פורום סכיזופרניה

אח שלי חולה בסכיזופרניה כבר כמה שנים לאחרונה הוא התחיל לקום כמעט כל לילה והוא אוכל המון בלילה בלי סיבה מיוחדת פשוט אוכל רציתי לדעת ממה זה נובע ? ואיך אפשר לפתור תבעיה? כי אנחנו דיברנו איתו והכל וכל משנעשה לא עוזר

ייתכן מאד שזה מהטיפול התרופתי לי זיפרקסה ורספירידל גרמו לי לאכול הרבה יותר כעת על סוליאן והיתה עליה מזערית במשקל ונשאר מתון.

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרם שרך פורום אינטרנט. באופן כללי יכולות להיות סיבות רבות לתסמינים המתוארים -החמרה נפשית, מחלה גופנית, תופעות לוואי של הטיפול ועוד. יש לפנות לרופא המטפל, לעבור אבחון מסודר ולטפל בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אמי בת 72 חולת סכיזופרניה ודיכאון [אושפזה בפעם האחרונה לפני כ-13 שנה] טופלה בהלידול 5 מ"ג ובריספונד 4 מ"ג וברסיטל 20 מ"ג+דיקינט [לרעידות] + תרופות נוספות ל-לחץ דם,תעוקת חזה וכולסטרול, לפני כמה חודשים עברה מה שאובחן כאירוע מוחי קל, מאז מטופלת גם ב"מדלל" , בעקבות החמרה בדיכאון ובמקביל ירידה משמעותית ביכולות פיזיות[הליכה וכד'] וכחלק מבדיקות לאחר ה"אירוע" הפנה אותנו נוירולוג לרופאה פסיכוגריאטרית שהחליפה את הטיפול ב הלידול ריספונד ודקינט ב-סרוקואל,כהתחלה-50 מ"ג ליום,בשלושת השבועות הראשונים אמי היתה אאוט כמעט לגמרי וסבלה מהזיות וחוסר שקט ומאז חלפו שבועיים נוספים,המינון שהיא נוטלת כרגע-100 מ"ג,ועדיין סובלת מחוסר שקט-"הראש שלי לא בסדר",ההזיות פחתו אך לא נעלמו לחלוטין,כמוכן מתלוננת על כאבים [בטן-חזה-ראש] שאלתי: האם סרוקואל עשוי להוות תחליף ל הלידול 5 מ"ג + ריספונד 4 מ"ג ובאיזה מינון?[ממה שקראתי הבנתי ש5 מ"ג הלידול שווה ערך ל150 מ"ג סרוקואל] האם לחזור לטיפול הקודם או לשלב זו אופציה?

שלום. כפי שאני כותב פה רבות - לא ניתן לאבחן אנשים דרך פורום אינטרנט ובוודאי שלא ניתן לתת המלצות טיפוליות ספציפיות. צריך להתייעץ עם הפסיכוגריאטרית. באופן כללי - סרוקוול היא תרופה נוגדת פסיכוזה טובה עם פחות תופעות לוואי נוירולוגיות מתרופות מדור ראשון (כגון הלידול). לגבי מינון - זה אינדיבידואלי ומשתנה בהתאם למצב הקליני. ניתן לתת סרוקוול עד מינון מקסימלי של 800מג. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אשמח לשוחח איתך על הבעיה שלך,אני חושב שאוליי אני יכול לעזור . 0546806766

סכיזופרניה לא באמת כזו נפוצה ואתה חי בשקר לגבי עצמך.

שלום, אני בת 27 ומנהלת מע' יחסים (שנה בקירוב) עם אדם המאובחן כסכיזופרן פרנואיד. היום הוא מטופל (בכפייה) בזריקות פעמיים בחודש רספרידל. וזאת לאחר שהחליט על דעת עצמו כארבעה חודשים לא לקחת את הזריקות לאחר שהסתיימה לו הכפייה. הייתי רוצה לציין את אוזלת היד והחוק המאוד לא נכון בו לא ניתן לאשפז בכפייה חולה במצב פסיכוטי, נאלצנו (אני ומשפחתו) לבדות סיפור בו כביכול הוא הכה מישהו על מנת שייחקר במשטרה, שם הבינו שהוא אדם חולה ומשם נלקח לאשפוז, אם הוא לא במצב מאוזן ובעל כושר שיפוט לוקה הרי שהוא מוכרח לקבל טיפול היות ולטובתו. פרט לנאמר, אני נמצאת בתסכול נוראי ובלבטים קשים האם נכון להיפרד ממנו כי ממה שחקרתי הסיכויים של ילדיו ללקות בסכיזופרניה מאוד גבוהים. אודה מאוד לדעתך בעניין.

בעניין החוק את בהחלט צודקת. ניתן לאשפז באשפוז כפוי רק במצב שהחולה מסוכן לעצמו ולסביבתו. התסכול שלך בעניין עתיד הקשר מובן ומוצדק. הסטטיסטיקה אומרת שהסיכוי ללדת ילד שיחלה במחלה הוא 12%, אבל אי אפשר לסמוך על הנתון הזה כשמתכננים את העתיד, בעיקר כאשר יש ספק בקשר ליכולת שלו לתפקד, לעבוד, לקיים חיי משפחה וזוגיות.אי אפשר לתת עצות בנושא כזה מעל האינטרנט, כל אדם והחשבון האישי שלו עם עצמו. מאחל לך הצלחה בהתמודדות עם המצב הלא פשוט.

אני ממליצה לך להפרד ממנו. במיוחד בגלל שהוא מסרב לקבל טיפול. תארי לך שתתחתני אתו ואז תביני שהדבר גדול עלייך. שאת בעצם לא כ"כ גיבורה כמו שאולי חשבת ואז אולי יהיו לכם ילדים משותפים והגירושין יכאיבו יותר (או נישואין בצל המחלה). דבר נוסף יתכן שתרצי להתגרש ואזהמצב הפסיכוטי לא יאפשר גירושין כי הוא צריך לתת גט כשהוא שפוי). את בחורה צעירה, תנסי להכיר אדם בריא. אל תתפשרי יותר מדי. זה שיש לך שאלה על דבר שהוא די ברור, אולי מצביע על כך שאת לא מעריכה את עצמך ושאת עלולה לחזור על טעות כזו שוב (עם בעיות קשות אחרות אצל הבן זוג הבא). אז בקיצור תעריכי את עצמך. הבחור יוכל למצוא לו בת זוג אחרת, את לא הגואלת היחידה. גם להמשיך לחיות אתו ללא נישואין זה יהיה דבר שיבלבל אותך מאוד. בהצלחה

אלא באנשים נרדפים שימו לב איך הם בדו עליו שהוא הכה מישהו לאחר מכן גם יחנכו את הציבור למה הוא פארנואיד למה? כי ככה המערכת הפסיכיאטרית מחנכת את הציבור להתנהג ולמעשה היא ככה גורמת לאנשים להיות חולים.

אספר לך שאני נשואה לסכיזופרן שהודיע לי על מחלתו עוד טרם הנישואין. אני לא מתחרטת לרגע שעשיתי זאת. הוא אדם נבון מאד,חרוץ,עובד ומפרנס מצוין ואבא נפלא לארבעת ילדינו. נכון שהיו לו 3 התקפים פסיכוטיים במשך 20 שנות נישואינו,אבל זה לא היה נורא,בזמן ההתקף,הגבירו את מינון התרופה והוא היה מנוטרל כחודש ימים,שבהם לא עבד והיה בבית(פעם אחת היה גם באישפוז),אך לא משהו מעבר לזה. זה אומר,התקף אחד בכל 7 שנים בממוצע,זה לא משהו שאי אפשר לחיות איתו,במיוחד לאור כל היתרונות האחרים שבאדם. אין מה לחשוש מסכיזופרניה במידה והיא מטופלת. רק לידיעתך,בימינו יש את זריקות הקספליון,זריקה אחת לחודש וזהו. הזריקה עובדת מעולה ובכלל שכחנו שהוא היה חולה. מאז התחיל עם זריקות אלה גם לא היו התקפים יותר. אם את אוהבת אותו,אל תוותרי עליו.יש 88% סיכוי שלילדייך לא תהיה סכיזופרניה. תחשבי על זה...כמעט 90% סיכוי שהם יהיו בריאים לחלוטין.

050-2834912 בבקשה הרימי אליי טלפון

מתפקד מצוין,בעל תואר שני,מנהל בכיר בחברה. אני נשוי ויש לי 3 ילדים. את לא מבינה איזה מחלות ובעיות יהיו לאדם בהמשך הנישואין. אף אחד לא מבטיח לך חיים מושלמים עם אדם שאינו חולה בסכיזופרניה. אני מאד סומך על הרפואה המודרנית. בזכות התרופות החדשות,חולים רבים מצליחים לנהל חיים טובים ותקינים,גם אם יש נפילות מידי פעם. אם מדובר בבחור טוב וסך תכונותיו חיוביות.אל תרימי ידיים ותני לזה צ'אנס. בהצלחה.

בסך הכל יש סכיזופרנים שמתפקדים טוב מאד ועם התרופות מהדור השני והשלישי,המחלה די רדומה אצלם,רק שצריך להקפיד לקחת את הטיפול והכל בסדר. אם החולה לא מגיב לטיפול (זה ממש בודדים),אז באמת יש בעיה. אני מכירה המון סכיזופרנים שעובדים והקימו משפחות וחיים טוב ואין סיבה לנדות אותם.

הסיכוי שילדיו יקבלו את המחלה הם מאד נמוכים. רוב הסיכויים(90%) שלא תיהיה להם סכיזופרניה. אחת הבעיות בזמן התקף פסיכוטי זה הסרוב לקבל טיפול,זה בגלל החלק של הפראנויה והחשדנות. אם תקפידי (כל החיים) שילך לקבל את הזריקה,לא תהיה שום בעיה. הוא לא יכנס להתקף נוסף והוא יוכל לחיות חיים רגילים.

היי אשמח לשוחח על בעייתך, אני חולה בן 44 ומבין מאט במחלה , 0546806766 , אני מבין ללבך ומעוניין לעזור

לפ

לפני שהתחתנו הוא סיפר לי על המחלה הוא גם הרים אלי יד זאת היתה הנורה הראשונה אבל בכל זאת החלטתי להתחתן איתו הינו נשואים שנה במהלך הנישואין הוא אמר לי עכשיו אני הרכוש שלו הוא חנק אותי בעט בי עים נעלי עבודה נשך אותי ומשך לי בשערות התגרשנו .לאחר שמונה שנים עשיתי טעות חזרתי אליו פתאום הוא השתנה החבר שלו מהעבודה לימד אותו איך להתנהג לאישה אפילו החבר סידר לנו טיול לאילת ואמר לו תשלם אליה את הטיול תקנה לה בגדים תפנק אותה אולם החבר הבין שזאת מחלה וכמה שהוא ילמד אותו איך להתנהג לאישה זה זמני החבר אמר לי תברחי הוא מסוגל לרצוח ולא יעשו לו כלום .אולם לא ברחתי הוא התחיל לקלל אותי שהיתי מעירה אותו לעבודה הוא טען שזה בגלל המחלה היה קורא לי זונה שרמוטה אמא שלך זונה גם שהיתי מעירה אותו לזריקה וקובעת לו טור לרופא שיצא לו אבססים הוא היה מקלל אותי הבנתי שהוא לא יכול להביא ילדים רק באמצעות הפריה שמונים אחוז סיכוי שזה יצליח 12 אחוז שלא יצא ילד סכזופרן הבנתי שילד יסבול בחיים היום הוא מקלל את אבא שלו ואותי מחר יקלל את הילד שיוולד לנו אים בכלל יכל להביא ילדים הוא גם שיחק ברגשות שלי פעם אמר שהוא רוצה שאני אהיה אמא של הילדים שלו הוא רצה להתחתן שוב אמר שאוהב אותי וניפרד עד שהמוות יפריד בנינו ואז שוב שינה דעתו ואמר שלמרות שיש בנינו אהבה אנחנו לא מתאימים ואז שוב שינה דעתו ואמר מה שנשאר לו בחיים זה אני ואבא שלו ואז שוב שינה דעתו ואמר בואי נשאר ידידים ככה גם היה לא החלטי לגבי העבודה שלו פעם רוצה להשאר בעבודה שלו כמשלוחן יום אחרי רוצה לעזוב ולעבוד בגננות יום אחרי משנה החלטה רוצה לפתוח בסטה ולמכור זבל שאוסף מהאשפה ליד העבודה שלו יום אחרי משנה דעתו רוצה להשאר בעבודה כמשלוחן ושאני יעזוב את העבודה שלי ויעבוד עים אבא שלו בבסטה ונימכור זבל מהאשפה שהוא מוצא ליד העבודה שלו ואז שוב משנה דעתו ורוצה לעבוד בהובלות ואז שוב משנה דעתו רוצה לאסוף ברזל .בקיצר לא יציב לא החלטי יש לו מחשבות לא הגיוניות מי אוסף פח אשפה שאנשים זורקים ורוצה למכור אותם זה הגיוני? הוא לפני שנתיים רדף אחרי השכן שלו עים סכין בגלל כסף עצרו אותו עים שוק חשמלי אושפזו אותו במחלקה סגורה הבנתי שזה לא חיים הפעם סגרתי מעגל אין למחלה הזאת מרפא רציתי שהוא יעבוד וככה הוא יתרפא אבל ספגתי קללות כל יום והבנתי שהוא שמח אני שמחה שהוא בדיכאון גם אני בדיכאון גם אני לא רוצה להיות בדיכאון אי אפשר לא להיכנס לדיכאון שאת חיה עים אדם כזה זה לא חיים

אחרי שימוש של כ 5 שנים התחילו בעיות אם לחץ דם ודופק. הלחץ דם יכול להגיע עד 200 והדופק עד 160. רופא המשפחה אומר להפסיק אם הכדורים. הפסיכיאטר אומר לא להפסיק בשום אופן. אני כבת של החולה לא יודעת מה לעשות. התרופות האלה באמת דופקות לה את הבריאות יותר מאשר הסכיזופרניה . אני לא יודעת מה לעשות

שלום. אי אפשר לאבחן אדם בפורום אינטרנט, בוודאי שלא דרך גוף שלישי. באופן כללי - אם יש בעיות של לחץ דם ודופק צריך לעשות בירור גופני מלא (הרי יש הרבה סיבות ללחץ דם גבוה, לאו דווקא קשורים לטיפול תרופתי פסיכיאטרי). אם בכל הזאת מגיעים למסקנה שהגורם לעליה בלחץ דם זה הטיפול הפסיכיאטרי יש כמה דברים שניתן לעשות: 1) שינוי אורח חיים (כושר גופני, דיאטה וכד'). 2) טיפול תרופתי ללחץ דם. 3) שינוי מינון של התכשיר נוגד הפסיכוזה. 4) אם שום דבר לא עוזר - החלפת התכשיר לסוג אחר שפחות עושה תופעות לוואי מטבוליות. בכל מקרה יש מה לעשות. צריך לפנות לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לתופעות כאלה, למה הפסיקו ליצר אותם ? הבעיה שרצו להחליף לה להולידול , שגרם לה להשתין מתחתיה , הייתה דורכת במקום , רצתה לברוח מעורה ועוד. תופאות לווי נוראיות . Semap לא גורם לתופאות לוואי שכאלה לפחות.

בחצי השנה האחרונה חוויתי 3 חלומות(סיוטים) אשר המשותף לכולם הוא שהייתי סכיזופרן בהם. זה התחיל בכך שלמדתי קצת על המחלה ולאחר מכן היה לי חלום שבו גיליתי כי אימי סכיזופרנית וגם אני ומיד התעוררתי. לאחר מכן היה לי חלום נוסף שאיני זוכר כל כך. היום היה לי עוד חלום שבו הייתי לבד בבית שאני לא מצליח לזהות, היה איזשהו תינוק שהייתי צריך להעביר איתו זמן או משהו כזה. ידעתי שמישהו לקח אותו(כלומר לשמור עליו לא חטיפה או משהו כזה) אבל כל הזמן שנשארתי בבית שמעתי בכי בוקע מהתנור ואף בכי בכללי, בכיי של תינוק. לכל אורך החלום אני משכנע את עצמי שאני זוכר שלקחו את התינוק והכל בסדר אבל עדיין שומע את הקולות. הדלקתי טלוויזיה כדי לא לשמוע את הקולות וזה דיי עזר כי התרכזתי בתוכנית ששודרה. אני לומד קצת פסיכולוגיה אז יש דברים שאני מצליח למצוא להם קשרים, בנוסף אני נמצא בגיל שמתאים להתפרצות המחלה וגם משתמש לא מעט במריחואנה שידועה כמגבירה סיכויים להתפרצות המחלה. אשמח אם מישהו יוכל לחוות דעה, תודה

אתה חולם חלומות,זה לגיטימי שהחלום יהיה הזוי ולא הגיוני.אין לך הזיות ולא מחשבות שווא במצב שאתה ער לא? סביר להניח שזאת לא סכיזופרניה,אלא איזושהי חרדה ואובססיה שהתפתחה כתוצאה מכך שלמדת על המחלה ושייכת את עצמך לקבוצת סיכון.הפחדים האלה כנראה באים לידי ביטוי בחלומות

תודה רבה ענבל

הכותרת של התשובה אומרת מה דעתי על חלומות. המשפט הזה לקוח מהתנ""ך ומיוחס אם אני לא טועה לשלמה המלך. טוב, אני לא דתי אבל המשפט הזה מאוד מתאים כתשובה למה שכתבת. יתכן מאוד שהנושא מטריד אותך ולכן חלמת עליו. בנוסף, זו תופעה ידועה שתלמידי פסיכולוגיה ורפואה בכלל, נוטים ליחס לעצמם או לחפש אצלם תופעות של מחלות שהם לומדים עליהם. בקיצור ולעניין,אין לך סכיזופרניה , לפחות לא בגלל החלומות. זה שאתה בגיל המתאים להתפרצות המחלה לא אומר כלום, יש הרבה כמוך שאינם חולים. תהיה בריא ואני מאחל לך שתחלום חלומות נעימים ובריאים.

שלום, בעלי מאובחן בסכיזופרניה,כבר 5 שנים הוא בן 29 ומטופל כבר קרוב ל 6 שנים בטרופות, עדין לא הגענו למצב של איזון. הו לקח ריספונד, איננוגה אביליפי, עכשיו אנחנו אוחזים ב 600 מ"ג סרקוול כרגע הוא במצב הכי גרוע שהיה אי פעם. תוכל להגיד מבין התרופות הנל אם יש משהו שנחשב הכי יעיל? והאם בכלל קיימת אפשרות לנהל אוארך חיים נורמלי עם המחלה הזאת? תודה עדי

שלום. אי אפשר לאבחן אדם או לתת המלצות טיפוליות דרך פורום אינטרנט. באופן כללי - כל התרופות שאת מציינת נחשבות ליעילות פחות או יותר באותה המידה. יש תרופה אחת שנחשבת מעט יותר יעילה מכל השאר - לפונקס. יש לא מעט מטופלים שהיו עמידים לטיפולים תרופתיים שונים, אך תחת טיפול בלפונקס מצבם השתפר במדדים רבים. התוויות משרד הבריאות קובעות שאם יש כשלון טיפולי עם 2 תכשירים אחרים, ניתן לנסות טיפול בלפונקס. הסיבה שלא נותנים לפונקס מההתחלה היא שיש לה תופעת לוואי נדירה שיכולה לגרום לפגיעה בתאי דם לבנים. לכן כל אחד שמקבל טיפול זה מחוייב בבדיקות דם שבועיות למשך 18 שבועות ואחרי זה פעם בחודש . כמו כן יש ללפונקס תופעות לוואי מטבוליות (כמו למספר תרופות אחרות), כלומר לפעמים יש השמנה, עליה בלחץ דם, עליה בכולסטרול ופגיעה במאזן הסוכר. טיפול מתחילים במסגרת אשפוז או מרפאה ציבורית. בכל מקרה מומלץ הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, קודם כל חשוב לי לציין שהפורום הזה הוא אחד הטובים באתר והתשובות שלך ממש מושקעות.אני קוראת כאן קבוע וכתבת כמה פעמים שכשמישהו שואל "האם יש לי סכיזופרניה?" אז סביר להניח שאין לו. למרות זאת אני מרגישה שמשהו לא בסדר איתי.קשה לי להסתכל לאנשים בעיניים,זה מלחיץ אותי.אני מתבלבלת לפעמים בזמן שאני מדברת, לא מצליחה להשלים משפט כי אני פוחדת שאני לא אומרת את הדבר הנכון. יש לי מחשבות רבות מידי.אני כל הזמן מנתחת בראש סיטואציות שקרו או סיטואציות שלא קרו במציאות (סיטואציות חברתיות בדרך כלל) סיטואציות שהייתי רוצה שיקרו או שהייתי רוצה להמנע מהם.אני כל הזמן בפראנויה.אני תמיד מרגישה שאנשים נגדי,תמיד מרגישה שמרכלים עלי מרגישה שהאנשים שנמצאים בסביבתי לא סובלים אותי גם אם הם לא הראו סימנים לכך.אם נניח חברות מדברות בנחת במרחק שהוא לא מרחק שמיעה אני ישר ניגשת ושואלת על מה השיחה כדי לוודא שזה לא עליי.גם בזמן שזה קורה אני מודעת שאין בסיס לכך אבל זה עדיין מפחיד אותי.גם קשה לי להתערות בחברה-אני מרגישה יותר נחותה ופחות שווה מאנשים אחרים.יש לי גם נפילות במצב רוח- כל דבר קטן מפיל אותי וגורם לי לצאת מתפקוד ולהרגיש ריקנות וחוסר מוטיבציה,חוסר רצון לחיות.ברור לי שפראנויה ומחשבות שווא הן תסמינים של סכיזופרניה, יכול להיות שאני סובלת מזה? או שמדובר בחרדה חברתית?

חשוב לי לציין שבמשך כל הזמן אני מודעת שאנשים לא באמת מדברים עלי אבל אני פוחדת שזה יקרה,פוחדת מדחייה ומבידוד

שלום. שאלה זו, בצורות שונות, אכן חוזרת על עצמה רבות בפורום. כפי שכתבתי רבות - יש לומר שבד"כ רוב האנשים ששואלים "האם יש לי סכיזופרניה" בסופו של דבר לא סובלים מסכיזופרניה אלא (בין השאר) מהפרעות חרדה שונות או הפרעות אישיות, וזאת מפני שבסכיזופרניה יש בד"כ פגיעה בבחן המציאות והתובנה למחלה, לפחות בשלבים הראשונים. לגבי מה שכתבת - באופן כללי אם יש מודעות על כך שמחשבה אינה נכונה (כפי שאת מציינת) - אז לא מדובר בפסיכוזה, וזה לא תסמין של סכיזופרניה. זה יכול להתאים למגוון מצבים אחרים (כגון מחשבות טורדניות, הפרעות חרדה ועוד). בכל מקרה, כפי שנכתב כבר מספר פעמים בפורום - אין סיבה שתסבלי. את יכולה לפנות לפסיכיאטר לצורך טיפול ואבחון. ניתן לפנות למרפאות ציבוריות עם הפניה מרופא המשפחה. כמו כן ניתן לפנות באופן פרטי, לפי העדפתך. יש רשימה של פסיכיאטרים באינדקס הרופאים בפורום. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לדר שלום! בחור בן 27 נמצא בטיפול ריספונד 2 חודשיים וחצי. יחד עם זה גם עישן חשיש. בשבוע האחרון הפסיק לעשן חשיש וזה לאחר תקופה של 10 שנים שימוש. בשביל להקל על הגמילה רופא המטפל רשם סרוקוול 25ג בנוסף לריספונד 2. כי גם עדיין פה ושם יש קולות... הייתי מעוניינת לקבל חוות דעת שלך העם זה טיפול מאתים למצב. תודה

שלום. כפי שנכתב בפורום רבות, לא ניתן לאבחן אנשים דרך פורום אינטרנט ובוודאי שלא לתת המלצות טיפוליות ספציפיות. מכאן שאי אפשר לחוות דעה באם הטיפול הנ"ל מתאים. באופן כללי ניתן לומר שלעיתים אכן נותנים שילובים של תרופות נוגדות פסיכוזה, בהתאם למצב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לדר שלום! לבחור בן 27 שנמצא בטיפול כ3 חודשים ריספונד 2 ושבוע סקורוול 25ג אפשר לקחת כל יום אומגה 3? מה המינון ואיזה סוג של אומגה 3 צריך. תודה

שלום. הנושא של אומגה 3 עולה רבות בפורום. ממליץ לקרוא את השרשור הזה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-16308 יש שם מידע רב שגולש אחר תרם לפורום באדיבותו. בקצרה - יש מחקרים שנעשו בתחום של חומצות שומן "אומגה 3" שהראו השפעה מסויימת על חלק מתסמיני הסכיזופרניה (אבל לא גדולה). יש מחקרים אחרים שמראים פוטנציאל למנוע התקפים אך ללא מובהקות סטטיסטית (והרבה פחות מתכשירים נוגדי פסיכוזה). בכל מקרה זה לא יכול להזיק. יחד עם זאת, מכיוון שהיעילות של אומגה 3 בסכיזופרניה היא שנויה במחלוקת אין מקום למתן המלצה גורפת לשימוש בתכשיר, בוודאי שלא כטיפול יחיד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

יש פה רופא שעונה?

כן

שלום. אישתי אובחנה בצבא כחולת סכיזופרניה - פרנואידית, אנחנו נשואים מזה כ- 17 ויש לנו שני בנים. לאחר הלידה הראשונה, אישתי עברה התקף פסיכוטי "קל" - שנעלם כ-20 דקות לאחר מתן SOS. בלידה השניה ההתקף נמשך כ-18 שעות לאחר מתן SOS. כיום, אישתי מדברת על עוד הריון אחד, ואני חושש מהתקף פסיכוטי נוסף ומהאפשרות שהיא לא תצא ממנו חלילה. כיום היא מקבלת זריקת פלודיקט פעם בחודש ובנוסף היא מטופלת בבלוטת התריס. האם חששותיי מוצדקים ועדיף להימנע מהריון נוסף?

שלום. אי אפשר לאבחן אדם בפורום אינטרנט כך שלא אוכל לחוות דעה על המקרה הספציפי. באופן כללי ניתן לומר שהריון הוא סטרסור מהותי, יש שינויים הורמונלים, יש תרופות שאסור לקחת, יש שינויים באורח החיים, יש לעתים חרדות מפני היכולת לטפל בילד ועוד ועוד. לכן מומלץ להתייעץ עם צוות רב מקצועי - הפסיכיאטר המטפל, עובד/ת סוציאלי/ת ו/או פסיכולוג לצורך עזרה והכוונה. בכל מקרה צריך להדגיש - אין מניעה ממתמודדים בסכיזופרניה להביא ילדים לעולם, להיפך. אולם יש צורך במעקב מסודר ולהיערך מבעוד מועד לאפשריות של החמרות נפשיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שאלה נוספת: הגיל משחק פה תפקיד? דהיינו ככל שמתקדמים בגיל, הסיכוי להתקף ודרגת חומרתו עולים?

רציתי לשאול מהם הנזקים לטווח ארוך ,על מערכות שונות בגוף,כתוצאה מצריכת תרופות נוגדות פסיכוזה? תודה

שלום. השאלה כללית מדי. יש סוגים רבים של תרופות נוגדות פסיכוזה עם פרופילים שונים של תופעות לוואי. בכל מקרה לא מדברים על "נזקים לטווח ארוך" - הרי ה"נזקים" של אי הטיפול גדולים לאין שיעור (נזקים מוחיים, התדרדרות תפקודית, ליקויים קוגניטיבים, אשפוזים חוזרים ועוד ועוד). הדיבור על "נזקים של תרופות פסיכיאטריות" רק מחזק את הסטיגמה על המתמודדים עם הפרעות נפשיות. הרי לא שואלים בד"כ על ה"נזקים מהטיפול ללחץ דם או סכרת" - ולתרופות אלה יש גם לא מעט סיכונים. ולעניין עצמו - בתרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור הישן יכולות להיות השפעות על מערכת התנועה (כגון תנועות לא רצוניות) שלפעמים הופכים לתמידיים (מה שקרוי tardive dyskinesia), אך זה בכל מקרה נדיר. בתרופות החדשות הסיכון לכך קטן בהרבה (למעשה זניח), אך בחלק מהתרופות החדשות (לא כולם) יש סיכון להשמנה ותופעות מטבוליות. אם נשארים במעקב מסודר, ניתן לעקוב אחר המדדים השונים ולטפל בהתאם. ושוב - הנזק באי הטיפול גדול לאין שיעור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני ממתין המון זמן לתגובה.

כן.

לאחרונה אני שומע יותר ויותר על כך של"אומגה 3 " יש השפעת החלמה מדהימה על תאי המוח בשעת התקף פסיכוטי ומונע נזקים הנגרמים לתאי העצבים בעקבות ההתקף. האם ידוע לך על כך?

אני לא הייתי בונה על זה.

אלא כטיפול תומך ומשלים,

שלום. עניתי על השאלה לגבי אומגה 3 מספר פעמים בפורום, ניתן לעשות חיפוש. בכל מקרה להלן הדברים בקצרה: יש מחקרים שנעשו בתחום של חומצות שומן "אומגה 3" שהראו השפעה מסויימת על חלק מתסמיני הסכיזופרניה (אבל לא גדולה). בכל מקרה זה לא יכול להזיק. יחד עם זאת, מכיוון שהיעילות של אומגה 3 בסכיזופרניה היא שנויה במחלוקת אין מקום למתן המלצה גורפת לשימוש בתכשיר, בוודאי שלא כטיפול יחיד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לגבי אומגה 3 - ישנם מספר מחקרים המראים שלאומגה 3 מסוג מסוים (עם ריכוז EPA מסוים) יש אפקט של מניעה אצל אנשים בשלב ה"פרודרום" , קרי בשלב המקדים את התפרצות המחלה. מחקרים אלו נעשו על מספר לא מועט של נבדקים ולאורך כמה שנים כך שיש תקווה , אך על מנת לתת לדבר משנה תוקף , חוזרים על מחקר זה במספר נרחב של מקומות בעולם ועם מספר גדול הרבה יותר של נבדקים שיקבלו מידי יום תוסף PUFA וייבדקו כמה אחוזים מהם ייפתחו בסוף סכיזופרניה לעומת כמה שלא. בכל אופן, תישאר אופטימי.ממחקרים וממכונים ברחבי העולם , יש תקווה למניעה של הופעת המחלה אצל אלו בסיכון. הטיפול המוצע כרגע כולל טיפולים פסיכולוגיים, מתן תוספי מזון מסויימים (כגון אומגה 3) וממתן תרופות אנטי-פסיכוטיות במינון נמוך. כולי תקווה שגם בארץ יהיה גוף שייקח על עצמו משימה קדושה זו של מניעת המחלה אצל אלו שבסיכון כפי שכבר קיים ברחבי העולם במספר גופים. הדבר ייתן המון תקווה להורים שאחד מבני הזוג סובל מהמחלה, ומעוניין למנוע את הופעת המחלה בילדיהם המשותפים. זאת עקב הסיכון התורשתי.

שלום, יש לי שאלה - במצב שבו חולה מאובחן בסכיזופרניה, ולאחר כמה שנים לוקה בסרטן - האם בשל האבחנה הראשונה יש איזהשהיא מניעה מלרשום לו מריחואנה רפואית? או שלמעשה עצם העובדה שיש לו סרטן מאפשרת לו ליטול מריחואנה רפואית?

האם חולה סכיזופרניה יכול להעזר במריחואנה רפואית במקרים של סרטן?

שלום. אין תשובה חד משמעית. זה תלוי בסוג הסרטן, בדרגה של הכאבים, במצב הנפשי ועוד גורמים רבים אחרים. קיום של סכיזופרניה לא שולל זאת לחלוטין (אם כי מעלה את הסבירות לתשובה שלילית). יש לפנות לפסיכיאטר המטפל לקבלת חוות דעת בנושא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אימי סובלת מסכיזופרניה מגיל 40 +.-. סבתא שלי מצד אימי חלתה בגיל המעבר, אבל לא מאובחנת ולא חיה בארץ. אני בת 32 , התחלתי לסבול מחרדות, שאני מנסה להתמודד איתם לבד . בזמן האחרון הפחדים התגברו בעיקר בגלל שנחספתי למידע על סכיזופרניה ותורשה. האם יש לי על מה לדעוג, האם חרדה יכולה לסמן לי שאני בסיכון ובכלל מה לעשות? אני לא כל כך רוצה תיפול תרופתי לחרדה. ועוד שאלה, קראתי באינטרנת גם על מחקר שקבע כי למי שיש גן שקשור לסכיזורניה , סיגריות יכולות לעורר את המחלה. האם זה נכון?

ראשית בעניין הסיגריות. אין שום קשר בין עישון להתפרצות סכיזופרניה.ממש ממש לא. בעניין החרדה מסכיזופרניה מומלץ מאוד לפנות לייעוץ פסיכולוגי . שיחה על הנושא עם איש מקצוע יכולה לעזור לך להתמודד. גילוי נאות; אני לא רופא.

http://www.huffingtonpost.co.uk/2012/03/26/smoking-schizophrenia-risk-factor-scientists-research_n_1379920.html

לא לכל האוכלוסיה

שלום. התורשה של סכיזופרניה היא מורכבת. גם אם יש הורה אחד שסובל מסכיזופרניה, הסיכוי שזה יעבור לילד הוא כ-12% - כלומר עדיין מירב הסיכויים (88%) הם שזה לא יעבור בתורשה. בנוסף, חרדות בפני עצמם אינם גורם סיכון לסכיזופרניה. בד"כ אנשים שסובלים מחרדה שמא יש להם סכיזופרניה - לא לוקים בהפרעה זו (וכתבתי על כך רבות בפורום, ניתן לעשות חיפוש). לגבי עישון - עישון לא גורם לסכיזופרניה. המחקר שצוטט פה מדבר על גן מסויים שמשפיע על מעשנים, ואלא ממצאים ראשוניים בלבד, ובכל מקרה האפקט הסטטיסטי הוא זניח. יש לומר שיש מספיק סיבות לא לעשן - מחלות כלי דם (כולל מחלות לב, שבץ מוחי), סוגים רבים של סרטן, פגיעה בתפקוד מיני ועוד ועוד. בכל מקרה - אם את סובלת מחרדות - מומלץ לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג לצורך בירור מעמיק והמלצה על טיפול (לאו דווקא תרופתי) לפי הצורך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

קרוב משפחה חולה בסכיזופרניה מגיל 18. כיום הוא בן 60. המצב שלו הכי רע שחולה סכיזופרניה יכול להיות. לצערי לא טופל כראויי. אם היה מטופל האם מצבו היה היום טוב יותר? האם העובדה שקיבל את המחלה בגיל 18 לא כבר נחרץ גורלו? בגיל 18 הפסיכיאטר שטיפל בו ניבא אחד לאחד את הזוועה שמתרחשת היום. עד כמה למשפחה יש השפעה על שיקום חולה סכיזופרניה?

שלום. מחקרים רבים מראים, מעל לכל ספק, שטיפול מוקדם משפר את תסמיני ההפרעה, שהטיפול יכול להאט או לעצור את ההתדרדרות הקוגניטיבית, שהוא משפר יכולות שיקום ועוד ועוד. יש מחקרים שמראים שיש האטה בירידת הנפח של החומר האפור במח אם מתחילים טיפול כמה שיותר מוקדם. יחד עם זאת יש לומר שתחת הכותרת של "סכיזופרניה" יש שונות רבה בין המתמודדים השונים, לפעמים יש שיפור ניכר במצב אך לפעמים, למרות טיפול אינטנסיבי, יש עמידות לטיפול והתדרדרות לאורך זמן. לגבי שאלתך השניה - למשפחה אכן יכולה להיות השפעה טובה על אפשרויות השיקום, מומלץ לדבר עם גורמי הרווחה לקבלת פרטים. כמו כן ניתן לפנות למסגרות שונות בקהילה כגון ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il לקבלת עזרה והדרכה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הבת שלי מקבלת קספליון 75 מ"ג בזריקה קרוב לשנה ,עקב התקף פסיכוטי אחד ויחיד. הפסיכיאטר המטפל רוצה להפסיק את הטיפול מאחר וביתי חזרה לחיים מלאים ורגילים(סטודנטית לתואר שני). קראתי באינטרנט שמומלץ לתת את הטיפול בקספליון למשך שנתיים לפחות כדי למנוע התקפים נוספים (במיוחד מאחר והיא נכנסת לתקופת לחץ ומתח של בחינות). ברצוני לשאול, מהו הזמן המינימלי לקבלת קספליון? האם הנתון של -שנתיים- טיפול,הוא הכרחי או אינו חייב המציאות? הערה- הרופא המטפל אמר לי מפורשות שהוא ירשום אבחנה של סכיזופרניה,למרות שלאחר התקף אחד,הוא כלל אינו בטוח שמדובר באמת במחלה זו,אבל לצערו,אין דרך אחרת לקבל קספליון דרך קופות החולים. אני כאמא חייבת לעשות הכל כדי שהתקף נוראי שכזה לא יקרה שנית. לדעתי,אחת הדרכים היא לא להפסיק את הטיפול לפני תום שנתיים ימים מההתקף,האם אני צודקת? אשמח לשמוע דעתך. ורק עוד הערה, ההתקף לא נגרם מסמים או אלכהול,אלא פשוט מלחץ ומתח בלימודים.

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט, ומכאן שלא אוכל לחוות דעה לגבי הפסקת הקספליון במקרה הזה. ניתן לומר מספר דברים כלליים בלבד: 1) במידה ולא מדובר בסכיזופרניה אלא בהתקף פסיכוטי יחיד בעבר, וכעת אין סימנים כלשהם של הפרעה נפשית (ואת זה יוכל לקבוע רק הפסיכיאטר המטפל) - אז אכן ניתן לשקול הפסקה הדרגתית של הטיפול. 2) אי אפשר לדעת בוודאות אם יהיה התקף חוזר או לא. ניתן רק לחוות דעה קלינית בהתאם לבדיקה מקיפה, ואז להגיע להחלטה משותפת (שוב, דרך הפסיכיאטר המטפל). 3) אין נתון חקוק באבן של "שנתיים" של טיפול. הכל תלוי במצב הנפשי ובהערכה הקלינית של הפסיכיאטר. אפשר להפסיק טיפול לפני כן, אחרי כן או בכלל לא - בהתאם למצב. בד"כ נהוג לתת טיפול לפחות שנה לאחר התקף פסיכוטי, אבל שוב, זה משתנה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אחותי עברה התקף פסכוטי. כיצד אפשר לדעת שזה קשור למחלת הסכיזופרניה? בגיל 15 היא עברה טראומה ממות של אדם קרוב שנפטר מהמחלה. היום בגיל 27 יש אדם קרוב אחר שחולה במחלה ואנו חושבים שזה מה שגרם להתקף הפסיכוטי. תודה

שכחתי לציין שחודש אחרי ההתקף היא סובלת מחרדות.

אי אפשר לאבחן או להציע טיפול על פי מידע באינטרנט. האם היא מטופלת? האם מקבלת תרופות? הסיבה להתפרצות המחלה לא ממש חשובה בשלב זה , חשוב יותר שתקבל טיפול ותחלים.

שלום. כפי שענו פה, אכן אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי יש לומר שהתקף פסיכוטי בפני עצמו אינו מעיד בהכרח על סכיזופרניה, להיפך, מעל 50% ממקרי הפסיכוזה אינם קשורים לסכיזופרניה אלא למגוון סיבות אחרות (כגון סמים, הפרעות במצב הרוח, הפרעות אישיות מסוימות, מחלות גופניות, סטרס קיצוני ועוד). יש להמשיך מעקב לאורך זמן לצורך גיבוש אבחנה, ואת זה עושים דרך הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, אני חייבת ייעוץ לגבי מה לעשות עם חמותי. היא בת 68 שסובלת מסכיזופרניה מגיל צעיר.הייתה מאושפזת כמה פעמים בארגנטינה ומאז שעלתה לארץ לא מקבלת טיפול. היא חושבת שהיא בריאה- לא הולכת לאף רופא-מתה מפחד של רופאים. עוברת בית כל שבועיים-תמיד כי יש שכן ערבי או אטיאופי או הבעל דירה לא אוהב אותה או נכנסים לגנוב לה. שיבינו הראש שלה" היא קונה עגבניות, אחרי כמה ימים העגבניות עוברות תהליך טעבי שהם יותר בשלות ואז יותר אדומות היא טוענת שנכנסו לה לבית והחליפו את העגבניות שהיא קנתה" זה רק דוגמה אחת. היא תוקפנית גם כן- אסור לה לראות ילדים או חרדים שהיא מתחילה לצעוק ממש חזק כלפהם. פעם אחד שמתי את הידיים שלי בכתפיים שלה והיא מכה אותי. בגלל כל המצב הזה אנני יכולה לתת הכתובת של הבית שלי, היא צועקת לשכנים, אלימה כלפי הילדות שלי, לא מבינה זמנים באה מתי באה לה ואם אנו לא בבית עושה בלאגן בבניין וכו. עכשיו היא ברחוב בתל אביב, יצא מהחדר שהכשירה שוב עם בעיות עם השכנים ואף אחד רוצה להשכיר לה בית של חדר עד 1500 ש"ח שזה התקציב שלה- מקבלת ביטוח לאומי. מה אני אמורה לעשות?איך לאשפז אותה? אני אבודה לדמרי. בבקשה תעזרו לי....

במצב שאת מתארת אם היא מהווה סכנה לעצמה או לסובבים אותה ניתן לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי בלשכת הבריאות שבאזור מגורייך (משרד הבריאות). תתארו את המצב שלה והוא כבר ישקול אם יש צורך בבדיקה פסיכיאטרית ואם יש מקום לאשפוז כפוי. למיטב ידיעתי הפניה לפסיכיאטר המחוזי לאחר שתתקשרו היא בפקס. אם אתם מאזור תל אביב לשכת הפסיכיאטר נמצאת ברחוב הארבעה קרוב לסינמטק. מס. הטלפון אפשר באינטרנט או 144.

שלום. אני מצטרף לתשובה שקיבלת. אם היא אכן מסוכנת לסובביה (ולפי התיאור שלך היא אלימה כלפי הילדות שלך ועוד) - אז יש לשקול פניה לפסיכיאטר המחוזי לבקשת הוראת בדיקה לבית חולים פסיכיאטרי. הדרך הטובה ביותר היא לארגן ביקור בית של איש מקצוע - כלומר רופא משפחה, עובד/ת סוציאלי/ת או פסיכיאטר (באופן פרטי), והם כבר יפנו לפסיכיאטר המחוזי במידת הצורך. אפשרות אחרת - אם יש אלימות מיידית - ניתן לפנות למשטרה (והם, על פי שיקול הדעת שלהם, יכולים לקחת אותה לבית חולים פסיכיאטרי או לבקש מבית משפט צו הסתכלות). בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם גורמי הרווחה ועם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לכם, בני בגיל 35, הוא חולה בזכיזופרניה פרונואידית, והוא , והוא מטופל ע"י זריקות קלופיקסול, אני רואה באתר הפורום, שחולי זכיזופרניה, חלק נוטלים, קפסליון, או תרופות אחרות, שאלתי היא האם יש כל מיני מצבים של זכיזופרניה? ולה כל חולה אחר מקבל טיפול בתרופה שונה, האם לא כל חולה הזכיזופרניה, אותה המחלה? תודה רינה

שלום. כבר התייסתי לסוגיה זו מספר פעמים בפורום. בקצרה - סכיזופרניה היא למעשה "כותרת על" למגוון הפרעות עם מספר מאפיינים משותפים - פסיכוזה (מחשבות שווא ו/או הפרעות בתפיסה ו/או הפרעות בהלך החשיבה) ברמה זו או אחרות, פגיעה תפקודית במידה זו או אחרת, +-סימנים שליליים כלשהם ומשך זמן מסויים. בהחלט לא מדובר בהפרעה זהה אצל כולם. יש אמנם חלוקה ל"תת סוגים" - סכיזופרניה פראנוידית, בלתי מאורגנת, קטטונית או אחרת - אולם גם בתוך "תתי הסוגים" יש שונות ניכרת מאחד לאחד. כמו כן אנשים שונים מגיבים לתרופות בצורה אחרת מסיבות שאינן דווקא קשורות למצב הנפשי - מהירות פירוק בתרופות בכבד, פינוי כלייתי וכד'. כך שהטיפול של כל אחד משתנה בהתאם לתסמיניו, בהתאם לגנטיקה שלו ובהתאם לתגובה הקלינית. כמו כן יש להזכיר שהטיפול התרופתי הוא רק נדבך אחד, ואין להזניח התערבויות פסיכולוגיות שונות וטיפולים שיקומיים, בהתאם למצב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בתי בשנות העשרים לחייה מקבלת מזה 3 שנים טיפול פסיכולוגי משולב בטיפול פסיכיאטרי, עשתה טסטים למיניהם בהפניית הפסיכיאטר. במשך כל התקופה הזו ניסינו לבדוק אצל המטפלים מה מצבה והאם ניתן כהוריה להשתלב בטיפול. למרות שתפקוד הבת ירוד, לא הייתה היענות מסיבות חסיון רפואי. היום לאחר כ-3 שנים הסכימו לשמוע אותנו טלפונית ובעקבות כך לקבוע שהתרופות בהן טופלה עד עכשין לא מתאימות וכי הבעיה הרבה יותר חמורה. האם במצב בו הבגיר אינו בגיר תפקודית, לא ניתן לשתף בני משפחה כדי ליעל את הטיפול ולמנוע סבל ארוך ומתמשך?

שלום. זו סוגיה לא פשוטה. זה נכון שבאופן עקרוני בד"כ עדיף לשתף את בני המשפחה בתהליך הטיפולי ובהחלטות השונות, וזה רק מעלה את הסיכויים לשיפור נפשי כמו גם את ההבנה של המשפחה על ההפרעה עצמה. יחד עם זאת - יש לכבד את העובדה שאדם מעל גיל 18 הוא בגיר וזכותו להחליט את מי הוא משתף במצבו, והרופאים מחוייבים להחלטתו בשל חסיון רפואי. כמו כן לפעמים יש משפחות שאופן ההתערבות שלהם מזיק (כשיש ביקורתיות יתר, אווריה טעונה וכד') וגם את זה יש לקחת בחשבון. לגבי שיתוף בני משפחה בניגוד לרצון המטופל - דבר כזה יתאפשר רק במקרים שהאדם מוכרז ע"י בית משפט כלא כשיר לנהל את ענייניו הרפואיים - ויש צורך במינוי אפוטרופוס. אם ההחלטה במקרה זה היא למנות את בני המשפחה כאפוטרופוס - אז ניתן (וגם אז לא תמיד) לערב את המשפחה בעניינים הרפואיים גם ללא הסכמת המטופל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מתחברת לסוגיה שעלתה פה. לעתים, בשם "שמירת הסודיות/חיסיון" נגרם עוול עצום למטופל. במיוחד בתקופות בהן לכל הסובבים את המטופל (בני המשפחה, חברים, ובכלל זה הצוות הטיפולי) ברור וידוע כי מצבו הנפשי של המטופל נמצא בגרסיה (לעתים בשל הפסקה בנטילת התרופות). לדעתי, זו סוגיה חשובה ומשמעותית ועל הגורמים המקצועיים לקיים דיון אודותיה ולאתר דרכים בהן נכון יותר להגמיש את המדיניות.

שלום רב. רציתי לדעת: 1)האם התרופה bl -1020 נכנסה כבר לשימוש בארץ? 2)תוך כמה זמן היא משפיעה הן מבחינה אנטי פסיכוטית והן מבחינת התסמינים השליליים שי הסכיזופרניה? בתודה מראש, רינת.

שאלו על זה כאן בעבר ואם תעשי חיפוש לאחור תוכלי למצוא תשובות. התרופה עדיין בשלבי מחקר ולא נמצאת למכירה בבתי מרקחת.

מדובר על נער בן כ21 וחצי, בערך שסבל בעבר מסזוכרמניה הזה, ועכשיו כניראה לפי הסימפטומייזר שלכם סובל מ-ציקלותימיה מכונה גם "הפרעה ציקלותימית", או מדו קוטביות. השאלה האם יכול להיות שהדו קוטביות היא מהתרופה ? כעת אני לוקח סרוקוואל רגיל (למרות שעוד כשבוע אעבור לXR) ולפני חודש סיימתי טיפול בזיפרקסה 5 מג האם יכול להיות שהזיפרקסה גרמה לי להרגשה של דו קוטביות ? והאם סרוקואל 300 מג היא תרופה הכי טובה לגיל (21.5) ולמקרה זה (פסיכוזפניה בעבר ונראה כמו דו קוטבי בערב בהווה) ?

שלום. 1) לא ניתן לאבחן אדם לפי "סימפטומייזר" ממוחשב זה או אחר (אפילו אם זה מהאתר הזה...). אבחון נעשה רק ע"י פסיכיאטר ובד"כ רק לאורך זמן ולא ע"פ בדיקה יחידה. 2) דוקוטביות אינה נוצרת מטיפול תרופתי. אמנם יש מקרים שמתן תכשיר נוגד דכאון (שזה לא סרוקוול או זיפרקסה) יכול לגרום למצב של מאניה - אך ברב המוחלט של המקרים האלה זה רק "חושף" את הנטיה הדוקוטבית ולא יוצרת אותה. 3) לא נותנים תרופה לפי גיל, אלא לפי המצב הנפשי. הכדורים שאתה מציין - סרוקוול ויזפרקסה - שניהם תכדורים נוגדי פסיכוזה טובים. בכל מקרה מומלץ לפנות לפסיכיאטר המטפל לצורך אבחון מעמיק והמלצה טיפולית בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני לפני חודש התחלתי לעבוד במסעדת לילאן יש שיפור במצבי אני מרוויח 12"ש"ח בעשה 8 שעות ביום אני עובד(אני מבקש להודיע שאני זה שמצאתי את מקום העבודה בשוק פתוח אני כן דאגתי לעניני באמת אבל אני רוצה המלצות וחוות דעת פסיכיאטרית לביטול אפוטרופוס אני מרוויח 250 ש"ח בכל שבוע ממקום העבודה בחוץ באמת זה 2900 ש"ח בחודש אני מרוויח באמת הטלפון שלי הוא 0577761313

יש קשר בין אפוטרופוסות לשכר מנימום ? לא ידעתי, טוב לדעת לפני שאני ממנה לי אחד כזה...

שלום איתן. ההמלצות למינוי אפוטרופוס או ביטולו אינם קשורים בהכרח ליכולת ההשתכרות, אלא ליכולת לנהל את עניינך הכספיים והגופניים והיכולת שלך להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של החלטות טיפוליות וכלכליות. לצורך כך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל ולעו"ס המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב. לדודה שלי (אחות של אימי) יש סכיזופרניה. מה הסיכוי שלי או של ילדיי לחלות במחלה הארורה הזו?

שלום. שאלות אלה חוזרות על עצמן לא מעט בפורום. ניתן לעשות חיפוש. כמו כן סכיזופרניה היא לא "מחלה ארורה" כדבריך, אלא הפרעה שניתן לטפל בה היום במגוון דרכים תרופתיים, פסיכולוגיים ושיקומים ובמקרים רבים לחזור לרמות תפקוד טובות. בכל מקרה להלן התשובות: שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. כך שבמקרה שלך אם לך אין סכיזופרניה וגם לבעלך אין - אז הסיכוי שזה יעבור לילדים הוא בגדול כמו באוכלוסיה הרגילה - 1% בלבד. ובכל מקרה האחוזים הם סטטיסטיקה בלבד וכך יש להתייחס אליהם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

דר אהוד ססר שלום , יש לי חברה שגרנו איתה ביחד שנתיים באילת לפני כ11 שנה ומאז שמרנו על קשר און אנד אוף ... לפני כחמש שנים בערך התחלנו לשים לב אני וחברותי הנוספות שהבחורה שהכרנו זאת לא בחורה שבקשר איתנו היום .. היא התחילה להיות פרנואידית סיפר סיפורים שבכל מקום עבודה שהיה לה תמיד התרידו אותה וגם סיפרה שמישהו נכנס לה הביתה ומזיז כל הזמן את הדברים שלה והיא גם שומעת כל הזמן רעשים...שחוץ ממנה כמובן אף אחד לא שומע .. נעלמות לה תקופות זמן היא חושבת שהיא חיה בתקופה של לפני 10 שנים והיא לא זוכרת אנשים מהתקופה האחרונה וגם נזכרת פתאום באיזשהו חפץ שמישהו לקח לה לפני 10 שנים...או שהיא לא זוכרת מה היא עשתה מלפני כמה שעות לגופו של עניין המצב לא טוב אנחנו החברות שלה לא יודעות מה אנחנו יכולות לעשות כדי שהיא תאובחן כי היא לא מוכנה לשמוע על לגשת לדבר עם איש מקצוע ומתחילה לתקוף עם מדברים איתה על זה ..ההורים שלה לא בעניין ממש התנערו ממנה ומשם לא יכולה להגיע שום עזרה ... מה אנחנו יכולים לעשות ? כיצד לפנות ? אנחנו מפחדות שזה הולך להסתיים לא טוב .. אשמח לשמוע את תגובתך תודה מראש

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט, וודאי שלא דרך גורם שלישי. יכול להיות שיש בעיה נפשית, יכול להיות שלא, אי אפשר לדעת עד שהיא לא תבדק. וכל עוד היא אינה מעוניינת להיבדק, והיא לא מסכנת את עצמה או אחרים - אי אפשר להכריח אותה (הרי מדובר בזכויות פרט יסודיות - האוטונומיה של האדם על גופו). כל מה שנותר לעשות זה להיות שם לצדה ונסות לשכנעה לפנות לעזרה במידת הצורך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לילד בן 7הסובל מADHD+טוראט+ויסות+התקפי זעם אנחנו נותנים מינון של 2.5 מ"ג(חצי כדור של 5) נאמר לנו לתת בערב. שאלות 1.מה ההבדל בין מתן התרופה בבוקר או בערב.2.לכמה זמן ההשפעה של מינון 2.5 מ"ג.3.האם יכול להישאר במינון כזה כשיש תוצאות חיוביות בהתנהגות או לעלות ל 5 מ"ג.4.מתי אפשר לעשות הפסקה עם הכדורים?האם מומלץ לעשות הפסקה מידי פעם במידה וכן לאיזה תקופה?ובאיזה מינון חוזרים?האם גודל הכדור 10מ"ג ניתן לפירוק של 4 חלקים(2.5מ"ג)וע"י כך לחסוך בעלות הכדורים היקרים?האם הכדור עוזר לקשב גם?האם יש סיבסוד של הכדורים למי שיש כללית פלטיניום ומאיזה גיל ומה עלות הכדורים? מקווים שתוכלו לעזור לנו במתן תשובות וע"י כך לעזור לנו להבין בכדי שניתן לילד את הטיפול הטוב ביותר עבורו

שלום. תשובות: 1) המינון נקבע ע"פ החומרה והאבחנה. כמו כן המינון הוא מאד אינדיבידואלי. לכן מתחילים במינון נמוך ועולים בהדרגה עד לקבלת התגובה הרצויה. 2) אין הבדל מהותי בין מתן בבוקר או בערב. אביליפי היא תרופה הניתנת פעם ביום והיא עובדת ל-24 שעות. מה שכן - היא לא מרדימה ולכן אין מניעה לתת אותה בבוקר, אם רוצים. 3) הפסקות בטיפול עושים רק בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל לפי המצב הקליני. 4) אם יש בעיה כלכלית במינון הכדורים - עדיף להחליף לטיפול זול יותר ולא לתת את התרופה במינון נמוך מדי בשל סיבות כלכליות, כי אז מפסידים בכל החזיתות (גם משלמים לא מעט כסף וגם לא משיגים יעילות קלינית). 5) הכדור אינו מיועד להפרעות קשב. יחד עם זאת - אם יש בעיה של ריכוז שנובעת מפסיכוזה - אז זה יכול יעזור. מצד שני, אם הפרעת הריכוז היא רק על רקע ADD - אז האביליפי בד"כ לא יעזור. 6) למבוגרים (מעל גיל 18) הסבסוד ניתן רק אם יש אבחנה של סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית או הפרעה ביפולרית. בילדים יותר קל לקבל אישור גם בהפרעות אחרות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום דר אני פיזיותרפסטית שעובדת במשרד הבריאות ומנסה לאתר מחקרים שמוכיחים את יעילות הפיזיותרפיה לחולי נפש, במאמר של דר איתי זיו מ 15.11.10 הוא מדבר על מחקר שנעשה בהולנד בשנת 2010 על ההשפעה של אימון גופני על חולי סכיזופרניה. אשמח אם תוכל לשלוח לי את שם המחקר, ואם יש לך עוד מחקרים שנעשו לאחרונה על פיזיותרפיה בבריאות הנפש אשמח גם לקבל תודה רבה ובכבוד רב

שלום. אני לא יודע על איזה מחקר בדיוק דיבר ד"ר איתי זיו - יש לפנות אליו. לגבי מציאת מחקרים על פיזיותרפיה וסכיזופרניה: פשוט צריך להריץ במאגר הרפואי (pubmed) את המונחים ולקבל תוצאות. עשיתי בשבילך חיפוש ראשוני: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=physiotherapy%20schizophrenia והנה מאמר ספציפי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22052946 בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה רבה דר.

אני חולה ונוטלת סוליאן ופריזמה כשנה אנו חוזרים לארה"ב בקיץ וידוע לי שסוליאן אינה מאושרת על ידי הf.d.a מה עליי לעשות כדי לא לצאת מהאיזון שהושג? האם לקיחת סוליאן בארה"ב תהיה חוקית? האם עליי להחליף תרופה? והאם ידוע לך מה אני צריכה לעשות שם כדי להיות מבוטחת גם עם הסכיזופרניה?

שלום. אין שום בעיה חוקית ליטול סוליאן בארה"ב, בדיוק שכמו בארץ ניתן ליטול תרופות שאושרו בארה"ב אך לא ע"י משרד הבריאות. יש הרבה דוגמאות בארץ שמייבאים תרופות מחו"ל באופן מסודר דרך בתי המרקחת (למשל סטרטרה או אדרל להפרעת קשב). בארה"ב זה אותו דבר - ניתן לייבא את התרופה באופן פרטי מאירופה (יש מאות אתרי אינטרנט שעוסקות בכך) וזה חוקי לגמרי כל עוד יש מרשם מרופא. בהערת צד - זה אכן מוזר ותמוה שתרופה שהיא יעילה, ותיקה ומוכחת במאות מחקרים כמו סוליאן משום מה לא מאושרת ע"י ה-FDA. בד"כ הסיבות הן כלכליות - לא משתלם לחברת התרופות לשלם את העלות של האישור מכיוון שיש כבר (או בקרוב) יצור גנרי. לגבי ביטוח - יש חברות ביטוח (לא רבות לצערי) שמבטחות גם הפרעות נפשיות, יש לברר לפני הנסיעה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מתמודדת עם סכיזופרניה כבר כמעט שנה מטופלת בסאפריס 10 מג.. היום בביקור אצל הפסיכיאטרית היא אמרה לי שהיא רוצה להוריד לי את המינון של התרופה ובעתיד אולי להפסיק אותה. האם הדבר נפוץ? הייתי בטוחה שהתרופות הן לכל החיים..

שלום. אין אפשרות לתת תשובות ספציפיות דרך פורום אינטרנט, כך שלא אוכל לומר לגבייך אם ההחלטה היא נכונה או לא. באופן כללי ניתן לומר שאכן, סכיזופרניה היא בד"כ הפרעה שדורשת טיפול לכל החיים, אולם יש מקרים לא מעטים יוצאי דופן - מקרים בהם יש החלמה, מקרים שיש שיפור ניכר ואפשרות להוריד מינונים כמו גם מקרים שבהם מגיעים למסקנה לאחר מעקב שבדיעבד לא היה מדובר בסכיזופרניה אלא בהתקף פסיכוטי על רקע אחר (כגון סמים, הפרעה גופנית, סטרס קשה ועוד) - וכעת כבר אין צורך בטיפול תרופתי. ההחלטה היא של הפסיכיאטר המטפל והיא בד"כ מתקבלת לאחר תקופת מעקב משמעותית (בד"כ שנה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, לפני מספר שנים אובחנתי כחולה בסכיזופרניה - אושפזתי עקב התקף פסיכוטי בכפייה למספר ימים (לדעתי לא סבלתי מפסיכוזה, אבל אינני נכנס לויכוח על מה שהיה בעבר - בכל מקרה זה מה שתועד בתיק הרפואי). כל זה היה אירוע חד פעמי. כיום אני מתפקד בצורה מלאה במישורים שונים של החיים, והפסיכיאטר המטפל בי טוען שהחלמתי לחלוטין, ומאשר זאת בכתב. כמו כן הפסיכיאטר קבע שאני לא זקוק לתרופות מכל סוג שהוא. אני מאד רוצה ללמוד רפואה או רפואת חירום (פראמדיקים). יש לי נתוני קבלה לצורך העניין (פסיכומטרי), וגם תואר שני מאוניברסיטה במקצוע אחר. השאלה היא האם יש בכלל סיכוי שיקבלו אותי לרפואה/פראמדיקים/סיעוד באחת האוניברסיטאות בישראל? או שאנשים עם רזומה של אשפוז כפוי יכולים "להמשיך לחלום" על דברים מהסוג הזה?

אולי שווה לציין שיש לי גם נכות קבועה בהקשר הזה, אבל לא אכפת לי לוותר עליה במידת הצורך. אתה חושב שהמוסדות פונים למל"ל ובודקים איתם נכויות וכו'? אשמח להמלצה כללית כיצד לפעול בכדי לבדוק את העניין ? עם מי כדאי לדבר? תודה שוב

ראיתי שבכל מוסד מחייבים למלא אותו. שואלים שאלות כמו האם סובל או סבלת בעבר ממחלת נפש ? האם אושפזת? אם אכתוב: "כן, אבחנו אותי כסכיזופרני, והייתי באשפוז כפוי במשך שבוע אחד , לפני כמה שנים. אבל מאז אני בריא בלי תרופות ורצ"ב אישור עדכני" . יש סיכוי שזה ישכנע אותם ? אשמח אם תוכל להגיד לי בכנות כדי לא לטפח אצלי תקוות שווא . נמאס לי להתאכזב מדברים... :)

שלום. אני לא יכול לענות מטעם הפקולטות לרפואה. באופן עקרוני מצב בריאותי (כולל מצב נפשי) הוא עניין פרטי ואין להפלות קבלת אדם לעבודה או לימודים על רקע זה, _אבל_ יש מקרים יוצאי דופן כגון עבודה במשרדי ממשלה, עבודות בטחוניות ולפעמים גם לימודי רפואה - אולם התשובה אינה אבסולוטית. בקבלה ללימודי רפואה יש מרכיב של התרשמות אישית (ברב המוסדות יש ראיון אישי בנוסף לשאלוני אישיות שונים) כמו גם טפסי הצהרה בריאותית. אבחנה של הפרעה נפשית זו או אחרת אינה שוללת קבלה ללימודים באופן אוטומטי - זה תלוי ברושם הכללי של ועדת הקבלה מנתונים כגון החומרה של ההפרעה, המצב הנוכחי, מידת הפגיעה (אם בכלל) בתפקודים הקוגניטיבים וכד'. ההמלצה שלי - לפנות לפקולטות השונות ולברר. מן הסתם אתה לא חייב להזדהות בשלב הבירור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אפרים אשמח לקבל פרטים של פסיכיאטר שלך. אני מעוניינת לקבוע פגישה אליו. מודה מראש

שלום רציתי לדעת על בטיחות קלופיקסול בהריון לוקחת 10 מ"ג

שלום. קלופיקסול היא תרופה יחסית בטוחה בהריון, אך בכל מקרה יש לזכור שאף תרופה אינה בטוחה ב-"100%" ויש לשקול כל מקרה לגופו (כלומר היתרונות אל מול החסרונות בטיפול). יש לזכור שגם בהחרפות נפשיות (כגון פסיכוזה, מאניה או דכאון) נגרם לנזק לעובר (הן במהלך ההריון והן לאחר הלידה במגוון של פרמטרים שונים) ונזק זה במקרים רבים עולה בעשרות מונים על הנזק הפוטנציאלי הנמוך בנטילת התרופות. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. כמו כן ניתן להתייעץ עם המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות בירושלים. יעוץ טלפוני: 02-6243669,02-6243663. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שאין מחקר על התרופה הנ"ל

שלום לכם, בני בגיל 37, הוא מטופל ע"י זריקות פעמיים בחודש, כל שבועיים הוא מזריק 200 מ"ג קלופיקסול, כל הזמן הוא מתלונן, שבימים הראשונים של הזריקה, קשה לו לישון, בערך 3 לילות, לאחר מכן זה מסתדר לו, אבל זה מפריע לו בתפקוד ביום, פנינו לפסיכאטר המטפל, והוא הצעיע לו להשתמש בכדורי שינה, באותם הלילות שהוא לא יכול לישון, הוא השתמש בכדור שינה בשם בונדרומין, אך ללא הועיל, אז מה עושים? זה מאד מפריע לו, האם אין אפשרות אחרת? אולי לשנות תרופה חדשה בשם קספליון, כמובן שיש לשאול קודם את הרופא המטפל, אגב האם זה גורם לא לישון אחרי מתן הזריקה, אגב הוא מאובחן בזכיזופרניה פרנואידית. תודה ותשובתך בהקדם. רונית

בהמשך לפניתי הקודמת, רציתי לדעת שאם ישנה תרופה חדשה (עכשוית) שאפילו אם היא לא נמצאת בסל התרופות, אשמח לדעת, אולי היא תשנה לבני את הבעיה, של חוסר שינה. תודה רונית

שלום. אי אפשר לתת המלצות ספציפיות בפורום אינטרנט, אתייחס באופן כללי. נדודי שינה הם תסמין כללי ויכולים להיות קשורים למגוון גורמים שונים - ביטוי של מצב נפשי כגון דכאון, מאניה, חרדה ועוד, ביטוי של הפרעות גופניות שונות שמפריעות לשינה כגון השמנה, הפסקות נשימה בשינה (sleep apnea), הפרעות בתפקודי תריס, הפרעות במאזן סוכר ועוד, או על רקע השפעה של תרופות. בהנחה שלאחר בהירור מגיעים למסקנה שזה בגלל הזריקה, גם כאן זה יכול להיות קושר לסיבות שונות: 1) תופעת לוואי בשם "אקטיזיה" שגורם לאי שקט באופן כללי ומכאן גם להפרעות שינה. הטיפול יכול להיות הוספה של תכשיר נגד זה (כגון דרלין), כדור שינה, שינוי מינון הזריקה או החלפת תכשיר. 2) תופעת לוואי של נוקשות שרירים ו/או רעד (מה שקרוי EPS) שיכול גם לפגוע בשינה, ואז הטיפול הוא הוספת תכשיר כגון דקינט או ארטן, כמו גם שינוי מינון הזריקה או החלפת תכשיר. 3) לגבי החלפת התכשיר - יש להתייעץ עם הרופא המטפל, יש עשרות של תרופות נוגדות פסיכוזה, גם בזריקות וגם בכדורים, ולכל אחד פרופיל שונה של תופעות לוואי פוטנציאליות. השינוי (אם יש מקום לכך) צריך להיות רק לאחר בירור הסיבה לבעיות השינה ובתיאום עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לך רציתי לדעת אם זריקת הקלופיקסול גורמת להשמנה ?

טוב זה לא נהדר בלשון המעטה הטיפול לא תמיד מתאים ואם לא הייתי עושה בלאגן אבי לא היה מקבל טיפול שבועי כלל הזיכרון הוא של אלימות קשה כלפיי אבל בכל זאת הוא אבי הזריקות שהוא מקבל כמות הכדורים בלי זה הכל מתפרק ממש כך עכשיו הוא כבר בן 67 זקן כבר לא הוגן

שלום. תודה על השיתוף האמיץ. זה בהחלט מורכב להיות בן משפחה של מתמודד עם סכיזופרניה, בעיקר אצל מתמודדים שמסרבים לקבל טיפול ולעיתים מתנהגים באופן בלתי מקובל. יחד עם זאת יש לזכור שהם אינם אשמים במצבם ובהחלט יש דרכי טיפול. כל אדם הוא עולם ומלואו ללא קשר לכותרת אבחנתית זו או אחרת. בכל אופן מומלץ (כפי שכתבתי רבות בפורום) לפנות לקבוצות תמיכה למשפחות של מתמודדים. יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

השתמשתי בזריקות רספידל דו שבועי עד שהחלה תופעת לווי בבליעה הפסקתי עם רספידל האם כדאי לעבור לקספליון ומה תופעות הלואי

שלום. תופעות של קשיי בליעה יכולות להיות תופעות לוואי של הטיפול אך גם יכולות להיות ביטוי של בעיות אחרות שלא קשורות בטיפול (בעיות בגרון, בעיה עצבית אחרת, תסמין חרדתי ועוד). יש לעבור בירור. במידה ואכן מדובר בתופעות לוואי של התרופה יש מספר דרכי פעולה: 1) הוספת תכשיר נגד תופעות לוואי (כגון דקינט או ארטן). 2) שינוי מינון. 3) החלפה לתכשיר אחר. לגבי קספליון - בהחלט ניתן לנסות אולם יש לקחת בחשבון שמדובר בתכשיר שבסה"כ די דומה לריספרדל (מבוסס על מולקולה דומה). ניתן גם לשקול תכשירים אחרים מדור שני. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

היי, בעקבות בקשתי מהפסיכאטר המטפל הוא החליף לי את הכדור ריספונד בסוליאן והמחזור הפסיק לי האם יכול להיות קשר? בתודה מראש גליה .

בהחלט גם לי המחזור פסק זה קשור לרמת הפרולקטין בדם זהו הורמון שיש לנשים בזמן ההנקה ולכן רמות גבהות בדם גורמות להפסקת המחזור החודשי

שלום. כפי שענו לך - בהחלט יכול להיות קשר, כדורים נוגדי פסיכוזה (בעיקר ריספרדל וסוליאן אך גם אחרים) יכולים לגרום לעליה של הורמון בשם פקולקטין. עליה זו הפיכה ובפני עצמה ובלתי מזיקה. אם אין התבטאות קלינית - ניתן לעקוב בלבד. יחד עם זאת אם יש סימנים קלינים שמפריעים (כגון הפסקת מחזור, הפרשת חלב וכד') יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי דרכי פעולה כולל אפשרות של הפחתת מינון או החלפה לתכשיר אחר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, גיסי כבן 30, עבר כבר 4 פעמים התקף סכיזופרניה במהלך פרק זמן של שלוש שנים שבמהלכם אף אושפז לתקופות של בין 3 שבועות לחודשיים. לאחר האשפוז האחרון הוא שוחרר והתחיל לקבל זריקות חודשיות. לאחרונה הוא הפסיק לקחת את הזריקות בטענה שהם הופכות אותו ל"זומבי" וכל ניסיון לשכנע אותו לגשת לייעוץ רפואי לקבל טיפול אחר שיתאים לו עלו בתהו...מבחינתו הוא בריא ומדובר בלא יותר מנפילות, הוא מתגורר אצל הוריו ולא מוכן בשום פנים לגשת לטיפול כלשהו או לגשת לאיש מקצוע... אנו אובדי אצות וחוששים שהתקף נוסף זה רק עניין של זמן. גם כיום אם מדברים איתו על כך הוא מתחיל להתעצבן ואף ניכרות רעידות ביעדיו ואי שקט מובהק... אחיו גם הוא חולה סכיזופרניה ופיגור (הוא מטופל ויציב לאורך שנים).. מה ניתן לעשות? האם נגזר לחכות לנפילה הבאה ולקוות שלא יקרה אסון? האם יש דרך חוקית לחייב אותו לקבל טיפול? אודה לתשובתך הדחופה. תודה.

היי. חוץ מלחבק אותכם אין לי מה לעשות. האמת? מאוד ידוע ומורכב. במילם יש מרכזים למשפחות. כדאי שתיעזרו בהם. עדי

שלום. אתה מתאר נושא כאוב שחוזר על עצמו שוב ושוב במשפחות של מתמודדים עם סכיזופרניה וכבר היו מספר התייחסות בנושא כאן בפורום - הנושא של סירוב לקבל טיפול, חוסר התובנה למחלה, הירידה בתפקוד וכד'. אתמקד בדברים העיקריים הרלוונטים לגבי מקרה זה. אני מתנצל על כך שחלק מהדברים כבר כתבתי בפניות קודמות. 1) זאת עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערי אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. יש זריקות חדשות עם פחות תופעות לוואי שלא יגרמו לו להרגיש כמו "זומבי". יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 2) לגבי סוגיית התובנה: אתה מציין שגיסך מסרב להכיר בכך שהוא סובל מבעיה נפשית ושהוא צריך טיפול, וכאמור אחד המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת (כפי שנתכב לעיל) – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. 3) קבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי גיסך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני בריאה וללא הסטוריה של מחלות נפש במשפחה. לבן זוגי עוד 4 אחים, שניים מהם אובחנו כחולי סכיזופרניה ושלושת האחרים (בן זוגי ביניהם) גם חוו התקפים פסיכוטיים בעבר ואושפזו אך לא אובחנו כחולי סכיזופרניה. אביהם חווה התקף פסיכוטי בצעירותו אך לא אובחן כחולה ולא טופל תרופתית מגיל 20 עד סוף חייו. השאלה שלי, היא שאם סטטיסטית ילד להורה חולה יש לו סיכוי של 12% לחלות, ואח לחולה יש לו סיכוי של 8% לחלות, ובמשפחה שלהם- 5 ילדים מתוך 5 חולים או חוו/חווים התקפים פסיכוטיים לפעמים, זה לא מגדיל פי 100 בערך את הסיכוי שילדים שלנו יהיו חולים? המשפחה שלהם די שוברת את הסטטיסטיקות של המחלה....

שלום. סטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה, כלומר ממוצע של כלל האוכלוסיה. ברור שיש הבדלים ניכרים בין משפחות שונות, יש משפחות עם נטיה גנטית מושרשת יותר (וזה נכון לגבי הפרעות נפשיות שונות, לא רק סכיזופרניה, אלא גם הפרעות כגון הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה), דכאון, אובדנות, הפרעות קשב ועוד). במשפחות עם גנטיקה "מתוסבכת" כפי שאת מתארת הסיכוי של צאצאים לחלות יהיה בד"כ מעל 12% אולם יש לזכור שגם אצל תאומים זהים (כלומר מטען גנטי זהה לחלוטין) יש רק 50% סיכוי לחלות (ולא 100% כפי שהיה ניתן לחשוב) כך שהמרכיב הסביבתי הוא בכל זאת די מכריע, ובאמת קשה "לנבא" אם מישהו יחלה או לא ברמה הפרטנית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אודה לך אם תוכל להסביר לי, אני מאובחן בחרדה וקוים סכיזופ' של חרדה. אני מקבל הלידול. ורציתי לדעת הרי הלידול נותנים להזיות ואם כן כיצד זה עוזר לי? בקיצור, האם הנחת היסוד שלי שהלידול לא בשביל סכיזו' פרנואידית?

שלום. אין אפשרות לתת המלצות טיפוליות ספציפיות דרך פורום אינטרנט. באופן כללי - הלידול הוא כדור נוגד פסיכוזה. פסיכוזה יכולה להתאפיין בדרכים שונות - מחשבות שווא, הפרעות בהלך החשיבה, הזיות. אם החרדה נובעת מתכנים פסיכוטים (כגון ממחשבות שווא) - אזי הטיפול בתכשיר נוגד פסיכוזה הוא בהחלט הגיוני. יש לעבור בירור אצל הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בני נמצא כרגע במוסד פסיכיאטרי ומאובחן כסכיזופרן, הגיע למוסד, בעקבות התקף אלים. בתחילה טופל ברספרידל וכעבור שבועיים שלושה חל שיפור במצבו, המטרה בגדול היתה להעביר אותו למתן זריקות כיוון שהוא סרבן תרופות. לאחר כחודש הוא קיבל זריקת "קספליון" וחלה ריגרסיה בתפקודו והרגשתו והוחלט להעביר אותו ל"רספרידל קונסטה". לאחר קבלת הזריקה כפעמיים הרופאים הגיעו למסקנה שאין שיפור במצבו, ןהם רוצים להעביר אותו מזריקות לתרופה בשם "לקסופן" האם לא כדאי לחכות ולראות כיצד תשפיע הזריקה השלישית שהוא אמור לקבל מחר? לתשובתך המהירה אודה. א.ח.

שלום. אני מניח שהכוונה שלך זה לתרופה בשם "לפונקס". תרופה זו אכן יעילה יותר מרב תרופות נוגדות הפסיכוזה האחרות, הן בהשפעה על סימנים חיוביים (פסיכוזה), הן בהשפעה על אלימות, אובדנות ואפילו השפעה (קטנה) על הסימנים השליליים. אני מכיר מקרים רבים שלא הגיבו לטיפולים רבים ולאחר מתן לפונקס חל שיפור מהותי עם ירידה בתדירות האשפוזים, עליה בתפקוד וכד'. החסרון של התרופה הזו הוא בתופעות הלוואי האפשריות, העיקרית מביניהן היא פגיעה פוטנציאלית בתאי הדם הלבנים. לפיכך כל מי שמקבל תרופה זו צריך לעבור בדיקות דם פעם בשבוע למשך 18 שבועות ולאחר מכן כל חודש. פרט לתופעת לוואי זו - יש לה לפעמים תופעות לוואי מטבוליות בדומה למספר תכשירים מדור חדש (כגון השמנה, עליה בכולסטרול, לחץ דם, הפרעה במאזן הסוכר) הדורש מעקב. לפיכך נותנים תרופה זו רק לאחר שאין תגובה מספקת עם שני תכשירים אחרים. לגבי הריספרדל קונסטה - אמורים לראות השפעה לאחר כ-3 שבועות (ובתקופה זו ממשיכים לקחת גם כדורים), אם כי לפעמים זה לוקח יותר זמן. יחד עם זאת אם המצב לא משתפר ויש פסיכוזה פעילה עם מרכיב של מסוכנות - בהחלט יש הגיון בלנסות לפונקס, למרות שאני לא יכול להתייחס למקרה הספציפי. בברכה, ד"ר אהוד ססר.

שלום, רציתי לשאול.. בן זוגי ואני רוצים להתחתן ולהביא ילדים בעתיד הקרוב, בן זוגי מקבל זריקת קלופקסול דפו פעם בשבועיים האם זה יכול לפגוע בפוריות שלו או למנוע מאיתנו להביא ילדים? אני גם כן נוטלת כדור של סרוקאל XR האם גם הכדור שלי יכול לפגוע בפוריות שלי או למנוע ממני להכנס להריון? אשמח מאוד אם תוכל לתת לי כל מידע אפשרי לגביי השאלה שלי על בן זוגי ועליי. תודה מראש.

שלום. כדורים נוגדי פסיכוזה יכולים (לפעמים) לפגוע בפוריות (אבל זה הפיך כשמפסיקים) במספר מנגנונים, העיקרי מביניהם הוא דרך העלאת הרמה של הורמון בשם פרולקטין. חלק מהתרופות משפיעות על פרולקטין יותר מאחרות. מומלץ לעבור בירור (כולל בדיקות דם לפרולקטין אצל שני בני הזוג) לפני שמנסים להיכנס להריון. במידה והרמות גבוהות מומלץ לפנות לפסיכיאטר המטפל לצורך התייעצות על חלופות אפשריות. כמו כן ניתן לפנות לבירור פוריות כללי אצל האשה (אצל רופא נשים) או הגבר (אצל אורולוג) לבחינת גורמים פוטנציאלים אחרים הפוגעים בפוריות (במידה ויהיה קושי בכניסה להריון). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אז ככה: אני מתמודדת עם סכיזופרניה שהתפרצה במהלך מלחמת לבנון השניה. אני משתדלת להימנע מחשיפה לתקשורת. אי אפשר להימנע לגמרי אבל אני מעדיפה לא לראות הרבה טלויזיה. רכזת השיקום שלי והמדריכה גם מדברות איתי הרבה וזה עוזר לדעת שיש מישהו שם. אני חושבת שכל אחד יודע מה טוב לו. היום האזעקה תפסה אותי בדרך לסופר. גרה במרכז הארץ. עדי

שלום. תודה ששיתפת אותנו. זוהי תקופה לא קלה לכולם, בוודאי לאלה שמתמודדים עם מצוקות נפשיות קודמות. אני מצטרף להמלצתך - כל אחד שמרגיש מצוקה לנוכח המצב (ולא רק מי שמאובחן כסובל מהפרעה נפשית) יכול להיעזר בגורמי מקצוע כדי לקבל תמיכה, אוזן קשבת, ובמקרה הצורך גם טיפול. לא צריך לסבול בשקט. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם לקחת איזשהו חלק במלחמה שבעקבות כך פרצה לך המחלה?

איך החיים לצד חולה סכיזופרניה??? בקטע זוגי.

שלום. זה בערך כמו לשאול "איך החיים ליד איש בלונדיני". הרי אדם נשפט ע"פ תכונותיו ולא ע"פ אבחנתו. כל אדם הוא עולם ומלואו ללא קשר ל"כותרת אבחנתית". אבחנה של סכיזופרניה לא מלמדת אותנו כהוא זה על אדם זה או אחר. מתמודדים עם סכיזופרניה שונים אחד מהשני בדיוק כמו שכל בני האדם שונים אחד מהשני. גם עצמת התסמינים משתנה מאחד לאחד. אצל חלק יש התקפים בודדים וקלים תוך תפקוד מלא בשאר הזמן, ויש כאלה עם תסמינים פחות קלים. רבים יכולים לנהל חיים מלאים כולל זוגיות, משפחה, תעסוקה וכד'. מומלץ להכיר את האדם על כל תכונותיו, ללמוד ממנו על מצבו, ואז להחליט. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שבת שלום וסופשבוע נעים דוקטור נכבד! לפני קצת יותר משנתיים אושפזתי בכפייה עקב אירוע פסיכוטי בעל גוון פרנואידי אשר התבטא בהלוצינציות אודיטוריות ומחשבות שווא,האשפוז נמשך כחודש וקצת ,מתוכו 7 ימים במחלקה סגורה והיתר במחלקה פתוחה. לאחר השחרור ,אני נוטל כדור ריספרידקס 1 מ"ג ונמצא ברמיסיה שלימה. אני עובד ומרוויח שכר מינימום מלא! שנה לפני האשפוז,עסקתי באבטחה והייתי מאבטח חמוש ברצוני לחזור לעבוד בשמירה ,אך הפעם ברצוני לעבוד כבודק בטחוני לא חמוש. אני הבנתי שצריך לעבור קורס הכשרה בין 3 ימים ,וזאת בכפוף להנחיות משטרת ישראל. כחלק מדרישות הקורס ,אני נדרש ,בין היתר, להמציא אישור מרופא המשפחה .מטבע הדברים,באישור תופיע האבחנה SCHIZOPHRENIA האם,מנסיונך המקצועי ,ואולי נתקלת במקרים דומים,יאפשרו לי לעבור את ההכשרה ,במיוחד כשמדובר בתפקיד שאינו כרוך בנשיאת נשק? אני פונה אליך,בין היתר ,מכיוון שאני לא הצלחתי למצוא תשובות חד משמעיות,ואין מידע נגיש ברשת בנושא זה. אודה לך מאוד על תשובתך ! יניב

שלום. בתאוריה לא צריכה להיות בעיה. הרי אסור להפלות אנשים על סמך בעיות רפואיות ו/או נפשיות. לגבי נשיאת נשק או רשיון נהיגה - זה גם לא נשלל אוטומטית, זה תלוי בחוות דעת של הפסיכיאטרים המטפלים לגבי מצבו הספציפי של המטופל. (יחד עם זאת לגבי נשק - נדיר שמתמודד עם סכיזופרניה יקבל אישור). מתמודדים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה יכולים לעבוד בכל עבודה כל עוד הם במצב נפשי מאוזן. יחד עם זאת לפעמים נתקלים בסטיגמות ואפליה במקומות עבודה שונים. במקרים כאלה ניתן להתלונן אצל הגורמים הרלוונטים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הפורום הזה פעיל בכלל?

כן.

אני בשוק ממה שאני קוראת פה בפורום על תרופה חדשה שמטפלת בתיפקוד. אח שלי זקוק לזה מאדדדדדדד דוקטור בבקשה בבקשה בבקשה תסביר לנו על מה מדובר.

התרופה עדיין בשלבי מחקר לא ניתן לקנות עדיין.

מתי כבר אפשר לקנות את זה???? הרופא של אחי בכלל לא שמע על זה.דברתי איתו היום והוא לא יודע על מה אני מדברת.

לפני כ3 וחצי שנים הופיע הקטע הזה בעיתון: BL1020 ----------------- מדובר בתרופה חדשנית לטיפול בסכיזופרניה,הניתנת בבליעה. בניסויים פרהקליניים וקליניים ,שנערכו עד כה ,העידו כי BL-1020 יעילה לטיפול בסימפטומים של סכיזופרניה ובעלת פרופיל בטיחותי טוב. ניסויים אלו הראו כי התרופה חוסמת פעילות האות העצבי דופאמין ומגבירה את פעילות האות העצבי GABA . תכונות אלו עשויות לתרום ליעילות ובטיחות התרופה.יתר על כן, בניסויים קליניים הראתה BL-1020 השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי בחולי סכיזופרניה. חולי סכיזופרניה רבים סובלים מירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי והטיפולים הקיימים אינם נותנים מענה לבעיה זו. ביוני 2009 , הודיעה חברת "ביוליין אר.אקס",יצרנית התרופה, על תחילתו של ניסוי קליני, Phase II/III ,הקרוי : CLARITY . ניסוי זה מיועד לקביעת יעילותה ובטיחותה של BL-1020 כתרופה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, וכן את פעילותה האנטי פסיכוטית של התרופה,בקרב 1050 חולי -סכיזופרניה,הן לטווח הקצר (6 שבועות) והן לטווח הארוך (90 שבועות) וזאת בהשוואה לריספרידון, הנמנית על התרופות המובילות כיום לטיפול בסכיזופרניה. ניסוי זה מתנהל בכ -200 אתרים בעיקר ברומניה ובהודו. רציתי לשאול אותך דוקטור, מה קורה עם המידע הזה מלפני 3 וחצי שנים? לאן זה התקדם מאז והאם זה כבר זמין גם בארץ?

שלום. ראה כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-15461#message-15461 וכאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-15415#message-15415 וכאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-15470#message-15470 בברכה, ד"ר אהוד ססר

גם אני שמעתי על תרופת הBL שעוזרת לשיפור התיפקוד הקוגניטיבי. פניתי לרופא שלי עם השאלה והוא אמר לי שכל הרופאים שואלים אותה גם הם.זה אומר שגם הרופאים לא מבינים למה היא לא מגיעה לארץ. הוא חושב שיש בעיה של ניגוד אינטרסים מול החברה שמיבאת את הקספליון, שהיא היום התרופה הכי נפוצה למחלה והיבוא של BL יגמור אותם כלכלית אחרי שהם השקיעו מיליונים בפיתוח. הוא אמר לי גם שמשרד הבריאות התחייב לקספליון לכמה שנים קדימה ואפילו לא הסתיים כל הניסוי בתרופה הזו על החולים בארץ. אולי הרופאים צריכים ללחוץ על משרד הבריאות,כי אנחנו החולים מאד חלשים לעשות את זה וגם יש את נושא הבושה.אף חולה לא רוצה לצאת להפגנות בגלוי ולהודות שיש לו סכיזופרניה.

שלום. יש המון "אי דיוקים" בהודעה שלך: 1) כפי שכתבתי כבר מספר פעמים - מדובר בתרופה בשלבים מחקריים בלבד. אף אחד לא "עוצר" אותה, וגם אין יכולת כזאת - הרי אם תרופה מוכיחה את עצמה כיעילה עם פרופיל בטיחות סביר - היא תאושר ע"י ה-FDA ותכנס לשימוש. 2) למה אתה יוצא נגד הקספליון דווקא? יש חברות תרופות רבות בארץ שמשווקות תרופות נוגדות פסיכוזה (בין השאר ינסן, לילי, סאנופי, לונדבק, פייזר, MSD, אסטרה זניקה, ועוד ועוד), למעשה כל החברות הגדולות, כולם השקיעו "מליונים" בפיתוח, וכאמור אף אחד לא עוצר את השני. 3) משרד הבריאות לא "מתחייב" לאף תרופה, הוא מאשר תרופות לאחר שהם מקבלים אישורים בעולם לפי יעילות ובטיחות, עובדה שיש עשרות תרופות נוגדות פסיכוזה מאושרות. 4) ה"קספליון" היא בהחלט לא "התרופה הנפוצה ביותר לסכיזופרניה בארץ" (ראשית, היא יקרה למדי), וזאת למרות שמדובר בתרופה טובה לכל הדעות. 5) אם התרופה החדשה תאושר בעולם ובארץ, ותוכיח את עצמה מבחינה קלינית על מספר רב של מטופלים - הרווח יהיה של כולנו ואף אחד לא "יעצור" את זה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מבינה שכבר החלו לתת אותה לחולי סכיזופרניה בחול(ניו זילנד,אוסטרליה,קנדה ושוויץ) עם הצלחה אדירה. למה זה לא מגיע גם לארץ? מחברה שלי שגרה בניו זילנד ויש לה אח סכיזופרן שנטל קספליון עד היום ועבר ל-BL2010 הבנתי שהוא חזר לתפקד ואפילו התחיל ללמוד ולעבוד במקביל וזה אחרי עשר שנים שישב בבית ובהה בקירות. האם זה יכול להיות? ואם כן,למה זה מתעכב ואף אחד לא עושה כלום? אם קיימת תרופת פלא כזאת למחלה,למה לא ממהרים להביא אותה לפה בכל מחיר? זה יכול לרוקן את בתי החולים ולשמח המון משפחות שסובלות עם חולה לא מתפקד בתוך הבית. תודה על תשובתך.

שלום. כל כך הרבה התעניינות על תרופה שנמצאת רק בשלב מחקרי (תרופה אחת מני רבים שנחקרים בכל זמן נתון...). התרופה _לא_ ניתנת בשום מקום באופן מסודר _פרט_ למחקרים מבוקרים, כמו כל תרופה שנמצאת בשלבי פיתוח. אין "הצלחה אדירה", אלר רק ממצאים ראשוניים שמעודדים. אחזור על דברים שכתבתי: בשנים האחרונות כל תרופה חדשה מגיעה עם הבשורה של "שיפור תסמינים שליליים וקוגניטיבים", מחקרים "ראשוניים" מראים "שיפורים משמעותיים" - אך בסופו של דבר מתברר שההשפעה היא מינימלית לכל היותר. יש היום כיוונים מחקריים רבים בנושא זה (סביב פעילות של נוירוטרנסמיוטורים שונים כגון גלוטמט, GABA ועוד), יש לא מעט פוטנציאל, אולם כאמור עד כה התוצאות לא מאד משכנעות. בכל אופן התרופה שאתה מדבר עליה היא עדיין בשלב מחקרי ולא ברור אם (או בכלל) תצא לשוק. אם וכשתצא - ויעשו מחקרים נוספים עם כמות גדולה של נבדקים - נהיה חכמים יותר. בברכה, ד"ר אהוד ססר