פורום סכיזופרניה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
סכיזופרניה פוגעת באחד מכל 100 אנשים. אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה נמצאים בינינו וחיים כמו כל אחד מאיתנו. טיפול נכון במחלה בשלב מוקדם, מאפשר לאדם לחזור למצב של חיים רגילים והשתלבות בחברה. עד היום לא היה לחולי הסכיזופרניה ולבני משפחותיהם מקום בו יוכלו להתבטא, לשאול ולהתפתח. על כן הוקם פורום זה, אשר יהווה את הבית של הסכיזופרניה ברשת האינטרנט הישראלית. פורום זה נועד בכדי לרכז את כל האינפורמציה החשובה בנושא סכיזופרניה, לייצר מקום של שיח ותמיכה וכן לאפשר למתמודדים עם המחלה ובני משפחותיהם להתייעץ עם מומחים באמצעות פורום מקצועי ופעיל. דרך המידע המתפרסם והפורום הפעיל ניתן להכיר את מחלת הסכיזופרניה על צדדיה השונים, להבין מהן דרכי הטיפול הקיימות ולהעלות את המודעות החברתית לגבי למעלה מ-70,000 איש המתמודדים עם סכיזופרניה בישראל.
2251 הודעות
2079 תשובות מומחה

מנהל פורום סכיזופרניה

13/04/2013 | 02:09 | מאת: האמא

דר ססר שלום.בני בן 26 חולה בסכיזופרניה .גר בבית, לא עובד , מאוזן עי תרופות לפעמים מעשן חשיש, אבל הכעיה העיקרית היא שעליה אי לא יכולה להתגבר היא בעיית הכספים. הוא מקבל קצבת נכות 2000 שקלים מבזבז אותם תוך שבועיים, ולאחר מכן דורש מאתנו וכך זה נמשך שנה שלמה . הוא לא דורש סכומים גדולים , אבל אנחנו אומרים לן שיש לו קיצבה ופשוט אין לו הבנה . הוא פשוט עומד לנו על הוריד עד שנותנים לו את ה-10 או ה- 20 שקלים . הוא פשוט נודניק.אשמח מאד אם תתן לי איזה רעיון כי לי כבר אין ניסיתי הכל. תודה מראש אביבה

28/04/2013 | 12:55 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. מומלץ להיוועץ עם גורמי הרווחה. יש מספר פתרונות, אולם יש להתאים אותם לפי המקרה הספציפי. לדוגמא - לפנות לבט"ל לצורך חלוקת הקצבה לקצבה שבועית, למנות אפוטרופוס לענייני רכוש, לפנות לועדת סל שיקום ולקבל ליווי (כגון חונך) שיכול להדריך בנושאים הכספיים, לעבור למגורים בהוסטל או דיור מוגן, וכד'. לגבי השימוש בחשיש - במקרים רבים השימוש מחמיר את המצב הנפשי הן בכיוון של יכולות תפקוד (כולל יכולות תכנון כלכלי) ועד להחרפה של פסיכוזה, שינויים במצב הרוח ועוד. גם כאן מומלץ להיוועץ אם גורמי הרווחה ולשקול מסגרת של גמילה. בכל מקרה - אין סיבה שתקחו את הכל רק על עצמכם. ניתן להיעזר בגורמים המטפלים ככתוב לעיל. כמו כן מומלץ לפנות לקבוצת תמיכה במשפחות של מתמודדים (כגון מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/ או ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש). בברכה, ד"ר אהוד ססר

28/04/2013 | 14:01 | מאת: אבנר

מספר עצות מחבר לצרה אני מבין שהוא מוכר ע"י ביטוח לאומי(ב"ל) כנכה אם יש לו קיצבה של 2000 ש"ח. מכיון שכך מגיע לו סל שיקום.על הסל תוכלי לקרוא באתר של הב"ל וכן באתרים כפי שציין ד"ר ססר. יש גם עמותות כמו אנוש,יהל ואחרות שניתן להעזר בהן. ניתן לברר מה זכויויך בלשכת הרווחה של הרשות המוניציפלית שלכם. כ"כ,מאד חשוב להביא את הבן לגמילה ואח"כ לטיפול תומך במרכז יום או קהילה טיפולית כמו אילנות המטפלת,למיטב ידיעתי,במה שנקרא "תחלואה כפולה",כלומר,גם התמכרות וגם מחלת/הפרעת נפש. תבדקי אפשרות לקבל טיפול בגרייה מגנטית בבי"ח שלוותה.תיכנסי לאתר ביה"ח באינטרנט. מבין לליבך ומאחל לך התמודדות קלה יותר.

11/04/2013 | 20:41 | מאת: אליעד

לאחר התקף פסיכוטי אחד? לאחר שניים? האם אדם שעבר התקף פסיכוטי אחד(לא על רקע צריכת אלכהול או סמים),ללא כל פגיעה בתפקוד,הוא בהכרח חולה סכיזופרניה? מהם הקריטריונים שעלפיהם הרופא יודע בודאות שמולו חולה סכיזופרניה?

28/04/2013 | 12:48 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. סוגיה זו נשאלת תכופות בפורום, ניתן לעשות חיפוש. בכל מקרה להלן מתצית הדברים: 1) הגדרה של סכיזופרניה: סכיזופרניה היא למעשה "כותרת על" למגוון הפרעות עם מספר מאפיינים משותפים - פסיכוזה (מחשבות שווא ו/או הפרעות בתפיסה ו/או הפרעות בהלך החשיבה) ברמה זו או אחרת, פגיעה תפקודית במידה זו או אחרת, +-סימנים שליליים כלשהם ומשך זמן מסויים. מכאן שהאבחנה אינה נעשית לפי "מספר ההתקפים" הפסיכוטים אלא לפי המכלול השלם. יחד עם זאת בסכיזופרניה יש בד"כ יותר מהתקף פסיכוטי אחד. 2) התקף פסיכוטי יחיד אינו בהכרח סמן להתקפים נוספים. זה תלוי בנסיבות ההתקף (סמים, לחץ, מרכיב של מצב רוח (דכאון או מאניה), אופי פתאומי מול הדרגתי, מחלות גופניות ועוד), בסתמינים הנלוים בהמשך (סימנים שליליים, סימנים קודניטיבים), ועוד. באופן כללי - כ-50% מההתקפים הפסיכוטים אינם קשורים לסכיזופרניה. 3) לגבי ה"וודאות" של האבחנה - אף פעם אין וודאות "מוחלטת" (כמו בכל דבר בחיים), אולם ברב המקרים ניתן לומר שהסבירות האבחנתית גבוהה למדי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

11/04/2013 | 20:06 | מאת: גילי

לפני כשנתיים עברתי התקף פסיכוטי,לא בגלל סמים,אלא,כנראה על רקע מתח נפשי קשה ועומס בעבודה ובלימודים. לאחר כחודש שבו סבלתי מסימפטומים קשים,הורי אישפזו אותי,אך לאחר כשבוע שוחררתי במצב מצוין,ללא שום סימפטומים נוספים ועם החלמה מלאה וחזרה לעבודה וללימודים(תואר שני בהנדסה). השאלות שלי הן: 1) האם מחויב המציאות שאחווה התקפים נוספים במשך החיים? 2) האם ההבחנה של "סכיזופרניה פרנואידית",באמת יכולה להעשות לאחר כשבוע אישפוז בלבד,כשהרופאים בבית החולים כלל אינם מכירים אותי מעבר לזה? 3) כרגע אני נוטל רספרידל 2 מ"ג ליום,אך הרופא המטפל עומד להפסיק לי את הטיפול בטענה שאינני זקוק לו עוד. האם צעד זה מקובל(למרות שמבית החולים יצאתי עם הבחנה של סכיזופרניה)?

11/04/2013 | 20:42 | מאת: מאיר

לא נשמע לי שאתה חולה סכיזופרניה. לפעמים עוברים התקפים פסיכוטיים בודדים בגלל מתח ןלחץ אבל לא חולים במחלה. יש לך רקע משפחתי?

11/04/2013 | 20:48 | מאת: גילי

בן דוד רחוק של אמא,אבל לא בטוח שהוא חולה סכיזופרניה,אני חושב שאולי מדובר אצלו בהתקפים פסיכוטיים ספורים (2-3),הוא מתפקד ועובד ,הוא בן 60,אקדמאי,נשוי ובעל משפחה וכולם מכבדים אותו ואוהבים אותו. האם לדעתך יש קשר שאני צריך לקחת בחשבון לגבי מצבי?

28/04/2013 | 12:33 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. אפשר לתת רק תשובות כלליות. 1) התקף פסיכוטי יחיד אינו בהכרח סמן להתקפים נוספים. זה תלוי בנסיבות ההתקף (סמים, לחץ, מרכיב של מצב רוח (דכאון או מאניה), אופי פתאומי מול הדרגתי, מחלות גופניות ועוד), בסתמינים הנלווים בהמשך (סימנים שליליים, סימנים קודניטיבים), ועוד. באופן כללי - כ-50% מההתקפים הפסיכוטים אינם קשורים לסכיזופרניה. 2) אבחנה של סכיזופרניה נעשית לאורך זמן ולפי הסטוריה של התסמינים. בעיקרון כן אפשר לאבחן סכיזופרניה אחרי אשפוז אחד אם יש מספיק מידע מקדים (למשך על שינויי התנהגות בשנה לפני האשפוז), אולם האבחנה אינה חקוקה באבן ולפעמים לאחר תקופה מגיעים למסקנה שהאבחנה הראשונית היתה מוטעית ומשנים אותה. 3) החלטה להפסקת טיפול היא החלטה של הרופא המטפל ואיני יכול לחוות דעה על המקרה הספציפי. באופן כללי - אמנם ניתן לעיתים להפסיק טיפול תרופתי בסכיזופרניה, אולם יש לומר שזה מאד לא מקובל, ואם יש החלטה להפסיק טיפול זה בד"כ נעשה כשחושבים שלא היה מדובר בסכזיופרניה אלא בהתקף פסיכוטי מסיבה אחרת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

09/04/2013 | 01:40 | מאת: אלמונית

הבנתי שלפי החוק החדש, לא ידרשו עוד לחתום על ויתור סודיות רפואית, אלה יסקשו אישור מרופא המשפחה. הבנתי שלפי החוק, רופא המשפחה אמור לכתוב רק מידע רלוונטי. רופא המשפחה שלי אמר שבמידת הצורך, יצטרך לציין באישור שהנני נוטלת תרופות, עם ציון שם התרופות וסיבת לקיחתן. האם נטילת תרופות פסיכיאטריות זהו מידע רלוונטי וחיוני עבור המעסיק ולרופא משפחה אין מנוס מלציין אותו? שאלה נוספת. האם לסובל מהפרעה דו-קוטבית מותר לעבוד בעבודות ממשלתיות/במגזר הציבורי?

10/04/2013 | 21:57 | מאת: צחי

בקשר לשאלה האחרונה על עבודה בשרות המדינה. יש משרדים ממשלתיים שיקבלו לעבודה מי שסובל מהפרעה דו קוטבית אבל זה לא ברור מאליו ולא בכל מקרה. יש מקרים שעובד כזה יהיה מוגבל בזכויות הפנסיה שלו אם יאלץ לפרוש מהעבודה בגלל המחלה. כאמור תלוי במקרה הספציפי ובסוג העבודה. לעבודה בטחונית למשל לא נראה לי שאפשר להתקבל במקרה זה.

08/04/2013 | 19:37 | מאת: מנחם

האם קסדת ה-DTMS שנועדה במקור לטיפול בדיפרסיה,יכולה להועיל גם במקרים של מחלות נפש אחרות כמו סכיזופרניה?

28/04/2013 | 12:22 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ראה תשובה שלי פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-17095#message-17095 בכל אופן להלן תמצית הדברים: מדובר בקסדה של חברת "ברינסווי" הישראלית שעובד בטכנולוגיית גירוי מגנטי מוחי עמוק (Deep Transcranial Magnetic Stimluation). השנה הם קיבלו אישור של ה-FDA האמריקאי לטיפול בדכאון. אין עדיין אישור לטיפול בסכיזופרניה, אולם יש מחקרים בנושא (שבודקים פרמטרים של שיפור קוגניטיבי, שיפור תסמינים שליליים וכד'). ניתן לקבל עוד פרטים באתר שלהם http://www.brainsway.com. בברכה, ד"ר אהוד ססר

28/04/2013 | 14:29 | מאת: אבנר

החברה מבצעת מחקרים/ניסויים כמעט על כל הבעיות המוחיות.על כך תוכל לקרוא באתר החברה שצוין ע"י ד"ר ססר. כ"כ,תוכל לקרוא על החברה ופעילותה באתר של הבורסה בדו"ח לשנת 2012.יש שם מידע רב. משרד הבריאות אישר טיפול עם הקסדה לחולי סכיזטופרניה עם תסמינים שליליים. הטיפול נעשה בבי"ח שלוותה.טל' 09-7470337 משעה 12 בצהריים אל רוית. לכל מחלה יש את הקסדה הייעודית שלה.שים לב לצבעים השונים. בעקרון ובמעשה החברה פונה לחולים שכל הטיפולים התרופתיים והאחרים לא עזרו. כך בדיכאון-התקבלו רק מי שלפחות שתי תרופות לא עזרו לו והסובל מדיכאון מז'ורי. כך בסכיזופרניה-התקבלו לניסוי שנערך בשלוותה רק בעלי תסמינים שליליים מפני שלאלו התרופות כמעט ואין מסייעות/עוזרות. מחקרים נעשים בכל המדינות המערביות ובינתיים עם תוצאות טובות ברוב המחקרים. הטיפול הינו בטוח וכמעט ללא תופעות לוואי. בהצלחה.

28/04/2013 | 14:54 | מאת: אבנר

http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=801787

08/04/2013 | 19:34 | מאת: יונתן

אם הסכיזופרניה נפוצה ב-1% מהאוכלוסיה,מהו האחוז של כלל מחלות הנפש?

28/04/2013 | 12:14 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. סכיזופרניה היא הפרעה נפשית יחסית נדירה לעומת הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות נפשיות הנובעות משימוש בסמים, הפרעות אישיות ועוד. לגבי אחוז כולל של הפרעות נפשיות - זה מאד משתנה לפי ההגדרות להפרעות נפשיות (שמשתנות עם השנים), הדמוגרפיה, התרבות ועוד ועוד. בכל מקרה להלן חלק מהנתונים האירופאים נכון ל-2004: הפרעות חרדה - 13.6% מהאוכלוסיה בנקודה כלשהי בחיים. הפרעות במצב הרוח - 13.9% מהאוכלוסיה בנקודה כלשהי בחיים. הפרעות נפשיות כתוצאה משימוש באלכוהול - 5.2%. וכד'. חלק מהאבחנות לעיל חופפות בזמן נתון. באופן כולל (מחקר מ-2005 ב-16 מדינות אירופאיות): 27% מהאוכלוסיה חוו הפרעה נפשית כלשהי ב-12 החודשים האחרונים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

08/04/2013 | 12:55 | מאת: דנה

שלום רב, אני רוצה בבקשה את העזרה שלך ושל כולם שמי דנה ואחי הגדול בן 27 חולה בסכיזופרניה נוטל כדורים מאוזן בנפשו ובגופו, אך לצערי קשה לו לצאת החוצא כי יש את ההרגשה של "לא שייך" ולכן קשה לו להתפתח ולעשות את הצעד הראשון, ישנה קבוצה של אנשים באיזור המרכז עם אנשים שחולים בעיות דומות שמקדמים את עצמם ויוכלו לעזור ולדחוף אחד את השני?? משהו לגיל שלו? אני נורא ישמח ואני בטוחה שגם הוא

08/04/2013 | 15:35 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. קבוצות תמיכה: בהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

08/04/2013 | 18:59 | מאת: דנה

לגבי מה שכתבת, קודם כל תודה אבל מה הכוונה ועוד.. יש לך עוד מקומות , אני פחות מחפשת מקום כמו דיור מוגן והכוונה תעסוקתית או משהו שקשור לערייה, משהו עצמאי גוף של אנשים ש"החלימו" הכוונה שהחלימו שמקבלים טיפול ומתחזקים את עצמם ומשתפים את מחשבותיהם ומקדמים את עצמם פחות החלק השיקומי יותר מקום של אנשים שעברו את זה , את המשבר וצריכים לדחיפה קדימה

08/04/2013 | 11:03 | מאת: צלי

האם זה באמת הטיפול הכי טוב שקיים כיום בסכיזופרניה? הרופא שלי אומר שזו המילה האחרונה והטובה ביותר עם מינימום תופעות לוואי והאלטרנטיבה היא אינווגה בכדורים. מה דעתך?

08/04/2013 | 15:33 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אין דבר כזה "הטיפול הכי טוב בסכיזופרניה". זה מאד אינדיבידואלי ומשתנה מאחד לאחד. רוב התכשירים נוגדי הפסיכוזה (כולל הקספליון) יעילים פחות או יותר באותה המידה, ההבדל העיקרי ביניהן הוא בפרופיל תופעות הלוואי ובדרך המתן (כדור או זריקה). לקספליון יש מעט תופעות לוואי יחסית והוא נוח כי צריך זריקה רק פעם בחודש (בניגוד לחלק מהזריקות ארוכות הטווח האחרות שהן פעם בשבועיים). בברכה, ד"ר אהוד ססר

08/04/2013 | 10:53 | מאת: יוני

שמטפלת בדיכאון קליני.האומנם? איך מגיעים לטיפול כזה ואיפה? תודה.

08/04/2013 | 15:28 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. מדובר בקסדה של חברת "ברינסווי" הישראלית שעובד בטכנולוגיית גירוי מגנטי מוחי עמוק (Deep Transcranial Magnetic Stimluation). השנה הם קיבלו אישור של ה-FDA האמריקאי לטיפול בדכאון. ככל הידוע לי (יכול להיות שאני טועה) זה עדיין לא זמין בארץ דרך קופות החולים. ניתן לקבל עוד פרטים באתר שלהם http://www.brainsway.com. בברכה, ד"ר אהוד ססר

12/04/2013 | 18:40 | מאת: 1

זה נשמע יותר מסרטן ממועיל

14/04/2013 | 22:01 | מאת: ניבו

מסתבר שהקסדה הזאת קיימת לא מעט שנים, לצערי, אני לא מצליח למצוא שום משוב אובייקטיבי ברשת אודות הטיפול. המכשיר נמצא ביחידה לגרייה מוחית עמוקית בשלוותא http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Shalvata/he-il/HospitalWideServices/DeepTMSUnit/Pages/DeepTMSUnitPage.aspx העלות בסביבות ה10,000 (!!!)

בשלוותא מטפלים עם הקסדה של בריינסוויי לדיכאון עמיד מג'ורי ולסכיזופרניה שלילית. טלפון משעה 12:00 עד 15:00 09-7470337. לא בסל. 1.לדיכאון מג'ורי לחברי קופ"ח כ-9000 ש"ח ל-20 טיפולים 5 פעמים בשבוע למשך כ-20 דקות כל טיפול. בערך 50% הצלחה. למי שנעזר מוסיפים טיפולי המשך לתחזוקה בהתאם לצורך. כדי לקבל הטיפול צריך להביא אבחנות פסיכיאטריות/פסיכולוגיות ומכתב מרופא מטפל. במקום נבדק המטופל ע"י פסיכיאטר כדי לאשר הטיפול. 2.הטיפול ניתן גם בהדסה. 3.הטיפול ניתן גם בקלימיקה פרטית אחת לפחות ככל הידוע לי. 4.לגבי סכיזופרניה לא ידועים לי פרטים נוספים. 5.בהצלחה לסובלים.

08/04/2013 | 10:52 | מאת: ירדן

הרבה מחלות נפש מתבטאות בהתקפים פסיכוטיים וממילא הטיפול הוא בחומרים נוגדי פסיכוזה,אז מה זה משנה איך קוראים למחלה? האם באמת יש הבדל בין המחלות השונות שהתסמין העיקרי שלהן הוא התקפים פסיכוטיים?

08/04/2013 | 15:18 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אתה אכן צודק במובן שהטיפול חשוב יותר מה"אבחנה", ואם יש פסיכוזה אז מטפלים בכדורים נוגדי פסיכוזה וכד' - אולם יש בכל זאת חשיבות רבה לאבחנה כי יש הבדל במהלך ההפרעה בטווח הארוך, הן בסוגים של הטיפולים השיקומיים, הן בהערכת הצורך בליווי מערכתי וכד'. במובן הזה יש הבדל מהותי בין למשל הפרעה פסיכוטית כתוצאה מסמים לבין הפרעה פסיכוטית הקשורה לסכיזופרניה לבין הפרעה פסיכוטית הקשורה למחלה גופנית וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

05/04/2013 | 17:36 | מאת: עדי

היי יש לי דוד שבחודשיים האחרונים מראה סימנים ברורים של מחלת הסכיזופרניה , לציין כי לא נבדק וחא אובחן באף מקום אך כל הזמן חושב שרודפים אחריו מאזינים לו ומנסים לפגוע בו אינו מרוכז עצבני וסהרורי כל היום וחושב שכולם נגדו ולפעמים גם מדבר על פגיעה באותו גורם שהוא מפחד מימנו ובעצמו כל מה שיש סביבו אפילו דבורה שעברה במקום הוא חושב שהיא מאזינה לו בלילות כמעט ולא ישן וגם כשהוא ישן הוא ישן בכל מקום חוץ מהבית שלו אפילו הגיע לישון במקלט נטוש(לציין כי מדובר בבנאדם שהיה נורמטיבי חכם מאוד ) אנחנו מנסים לשכנע אותו לקבל סיוע ולגשת לפסיכיאטר אפילו פרטי אל הוא לא מוכן לשמוע ורב עם כל המשפחה מה אפשר לעשות איך אפשר לשכנע אותו לגשת לטיפול

הביתה. או פסיכיאטר פרטי.

08/04/2013 | 14:59 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לפי התיאור מומלץ שייבדק. כפי שענו לך - במידה ולא מסכים להגיע לבדיקה, ניתן לשקול אפשרות של ביקור בית של גורם מטפל - רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכיאטר פרטי. אז ניתן יהיה לקבל תמונה מלאה יותר ולהחליט על אופן המשך הטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

05/04/2013 | 16:27 | מאת: שרונה

מה עושים כאשר לוקחים 15 מ"ג סאפריס וסובלים מעייפות. אני עברתי לפני חודשיים מ2 מ"ג רספרידל לסאפריס ואני יותר עייפה בבוקר ובלילה ובקושי מסוגלת לעשות ספורט. איך אתמודד עם הבעיה?

06/04/2013 | 18:38 | מאת: adi

היי שרונה, אולי זה יחלוף ואולי לא. אבל תבדקי גם את בלוטת התריס שלך.

08/04/2013 | 14:46 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ספריס יכולה לגרום לפעמים לעייפות. יחד עם זאת יכולות להיות סיבות אחרות לעייפות - דכאון, תת פעילות בתפקודי התריס, אנמיה, ירידה בלחץ דם ועוד. יש לעבור בירור. במידה ומגיעים למסקנה שהעייפות אכן נובעת מהספריס יש מספר גישות: 1) לחכות כי לפעמים זה משתפר עם הזמן. 2) כושר גופני. 3) לשקול שינוי מינון או החלפה לתכשיר אחר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

31/03/2013 | 13:11 | מאת: אבנר

ב-18.3.13 הודיעה חברת ביוליין שניתוח clarity של תוצאות ביניים של הניסוי בתרופה העלה שהתרופה נכשלה בהשגת יעדי המחקר. החברה הודיעה שבחודשים הבאים תלמד את התוצאות הגולמיות של הנחקרים ותנסה להבין אם יש מקום לשנות דבר מה כדי לחדש המחקר. זה עצוב.

31/03/2013 | 21:28 | מאת: אחד שחוקר

הי, אמנם לא חדשות משמחות. היינו שמחים לתוצאות חיוביות אך זה חלק מעסקי התרופות - לא כולן מצליחות לעבור את ספי הניסויים הסופיים. מאידך, התרופה BITOPERTIN של ROCHE עדיין על דרך המלך ותוצאות ניסויי ענק שנעשים בה (בסדרי גודל גדולים יותר מזו שנעשו על BL1020) צפויות להתפרסם בהמשך השנה ועד 2014/15. היא עובדת על מנגנון שונה לגמרי מזה של BL1020 כך שהכישלון של ביוליין אין בו כדי להעיד כלל על יעילות אפשרית של הביטופרטין. בנוסף, ישנם עוד מספר (מועט) של תרופות נוספות לתסמינים השליליים בהליך פיתוח. לסיכום - אל תאבדו תקווה, פריצת הדרך בוא תבוא, גם אם תיקח מעט יותר זמן מהצפוי. חג שמח. אחד שחוקר.

08/04/2013 | 10:57 | מאת: מיקי

אני עוקב אחר ההודעות שלך פה בפורום ושמח להחכים. אנו כהורים לילד חולה,מצפים בקוצר רוח לאלטרנטיבה של ממש לתרופות הקיימות כיום שאינן מצליחות להטיב עם כל אחד. כולי תקווה שבעתיד הקרוב אוכל לראות את בני חוזר לעצמו ולחיים.

08/04/2013 | 10:59 | מאת: מיקי

תודה על כך שאתה טורח ומעדכן. צר לנו לשמוע על כישלון המחקר,תלינו בתרופה זו הרבה תקוות.

17/08/2016 | 02:19 | מאת: אופק

יש תרופות חדשות שהוכחו כיעילות בטיפול בתסמינים שליליים?

האם מותר לי לקחת אולנזפין יחד עם תוספי תזונה : כלורלה יפנית, D-TOX לניקוי רעלים בכבד, ו- B- -50 complex ,ואנזימי עיכול. לקיחת תרופה זו יחד עם תוספי תזונה יכולים לגרום לתופעות לוואי .זה יכול להזיק לי ולא להועיל לי כי המצב שלי כרגע נוטה למצבי רוח קשים ולדכדוך ולהתקפי חרדה , לציין שהכדור גורם להשמנה ותוספי התזונה כמו אנזימי עיכול מאוד עוזרים לי להורדה במשקל מה עלי לעשות ?????

שלום. באופן עקרוני אין מניעה לקחת תוספי תזונה ביחד עם תרופות, אולם יש להביא את התכשירים לרופא המטפל שיבדוק את המרכיבים באופן ספציפי כדי לראות אם יש התנגשות. לגבי התוספים שאת מציינת - כלורלה יפנית זה סוג של אצה ירוקה שיש הטוענים שיש לה סגולות מרפאות אולם הדברים שנויים במחלוקת. עם B50 complex אין בעיה. לגבי ה-DTOX - אין לי מושג מה זה מכיל. כנל לגבי "אנזימי עיכול". בברכה, ד"ר אהוד ססר

28/03/2013 | 07:28 | מאת: בוריס

אני בת 40, סובלת מסכיזופרניה מגיל צעיר, אני מתמידה ולוקחת כדורים. הבעיה היא כזאת: גבר שהייתי איתו בזוגיות נפרד ממני לפני כשנה, והתברר לי עכשיו שהוא התחתן. הבעיה היא .... שמאז שגיליתי שהוא התחתן התבלבלו לי המחשבות בראש והם אינם תואמות את המציאות.. מחשבות כגון:הוא אוהב אותי ורוצה להתחתן איתי..... למעשה כפי שהסברתי המחשבות לאא תואמות את המציאות.....מכיוון שהבנאדם התחתן וגם אמר לי שאין לו רגש אליי!! השאלה שלי היא בעצם: 1. למה המחשבות מנסות להשתלט עליי בזמן שאינם תואומות את המציאות???(שלמעשה הגבר התחתן) 2. איך בעצם מתגברים על המחשבות השיקריות שהוא אוהב אותי...????????? שהרי הוא כבר נשוי!! ולא אראה אותו שוב!! הפסקתי לתפקד והמצב שלי לא טוב! 3. האם זה עניין פסיכולוגי שאינו קשור למחלה? שאני צריכה לעבוד עליו? או שאין באפשרותי להשתלט על המחשבות?? ושאלה חשובה.. האם זה קשור למחלה שלי???

30/03/2013 | 19:07 | מאת: בוריס

לדר ססר, האמת היא שאני חושבת שהמחשבות האלה הן מחשבות טורדניות!! אבל טורדניות ברמה גבוהה מאוד!! איך נפטרים מהמחשבות הטורדניות??? האם יש לזה פיתרון??? אני רואה את זה לא נגמר וממשיך נצח.. למרות שאני מודעת שהמחשבות לא נכונות!! זה מציק לי ומפריע לי לנהל את החיים.. האם יש פיתרון לזה??? ומשהו חשוב מאוד מאוד : העניין הזה חוזר על עצמו כמעט עם כל גבר שאני יוצאת איתו!!!!!!!!!!!! זאת אומרת שזה לא משהו חדש!!

08/04/2013 | 13:53 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט ולכן לא אוכל לתת לך המלצות טיפוליות ספציפיות. באופן כללי מה שאת מתארת יכול להתאים להגדרה של מחשבה טורדנית (מחשבות שלמרות שיודעים שהן לא הגיוניות, לא מצליחים להפסיק אותן) אולם זה יכול להיות גם הרבה דברים אחרים שצריך לברר לעומק עם הפסיכיאטר המטפל. לגבי מחשבות טורדניות - בהחלט ניתן לטפל (גם תרופתית וגם פסיכולוגית). טיפול פסיכולוגי יעיל במיוחד למחשבות טורדניות הוא CBT. בברכה, ד"ר אהוד ססר

26/03/2013 | 12:08 | מאת: איתמר

שלום, האם התקף פסיכוטי יכול לפרוץ בבת אחת או שתמיד יש סימנים מקדימים? האם יש סטטיסטיקה של התקפים חוזרים לאחר 10 שנות רמיסיה ללא תרופות? כלומר, אם אדם חטף התקף פסיכוטי חריף (כתוצאה משימוש במריחואנה וחשיש), מה הסיכוי שיחטוף התקף נוסף אם במשך 10 שנים היה בריא לחלוטין ולא לקח תרופות. האם יש סטטיסטיקה לגבי אלימות במשפחה ע"י סכיזופרן כתוצאה ממחשבות שוא בהתקף? תודה רבה.

08/04/2013 | 13:47 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. תשובות: 1) בד"כ יש סימנים מקדימים (מה שקרוי תקופות "פרודרום") אך לפעמים התקף פסיכוטי יכול לפרוץ בבת אחת ללא סימנים מקדימים כלשהם. באופן כללי ככל שהתקופה המקדימה ארוכה יותר, הפרוגנוזה טובה פחות. 2) הסיכויים להתקפים נוספים תלויים בגורמים רבים מאד - האבחנה עצמה, הטיפול והמעקב, אופי ההתקפים, שימוש בסמים, מחלות גופניות ועוד. באופן כללי ככל שחולף יותר זמן בין ההתקפים הסיכון להתקפים נוספים פוחת, אבל כאמור זה תלוי בגורמים רבים ולכן אי אפשר לתת מספרים מדוייקים. 3) באופן כללי אין יותר מקרי אלימות במשפחה אצל מטופלים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה לעומת שאר האוכלוסיה. אם כבר יש מקרים של תקיפה אצל מטופלים עם סכיזופרניה - אלה במקרים רבים (אך לא תמיד) קשורים לתכן של הפסיכוזה (מחשבות שווא, קולות פוקדניים וכד'). בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/03/2013 | 16:26 | מאת: אלמונית

אושפזתי בכפייה ואובחנתח כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית. לאחר מכן עברתי שני אבחונים נוספים, והוחלט שאני" למעשה, בי-פולר שעברה התקף פסיכוטי. עליי לציין ששום תסמין ממה שקראתי על המחלה לא מתאים לי, לעומת זאת אני סובלת ממניה-דיפרסיה כבר כתשע שנים. כיום בתיק הרפואי בקופת חולים מצויין "בי-פולר", והטיפול בהתאם. השאלה היא האם במידה ואני אחתום על ויתור סודיות רפואית בקבלה לעבודה, למעסיק תהייה גם גישה לתיק של בית-מחולים/משרד הבריאות (אם קיים דבר כזה), שם עדיין מצויין "סכיזופרניה". במידה וכן, מה ניתן לעשות, הרי לפי מה שהבנתי לא משנים אבחנה של בית החולים? אציין, שלפי בירור שערכתי, דין הפרעה בי-פולרית אינו כדין סכיזופרניה, והראשונה כמעט ולא משפיעה על סיכויי הקבלה לעבודה.

08/04/2013 | 13:35 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. כשחותמים על ויתור סודיות רפואית, מציינים בטופס לאיזה מידע מדובר. בד"כ לא מדובר בגישה גורפת לכל המידע אלא למידע ספציפי. לגבי מקומות עבודה - אלה בד"כ לא אמורים בכלל לבקש ויתור סודיות רפואית (אלא אם מדובר בעבודות רגישות או ממשלתיות). לגבי האבחנות - האבחנה הקובעת היא העדכנית ולא אבחנה מהעבר ששונתה בלאו הכי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

21/03/2013 | 19:38 | מאת: gariver

חיפשתי באינטרנט ואין שום דבר דומה לתשובה, השאלה היא כזאת: מדוע יש לי סכיזופרניה?

08/04/2013 | 13:29 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ניתן לקרוא בהרחבה על סכיזופרניה ועל התיאוריות השונות לסיבת התפתחות ההפרעה ברחבי האינטרנט (למשל בויקיפדיה ועוד אתרים רבים אחרים). התשובה בקצרה היא שלא יודעים מה ה"סיבה" באופן מוחלט, אולם יש מידע רב מאד על גורמים גנטיים וסביבתיים שיכולים להעלות את הסיכון להתפתחות ההפרעה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

21/03/2013 | 02:15 | מאת: דנית

שלום, הבנתי שלפונקס נמצאה יעילה לטיפול בסימפטומים השליליים בסכיזופרניה. שאלתי, באיזה אספקטים (מוטיבציה, ניתוק רגשי וכו') היא נמצאה מועילה. כמו כן, מלבד 1-2 אחוזי סיכון לירידה בכדוריות דם לבנות האם יש לה סימפטומים שליליים קשים אחרים?

21/03/2013 | 02:32 | מאת: דנית

''בסימפטומים שליליים נוספים'' הכוונה כמובן לתופעות לוואי

08/04/2013 | 13:25 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. התייסתי בהרחבה לתרופה לפונקס רבות בפורום, ניתן לעשות חיפוש. בכל מקרה להלן תמצית הדברים: לפונקס (קלוזאפין) היא תרופה נוגדת פסיכוזה שנמצאה יעילה יותר מרב תרופות נוגדות הפסיכוזה האחרות, הן בהשפעה על סימנים חיוביים (פסיכוזה), הן בהשפעה על אלימות, אובדנות ואפילו השפעה (קטנה) על הסימנים השליליים (באופן כולל). יש מקרים רבים שלא הגיבו לטיפולים רבים ולאחר מתן לפונקס חל שיפור מהותי עם ירידה בתדירות האשפוזים, עליה בתפקוד וכד'. החסרון של התרופה הזו הוא בתופעות הלוואי האפשריות, העיקרית מביניהן היא פגיעה פוטנציאלית בתאי הדם הלבנים. לפיכך כל מי שמקבל תרופה זו צריך לעבור בדיקות דם פעם בשבוע למשך 18 שבועות ולאחר מכן כל חודש. פרט לתופעת לוואי זו - יש לה לפעמים תופעות לוואי מטבוליות בדומה למספר תכשירים מדור חדש (כגון השמנה, עליה בכולסטרול, לחץ דם, הפרעה במאזן הסוכר) הדורש מעקב. לפיכך נותנים תרופה זו רק לאחר שאין תגובה מספקת עם שני תכשירים אחרים למשך חצי שנה לפחות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

18/04/2013 | 15:05 | מאת: עדי

בתי בת ,9 נמצאת במצב פסיכוטי ו2 תרופות לא עזרו

20/03/2013 | 14:38 | מאת: לונה

שלום רציתי לדעת אם יש דבר כזה סכיזופרניה מתקדמת?! שהבנאדם יכול להשתנות מתי שהוא רוצה תודה

08/04/2013 | 13:20 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אין דבר כזה "סכיזופרניה מתקדמת" ובכל מקרה סכיזופרניה זה לא מצב ש"בן אדם משתנה מתי שהוא רוצה" (משתנה למה?). אז בקצרה - סכיזופרנה היא למעשה "סל" של הפרעות נפשיות שמתבטאות בתקופות של פסיכוזה (מחשבות שווא ו/או הפרעות בתפישה ו/או הפרעות בהלך החשיבה) במקביל לירידה בתפקוד עם דרגות שונות של סימנים שלילייים (הסתגרות, חוסר מוטיבציה, השטחה, חוסר הנאה ועוד) ו/או ליקויים קוגניטיבים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/03/2013 | 14:23 | מאת: אני

שלום! אני נמצאת כרגע בתהליך של ירידה במינון של גאודון. אני עושה את זה באופן מבוקר והדרגתי במיוחד. עד לפני שבוע לקחתי 80 מ"ג. השבוע התחלתי לקחת 70 מ"ג (יום אחד -60מ"ג, יום שני-60 מ"ג). פיזית אני מרגישה בסדר גמור. אבל מבחינה נפשית אני יותר מעורערת. לא משהו רציני אבל תחושת מועקה מורגשת וקצת דכדוך. אני לוקחת בחשבון שיש בגאודון גם חומרים אנטי-דכאוניים.האם זה תופעה נוכרת של ירידה מגאודון? האם זה ימשך רק כמה ימים?

אני נמצאת כרגע בתהליך של ירידה במינון של גאודון. אני עושה את זה באופן מבוקר והדרגתי במיוחד. עד לפני שבוע לקחתי 80 מג. השבוע התחלתי לקחת 70 מג (יום אחד -60 מג, יום שני-80 מג). פיזית אני מרגישה בסדר גמור. אבל מבחינה נפשית אני יותר מעורערת. לא משהו רציני אבל תחושת מועקה מורגשת וקצת דכדוך. אני לוקחת בחשבון שיש בגאודון גם חומרים אנטי-דכאוניים.האם זה תופעה מוכרת של ירידה מגאודון? האם זה ימשך רק כמה ימים?

08/04/2013 | 13:15 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי כל שינוי מינון ו/או החלפה של תרופה יכול להביא לשינויים במצב הנפשי. לפעמים מדובר בשינויים חולפים, לפעמים לא. כמו כן יכול להיות שהשינוי בכלל קשור לגורמים חיצוניים שלא קשורים לתרופה (מצב גופני, לחץ סביבתי, ועוד). מומלץ לפנות לרופא המטפל לבירור מעמיק ואש לטפל בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

09/03/2013 | 18:56 | מאת: גלית

היי, אני לוקחת גאודון 40 מ"ג ונאמר לי לאכול עם התרופה 450 קלוריות. מה קורה אם לא אוכלים כמות כזו של קלוריות עם הכדור? תודה

10/03/2013 | 10:42 | מאת: ננא

היי אני לא יודע יש לי שאלה אחרת אלייך מציעים לי לעבור לכדור הזה בגלל עייפות הוא מעייף? תודה

10/03/2013 | 20:08 | מאת: שני

בס"ד שלום ננא. אני לקחתי גאודון והוא גרם לי לישנוניות כמה שעות אחרי שלקחתי אותו (את הגאודון לוקחים בשתי מנות מחולקות ביום -בוקר וערב באותו המינון, בערב בכל מקרה הולכים לישון אבל בגלל המנה של הבוקר , כמה שעות לאחר מכן-בצהריים נעשתי עייפה וישנונית). בכל מקרה, כך זה היה אצלי. מקווה שעזרתי. שני.

11/03/2013 | 21:45 | מאת: גלית

אני קמה לבד ב6 וחצי בבוקר ובלילה קשה לי להרדם בגלל הגאודון

14/03/2013 | 10:37 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. גאודון צריך לקחת עם אוכל. בכל אופן כשלוקחים את התרופה בלי אוכל - אז הספיגה של התרופה יורדת ב-50%, כלומר מינון של 40מג הופך להיות רק 20מג ואז יכולה להיות החמרה נפשית. הכמות של הקלוריות שצריך לקחת עם התרופה היא ממש לא קריטית, גם פרוסת לחם תעלה את הספיגה של התרופה באופן משמעותי. ולשואלת בהמשך השרשור - גאודון בד"כ לא גורם לעייפות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

14/03/2013 | 11:24 | מאת: גלית

09/03/2013 | 16:10 | מאת: דני

לדר אהוד שלום! בחור בן 27 בגמילה מחשיש 5 שבועות. 4 שבועות לקח ריספונד 2. בשבוע רביעי רופא המטפל העלה לריספוד 3.בשבוע חמישי לריספונד 4 כי עדיין שמוע קולות ומרגיש ריקנות וחוסר טעם בחיים. ממש בדיכאון. לא במצב פסיכוטי,מתקשר טוב,אוכל. מאז שהפסיק לעשן חשיש נלחם בשביל לחיות. כל הזמן אומר שאין טעם לחיות. כי שום דבר לא משמח אותו,אולי גם בגלל שעכשוו כבר מודע לבעיה נפשית שלו. מפחיד להשאיר אותו לבד. איך אפשר לעזור??? להתאשפז לא מעוניין בשום פנים ואופן. האם לתחלואה כפולה מספיק הטיפול הזה? אז שתי בעיות רציניות שהוא לא רוצה לחיות: מודעות בבעיה נפשית וגמילה מדבר שנתן לא שמחה ורוגע במשך 10 שנים. דוקטור בבקשה תעזור. הבנתי שאתה מטפל בתחלואה כפולה. איך להחזיר לו את טעם בחיים בלי סמים? אם ימשיך לעשן לא יגיע לאיזון. הוא לא מאמין שקולות האלה יעזבו אותו.

09/03/2013 | 16:21 | מאת: דני

ועוד שאילה גם לדר וגם למי שעבר את אותו הדבר. מתי מפסיקים הקולות האלה???

14/03/2013 | 03:12 | מאת: הראל

אני מבין שיש לכם בעיה עם הפסקת עישון חשיש, אני בן 44 יודע על מחלתי מזה 5 שנים , מתפקד ויכול להבין קצת מבעיות הסכיזופרניה. אשמח לשוחח איתכם תודה

14/03/2013 | 10:24 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לאבחן או לטפל באדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי ניתן לומר שהטיפול בתחלואה כפולה של סמים + הפרעה נפשית בסיסית הוא טיפול מורכב מכיוון שהשימוש בסמים מחמיר את ההפרעה הנפשית ולהיפך. יש גם מרכיבים של פיתוח תלות גופנית וו/או נפשית בסמים בהתאם לסוג הסמים וסוגיות רבות נוספות. הסמים יכולים להיות גם סוג של טיפול עצמי לבעיה נפשית מושרשת יותר ותוצאה של מאפיינים אישיותיים שונים. הטיפול בד"כ יכלול מרכיבים פסיכולוגים, תרופתיים ושיקומיים בהתאם למצב. מומלץ להמשיך מעקב פסיכיאטרי צמוד. כמו כן ניתן לשקול פניה למסגרת גמילה המתמחה בתחלואה כפולה (במידה וזו אכן תחלואה כפולה). בכל מקרה, במצבים קשים (אם יש מחשבות אובדניות אן התנהגות תוקפנית) יש לשקול אשפוז. בברכה, ד"ר אהוד ססר נ.ב. אתה אומר שהוא לא פסיכוטי אבל שומע קולות. ובכן, לצורך העניין שמיעת קולות נחשבת בד"כ כפסיכוזה.

שלום לך, בני בגיל 37, מטופל, וב"ה מאוזן,לוקח תרופות, אין לא מי יודע חברים, מאחר וכולם כבר נשואים, הוא רוצה למצא בת זוג, האם יש לך מידע, איך, ואיפה מוצאים זוגיות, אם יש שדכנים, פרטיים, או דרך אחרת למצוא ? אשמח מאד אם תוכל לעזור לי בנידון, כי אין לי הרבה מידע בקשר לזה, תודה, רותי

07/03/2013 | 00:07 | מאת: adi

ובחלק מהמקומות יש ספיד דייט. ברוב המקומות מוציאים לטיולים ואז זה אחלה להכיר מישהו/הי

מה זפיד דייט ובאיזה מקומות ?

14/03/2013 | 10:13 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. הגורמים המטפלים (רפואים, פסיכולוגים, גורמי שיקום ברווחה) אמנם לא עוסקים בשידוכים, אולם יש מה לעשות. בראש וראשונה מומלץ להגביר את התפקוד החברתי והחשיפה לאנשים. יש מועדונים חברתיים המיועדים למתמודדים עם הפרעות נפשיות (כגון מועדון אנוש, הקלאבהאוס ועוד). כמו כן מומלץ להתייעף עם הגורמים המפטלים הישירים (רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי). לפרטים נוספים ניתן לפנות ישירות למסגרות בקהילה, בין השאר: מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

03/03/2013 | 11:15 | מאת: ננא

שלום קודם כל שמח לראות שיש פורום כזה ואנשים שעוזרים! איבחנו לי סכיזופרניה פראנויה לקחתי ריספרדל - עייף החלפנו לסוליאן - עייף החלפנו לפלואנקסול - עייף במקביל אני לוקח פרוזאק מרוב עייפות אני לא מתפקד - לא קם לעבודה בזמן, רק רוצה לישון ולנוח כל הזמן נראה ישנוני בעבודה בכל שינוי שעשיתי בתרופות זה לווה בפיטורין אני לא רוצה שזה יקרה שוב מה מומלץ? תודה

10/03/2013 | 10:42 | מאת: ננא

מישהו יכול לעזור?....

14/03/2013 | 10:02 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי - תסמין של עייפות יכול להיות קשור להרבה מאד דברים. נכון שאחד מהם יכול להיות הטיפול התרופתי, אולם יש גם סיבות רבות אחרות שצריך לשלול, כגון: 1) החמרה נפשית (בעיקר דכאון) יכולה להתבטא כעייפות, ללא קשר לטיפול התרופתי. 2) הפרעה גופנית לא מאובחנת (כגון תת פעילות בלוטת התריס, אנמיה (ירידה בספירת הדם האדומה), ירידה הלחץ דם, מחלות ויראליות שונות ומגוון הפרעות גופניות אחרות). 3) הפרעת שינה (כגון הפסקות נשימה במהלך השינה sleep apnea). 4) שימוש בסמים מסויימים. ועוד. לסיכום - יש לפנות לרופא לשלילת סיבות אחרות לעייפות. אם בכל זאת מגיעים למסקנה שזה קשור לטיפול התרופתי - ניתן לבחור תרופות שפחות גורמות לתופעות של עייפות. צתריך להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, יש לי אחות שאובחנה כסכיזופרנית פראנואידית לפני כ-4 שנים ועברה אשפוז כפוי במחלקה פתוחה ומאז היא לוקחת זיפרקסה. התרופה הנ"ל השפיעה מאוד על המשקל שלה והיא עלתה דיי הרבה. לאחרונה חלה אצלה ירידה משמעותית במשקל ואמרנו זאת לה, והיא הכחישה ואמרה שהיא לא רואה ירידה במשקל. אנחנו חושדים שאולי הירידה קשורה לכך שהיא הפסיקה ליטול את התרופה אבל אין לנו אפשרות לדעת כיוון שלטענתה היא עושה דיאטה מתונה. כמו כן יש לה כאבי ראש לאחרונה, ולא מזמן היה איזה יום שהיא היתה במצברוח יותר מדי מוזר ואנחנו לא יודעים ממה זה נובע. מהם הסימנים להפסקת תרופות במקרה הנ"ל? יש לציין כי מאז תחילת הטיפול לפי שנים היא מסרבת לדבר על הנושא ומתנהגת כאילו זה לא קרה אף פעם וכל הביקורים שלה אצל פסיכיאטר מסתכמים בלקיחת מרשם - כלומר היא מעולם לא התמודדה עם המחלה שלה. תודה מראש

התופעה שאתה מתאר מוכרת. חולי סכיזופרניה רבים מכחישים את המחלה בגלל חוסר תובנה וחוסר מודעות למצבם. בעניין הירידה במשקל קשה לדעת ממה זה נובע. לפעמים מפתחים הפרעת אכילה כל שהיא שגורמת לכך. חזרת התקף המחלה במקרה של הפסקת תרופות יכול להתבטא בהרבה צורות אצל כל חולה זה אחרת. יכול להיות שהדיבור מבולבל, דיבור סתמי לא לעניין, דיבור בלתי פוסק על נושאים מעורפלים ומוזרים. האם יש אפשרות לבקש ממנה שתיקח את התרופה בנוכחות מישהו מהמשפחה? לפעמים החולה מסכים ולפעמים זה עלול לגרום למשבר אמון או להתפרצות כעס בגלל שלא מאמינים לה.

תודה על התשובה. אני זוכרת את הסימנים שהופיעו אצלה לפני קבלת התקפי הפסיכוזה ובמהלכם ונכון להיום אנו לא רואים את הסימנים הנ"ל. לא רואים אצלה דיבור לא מאורגן, הזיות וכו'. אמא שלי שאלה אותה אם היא לוקחת את התרופה והיא ענתה שכן. יכול להיות שהיא משקרת? חולה שלא מודע למצבו מסוגל לשקר ולהסתיר את הפסקת התרופות?

20/02/2013 | 10:19 | מאת: רחל

שלום, חבר שלי ואני כבר 3 שנים ביחד. לאחרונה גיליתי שהוא מאובחן במחלה זו. כמובן ששמתי לב לכל מיני ניואנסינים קטנים אבל הוא בן אדם כלכך טוב שרוב הפעמים זה לא כל כך הפריע לי. לאחר תקופה ארוכה אנחנו רוצים למסד את הקשר אך לא הצלחתי להבין אם זה תורשתי או לא. כמובן שיש למחלה רמות שונות אך אני מאוד חוששת שזה גנטי.

23/02/2013 | 10:48 | מאת: אלי

למרות שיש חולי סכיזופרניה שמתפקדים טוב בחיי משפחה ועבודה עם טיפול תרופתי ומעקב, אני הייתי מייעץ לך לא לקחת את הסיכון כי הוא גדול מדי. למחלה יש מרכיב תורשתי אבל זה לא המרכיב העיקרי.

23/02/2013 | 15:41 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. השאלה על התורשה של סכיזופרניה נשאלת כאן בפורום פעמים רבות מספור, ניתו לעשות חיפוש פשוט. בכל מקרה להלן התשובות (שוב): שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. כך שבמקרה שלך אם לך אין סכיזופרניה אבל לבן זוגך יש - אז הסיכוי שזה יעבור לילדים הוא בסביבות 12%, כלומר רב הסיכוי (כ-88%) שזה לא יעבור. וגם אם כן - הרי עם טיפול ומעקב ניתן במקרים רבים לקיים חיים מלאים עם תפקוד, עבודה, יצירה, משפחה ועוד. בנוסף, יש לזכור שאדם הוא לא "אבחנה", אלא עולם שלם בפני עצמו וההיבט הנפשי הוא רק חלק מהמכלול השלם. יש להכיר את הנושא, לדבר על כך בגלוי, ולאחר שתקחי את כל הדברים בחשבון, תגיעי להחלטה מושכלת שלא מונעת מסטיגמה. לסיום יש לומר שיש רבים וטובים שמאובחנים כסובלים מסכיזופרניה שמנהלים חיי משפחה מלאים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

18/02/2013 | 23:07 | מאת: יסי

הי .. בגיל 17-18 ניגשתי לקופת חולים וביקשתי מהרופאה מישהו לדבר איתו לא כי הייתי עצובה וכאלה ..פשוט רציתי לדעת אם מה שהתעסקתי בו בחיים טוב לי ולהמשיך ... הרופאה אמרה שפסיכולוג עולה יקר רק פרטי אז היא הציעה לי פסיכאטר הלכתי אליו שאלתי את השאלה והוא לא ענה לי צחק אמר לי בשביל זה באת ...הוא רשם לי בטופס מתלבשת יפה,מדברת יפה ..וכו... ואני כן מתכוונת לעבוד בעבודות ביטחוניות האם פגישה אחת שארכה 10 דק משפיעה על התיק הרפואי??? בבקשה תגידו לי שאפשר לעשות עם זה משהו הייתי ילדה ולא חשבתי על ההשלכות אר רציתי לדבר עם מישהו והגעתי אליו ......? אגב בצבא אף פעם לא ראיתי קבן שירות רגיל ..

23/02/2013 | 15:30 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. זה שאדם הולך לפסיכיאטר לא מגביל בשום דבר בחיים, בדיוק כפי שללכת לרופא עור או קרדיולוג לא מגביל בכלום. אין לזה השלכות כלשהם בפני עצמו. יתרה מכך - המחשבה שבעצם הפניה לפסיכיאטר יש השלכות מרחיקות לכת רק מעצימה את הסטיגמה (הקיימת ממילא) על הפסיכיאטריה שמטרתה הרי לעזור לאנשים, לא להפריע למהלך חייהם. המקרים היחידים שיכולים להביא להשלכות עתידיות זה אם יש אבחנה של הפרעה נפשית קשה המגבילה את יכולת התפקוד, בדיוק כפי שיש אבחנות בתחומים אחרים ברפואה שיכולים להגביל תפקוד. יש לומר שאפילו במקרים שמאבחנים הפרעה נפשית כגון סכיזופרניה - זה לא אוטומטית מגביל בשום תחום, הרי כל מקרה נדון לגופו. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בנותי, אובחונו לפני 13 שנים כחולות בסכיזופרניה, ולאחר אין ספור תרופות מטופלות היום בלפונקס, קלונקס, טופומקס(נגד התקפי אפילפסיה וייצוב מצב רוח)פרוטיטיאיזין. למרות כל התרופות אין רמיסיה מלאה אף פעם, ועדיין עם הזיות שמיעה וראיה פרנואידיות. התעניינתי בגריה מגנטית אבל זה אינו מתאים להן בגלל שהיו להם התקפים אפילפטיים בעבר(בגלל הלפונקס), והבעיה זה ההזיות ולא חוסר תפקוד. לא ניתן להעלות את מינון הלפונקס, היות כשניסינו היו התקפים אפילפטיים(כבר שנים לא היו). אני כבר די מיואשת, אחרי כעשר שנים בשימוש בלפונקס אין הטבה מבחינת ההזיות. הן אומנם עובדות ומתפקדות באופן יחסי טוב.האם יש עוד משהו שניתן לעשות?

23/02/2013 | 15:21 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לאבחן או לטפל דרך פורום אינטרנט. באופן כללי ניתן לומר שאכן יש מקרים המציגים עמידות לטיפולים תרופתיים שונים. האפשרויות הטיפוליות בד"כ כוללות: 1) מתן שילובים תרופתיים (גם עם לפונקס). 2) שילוב עם טיפולים פסיכולוגים היכולים גם לעזור עם ההתמודדות עם הסימנים החיוביים (אם לא בהפחתת עצמתם) כגון CBT ועוד. 3) שילוב עם טיפולים לא תרופתיים כגון ECT או גריה מגנטית. 4) טיפולים משפחתיים גם יכולים לעזור למטופל וגם למשפחה במתן כלים להתמודדות. יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

14/02/2013 | 11:31 | מאת: דיאנה

שלום רב, אנא התייחס לשאלתי. זה דחוף... תודה.

23/02/2013 | 15:06 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ראי תשובה בשרשור המקורי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

13/02/2013 | 20:32 | מאת: אני חוששת

לדר שלום, בשבועיים האחרונים בעלי התחיל בצורה אובססיבית לחשוד שמציקים לו ועוקבים אחריו , שיש ציטוט במשרד באוטו, פקק בכביש בכוונה וכל פיפ של רכב זה בכוונה וכו הסברתי לו שזה הכל בדמיון וזה לא קורה באמת , אבל ביומיים האחרונים המצב מחריף הוא התחיל להיות אגרסיבי ולא מוכן לקבל את העובדה כי הוא צריך לפנות לפסיכיאטר , יש לציין שאני מנסה לא להיכנס לאימות איתו ואני פשוט חוששת מהתגובות שלו, אני פוחדת שיעשה אלים פיזית. יש לנו שני ילדים קטנים ואני מרגישה שאני חייה בפחד ואי וודאות. מה עליי לעשות ? איך לשכנע אותו לפנות לטיפול? הוא מסרב בכל תוקף לקבל העובדה כי הוא לא בסדר. איך עליי להתנהל איתו? האם הוא מסוכן לנו? אישפוז בכפייה אני גם מפחדת - מה יהיה אחרי שיצא? האם יתנקם? הוא בן 42, ולאחרונה גיליתי שאבא שלו היה חולה במחלה.אני ממממש לא יודעת איך להתמודד עם כל זה, תודה מקווה כי תענה במהרה.

23/02/2013 | 14:43 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר להתייחס למקרה פרטני בפורום אינטרנט. באופן כללי ניתן לומר שאם יש חשש למצב פסיכוטי עם מרכיב של התנהגות אגרסיבית כפי שאת מתארת - מומלץ לפנות לאיש מקצוע בהקדם כדי להחליט מה לעשות: רופא המשפחה, עובד/ת סוציאלי/ת דרך הרווחה או פסיכיאטר פרטי. במקרים שיש אלימות - ניתן גם לפנות ישירות למשטרה. כשעולה חשש למצב פסיכוטי עם מרכיב של אלימות והאדם מסרב להיבדק - ניתן לשקול בדיקה כפויה - לפי החוק לטיפול בחולי נפש (1991) כשמטופל מציג התנהגות המסכנת את עצמו או את סובביו כתוצאה ממחלתו יש מקום לשקול אשפוז כפוי. ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשת הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה. יש מספר אפשרויות מעשיות לפעולה כנכתב לעיל - יש לארגן ביקור בית של גורם מטפל (רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכיאטר פרטי) והם יפנו לפסיכיאטר המחוזי במקרה הצורך. אפשרות נוספת (פחות מומלצת) היא פניה ישירה לפסיכיאטר המחוזי (עדיף בכתב). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שמי הראל בן 44, אני יכול לשןחח עם בעלך? אשמח לעזור 0546806766 כיום אני מתפקד ודי מבין את הבעיה, אשמח לשוחח

13/02/2013 | 12:58 | מאת: ציפי

שלום, לבעלי יש בן דוד שחולה בסכיזופרניה, האם זה יכול לעלות את הסיכוי לילדינו לחלות במחלה, אם המחלה נמצאת במשפחתו המורחבת לתשובתך אודה,

13/02/2013 | 18:30 | מאת: לא!

לא! למה אנשים לא מסתכלים כמה הודעות אחורה?!

23/02/2013 | 14:35 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. שאלות אלה חוזרות על עצמן הרבה מאד בפורום, ניתן לעשות חיפוש פשוט. בכל מקרה להלן התשובות (שוב): שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. כך שבמקרה שלך אם לך אין סכיזופרניה וגם לבעלך אין - אז הסיכוי שזה יעבור לילדים הוא בגדול כמו באוכלוסיה הרגילה - 1% בלבד, גם אם יש לבעלך בן דוד שאובחן עם ההפרעה. ובכל מקרה האחוזים הם סטטיסטיקה בלבד וכך יש להתייחס אליהם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/06/2013 | 13:58 | מאת: אלון

אח של אשתי ואמא שלה סובלים מסכיזופרניה. אשתי בריאה לחלוטין (ומדהימה) :). אשתי בהריון, מה הסיכויים של בתינו לחלות?

11/02/2013 | 10:49 | מאת: דיאנה

שלום רב, בעקבות חשד לבעיות קשב וריכוז עם דגש על הפנים ההתנהגותיים, אחי הלך לאבחון אצל פסיכיאטר ופרש בפניו את הקשיים המלווים אותו בחיי היומיום (בלבול, בעיות זיכרון, התפרצויות רגשיות מלוות בצעקות, טריקות דלת, קללות, קושי בקיום קשרים חברתיים, קושי בארגון וביצוע משימות, תשישות, דחיינות, נטיה להסתכסך עם הסביבה, רגישות גבוהה לרעשים וכו'). הפסיכא' קבע שלא מדובר בהפרעת קשר וריכוז ורשם לו תרופה בשם פרפנן. אחי נוטל אותה לסירוגין (לא מקפיד) לא נמצא בקשר עם הפסכיא' ואף ממשיך לשתות אלכוהול ולעשן גראס (או דומים לו) בתדירות גבוהה. אני מעוניינת להציג בפני ידידי את הסכנות בהמשך התנהגותו וכן לשאול אותך, אם בטוח להשאיר אתו ילד קטן.

23/02/2013 | 14:32 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. כפי שנכתב כאן פעמים רבות מאד, אי אפשר לאבחן אדם ספציפי דרך פורום אינטרנט, בוודאי שלא דרך דיווח של גורם שלישי. כדי לקבוע באם יש חשש למסוכנות כלפי סובביו - מומלץ שייבדק. יש להדגיש שאי נטילת טיפול ו/או שימוש בסמים לא אומר בהכרח שיש סכנה כלשהי כלפי עצמו או סובביו (אחרת עשרות אלפים היו מורחקים מסביבתם...). יש לבדוק כל מקרה לגופו אצל איש מקצוע. בברכה, ד"ר אהוד ססר

10/02/2013 | 11:56 | מאת: דן

לפני הצבא היה לי משבר עקב אהבה נכזבת והייתי בביקור במרפאה לא הובחנתי במחלת נפש אלא רק חרדה ודיכאון קל לאחר מספר שבועות המשבר חלף התגייסתי בריא בפרופיל 97 סיימתי גיבושים ליחידות עילית וגויסתי להנדסה קרבית עקב תנאי השירות ואירועים טרואמטיים שעברתי חליתי בסיכוספרניה והייתי מאושפז בזמן הצבא עשיתי בדיקה רפואית ומחכה לתוצאות האם אני יוכר כנכה צהל הצגתי את כל החומר הכולל חוות מכתב מפסיכיאטר ועדויות המעידים על הקשר סיבתי חליתי במחלת נפש בצבא האם אני יוכר כנכה צהל??? דניאל

23/02/2013 | 14:26 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. ברור שאין לי שום דרך לדעת לגבי המקרה הפרטני שלך באם תוכר או לא תוכר כנכה צה"ל. באופן כללי ניתן לומר שכדי לקבל נכות מצה"ל צריך להוכיח קשר סיבתי בין הופעת ההפרעה הנפשית לבין השירות הצה"לי. במקרים של סכיזופרניה זה לא תמיד ברור - הרי ידוע היום שסכיזופרניה היא בחלקה הפרעה התפתחותית גנטית ובחלקה קשורה לטריגרים סביבתיים. כמו כן הגיל שההפרעה פורצת בגברים חופפת בחלקה לגיל השירות הצבאי, כך שקשה במקרים מסוימים לומר אם ההפרעה היתה פורצת בכל מקרה או שזה קשור ישירות לשירות הצבאי. כל מקרה נדון לגופו. בברכה, ד"ר אהוד ססר

09/02/2013 | 19:09 | מאת: יוד

שלום, רציתי לשאול האם קיים מודל של סכיזופרניה בבעלי חיים שקיים באופן טבעי, ולא נוצר במעבדה על ידי התערבות גנטית? אשמח גם לשמוע על ספרים רפואיים בנושא, אם אתה מכיר. תודה

23/02/2013 | 12:58 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. יש מודלים מחקריים של פסיכוזה אצל בעלי החיים, הן בהתערבות גנטית (בעיקר עם עכברים) והן בתצפיות התנהגותיות. יחד עם זאת מובן שאין מודל אחד לאחד של סכיזופרניה אצל חיות - הרי ברור שקשה מאד לאבחן הפרעה פסיכיאטרית כלשהי אצל חיות ללא תקשורת שפתית, כמו כן לפי חוקרים רבים סכיזופרניה היא הפרעה ייחודית לבני אדם שביסודה מושתתת על השפה והשינויים האבולוציונים המוחיים שנוצרו לצורך ההתפתחות של השפה (בעיקר האסימטריה המוחית הנלווית). ניתן לקרוא מחקרים של Prof. Tim Crow בנושא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

06/02/2013 | 10:19 | מאת: סימה

כשיש חשד כי אחד מבני המשפחה לקה בסכיזופרניה, לאיזה רופא עלי לקבוע לו תור, רופא משפחה, נוירולוג, פסיכולוג? כמו כן מה להגיד לאותו בן משפחה, למה אני מביא אותו לאותו רופא? תודה, חיים

06/02/2013 | 17:35 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אם יש חשד לגבי הפרעה נפשית כלשהי - מומלץ להבידק אצל פסיכיאטר. מה אומרים לאותו בן משפחה? בדיוק את זה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, רציתי לדעת: יש לי ידיד עם סכיזופרניה גם, וגם עם עודף משקל. הבן אדם אומר שאין לו מוטיבציה להרבה דברים. אנחנו הולכים הליכות, אבל את הנושא של שינוי בתזונה מאוד קשה לי להחדיר לו. אני למשל עם עודף משקל אבל משתדלת לאכול יותר בריא ומאוזן וניסיתי לתת לו טיפים שעוזרים לי. אני נתקלת בחומה לצערי. איך בכל זאת? מישהו? עדי

שלום. ניהול אורח חיים בריא הוא חשוב מאד אצל כל אחד, על אחת כמה וכמה אצל מתמודדים עם סכיזופרניה (שבשל הההפעה עצמה לעתים נוטים להזניח את הנושא הבריאותי, וגם לפעמים יש תופעות לוואי מהתרופות שגורמות להשמנה ולבעיות מטבוליות). ניתן לקחת אותו לדיאטנית שתסביר לו את הנושא לעומק. בברכה, ד"ר אהוד ססר

03/02/2013 | 18:54 | מאת: מיקי

לבן שלי היה התקף פסיכוטי עקב שימוש בגראס. במשך שנה וחצי מאז ההתקף הוא מטופל בקספליון 75 מ"ג בזריקה חודשית. הרופא רוצה להפסיק לו את הטיפול. השאלה שלי היא כזו: האם את הטיפול בקספליון כדאי להפסיק בבת אחת? כלומר,פשוט לא הולכים לזריקה הבאה? או שאולי עדיף להפסיק בהדרגה,למשל,לעבור לזריקה של 50 מ"ג ואחר כך של 25 מ"ג ורק אחרי זה הפסקה סופית? מה המדיניות שלך בנושא הגמילה?

06/02/2013 | 17:32 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט, ומכאן שלא אוכל לחוות דעה לגבי הפסקת הקספליון במקרה הזה. ניתן לומר מספר דברים כלליים בלבד: 1) במידה ולא מדובר בסכיזופרניה אלא בהתקף פסיכוטי יחיד בעבר, וכעת אין סימנים כלשהם של הפרעה נפשית (ואת זה יוכל לקבוע רק הפסיכיאטר המטפל) - אז אכן ניתן לשקול הפסקה של הטיפול. הפסקת טיפול בד"כ נעשית בהדרגה. 2) הליך גמילה מסמים תמיד מומלץ, בעיקר אם היו השפעות נפשיות קשות. סוג הגמילה נקבעת על פי המקרה הספציפי וסוג הסמים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

03/02/2013 | 14:04 | מאת: יואל

שלום, חולה סכיזופרניה בן 55 שמוגדר כרוני מטופל באינווגה (לפני זה ברספירידל). מצבו טוב יחסית מאשר כשטופל בתרופות ישנות יותר, אך עדיין סובל קשות מחשיבה לא מאורגנת, מחשבות שוא, פחדים, הזיות, תפקוד חברתי בעייתי (הסימנים השליליים והחיוביים). אני מעוניין לשפר את מצבו, וידוע לי שיש תרופות חדשות שלא ניסה: אבילפיי, סוליאן, גאודון, פנאפט. אודה לך אם תוכל למסור כמה פרטים על התרופות האלה, מה הייחוד של כל אחת, כולל שכיחות תופעות הלוואי (ואני יודע שבלי לראות את האדם קשה להתאים). תודה.

06/02/2013 | 17:26 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. רב התרופות נוגדות הפסיכוזה בסה"כ די דומות במדדים של יעילות קלינית. עיקר השוני ביניהן הוא בפרופיל תופעות הלוואי. יחד עם זאת זה משתנה מאחד לאחד ולכן התאמת הטיפול נעשה ע"י הרופא המטפל המכיר את המתמודד לעומק. כל התרופות שאתה מזכיר טובות. תרופה אחת שמעט טובה יותר מהאחרות (הן במדדים של סימנים חיוביים וגם בשיפור סימנים שליליים) היא הלפונקס. כתבתי על כך רבות בפורום, ניתן לעשות חיפוש. בברכה, ד"ר אהוד ססר

או למנוע את הנזק ? ...

שלום. אין תשובה חד משמעית. יש מחקרים רבים שמראים שיש פגיעות מוחיות שונות אצל מתמודדים עם סכיזופרניה (ירידה מסויימת בנפח החומר האפור, הפרעות תפקוד באיזורים שונים ועוד). יש מחקרים שמראים שאם מתחילים טיפול תרופתי נוגד פסיכוזה כבר בהתקף הראשון ניתן למזער במעט את הפגיעות הנ"ל. יש גם מחקרים לגבי מתן טיפול עוד לפני פריצת המחלה לאנשים הנמצאים בסיכון, אולם מדובר בגישה שנויה במחלקות שעדיין לא מיושמת (הרי יש בעייתיות אתית בלתת תרופה לאדם שאינו חולה). שורה תחתונה - מירב הידע שיש היום מצביע על כך שהקפדה על טיפול נוגד פסיכוזה מהשלבים הראשונים של ההפרעה והתמדה בכך ממזערת במידה מסויימת את הנזקים. כמו כן טיפולים פסיכולוגים שונים (כגון social skills training ו-cognitive remediation) יכולים לעזור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

06/02/2013 | 22:41 | מאת: אחד שחוקר

שלום לד"ר, קודם כל מודה לך בשם הפורום על התמיכה האדירה שאתה מעניק כאן על חשבון זמנך הפרטי. בהחלט דבר מבורך. רציתי רק להעיר את תשומת לבך לאי דיוק קטן בתשובתך הקודמת: אני מצטט: "יש גם מחקרים לגבי מתן טיפול עוד לפני פריצת המחלה לאנשים הנמצאים בסיכון, אולם מדובר בגישה שנויה במחלקות שעדיין לא מיושמת (הרי יש בעייתיות אתית בלתת תרופה לאדם שאינו חולה)." האמת היא שהשיטה דווקא כן מיושמת בכמה מקומות בעולם - עבור מתבגרים צעירים בשלב הנחשד כשלב הפרודרום. חיפוש קטן בגוגל אחר "PIER program" שהתחילה בפורטלנד על ידי ד"ר McFarlane, שהתרחבה למדינות רבות בארה"ב ומחוצה לה. ישנן תכניות נוספות במקומות שונים בעולם , כגון : "PACE", "PRIME" , "OPUS" ועוד. בתוכנית PIER , שאני מכיר (שאין לה יישום בארץ עד כמה שידוע לי) , נותנים מינון נמוך של תרופות אנטי פסיכוטיות למטופלים, בנוסף לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי ועוד. ולפחות לפי התוצאות שהם מציגים,התוצאות מרשימות. ברור שיש בעייה אתית עם מתן תרופות למי שעוד לא חולה, אך לדבריהם הדבר עדיף על האפשרות השנייה בה המטופל ידרדר להתקף פסיכוטי. אין תשובה חד משמעית , וכל אחד עושה את השיקול שלו. לדעתי, הגופים השונים בארץ כמו גם הגוף בו אתה עובד (בית חולים שער מנשה) צריכים לקחת אחריות על נושא זה לחקור אותו לעומק ומה שלא פחות חשוב - גם ליישם את תוצאות המחקרים בתחום המניעה, ולהציע אותם לציבור הרחב. האפשרות של מניעת התפרצות מחלת נפש חמורה כמו סכיזופרניה חייבת להיחקר וגם להיות מיושמת במקומות שונים בארץ. זה בנפשנו (תרתי משמע). אודה להתייחסותך, תודה. אחד שחוקר.

02/02/2013 | 12:48 | מאת: boy in the well

שלום. לי יש סכיזופרניה פרנואידית (F20) ולאשתי תסמינים של המחלה (F20.5). האם הבאת ילדים לעולם עלולה לעורר אצלה את המחלה באופן מלא ? האם יש סיכויים גבוהים מאד שהמחלה תעבור לילדים ? האם כדאי באמת לשלם את המחיר ולא להביא ילדים ? האם הסיכון גבוה מדי ? תודה boy

02/02/2013 | 14:23 | מאת: boy in the well

שכחתי לציין שמה שאשתי כן סובלת ממנו זה OCD ברמה גבוהה. כיום, היא במצב טוב, אבל עד לפני קצת יותר משנה הוא היה במצב חריף ביותר. היא טופלה ב- abilify שתרם מאד להרזייה ולכל אורח החיים. כיום היא אישה פעילה ביותר ולומדת באוניברסיטה.

06/02/2013 | 17:14 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לפני כניסה מתוכננת להריון חשוב לעבור יעוץ אצל הפסיכיאטר המטפל. זכותו של כל אדם להיות הורה, גם למתמודדים עם מחלות נפשיות. במידה ומחליטים שרוצים ילדים - כדאי לפנות לייעוץ עוד בשלב התכנון (יש יותר מדי מקרים בהם מתמודדות עם הפרעות נפשיות נכנסות להריון קודם, ושואלות שאלות אחר כך, ואז זה כבר מאוחר מדי להתאים את הטיפול התרופתי באופן שימזער את הנזקים האפשריים לעובר). מבחינה תרופתית לפעמים צריך לשנות את הטיפול. כמו כן ההכנה להריון הוא לא רק עניין תרופתי - יש לבחון את היכולות התפקודיות, את מערכת התמיכה וכד'. יש להכין את המתמודדת לאפשרויות של משברים (בד"כ בשבועות לאחר הלידה) ולהיערך בהתאם. מומלץ להתייעץ כם עם עובד/ת סוציאלי/ת. כמו כן יש לקחת בחשבון את המרכיב התורשתי של סכיזופרניה - יש כ-12% סיכוי שההפרעה תעבור לילד וכ-40% אם גם בן הזוג חולה. בברכה, ד"ר אהוד ססר.

06/02/2013 | 20:50 | מאת: אליא

על מנת לעודד ברצוני לספר לכם שבתי השניה הגיעה לעולם לאחר שהובחנתי פשוט שוחחתי עם הפסיכיאטר הפסקתי את התרופות קצת לפני שנכנסתי להריון ובהמשכו הכל תוך כדי מעקב אצל הפסיכיאטר פעם בשבועיים כ5 חודשים לאחר הלידה קיבלתי התקף אך מתון שאוזן תוך זמן קצר בזכות התרופות. כיום בתי השניה הינה ילדה בריאה ומקסימה בת 7 אולי היא תחלה בעתיד בהתאם לגנטיקה המשפחתית ובהתאם לסטטיסטיקה אך אנחנו נותנים לה סביבה בריאה ואהבה עד אין סוף בכל מקרה זה אפשרי תחת מעקב צמוד.

30/01/2013 | 20:07 | מאת: אהוד

שמעתי שלאחרונה התבצע מחקר ענק בנושא אומגה 3ותוצאותיו מתחילות להתפרסם. כתוב שם שטרום התקף,אם נוטלים כמויות(עצומות) של אומגה 3,ניתן למנוע את הנזקים לקצות העצבים במוח וכתוצאה מכך מונעים את הירידה בתפקוד לאחר ההתקף. כתוב שם שגם ההתקפים עצמם נדירים יותר(אם בכלל) ומתונים יותר. אני רוצה לשאול מדוע רופאים בישראל לא מתעניינים במחקר הזה ולא מיישמים את תוצאותיו ,הרי אומגה 3 לא גורם נזק,אז למה לא לנסות? בארה"ב נותנים אומגה 3 כמעט לכל חולי הסכיזופרניה לצד הטיפול הקונבנציונאלי. למה לא נוהגים כך גם בישראל?

30/01/2013 | 20:32 | מאת: אחד שחוקר

שלום אהוד, כבעל לאישה חולת סכיזופרניה (בדרגה מאוד קלה למזלנו) ולבן בן שנה וחצי , אני יכול להגיד לך שחקרתי רבות בנושא זה ועוד רבים אחרים.אני חוקר כבר זמן רב אחר כל קצה חוט שיתן את האפשרות למנוע את ההתקף הפסיכוטי חלילה בבני בעתיד לכשיתבגר שכן הוא בסיכון סטטיסטי לכך. המחקרים שאתה מדבר עליהם עדיין בתהליכים ורק מספר מועט מהם התפרסם , אמנם עם תוצאות מעודדות לגבי מתן אומגה 3 על בסיס יומיומי (לא בכמויות עצומות כמו שכתבת - אתה מתבלבל עם מתן ויטמינים) לאנשים שנמצאים בשלב ה"פרודרום" כלומר עוד לפני ההתקף הפסיכוטי הראשון. נמצא שאחוז האנשים שלקו לבסוף בהתקף פסיכוטי ראשון מבין אלו שקיבלו את האומגה, היה נמוך בצורה משמעותית מאוד לעומת הקבוצה השנייה שקיבלה פלסבו.(5% לעומת 27%). זה לא נכון שכל הרופאים בישראל לא מתעניינים בכך - הרי אתה לא מכיר את כולם, נכון? בכל אופן אני מסכים שאין באמת בארץ גוף רציני הלוקח על עצמו טיפול באנשים עוד לפני ההתקף הראשון (אוכלוסיה בסיכון) , מה שקיים כבר שנים רבות ברחבי העולם.יש מרפאה בודדת בתל השומר שאינני יודע אם אמנם מנסה למנוע את ההתקף הראשון או שמטפלת רק לאחר מכן. בכל אופן - התוצאות של המחקרים הנרחבים שנערכים עתה ברחבי העולם עדיין לא התפרסמו מכיוון שמחכים עתה לראות לכמה זמן מסוגלת האומגה 3 למנוע את ההתקף , כלומר : א. אם האדם יתמיד בלקיחת האומגה מידי יום - האם יצליחו למנוע עת ההתקף לחלוטין? ב. אם האדם מפסיק, לכמה זמן נשארת ה"הגנה" בתוקף? עד עכשיו עקבו המחקרים עד שנתיים קדימה ולא יותר. לסיכום , יש עוד הרבה עבודה לפני שניתן יהיה להסיק משהו קונקרטי, אבל בכל אופן מוסכם על כולם שאין שום נזק במתן האומגה , כך שאין מה להפסיד. (הדבר היחיד שיש לדעת לגביה היא שהיא מדללת את הדם, כך שמי שנוטל תרופות מדללות דם ראוי שידע מכך). לגבי חולים שכבר מאובחנים במחלה - הרוב המוחלט של המחקרים עד כה לא הראו שיפור ניכר במצבם (היה שיפור קטן) , אך ישנם מספר מחקרים הטוענים שנטילת אומגה ביחד עם תרופות אנטי פסיכוטיות מקטינה את הסיכון לטרדיב דיסקינזיה. אם יש לך עוד שאלות או תגובות אתה או אחרים מוזמנים לענות.

31/01/2013 | 19:53 | מאת: אהוד

אתה טוען שאחרי התקף כבר אין טעם באמגה 3 ? אתה טוען שכל היתרון של אומגה 3 הוא במניעת ההתקף ה-1?

שלום לאחד שחוקר, מצאתי את המאמר על אומגה 3 , אבל אני לא יודעת לאיזה תוסף תזונה יש EPA גבוה כל כך, אולי אתה יודע ? כמו כן לגבי חיזוי סכיזופרניה , מצאתי מחקר שנעשה כאן בישראל על בדיקה דרך מארות העף ...האם שמעתה על כך? אשמח לשמוע תגובתך

17/06/2013 | 12:28 | מאת: דני

שאילה לאחד שחוקר. האם שמעת אל שיטה של אברהם הופר רפואה אורתו מולקולרית ? אשמח עם תשתף אותי בנושא. תודה

30/01/2013 | 16:45 | מאת: רינה

בס"ד שלום רב ד"ר ססר. אני בת 32 ,חולה בסכיזופרניה ואפילפסיה ונוטלת את התרופות: 20 מ"ג זיפרקסה, 20 מ"ג סרוקסט ו-750 מ"ג דפלפט כרונו. אני סובלת מסימנים שליליים של המחלה מגיל 17, בעיקר מקהות רגשית ויכולת קוגנטיבית ירודה. התרופה שהכי עזרה לי למצב זה הייתה ריספרדל אך מכיוון שהעלתה לי את רמת הפרולקטין בדם הוחלפה לי. ברצוני לדעת : האם חייבים להחליף את הריספרדל במצב כזה? אני אובדת עצות, לקחתי גאודון שהחמיר את מצבי ולפונקס שפגע לי ברמת הכדוריות הלבנות בדם, ידוע לי כי לא קיימת תרופה שעוזרת לסימנים השליליים של המחלה חוץ מלפונקס אבל משום מה הריספרדל עזרה לי הכי הרבה. האם לדעתך זה אפשרי לחזור לקחת את הריספרדל למרות הפרולקטין הגבוה ואין בכך סיכון כלשהו? בתודה רבה מאוד מראש, רינה.

05/02/2013 | 01:20 | מאת: אבנר

לרינה בבי"ח שלוותה החלו לטפל בסכיזופרנים בעלי תסמינים שליליים בעזרת הקרנת גלים מגנטיים למוח. הטיפול נקרא dTMS הוא אינו בסל. תוכלי לצלצל לרוית בין השעות 13:00 ל-15:00 לטלפון 09-7470337 על המכשיר תוכלי לקרוא כאן http://www.brainsway.com/ בהצלחה.

06/02/2013 | 17:08 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. רמת פרולקטין גבוהה בפני עצמה אינה מחייבת הפסקת טיפול. הגישה כיום גורסת שאם יש עליה בפרולקטין ללא סימנים קליניים - מספיק לעקוב בבדיקות דם תקופתיות ולא צריך להפסיק טיפול. יחד עם זאת אם יש סימנים קלינים כתוצאה מהפרולקטין הגבוה כגון תופעות לוואי מיניות ו/או הפסקת מחזור - יש מקום לשקול התערבות טיפולית כגון שינוי מינון או החלפת התרופה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אשמח לשוחח איתך 0546806766

30/01/2013 | 11:34 | מאת: מנשה

רציתי לדעת מה ההבדל בין אדם שהוגדר כסכיזופרן ועבר(ב-20 שנה) 4 התקפים פסיכוטיים , לבין אדם שלא הוגדר כסכיזופרן וגם הוא עבר ב-20 שנה 4 התקפים פסיכוטיים?

06/02/2013 | 17:04 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. סכיזופרניה זה לא רק "התקפים פסיכוטים". זו הפרעה שכוללת פרט למצבים פסיכוטים גם פגיעות תפקודיות וחברתיות שונות, פגיעה קוגניטיבית, ביטויים שונים לאורך ציר הזמן ועוד. כפי שנכתב רבות בפורום להתקפים פסיכוטים בפני עצמם יכולים להיות מספר גורמים שלא עונים על הגדרה של סכיזופרניה - כגון סמים, דכאון, מאניה, הפרעות גופניות שונות, הפרעות אישיות מסוימות ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

30/01/2013 | 07:50 | מאת: רונן

לנער במשפחה בה יש זכיזופרניה(לאבא,לבן דוד מצד האבא,ולבת דודה רחוקה מצד האבא),שעבר התקף פסיכוטי קשה כולל אישפוז,אך חזר לתפקד מצוין,האם מדובר בודאות בסכיזופרניה או שיתכן שזה התקף אחד שחלף ולא יחזור?

06/02/2013 | 16:58 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אי אפשר לקבוע אבחנות דרך פורום אינטרנט. צריך לפנות לפסיכיאטר המטפל לבירור מקיף. יש הרבה גורמים להתקפים פסיכוטים, וסכיזופרניה הוא רק אחד מהם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

27/01/2013 | 23:03 | מאת: וותד מוחמד

שלום. אני חולה סכיזופרניה ולזה אני מצאתי טיפול אבל יש לי כאבים בקצה האצבעות במיוחד בבוהן בידיים ובקצה הבוהן ברגל ימין . האם זה שייך למחלת הסכיזופרניה או שזה בעיה נפשית אחרת וכיצד לטפל פה?

06/02/2013 | 16:55 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. מובן שאי אפשר לאבחן אדם בפורום אינטרנט. אם יש כאבים באצבעות - יש לפנות לבירור (רופא משפחה, אורטופד וכד'). על פניו לא נראה שזה שייך לסכיזופרניה, אבל בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

27/01/2013 | 22:38 | מאת: אחד

לאיך לכפות על אנשים טיפול מזיק ברעלים ולהרוס את חייהם בזמן שאתם מחנכים את הציבור להשלים עם זה.

30/01/2013 | 07:53 | מאת: שולי

הטיפול בסכיזופרניה,יעיל ומציל חיים עם מינימום תופעות לוואי. האלטרנטיבה היא אישפוז ארוך טווח וניתוק מהחברה. החומרים בהם משתמשים כיום הוכיחו עצמם כיעילים מאד וברוב המקרים הם תורמים לחולה את האופציה לחזור לחיים תקינים.

27/01/2013 | 19:10 | מאת: שרה

אני בת 43 וחולה בסכיזופרניה כ7 שנים שאלתי היא האים קיימים מיקרים בהם חולים בםכיזופרניה היפסיקו את הטיפול בהמלצת רופא או בלעדיו וחזרו לחיים נורמלים?

06/02/2013 | 16:46 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. שאלה זו נשאלה פעמים רבות (מאד) בפורום. ניתן לעשות חיפוש. בקצרה - בהתמודדות עם סכיזופרניה בד"כ יש צורך בטיפול תרופתי ממושך, אך תמיד יש יוצאי דופן (וגם לפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית, בעיקר אם יש גם רקע של נטילת סמים). יש לפנות לרופא המטפל לצורך בירור. לגבי "חיים נורמלים" - אין סתירה בין "חיים נורמלים" (והרי מושג הנורמה בכל מקרה גמיש) לבין נטילת טיפול. להיפך - הטיפול התרופתי מאפשר במקרים רבים קיום מהלך חיים מלאי סיפוק, חיי משפחה, יצירתיות ועוד, מה שלא היה מתאפשר בלעדי הטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

14/03/2013 | 03:25 | מאת: הראל

היי , שמי הראל,בן 44 יודע על המחלה מזה 6 שנים לערך, הפסקתי טיפול ואני מתפקד , אשמח לשוחח 0546806766

שלום אני מטפלת בחולת סכיזופרניה שההתקף הראשון שלה היה לפני כעשר שנים, היא קיבלה טיפול תרופתי אך הפסיקה אותו באמצע, ובשמונה השנים האחרונות היא סובלת מסימפטומים חיוביים ללא ידיעת הפסיכיאטר שלה. היא חוששת שאם תספר לפסיכיאטר לא תוכל לסרב ליטול את התרופות עליהן המליץ מפני שאז אם תצטרך חוות דעת פסיכיאטרית לא תוכל לקבל אותה (למשל, לצורך הוצאת רישיון נהיגה). האם באמת יוכלו "להעניש" אותה אם תבחר שלא ליטול את התרופות? האם יש לך עצה כיצד ניתן להתמודד עם המצב? תודה רבה מיכל

בכללי קשה מאד לשכנע חולת סכיזופרניה במחלתה אני כחולה הבנתי שאני לא בסדר וניגשתי לטיפול ואני מטופלת כבר 12 שנים מנסיוני נהפוך הוא הפסיכיאטרים עודדו אותי לנהוג ולחזור לשגרת חיי בעבודה לימודים וכדומה. המטרה של הרופא הינה לעזור ולא להעניש אך כחולה היו לעיתים מצבים שחשבתי שהרופאים משתפים פעולה אם אלו שרדפו אחרי במחשבות הפסיכוטיות. הפיתרון היה נעוץ ברמת הייאוש שלי וההבנה שאני זקוקה לעזרה בכל מחיר היות ואל היה שום הגיון במחשבות הפסיכוטיות. לכן מייאוש החלטתי לסמוך על הרופאים. יש צורך לוודא שהרופא מקשיב לך גם כשאתה פסיכוטי שכן זה יוצר אמון. רק בגלל שיש תלונות פסיכוטיות זה לא אומר שהתחושות הפיזיות אינן נכונות לך או לחולה ברגע שמצאת רופא קשוב יש פשוט לתת בו אמון כמובן לנהל שיחה מקיפה על הטיפול התרופתי גם על תופעות הלוואי הלא רצויות ובכלל לחוש שהרופא מכבד אותך למרות היותך פסיכוטי.

27/01/2013 | 00:53 | מאת: דני

ריספונד 2 וסרוקוול פוגע בתיפקוד מיני. איך מטפלים בזה? תודה

02/02/2013 | 14:07 | מאת: adi

היי, יש פסיכיאטרים שהם גם סקסולוגים.אפשר ללכת אליהם עדי

06/02/2013 | 16:39 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. באופן כללי יכולות להיות מספר סיבות להפרעה בתפקוד המיני שיש לבדוק ו/או לשלול, בין השאר: 1) הפרעות בתפקוד המיני על רקע דכאון (בעיקר חוסר חשק). 2) הפרעה בתפקוד המיני על רקע פסיכוזה. 3) הפרעות בתפקוד המיני על רקע בעיות נפשיות אחרות כגון חרדת ביצוע, סטרס, בעיות בזוגיות ועוד. 4) הפרעה בתפקוד המיני על רקע בעיה גופנית (כגון סכרת, מחלת כלי דם, הפרעות נוירולוגיות שונות ועוד). 5) תוצאות של עישון ממושך (גורם להפרעה בזרימת דם). 6) ולבסוף - יכול להיות שמדובר תופעות לוואי של תרופות (גם פסיכיאטריות וגם אחרות). תרופות לא פסיכיאטריות שיכולות לגרום לבעיה בתפקוד המיני כוללות למשל דרלין (ללחץ דם). רבות מהתרופות הפסיכיאטריות יכולות לגרום לבעיות בתפקוד המיני - תרופות נוגדות דכאון מסויימות (בעיקר מקבוצת ה-SSRI) יכולות לגרום לעיכוב שפיכה ו/או ירידה בחשק. תרופות נוגדות פסיכוזה יכולות לגרום לבעיות, בעיקר, אבל לא רק, ע"י גרימת עליה של הורמון בשם פרולקטין (הנושא דובר רבות בפורום). תרופות נגד תופעות לוואי (כגון "דקינט" או "ארטן") גם יכולות לגרום לבעיות בתפקוד המיני. שורה תחתונה - צריך לברר את הסיבה לעמוק - ואז לטפל בהתאם. אין שום סיבה לזנוח את הבעיה שיכולה לפגוע מהותית באיכות החיים, ובד"כ יש מה לעשות. בברכה ד"ר אהוד ססר