו זהים לשלה. זה לא פשוט בכלל, לפעמים כמעט בלתי אפשרי להתמודד במצב הזה כשאתה לבד, בודד חברתית עקב המופנמות שהמצב גורם לך לשרות בו בגלל חשש מאיך שהחברה תגיב. אני מאוד רוצה לומר לך שיתכן ואשפוז של אמא שלך, במידה ותאובחן כחולה, יכול לייצב אותה ולהכניס בה רמת מודעות מסויימת, ואין לי ספק שזה דבר שמאוד חשוב לך, שתהיה לה מודעות. מצד שני גם אני בעצמי רק בשלבים הראשונים של הכרת המחלה של אחותי הגדולה ואין לי יותר מדי ידע בכל מה שקשור לרמיסיה (התייצבות המצב) עקב טיפול. חשוב שתהיה בסביבה תומכת ככל הניתן, לחזור להיות בקשר עם חברים שניתקת איתם קשר, כאלו שאתה מרגיש שיקבלו אותך בחזרה אם תיצור איתם קשר, ולמצוא את האדם הזה שתוכל לשטוח בפניו את כבאך. הפורקן הזה מאוד חשוב בהתמודדות הנפשית עם המצב. כמו כן חשוב להתייעץ עם גורמים מטפלים שייעצו לך איך להתמודד עם המצב ואיך להתמודד עם אמא שלך בצורה הנכונה. הכי חשוב- תשאר שפוי, שמור על עצמך, עשה דברים שמשמחים אותך כי בסופו של דבר אתה לא אשם במצב שאמך נקלעה אליו בעל כורחה. אני מאמין בהשגחה פרטית ומתפלל עבורך ועבורי שנעבור את התקופה הקשה ונמצא את תחושת האיזון שכבר שכחנו- מהו.
אח של בעלי חולה בסכיזופרניה , הוא קיבל את המחלה בגיל 20 במסגרת הצבא. מה הסיכוי שלי ללדת תינוק שנושא את גן המחלה? תודה
לא נמצא גן אחד לסכיזופרניה לכן אין בדיקות גנטיות למחלה. הסיכוי לפתח סכיזופרניה הוא 1% באוכלוסיה הכללית, לאחיינים של מי שחלה בסכיזופרניה הסיכוי לפתח את המחלה הם כ-4%.
שלום רב, ד"ר ענת האם ד"ר ססר הפסיק לענות על שאלות בפורום פשוט הייתי אצלו בזמנו באבחנה ורציתי להתייעץ איתו על משהו.
לאבא של בן זוגי התפרצה מחלת סכיזופרניה בסביבות גיל ה 35 לחייו, רציתי לדעת מהם האחוזים שלבן שלו גם תיתפרץ המחלה? ולנכדיו? אשמח לתשובה בהקדם. תודה
הסיכוי לפתח סכיזופרניה הוא 1% באוכלוסיה הכללית, לנכדים של מי שחלה בסכיזופרניה הסיכוי לפתח את המחלה הם כ-5%.
שלום רב דר ענת אנני יודעת אם אני נמצאת בפורום הנכון אבל בכל זאת אנסה למצוא פיתרון למה שאני מרגישה מזה תקופה. אני שומעת במיוחד בלילה שיחה או חצאי משפטים של אנשים לפעמים גם אנשים שאני כן מכירה יש לציין שהשיחה לא פונה אלי ישירות אבל מין משפטים שבאים משום מקום ולא שייכים למה שאני מרגישה או עושה באותו רגע נתון זה מבהיל אותי ואין לי שליטה על זה ומיד אני עוצרת את זה בהתעסקות במשהו אחר ומרגישה דפיקות לב מהירות כתוצאה מזה . האם אני צריכה לראות פסיכולוג/ פסיכיאטר וכל מומחה אחר בתחום? אשאל שאלה יותר קשה האם אני משתגעת ? לא יודעת אם המצב הזה קשור לבעיות של שיתוק שינה שקורה לי לעיתים קרובות בבקשה עזרי לי
לגשת לפסיכיאטר ולהיתייעץ תמיד עדיף
קשה לדעת במה מדובר בלי בדיקה, נשמע שאת סובלת מהמצב לכן כדאי לפנות לפסיכיאטר לבדיקה.
שלום. אני סובל מסכיזופרניה פרנואידית כבר 13 שנה. אני מאד מודע למחלה שלי ומנהל חיים נורמטיביים ככל הניתן. רציתי לשאול כיצד ניתן להסביר את המצב הבא - שאני פסיכוטי, כלומר מרגיש שהשירים מדברים אליי, יחד עם למידה לבחון מי הזיות ומי לא ברחוב. אני סובל בעיקר מדלוזיות והלוצינציות, אך לא קולות. אני כל הזמן מטיל ספק בתופעות אלה, וכמו כן ששאלתי קרובים אליי אם רואים שינוי, הם אומרים שלא. במשפט אחד - אני פסיכוטי, שופט את המציאות באופן לקוי, ממש תחושה של חיים בסרט, ויחד עם זאת אני מודע מאד לזה שזו פסיכוזה, לכן בוחן המציאות די תקין. אני רוצה לציין שזו חוויה די נפלאה ומאתגרת, מצד שני זה לא מאניה. וכמו בסכיזופרניה, זה נראה מאד אמיתי. לא ציינתי שיש לי חיי רוח עשירים, ודמיון מפותח ביותר ואני מאד יצירתי וכישרוני באמת בתחומי האומנות השונים, וזה מוכח כמשהו כישרוני ע"י אנשים רבים. זה לא דמיוני. אשמח לשמוע דעה מקצועית על מצב זה. תודה. boy in the well
היעלמות של סימפטומים פסיכוטיים היא לרוב הדרגתית, בהתחלה מופיע ספק, בהמשך יש פחות עיסוק במחשבות השווא. אצל הרבה אנשים עם סכיזופרניה גם אחרי הרבה שנים הרעיונות הבסיסיים של מחשבות השווא נשארים, אבל לא משוכנעים בהם, והם לא משפיעים באופן משמעותי על החיים, כלומר לא גורמים לאדם להתנהג לפי מה שהוא רואה או חושב (ואינו מציאותי).
גם אצלי במצב פסיכוטי המוח עשיר ומלא דמיונות ודברים פנטסטים ומקוריים אך אצלי יש המון פחדים לעיתים אני מתגעגעת לפסיכוזה.
מה יותר יעיל בטיפול ובמניעת התפרצויות כעס וזעם למיקטל או טופמקס ?
טופמקס ולמיקטל אינן מאושרות כטיפול בהתוויה של התפרצויות זעם. שתי התרופות נמצאו כמפחיתות אימפולסיביות במחקרים על אנשים עם הפרעות שיש להן מרכיב אימפולסיבי (הפרעת אישיות גבולית, הימור פתולוגי, בולמוסי אכילה), אבל המחקרים נעשו על מספר קטן של אנשים ורובן ללא מתן פלסבו או סמיות כפולה.
כמה זמן לוקח ללוסטרל 200 מג וללמיקטל 300 מג ולמירו 30 מג לטפל בדיכאון ו ocd וחוסר תיאבון מוחלט והתפרצויות כעס והפרעת אישיות נמנעת ? כמה זמן צריך לחכות עד שמחליטים שהכדורים לא עוזרים וצריך להחליף את הטיפול בטיפול אחר ?
ההשפעה היא אישית, עליך להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על התגובה הצפויה.
אני לוקח סרוקוול רגיל 800 מ"ג ביום , האם אפשר לקחת איתו ביחד אביליפיי במינון נמוך עד 7.5 מ"ג כטיפול אוגמנטטיבי בדיכאון ביחד עם לוסטרל ?
סרוקוול (בשחרור מושהה) ואביליפיי מאושרות לטיפול בדיכאון כאוגמנטציה. אפשר לקחת את שלוש התרופות ביחד, לוסטרל מעלה רמת אביליפיי בדם אבל אין צורך להוריד את המינון בטיפול בדיכאון.
תודה רבה , מאחל לך כל טוב !
האם תוספי התזונה הבאים עשויים לעזור בטיפול בדיכאון או בהפרעות נפשיות מסויימות : קומפלקס ויטמיני b וויטמין c ? ויטמין b12 וחומצה פולית ? אומגה 3 במיוחד epa ? ויטמין d ? מולטי ויטמין ? האם יש עוד תוספי תזונה שיכולים לעזור בטיפול בדיכאון והפרעות נפשיות ? האם אפשר לקחת את תוספי התזונה שהזכרתי בלי אוכל , על קיבה ריקה ? האם הספיגה שלהם תלויה בקיום אוכל בקיבה ? ומהו המינון האופטמלי של אומגה 3 במיוחד epa שצריך לקחת בכדי לטפל בדיכאון והפרעות נפשיות אחרות ? האם יש מחקרים רפואיים שמצביעים על כך שתוספי התזונה שהזכרתי אכן באמת עוזרים בטיפול בדיכאון והפרעות נפשיות אחרות ?
מתן ויטמינים מומלץ כאשר יש חוסר שלהם, לרוב אין השפעה לתוספת ויטמין אם אין חוסר בו. חוסר של ויטמינים יכול לגרום להפרעות נפשיות, לדוגמא חוסר ברזל או ויטמין B12 יכול לגרום לתסמינים דיכאוניים. רוב המחקרים שבדקו תוספי מזון כטיפול הם על מספר נבדקים קטן, נמשכו מן קצר ולא תמיד באיכות טוב, אף אחד מתוספי המזון לא הוכח כטיפול. לדוגמא: חוסר ויטמין B6 נמצא בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים עם דיכאון. ויטמין B6 נמצא במחקר אחד יעיל בדיכאון לפני מחזור, אך לא בדיכאון אחר, ובמחקר אחר יעיל להפרעות תנועה מסוג tardive dyskinesia. חוסר ויטמין D במחקר אחד נמצא בשכיחות גבוהה יותר במתבגרים שהגיעו לטיפול נפשי, בעיקר פסיכוזה. אבץ נמצא כמוריד סימפטומים של דיכאון כאוגמנטציה לתרופות נוגדות דיכאון בשני מחקרים, מחקרים אחרים לא מצאו השפעה. N-acetylcysteine (NAC) נמצא יעיל ב-4 מחקרים על התמכרות, באחד הוריד כמיהה לסם, בשני שיפר סיכוי להישאר בטיפול, בשלישי שיפר שכיחות בדיקות שתן ללא סמים, ברביעי הוריד תסמיני גמילה במעשנים כבדים. מחקר אחד מצא ירידה בתלישת שיער אצל אנשים עם טריכוטילומניה. מחקר אחד מצא פחות סימפטומים דיכאוניים באנשים עם הפרעה דו-קוטבית. מחקר אחד באנשים עם סכיזופרניה מצא שיפור בתסמינים השליליים ובהפרעות תנועה. טריפטופן נמצא ב-5 מתוך 11 מחקרים כיעיל לטיפול בדיכאון באופן מובהק לעומת פלסבו, אולם הוא גרם לתופעת לוואי קטלנית באחד המחקרים. GABA עזר ל-8 אנשים עם פחד גבהים לחצות גשר. אנלוג סינטטי של GABA - פרגבלין (ליריקה) מאושר לשימוש כטיפול לנוירופתיה פריפרית ואפילפסיה. מספר מחקרים הראו שיפור בתסמינים חרדתיים באנשים עם הפרעת חרדה כוללת (GAD). אינוזיטול - באיסוף תוצאות מ-7 מחקרים על דיכאון וחרדה לא נמצא הבדל מובהק בינו לבין פלסבו. חומצה פולית לא נמצאה כמטפלת בדיכאון. אומגה 3 נמצאה כמשפרת תסמינים דיכאוניים בחלק מהמחקרים ובחלק אחר לא השפיעה. את רוב תוספי המזון כדאי לקחת עם אוכל כדי לשפר ספיגה. ויטמינים מסיסי שומן (D,E,K,A) מומלץ לקחת עם מזון שמכיל שומן כדי לשפר ספיגה.
האם מסוכן ליטול תוספי תזונה כטיפול משלים לדיכאון והפרעות נפשיות (יחד עם התרופות) גם אם אין חוסר בתוספי התזונה האלה ?
מה יותר יעיל ואפקטיבי מבחינה טיפולית ומבחינת האפקט ההרגעתי המיידי הסרוקוול הרגיל או הסרוקוול xr ? אם אני לוקח סרוקוול רגיל פעמיים ביום , 400 מ"ג בוקר ו400 מ"ג ערב , אז למשך כמה זמן נמשכת השפעת התרופה , או למשך כמה זמן התרופה תהיה בדם ומשפיעה ?
סרוקוול בשחרור מיידי מביא לרמה גבוהה יותר ומהר יותר בדם ולכן הוא יותר סדטיבי והרגעתי. זמן מחצית החיים של סרוקוול בשחרור מיידי הוא כ-6-7 שעות ושל סרוקוול בשחרור מושהה כ-7-12 שעות. ההשפעה הטיפולית על פסיכוזה נבנית לאורך זמן ולכן לא תלויה במספר השעות שמשפיע כדור בודד. לטיפול בדיכאון נבדק רק סרוקוול בשחרור מושהה ולכן רק הוא מאושר לשימוש כאוגמנטציה.
