פורום סכיזופרניה

האם לזריקה זו יש תופעות לוואי חמורות כגון פגיעה בלב גרימה לסכרת ןגם אפשרות לתסמונת ממאירה ונזק כתוצאה משאריות של תרופות אנטי פסיכוטיות בדם שלקחתי בעבר

שלום. הזריקה אינה "לגמרי מסוכנת". מדובר בתרופה חדשה עם יחסית מעט תופעות לוואי. יחד עם זאת, בדומה למספר תרופות נוגדות פסיכוזה מדור שני - היא יכולה, לפעמים, לגרום ל"תסמונת מטבולית" - כלומר עליה במשקל, עליה בכולסטרול, הפרעה במאזן הסוכר. דיאטה וכושר גופני יכולים לעזור למנוע זאת. ואם לא - ניתן להחליף תרופה. בכל מקרה יש להדגיש שזה קורה עם תרופה זו פחות מבחלק מהתכשירים האחרים. לגבי "תסמונת ממאירה" - תרופות נוגדות פסיכוזה באופן כללי וגם זו - לא גורמת לסרטן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אחרי תקופה הרגשתי שההתנהגות שלה מוזר ולא הבנתי מה קורה איתה ! מספרת לי שבן אדם נכנס לבית ושפך על הפנים שלה חומר ששרף לה את הפנים ! מתקלחת בבגדים מחשש שיצלמו אותה ! טוענת כי כל השכונה רואים אותה בעירום במסך ענק ----! מכסה את המראות את החלונות בכריות ירדה במשקל כ 20 ק"ג כשתקף אותה הטוקסופלאסמה שוב פגע לה בראיה ואז בדק אותה פסכיאטר ונתן לה פרפנאל ! השאילה היא מספיק פרפנאל ? ואיך אפשר לשכניע אותה לקבל טיפול בבריאות הנפש ? מסרבת ! גילתה לי לאחרונה שהיא לא לכחה את הפרפנאל 6 חודשים ! מה לעשות כי לעזור לה ! המצב השפיע עלי נפשית התחלתי אני לקבל שיחות עד שהגעתי לאלפרוקס להרגעה ! נמאס לי ואין כוח יותר מה לעשות ?????? תודה

שלום. אי אפשר לכפות עליה להיבדק או לקחת טיפול (כל עוד אינה מהווה סכנה לעצמה או לסובביה). יש להמשיך ולנסות לשכעה לפנות לטיפול. יש להדגיש שעצם הבדיקה אינה מחייבת אותה בדבר, מדובר רק בשיחה. אופציה נוספת היא לארגן ביקור בית (פסיכיאטר פרטי, עובד/ת סוציאלי/ת או רופא משפחה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אשכרה מרגיש 2 בראש אחד, לא יודע להחליט, מתלבט על כול דבר.. יכול להגיד משהו על איזה משהו ואחרי 10 שניות לשנות דעה ולהגיד משהו אחר שונה לגמרי על הדבר הזה יכול להיות שזה קשור לחרדה כללית ? שיש מצב שיש לי ?ועם כן יש דרך לטפל בחרדה כללית בלי כדורים ?

שלום. תסמין של "התלבטות" היא לא מחלה. זה יכול להיות קשור לכל מיני דברים כגון לחרדות, לתכונות של פרפקציוניזם, מסנה אישיותי וכד'. ניתן לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג לצורך בדיקה מעמיקה, אבחון וטיפול לפי הצורך. לגבי כדורים - זה תלוי בבדיקה. יכול להיות שתהיה המלצה כזו, יכול להיות שלא. רק ניתן לומר שאם ממליצים שכן - לא צריך להיגרר ל"סטיגמה" על טיפולים תרופתיים שהם "משנים את האדם". הם לא. הם בסה"כ מהווים כלי עזר נוסף להתמודדות עם מצוקות רגשיות שונות, ובכל מקרה הם רק חלק מהטיפול הכולל במקביל לטיפול פסיכולוגי ומעקב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום.. אני בן 17 וחצי. מיזה כמה חודשים שהתחלתי לחוש בחנק ובקושי לאכול ממש ממש קשה לבלוע את הרוק.. הלכתי לקופת חולים עשיתי בדיקות צילומים והמון דברים.. היתי בלחץ מתח וחרדה ממש גדולה חשבתי שזה סרטן חס וחלילה או מחלה או משהו גרוע שיסכן את החיים. בסדר עבר זמן עבר חודשיים בערך.. הרופא הביאה את כול התשובות אמרה שאולי עדיף להתעייץ עם פסיכולוג כי אין לי כלום לא בגרון לא בוושט ובכול המקומות שעשינו צילומים אמרתי לה ולעצמי ולאמא שלי מה פיסיכולוג מה אני איזה משוגע ודברים כאלה כאילו לא האמנתי שזה זה האמנתי שזה עוד בעיה המשכנו לבדוק שוב אין כלום בקיצור עבר חודש מאז שהיא אמרה שאין לי כלום וצריך ללכת לפיסיכלוג לפני שבוע התחיל לי משהו מוזר מאוד מוזר.. התחיל להיות לי עוד קול בגוף שהוא גם עכשיו.. נגיד אני עושה משהו, הקול הזה אומר לי לא לעשות אותו ולעשות ההפך.. ולפעמים כואב לי הראש שהוא מדבר והעיינים נגיד אני אוהב משהו חושב על המשפחה הקול הזה בא נגד המשפחה שלי .. דברים כאלה מוזרים.. ומשהו שיש לי אותו כבר כמה שנים שלפעמים אני בא לחברים ומנסה להיות כמו איזה חבר שמצליח לו שהוא מקובל וכול פעם אני מנסה להיות חבר אחר בבתנהגות זה כבר הרבה זמן לא מלפני שבוע, רק הקול הזה זה מלפני שבוע כול מה שאני קורה אני חושב שזה עלי ושזה הבעיה שיש לי כול דבר לא יודע להחליט מתלבט תמיד מקגיש שיש לי אשכרה 2 דעות ברראש תמיד ריבים בראש לא יודע להחליט מחשבות לא טובות אני מדבר על איזה משהו ואז חושב על משהו ההפך נגיד אני אומר שהמשפחה שלי טובה ואז בלב אני אומר סתם חראות שיילכו לעזעזעל אני יכול לשבת ולהגיד אני אוהב תערבים בלב ופתאום להגיד את זה בקול זה קרה לי.. ממש 2 דעות אבא שלי נגיד אומר לי בוא תעזור לי בחנות אני אומר לעצמי לא לא הולך אחרי 2 דק' אני אומר לעצמי אני הולךך ואחרי זה שאני שם אני אומר לעצמי מה אני עושה פה אני לא חייב 2 דעות בראש אני מרגיש שיש לי אשכרה לא יודע להחליטטטט עד שאני מחליט לוקח לי דקה של חשיבה ולאחר מכן מתחרט על זהה ממש ממש ממש על כול דבר אני מתלבט ואז בראש הקול אומר לי למה עשיתי ככה כאילו אני בלב אומר לעצמי אני כרגע אומר לעצמי אני בטוח משוגע אני בטוח יש לי פיצול אישיות 100 אחוז בעתיד אני יתאשפז אין לי סיכוי להצליח, לפחות שאני יהנה כמה שיותר עכשיו ככה אני חושב תמיד יש לי מחשבות ממש מוזרות בראש שאני מחולק ל2 אנשים לפעעמים אני חושב מרוב שאני מושפע מפיצול אישיתו וחושב שזה מה שיש לי .. לפעמים אני מדבר לעצמי ומדבר בקולל אני יכול לפחד סתם ככה מכלום אני יכול לבוא לכיתה לשבת ואז עם אני שומע שהילד נכנס לכיתה שאני לא אוהב אותו אאני יצא מהכיתה כי אני יודע שעם לא אני יהיה בלחץץ אני תמיד מגיש בלחץ לעד ילדים שמציקים לי במקיף לי לפעמים תמיד הרגשתי תהלתבטיות ושיש לי 2 דעות בראש תמיד תמיד מהכיתה ה' אבל מלפני חודש זה ניהיה לי עם קול כזה.. יכול להיות שהיה לי את זה תמיד, ורק מלפני חודש נהיתי מודע ליזה נכון? אמרו לי באיזה אתר שיש מצב שיש לי חרדה כללית הגיוני??? עוד משהו עם אני יטופל בפסיכאטרי, על ידי טיפול או תרופות, הרישיון שלי יקחו לי אותו ? בבקשה בבקשה תענה לי על הכול זה חשוב

היי. פסיכולוג הוא איש מקצוע כמו כל איש מקצוע אחר. זה שיש לך בעיה זה לא אומר שאתה משוגע. פסיכאטר הוא כמו כל רופא אחר ופסיכולוג הוא כמו כל איש מקצוע פארא רפואי אחר. עדי

אפשרי בבקשה שתגיד לי מה שיש לי ? ושתענה לי על השאלה על הרישיון ועוד כמה דברים פחות או יותר לדעת מה הכייון שיש לי ועם אפשר להיות רגוע שאין לי בעיה באישיות שזה מה שאני מרגיש. תודה

ילדה בגיל 7 עם מחשבות מדומיינות והזויות בקשר לעולם שיש לה במוח וקולות שהיא שומעת, ועם התקפי זעם אלימים בלתי נשלטים ובמבט מטורף בעיניים וחרדה לא מוסברת מדברים פשוטים. זה סימפטומים אופיניים או שהגיל הצעיר שולל זאת?

סכיזופרניה בגיל 7 מאוד נדירה. אם אתם מודאגים אולי כדאי לפנות לאיבחון אצל פסיכולוג.

שלום. כפי שכבר ענו לך - סכיזופרניה בגיל 7 היא מאד מאד נדירה (כ-1 ל-10000). כמו כן יש לקחת בחשבון שבגיל 7 עולם דמיוני וחברים דמיונים הם בד"כ ביטוי של שלב התפתחותי רגיל. התקפי זעם בגיל זה הם בד"כ ביטוי לבעיות אחרות ולא סכיזופרניה (כגון הפרעות התנהגות, ביטוי של הפרעה במצב הרוח (גם דכאון וגם מאניה) ושוב - יכול להיות שלב התפתחותי תקין). בכל מקרה אם מודאגים - תמיד ניתן לפנות לפסיכיאטר ילדים לאבחון. בברכה, ד"ר אהוד ססר

גם בסגורה וגם בפתוחה. איך הצוות שם? עברנו דירה ואנחנו מכירים רק בתל השומר ששם הצוות פשוט מדהים וגם תנאי האשפוז בסדר גמור, כמו בי"ח רגיל, ישן אבל אין שום דבר מזעזע כמו מה שרואים בחדשות. אני מודאגת לגבי השינוי ורוצה לברר. איך הסגורה? איך הצוות? אלימים? קשוחים? אולי, במקרה, אנושיים? איך האחיות/אחים? הרופאים? תודה רבה מראש.

שלום. איני עובד בביה"ח שלוותה (וגם אם כן הייתי עובד שם, מטרת הפורום כאן היא לא לחלק "ציונים" לבתי החולים השונים). בכל אופן הדעה הרווחת לגבי בית החולים הנ"ל היא שמדובר בביה"ח מצויין לכל הדעות המעסיק את חלק מהפסיכיאטרים המובילים בארץ (גם בהיבטים קליניים וגם בהיבטים מחקריים). בברכה, ד"ר אהוד ססר

ביוליין אר. אקס. מודיעה על פרסום מדעי של ממצאי ניסוי ה - יעילה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי BL-1020 שהראו כי EAGLE של חולי סכיזופרניה - מספטמבר 9002 פורסמו עתה בכתב )EAGLE( Phase IIb - תוצאות הניסוי הקליני - Journal of Clinical Psychiatry העת המדעי - מתנהל כעת ותוצאותיו צפויות להתקבל )CLARITY( BL-1020 של Phase III/II - ניסוי – במחצית השנייה של 9002 ת"א: ביול(, חברה ביופרמצבטית לפיתוח תרופות, ,BLRX : ביוליין אר. אקס. )נאסד"ק עבור ,EAGLE הקרוי ,Phase IIb הודיעה היום על פרסום מדעי של ממצאי הניסוי הקליני תרופה חדשנית לטיפול בסכיזופרניה, הניתנת בבליעה. תוצאות הניסוי מראות כי ,BL-1020 התרופה בטוחה לשימוש ויעילה בשיפור תסמיני הסכיזופרניה כמו גם ההפרעות הקוגניטיביות הנלוות למחלה. הממצאים שדווחו לראשונה בספטמבר 9002 פורסמו בגיליון .Journal of Clinical Psychiatry ספטמבר 9009 של כתב העת המדעי "פגיעה קוגניטיבית משמעותית הינה פגיעה נפוצה בקרב חולי סכיזופרניה והיא משפיעה על מרבית החולים, עם זאת התרופות האנטי-פסיכוטיות הקיימות כיום אינן יעילות בטיפול בה. למעשה, שני מחקרים משמעותיים שפורסמו לאחרונה, אחד שנערך על חולים שלקו בהתקף פסיכוטי ראשון, והשני בקרב חולים כרוניים, הראו שתרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הראשון או השני אינן יעילות בטיפול בפגיעה הקוגניטיבית", הסביר ד"ר ריצ'רד קיף, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק, בארה"ב ואחד ממחברי הפרסום הנוכחי. "יש חשיבות רבה לטיפול בפגיעה הקוגניטיבית, משום שהיא משפיעה על תעסוקה, תפקוד חברתי וחיים עצמאיים. משום כך, יש צורך ברור בתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות שיהיו יעילות וגם ישפרו את התפקוד הקוגניטיבי. בניסוי הביאה לשיפור משמעותי וברור בתפקוד BL-1020 ,EAGLE הקרוי ,Phase IIb הקליני הקוגניטיבי של חולי סכיזופרניה". שבדק את הבטיחות והיעילות של מינון נמוך ) 00 , EAGLE המאמר מתאר את תוצאות ניסוי בהשוואה לריספרידון, תרופה ,BL-1020 מ"ג ליום(, ומינון גבוה ) 90-00 מ"ג ביום( של BL-- מאושרת לטיפול בסכיזופרניה, ובהשוואה לאינבו )פלסבו(. תוצאות הניסוי מראות ש 1020 טובה באופן משמעותי מפלסבו ובעלת השפעה דומה לריספרידון על חומרת התסמינים הפסיכוטיים של חולי סכיזופרניה. אך חשוב מכך, התוצאות מראות שיפור בהשוואה BL-1020- משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי של חולי סכיזופרניה שטופלו ב לריספרידון או לפלסבו. ד"ר כנרת סויצקי, מנכ"ל ביוליין אר. אקס. ציינה, "אנחנו מרוצים שבעי רצון מפרסום תוצאות בכתב עת מדעי מוביל. קרוב ל - 0% מאוכלוסיית העולם סובל מסכיזופרניה, EAGLE - ה הכרוכה לעתים קרובות בפגיעה קוגניטיבית העשויה לפגוע באופן משמעותי לתפקוד היומיומי. תרופות לסכיזופרניה הקיימות כיום אינן מטפלות בפגיעה הקוגניטיבית, בעוד משפרת באופן משמעותי את התפקוד הקוגניטיבי BL-1020- מראה ש EAGLE - שניסוי ה של חולי סכיזופרניה. משום כך, תרופה זו עשויה לשפר את התפקוד ואת היכולת לחיות חיים עצמאיים בקרב חולי סכיזופרניה. כדי להמשיך ולאשש תוצאות אלו, אנו עורכים כעת את לשפר את BL-1020 הבודק בראש ובראשונה את היכולת של CLARITY הניסוי הקליני התפקוד הקוגניטיבי של חולי סכיזופרניה. אנו מצפים לתוצאות הניסוי במחצית השנייה של ."9000 אודות BL-1020 BL-1020 היא תרופה חדשנית לטיפול בסכיזופרניה, הניתנת בבליעה. ניסויים פרה קליניים - וקליניים שנערכו עד כה העידו כי BL-1020 יעילה לטיפול בסימפטומים של סכיזופרניה ובעלת פרופיל בטיחותי טוב. ניסויים אלו הראו כי התרופה חוסמת פעילות האות העצבי דופאמין ומגבירה פעילות של אות עצבי אחר, GABA . תכונות אלו עשויות לתרום ליעילות ובטיחות התרופה. יתר על כן, בניסויים קליניים הראתה BL-1020 השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי בחולי סכיזופרניה. חולי סכיזופרניה רבים סובלים מירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי, והטיפולים הקיימים אינם נותנים מענה לבעיה זו. ביוני 9000 , הודיעה ביוליין אר. אקס. על תחילתו של ניסוי קליני Phase II/III הקרוי CLARITY . ניסוי זה מיועד לקביעת יעילותה ובטיחותה של BL-1020 כתרופה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, וכן את פעילותה האנטי פסיכוטית של התרופה, בקרב 050 חולי - סכיזופרניה, הן לטווח הקצר ) 6 שבועות( והן לטווח הארוך ) 90 שבועות( בהשוואה לריספרידון, הנמנית על התרופות המובילות כיום לטיפול בסכיזופרניה. ניסוי זה מתנהל בכ - 00 אתרים ברומניה ובהודו.

שלום. עניתי על שאלה לגבי תרופה זו כבר לפני מספר חודשים, כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-6359#message-6359 בכל אופן אחזור על הדברים: בשנים האחרונות כל תרופה חדשה מגיעה עם הבשורה של "שיפור תסמינים שליליים וקוגניטיבים", מחקרים "ראשוניים" מראים "שיפורים משמעותיים" - אך בסופו של דבר מתברר שההשפעה היא מינימלית לכל היותר. יש היום כיוונים מחקריים רבים בנושא זה (סביב פעילות של נוירוטרנסמיוטורים שונים כגון גלוטמט, GABA ועוד), יש לא מעט פוטנציאל, אולם כאמור עד כה התוצאות לא מאד משכנעות. בכל אופן התרופה שאתה מדבר עליה היא עדיין בשלב מחקרי ולא ברור אם (או בכלל) תצא לשוק. אם וכשתצא - ויעשו מחקרים נוספים עם כמות גדולה של נבדקים - נהיה חכמים יותר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מה הסיכוי שהתקף פסיכוטי אחד (שלא מסטרס או מסמים),לא יעיד על סכיזופרניה? האם סכיזופרניה זה בעצם אוסף של התקפים פסיכוטים? האם ניתן למנוע את ההתקפים לחלוטין?

שלום. תשובות: 1) התקף פסיכוטי בפני עצמו אינו מעיד בהכרח על סכיזופריה, וכ-50% מההתקפים הפסיכוטים נובעים מבעיות אחרות (הפרעות נפשיות אחרות, השפעה של סמים, מצבים גופנים שונים, ביטויים זמניים של הפרעות אישיות מסוימות ועוד ועוד). 2) אבחנה של סכיזופרניה היא לא רק אוסף של התקפים פסיכוטים - היא גם כוללת מדדים של ירידה תפקודית, סימנים שליליים, הפרעות קוגניטיביות מסויימות ועוד. 3) ניתן להפחית משמעותית תדירות של התקפים בעזרת טיפול תרופתי, מעקב תקופתי, טיפולים פסיכולוגים שונים והליך שיקומי. יחד עם זאת זה מאד משתנה מאדם לאדם, יש כאלה שסובלים מהתקפים בודדים בלבד לאורך חייהם, ויש כאלה שלמרות טיפול מיטבי סובלים ממצבים פסיכוטים חוזרים וממושכים העמידים לטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

רציתי לשאול אם צורך בלקיחת סדיזין במשך 20 שנה, אחרי פסיכוזה שלאחר לידה, מעיד שלאדם יש סכיזופרניה? כל ניסיון הפסקת טיפול תרופתי, גרם לאי שקט ניכר ולחרדות. בתודה, אפי

שלום. אין אפשרות לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי - נטילת תכשיר זה או אחר אינו מעיד בהכרח על אבחנה מסויימת, גם עם מדובר בתכשיר נוגד פסיכוזה (גם לאלה יש מספר רב של אינדיקציות, וסכיזופרניה היא רק אחת מהן). האבחנה אם כן נקבעת על סמך התרשמות קלינית לאורך זמן. יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האח הגדול שלי עבר גירושים קשים. אישתו לשעבר בגדה בו עם גבר .מאז הגילוי ועד הגרושים עברו שנתיים .אח שלי לא יכל לקום מהמיטה וכול הזמן בכה דבר שקרע את ליבנו ,אמי בקשה מאחי ללכת לרופאת משפחה ולספר לה על הקושי והמשבר,הרופאה נתנה לו כדורי הרגעה אבל האחי היה לוקח כמות גדולה, שזה לעצמו היה מפחיד .למרות כל הקושי אחי רוצה לחזור לגרושתו ומרחם על גרושתן ודןרש מאיתנו שנבין אותה .דבר שמאוד מפחיד אותנו הוא לא רואה את המציאות כמו שהיא וקשה לו לשחרר אותה.חשוב לי לציין שהמפחה של אישתו כל הזמן דאגה להיות איתו בקשר כי רצו להחזיר בנהם וגם גרושתו סחטה אותו כספית עד היום האחי גר עם הוריי אין בית ומשכורת שלו מעוקלת והוריי משלמים חובות של האחי וגרושתו .הרבה כאב וייאוש ולמרות הכל אחי מוכן לשות הכל כדי לחזור לגרושתו. שאלה שלי האם האחי חולה ?

שלום. לא ניתן לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט, בוודאי שלא דרך גורם שלישי. באופן כללי את מתארת מצב נפשי שהוא תגובה לגורם דחק מהותי (גירושים). כל אחד מגיב אחרת למצבים מאין אלה. מומלץ שיפנה לגורם מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר) לצורך הערכה וטיפול במידת הצורך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בני בן 27 סובל מסכיזופרניה. אינו עובד. נוטל תרופות באופן קבוע ומסודר. מסרב לצאת להוסטל, נמצא בבית ויוצא למועדון אנוש או לטניס או לחדר כושר.בבית נוח ואינו מעיק.מעסיק את עצמו בבית בעיקר סביב טלויזיה, מחשב , שינה. האם כדאי להכריח אותו לצאת להוסטל או לקבל את רצונו להשאר בבית? תודה על השירות שאתה מעניק לנו

שלום. לפי מה שאת מתארת - הוא מתפקד ברמה סבירה - הולך ךמועדון אנטוש, עוזק בספורט, מעסיק את עצמו. לדבריך הוא לא רוצה ללכת להוסטל. מובן שאין אפשרות להכריחו, וגם לא ברור אם אופציה זו בכלל מתאימה לו. מומלץ להתייעץ עם עובד/ת סוציאלי/ת והרופא המטפל. באופן כללי ניתן לתת לו הסברים מקיפים על מהות ההוסטל – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ניתן לארגן ביקורים במספר הוסטלים ו/או דיור מוגן לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. ניתן להסביר למטופל שהוסטל או דיור מוגן אינו סוף הדרך – בהמשך ניתן להתקדם לדרגות עצמאות גבוהות ולתעסוקה בשוק החופשי. כמו כן ניתן להסביר שמעבר להוסטל אינו מהווה נתק מהמשפחה כלל ועיקר. הוסטלים נמצאים במרכזי אוכלוסיה וניתן לבקר את המשפחה בכל עת, לבוא לחופשות בסופי שבוע וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, אחי בן 30, אובחן כחולה סכיזופרניה פרנואידית, מזה 10 שנים. המחלה מסרבת לעזוב, בין פעם לפעמיים בשנה הוא מפסיק לקחת את התרופות כי הוא "מתחיל להרגיש טוב יותר" ומצליח לתפקד טוב בחיי היום יום שלו, ואז זה מכה שוב, ההתקפים, המחשבות המבולבלות שלו, הצעקות כלפי המשפחה.. ואנו נאלצים לאשפז אותו כי מסרב להקשיב לנו ולקחת תרופות ורק פורק עלינו את העצבים.. ובכלל בשנה האחרונה הוא מסרב לקחת טיפול תרופתי, חושב שאנו רוצים רק להזיק לו, בקיצור המצב לא משתפר בכלל. רציתי לדעת איך עוד אנחנו יכולים לעזור לו? לגרום לו להבין שטיפול זו דרך חיונית בשבילו, שיבין שהוא צריך עזרה על מנת להתקדם בחיים.. חשוב לציין שאין אלימות במשפחה. לא מצידו ולא מצידנו.

שלום גם לנו הייתה בעיה דומה והפתרון לדעתי לשים במסגרת כמו הוסטל שבה משגיחים שיקח את התרופות וינסו לעזור לו, אחרת זה גלגל חוזר.

שלום. זה שאלה שחוזרת על צמה רבות בפורום. להלן תמצית התשובה: 1) זאת עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערי אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. 2) לגבי סוגיית התובנה: את/ה מציינ/ת שאחיך מסרבת להכיר בכך שהוא סובל מבעיה נפשית ושהוא צריך טיפול, וכאמור אחד המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת (כפי שנתכב לעיל) – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. 3) סוגיית השיקום: מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) כאמור לעיל – יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות אפשרויות השיקום. במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר מסגרות שיקומיות לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. 4) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. מומלץ שלועדה יגיעו גם בני משפחה כדי להציג את הצד שלהם. 5) קבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם ידוע ההסבר לכך שהתקפים פסיכוטים גורמים לנזק מוחי? תודה

שלום. זה נושא מורכב ושנוי במחלקות. מה שכן ידוע - אנשים שסובלים מריבוי התקפים פסיכוטים באופן סטיסטי יש להם ירידה בנפח של חומר אפור באיזורים מסויימים של המח, כמו גם הפרעה בקישוריות בין איזורים שונים. השאלה באם זו תוצאה מההתקפים עצמן, או שזה התהליך המובנה של המחלה נותרה פתוחה. לא ידוע מה המנגנון המדוייק. בכל אופן ידוע שטיפול נוגד פסיכוזה, בעיקר אם מתחילים בשלבים מוקדמים של ההפרעה - יכול להפחית את הנזק האמור לעיל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני חולה סכיזופרניה, ומעבר יש לי עוד בעיות: 1)לחוץ מאוד אוד! 2)אני נלחץ מקשר עין עם אנשים 3)מאבד ריכוז בזמן שאני מדבר 4)מתבלבל בעשיית פעולות יומיומיות 5)חושב הרבה קרה לי שהייתי בחופשות של כשבוע כמה פעמים במהלך החיים ובמהלכן כל הבעיות האלה השתפרו ואחרי זה חזרו. עם השנים נוספות לי עוד ועוד בעיות דומות וקשה לי לחיות ככה! מה גורם לכל הבעיות האלה?מה הקשר ביניהן? למה במהלך החופשות הקצרות הכל השתפר? מה אני יכול לעשות נגד זה?

שלום. אין תשובות פשוטות. הרי גם לאנשים שמאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית זו או אחרת יש גורמי דחק יום יומיים המשפיעים על הריכוז, תפקוד, מצב רוח ועוד ותמיד ניתן להיעזר בגרומי מקצוע לצורך ההתמודדות (כגון פסיכולוג, פסיכיאטרי, עו"ס וגם חבר/ה טוב). יחד עם זאת ידוע שבסכיזופרניה יש נטיה לפגיעה ביכולות קוגניטיביות מסויימות כגון ריכוז, תכנון וכד' שגם מהוות פקטור בתלונות שהיעלית. אלה סוגיות מורכבות לטיפול וכוללים היבטים תרופתיים, וגם ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום דוקטור, רציתי לדעת האם הטיפול בזריקה בכתף מתאימה לי יותר מהטיפול שאני לוקח היום , אני לוקח את התרופה שלי אחד ליומיים שלושה ולא בכל יום מה השוני של הטיפול בזריקה בכתף ? שזה משפיע לשבועיים שלושה ? האם אני יכול לעשות את הזריקה בבית ?

שלום. יתרונות בטיפול טווח ארוך: 1) עם טיפול בטווח ארוך לא צריך לזכור לקחת כדורים. 2) טיפול טווח ארוך מעלה את מידת ה"דבקות" לטיפול (שיתוף פעולה עם ההנחיות הטיפוליות). 3) רמת התרופה בדם היא יותר מאוזנת לאורך שעות היום (בניגוד לכדורים שבאופן כללי משפיעים יותר בשעות שלאחר נטילת הטיפול ופחות לאחר מכן) וכך אפשר שיהיו פחות תופעות לוואי, ואיזון טוב יותר באופן כללי. 4) הזריקה ניתנת ע"י אחות. אם יש לך אפשרות להביא אחות לבית - אז אתה יכול לקבל בבית, אך בכל מקרה עדיף לקבל את הזריקה במרפאה (כך שאם יש תופעות לוואי אתה נמצא בהשגחה). בברכה, ד"ר אהוד ססר.

שלום רב. רציתי לדעת איזו תרופה משפיעה יותר מהר- ציפרלקס או סרוקסט? והאם ציפרלקס נחשבת לתרופה טובה יותר מסרוקסט? בתודה מראש, אורית.

שלום. כל חברת תרופות תאמר שהתרופה שלה משפיעה מהר יותר וטוב יותר. יחד עם זאת הרב המכריע של המחקרים האובייקטיבים מראים שמרבית התכשירים נוגדי הדכאון יעילים באותה מידה וזמן ההשפעה הוא בסה"כ דומה (2-4 שבועות, ולפעמים צריך עד 10 שבועות). לגבי התרופות שהזכרת לעיל - מדובר בסה"כ בתרופות דומות מאותה הקבוצה (SSRI) וההבדלים הקלינים ביניהם אינם מהותיים. יש קצת הבדלים בפרופיל תופעות הלוואי והאינטרצקיות עם תרופות אחרות. בכל אופן זה מאד אינדיבידואלי ובסופו של דבר מדובר בהתאמה אישית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני סובלת מסכיזופרניה, מטופלת בסאפריס 10 מג ליום. אושפזתי לפני תשעה חודשים לתקופה של חודשיים והעלתי במשקל בעקבות השימוש בסאפריס כשבעה קג. אני שומרת על תזונה נכונה ועושה ספורט ולמרות זאת המשקל לא יורד. האם יש תרופה אחרת שתעודד ירידה במשקל? מה ניתן לעשות במצב כזה? אשמח לתשובה בתאל

שלום. התרופה סאפריס גורמת בד"כ לפחות עליה במשקל בהשוואה להרבה תכשירים נוגדי פסיכוזה אחרים. יחד עם זאת גם תרופה זו יכולה לגרום לפעמים לעליה במשקל. יש מספר דרכי פעולה אפשריות: 1) כושר גופני + דיאטה (תמיד טוב). 2) בירור גופני לשלילת גורמים אחרים לעליה במשקל (כגון תת פעילות בלוטת התריס וכד'). 2) הפחתת מינון. 3) החלפה לתכשיר אחר שפחות גורם לעילה במשקל (כגון סוליאן, גאודון, אביליפי וכד'). לפעמים אין ברירה, וה"מחיר" להשגת איזון נפשי כולל תופעות לוואי מסויימות, בעיקר אם כבר היו נסיונות רבים לפני כן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום תודה על התשובה. אם לאמא ו סבתה היה סזופרניה אצלי בנתים אין אני עובדת ו לומדת סטודנטית אז אם יהיה לי ילד אז יש סיכוי שיהי לו סזופרניה? אבי נפטר בחול ו אין לי את מי לשאול כבר. אבל הוא היו רשום במרפא פסיכיטרית אבל לא היה מאושפז לא סזופרניה. הוא למד לימודים גבוההים ו רופאים בבלורס אמרו הוא חייב לעשות הפסקה של שנה כי זה לא עשה לו טוב אבל הוא היה מצטיין. אני לא יעודעת מה היה לו. מה את חושב שהיה לו?. אבל מישה אמר לו לעצור לימודים זה רופאים מתחום פסיכיטריה לא רופה משפחה. סבתא שלי הפכה לסזופרנית אחרי שילדה כבר אבא שלי ו זה כרה אחרי השואה. אמא שלי למדה אחות ברוסיה עבדה בזה בא אמר שאחרי שנולתי הם התחילו לריב. אני מבינה שאצל שנהם התפתחה הסזופרניה אחרי שילדו. זה אומר שאם אני ילד גם יחלה סזופרניה.?תודה

שלום. שאלות אלה חוזרות על עצמן לא מעט בפורום. ניתן לעשות חיפוש. בכל מקרה להלן התשובות: שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. כך שבמקרה שלך - אם אמך מאובחנת כסובלת מסכיזופרניה אז הסיכוי אצלך הוא כ-12%. הסיכוי יורד ככל שהגיל עולה. אם לך לא יהיה סכיזופרניה וגם לבן זוגך לא יהיה - אז הסיכוי שזה יעבור לילדים שלכם הוא בגדול כמו באוכלוסיה הרגילה - 1% בלבד. ובכל מקרה האחוזים הם סטטיסטיקה בלבד וכך יש להתייחס אליהם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב ד"ר ססר. רציתי לדעת: 1.האם מותר ליטול זיפרקסה יחד עם לפונקס? 2.האם מותר ליטול ציפרלקס יחד עם זיפרקסה(בעלון לצרכן של הציפרלקס כתוב שלא מומלץ לקחת תרופה זו עם תרופות נגד סכיזופרניה ונוגדי פסיכוזה)? 3.האם מותר לחולי אפילפסיה לקחת ציפרלקס? תודה על העזרה, שירה.

שלום. תשובות: 1) בעיקרון מותר, אך בד"כ מומלץ לתת תכשיר נוגד פסיכוזה אחד, במיוחד כשמדובר בלפונקס. זאת כי מחקרים ברובם לא מראים יתרון במתן 2 סוגים ויותר של נוגדי פסיכוזה לעומת טיפול בסוג אחד. יחד עם זאת, יש מקרים של עמידות לטיפול שאין ברירה ואז יש לנסות שילובים תרופתיים שונים. 2) מותר. 3) כן. בברכהף ד"ר אהוד ססר

שלום רציתי לברר על אדם כבן 55 הסובל ממחשבות שווא והלוצינציות של רדיפה. המצב הוא כזה כבר המון שנים, אך אף פעם לא הפריע לשגרת חייו. הוא עובד, בעל משפחה. לאחרונה המצב החמיר והוא מסרב לישון בביתו כי הוא סבור שמישהו רוצה ברעתו ושיבואו לרצוח אותו ואת משפחתו. מדובר באדם מאוד דעתן, עצמאי ובעל אינטליגנציה גבוהה מאוד שמסרב לפנות לטיפול או ייעוץ כי הוא לא מעלה בדעתו שזו יכולה להיות בעיה נפשית. מה ניתן לעשות במצב כזה? הוא לא מסכן את עצמו או אחרים, אך כפי ציינתי המצב כן מחמיר והוא כבר שוקל לעבור דירה. אני יודעת שלא ניתן להתערב עד שאין סיכון לו או לסביבה, אך למי כן פונים? משפחתו פנתה לרופא המשפחה שלו, שנפנף אותם אותם ואמר שזה לא התחום שלו ושנפנה לפסיכיאטר. אך מה פסיכיאטר יעשה בלי פציינט? בקיצור, אני שואלת למי לפנות, מאיפה להתחיל? איל להתנהג איתו? מי שמתנגד לו מחוק מבחינתו. המצב מחמיר מרגע לרגע וחייבים לעשות משהו. אבל מה?

שלום. זה נכון שאי אפשר להכריח אדם להיבדק או לקבל טיפול כל עוד אינו מהווה סכנה לעצמו או לסובביו, אולם המשפחה בהחלט יכולה להתייעץ עם איש מקצוע לגבי דרכי פעולה והבנה כללית של המצב, כמו גם יעוץ כללי לשלילת הפרעות גופניות שונות שיכולות להתבטא בצורה נפשית. יחד עם זאת מובן שלא יהיה ניתן לתת המלצות ספציפיות בלי לראות את האדם. בנוסף ניתן לשקול ביקור בית במידה ויסכים לכך. יש גם מסגרות נוספות שניתו להיעזר בהן כגון ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, יש לי אח גדול בן 27 שלפני 3 שנים עבר התקפף פסיכןטי הקב שימוש יומיומי בסמים, מאז הוא מקבל טיפול תרופתי לסכיזופרניה, אך מעולם לא שמע את האבחון שלו משום שהוא אינו מעוניין. לפני 3 חודשים הוא החליט לנסוע לעבוד בחול, בהתחלה המשפחה התנגדה, וגם אני , אבל השתכנענו שאולי זה יעשה לו טוב, שינוי האווירה והעצמאות. הוא נסע לבסוף מבלי לשמוע את האבחון, לפני כמה ימים בשיחה שהתלהטה בינו לבין אימי, הוא סיפר לה שהוא כבר לא לןקח את הכדורים במשך חודשיים, שמבחינתו הוא לא חולה,אנחנו מאוד מודאגים.. מה כדאי לעשות? לנסוע אליו? לנסות לשכנע אותו?(ניסינו , זה לא ממש עוזר) , לעזוב את זה ולקוות שזה יסתדר?אין לידו אף אחד שמודע למצבו, אשמח לדמוע את דעתך תודה רבה.

שלום. אין אפשרות לאבחן דרך פורום אינטרנט. איני יודע מה האבחנה של אחיך. האם מדובר בפסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים? האם מדובר בסכיזופרניה? האם היו עוד התקפים פסיכוטים? האם הוא היה במעקב? למה הוא לא שמע על האבחון שלו? מה הפסיכיאטר שלו אומר? הרי התשובה לגבי מה כדאי לעשות קשורה לסוגיות האמורות לעיל. יכול להיות שהוא צריך טיפול, יכול להיות שלא. מומלץ שיתייעץ עם פסיכיאטר. בשורה התחתונה - גם אם לפי חוות דעת מקצועית כדאי שייקח טיפול ויהיה במעקב - אין אפשרות להכריחו במידה ומסרב לכך (כל עוד אינו מהווה סכנה לעצמו או סובביו). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד"ר ססר, מצורף כאן קישור בנושא סרוקוול. http://www.definitivemind.com/2012/08/28/quetiapine-enhances-oligodendrocyte-regeneration-and-myelin-repair/ האם משתמע מכך שגם נטילה זמנית של סרוקוול עשויה לשפר תפקוד מוחי במצבים פסיכיאטרים שונים? תודה מראש.

שלום. כל מה שהמאמר מראה זה שאם הורסים את המיאלין (חומר שמהווה מאין מוליך עצבי במוח) בעכברים באופן מלאכותי, ואז נותנים סרוקוול - זה מזרז את ההחלמה. זה משאיר שאלות רבות פתוחות - האם זה נכון לגבי תרופות אנטיפסיכוטיות נוספות? האם זה רלוונטי גם לבני אדם? האם זה רלוונטי לגבי הפרעות נפשיות (הרי אין הרס של מיאלין במהפרעות נפשיות)? וכד'. מה שכן - זה מעלה כיווני חשיבה למחקרים נוספים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איך ניתן לטפל בהפרעת קשב וריכוז תוך כדי שימוש באספרידל ואינווגה. אני רוצה להתחיל ללמוד ועדיין שומע קולות. האם מותר להשתמש ברטלין, ריכוזית או יש עוד אפשרויות? תודה.

שלום. סוגיה זו נשאלה כבר מספר פעמים בפורום. ניתן לעשות חיפוש. בכל אופן להלן תמצית התשובה: בעיות ריכוז בסכיזופרניה זה נושא מורכב מאד. לעיתים בעיית הריכוז נובעת מפגיעה קוגניטיבית של המחלה עצמה, לפעמים היא נובעת מתופעות לוואי של תרופות, לפעמים היא נובעת מדכאון לא מאובחן, לפעמים היא נובעת מפסיכוזה, לפעמים היא נובעת ממאניה ולפעמים היא אכן נובעת מהפרעת ריכוז בסיסית, כלומר ADD. זה _מאד_ חשוב לאבחן את הסיבה - מכיוון שלכל גורם יש טיפול שונה (הן תרופתי, הן פסיכולוגי והן שיקומי). טיפול בריטלין ניתן לשקול _רק_ כשמודבר בהפרעת ריכוז בסיסית שאינה קשורה לכל הגורמים האחרים שהאמורים לעיל. גם במקרה זה - יש להיזהר במתן ריטלין - הרי ריטלין מעלה דופמין, מה שיכול לגרום לפסיכוזה (זה למעשה "מבטל" באופן חלקי אצת ההשפעה של הטיפול נוגד הפסיכוזה, שחוסם דופמין). יחד עם זאת, זה לא אחד לאחד, ויש לא מעט מחקרים משראים ששימוש מבוקר בריטלין _כן_ עוזר במקרים של הפרעת קשב בנוסף לסכיזופרניה. אני חייב לומר שבאופן אישי ראיתי הרבה מקרים של החמרות פסיכוטיות תחת טיפול בריטלין אצל סובלים מסכיזופרניה, כך שאני, אישית, נוטה להיות זהיר. בכל אופן יש להתייעץ עם הרופא המפטפל, לעבור אבחון מקיף לסיבת בעיית הריכוז, ורק אז להחליט על אופן טיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אתה שוקל חלופות טבעיות לריטלין, עדיף שתלך על זום. הרבה יותר אפקטיבי מריכוזית..

שלום רב שמעתי על טיפול חדשני בסכיזופרניה. זריקה פעם בשבועיים מה תופעות לווי לטיפול החדשני??? בתודה מראש

שלום. אני לא יודע על איזה טיפול חדשני שמעת - זריקות פעם בשבועיים, מה שקרוי "טיפול טווח ארוך" קיים כבר עשרות שנים. יש תרופות וותיקות שניתנות בזריקה פעם בשבועיים (או בחודש) כגון מודיקט, קלופיקסול, הלידול ועוד, ויש זריקות חדשות יותר כגון ריספרדל קונסטה, קספליון, זיפאדהרה ויש עוד בדרך. תופעות הלוואי דומות לאלה של אותן תרופות כשניתנות בכדורים. הסבר מפורט על היתרונות והחסרונות של טיפול טווח ארוך יש בתשובה שלי כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-211#message-211 בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, אימי בת 55 אינטילגנטית ביותר, מאובחנת כ-27 שנה כסכיזופרנית בתחילת הדרך היתה מאושפזת פעמיים ומאז מאוזנת (עצמאית) ע"י פסיכאטר בקופת חולים. לפני כ3 שבועות התאשפזה בבית חולים כללי למשך 5 ימים על רקע ירידת מלחים חמורה כנראה עקב הרעלת מים. יש לציין שבמהלך האשפוז שינו לה את הטיפול התרופתי מ-48 מ"ג פרפנאן ל 20 מ"ג זיפרקסה, גאודון במקום 80 מ"ג בואט אחת , 40"מ"ג בבוקר ו- 40 מ"ג בערב, כמו כן ביטלו מודל לגמרי (היתה מקבלת 150 מ"ג בסה"כ) וממשיכה לקבל דקינט 2 מ"ג. לטענת הפסיכאטר של בית החולים ההרכב התרופתי שהיתה מקבלת גרם לצמאון יתר ולשיבוש ההומאוסטזיס של המלחים ולכן נתן הוראה לשנות את הטיפול ולא לקבל את המלצותיו של הפסיכאטר בקהילה (שהמליץ בזמן האשפוז להשאיר את אותו טיפול תרופתי). מאז היא פחות מאוזנת העניין מתבטא בשיכחה, חוסר ריכוז, בכי ופתאום שמחה וחוסר בטחון. הרופאה בקהילה המליצה לאשפזה!!! חשוב מאוד לציין שאימי סובלת מחרדה קשה ביותר מאשפוז חוזר בבתי חולים פסיכאטרים ולא סתם אני מאוד מודאג ורציתי לשאול מספר שאלות 1)האם יש דרך לאזן אותה שוב ללא אשפוז ואם כן כיצד? (יש לנו אפשרות לממן פרטי) 2)האם תוכלו להביע חוות דעת על השינוי התרופתי? האם הוא חריג? 3)האם מומלץ להחליף רופא או לקבל חוות דעת נוספת מרופא שאינו מכיר אותה? תודה רבה מראש, שלומי

כחולת סכיזופרניה בעצמי חשוב מאד להגיע לאיזון עקב השינוי בתרופות אמך כבר יצאה מאיזון תוודא על ידי פסיכיאטר נוסף האם אמך מקבלת את התרופות הטובות ביותר יכול להיות שתרופות כמו אביליפיי וסאפריס גם יתאימו לאמך ואם כבר משנים אז עדיף לתרופות שגורמות לפחות תופעות לוואי, הרופא במחלקה הפסיכיאטרית מוגבל בתרופות שיכול לספק אני הייתי מתייעצת עם פסיכיאטר נוסף, רפואה שלמה

שלום. תשובות: 1) אין אפשרות לאבחן ולטפל דרך פורום אינטרנט. באופן כללי - אם המצב לא חמור - כלומר אין התנהגות מסוכנות, מחשבות אובדיוץ או ירידה דרסטיץ בתפוקד - נראה שאפר לנסות לאזנה באופן אמבולטורי (כלמור ללא אשפוז). אין זה משנה אם זה פרטי או לא. היתרון בטיפול פרטי זה שאפשר לבחור פסיכיאטר ויש פחות המתנה, אולם הפסיכיאטרים במרפאות הם מצויינים ובהחלט יכולים לאזנה, כך שחבל על הכסף. 2) לא אוכל לחוות דעה על הטיפול התרופתי - אמך לא בטיפול אצלי. באופן כללי יש לומר שטיפול בשני תרופות מדור שני הוא נדיר יחסית, גם מפני שזה בד"כ לא מוכח כיעיל יותר מתרופה אחת, אבל גם מפני שהקופות בארץ לא מממנות יותר מתרופה אחת מדור שני. 3) תמיד ניתן ללכת לחוות דעת שניה, במקרים רבים זה עוזר, אך לפעמים זה רק מעמיס "עודף" אינפורמציה על המטופל, לאו דווקא בהשפעה טובה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, מה ניתן לעשות עם חולה המסרבת לקבל טיפול והמצב שלה מחמיר מיום ליום היא מתגוררת עם סבתי שהיא כבר נושקת לשמונים המצב שהיא נמצאת מאוד קשה היא כבר הרבה מאוד זמן לא מוכנה לקחת תרופות היא היתה מספר פעמים בעבר באשפוז בכפיה סבתי מפחדת לישון בבית ומפחדת מהתגובות שלה היא מהווה מתרד לשכנים כיון שהיא צועקת בלילות וכאילו אנשים מדברים איתה ללא סוף היא לא מעוניינת לשמוע אף אחד היא טוענת שכולם משוגעים והיא המשיח סבתי מפחדת שאם היא תוציא אותה מהבית היא תגיע לרחוב אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות רוצים לעזור ולא יודעים איך המצב הנתון לא יכול להמשך סבתי אומרת שאין לה כח לחיים האלו מה לעשות זועקים לעזרה תודה

מי אומרת שאין לה כוח לחיים האלו כבר? הסבתא, או החולה? כי אם מדובר על הסבצא אז זה כנראה מהמצב וכדאי באמת לנסות בדרכים יעילות ומתאימות למצב אכן להוציא אותה מהבית של הסבתא משום שהסבתא כבר מבוגרת אם היא באמת קרובה לגיל השמונים ובגיל הזה הבריאות שלנו כבר רופפת וכדאי להימנע ממצבים שעלולים לגרום למתח. אבל אם משובר בחולה שאומרת שאין לה כבר כוח לחיים האלו אזי כדאי באמת לשים לב יותר ולהתחיל לפקח ולהשגיח עליה ולא להשאירה לבד כי ייתכן והיא מיואשת מהמצב ומפתחת סימנים של דיכאון ומצב זה עלול להתפתח למחשבות אובדניות ואף במקרים של ניסיון התאבדות. כדאי מאוד לבדוק שוב ולהיוועץ עם רופא לגבי הטיפול התרופתי שלה, לנסות לשלב עם טיפול פסיכותרפיטי ואם זה לא יעזור/ולא יתאפשר לשקול אישפוז ...כי אם החולה מראה סימנים אובדניים אזי רצוי לאשפז אותו בכפייה כדי שחא יזיק לעצמו ואולי לסביבה.

אם החולה מזיקה לסבתא וגם לשכנים ואכן זה המצב, צריך לאשפז בכפיה. אין ברירה. זה לטובתה בראש וראשונה. ניתן להתייעץ אפילו עם רופא משפחה שמכיר אותה או את הסבתא. הוא יפנה לאן שצריך.

... כי יש מילואים, אילוצים ושאר מגבלות. בכל אופן אני משתדל לענות לכולם תשובות מקיפות כשאני מתפנה לכך. ד"ר אהוד ססר

שלום רב, אני בת 40 והבחור בן 31. הוא בתול, אני לא. שלשום הוא בא אלי ו... שכבנו. לא לפני שהסברתי לו על מין מוגן ובייחוד על קונדום. אני משתמשת בג'ל סיכוך עקב יובש בנרתיק. התחלנו במשחק מקדים, ואז עברנו בעת הזקפה לשים את הקונדום. הסברתי לו שמבחינתי אין מין אוראלי כי זה מאוד מדביק (בפה יש מיליוני חיידקים). המשכנו אבל הייתה לו שפיכה לפני חדירה. הוא היה נורא מבולבל מזה. הוא גם מקבל תרופות. באופן כללי האם תרופות יכולות לגרום לשפיכה מוקדמת? או שמא מדובר בהתרגשות של הפעם הראשונה? בתודה מראש, עדי

שלום. זה פורום סכיזופרניה, יש פורומים אחרים לגבי יעוץ מיני וזוגי. בכל אופן לגבי תרופות - אני לא ידוע איזה תרופות הוא מקבל ולכן לא אוכל לומר אם הן יכולות לגרום לתופעות לוואי מיניות. יש לומר שתרופות שונות גורמות לתופעות שונות כך שקשה להכליל. בכל אופן נדיר שתרופות גורמות לתופעה של שפיכה מוקדמת. בד"כ זה להיפך (עיכוב בשפיכה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מתלבט בין שני ספרי תרופות כלליות, והם: BNF 64 והשני הוא: Oxford handbook of clinial medicine (Oxford medical handbook) הדרישות שלי מהספר הוא שיהיה לו הסבר על התרופה, מינונים ותופעות לוואי, ושיהיה נוח למשתמש... לפי הבנתי האוקספורד מדבר על סימפטומים והתרופות הקשורות אליה, והבי.אנ.אף פועל ע"פ תרופות ביחס למחלה. תקן אותי אם אני טועה... שמעתי גם על הMEDIC, אבל נראה לי, שאמרת לי שהוא לא כולל הסבר על התרופה... תודה רבה

שלום. עניתי לך על השאלות לגבי ספרים לפחות פעמיים בחודש האחרון. בשורה תחתונה - כולם טובים. אגב - יש את כל האינפורמציה לגבי תרופות באינטרנט ללא צורך בקניית ספרים - החל בויקיפדיה וכלה באתרים רפואיים כגון medscape, emedicine, וגם בעברית - אפילו באתר זה (ראה למעלה "מדריך תרופות"). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אבל תודה רבה ממש עזרת לי

אחותי בת 53.חולת סכיזופרניה מזה שנים רבות. כעת חיה לבד בדירתה כי התגרשה לפני חצי שנה וילדיה כבר גדולים ומחוץ לבית. בשנים האחרונות איננה מוכנה ללכת לרופא, לקחת תרופות ולהיעזר בכל!!! הצעה לעזרה שהוצעה לה. איננה מוכנה להקשיב כלל לאף! אדם. מצבה הדרדר מאי לקחת התרופות וכיום הוא נ-ו-ר-א. מאמינה באלוהים שימצא פתרון ורק הוא. כל היום רק "טוחנת" במוח וחושבת וחושבת ומגיעה למסקנות הזויות!וכשאנחנו מעירים לה/מציעים הצעות עזרה הגיוניות ...טורקת הטלפון/ אל תתערבו וכיו"ב. לדעתה איננה חולה כלל ולכן איננה לוקחת תרופות. כולנו החולים והיא הבריאה ולעולם לא נבין את העומקים הנפשיים אליהם היא הגיעה במסקנתה שיש אלוהים...,אנו לא דתיים אך מכירים אנשים דתיים. אין לנו בעיה עם אמונה אבל דרך אמונתה- שונה והזויה. נאמר לי שאין דרך לאשפזה בכפייה כי איננה מסוכנת לאחרים ומעולם לא הייתה וזה נכון! אבל!!!בזמן האחרון אני נתקלת בטינה ובכעס כלפינו וביטוי מילולי תוקפני(על הצעות לעזרה ואי יכולתנו הכלכלית לתת לה יותר כספים) שאלתי היא: האם עקשנות זו נובעת מהמחלה או שהיא תכונת האופי שלה? בנוסף אני שואלת- האם היא עשוייה להגיע למצב עד כדי פגיעה פיזית ממשית בנו היות והיא מאשימה אותנו(את בני המשפחה) במצבה הרפואי, במצבה הכספי, בכשלון נישואיה ובהכל בעצם... תודה רבה על התשובה. בברכה, תמי

ראשית לא לקחת ללב, אתם לא אשמים בכלום ולא גרמתם לה לחלות. ההאשמות והחשיבה השגויה נובעים מן המחלה!!!. גם הכעס והביטויים התוקפניים. אין צורך לקחת את זה אישית וגם לא יעזור להתעמת איתה בגלל זה. יש צורך למצוא דרך להביא אותה לפסיכיאטר לבדיקה וטיפול. יתכן שאם ישוחח איתה מישהו אובייקטיבי שלא מעורב במקרה, תשתכנע לראות רופא ולקבל טיפול. אני יודע שלא קל לעשות את זה ואין ביטחון שהיא תשתף פעולה, אבל לנסות צריך, בלי להתיאש.

תודה נתן על התשובה.התייאשנו....כי כל מה שציינת נוסה כולל בחירה עצמאית שלה של אנשים ניטראלים ו"ניפנופם" עוד באותו יום. חשבתי אולי יש דרך אחרת, נוספת.

היי רעות. הייתי ממליץ על הדרכה פרטנית וליווי אישי למשפחה ולמטופלת עד להבאתה למגרת שיקומית תומכת.

כחולת סכיזופרניה ברצוני להודות לך שכן המידע בפורום שנמסר על ידך הרגיע אותי והכניס אותי לפרופורציות שוב תודה רבה על מסירותך

תודה על דברי התמיכה. ד"ר אהוד ססר

קרוב משפחה מוכר כלוקה בסכיזופרניה ומקבל INVEGA אך יש תופעות לוואי הפוגעות בתפקוד עקב טשטוש חושים.האם יש טיפול תרופתי מתקדם יותר שפוגע פחות ביכולת התפקוד היומיומית ומשפר מוטיבציה?מה לגבי טכנולוגיה ניסויית של גרייה מוחית כפי שקראתי על מחקר המתבצע בשלוותה?

שלום. יש תרופות רבות היום לטיפול בסכיזופרניה, רובם יעילות באותה המידה אבל עם פרופילים שונים של תופעות לוואי. אם יש "טשטוש" עם תרופתה מסויימת ניתן לנסות שינוי מינון או החלפה לתרופה אחרת. יש להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל. לגבי גריה מוחית - מדבר בטיפולים שהם יעילים לדכאון, לגבי סכיזופרניה פחות - אמנם יש מספר מחקרים המראים יעילות אולם זה עדיין בשלבים מחקריים. בכל אופן לא מדובר בטיפול שיחליף את נוגדי הפסיכוזה - זה בנוסף. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לפני כשנתיים אובחנתי במחלת המאניה דיפרסיה וניסיתי עשרות תרופות. הטובה ביותר היתה זיפרקסה אך לאחר כחודש פיתחתי בצקות ברגליים, האם יש תחליף תואם או שהזריקה יכולה להוריד את התופה?אני מיואשת אחרי כל כך הרבה נביונות שמחתי שסוף סוף משהו מוציא אותי מדיכאון אך לאוע מזלי זה מההשקרה. האם תוכל להמליץ על פתאון או תאופנ הכי דומה לה.אשמח אם תשלח תשובה למייל האישי שלי. תודה רבה

שלום. אי אפשר לתת המלצות טיפוליות ספציפיות דרך פורום אינטרנט. יש אופציות טיפוליות רבות בהפרעה דו קוטבית, כולל מספר תרופות חדשות (נוגדות פסיכוזה חדשות מדור שני). צריך לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ לגבי האפשרויות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום קראתי מידע רב על סכיזופרניה ; סימפטומים ואבחנת המחלה ואני חושש שאני חולה בה. אני יודע שזה נשמע מאוד תלוש מהמציאות וחסר היגיון שאני אנסה ''לאבחן'' עצמי בתור כזה אך כך אני חושב. רציתי לדעת מה קורה אם אני לא רוצה ללכת לאבחון אצל מומחה ולקבל טיפול (במידה ואמצא חולה...), לאן זה ימשיך מכאן ? תודה.

במקום להתעסק בספקולציות ''מה היה קורה אם....''כדאי שתדע שבדרך כלל מי שבאמת חולה, לא מודע לזה שהוא חולה ונראה לו שסביבתו השתנתה ולא הוא כלומר כולם חולים חוץ ממנו. תהיה בריא

שסביבתו השתנתה כלומר בתחילת המחלה ממש בניצנים הראשונים של המחלה הוא מרגיש בטח שמשהו משתנה אצלו משהו לא בסדר כמו שהוא מרגיש בחלום בסיוט כאילו מן ניתוק מהמציאות הרגשה של שיגעון שהוא עונד ממש להשתגע וכאילו הוא מנותק לגמרי ..כלומר אני יודעת מה מתרחש סביבי בינתיים אבל מרגישה מנותקת כאילו הדביקו אותי לכאן...

שלום. בפעם העשירית בחודש האחרון... כמעט תמיד מי ששואל "האם יש לי סכיזופרניה" אינו סובל מכך - אלא בד"כ מהפרעות חרדה שונות, לצורך הסברים מפורטים יותר תעשה חיפוש בפורום. פרט לכך אתה לא מתאר תסמינים כלשהם של סכיזופנריה. בכל אופן - אתה תמיד יכול לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה ואבחון בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר אהוד שלום רב! אמא שלי בת 63, לפני שבע שנים אחרי תקופה מאוד ערוכה וקשה שעברנו איתה (הזיות, מחשבות שווא, גדלות, והרבה אלימות בבית) גילינו שיש לה סכיזופרניה פרנואיד! בזמן שעברנו את כל הסיוט הזה הייתי בת 17 והרופאים אמרו לי לאשפז אותה, אבל לאחר הרבה בדיקות שעשיתי הגעתי למסכנה שאני לא יכולה לעשות לה את זה החלטתי לבד לטפל בה בבית, הרבבתי לה כדורים באוכל וכד", ובאמת אחרי תקופה של חצי שנה שהכרחתי אותה בדרכים שונות לקחת את התרופות היא חזרה לעצמה לגמרי! היא חזרה להיות יותר "נורמלית" מאי פעם! כמובן עוד תקופה של שנה בארך עקבתי אחריה שהיא אכן לוקחת תרופות ומבינה שהיא חייבת לשתות אותם.. אחרי זה הכל היה מובן מאליו מדי פעם רק שאלתי אותה אם היא שותה תרופות היא אמרה שכן בטח! לפני בארך 6 חודשים גם האחות הכי קטנה שלנו התחתנה ואמא שלי עברה לגור לבד.. הכל היה בסדר גמור כמעט כל יום אנחנו באות אליה לבקר היא אפילו עובדת שלא הייתה עובדת ליפני. אבל ליפני כשבוע התחלתי לשים לב לשינויים בהתנהגות שלה, מצב רוח וכד. ומהר מאוד נאלצתי להבין שהמצב חזר להיות דומה למה שהיה! בדקתי בקופת חולים ומסתבר שהיא לא קונה תרופות כבר למעלה משנה, אומנם המצב רק עכשיו חזר להיות נירא לעין, ישר הלכתי קניתי תרופות שהיא שותה RESPOND 2 וכמו בעבר חזרתי להחריח אותה לחזור לשתות אותם! השאלה שלי זה תוך כמה זמן הכדור יתחיל להשפיע אחרי תקופה כזאת ערוכה שהיא לא שותה אותם? כמה בכלל התופעות לוואי של הכדור? האם זה כדור טוב? האם יש משהו מומלץ יותר ממנו? ואיך אפשר להקל אל אמי, היא מאוד סובלת שוב עם המחשבות האלה, היא כמעט ולא ישנה, לא אוכלת, רק בוכה כל היום, ולא נרגעת לרגע עם ההזיות הקשות שיש לה? האם יש משהו חוץ מהכדורים שאני יכולה לעשות שלא יהיה לה כזה קשה? או האם יש כדור שהוא יותר מומלץ במקרים כאלה? ישמח לתשובה בהקדם האפשרי

שלום. תשובות: 1) מומלץ להביא את אמך לבדיקה (או לארגן ביקור בית). רק לאחר אבחון של איש מקצוע ניתן להחליט איזה טיפול מתאים. 2) ריספונד (בשם אחר ריספרדל) זה כדור נוגד פסיכוזה מדור שני. הוא כדור יעיל כנגד פסיכוזה - אולם כאמור רק לאחר בדיקת רופא ניתן להחליט באם היא אכן סובלת מפסיכוזה, ואם כן, איזו תרופה תתאים לה, ובאיזה מינון (ובהחלט יכול להיות שריספונד זו בחירה טובה). 3) באם אמך אינה מתפקדת - בוכה כל היום, לא אוכלת ולא ישנה - יש לשקול טיפול במסגרת אשפוזית עך מנת למנוע התדרדרות נוספת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד"ר, לאחרונה קרוב משפחה שלי אובחן בסכיזופרניה בשילוב OCD מאוד רציני שהלך והתפתח בשנה האחרונה (הוא נמצא כבר כ10 שנים בהתדרדרות עד כדי ניתוק מהסביבה ,חי בבית הוריו בגיל 40 סובל מחשבות שווא , מדבר עם עצמו ,סובל מOCD קשה ער בלילות ולא מתפקד בימים נמצא שעות במקלחת בשות הלילה ועוד..) קראתי כאן על כך שחולי סכיזו' חווים התקפים ותהיתי על אילו התקפים מדובר מעבר לכך חשוב לי לציין שהוא אינו מטופל, מסרב לקבל טיפול תרופתי וליווי בכלל וכאמור מצבו מחמיר מרגע לרגע. האם המצב מהווה סיכון עבור עצמו או עבור הסובבים אותו כל עוד הוא אינו מטופל ?? כיום המשפחה עצמה מלווה ע"י צוות טיפולי במטרה להצליח להביאו לטיפול בהמשך. תודה רבה

שלום. אין אפשרות לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. אני לא יודע אם הוא כעת מסוכן לעצמו או אחרים, בכל אופן לפי המידע שאתה מביא אין עדות למסוכנות (דיבור עם עצמו ומקלחות ממושכות זה לא מסוכנות, אפילו שזה פוגע בתפקוד היום יומי). יש לנסות לשכנעו להגיע למעקב. ניתן להיעזר בפסיכיאטר בביקור בית או גורם טיפולי אחר (עובד/ת סוציאלי/ת, רופא משפחה ועוד). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אח שלי מאובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית. התחיל לקחת פרפנאן 4 מ"ג פעמיים ביום. הוא אומר שזה עושה לו כאבי ראש ומקפיץ אותו משינה. אין ספק שלפני נטילת התרופה אי אפשר היה לדבר איתו. עכשיו קל יותר אבל עדיין הוא נראה מאוד כבד, מנומנם. האם התרופה יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך? הוא נוטל את התרופה רק מאתמול. מתי עלינו לגשת איתו שוב לביקורת? האם נטילת התקופה תחזיר לנו אותו? נוכל לדבר איתו? זה יעביר לו לגמרי את ההזיות והמחשבות שווא?

שלום. תשובות: 1) תופעות הלוואי של כבדות ועייפות הן הפיכות. כמו כן זה בד"כ משתפר עם הזמן. במידה ולא - ניתן להחליף לתרופות אחרות שפחות מעייפות. לגבי "נזק בלתי הפיך" - יש תופעה נדירה של הפרעת תנועה ששמה "טרדיב דיסקיניזיה" (תנועות בלתי רצוניות בד"כ של הפנים) שיכולה לקרות לאחר שימוש ממושך בתרופות מדור ראשון. בכל מקרה זה לא נפוץ ובבודאי שלא עם מינון נמוך כמו שאתה מתאר. 2) מתי לגשת לביקורת? אם אתם מרגישים החמרה במצב - ניתן להקדים תור. אם לא - מתי שקבעו לכם. 3) האם נטילת התרופתה "תחזיר אותו"? אז ראשית - הוא לא הלך לשום מקום שצריך "להחזיר" אותו משם. הוא מתמודד עם תסמינים נפשיים לא פשוטים, אבל הוא עדייו פה, והוא עדיין אותו אדם. אם אתה מתכוון להאם מצבו יחזור למה שהיה לפני פריצת המחלה - בד"כ כשלוקחים טיפול יש שיפור ניכר אולם נשארת פגיעה תפקודית מסויימת. יחד עם זאת זאת הכללה - ולעיתים יש חזרה למצב כמעט זהה מזה שלפני המחלה. הזמן יגיד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לדר ססר שלום.ישלי בעיה עם בן בחור בן 26 שהיה מאושפז לפני 5 חדשים בביח טירת הכרמל עקב סכיזופרניה. מטופל עד היום בפרפאנן 8מג ודיקינט. אין שום בעייה בנטילת הכדורים הבעיה היא שהוא מעשן סמים. עשו לא בדיקת שתן לסמים בגלל סל שיקום ומצאו קנאביס בשתן.דיברנו איתו וכלום לאעוזר. שאלתי היא האם אפשר לאשפז אותו אישפוז חוזר א. בכדי שיפסיק לעשן ב. שתהיה לאשם תעסוקה כי הבנתי שבבית חולים אפשר להעסיק אותו. אשמח אם אקבלתשובה מהירה בברכה ותודה מראש.

שלום. ראי תשובה קודמת שלי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מגיל 16 החלו אצלי התקפי חדרה מאז כבר 6 שנים אהי נוטלת סימבלטה הסימבלטה אכן שיפרה רת המצב וחזרתי לתפקוד..בגיל 21 ניסיתי לרדת מהכדורים התחלתי גמילה ואז החלו לי שוב התופעוצ של החרדה אז אחרי חודש התחלתי ציפרלקס ניסתי לחודדשיים אך חא שום תועלת אז חזרתי לסימבלטה סימבלטה 60 לא עזר כמו פעם אז הוגדל לי המינון ל90 מג מאז אני כבר חצי שנה עם הכדורים 90 מג אבל גם לפני זה החלה לי תופעה משונה שלא נשמעת גמו הפרעת חרדה אלא פתאום תחושת ניתוק מהמציאות כאילו אני לא במציאות ותחושת שיגעון נוראית שמשפיעה עליי אני ממש מרגישה שאני עומדת להשתגע גם יש לי חלומות מוזרעם ..פגשתי מישהו בעבודה ומאז וחלמתי עליו חלום אינטימי ומאז אני מרגישה שהמחשבות משתלטות עליי אני חשה אובססיה נןראית אליו ויש לו חברה.. כמובן זו לא פעם הראשונה שאני מפתחת אובססיה לאנשים אבל המצב השתנה אף פעם לא הרגשתי שזה משתלט עליי כמו עכשיו זה פשוט נוראי אני כל כך מפחדת אני מרגישה שאני משתגעת...

קרין. אין מצב ב-ע-ו-ל-ם שיש לך סכיזופרניה. הירגעי! מדוע??? כי חולי סכזופרניה לא חושבים שהם חולים.לא חושבים שהם אומרים דברים מוזרים.לא חוששים או מפחדים משיגעון ולא מתבטאים בצורה כל כך ברורה כפי שאת התבטאת. את פשוט בהתקף חרדה ופאניקה. גשי לרופא שיאזן אותך והחלמה מהירה ):

שלום. אני מצטרף לדברי רעות. אני חוזר על מה שכתבתי מספר פעמים גם בעמוד הנוכחי - כמעט תמיד מי ששואל "האם יש לי סכיזופרניה" אינו סובל מכך - אלא בד"כ מהפרעות חרדה שונות. פרט לכך את לא מתארת תסמינים של סכיזופנריה, אלא מחשבות טורדניות וחרדתיות. בכל אופן - את יכולה לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה ואבחון בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום,אני בן 16 וחצי ולאחרונה(בחודש וחצי האחרון) אני נתקל במחשבות מוזרות ולא צפויות שבאות והם לא תמיד חולפות.למשל בלילה כשאני מנסה לישון,אני חושב על תפקוד העיניים ואני מתחיל להיות מודע לאיך האישונים שלי זזות כשאני עוצם את העיניים וזה במיוחד מפריע לי לישון.ואני חושב עוד תפקודים בגוף.עוד דוגמא,אני כל הזמן חושב ואני לא מאמין בזה שחושקים בי או שאחרים חושבים שאני חושק בהם.זה לא נכון ואני לא מצליח להוציא את זה מהראש שלי וזה מכניס אותי לדיכאון המחשבות האלה.המחשבות האלה גורמות לחרדה רבה ,ללחץ ולעצבנות מכיוון שאני לא מבין מאיפה זה בא לי פתאום.איך אני נפטר מהם?יש לי סכיזופרניה?

שלום. כפי שכבר כתבתי רבות בפורום - כמעט תמיד מי ששואל "האם יש לי סכיזופרניה" אינו סובל מכך - אלא בד"כ מהפרעות חרדה שונות. פרט לכך אתה לא מתאר תסמינים כלשהם של סכיזופנריה, אלא מחשבות טורדניות וחרדתיות. בכל אופן - אתה יכול לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה ואבחון בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום.יש לי בעיה עם בן בחור בן 26 הסובל מסכיזופרניה .היה מאושפז 3 חודשים בטירת הכרמל ,לפני 5 חודשים שוחרר עם טיפול תרופתי של פרפאנן 8מג , ודיקינט. סידרו לו סל שיקום עשו לא אאבדיקת שתן ומצאו קנאביס בשתן . האמת שלפי הבזבוזים של הקצבה אנחנו מבינים לאן הכסף הולך. אנחנו חסרי אונים ולא יודעים ה לעשות גם מהסיבה שאסור לו לעשן , ןגם שאין לו מסגרת מה עושים לאן פןנים אנא ממך אולי תוכל לייעץ לי. תודה מראש.

הייתי מציע לכם לחפש עבורו הוסטל שיקומי, אבל למיטב ידיעתי הוא לא יתקבל אם קיימת בעיית סמים, כולל סמים קלים. אם ש דרך טיפולית שתעזור לו להפסיק עם הסמים נראה לי שהוסטל שיקומי מאוד יעזור לו וזה גם ניתן דרך סל שיקופ.

שלום. כפי שענו לך - שימוש בסמים בד"כ פוסל קבלה להוסטלים שיקומיים. מומלץ לעבור גמילה במסגרת של תחלואה כפולה (כלומר מחלת נפש + שימוש בסמים). יש מחלקות לתחלואה כפולה במגוון מוסדות כגון פרדסיה, באר שבע, שער מנשה ועוד, כמו גם מסגרות פרטיות שונות ומסגרות ממושכות יותר (כגון קהילת שילוב, קריית שלמה ועוד). מומלץ לפנות לעו"ס ברווחה. לאחר שייגמל - יוכל להתקבל להוסטל או לעבור כל תהליך שיקומי אחר (לימודים, תעסוקה וכד'). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב. אני נוטל כדורי זיפרקסה 10 מ"ג. והפסיכיאטרית החליפה לי את זה לגאודון40 מ"ג ו-80 מ"ג.(עקב בעיית הירדמות ועייפות) השאלות שלי הם: 1)האם הגאודון מרדים וגורם לעייפות?. 2)למה אני צריך ליטול 2 כדורים. גם 40 וגם 80 מ"ג שזה ביחד 120 מ"ג. 3)עדיף לקחת כדור 1 של 20 מ"ג בתור התחלה?. תודה רבה.

שלום. תשובות: 1) גאודון בד"כ לא גורם לעייפות. 2) גאודון נוטלים פעמיים ביום בשל זמן מחצית חיים קצר של פירוק התרופה בגוף. כמו כן חייבים לקחת אותו עם אוכל. 3) מהירות ההעלאה במינון קשורה למצב ושיקול הדעת הקליני של הרופא המטפל. זה משתנה מאחד לאחד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

כאן.

http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1840267 רפואה ודמוקרטיה.

שלום. כאן זה פורום סכיזופרניה הנועד לתת מידע למטופלים ומשפחותיהם. המאמר שעליו אתה מבקש "תגובה" (לא ברור לי למה אני הכתובת ל"תגובה", הרי לא כתבתי את המאמר) והוא בכלל נוגע לתנאי החזקה של עציר. אין לזה קשר או חצי קשר לנושא הפורום. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אהוד אני בחור צעיר בן 22 כיום ואני לכוארה מתמודד עם סכיצופרניה פראנואידית על פי הבחנה שנעשתה לגבי בגיל 13 אני נוטל כבר מגיל 13 גאודון בהתחלה הייתה מגמת עליה למינון המקסימלי על פי ההוראה של הרופאים וככה זה נשאר עד לפני שנתיים שבעזרת התייעצות עם הספיכיאטר שלי נעשתה החלטה להוריד 20 מיליגרם במינון ולא היה שינוי לרעה או שינוי במצב הנפשי שלי לצערי נסגרה הקליניקה של אותו מטפל ואני כרגע כבר למעלה מ 4 חודשים ללא טיפול פסיכיאטרי בגלל בעיות פרצודרליות בנושא אני בן אדם לא עצמאי שאינו מסוגל לתפקד בסביבת עבודה בצורה נורמלית ללא יכולת מוטיבציה והתמדה כמעט בשום תחום אני מתמודד עם בעיות שינה חמורות מאז תחילת נטילת הכדור ומצב של חוסר מודעות סביבתית וניתוק כמעט מוחלט מכל פעולה יום יומית שאני מבצע אני בן אדם אינטילגנט שמודע לעצמו מאוד ולצורך העניין לא "חולה" במלוא המובן של המילה מעבר לבעיות העצמאות שציינתי מעולם לא שמעתי או ראיתי דברים ומעולם לא הייתי פרנואיד או אלים שזה דבר נפוץ אצל סכיצופרנים פרנואידים על פי מה שנאמר לי אני מדבר ומביע את עצמי בצורה מצויינת ואף אחד בעצם לא מסוגל להבחין שאני חולה במחלה נפשית כי אני נתפס כבן אדם נורמלי לכל דבר הסיבה העיקרית לבעיות העצמאות שלי היא הפחד מאי יכולת לתפקד ולהיות מפוקס במהלך כל אותן פעולות שישיגו לי את העצמאות שאני מחפש כל אותן בעיות פוקוס התחילו מאז נטילת הגאודון בנוסף לבעיית עודף שומן בכבד ונידודי שינה באופן קבוע וטורדני מאוד. שאלתי היא מה הוא הסיכון של הפסקת הכדור(עם וטיפול וייעוץ לא על דעת עצמי) כי נכון לעד היום איני מסוגל להיות מפוקס מספיק כדי לתפקד כמו בן אדם נורמלי ככה שהכדור כביכול מייצב אותי אך מונע ממני מלהשיג את מה שאני צריך שאלה חיים נורמטיביים. אני מאמין שהגעתי למצב בחיים שלי שהפסקת הכדור לא תגרום לי לאבד את מה שכן הצלחתי להשיג וזה את רמת השפיות שלי והמודעות עצמית שלי בנוסף לבוחן מציאות נורמלי לחלוטין שהפסיכולוג שלי בזמנו הגדיר האם ישנו סיכון עד כדי כך גדול בהפסקת הכדור שיכול להפיל אותי למצב שאין חזרה ממנו?

שלום. כפי שכתבתי רבות בפורום, אין אפשרות לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. איני יודע מה היתה ההסתמנות הקלינית כשאבחנו אותך בגיל 13, ואין לי אפשרות לדעת את מצבך היום לאשורו ללא בדיקה מעמיקה. לכן אין לי אלא להמליץ לך לחזור למעקב פסיכיאטרי מסודר ולהחליט בתאום עם הפסיכיאטרי המטפל לגבי האופציות הטיפוליות המומלצות כעת, בין אם תרופתיות ובין אם פסיכולוגיות ושיקומיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הרופאים קבעו שיש לי סכיזופרניה. אני לא לוקחת תרופות כבר 14 שנים. ואני מרגישה טוב כל הזמן. אף פעם לא היה לי מצב פסיכוטי. אין לי בעיה של ירידה בתפקוד. והם רוצים (הרופאים הפסיכיאטריים ומחלקת השיקום בבטוח לאומי) שאני אקח תרופות כדי לעבוד. אני כל הזמן עובדת, ובלי תרופות, ואין לי שום בעיה עם זה. אבל לקחו אותי רק לעבודות בניקיון וכבר אני לא יכולה - אחרי עשר שנים זה כבר נמאס לי. אני פניתי למחלקת השיקום בבטוח לאומי כדי לעזור לי למצוא עבודה אחרת ולא בניקיון והם דורשים ממני שכדי לעזור לי אז שאני אלך לטיפול אצל פסיכיאטר ולקחת תרופות. אני מרגישה טוב ולא מבינה למה הם דורשים זאת ממני. התרופות תמיד עשו לי רע ובלי תרופות תמיד יותר טוב לי. אף פעם לא היה לי רע או גרוע בלי תרופות רק מתי שלקחתי תרופות הרגשתי רע וקרו לי כל הצרות. התרופות גם גרמו לי לסבל, וזה כי אני לא פסיכוטית והתרופות שנתנו לי היו אנטיפסיכוטיות. כששאלתי רופא פסיכיאטר למה הוא רוצה שאני אקח תרופה אנטי פסיכוטית כאשר אני לא אדם פסיכוטי אז הוא ענה לי שבדרך עקיפה זה יעזור לי בדברים אחרים. מה הדברים האחרים הוא לא פירט ואף אחד אחר מהרופאים לא פירט לי גם. ממש תעלומה. על משהו שלא מספרים לי איך אני יכולה להבין? ובטח שקודם אני צריכה לקבל את טענתם. ואולי אני חושבת אחרת? אולי לדעתי הבעיה המיסתורית שהם בגללה רוצים שאני אקח טיפול שלא מתאים לי היא "בעיה" שניתן ואפשר לפתור אותה בדרך אחרת? ולא תרופתית? אולי הם רוצים משהו אינסטנט? אולי רוצים להרגיש שליטה בתוצאות הטיפול בי? שאני אהיה האדם מה שהם רוצים לקבל. לדעתי האבחנה שלהם לא נכונה. לא מבינה מה הם רוצים ממני ולמה הם מסרבים לעזור לי אם אני לא לוקחת תרופות למה התנאי לעזור לי הוא רק אם אקח תרופות? מה אתה חושב? ומה נראה לך שעלי לעשות? רציתי לציין שבשנת 2010 למדתי לימודי מזכירות במכללה למנהל, ולמדתי כמצויינת וסיימתי כמצויינת, וזה כדי להביא בפניך עובדה שיש לי יכולת גבוהה ללמוד. זה שונה מסכיזופרנייה. לציין שמאד נהנייתי ללמוד. לא ידעתי שאני כזאת טובה בלימודים. בבית הספר חטיבת ביניים ותיכון הייתי בינונית ולא עיניינו אותי הלימודים. כיום אני ממש נהניית ללמוד ומפיקה מעצמי את המכסימום תוך כדי הנאה רבה מללמוד. ומה שהפתיע אותי זה גם עצם העובדה שלא היה לי שום מתח במבחנים אלא רק עוד יותר אמביציה. הייתי מאד רגועה ומרוכזת במבחנים. הפתעתי את עצמי. מאז שאני בלי תרופות למדתי על עצמי המון. אני הייתי עם תרופות מגיל 17, האבחנה הייתה אנורקסיה קלאסית, ועד גיל 32, כששם האבחנה כבר הייתה סכיזופרנייה. הפסקתי את התרופות בגיל 32, ומאז אני בלי. בגלל שנתנו לי תרופות כבר מגיל 17 אז לא ידעתי מי אני, ולא ידעתי שאני לא יודעת מי אני, ורק אחרי שהפסקתי את התרופות התחיל לי המסע שלא ידעתי שאני הולכת לעבור אותו - מסע להבין ולדעת מי אני. התחלתי מכלום, מאפס. התרופות לא נתנו לי אף פעם להרגיש. הבנתי את זה רק הרבה שנים אחרי שהפסקתי אותן. הייתי במצב סטטי, ולא הייתי מודעת לכך שאני חיה חיים סטטיים. דמוי רגש, אבל לא רגש, לא דינאמי. היום אני כבר הרבה יותר קרוב למה שאני צריכה להיות. צימצמתי את הפער כמעט לגמרי. מה שמפריע רק זה שאני לא יכולה להתקדם בחברה בכל מה שקשור לפרנסה. וזה חבל. כי אם היו מאפשרים לי להתפרנס בכבוד, או אז הייתי משלימה את כל הפאזל וחיה ככל האדם. אז אהיה מה שאני אמורה להיות כבר בגיל שלי. (היום אני בת 46), ובמצב הכלכלי המתאים. ברור שאם כל הסיפור הזה לא היה קורה אז הייתי במצב הרבה יותר טוב. הטיפולים האלו והסטיגמות שעברתי בחיים שלי גרמו לי להמון סבל. ברור שזה פגע בי. אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. אני לא בוכה על חלב שנשפך. אני רק רוצה שיקבלו אותי כמות שאני ויתנו לי לחיות בכבוד.

שלום. את כותבת יפה. השיתוף שלך מעורר הערכה. באמת אין לי מה להוסיף. בוודאי שאין אפשרות לחוות דעה דרך פורום אינטרנט באם יש לך סכיזופרניה או לא, אך לא זה מה שחשוב בעיני. מה שחשוב לדעתי זה שתתקדמי בחיים בכיוונים שאת מרגישה מיצוי עצמי ומשמעות פנימית. וזכותך לדרוש הסברים מףפורטים מהרופאים על סיבות למתן טיפול זה או אחר, זה בבסיס חוק זכויות החולה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, יש לנו חברה מימי הצבא (אנחנו בנות 32 כרגע) שבשנים אחרונות התחלנו לשים לב להתנהגויות מוזרות אצלה.בהתחלה לא ייחסנו לזה חשיבות אך עם הזמן זה ממשמחמיר וכרגע לפי מכלול רחב מאוד של התנהגויות שלה הבנו שכנראה מדובר בסכיזופרניה. הבעיה היא שהיא ממש לא בכיוון של מודעתות שמשהו לא בסדר ויותר מזה כל מי שניסה איכשהו לרמוז לה על הבעיה היא פשוט מנתקת איתו את הקשר. משפחה שלה בסוג של הכחשה או חוסר עניין ולא עושים עם זה כלום. אנחנו החברות שלה מרגישות די חוסר אונים ותוהות האם יש משהו שאנחנו יכולות לעשות כדי להביא אותה לאבחון וטיפול? אשמח לעצתכם. תודה.

לדעתי אין באפשרותכן כחברות לעשות משהו. אם היא באמת חולה זה התפקיד של משפחתה להביא אותה לרופא לבדיקה ואיבחון. חוסר המודעות למחלה הוא תופעה ידועה בסכיזופרניה אך אתן לא יכולות לאבחן כי זה תפקידו של הפסיכיאטר. מומלץ שתהיו בקשר עם משפחתה ותגידו שאתן מודאגות מהמצב שלה ומבקשות שיקחו אותה לפסיכיאטר לאבחון. זה לא מצב קל ולא בטוח שיהיה שיתוף פעולה מצד המשפחה אבל זה כל מה שאתן כחברות יכולות לעשות.

הדרך היחידה שלכן לעזור (במידה ומשפחתה מתכחשת גם) היא לברר מי רופא המשפחה שלה. לקבוע אליו פגישה ולספר לו מה התרשמותכן.מעבר לזה שום דבר!!! ולקוות שרופא המשפחה יוכל למצוא פיתרון. מניסיון של אחות, שאחותה חולה בסכיזופרניה שנים רבות. עצוב. מחלה ארורה!הרבה יותר ארורה מסרטן.

שלום רב, האם יש התקדמות עם התרופה החדשה BL-1020 המבטיחה שיפור ביכולות הקוגנטיביות?

שלום. מדובר בתרופה בשלבים מחקריים. אם וכשהיא תצא לשוק נדע יותר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני נתקלת כבר תקופה ארוכה בפחדים קיצוניים לא הגיוניים אבל ברמה שגובלת בלראות אותם. אני מדמיינת דמויות מפחידות בכל מקום: בבית, בחוץ... לרוב בחושך אבל לפעמים גם ביום. בדרך כלל רואה אותם יוצאות מכל מני פינות (מעבר לפינה, כשאני פותחת דלת). זה נמשך כבר יותר משנתיים ולמרות שאני כביכול מודעת שאין כלום אני ממש רואה אותם מגיעים כדי לפגוע, כאילו עוד שנייה הם כבר ממש צמודים ואני כבר רואה את זה. הם תמיד באים לפגוע רק בי אפילו כשאני נמצאת עם אנשים שאני ממש דואגת להם וחשובים לי וברגע שהמחשבה עולה לי בראש זה לא נרגע ואני ממשיכה כמעט-לראות את זה. בדרך כלל אני מתגברת לזה ועושה את כל הפעולות הרגילות וכשיש משהו שאני מחויבת לעשות זה בדרך כלל לא עוצר אותי, אבל כשאני לבד בלילה נגיד שום דבר לא יוצא אותי מפינה מוארת. זה נורמלי? מה זה? איך אפשר לטפל בזה? תודה מראש ומצטערת שפרסמתי פה לא ידעתי איפה

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי מחשבות שאינן הגיוניות - אך יש מודעות לכך שאינן הגיוניות - אבל לא מצליחים "להיפתר" מהן - מוגדרות כמחשבות טורדניות, שזה לא מצב פסיכוטי. בכל אופן מומלץ לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה וטיפול בהתאם במקרה הצורך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איזה ספר תרופות עדכני יש לתרופות פסיכיאטריות? ואם אין אז מצאתי ספר תרופות כללי בשם: BNF 64, שיצא לפני חודש. האם מישהו יכול להמליץ לי עליו? וראיתי באחת התגובות שיש עוד תרופה חדשה שתצא שנה הבאה. יש איזשהו מגזין פסיכיאטרי אמין, שאפשר להתעדכן בו לגבי תרופות חדשות?

שלום. ה-BNF הוא ספר התרופות הבריטי "British National Formulary". בארץ יש את ה-MEDIC. ספר זה הוא פשוט רשימה של כל התרופות שרשומות בארץ עם המינונים וצורות המתן לשהן. לגבי מגזינים פסיכיאטרים - כתבי העת החשובים בעולם כוללים את ה-American journal of psychiatry, British journal of psychiatry, archives of general psychiatry, journal of clinical psychiatry ועוד ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הוא נותן הסבר קצר על התרופה? ובאיזה שפה הוא?

בספר SYNOPSIS OF PSYCHIATRY אני לא מוצא את ה"הפרעת אישיות גבולית", האם היא רשומה כערך אחר מ-Borderline personality disorder? ואם כן, אז איך היא רשומה?