פורום סכיזופרניה
מנהל פורום סכיזופרניה
שלום , השבוע ראיתי בטלוזיה, תוכנית על פריצת דרך לתיקון במחלות (שונות)גיונניות (תורשתיות) שניתן לתקן את הגינים, לא בריאים ע"י, השתלות גנים בריאים מאותו החלק שפגום ,ואז החולה איפה שיש לו את המחלתה, הגינים הבריאים מתפקדים טובואז יש שינוי לטובה במחלה (אני לא יודעת אם הגדרתי את התוכנית בטלויזיה כראוי, אך אני מקוה שהבנתם את הנושא), שאלתי היא אם באמת יש פריצת דרך כזו ברפואה המתקדמת, האם ניתן גם לרפות זכיזופרניה שהיא גם גינתית ? שאלתי היא האם ידוע לכם על פריצת הדרך הזו? אעשמח לשמוע חדשות בנושא, ולו אפילו גם על אור בקצה המנהרה,מדוע אני שואלת על הנושא הזה, כי בני חלה במחלה לפני 10 שנים בגלל, שהוא השתמש בסמים (אקסטזי) ואז פרצה לו המחלה בגיל 26, האם גם זה גינטי) ?
כאשר הגורם למחלה הוא גן בודד אפשר לטפל במחלה ע"י השתלה של גנים, טכנולוגיה שעדיין לא נמצאת בשימוש יום יומי. סכיזופרניה היא מחלה מולטיפרטוריאלית, יש לה מרכיבים גנטיים וסביבתיים. גם הגורמים הגנטים הם לא גן בודד. יש אנשים שלא משתמשים בסמים ולמרות זאת פורצת אצלם מחלה ואנשים שמשתמשים בסמים ולא מפתחים סכיזופרניה. הפריצה של מחלה היא תמיד שילוב של פגיעות גנטית והסביבה שאדם נחשף אליה.
תודה לך על תשובתך, אני לא בקיאה בעינינה רפואה, בפשטות האם המקרה של בני בעתיד אם יישמו את התוכנית הזו, האם יש סיכויים גם לבני, לקבל טיפול,ושיהיה לו סיכוי לטיפול, כמו מחלות אחרות, בפשטות, האם יש תקוה? תודה רותי
לאחרונה פרסמתי תגובה לשאלת אחד החברים בפורום. בתגובה פירסמתי לינק למחקר שמדבר על השפעת התרופות על המוח. הלינק הוא למאמר שצוטט רבות ואם מסקנותיו אינן נכונות היה ראוי להגיב על כך ולא למחוק את ההודעה. מעבר ללינק לא היה תוכן שטוען להיות עובדתי או ייעוץ כזה או אחר. ההודעה נמחקה ללא הסבר ואשמח לדעת למה?
ראיתי את ההודעה וניסיתי לענות עליה, לא ברור לי למה היא נמחקה. המאמר בדק קופים שקיבלו תרופות אנטיפסיכוטיות. האפשרות של פגיעה קוגניטיבית שגורמות תרופות אנטיפסיכוטיות נדון ונחקר שנים רבות בשל הסכנה להחמיר את הפגיעה הקוגניטיבית שקיימת במחלה עצמה. עד היום אין הוכחות שהתרופות עצמן גורמות לפגיעה קוגניטיבית. ברוב המחקרים דווקא אנשים שאינם מקבלים טיפול תרופתי מראים פרוגנוזה גרועה יותר. פגיעה קוגניטיבית קיימת גם באנשים עם סכיזופרניה שלא קיבלו מעולם טיפול תרופתי. למחקר עצמו יש מספר מגבלות, הוא נעשה בקופים ולא בבני אדם. מינוני התרופות שניתנו היו גבוהים בהרבה מזה המשמש בני אדם בגלל שהמטבוליזם של התרופות אצל קופים שונה מאשר בבני אדם. לא בהכרח שההשפעה של התרופות על קופים זהה להשפעתן על בני אדם. לדוגמא: אחד הקופים שהראה אי שקט ומצוקה קיבל תרופה שבבני אדם מביאה לרגיעה וישנוניות ואילו הקוף לא הראה שום שינוי באי השקט או העירנות. התרופות הקיימות היום בשוק לא משפרות את התפקוד הקוגניטיבי (פרט לקלוזפין) ולכן נעשים מאמצים לפתח עוד תרופות. אין כרגע טיפול טוב יותר, אבל לפני שהתחיל שימוש באנטיפסיכוטיים אנשים עם סכיוזפרניה חיו פחות טוב.
היי, קודם כל תודה על ההבהרה ועל התשובה. ראשית, אין עוררין על נחיצותם של התרופות מפני שחיים תחת פסיכוזה אינם חיים כמובן ועד כמה שידוע לי ההתקפים עצמם יכולים להוביל לפגיעה קוגנטיבית אצל חלק מהמטופלים. שנית, העובדה שהמוח מצטמק אצל חלק מהחולים אינה ניתנת לוויכוח והיוותה את הבסיס להנחה, בעבר, שסכיזופרניה הינה מחלת מוח ניוונית כפי שאת בטח יודעת. השאלה שנשאלת היום היא האם ייתכן שהנזק מקורו גם/או מתרופות. למשל המאמר הבא שעוסק בקורלציה שבין ירידה בנפח למינון תרופתי בבני אדם: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21300943 ומאמר-דעה המסכם מעט את הנושא: http://www.madinamerica.com/2013/06/antipsychotics-and-brain-shrinkage-an-update/ אנטיפסיכוטיות אכן משפרות או אפילו מאפשרות חיים לחולים רבים אך עם זאת יש הטוענים כי צריך להיות חשדנים וזהירים לגביי השינויים שהם יכולים לחולל במוח בהקשר של מינונים ומשך הטיפול. למשל,מהניסיון שלי, באישפוז ניתנו לי מינונים שהובילו לפרקינסוניזם למרות שאפילו איליי-לילי מודים שאין טעם לעבור מינון מסוים.(וזה לא שהייתי נסער בצורה מיוחדת או משהו כזה...) ומינונים נמוכים משמעותית ממה שהורו לי לקחת לאורך תקופות ארוכות היו פוטנטים עבורי בצורה מלאה.(אני תמיד לוקח חצי ממה שאומרים לי עד 5 מ"ג וברוך השם אני מסיים לימודים יחד עם המחלה). בסה"כ מה שאני אומר זה להיות יותר זהירים עם התרופות במיוחד לאור העובדה שישנם נזקים נוספים מהותיים העלולים להגרם (סכרת למשל.)
שלום רב . אני בפסילת רשיון שנתיים . יש לי בדיקה במכון הרפואי בזמן הקרוב.בסיכון מחלה הפסיכיאר שלי רשם שלי שייש לי סימנים שלילייפ אבל עם רימיסייה טוב . האם יש לי סיכוי לקבל את הרשיון בחזרה?
אם יש רמיסיה טובה ויש שיתוף פעולה עם הטיפול בדרך כלל אין בעיה פסיכיאטרית שמונעת נהיגה ויש סיכוי טוב שתוכל לחדש את הרישיון.
אני חולה סכיזופרניה לאחר 2 התקפים פסיכוטיים. האחרון נגמר לפני 5 שנים. לוקח לפונקס 300, די יציב. כבר זמן מה אני מרגיש ירידה הולכת וגוברת ביכולות הקוגנטיביות שלי. האם ייתכן שזה בגלל התרופות? כלומר האם התרופות מטמטמות? אם לא, אז מה הסיבה לירידה והאם היא תמשיך?
קודם כדאי לברר מה הבעיה בדיוק, ריכוז יכול להיפגע בגלל הרבה סיבות, לא בטוח שמדובר בפגיעה ביכולת הקוגניטיבית. לפונקס יכולה לגרום לטשטוש וקושי בריכוז, בדרך כלל אלו תופעות לוואי שמופיעות בהתחלת הטיפול ומשתפרות בהמשך. יכול להיות שהירידה ביכולות הקוגניטיביות היא בגלל המחלה עצמה, אבל כדאי לברר סיבות אחרות לפני שקובעים זאת, פנה לפסיכיאטר המטפל שלך.
הריכוז דווקא השתפר. אני מדבר על על היכולת הירודה לקרוא ספרים או להתעמת עם אנשים. הבעיה שאני מרגיש שזה ממשיך להתדרדר. לא יכול להיות שזה בגלל התרופות?
שלום אני חולה סכיזופרניה בן 25 לקחו לי תרשיון מזה שנה היום אני בריא וללא אישפוש יותר משנתיים ואין לי מחשבות מוזרות או כל דבר אחר אני ממש כמו כל בן אדם נורמטיבי לומד עובד והכל רגיל שלחו אותי לבדיקה ברחוב הארבעה והחליטו שאני לא כשיר לנהיגה וזה ממש מתסקל אותי כי אני הייתי נהג בצבא וזה ממש פגע באיכות החיים שלי אני כבר חושב להתחיל לנהוג ללא רשיון, כי בכל מקרה לא יכניסו אותי לכלא או כל דבר אחר כי מבחינתם אני לא כשיר הם קיבלו עלי מידע שאני לא כשיר מביטוח לאומי ורציתי לדעת אם יש איזה משהו שאפשר לעשות בשביל להחזיר תרשיון ?
אפשר לקבל רישיון בחזרה אחרי שהתלו אותו, זה תלוי במצב הנפשי הנוכחי שלך ולא במה שהיה בעבר. הרישיון לא מותלה בגלל שיש מחלה, אלא כנראה בגלל שאז היתה תקופה שבה חשבו שיש סכנה בנהיגה. אפשר אחרי שנה לפנות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים ולהגיש בקשה לחדש את הרישיון. הם יבקשו מידע על מצב נפשי עדכני מן הפסיכיאטר שמטפל בך. אם מצבך הנפשי טוב ואתה משתף פעולה עם הטיפול אין סיבה לא לחדש את הרישיון. לגבי כניסה לכלא, העובדה שמישהו היה פעם לא כשיר לא אומר שיש לו היתר לעבור על החוק. בכל עבירה בודקים מחדש מה היה המצב בעת ביצוע העבירה, אם אתה עובר על החוק במכוון ומבין את ההשלכות אתה אחראי מבחינת החוק.
אני עברתי התקף שנמשך חצי שנה אחרי שלקחתי כמות גדולה של אקסטזי אני שנתיים וחצי מאוזן לגמרי נוטל 700 סוליאן השאלה שלי היא מה הסיכוי שיהיה התקף נוסף האם נכון ששליש חווים התקף אחד שליש חווים התקפים חוזרים ונשנים ושליש חולים כל הזמן?
באופן כללי מי שעובר התקף פסיכוטי, ולאחר החלמה מפסיק טיפול, יש באופן גס 50% סיכוי שיעבור התקף נוסף. הסיכוי הסטטיסטי הזה כללי ותלוי בהרבה גורמים כמו תורשה (האם יש מחלות נפש במשפחה), האם ההתקף היה לאחר שימוש בסמים, משך ההתקף, חומרת ההתקף, האם היו סימפטומים לפני ההתקף, האם נשארו סימפטומים אחרי שעבר ההתקף. אין הנחיות ברורות כמה זמן יש להמשיך טיפול אחזקתי אחרי התקף ראשון, טווח הזמנים נע משנה, 5 שנים ועד בכלל. אחרי התקף ראשון מקובל לשקול הפסקה של הטיפול (הדרגתית ואיטית כמובן) לפי הסיכויים להתקף נוסף, התגובה לטיפול התרופתי, תופעות הלוואי וגורמים אישיים, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על כך.
אני בת 41 ומתמודדת עם: סכיזופרניה, היפותירוהידיזם, וילסון, סכרת, אסטמה, והשמנת יתר (הסכרת והאסטמה נגרמו ממשקל עודף). כרגע מטופלת ב:יוטירוקס, קופריפן, גלוקומין, פרולול, ויפקס, גלולות נגד הריון גינרה, ויטמין B6 ורספירידל. מעוניינת להיכנס להריון ולהיות אם. התפקוד בבית ובחברה די תקין. האם זה אפשרי?
נשים עם סכיזופרניה הן אימהות כמו נשים עם מחלות אחרות (ונשים בלי מחלות) והדבר אפשרי בהחלט. הריון ואימהות הם מצבים רגישים הדורשים כוחות רבים, כאשר מתמודדים במקביל עם מחלות יש עומס נוסף על האם, לכן חשובה מאוד סביבה תומכת. הסיכון הגופני בהריון - המחלות הגופניות שיש לך משפיעות על סיכויי הכניסה להריון ועל ההריון עצמו, בנושא הזה כדאי להתייעץ עם הגניקולוג המטפל כדאי לברר במכון הטרטולוגי (02-6243663) את ההשפעות האפשריות של התרופות שאת נוטלת על העובר. הסיכון הנפשי בהריון - השינויים ההורמונלים בהריון ולאחר הלידה, והמשמעות של הריון ואימהות, יכולים להשפיע על המצב הנפשי, להביא להחמרה או לשיפור. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל כדי לברר את הסיכון הקיים במקרה האישי שלך.
אם אישה חלתה אחרי הלידה (לא שלי)בסכיזופרניה ,זה עדיין תורשתי ?אפילו שזה כביכול נרכש ,ולפני זה לא היה זאת כלל וגם לא היה כלום במשפחה ואם כן ,אני כבתה יכולה לעשות בדיקות גנטיות לראות אם זה תורשתי ?האם יש בדיקות כאלה ואם כן איך עושים זאת ודרך מי ,והאם כדאי לעשות זאת?
אין בדיקות גנטיות לזיהוי סכיזופרניה כי כי הגנים עצמם לא ידועים. בנוסף יש גם השפעה סביבתית להתפרצות המחלה.
לסכיזופרניה אין גן אחד, זו מחלה מורכבת שמשפיעים עליה גורמים גנטיים וסביבתיים. גם אם הלידה היתה גורם סביבתי שהביא לפרוץ המחלה עדיין כנראה שהיתה לה פגיעות גנטית למחלה. לא כל אישה אחרי לידה מפתחת סכיזופרניה. אין עדיין בדיקות גנטיות שמראות אם יש פגיעות לפתח סכיזופרניה.
שלום, אני מתמודדת עם סכיזופרניה. יש לי חבר כחודש וחצי . שנינו יודעים שאנחנו מתמודדים אבל איננו יודעים אחד את האבחנה של השני . השאלה מתי כדאי לספר לגבי האבחנה והתרופות שאנו לוקחים אחד לשני? ואיך לספר זאת בלי שהצד האחר יחליט על הפסקת החברות? תודה מראש :)
היכרות של חודש וחצי היא זמן סביר לספר על התמודדות כזו. אם יש לך מטפל כדאי להתייעץ איתו ולדמות שיחה בינך ובין החבר. אי אפשר לדעת מה חברך יחליט לעשות כשישמע שאת מתמודדת עם סכיזופרניה, רק לקוות שהעובדה שהוא מתמודד אומרת שאין לו סטיגמה לגבי המחלה.
אימי לוקחת כ 10 שנים כדורים נגד סכיזופרניה . בתקופה האחרונה בגלל בעיות בריאות הפסיקה לקחת אותם , אבל התופאות לוואי נשארו . עיוותים של הלסת , היא כאילו לועסת כל הזמן . די ברור שמשהו אצלה נפגע מהכדורים . מה עושים ? האם זו פגיע לתווך ערוך ? למה זה קורה ? האם זה מסוכן ? למה אף אחד לא אמר לנו או לה שיש סיכוי לפגיע מהסוג הזה ? איזה עוד סיכונים יש מהתרופות האלה , שלא אומרים לנו ? תודה מראש המשפחה דואגת מאוד
התנועות החוזרות שאתה מתאר הן ככל הנראה הפרעות תנועה שנקראות tardive dyskinesia. אלו תופעות לוואי לא שכיחות של תרופות אנטיפסיכוטיות, אבל הן יכולות להופיע אחרי שנים של שימוש בתרופות. בדרך כלל שכיח יותר בנשים בגיל מבוגר, ובאנשים שבזמן השימוש בתרופות סבלו מתופעות לוואי של תפיסת שרירים או רעד (תופעות לוואי אקסטרפירמידליות). לא תמיד הסיבה היא שימוש בתרופות, בנשים בגיל מבוגר ובאנשים עם סכיזופרניה התופעות הללו מופיעות גם אם הם לא לקחו אף פעם תרופות. זה קורה בגלל השפעת התרופות על הרצפטורים לדופמין באחד האזורים שאחראי על תנועה. לכן התופעות הללו נדירות יותר בתרופות מן הדור השני. זה לא מסוכן אבל מאוד מפריע. אחרי מספר חודשים של טיפול מקובל להסביר על כך שתופעת הלוואי הזו קיימת (לפני כן היא לא מופיעה), אבל היא לא מאוד שכיחה. זאת תופעת הלוואי היחידה שעלולה להיות בלתי הפיכה, אין בעיה אחרת בתרופות הפסיכיאטריות שלא יכולה להיות בכל תרופה אחרת, לכל תרופה יש תופעות לוואי. יש טיפול לתופעה בתרופות כמו קלוזפין (לפונקס) וקאוטיאפין (סרוקוול) ומומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי לעזור לה.
האם יש שיטות טיפול חדשניות במחלת הסכיזופרניה מעבר לטיפול התרופתי המקובל?
הטיפול בסכיזופרניה, כמו בשאר ההפרעות הנפשיות מורכב מטיפול תרופתי, פסיכולוגי וחברתי. הטיפול התרופתי המקובל היום הוא עדיין תרופות אנטי פסיכוטיות. תרופות מסוג זה ממשיכות לצאת לצאת לשוק כמו אסנפין (סאפריס), אילופרידון (פאנאט), לורסידון. החיסרון של רוב התרופות האנטיפסיכוטיות הוא שהן משפיעות בעיקר על סימנים החיוביים ופחות על השליליים, ובעיקר, לא משפרות את הפגיעה הקוגניטיבית שמופיעה במחלה. התרופה היחידה שהוכח שמשפרת סימנים שליליים היא קלוזפין (לפונקס) והיא גם התרופה שניתנת במקרים בהם אין תגובה לתרופות אנטיפסיכוטיות אחרות. בחוסר תגובה לקלוזפין אפשר להוסיף תרופה אנטיפסיכוטית אחרת, סולפיריד (מודל), אמיבולפיריד (סוליאן), ריספרידון (ריספרדל), אריפיפרזול (אביליפיי), זיפרזידון (גאודון). נעשים ניסיונות לפתח תרופות המשפיעות על הרצפטורים לחומצות האמינו גלוטאמאט ו-NMDA. סרין, סרקוזין, גליצין נמצאו על מספר קטן של חולים כמשפרות תפקוד קוגניטיבי, עדיין אין ניסויים ארוכי טווח והמלצות מינון. נעשה נסיון לטפל בתסמינים דיכאוניים ובסימנים שליליים אצל אנשים עם סכיזופרניה בתרופות נוגדות דיכאון כמו טרזודון ומירטזפין, ריטאנסרין, וגם ב-SSRI ו-SNRI. תרופות מייצבות כמו ליתיום קרבמזפין (טגרטול) ולמוטריג'ין (למיקטל) שיפרו תוצאות טיפול באופן כללי, אין הוכחות לשיפור קוגניטיבי. טיפול פסיכולוגי יכול להיות קוגניטיבי התנהגותי או דינאמי, אין הוכחה שטיפול אחד טוב יותר מהשני. טיפול חברתי, משפחתי וקבוצתי משפיע על הסימנים החיוביים והשליליים ועל איכות החיים והפרוגנוזה.
מיום 18.7.13 תודה על תשובתך
אני הובחנתי כחולה סכיזופרניה והיו לי 3 התקפים פסיכוטיים לאחר שאני יוצא ממצב פסיכוטי על ידיי כדורים אני שוקע בדיכאון קשה ביותר שאני לא מסוגל לשאת ורוצה להפסיק לחיות. לאחר ההתקף האחרון שהיה לפניי שנתיים אני נמצא בדיכאון ולא מסוגל לתפקד .הפסקתי לקחת את התרופות האנטי פסיכוטיות לפניי כשנתיים על דעת עצמי שאלתי היא מה לעשות עם הדיכאון וחוסר התיפקוד ומה הסיכוי שיהיה לי עוד התקף אם לא אקח תרופות למרות ששנתיים זה לא קרה.
אחרי שלושה התקפים פסיכוטיים הסיכוי להתקף נוסף גדול, לכן ממליצים על טיפול אחזקתי גם אחרי שחולף המצב הפסיכוטי. דיכאון אחרי פסיכוזה הוא שכיח אבל שנתיים זה זמן ממושך. יכולות להיות עוד סיבות לדיכאון. יכול להיות שאתה סובל מדיכאון בלי קשר לסכיזופרניה. יכול להיות שהפסיכוזה היתה חלק ממאניה והאבחנה היא הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה). יכול להיות שמדובר בסימנים שליליים של סכיזופרניה. יש הרבה אפשרויות, כדאי לפנות לפסיכיאטר כדי לאבחן למה אתה עדיין בדיכאון ואיך אפשר לעזור לך.
שלום רב. בהמשך לתשובתך (למטה בנושא זה): אין לי מצב רוח ירוד אלא יותר חוסר בלחוש ולהרגיש דברים (רגשות) שבתוך זה נכלל קושי ביכולת להנות מדברים, מהנאות החיים. האם הורדה במינון הזיפרקסה יכולה לעזור בכך (נוטלת 20 מ"ג)? בתודה מראש, שולמית.
לצערי בלי להכיר אותך לא ניתן לענות על השאלה. כדאי שתעלי את הנושא מול הפסיכיאטרית שלך.
12.07.13 משעה 21:21 בהצלחה
אני חולה בסכיזופרניה 8 שנים ועדיין לא הבנתי ממה נובעת המחלה האם זוהי בעיה פיזית או תוצאה של אי שביעות רצון מהחיים או מקשיים שהנפש לא מצליחה להתמודד איתם. תודה מראש
הסיבה לסכיזופרניה לא ידועה. כן ידוע שזו מחלה מוחית ולא תסכול או חוסר התמודדות. ידוע שיש לה מרכיב גנטי, לדוגמא, בתאומים זהים הסיכון של אח של תאום חולה לפתח מחלה הוא 50%. ידוע שהמחלה פורצת בגלל שילוב של פגיעות גנטית וגורמים סביבתיים כמו זיהומים, טראומה וכו.
חוסר היכולת של הרופאים להתנתק מזרימת הבריאה גורם למחלות נפש
שלום רב. האם חולי אפילפסיה יכולים ליטול לוסטרל? בתודה, דינה.
אני פשוט חולה באפילפסיה ובדיכאון וקראתי שלא מומלץ לקחת סרוקסט בהריון, ניסיתי את הציפרלקס במקום סרוקסט אבל לא הרגשתי איתו טוב.(אני עוד לא בהריון). באתר מסויים היה כתוב על לוסטרל ש"במידה והינך סובל מאפילפסיה או מהפרעה בתפקוד הכבד ייתכן שהתרופה אינה מתאימה לך- יש להיוועץ ברופא". לכן אני שואלת אם חולי אפילפסיה יכולים ליטול לוסטרל? בתודה רבה, דינה.
כל התרופות הפסיכואקטיביות מעלות מעט את הסיכון לפירכוס, דווקא לוסטרל נחשבת לפחות משפיעה מהשאר. לגבי הריון, חוץ מסרוקסט לשאר התרופות ממשפחת ssri כמו ציפרלקס, פרוזאק ולוסטרל, יש אותו סיכון בהריון. ללוסטרל יש יתרון בהנקה, היא עוברת הכי פחות בחלב אם. בכל מקרה כדאי שיהיה קשר בין הנוירולוג והפסיכיאטר שמטפלים בך כדי לוודא שאת נשארת מאוזנת.
אני חולה בסכיזופרניה, עד לא מזמן טופלתי בסאפריס 10 מ"ג. ביקשתי מהרופאה שלי להחליף לי את הכדור עקב ת.לוואי ולפני מס ימים התחלתי לקחת את התרופה גאודון- 60 מ"ג פעם אחת בערב. מאז אני סובלת מעייפות קשה (18 שעות שינה ביום) כמו כן מסיוטי לילה קשים מאוד המזכירים לי מאוד את ההתקף הבודד שחוויתי. ניגשתי לרופאה ודיווחתי על תופעות הלוואי והיא טענה שעייפות היא אכן תופעת לוואי מוכרת, אך סיוטי לילה אינם קשורים לתרופה. ממחקר באינטרנט קראתי על אנשים נוספים שחוו סיוטי לילה מהתרופה, אך הרופאה ממליצה להמשיך לקחת את התרופה. האם יש טעם להתעקש על התרופה? בנתיים כפי שאת רואה לפי השעה, אני לא ממהרת לישון.. אשמח לתגובה, שירן
סיוטים הם תופעת לוואי לא שכיחה של גאודון, אבל הם יכולים להופיע. אם להמשיך לקחת את התרופה תלוי בהרבה גורמים, עד כמה היא עוזרת לך, עד כמה הסיוטים נסבלים, כמה תרופות ניסית קודם, אם היו לך תופעות לוואי של תרופות אחרות בגללן נבחרה דווקא גאודון.
אתמול ענית לי על שאלה, כתבתי המשך לתשובה שלך אבל לא קיבלתי ממך תשובה, אני ממש מפוחדת אשמח אם תתבונני בהודעה ותעני לי..תודה רבה..
עניתי לך בהמשך להודעה הקודמת
אני נוטל: 1. זיפרקסה 2. ליתיום האם מספיק ירק? או צריך פרי / לחם ? ומה זמן לפני? תודה רבה!
את רוב הכדורים מומלץ לקחת על קיבה לא ריקה כדי למנוע גירוי של רירית הקיבה ותופעות לוואי של בחילות. זו לא חייבת להיות ארוחה מלאה. כל אוכל נשאר בקיבה זמן אחר, ארוחה מלאה נשארת בקיבה עד שעתיים, ירקות בלבד נשארים פחות זמן.
אפשר לפנות למרפאה שלך ולשאול על מועדונים חברתיים בסביבה או במרפאה עצמה. יש מועדונים של אנוש: http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=546&ArticleID=102 יש אתר היכרויות לאנשים נפגעי נפש: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3199346,00.html יש קהילה וירטואלית בכמוני: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=440&v=630
ואם האחות של החתן חלתה גם כן במחלת נפש שלא אמרו לי מה היא יש לי את הזכות לדרוש אישורים רפואיים גם כן? ומה הסיכויים לחלות אם האחות הייתה חולה?
לסכיזופרניה יש מרכיב גנטי, אם הסיכון של כל אחד לחלות במחלה הוא 1%, למי שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה חולה (הורים, אחים) יש סיכון של 8%, למי שיש לו קרוב משפחה מדרגה שניה (סבים, דודים) חולה הסיכון בין 2-6%. אם לאחותו של בן זוגך יש מחלה כדאי לדעת מהי, כי אם היא חולה בסכיזופרניה הסיכון מצטרף. אפשר לפנות לפסיכיאטר שמטפל באמך או באחותו של בן זוגך ולדבר איתו על הסיכונים, החשש עולה אצל הרבה אנשים שבאים לטיפול ופסיכיאטר אמור לתת את הפרטים הללו.
איך להשמר מסכיזופרניה עם יש תורשה כבדה ? אמא וסבתא מצד אימי. מה זה הפן הסביבתי שתמיד מציינים אותו ? האם פחד מכל דבר חדש יכול להיות סימן להתפרצות המחלה בעתיד , עם כן מה לעשות ? האם הריון יכול לגרום למחלה לפרוץ ? תודה
להתרחק מסמים!!!
הפן הסביבתי כולל דברים כמו בריאות האם בהריון, הלידה, זיהומים, מחלות וטראומות בילדות, שימוש בחומרים פסיכואקטיבים, וגם שינויים הורמונלים. על חלק מהדברים יש לנו השפעה - לא כדאי להשתמש בסמים. על חלק לא, לא על ההריון והלידה, וגם לא על טראומות שאנחנו עוברים או סביבה לוחצת שאנחנו חיים בה. אפשר להשתדל לחיות חיים רגועים עם אנשים תומכים מסביבנו. פחד מדברים חדשים הוא לא משהו ספציפי ולא מראה בהכרח על מחלה.
שלום רב אמי חולת סכיזופרניה אשר הייתי בטיפול כפוי בגהה . בסיום הטיפול אמי הייתה אמורה לטול תרופות שירגיעו את החרדות שלה ואת ההזיות . נכון להיום היא אינה נוטלת תרופות והכל חזר לקדמותו ( מצבה הנפשי רעוע ). אנו הילדים ואבי אין אנו מעוניינים לאשפז אותה בכפיה . אנו מועניינים לטפל בה בבית . אשמח לקבל את עצתכם מה אנו יכולים לעשות כדי שאמי תקבל טיפול כל שהוא . חשבנו על זריקה בכפיה . עלי לציין כי אנו האופוטרופוס גוף ורכוש של אמי . תודה אור
טיפול פסיכיאטרי או אשפוז פסיכיאטרי בכפיה יכול להינתן רק בהוראת הפסיכיאטר המחוזי, גם אם יש לאדם אפוטרופוס על גופו, האפוטרופוס אינו יכול לתת הסכמה לטיפול כזה. אם היתה מסוכנות לפני או בזמן האשפוז אפשר לשאול את המחלקה האם יש מקום לבקש הוראה לטיפול מרפאתי כפוי, אז האם מחוייבת להגיע למרפאה ולקבל זריקה. אם אתם אפוטרופסים על גופה, ויש המלצה של רופא על טיפול תרופתי, אתם לא מחוייבים לקבל את הסכמתה לטיפול, כלומר, ניתן לתת אותו ללא ידיעתה. לשם כך עליכם להתייעץ עם הפסיכאטר שהמליץ על התרופות, יש מספר דרכים לעשות זאת.
יכול להיות שישנם דיאולוגים פנימיים גם בין אנשים שלא נמצאים לידך אתה חושב מה הוא יגיד, מדמיין מה יענה, לא שומע אותו באוזניים!!! זה יכול להיות או שאלו הזיות אודוטריות..
לא הבנתי את השאלה, האם את שומעת דיאלוגים פנימיים של אנשים אחרים או חושבת לעצמך מה הם בטח היו אומרים.
לא ביני לבין עצמי הוא נגיד מה אמא שלי תגיד לאחותה, מה היא תענה לה והיא לה מין דברים כאלו!! אני לא שומעת אנשים שמדברים בינהם עליי או מעבירים עליי ביקורת, אני מפחדת אני מרגישה שאני עומדת להשתגע..
אם אני לבד אני לא יכולה לשמוע אנשים מדברים, אני יכולה רק לדמיין את זה, כי אם אף אחד לא לידי אני לא יכולה לשמוע
מה זאת אומרת של אנשים אחרים? אני לא מבינה כל כל את השאלה
את לא מתארת הזיות אלא משהו שנשמע יותר כמו מחשבות טורדניות, קשה לדעת בלי בדיקה, כדאי לפנות לפסיכיאטר לשם כך.
זה מה שיש לי, בנוסף, מה הם היו מגיבים לאותה פעולה שאני עושה, פקודות וכו. ההזיות אצלי גם קורים כתגובה למחשבה שלי, בראייה (תגובה פיזית של אדם או אור שנדלק כסימן לתשובה) או בשמיעה, ( שומעת אחרי המחשבה, למשל מחשבה לא חכמה או מצחיקה - אחרי זה שומעת אנשים צוחקים ברקע או רעש שנשמע כמו צחוק מלגלג)
יש לי קושי להרדם בלילה. הרופא רשם 0.5 מ"ג קלונקס, זה עזר למספר חודשים, אבל התופעה חזרה, ושוב קשה להרדם למרות נטילת הקלונקס. האם כדאי להגדיל את המינון (בנוסף אני לוקחת 300 מ"ג סוליאן). תודה
קלונקס היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים. לתרופות האלו המוח מתרגל אחרי מספר שבועות של שימוש, ואז התרופה כבר לא עובדת. אחרי שהמוח התרגל אם מנסים להפסיק יש תסמונת גמילה. בגלל זה הם נקראות תרופות ממכרות. אם תגדילי את המינון, עוד מספר שבועות גם המינון הזה לא יעבוד ותצטרכי להעלות שוב ושוב מינון, זה לא פיתרון טוב. כדאי לדבר עם הפסיכיאטר המטפל שלך כדי לבדוק מדוע יש לך הפרעות שינה, ואם אין סיבה שאפשר לטפל בה, אפשר לתת טיפול לשינה שאינו ממכר.
הי, אני חולה אוסידי וסכיזופרניה עם תסמינים שליליים. יש לי משהו שמפריע לי באופי. אחרי דיכאון ארוך אני מתפרץ משמחה מכל דבר ואחר כך חוזר שוב לדיכאון זה קשור לסכיזופרניה או מצבי רוח? ודבר שני אני לא יוצר קשר עם אנשים אף פעם לא מדבר עם אנשים. למה אני לא מדבר? למה אנשים מתרחקים ממני?
אני רוצה להתקרב אליך. מה המייל שלך? ואיזה כדורים אתה לוקח? פעם אני לא דיברתי בכלל בגלל הכדורים ואז החליפו לי אותם ועכשיו אני מדברת סבבה
אתה מתאר גם שינויים במצב הרוח וגם קושי בתקשורת עם אנשים. שניהם יכולים לנבוע ממספר גורמים, בחלקם אפשר לעזור, בתרופות, כמו שהציעו לך, בחלק בטיפול חברתי. כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי תרופות שיכולות לעזור, ולהתעניין במרפאה בטיפול שיקומי חברתי.
הסמים גרמו לי לסכיזופרניה ומאז שהפסקתי עברה כבר שנה וחצי אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליהם ולרצות לקחת אותם שוב. הייתי הזויה ופסיכית ומנותקת לגמרי מהמציאות אבל זה עדיין לא מפחיד אותי מספיק. הייתי מאושפזת חודש וחצי וגם זה בקושי מזיז לי. יש לי עכשיו עבודה טובה ומסודרת ויש לי שאיפות לעתיד והכל עלול להיהרס אם אחזור לסמים
הכמיהה לסם היא תחושה חזקה ומאוד קשה להילחם בה, כדאי לא להיות לבד במצב כזה, להיעזר בקבוצות תמיכה כמו NA ולפנות לטיפול אצל פסיכיאטר שמטפל גם בהתמכרויות.
עישנתי נייס גיא לפני שנה וחצי וקבלתי אתקף חרדה. אתקף חרדה ה אומר כמה שעות שהנתקתי מי הזמן יושב בפה דפיקות לב במהירות בלתי רגילה.. והרגשתי שהזמן לא זז.. דקה זה כמו 10שעות .. עכישו אני מרגיש שינוי באישיות שלי בהרבה מפעם.. השאלה שלי האם זה בגלל שאני קראתי הרבה על מה שהייה לי וקראתי על סכיזרופניה קהות רגשית.. וכול מיני והכנסתי את עצמי לחרדות בגלל זה.. עכשיו הבעיה שלי שאני מרגיש משהו חסר בלב .. זה אומר שכשאני מדבר עם משהו אני מרגי שאני מדבר בלי רגש.. כאילו אין תרגש אני רק מדבר.. בלי רגש.. ובנוסף אני לא מתלהב מדברים שהתלהבתי פעם .. מה שכן... אין לי שום סימן אחר רק הסמנים האלו .. השאלה שלי האם זה דיכאון עמוק ?? כי אני זוכר שפעם גם שהייתי בדיכאון עמוק לא הייתה לי בעיה של רגש שמחה.. רק דיכאון כזה חרדות .. מה שכן אני כן מצליח לבכות אם כך זה אומר בעצם שיש לי מצד שני רגש חזק של שמחה? תודה רבה.
נייס גיא הוא קנבינואיד סינטטי, הוא עלול לגרום גם להפרעות חרדה וגם לפסיכוזה, בדיוק כמו גראס או חשיש, רק בעוצמה יותר גדולה. סמים גורמים להנאה ובשימוש קבוע לפגיעה במערכת ההנאה במוח, אחרי שמוש רצוף שום דבר לא גורם הנאה והכל נראה ריק. לא כתבת אם מדובר בעישון בודד, אבל גם עישון בודד יכול לגרום להתקף חרדה והתפתחות הפרעת חרדה או לתחושה של שינוי באישיות ותחושה של ניתוק מהעולם או הגוף. מומלץ שתפנה לפסיכיאטר שיבדוק ממה אתה סובל ויציע לך טיפול מתאים.
רספירידל עולה לי היום 95 שקל ויש לי אפשרות לקנות רספרידקס ב24 שקל כמות 30 כדורים אני כיום נוטל את התרופה ריספרידל המקורית ביקשתי שיאשרו לי את התרופה בסל חשוב לציין שהפסכיאטר רשם רספרידל והם אשרו לי במקום את התרופה רספרידקס בטענה שזה אותו דבר אני מניח שיש פה אינטרסים לגורמים מסויימים אחרת מה הבעיה לתת לי אישור לרספרידל שהיא אותה תרופה כטענתם. שורה תחתונה האם כדאי לי לנסות לעבור תרופה לרספרידקס האם יש סיכוי שיהיה לי תופעות לוואי ממנה . עוד דבר הריספרדל גרם לי להשמנה של 10 קילו ונעצר במשקל הזה . יכול להיות שהרספרידקס תגרום להשמנה יותר או פחות. לסיכום האם כדאי לעבור תרופה לשלם 24 שקל במקום 95. תודה מחכה לתשובתכם המשכילה
בתרופות מקור ובתרופות גנריות יש אותו חומר פעיל, השוני הוא בחומרים האחרים בכדור. החומרים האחרים בכדור יכולים להשפעה על הספיגה של החומר הפעיל, ואז המינון שמתקבל שונה, יותר גבוה או יותר נמוך. רוב האנשים לא מרגישים הבדל לאחר החלפה, לפעמים אחרי החלפת טיפול צריך להעלות או להפחית מינון. מאחר והחומר הפעיל לא שונה לא סביר שיגרום להשמנה באופן שונה מריספרדל. בכל שינוי יש סיכון לשינוי במצב הנפשי, אם לנסות תרופה גנרית או לא זאת החלטה אישית, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר שמטפל בך ולשקול את הסיכון מול היתרון של חיסכון בכסף.
תודה על התשובה ועל הפורום הזה יישר כח אני החלטתי להשאר עם אותה תרופה ריספירדל לאור הנאמר
תרופה שהורגת אנשים
שלום, אני מתחיל להתרגל לעובדה שאני סכיזופרן, ומצד שני, כל הזמן יש את הצד שמסרב להכיר בכך שאני חולה. כיום אני בן 21. את הרגישות למבטים של אחרים התחלתי להרגיש בגיל 14. חשוב לציין כי מעולם לא התלוותה תחושה פרנואידית מכל סוג שהוא לרגישות שלי למבטים. אני תמיד חזרתי והסברתי, שאותו חוש שישי שיש לרוב בני האדם שמישהו מסתכל עליהם - אצלי הוא חזק יותר, ואני מרגיש גם כאשר, לדוגמא, מביטים בי 180 מעלות מאחוריי. או מרחוק. או במועדון חשוך. וכד'. וזה הכול. לא מאמין ולא האמנתי אף פעם שמישהו רוצה לפגוע בי, שאני "מבורך", שאני טוב יותר מכל אחד אחר, שמישהו מנסה לקרוא את מחשבותיי או מנסה או יכול להשפיע עלי עם המבט. לא הרגשתי שמסתכלים עלי יותר מעל כל אחד אחר, אלא שכשאר מסתכלים עלי-אני מרגיש את המבט ומפנה באופן אוטומטי את ראשי לעבר מי שמסתכל עלי. יש לי גם 2 חברים שמעידים ששמו לב לרגישות הזאת שלי!! אני נוטל זיפרקסה 15 מ"ג כבר מעל לחודש, ובאמת אני הרבה פחות מרגיש מבטים של אחרים. א-ב-ל, אין הכרח לגייס את האפקט האנטי-פסיכוטי של התרופה כהסבר להפסקת תחושת ההסתכלות עלי. בהחלט ניתן לומר שפשוט עקב תופעות הלוואי של התרופה- נמנום , סחרור וכו' אני קהה יותר באופן כללי, ולכן לא מרגיש גם את המבטים. אציין כי כילד היה הייתי מאד מקובל, כולל התמנותי לחבר בוועד הכיתה, קיבלתי תעודות הצטיינות למיניהן בבית-הספר ובתנועת הנוער. בתיכון למדתי במוסד המיועד "למחוננים ולמצטיינים", והדרכתי במחנות קיץ. שאלותיי: 1. האם יכול להיות שאתמודד עם פסיכוזה פעילה (לא יודע אם התקף זו המילה המתאימה) במשך 6 שנים (מגיל 14 ועד גיל 20 ) מבלי שהיא תטופל, והיא תישאר באותה עוצמה? 2. האם יכול להיות שבמסגרת הפסיכוזה שלי יש 2 אנשים שבדמיון שלי הם במיוחד קשורים לפסיכוזה (שוב, בלי שיש לכך הקשר פרנואידי) ובחנו את הרגישות שלי שוב ושוב? 3. האם יכול להיות שהתרופות יגרמו לכך שבהווה אני אפסיק להרגיש שמסתכלים עלי, אבל לגבי תחושות העבר- הן נשארות ואני עדיין חושב שאותם אנשים שהרגשתי את הבמטים שלהםבאמת הסתכלו עלי? במילים אחרות: האם מישהו שהפסיכוזה שלו זה שהוא היה שומע קולות ותרופה אנטי-פסיכוטית עזרה לו להפסיק לשמוע קולות- הוא עדיין יתייחס לקולות העבר כמשהו שבאמת התרחש (ורק בהווה יפסיק לשמוע קולות)? 4. האם יכול להיות שתחת השפעת הפסיכוזה, שליוותה אותי בתקופות מסוימות לכל אורך שעות היממה, יכולתי ממש לפרט את התחושה שלי ובמקביל לחיות חיים רגילים (עבודה, לימודים, פנאי) כמו כל אדם אחר? אפילו רשמתי על "המחלה" ערך: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=938&messageid=168328128 תודה רבה!
1. סכיזופרניה היא טווח רחב מאוד של סימפטומים, אף אדם לא דומה לשני. יכול להיות מצב פסיכוטי שמתפתח לאט מספר שנים, לא תמיד יש הופעה חדה של פסיכוזה. 2. יכול להיות, חלק מהפסיכוזה יכול להיות ייחוד של אנשים מסויימים, גם בלי פרנויה. 3. יכול להיות, גם יכול להיות שעדיין תרגיש שמסתכלים עליך אבל פחות תשים לב או שלא יפריע לך שמסתכלים עליך. 4. בדרך כלל תוך כדי מחלה פעילה קשה מאוד לתפקד באופן מלא בלימודים עבודה וחברים, אבל אי אפשר לאבחן בלי בדיקה על סמך פסקה אחת.
שמי אדי ואני לוקה בסכיזופרניה קלה שמתאפיינת רק במחשבת שווא שכאילו המוח שלי ריק ויש לי חורים במוח יחד עם זה מתלווה בעיה בריכוז אצלי וזה מאוד מפריע לי בתפקוד היומיומי אבל מאוד התרופה שאני לוקח עכשיו היא סוליאן 200 מיליגרם שעוזרת רק במחשבת השווא אך לא בבעיית הריכוז בעיית הריכוז נותרה כפי שהייתה שאלתי היא איזו תרופה יכולה לעזור לי גם בבעיית הריכוזשמאוד מפריעה לי בתפקוד היומיומי? מחכה לתשובה
יכולות להיות מספר סיבות לקושי בריכוז. הקושי יכול להיות חלק מהמחלה ואז טיפול אנטיפסיכוטי יכול לעזור. מינון הסוליאן שאתה נוטל יחסית נמוך (מינון מקובל של טיפול אנטי פסיכוטי בסוליאן הוא בין 600-1200 מ"ג).
שלום רב. אני בת 32, חולה בסכיזופרניה ונוטלת את התרופות: 20 מ"ג זיפרקסה, 20 מ"ג סרוקסט ,ו-750 מ"ג דפלפט כרונו לאפילפסיה שהתפרצה לי בעבר בעקבות מינון של 450 מ"ג לפונקס. התרופות לא עוזרות לי לקהות הרגשית הנוראה שיש לי(הסימנים השליליים של הסכיזופרניה). מה ניתן לעשות? בתודה מראש, שולמית.
1. כדאי לברר מה הקהות הרגשית, אם מדובר בריקנות, בתגובה ללחץ שאת מתמודדת איתו בחיים או לקושי לזהות רגשות. 2. כדאי לברר האם חלק נובע ממנון התרופות והאם יש אפשרות להפחית במינון בלי לסכן אותך בפסיכוזה. 3. אין עדיין טיפול תרופתי לסימנים השליליים אבל טיפול פסיכולוגי ושיקומי יכול לעזור. כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי לברר מה הסיבה, את האיזון התרופתי ואת האפשרות שלך לקבל טיפול פסיכולוגי וסוציאלי במרפאה שלך.
שלום רב. תודה על התשובה. 1.לא מדובר בריקנות אלא בממש קהות רגשית שגם הרופאה שלי יודעת שמדובר בסימנים השליליים של הסכיזופרניה, אני סובלת מכך מגיל 17. 2.האם את חושבת שהפחתה במינון הזיפרקסה עשויה להועיל למצב? איך זה קשור (הייתי שמחה להבין, תמיד חשבתי שצריך להעלות במינון של התרופה האנטי פסיכוטית כדי שהקהות הרגשית תחלוף וכדי שיחזרו לי הרגשות ולא ההפך)? 3.האם את חושבת שעליה במינון הסרוקסט יכול לעזור? ידוע לי שאין עדיין תרופה לסימפטומים הללו אבל אני תמיד מנסה לבדוק עוד אופציות ומה אפשר לעשות כי מאוד קשה לי. 4.עד לפני כשנה היה לי טיפול פסיכולוגי והפסקתי אותו כי לא הוא יחזיר לי את הרגשות, הרגשתי שאין לי צורך בו יותר. בתודה מראש על התשובה, שולמית.
שנים אני סובלות מדמיונות וחרדות בימים האחרונים נוסף לזה בעיית זיכרון ובלבול אני מתבלבלת לפעמים שמבקשים ממני משהו, למשל לדוגמא: רוחה ביקשה ממני להעביר משהו לניצן, והתבלבלתי וחשבתי שניצן ביקש להעביר לרוחה זה מלחיץ אותי אני מפחדת שאני לא מתחילה לפתח סכיזופרניה, אני מתקשרת למישהו אני שוכחת..אשמח לתשובה ממך ממה זה יכול לנבוע חוץ מסכיזופרניה
דימיונות, חרדות ובלבול יכולים לנבוע מסיבה אחררת מסכיזופרניה, כמו הפרעות חרדה שונות, כדי לאבחן כדאי לפנות לבדיקה אצל פסיכיאטר.
שלום, אני מצרף כאן קישור http://www.accessmylibrary.com/coms2/summary_0286-35047733_ITM אמנם קופות החולים לא יממנו אותה, אבל מסקרן אותי לדעת אם פסיכיאטרים מיידעים פציינטים נוטלי תכשירים נוגדי פסיכוזה על קיום בדיקה גנטית זו? ואולי גם על האפשרות שמוטציה כזו עלולה להשפיע על חומרת ההפרעה הפסיכיאטרית עצמה? תודה מראש.
המחקר בדק קשר בין שוני גנטי במטבוליזם של חומצת האמינו הומוציסטאין לסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית (עליה במשקל, השמנה בטנית, עליה בשומנים בדם, יתר לחץ דם) לאחר נטילת תרופות אנטי פסיכוטיות מדור שני. הקשר שנמצא בין השוני הגנטי לסיכון לפתח תסמונת מטבולית לא היה חזק במיוחד, ובמקביל למחקר הזה היה מחקר אחר שלא מצא קשר. במחקרים על מחלות לב לא הוכח שהורדה של רמת ההומוציסטאין מפחיתה למחלות לב, כן נמצא שהורדה מפחיתה קצת את הסיכון לשבץ. מאחר וההשפעה כל כך מורכבת ולא חד משמעית אין המלצה לבצע את הבדיקה לא באנשים עם תסמונת מטבולית, עם או בלי סכיזופרניה. כן מומלץ לבצע בדיקה לרמות ויטמין B12 וחומצה פולית, לחוסר בחומרים האלה יש השפעה על המצב הנפשי. אם יש חוסר בהם מומלץ מאוד לקחת תוספת שלהם. לגבי ההשפעה של השוני הגנטי על חומרת המחלה עצמה, המצב מורכב הרבה יותר. גם אם היו מוצאים צורה גנטית שמצביעה על מחלה יותר חמורה באופן חד משמעי, מאחר ועדיין אין טיפולים לשינוי ההרכב הגנטי אצל אנשים, עדיין אין טעם לעשות אותה. יש חשיבות רבה במחקרים כאילו כדי לקדם את המחקר על המחלה ועל הטיפולים, אבל הידע עדיין ראשוני מאוד. ההמלצות לכל מי שמקבל תרופות אנטיפסיכוטיות הן לעשות בדיקות דם לרמת סוכר ושומנים בדם, מעקב אחר משקל והיקף בטן ולחץ דם, ולטפל בגורמי הסיכון האלה, או להחליף תרופה לפי הצורך.
תודה בעד התגובה. האם נטילת חומצה פולית בצורת l-methyl folate (ולא הסוג הרגיל) עשויה לשפר את מצבם של חולים פסיכיאטרים הסובלים ממוטציה כזו? תודה.
חייב שיהיה גורם תורשתי כדי שתתפרץ סכיזופרניה!?
אין גורם אחד למחלה, יש מרכיב גנטי ויש מרכיב סביבתי, והתוצאה היא שילוב שלהם. יש אנשים שאין להם אף קרוב משפחה חולה ולמרות זאת חולים.
חושב שמה שהוא רואה הוא אמיתי ולא מצליח להבחין נכון? אבל אדם שחי זמן מה עם המחלה ונטל כדורים ונגיד שהוא פתאום חווה התקף פסיכוטי ושומע קולות הוא יכול להיות מודע שהוא באמצע התקף ושזה לא אמיתי. מה שמעניין אותי לדעת זה איך בשלבים מאוחרים יותר של המחלה נוצר מצב שמתפתחת מודעות מסוימת של החולה למצבו גם בעת התקף- שהרי האין זו מהות ההתקף? חוסר היכולת להבין מהי המציאות? שאלה נוספת: האם סכיזופרן ששומע קולות שומע אותן בראשו (כלומר הם נשמעים כמחשבות) או כקולות של אנשים שנמצאים בחדר?
יש אנשים שיש להם מודעות למחלה ויודעים להבדיל אלו מחשבות או קולות שייכים למחלה. רוב האנשים מפתחים מודעות מסויימת ולכן הם מגיעים לטיפול, גם אם הם בטוחים במחשבות הם יודעים שמשהו לא לגמרי נכון. יש דרגות שונות של שמיעת קולות, מקול פנימי ועד לקול שנשמע מחוץ לראש, כלומר בחדר.
בהתקפים ככל הניתן?
באופן עקרוני כל דבר שמוציא מאיזון פחות מומלץ ומה שמעודד יציבות יותר מומלץ. יש גורמים שתלויים בעולם החיצוני - סביבה תומכת בבית, תמיכה נפשית ע"י מטפלים בבריאות הנפש. יש גורמים שתלויים במחלה - לקחת תרופות באופן רציף ולא לפספס או להפסיק לבד, לא להשתמש בסמים שעלולים לגרום לפסיכוזה. אלו עקרונות, כמובן שלכל אחד יש נסיבות חיים שונות שיכולות להשפיע עליו.
תמיד חשבתי שסכיזופרניה היא הקשה שבמחלות הנפש. מתצפית בחולים רבים אני רואה שרבים מהחולים(המגיבים לטיפול)מתפקדים טוב,חלקם אפילו מצוין.בין השאר,פגשתי טייס קרב,בעלי תואר שני ואפילו שני דוקטורים ופרופסור די מפורסם,המנהלים אורח חיים מלא ואקטיבי.האם טעיתי בהשערתי הראשונית?
גם סוכרת היא מחלה קשה וקטלנית, אבל יש אנשים שעם כדור חיים חיים רגילים ויש כאילו שצריכים לקחת כמה כדורים או להזריק אינסולין ולחשב כמה גרמים של פחמימות הם מכניסים לפה. לסכיזופרניה, כמו להרבה מחלות, יש טווח רחב של השפעה. יש אנשים עם מחלה קשה, שהתרופות לא מצליחות לעזור להם, ונאלצים לנסות הרבה תרופות, לחיות במצב פסיכוטי או להתאשפז פעמים רבות. יש אנשים עם מחלה קלה שמגיבים לתרופות וחיים באופן מלא, חוץ מנטילת כדורים. ויש את כל הטווח באמצע.
שלום לכולם! אבא של חבר שלי חולה סכיזופרניה, הוא אינו גר איתם בבית, אלא בהוסטל. יש לציין שהוא אדם מאוד נחמד, מצחיק ורגוע. גם אחיו לוקה בהפרעה כלשהי, אם כי אני לא בטוחה שסכיזופרניה. לאחרונה, התגלתה המחלה אצל בת דודתו של חבר שלי- הבת של אחות החולה(אבא של חבר שלי). אני וחבר שלי כבר 4 שנים ביחד, אך הוא ממעט לספר על המחלה של אביו, מה היה כשהתפרצה וכדומה..אני לא לוחצת עליו כי קשה לו להתמודד והוא לא משתף. הפחד שלי הוא לגבי ילדינו העתידיים- מהו הסיכוי להתפרצות המחלה אצלם? אציין כי אצלי במשפחה אין היסטוריה של מחלות נפש וכן גם במשפחת אימו של חבר שלי. תודה :)
הסיכוי של ילד שאין במשפחתו סכיזופרניה לחלות הוא 1%, לילד שאחד מהוריו (קרוב משפחה מדרגה ראשונה) חולה הסיכוי הוא 8%. כאשר יש במשפחה הרחוקה יותר סכיזופרניה (קרוב משפחה מדרגה שניה כמו סבא או בת דודה) הסיכוי בין 2-6%. עדיין ביותר מ-90% לא תתפתח מחלה.
אני חולה בסכיזופרניה כבר 12 שנה. עד כה לא חוויתי, לפחות באופן מודע, הזיות ראייה ממשיות או קולות. אני זוכר בדיעבד שבעיקר סבלתי ממחשבות שווא וחרדות וכן חוסר התמדה במקומות עבודה בגלל דברים פרנואידיים שמא צוחקים עליי וכו'. כל עניין הפרנויה עבר לו וחוויתי שנה מאד "קשה", מה שנקרא "חיובית" בסכיזופרניה, שהתחילה מהתקף פסיכוטי ממשי, אפילו בעיר אחרת שבה דמיינתי שעוקבים אחריי סוכנים בקשר לייעודי להיות, בשלב מסויים, נשיא ארה"ב וזה גרם לאשפוז בו החוויות הפסיכוטיות המשיכו באופן רציף וכל כמה ימים היה משהו ביזארי אחר לגמרי. שאלתי היא, לאחר שנה שכעת אני מרגיש שהתייצבתי ואני בתהליכי שיקום, איך להבין את המחלה הזו ? האם אוכל אי פעם לשלוט בתסמינים ? לעקוף את המחלה ? להרגיש שאני זה ששולט ? או שמחלה זו חסרת סיכוי וההתקפים יכולים תמיד לקרות שוב ? אני מרגיש מעין חולה ולא חולה בגלל התסמינים המוזרים שלה. אין לי כאבים פיסיים, ושהיו זה היה משהו סביל. איך עליי ללמוד את המחלה ? אני רוצה לציין שבד בבד עם השנה האחרונה הייתי ער יותר לכישורים היצירתיים שלי, שהם מעידים על כישרון מאד מיוחד. לדעתי יש קשר למחלה. אשמח להתייחסות גם לזה. תודה boy in the well
סכיזופרניה היא מחלה כרונית אבל אפשר לחיות איתה. תוך כדי מצב פסיכוטי קשה לשלוט במחלה כי חלק מהעניין הוא שאתה בטוח שמה שקורה הוא אמיתי. אבל זה אפשרי, יש אנשים שאחרי שנים של מחלה מסוגלים לזהות איזה מחשבות הן חלק מהמחלה ולהתעלם מהן. מה שעוזר לשלוט במחלה ולמנוע, או לפחות להפחית באופן משמעותי, את ההתקפים הן תרופות אנטיפסיכוטיות. עם תרופות רוב האנשים מצליחים לחיות בלי סימנים חיוביים. לא ברור לי האם אתה מנסה לשלוט במחלה עם עזרה מפסיכיאטר, אם לא מאוד מומלץ לעשות זאת ביחד. יש תיאוריות על הקשר בין יצירתיות ומחלות נפש, מי שפרסמה הרבה על הנושא היא קיי רדפילד גיימיסון, ש חולה בעצמה.
אני מתופלת בסמאפ , הרופא המליץ לעבור לריספדרל בגלל תופאות לוואי של עצירת שתן ולחץ דם גבוה. אני מפחדת כי כתוב שיש סיכוי גבוה למוות משבץ מוחי בגלל תרופה הנל. האם הדור החדש באמת יותר מסוכן ואולי עדיף לטפל בדור הישן? אשמח להסבר על ההבדלים והמלצה להמשך
לתרופות הדור החדש יש יתרון בכך שהן בדרך כלל לא גורמות לתופעות לוואי של תפיסת שרירים, רעד או תנועות לא רצוניות. החיסרון שלהן הוא שהן גורמות בשכיחות גבוהה לתסמונת מטבולית - עליה בתיאבון ובמשקל, עליה ברמת השומנים בדם, סוכרת. תרופות הדור הראשון הפוכות, גורמות יותר לתופעות לוואי בשרירים והרבה פחות לתסמונת מטבולית. כל אחד מגיב בצורה שונה לתרופות, יש אנשים שלא יפתחו תפיסת שרירים מתרופות מהדור הראשון ואנשים שלא יפתחו תסמונת מטבולית עם תרופות מהדור החדש, לכן אין תרופה, או דור, שהם יותר טובים או יותר מסוכנים. הבחירה היא אישית לפי הסיכון האישי של כל אחד (פחות מומלצות למי שעלול לפתח סוכרת תרופות מן הדור החדש) ולפי תופעות הלוואי שהוא מפתח. פני שוב לרופא המטפל שלך עם ההתלבטות.
אוקיי עברתי בכמה הימים האחרונים משהו קצת מוזר...וזה לא משהו שאופייני לי ואף פעם לא קרה לי את זה לפני.גם לא הייתי לחוצה או דיכאונית,זה פשוט קרה ואין לי הסבר לזה.עברתי במקום קצת חשוך,ופתאום ראיתי או יותר נכון "הרגשתי" משהו מול הפנים שלי.ראיתי את זה בבירור,אבל כאילו זה הוקרן מהראש שלי החוצה וחלק ממני ידע שאני לא באמת רואה את זה. אבל כן ראיתי וזה סובב את הראש שלו לעברי והייתה לי הרגשה מאוד רעה ויכלתי להרגיש את הנוכחות של זה ואני כבר לא כל כך בטוחה שזה לא אמיתי.מה כדאי לי לעשות והאם ללכת לייעוץ? ואיפה אפשר ללכת ליעוץ אנונימי שלא ירשם לי בתיק הרפואי ושלא יהיה תיעוד?
את מתארת משהו מאוד מורכב שקשה לאבחן מקריאה של פסקה. אני ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר לבדיקה. בכל מקרה חל חיסיון רפואי על מה שאת אומרת בשיחה, במרפאה ציבורית, בקופ"ח או באופן פרטי. אם את פונה לפסיכיאטר פרטי הוא עדיין רושם סיכום פגישה אבל הוא לא מחובר לתיק רפואי שיש לך במקום אחר.
שלום רב בני בן ה10 חווה במהלך החודש האחרון תחושה מוזרה שהוא רואה לכמה דקות את כול מה שבסביבתו קטן ומרוחק מאוד. אני מאוד דואגת ולא יודעת מה עליי לעשות אשמח אם תציע לי. האם זה ניראה לך כתהליך סכיזופרני? תודה מראש ליאת
הפורום עוסק במבוגרים, אנא פני לפורום המטפל בילדים.
שנים שאני סובלת מפחדים וחרדות ונוטלת פאקסט 40 מילגרם ביום, הייתי אצל דר ססר בבנימינה וקיבלתי ממנו חוות דעת!! ביומיים האחרונים ניהיו לי מחשבות הזויות ביותר אני יודעת שהן לא הגיוניות אבל לא מצליחה להוציא אותם מהראש!! יש לציין שיש לי פחדים ממחלת הסכיזופרניה, בימים האחרונים כל פעם נכנסת לי מחשבה על מישהו אחר אני בעבודה חושבת על זה שאני לא אשאיר פתק על השולחן שלא ילך לאיבוד פתאום נכנסות לי כל מיני מחשבות הזויות נגיד שמישהי מהעבודה תיגע לי בזה כי היא רוצה להכשיל אותי וכל דבר בזמן האחרון התחיל להתקשר לי לרדיפה, פגיעה וכו אני יודעת שזה שטויות אבל מרגישה שזה עומד להשתלט עליי אני מפחדת שפתאום אני אחשוב שזה נכון ושאנשים צבועים ורוצים לפגוע בי ואני לא ישלוט בעצמי כי המחשבות קופצות לי לראש לבד!!!
יש לציין שקראתי המון על סכיזופרניה ואני מכירה את התסמינים שלה
את מתארת בעיקר חרדה מאוד גדולה, והמודעות שאת מתארת לחרדות שלך לא אופיינית לסכיזופרניה, אבל אי אפשר לאבחן מחלה בפסקה. מומלץ שתפני לפסיכיאטר לבדיקה כדי שיוכל לתת לך תשובה מלאה.
לקחתי גאודון 80 מ"ג+40 מ"ג במשך חצי שנה וקראתי שהוא חוסם את ההשפעה של הLSD ורציתי להשתמש, אז הפסקתי עם הגאודון כשבוע לפני הLSD, לא היו לי תופעות גמילה בכלל, לקחתי המון LSD (ארבע טיפות) ולא הרגשתי כלום. קראתי שגאודון מתנקה מהגוף אחרי יומיים שמפסיקים ושהתופעות גמילה אמורות להיות יומיים נוספים. איך זה יכול להיות שלא היו לי תופעות גמילה ושלא הרגשתי את הסם? תודה
ההשפעה האנטיפסיכוטית של גאודון לא מיידית (כמו של שאר התרופות האנטיפסיכוטיות)היא נבנית לאורך זמן ואחרי לקיחה רציפה וממושכת, לוקח מספר שבועות עד שמתקבלת השפעה, ולאחר ההפסקה לוקח שבועות ולפעמים גם חצי שנה עד שחולפת ההשפעה, הרבה אחרי שהחומר יצא מהגוף. לא תמיד אחרי ההפסקה יש תופעות גמילה. אם יש הן דומות לתופעות הלוואי הראשוניות, הן מתחילות מוקדם וחולפות מהר. LSD הוא סם הלוצינוגני - כלומר גורם הזיות, אם בעבר היית במצב פסיכוטי, לקיחה של LSD יכולה לגרום בסיכוי גבוה לחזרה של מצב כזה. הפסקה של תרופות בלי להתייעץ עם הרופא המטפל ובמקביל לקיחה של חומר שיכול לעשות פסיכוזה מאוד לא מומלצים.
בני בגיל 42 אובחן כחולה בסכיזופרניה פרנואידית. האבחנה ניתנה מרחוק ללא שתוף פעלה שלו כי הוא מתכחש למחלה ומסרב לטיפול.הוא חולה במחלה כבר שנה וחצי. המחלה התחילה כהתקף פסיכוטי לאחר שסבר שהוא סוכן מוסד שעלה על מזימה עולמית ושיש חשש לחייו. היום הוא מאמין שהוא נמצא במעקב רצוף של האזנות וצילומים.ההתקף הפסיכוטי שלו נמשך שבועיים בערך הגיע לאחר שימוש אינטנסיבי בסמים (מריחואנה וכדורים מעוררים).היום הוא מסתגר בדירתו ומסרב לקבל טיפול. האם הוא חולה בסכיזופרניה פרנואידית ? מה עלי לעשות כדי לעזור לו לשקם את חייו ?
קשה לתת אבחנה מרחוק, יכולות להיות הרבה סיבות למצב פסיכוטי, סכיזופרניה אבל גם הפרעה דלוזיונלית או פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים. בכל מקרה הטיפול במצב כזה מתחיל בתרופות אנטי פסיכוטיות (וכמובן הפסקה של שימוש בחומרים שגורמים פסיכוזה כמו סמים). אחת הבעיות העיקריות במצב פסיכוטי הוא שמעצם ההגדרה פסיכוזה היא מצב בו אדם בטוח במחשבות שלו, גם אם הן לא אמיתיות. במצב כזה המשפחה עומדת הרבה פעמים חסרת אונים כי אי אפשר לכפות טיפול אם אין סכנה לאותו אדם או לסובבים אותו (או שהוא גורם סבל חמור לסביבתו, לדוגמא רעש בלתי נסבל שלא מאפשר לשכנים לישון או הזנחה שמביאה לסיכון תברואתי). אם אין סכנה הדרך הטובה ביותר היא למצוא אדם שבנך בוטח בו שידבר על ליבו לקבל עזרה לדברים שמציקים לו, כי בודאי קשה לו להתמודד עם החשדות והבידוד. בהצלחה.
אשמח לדעת (באופן גס, כמובן) איזה מינון של רספרידון מקביל ל6מ"ג אינווגה. שאלה נוספת: האם לאביליפיי יש יתרונות על רספרידון או אינווגה? ואני לא מתכוון לתופעות לוואי אלא לצמצום סימנים חיוביים ושליליים). תודה
באופן גס, מינון אינווגה הוא פי 2 מרידפרדל, כלומר 6 מ"ג ריספרדל מקביל ל-12 מ"ג אינווגה. ברוב המחקרים שנעשו על סימנים חיוביים לא מצאו יתרון של אף תרופה אנטיפסיכוטית על תרופה אחרת. מחקר אחד מצא שאביליפיי וגאודון פחות יעילים. לעומת זאת הם יותר מתאימים כשיש דיכאון, אביליפיי מאושר לשימוש כתוספת טיפול לדיכאון. מבחינת הסימנים השליליים, היחידה שהוכח שיש לה השפעה היא קלוזפין (לפונקס).
בעלי מזה מס' שנים אובחן כחולה בפיברומיאלגיה. הוא מטופל בסימבלטה. לאחרונה הופיעו בנוסף לתסמינים אחרים, תסמיני חרדה ודכאון. זה כמובן מלווה בירידה בתפקודים קוגנטיביים ובעיות זיכרון. הוא קיבל עכשיו את ה -סרוקאול במינון נמוך מאד - 12.5 מ"ג. האם גם במינון כזה עלולות להופיע אותן תופעות לוואי, המדוברות בכתבות ? לאחרונה בעלי הוריד במשקל כ-5 ק"ג. האם יתכן שתוך יום יומיים התרופה גורמת לעלייה בתאבון? כי זה מה שאני רואה בפועל. תודה מראש על התגובה.
בהחלט יתכן שהתרופה גורמת לעליה בתיאבון. כל התרופות האנטיפסיכוטיות עלולות לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל: קלוזפין, אולנזפין וקואטיאפין (סרוקוול) יותר מן השאר. צריך להעריך עם הרופא המטפל, אם התרופה עוזרת, ואת היתרונות והחסרונות שלה מול תרופות אחרות.
שלום במשך שנים לקחתי סמאפ בגלל סכיזופרניה תרופה שהתאימה לי לצערי אין להשיג יותר סמאפ ולכן עברתי לקלופיקסול עשיתי בדיקת דם ובלוטת התריס שלי בתת פעילות רציתי לדעת אם יש קשר בין בלוטת התריס לקלופיקסול תודה
פגיעה בתפקוד בלוטת התריס היא לא תופעת לוואי שכיחה של קלופיקסול, ואין המלצה מיוחדת לבדוק תפקוד של הבלוטה. חשוב מאוד לטפל בתת פעילות של בלוטת התריס מאחר והיא עלולה להביא להחמרה במצב הנפשי. אגב, ניתן להשיג סמאפ גנרי שמיוצר בבית מרקחת של סופרפארם, יש לבקש מהרופא מרשם עם השם הגנרי PENFLURIDOL. הכדור נמצא ברוב בתי המרקחת ברשת, אם יש חוסר ניתן להזמין בטלפון 077-8885700
רציתי לדעת אם אפשר לקבל כדורי ריספרדל יום יום, במקום הזריקה פאמיי בחודש, אני רוצה לנסות, כי יש לי הפרעות שינה, אחרי כל פעם שאני עושה את הזריקה, אולי כדורים, יאפשרו לי לישון טוב, תודה גיא
יש טיפול יומי בכדורי ריספרדל. לטיפול בכדורים ולטיפול בזריקות יש יתרונות וחסרונות, ולכל אחד מתאים טיפול אחר. כדורים יכולים לעזור להירדם אבל קשה יותר לזכור לקחת אותם יום יום, וטיפול בזריקה נותן טיפול רציף, שהוא יעיל יותר. כמו כן חשוב לברר מה הסיבה להפרעות השינה, לא תמיד הבעיה היא הזריקה. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל, מה הטיפול שהכי יתאים לך.
תודה לך על התשובה, טעיתי בשם של הזריקה. צ"ל בשם קלופיקסול, ולא ריספרדל, האם התשובה שכתבתה לי היא מתיחסת גם לתרופה הנ"ל. תודה גיא
היי אני מאובחן מזה כ20 שנה כסובל מסכיזופרניה. במהלך השנים טופלתי בכמה התרופות אבל התרופה העיקרית בה אובחנתי הינה זיפרקסיה. אני מתקשה לזכור לקחת תרופות מידי יום. שמעתי שיש אפשרות לזריקה וקראתי אצלך על זיפהדרה. מכייון שהצצתי וראיתי שהתרופה יקרה מאוד רציתי לדעת אם יש תרופות זולות יותר ו/או בסל התרופות שניתנות בזריקה אחת לחודש ומתאימים לחולה כמוני.
תרופות שעדיין נמצאות תחת פטנט, כמו זיפאדהרה, קספליון וריספרדל קונסטה יקרות יותר. התרופות נמצאות בסל הבריאות לאנשים עם אבחנה של סכיזופרניה. לאחר הנחה המחיר בין 200-400 ש"ח לחודש בתלות במינון. התרופות הזולות יותר שייכות לדור הראשון של תרופות אנטיפסיכוטיות. יש זריקות הניתנות פעם בשבועיים, פעם בשלושה וגם פעם בארבעה שבועות. כדאי לשקול עם הפסיכיאטר המטפל את היתרונות והחסרונות של בטיפול בזריקה מול טיפול בתרופה מן הדור השני.
