פורום סכיזופרניה

אם אני מקבלת קספליון 75 מ"ג ורוצה לעבור לכדורי אינווגה(יותר זול ),מהו המינון המקביל?

שלום. זה לא מדע מדוייק - אבל מדובר בד"כ בטווח של 6-9מג. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בעלי אובחן כסובל מהפרעה דלוזיונית F220 קראתי את התשובה שלך אבל בימים האחרונים הוא אמר לי שהוא רואה דברים שלא קורים ממש הזיות והוא אמר לי שהוא אתנו והוא לא איתנו כאילו בעולם אחר הוא אמר לי שהוא מאוד סובל וכל הזמן עצבני והוא לא יודע ממה הוא רואה כל הזמן שאנשים רוצים להזיק לו אני ממש אובדת עצות האם ייתכן שהוא סובל ממשהו אחר או שזה מה שהוא אמור להרגיש בעקבות האבחנה מה עלי לעשות יש מס שעות קטן ביום שהוא ממש ממחיש לי את כל מה שעובר עליו ואני קובעת תורים ובודקת מה לעשות והוא למחרת לא זוכר בכלל מה שאמר לי וטוען שהכל בסדר מה לעשות תודה

מניסיון...לדאוג שיהיה לו מטפל פסיכיאטר קבוע ולדאוג שיקם באופן קבוע את התרופות שיתנו לו. פחות להתעסק בשינויים התכופים כי הבעיה קיימת.

שלום. אם יש החמרה במצב צריך בכל מקרה לחזור לבדיקה אצל הפסיכיאטר, וזאת ללא קשר לחשש שמא יש טעות באבחנה. צריך לבדוק את הסיבות להחמרה הנוכחית, לרבות שלילת מחלות גופניות שונות. כפי שכתבתי פעמים רבות - לדעתי פחות חשוב איך "קוראים" לזה אלא איך מטפלים ומשקמים. בכל מקרה הטיפול התרופתי בהפרעה דלוזיונלית וסכיזופרניה דומים - דהיינו טיפול נוגד פסיכוזה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אחרי התקף אחד של פסיבוזה שנמשך חודשיים? כיום אני מתפקד מצוין ,לומד ועובד,אין לי שום סימן של מחלה יותר. ההתקף היה לפני שנה. אני מקבל קספליון 75 מ"ג.הטיפול מפריע לי מאד כי הוא גרם לי להשמנה,לאין אונות,ולחוסר רגשות. רופא אחד אמר לי שכבר אפשר להפסיק, רופא שני אמר לי להמשיך עוד שנה, רופא שלישי דיבר על עוד שנתיים. אני מבובל מאד ולא יודע מה נכון לעשות.כל רופא אומר משהו אחר. אגב,כל הרופאים שבדקו אותי בשנה האחרונה,מסכימים שכנראה האבחנה הראשונית של סכיזופרניה,היתה שגויה.

שלום. אי אפשר לתת יעוץ אישי דרך פורום אינטרנט. באופן כללי - ההחלטה על משך הטיפול תלויה בגורמים רבים. ההחלטה להפסיק טיפול נעשית בד"כ כשמושכנעים שאכן היה מדובר בהתקף פסיכוטי בודד (כגון מצב פסיכוטי על רקע דחק אקוטי או למשל שימוש סמים) ולא הפרעה מתמשכת (כגון סכיזופרניה, הפרעה ביפולרית או הפרעה סכיזואפקטיבית). לעיתים האבחנה מתבהרת רק לאורך זמן ולכן יש צורך במעקב לפני קבלת החלטה בנושא. ובעניין נוסף - אתה מתאר שיש לך תופעות לוואי מהטיפול הנוכחי (השמנה, אין אונות ועוד). אז גם אם מחליטים שעדיין צריך טיפול תרופתי כלשהו - זה לא אומר שחייבים להמשיך עם אותו תכשיר ובאותו מינון, הרי אין סיבה לסבול מתופעות לוואי שלא מחוייבות המציאות. ניתן לשנות מינון, להוסיף תכשירים נגד תופעות לוואי או לחילופין להחליף לתכשירים אחרים שבד"כ לא משמינים או גורמים לתופעות לוואי מיניות (ויש כאלה). לפרטים מומלץ לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שמי יעל ואני בת 25 ,הצעירה מבין 4 אחים,לפני שנה עברתי התקף פסיכוטי שהסתיים באישפוז במחלקה סגורה למשך 4 ימים. אני מרגישה שהחלמתי לחלוטין והיום אני סטודנטית מצטיינת לתואר שני במדעי המחשב ועובדת בחברת מחשבים ידועה. לאחרונה נודע לי שלאמא שלי היו בחייה 5 התקפים פסיכוטים בכולם אבא שלי טיפל בה בבית כשהיא לוקחת בכל התקף חופש מהעבודה.אחרי כל התקף אמא שלי היתה בריאה לגמרי וחזרה לעבודה מלאה.היא רואת חשבון במקצועה,ניהלה אגף שלם עם 5 מחלקות,לפני כשמנה פרשה לגמלאות. השאלות שלי הן: האם ההתקף שעברתי מקורו בתורשה גנטית מאמא שלי? במידה ויש קשר גנטי,האם מדובר בסכיזופרניה(כרגע אף רופא לא מוכן להתחייב על שם מפורש למחלה שלי) האם צפויים לי בעתיד התקפים נוספים? האם צפויה לי ירידה בתפקוד?

שלום. אי אפשר לתת תשובות לגבייך באופן ספציפי דרך פורום אינטרנט. ניתן לתת תשובות כלליות לשאלויתייך: 1) האם ההתקף מקורו בתורשה? אי אפשר לדעת. באופן סטטיסטי להפרעות מהספקטרים האפקטיבי - פסיכוטי (למשל הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה), סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית) יש מרכיב תורשתי כפי שנכתב רבות בפורום - אולם מדובר בסטטיסטיקה בלבד וזה לא אומר שמה שהיה לך קשור בהכרח למה שהיה לאמא. 2) הקשר הגנטי, במידה וקיים, לא מוגבל לסכיזופרניה. להפרעות נפשיות רבות יש קשר גנטי. למשל, להפרעה דוקוטבית יש תורשה יותר חזקה מאשר לסכיזופרניה. 3) האם צפויים התקפים נוספים? שוב, אי אפשר לדעת, בוודאי שלא דרך פורום אינטרנט. הסיכוי להתקפים נוספים קשור למגוון גורמים בין השאר אופי ההתקף הראשון, הימצעות גורמי דחק, הופעה פתאומית אל מול הופעה הדרגתית, שימוש בסמים ועוד. 4) האם צפויה ירידה בתפקוד? שוב, אי אפשר לדעת. זה גם תלוי בגורמים רבים ומצריך בדיקה לעומק. יחד עם זאת, אם כפי שאת מציינת, חזרת לתפקוד מלא - אין סיבה שהתפקוד ירד "פתאום" רק בגלל הגדרה אבחנתית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם התקף פסיכוטי אחד בודד,עם תסמינים שליליים בלבד,עם תפקוד מלא לאחר חודשיים מהתחלת ההתקף, בהכרח מעיד על סכיזופרניה? 3 רופאים שונים החליטו להגדיר אותי כסכיזופרנית ואמרו לי שבלי זה אני לא אקבל עזרה בעלות זריקות קונסטה. בינתיים אני עם תווית של חולה במחלת נפש קשה ואולי לא אמצא בן זוג שיקח סיכון להתחתן איתי לאור מצבי. ההגדרה הזו גם פוגעת בכל העתיד שלי גם בעבודה. רוצה לשאול, האם בסכיזופרניה חייבים טיפול בקונסטה? אין טיפול זול יותר? ואם אוותר על הטיפול בקונסטה,האם אפשר למחוק לי מהתיק בקופת חולים את ההגדרה של סכיזופרניה?

שלום לך ישנה קשת רחבה של תרופות הנותנות מענה לסכיזופרניה. רספרדל, אביליפיי, זיפרקסה, סוליאן ועוד. כולם מהדור החדש וכולם עם תופעות לוואי כאלו ואחרות מי פחות מי יותר. אביליפיי היא התרופה החדשה ביותר. כדי למחוק מקופת חולים אבחנה של סכיזופרנית את צריכה מכתב מפסיכיאטר שאת לא חולה במחלה. לגבי החתונה. אני חולה ומצאתי אישה אוהבת ויש לנו ילדים וחיים טובים. אל תתייאשי. עדיף להיות חולה מטופל מאשר חולה בהכחשה. לטובת הזוגיות. בהצלחה.

שלום. כפי שכתבתי כבר בפורום - רופאים לא אמורים לתת אבחנות בשביל לקבל זכאות לתרופות אלא על סמך מצב קליני. מכאן סביר להניח ש-3 הרופאים שבדקו אותך, והתרשמו שמדובר בסכיזופרניה, עשו זאת על סמך התסמינים ולא לצורך קבלת אישורים. בעתיד, אם למשל יתברר שהיה מדובר בטעות - ניתן יהיה לשנות את האבחנה. לגבי זוגיות - בכל מקרה צריכים להיות פתוחים וכנים. אין שום מניעה שמטופלים המוגדרים כסובלים מבעיות נפשיות (כגון סכיזופרניה) לא יוכלו להקים משפחה ולחיות חיים מלאים תוך הגשמה של רצונותיהם (וכך רבים עושים). לגבי טיפולים זולים יותר - אכן יש. אפילו הריספרדל עצמו - אם ניתן בכדורים ולא בזריקה - זול יותר באופן משמעותי. ולשאלתך האחרונה - לא "מוחקים אבחנה" על סמך נטילה או אי נטילה של טיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בשנה האחרונה אני מודאגת בנוגע לבתי בעקבות מספר אירועים שאני מעוניינת לדעת אם יש קשר בינהם.היא בת 16,השנה העברנו אותה בית ספר והיא לא יצרה קשרים חברתיים כלל,כשניסינו לברר מה הסיבה אמרה שהתלמידים האחרים צוחקים אליה,והיא רואה איך הם מסתכלים אליה ומדברים אליה מאחורי הגב.היא מפחדת להיכנס לקניון או לאוטובוס מאותו החשש,וכאן זה כבר התחיל להישמע לי מופרך. כמו כן ציוניה ירדו משמעותית לקראת התקופה האחרונה.היא כמעט ולא יוצאת מחדר לפעמים יושבת שם ושומעת את אותו השיר שוב ושוב ואז יוצאת מהבית בפתאומיות.רוב הזמן היא לא מרבה לדבר.כשהייתה בקשר עם חבריה מבית הספר הקודם לפעמים כשהייתה יוצאת לא הייתה חוזרת למשך מספר ימים,כעת היא ניתקה קשר גם איתם.היא ירדה במשקל בצורה משמעותית ומסרבת לאכול עד כדי התעלפויות ואני נאלצת להכריח אותה לעשות דברים שקודם עשתה בלי שיהיה צורך להזכיר לה כמו להתקלח ולסדר בחדר.כבר בערך שנתיים היא מסרבת לשמור תמונות שלה במחשב(וכן אוסרת אלינו לצלם אותה),כיסתה את המצלמה במחשב שלה עם מדבקה ולא שומרת בו פרטים אישיים מהחשש שלפי דבריה כך יהיה קל יותר למצא אותה.בנוסף היא לפעמים אומרת דברים שמאוד קשה לי לעקוב אחרי הקשר בינהם,לדוגמא,היא מסרבת לאכול כי לאוכל יש "טעם מצחיק" ושואלת מה עשיתי לו שגורם לזה,או אמרה לדוגמא שיש "ריח של שמש על המדרכה" ודברים דומים. חשוב לי לציין שלפני כן היה בינינו קשר די טוב ואני לא יודעת איך אפילו להתחיל לנסות להחזיר אותו.

אולי זה רק התחלה של חרדות חרדה כללית, או חברתית אפילו..אולי קרה לה משהו עם החברים עד כדי כך שבכך היא מבטאת את זה וקשה לה אני אומרת מניסיון כמובן..

ויפה שעה אחת קודם. ביתך אינה מתנהגת לפי סטנדרט נורמטיבי וככל שתנעי ממנה טיפול כך גם ירחק הריפוי,כי היא מתחפרת במחלה יותר ויותר. חבל שחיכית כל כך הרבה זמן.

שלום. אי אפשר לאבחן דרך פורום אינטרנט. באופן כללי המצב המתואר יכול להתאים למצבים שונים כגון הפרעות חרדה שונות (כגון חרדה חברתית), דכאון, הפרעות אכילה, סימנים פסיכוטים, מחלות גופניות, שימוש בסמים או אפילו תהליך טבעי של גיל ההתבגרות. מומלץ לפנות בהקדם לפסיכיאטר נוער לצורך אבחון וטיפול במקרה הצורך. יש אבחנות שחייבים לשלול מבעוד מועד למניעת החמרות מסוכנות (בעיקר בתחום הפרעות האכילה והפסיכוזות). בברכה, ד"ר אהוד ססר

כעובדת במרפאה פסיכיאטרית ובעבר שנים רבות בבית חולים פסיכיאטרי,אני נתקלת לעיתים מאד תכופות במצב בו רופאים ממהרים מאד לכנות מצב של חולה בשם "סכיזופרניה" ,גם אם ברור להם שכנראה נכונות ההגדרה לגבי חולים אלה נתונה בספק רב, זה קורה מהסיבה הפשוטה ,שהמימון לטיפול בקספליון ניתן רק למי שהוגדר כסכיזופרן ולא לשום מצב אפשרי אחר. גם העזרה מביטוח לאומי ניתנת רק למי שיש אבחנה ברורה ומוגדרת למצבו. מנסיוני הרב בתחום(למרות שאינני רופאה במקצועי),למדתי כי התקף פסיכוטי בודד ואולי אפילו שניים או שלושה,עדיין אין פרוש הדבר שמדובר בהכרח בסכיזופרניה,מה גם שהרופאים נוטים לקבל החלטה שמדובר במחלה זו לאחר שראו את הפציינט כמה שעות ספורות במשרדם. כולם יודעים שזהו המצב בשטח ושותקים כי מדובר כביכול בהגדרה שהיא "לטובת" החולה ומשפחתו. אני מרגישה שמשהו מאד לא תקין בהדבקת תווית של מחלת נפש בהנף קליל כזה של עט ,רק בגלל הטבות אלו ואחרות הניתנות רק למי שהוגדר כסכיזופרן, מה דעתך דוקטור?

ראשית אציין שאינני רופא אך מכיר את הנושא מקרוב בנסיבות משפחתיות. רציתי לציין שדיאגנוזה פסיכיאטרית איננה פסק דין שלא ניתן לערעור. פעמים רבות קורה שרופאים משנים אבחנה לאחר זמן מסוים ועקב סיבות מסוימות.ואז גם כל מהלך הטיפול משתנה. אני מניח שמה שכתבת מוכר וידוע לאנשי המקצוע ונתקלתי בדברים דומים.

שלום. רופאים לא אמורים לתת אבחנות לצורך מטרה של קבלת אחוזי נכות או הנחות לתרופות, אלא לפי המצב הקליני בלבד. אכן יש משהו שרירותי בקביעות ההנחות של המערכת (והרי כל מערכת תריכה לתחם באופן זה או אחר את אלה הזכאים להטבות או הנחות ואלה שלא). זה יוצר מצבים ששיש מטופלים שהיו יכולים להפיק תועלת מטיפולים נוגדי פסיכוזה מדור חדש אך הם אינם יכולים לעמוד בעלותם הכספית מכיוון שהם אינם זכאים (כגון מי שסובל מהתקפים פסיכוטים על רקע גופני (כמו פגיעה מוחית), הפרעות אישיות קשות, נפגעי סמים ועוד). אך אלה הם סוגיות מערכתיות כלכיות - לא רפואיות. האם מצב זה צודק? זה לא מתפקידי לומר. מדובר בשאלות של מדיניות ותקציב. הדרך לשנות את המצב הוא באמצעים פוליטים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב לך דוקטור, אני נוטל כיום קספליון ובעבר טופלתי ברספרידל. אני רוצה לשאול לגבי תופעת לוואי מטרידה ביותר והיא העמימות הרגשית בעקבות הטיפול. אני לא מצליח לחוות רגשות כלל,אפילו שאחותי התאומה הודיעה שהיא מתחתנת מה שעבר לי בראש זה איך להעביר ערב שלם בחתונה שלה בהצגה שכאילו אני מתרגש. אני אדיש לכל דבר ולכל אדם. אני הייתי אדם רגיש ונסער והיום הלב שלי אבן,זו גם הסיבה שאני לא יוצא עם בנות.לא מסוגל להרגיש אליהן רגש כלשהו. אמא שלי עברה ניתוח ולי לא היה אכפת...כאילו מדובר באישה זרה.בעבר אהבתי את אמא שלי מאד מאד. מה עושים? אם לא ימצא פיתרון,אני שוקל להפסיק את הטיפול,עדיף לי התקפים פסיכוטיים ולא לחיות ככה כמו צמח.

שלום. "עמימות רגשית" זה מושג די כוללני שיכול להכיל מרכיבים של חוסר הנאה, היעדר מוטיבציה, דכאון ועוד. הסיבות יכולות להיות מגוונות, רובן דווקא לא קשורות לטיפול התרופתי: 1) סימנים כרוניים של ההפרעת הסכיזופרניה עצמה, מה שקרוי "סימנים שליליים", שדובר עליהם רבות בפורום (בקצרה סימנים של חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד. הטיפול הוא מורכב וכולל אלמנטים שיקומיים, פסיכולוגים וגם תרופתיים שונים. ראה תשובה מפורטת פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040#message-12751 ) 2) סימנים של דכאון. לפעמים קשה להבדיל בין דכאון וסימנים שליליים. יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם (גם פסיכולוגי וגם תרופתי). 3) תופעות לוואי של הטיפול התרופתי. אלה יכולים לגרום לעיתים ל"איטיות מחשבתית" מסויימת (מה שקרוי "ברדיפרניה") אולם מדובר בעיקר בתרופות מדור ראשון ולא הדור החדש (אותם אתה מקבל). הם לא אמורים לגרום למצב של "עמימות רגשית". לפעמים יש תחושה כזו כשיש מעבר ממצב פסיכוטי שהוא "עשיר" בתכן ומצב רגיל שהוא בהשוואה "ריק מתוכן" ובמקרים אלה יכול להיות גם דכאון נלווה הדורש טיפול. 4) הפסקת טיפול בד"כ לא תעזור - אלא רק תחריף את המצב, הן בטווח הקרוב (חזרה של מצבים פסיכוטים) והן בטווח הארוך - נזק מצטבר שרק מעצים את הסימנים השליליים האמורים לעיל (ומחקרים חדשים מראים שקצב הירידה הקוגניטיבית והירידה בנפח המוחי מהיר משמעותית אצל אלה שלא מטופלים). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני חוויתי במשך חיי 5 התקפים פסיכוטיים,כאשר 3 מתוכם היו קלים וטופלו בבית בכדורים ו-2 דרשו אישפוז. בין התקף להתקף חלפו כ-8 שנים של רמיסיה מוחלטת ובהן הספקתי 2 תארים אקדמיים,עבודה ברמת ניהול גבוהה ביותר עם אחריות עצומה,להקים משפחה ולגדל בהצלחה וברווחה כלכלית את 3 ילדיי. בין ההתקפים לא טופלתי.כל התקף נמשך כחודש ימים (מיום הופעת הסימנים ועד חזרה מוחלטת לעבודה). לאורך השנים טופלתי על ידי מספר רופאים שכל אחד קרא למצבי בשם אחר.האבחנה האחרונה היתה של סכיזופרניה אפיזודית. האם ההגדרה האחרונה נראת לך נכונה? איזה שם אחר של מחלה יכול להיות למצב שלי?

אם תרשה לי לומר שמצבך מזכיר את מצבי. גם אני חויתי רמיסייה של 6 שנים, השלמתי שני תארים, משפחה ילדים וכו'. למרות זאת במצבי לחץ קשים ההתקף חוזר...אני סכיזואפקטיבי. בהצלחה בהכל.

מה ההבדל בין סכיזואפקטיבי לסכיזופרן? האם לקחת תרופות גם בתקופת הרמסייה?

אם אפשר קצת הסבר לגבי המונח "סכיזואפקטיבי"? מדוע אף רופא שבדק אותי לא השתמש מעולם במונח זה לגביי? האם מדובר בהתקפים פסיכוטים עם רמיסיה ארוכה בינהם וחזרה לתפקוד מלא בין ההתקפים? האם זה סוג של סכיזופרניה או שזו מחלה אחרת? תודה.

האם התקף פסיכוטי יכול להופיע בפתאומיות? גם כשאין מצב דחק מסוים או שימוש בסמים?

שלום. התקף פסיכוטי יכול להופיע גם בפתאומיות וגם בהדרגה על פני תקופות שונות. יכולים להיום ברקע מצבי דחק ספציפים - וגם לא. בכלל - הסיבות למצבים פסיכוטים רבות ומגוונות ורק בחלקן מתברר שמדובר בסכיזופרניה (ובמרבית המקרים זה לא). באופן כללי ניתן לומר שאם התקף פסיכוזה מופיע בתפאומיות וגם יש מצב דחק ספציפי - אז הפרוגנוזה (כלומר התחזית) טובה יותר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם יש קשר בין מחלת הסכיזופרניה לחוסר אונות? אני שואל ללא קשר לתרופות...

מניסיון..סכיזופרניה יכולה לגרום להתנהגות מינית חריגה. אין אונות נגרם עקב עודף הורמון פרולקטין שנמצא בגוף בעקבות פעילות התרופה.

שלום. ראשית יש להבהיר שרבים מהסובלים מסכיזופרניה אינם סובלים מהפרעה בתפקוד המיני. מאלה שכן - יכולות להיות מספר סיבות שיש לבדוק ו/או לשלול, בין השאר: 1) הפרעות בתפקוד המיני על רקע דכאון (בעיקר חוסר חשק). 2) הפרעה בתפקוד המיני על רקע פסיכוזה - למשל מחשבות שווא על קבלת "עונש" בשל פעילות מינית. 3) הפרעות בתפקוד המיני על רקע בעיות נפשיות אחרות כגון חרדת ביצוע, סטרס, בעיות בזוגיות ועוד. 4) הפרעה בתפקוד המיני על רקע בעיה גופנית (כגון סכרת, מחלת כלי דם, הפרעות נוירולוגיות שונות ועוד). 5) תוצאות של עישון ממושך (גורם להפרעה בזרימת דם). 6) ולבסוף - תופעות לוואי של תרופות (גם פסיכיאטריות וגם אחרות). תרופות לא פסיכיאטריות שיכולות לגרום לבעיה בתפקוד המיני כוללות למשל דרלין (ללחץ דם). 7) רבות מהתרופות הפסיכיאטריות יכולות לגרום לבעיות בתפקוד המיני - תרופות נוגדות דכאון מסויימות (בעיקר מקבוצת ה-SSRI) יכולות לגרום לעיכוב שפיכה ו/או ירידה בחשק. תרופות נוגדות פסיכוזה יכולות לגרום לבעיות, בעיקר, אבל לא רק, ע"י גרימת עליה של הורמון בשם פרולקטין (הנושא דובר רבות בפורום). תרופות נגד תופעות לוואי (כגון "דקינט" או "ארטן") גם יכולות לגרום לבעיות בתפקוד המיני. שורה תחתונה - צריך לברר את הסיבה לעמוק - ואז לטפל בהתאם. אין שום סיבה לזנוח את הבעיה שיכולה לפגוע מהותית באיכות החיים, ובד"כ יש מה לעשות. בברכה ד"ר אהוד ססר

אני מטופלת בזיפרקסה מזה שלוש שנים. כרגע אני מחפשת עבודה ופניתי לחברה השמה ממנה נאמר לי שאם אני זכאית לסל שיקום ההשמה והלווי יהיו ללא תשלום. רציתי לשאול מה כולל סל השיקום והאם זה אומר שאני מוכרת לרשויות בגיןנכות נפשית.

*חברת השמה, בגין נכות

חולה זכאי לבקש מרופאו לעבור במשרד הבריאות ועדת סל שיקום. הרופא מטפל בפרוצדורה ואז אפשר להיות זכאים לדיור מוגן, חונך, ליווי והשמה לעבודה ועוד...מקווה שעזרתי קצת.

שלום. את שואלת לגבי זכאות לשיקום. אז ככה: 1) מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים (דיור מוגן או הוסטלים), תעסוקה (מוגנת או נתמכת), לימודים, ליווי במסגרות חברותיות שונות, ליווי אישי (כגון חונך או סומך) ואפילו טיפולי שיניים. זכאות לסל שיקום יש לכל אחד עם 40% נכות נפשית (מביטוח לאומי) ומעלה. אי אפשר לקבל שירותי שיקום מהמדינה ללא הכרה באחוזי נכות. 2) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב!יש לי אח בן 28 שסובל מסכיזופרניה,הוא נוטל כדורים על מנת לדכא את התסמינים אך אין שיפור ניכר במצבו.הוא יושב בבית בחוסר מעש ללא תעסוקה,פרנסה,חיי חברה.מנותק מהעולם. אני ובני משפחתי חסרי אונים באשר להתנהגותו. המצב נשאר כך במשך 6 שנים.לצערי אין לו כל תמיכה מהמשפחה ורוב המשפחה כמוני אינה בקשר איתו על אף המגורים המשותפים.לאחרונה הוא מראה סימני דיכאון ויש חשש לכך שירצה לשים קץ לחייו. מה עלינו לעשות..איך מתמודדים עם המחלה?

תרופות אינן מענה מספק. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע מאוד. זאת מניסיון. בהצלחה.

שלום. את מתארת למעשה שתי בעיות מהותיות - האחת נוגעת בסוגיות של חוסר תפקוד ובידוד חברתי (מה שקרוי מעשה "סימנים שליליים") והשניה נוגעת בהחמרה נוספת במצבו בתקופה האחרונה. אתחיל דווקא בנקודה השניה - אם אתם רואים סימנים של החמרה כולל לדבריך סימנים המעידים על כך שהוא רוצה לשים קץ לחייו - אז אתם חייבים לקחת אותו לבדיקה אצל פסיכיאטר באופן דחוף ולטפל בהתאם - הרי יכול להיות שמדובר בהחמרה פסיכוטית או ההחמרה דכאונית, או קומבינציה של שניהם. ולסוגיה הראשונה - חוסר התפקוד, הבידוד החברתי, חוסר מוטיבציה וכד' - כלומר ה"סימנים השליליים". נושא זה נדון רבות בפורום. להלן עיקרי הדברים: 1) הסימנים השליליים בסכיזופרניה כוללים בין השאר חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד. הסימנים השליליים נוטים להיות כרוניים וקשים הרבה יותר לטיפול מאשר הסמינים החיוביים שבד"כ חולפים עם טיפול תרופתי. 2) הטיפול התרופתי הוא רק מרכיב אחד מהטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים השליליים בפרט. לסימנים שליליים ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 3) אין להמעיט בחשיבות השיקום שיכולה לכלול מגוון תחומים כגון תעסוקה, לימודים, מועדון חברתי, מגורים נתמכים וכד'. לצורך התאמת תכנית ספציפית שמתאימה לך יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת במקום המגורים. 4) מבחינה תרופתית יש תרופות שיכולות לעזור (מעט) לתסמינים השליליים. הטובה ביותר היא ה"לפונקס". יחד עם זאת יש לה גם לא מעט תופעות לוואי. לצורך פרטים יש לפנות לרופא המטפל. 5) מה שאת מתארת יכול להיות לא רק תסמינים שליליים אלא גם דכאון. לפעמים קשה להבדיל ביניהם. יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם - גם פסיכולוגי וגם תרופתי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הי, אח של בעלי ככל הנראה סובל מסכיזופרניה. הוא סובל מהזיות שמע ופרנויה של רדיפה. במציאות שלו הוא כמובן בריא לחלוטין ובטוח שזו המציאות. המשפחה היתה ב- 2 מפגשים עם 2 פסיכאטרים שוני ( ללא גיסי עצמו) שנאמר לנו שכל עוד לא נצליח לגרום לו לבוא לטיפול ולקחת כדורים- אין מה לעשות. הוא לא מוכן בשום פנים ואופן לשמוע על לבוא לפגישה עם פסיכאיטר. כמובן ניסינו לגשת אליו בכל הדרכים, בצורה עדינה. המצב כרגע שפשוט לא עושים כלום. זה מאוד מטריד אותי, כי מבחינתי הוא עלול להיות מסוכן לעצמו ולסביבה. אין לדעת לאן הזיות השמע יקחו אותו מה ניתן לעשות? נאמר לנו שגם אשפוז בכוח לא ניתן כי המדינה צריכה הוכחה שהוא מסוכן לציבור. האם להכריח אותו? להתעמת איתו? באמת לא ניתן לאשפז? אני לא מוכנה לקבל את זה שאין מה לעשות ובבית מסתובב בנאדם חולה שעלול להזיק. אודה לתשובה

שלום. מה שאמרו לכם נכון - אי אפשר לכפות טיפול או בדיקה על אדם בניגוד לרצונו אלא אם כן הוא מהווה סכנה מיידית לעצמו או לאחרים, בדיוק כמו שאי אפשר להכריח מטופל עם סכרת לקחת טיפול נגד רצונו או מטופל עם סרטן לקבל כמותרפיה וכד'. מדובר בשמירה בסיסית על זכויות הפרט. את כותבת ש"מבחינתי הוא עלול להיות מסוכן". לפי מה? אם יש לך עדויות מוצקות לכך שהוא אכן מסוכן - יש להעביר אותם מיידית לפסיכיאטר המחוזי דרך גורם טיפולי כגון רופא המשפחה, עו"ס או פסיכיאטר, ואז יש לפעול בהתאם. אך יש להדגיש - גם אם בן אדם שרוי במצב פסיכוטי (ואנחנו לא יודעים זאת עד שייבדק) - זה לא אומר שהוא בהכרח מסוכן (וברוב המכריע של המקרים זה לא המקרה). העולם מלא באנשים עם תסמינים פסיכוטים פעילים שלא מזיקים לאיש, תורמים לחברה, למשפחה, עובדים באופן סדיר ומקיימים אורח חיים נורמטיבי. שורה תחתונה - יש להמשיך בנסיונות לשכנעו להיבדק - אשפר גם במסגרת ביקור בית (רופא משפחה, עו"ס או פסיכיאטר פרטי) כדי להעריך את מצבו. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה רבה על התשובה. האם יש דרך מסויימת שיכולה להיות הכי אפקטיבית בלשכנע אותו? כשהוריו מדברים איתו הוא מתעצבן שלא מאמינים לו ולא מבין למה אנחנו חושבים שהוא לא בסדר. איך ניתן לצאת מהמעגל הזה?

אני בן 22 וחולה סכיזופרניה. מגיל 17 עד גיל 21 עשיתי המון עבודות פיזיות וספורט, הייתי עובד עבודה פיזית מהרגע שאני קם עד לרגע שהייתי הולך לישון,ואם לא הייתי עובד אז הייתי לומד או עושה ספורט. ובמשך ה-4 שנים האלה הרגשתי משנה לשנה שאני פחות מרוכז ואם פחות אנרגיות. בנוסף הגעתי גם למצב שאם אני הולך לישון בלי שמעירים אותי, אז אני ישן כ-12 שעות. האם זה הגיוני כל מה שכתבתי?אולי זאת עייפות מצטברת?אולי זאת המחלה? רשמתי כאילו שאני יודע אבל אני לא יודע אם זה אפשרי.

שלום. עייפות יכולה להיות תסמין כללי למגוון מצבים שונים - דכאון, מחלה גופנית (כגון תת פעילות בלוטת התריס), חסרים תזונתיים שונים, תופעות לוואי של תרופות ועוד. צריך לפנות לרופא המשפחה ולפסיכיאטר לצורך בירור הסיבה ומתן טיפול בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד"ר שלום, יש לי 2 שאלות: 1. כיצד פועלת הסאפריס בדיוק במוח? 2. האם קיימת בעייתיות בנטילת סאפריס או אביליפיי יחד עם ריטלין וציפרלקס (כמו למשל בנושא של לחץ דם ועוד). תשובתך חשובה לי מאוד כיוון שאני מעוניין להחליף את הסוליאן, ממנו אני סובל קשות מעל 4 שנים, בתרופה שאינה חוסמת דופמין. בתודה, יואב

שלום. 1) הספריס הוא תכשיר נוגד פסיכוזה מדור שני שפועל באופן דומה לתכשירים אחרים מאותו הסוג - חוסם רצפטורים (קולטנים) של דופמין וסרוטונין. אגב - כל התכשירים נוגדי הפסיכוזה חוסמים במידה זו או אחרת קולטנים של דופמין. 2) אין בעייתיות מיוחדת בנטילת התרופות שרשמת יחד - פרט לעובדה שנטילת ריטלין באופן כללי אצל מטופלים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה יכולה במקרים מסויימים לגרום לתסמינים פסיכוטים (בשל העלאת רמות דופמין). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, האם יש איזשהו גבול שממנו אפשר לומר שלא מדובר ברמסייה ארוכת שנים אלא בהחלמה מלאה? הכוונה למספר שנים בריאות אחרי התקף ראשון ללא תרופות.. קראתי שאחרי 8 שנים זה נחשב החלמה מלאה- מה המשמעות של זה? האם יש סטטיסטיקה להתקפים חוזרים אחרי 8 שנים מהתקף ראשון ללא תרופות?

שלום. אני לא יודע על "גבול" ספציפי של שנים שלאחר מכן אומרים שיש החלמה מלאה, צריך לראות כל מקרה לגופו ולבחון בים השאר מה הם מדדי ההחלמה. בסה"כ, כפי שכתבתי רבות בפורום לגבי סכיזופרניה והחלמה - לעתים האבחנה הראשונית מוטעית, לעתים האבחנה משתנה עם השנים ולעיתים (אמנם זה נדיר) יש החלמה מלאה. האבחנה הראשונית אינה חקוקה באבן ואני מכיר לא מעט מקרים שאובחנו כסובלים מסכיזופרניה ובהמשך האחבנה התבטלה לאחר שבדיעבד התברר שמדובר בהפרעות אחרות (סמים, מחלות גופניות ועוד). מבחינת סטטיסטיקה - אני לא מכיר מחקרים שנעשו על הסיכוי להישנות של התקפים פסיכוטים אחרי 8 שנים של רמיסיה, ברור שזה מוריד את הסבירות לכך, אבל זה בהחלט קורה לפעמים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, האם יכול להיות מצב בו לחולה יש אך ורק תסמינים חיוביים של המחלה? אם כן, האם יש למחלה שם ספציפי יותר? והאם מטפלים בחולה עם התרופות "הרגילות" של סכיזופרניה?

שלום. אם יש "רק" תסמינים חיוביים שכוללים רק מחשבות שווא ללא הזיות, ללא הפרעות בהלך החשיבה, ללא תכן ביזארי (כלומר מחשבות השווא יכולות בתאוריה להיות נכונות בניגוד ל, למשל, מחשבות ש"גונבים מחשבות" וכד'), ללא סימנים שליליים או פגיעה בתפקוד - אז במקרה כזה מדובר בד"כ בהפרעה בשם "הפרעה דלוזיונלית" שהיא לא סכיזופרניה (וגם ככל הנראה לא קשורה לסכיזופפרניה מבחינה גנטית או סיבתית). הטיפול לעומת זאת דומה - תכשירים נוגדי פסיכוזה וטיפולים פסיכולוגים שונים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם עישון סיגריות יכולות להגביר את ההתפרצות של מחלת הסכיזופרניה? יש לציין שאני סובלת מחרדות ולחצים קשים ומטופלת בסימבלתה וריספרדל ? האם עישון סיגריות יכול לעזור לי? או לגרום להתפרצות המחלה?

שלום. עישון סיגריות לא גורם להתפרצות סכיזופרניה. הוא כן יכול לגרום למחלות לב, סרטן, שבץ, נפחת ריאות, בעיות בתפקוד המיני ועוד. מכאן שלא מומלץ לעשן בשום מצב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם חולי סכיזופרניה שנמצאים ברמיסיה יכולים לטוס לחו"ל? מה לגבי הטיפול שהם לוקחים?

שלום. לכל אחד מותר לטוס לחו"ל, רמיסיה או לא רמיסיה. הביטוח יכול להיות יקר יותר (תלוי בגורם המבטח) וצריך לברר מראש מה הם מכסים ומה לא. טיפול לוקחים מראש מהפסיכיאטר המטפל, בצירוף מכתב (עדיף בשפה של המדינה לשם נוסעים) המסביר את הצורך בטיפול במידה וישאלו שאלות בבידוק. אם טסים לתקופה ארוכה - צריך למצוא פסיכיאטר בחו"ל ולהמשיך מעקב אצלו. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני עומדת לצאת לשליחות מטעם מקום העבודה שלי במדינה אחרת, למשך שנתיים ,לפי חוזה אישי. בעקבות הנסיעה כמה שאלות לי אליך: 1) מקום העבודה שלי לא יודע על הסכיזופרניה שלי,אם ידעו כנראה ימצאו סיבה לפטר אותי.אני מסתירה מצוין את המחלה(היה לי רק התקף אחד וזה היה בתקופה שהייתי בחופשה-ככה שאף אחד לא יודע כלום).איך יעשו לי ביטוח רפואי לנסיעה מבלי לגלות להם? 2) אני מטופלת בקספליון, כדי שלא להיות תלויה באדם שיזריק לי,ותלוינה ברכישת החומר בחו"ל(על כל משמעות העלויות הגבוהות), האם אוכל לעבור לכדורי אינבגה במקום קספליון? האם זה אותו חומר ואותה פעילות? 3) האם אוכל לבקש מהרופא שלי מרשמים לאינבגה למשך שנתיים מראש,כדי שאוכל לקחת איתי מהארץ מלאי מספיק? 4) אם אחליט להמשיך עם זריקות הקספליון,איך אוכל להשיג מלאי לשנתיים מראש(בהנחה שאמצא שם אחות שתזריק לי). כלומר,האם רופא בארץ יסכים לתת לי מרשמים לכמות גדולה מבלי לראות אותי במשך שנתיים? מה לגבי ביטוח לאומי,כיום אני מקבלת קצבת נכות חודשית,האם ימשיכו לתת לי את זה למרות שאני לא אהיה פיסית בארץ במשך שנתיים? אני מאד מבקשת התיחסות לשאלות שלי,אני רוצה להמשיך בחיים שלי ולא למנוע מעצמי הזדמנויות בעבודה ולא להרגיש כנכה ומוגבלת בשל המחלה.אנא עזור לי בעניין התפקיד החדש ,זה מאד חשוב לי. תודה דוקטור.

שלום. 1) ביטוח רפואי - ביטוח רופאי אינו תקף אם קורה משהו על רקע הפרעה שלא הצהרת עליה. חברות הביטוח יכולות גם להתנער מתשלום על דברים לכאורה לא קשורים למצב נפשי - למשל אם את שוברת רגל הם יכולים לטעון שזה קרה בשל מצב נפשי וכד' ואז לא להחזיר הוצאות. אז למה שלא תעשי ביטוח דרך קופת חולים או ביטוח פרטי? - ואז מקום העבודה לא צריכים לדעת דבר במידה ואת לא רוצה. 2) קספליון ואינווגה זה בדיוק אותו חומר ואין שום בעיה להחליף ביניהן כל עוד מקפידים ליטול את האינווגה כמו שצריך, כל יום. 3) רופאים אינם מורשים לתת מרשמים ליותר מ-3 חודשים במחלות כרוניות. תצטרכי להמשיך מעקב עם פסיכיאטר בחו"ל. תקחי אתך מסמך מסכם מהרופא המטפל מתורגם לשפת המדינה שם תשהי. 4) ראי תשובה 3. 5) ביטוח לאומי - ככל הידוע לי לא משלמים קצבה למי שגר בחו"ל - אך צריך לברר מולם. הערה לסיום - את יכולה לפנות לכל פסיכיאטר בחו"ל (פרטי או אחר) ולקבל מרשמים לאינווגה או קספליון (בחו"ל יש שמות אחרים אז תגידי פליפרידון שזה החומר הפעיל). בברכה, ד"ר אהוד ססר

מניסיוני קופות החולים וגם חברות ביטוח פרטיות לא מבטחות הפרעות פסיכיאטריות בנסיעות לחו"ל. אני מזריק כל שבועיים ריספרדל קונסטה והייתי בשנה האחרונה כמה פעמים בחו"ל ואף חברת ביטוח פרטית כולל הביטוח של קופת חולים לא הסכימו לבטח אותי. אמרו לי שאם קורה משהו שקשור לפסיכיאטריה אז זה על אחריותי.

לאחרונה נרשמה הסאפריס לטיפול, 10 מ"ג פעמיים בערב בהפרש של 4 שעות כל אחת. ברגע שאני לוקח אותה היא מאוד מרדימה אותי עד כדי כך שאני מתקשה לקום אחרי 4 שעות כדי לקחת את הכדור השני. מה תוכל לספר על התרופה כדי להקל עליי?

שלום. ספריס (saphris) או בשמה הגנרי אסנפין (asenapine) היא תרופה נוגדת פסיכוזה מדור שני. היא נמצאת בשימוש בארצות הברית משנת 2009. אצלנו היא הגיעה לפני כחצי שינה, ניתן לקבלה באופן פרטי או דרך משרד הביטחון, עדיין לא ניתן לקבלה בהנחה דרך בקופות, אבל ככל הנראה זה ישתנה בעתיד הקרוב. לגבי היעילות - בארץ כאמור עוד אין לנו נסיון רב עם התרופה (וגם בעולם הנסיון הוא בסה"כ מועט). על פי הפרסומים מדובר בתרופה יעילה יותר מפלצבו (תרופת אינבו או דמה) ויעילה באותה מידה בהשוואה לתרופות אחרות מדור שני כגון ריספרדל. מבחינת תופעות לוואי - בד"כ לא גורמת לעליה מהותית במשקל או תופעות קרדיו-וסקולריות (לבביות). פרופיל תופעות הלוואי יכול לכלול תופעות כגון אי שקט, נימול, ישנוניות, עליה בפרולקטין (שיכול לגרום לתופעות לוואי מיניות והפרעות במחזור), הפרעות בתפקודי כבד ועוד. היא לא מומלצת לאנשים עם מחלות כבד, ילדים מתחת גיל 18 או חולים עם שטיון. מבוגרים מעל גיל 65. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד"ר ססר, אחותי נוטלת כדורי זיפרקסה פעמיים ביום ובנוסף גם דיקינט. דיקינט נתנו לה מאחר והתופעות לוואי של הזיפרקסה גרמו לה לחוסר מנוחה ותזזיתיות בצורה נוראית.. כיום, התופעות הן פחות מפריעות אבל בשעות הערב כשהיא מגלה קצת סימני עייפות היא מתחילה לזוז יותר מידי, יושבת בחוסר מנוחה אפילו כשהיא שוכבת במיטה היא פתאום מתחילה לזוז במהירות ומפסיקה..זה מאוד מדאיג ומקשה עלינו ללכת איתה למקומות בשעות שאחרי שמונה בערב. האם תופעה זו מוכרת ? האם ניתן לעשות משהו בנידון? אשמח לקבל תגובה גלית.

שלום. את מתארת תופעה של אי שקט ותזזיתיות לאחר טיפול תרופתי. זה יכול להתאים לתופעת לוואי בשם "אקטיזיה" (אי שקט פנימי) שיכולה להיגרם מטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות (אם כי בד"כ מתכשירים דור ראשון ולא מדור שני כגון זיפרקסה). כמו כן יש לבדוק שהאי שקט לא נובע מסיבות אחרות (עליה אפקטיבית, פסיכוזה ועוד) כי אז יש לטפל בהתאם. במידה ואכן מדובר באקטיזיה (ואת זה יחליט פסיכיאטר לאחר בדיקה) ניתן לעשות מספר דברים - 1) להוסיך תכשיר נגד אקטיזיה (בד"כ תכשיר בשם דרלין ולא דקינט שפחות עוזר במקרים אלה), או 2) להפחית מינון זיפרקסה או 3) להחליף לתכשיר אחר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני בשוק .... אני לא מאמין שחברי יש לו את המחלה. הוא היה במצב של דיכאון לאחד שיברון לב מבחורה, היו לו 3 דברים עיקרים בעקבות המצב שלו 1) דיכאון - יכול לשכב במיטה יום שלם ולא מרגיש צורך לעשות משהו 2) נוצר לו פוביה לצאת מהבית 3) מחשבות על התאבדות , אבל הוא אומר שהוא לא התכוון לעשות את זה, פשוט המחשבות צצו לו. שלחו אותו לפסיכיאטר שהמליץ על כדורים נגד דיכאון "ציפרלקס", ושלח אותו לפיכולוגית. לאחר חודש שיחות עם פסיכולוגית ולקיחת הכדור, המצב לא השתפר. (החבר שלי בעקבות הדיכאון , מחק את כל המספרים שהיו לו ולא יצר קשר עם הסביבה), אז ככ לשבת בבית עם תרופות ולצאת פעמיים בשבוע לפסיכולוגית, אני לא חושב שזאת תרופה. הוא חזר לאחר חודש לפסיכיאטר והוא ראה שהמצב שלא השתפר הממליץ על כדור אנטי פסיכוטי "סרוקוואל" 50 מ"ג. מכאן המצב התחיל ל"התאזן" הוא היה פחות על המחשבות , אבל נוצר אצלו מצב גרוע יותר , הוא התחיל להיות עצבני עם זעם בתוכו, ונוצרו אצלו מחשבות שהוא רוצה לגרום סבל לאנשים בעבר שעשו לו רע. (אנשים שבאמת עשו לו רע ואני עד , היינו ביחד בפנימיה), אבל איך הוא נזכר בזה ומה קרה עכשו הכל צף לו זה שאלה לגופה. אשפזו אותו העלו לו את המינון של הכדור ה"אנטי פסיכוטי"- סרוקוואל ל300 מ"ג. "התאזן" ובהתקף הבא, אם הוא היה עצבני והיה לו דחף לפגוע באנשים שעשו לו רע, עכשו יש לו דחף לגרום סבל לא משנה למי. שאני מדבר איתו עכשו הוא צלול , והוא מודע לבעייתו, גם שהמחשבות צפות לו, הוא מודע לזה , הוא אומר קחו אותי לביה"ח המחשבות חוזרות, (של האגרסיות). איך מ- דיכאון, פוביה לראות אנשים, מחשבה על התאבדות. הגענו למצב של פגיעה באנשים. מי שהיה לו מקרה דומה ויכול לעזור איך מוציאים את חברי מהמצב הזה מוזמן להגיב . למייל [email protected]

ויש לשקול גם אישפוז בזמן ההתקפים כדי למנוע פגיעה בעצמו ובאחרים. רק בריאות.

חברך עשה טעות ופנה לשירותים פסיכיאטריים לעזרה. אני יודע שזה נשמע מוזר אבל הוא פתח פתח לעולם של צרות. מאוד לא ממליץ לפנות אליהם מרגע שזה כרגע מתחילות אבחנות לא קשורות וחברך "נדבק" נשמע הזוי אבל אני מבטיח לך שזה אמיתי.

רציתי לדעת איך מתאפיינת סכיזופרניה פשוטה?

שלום. בקצרה - סכיזופרניה "פשוטה" (simple schizophrenia) היא הפרעה (מעט שנויה במחלקות) המתאפיינת בעיקר בתסמינים "שליליים" (כגון חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור) ולא בסימנים "חיובים" (כגון מחשבות שווא, הזיות, הפרעות בחשיבה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, החבר שלי סיפר לי שלפני 6 שנים קיבל התקף פסיכוטי פרנואידי חריף, אחרי שלקח חשיש. הוא היה סגור במשך חודשיים במחלקה סגורה. אח"כ הפסיק לקחת תרופות, ולא לקח תרופות מאז. לא היה לו התקפים חוזרים, והוא לא נגע מאז בסמים. בינתיים סיים תואר שני ומנהל חיים רגילים.אולי חשוב גם ציין ששבועיים לפני החשיש הוא לקח מריחואנה והיה במעין "היי" (כוחות אל טבעיים וכו'..) ורק באותו ערב שלקח חשיש חטף את ההתקף הפרנואידי. האם יש סיכוי גבוה להתקף חוזר? האם התקף חוזר יכול להגיע בפתאומיות? האם אני מסכנת את המשפחה שלי אותי כשאני משאירה אותו בחיי? תודה.

תראי, כתבת שהוא לקח חד פעמי סמים. הוא הפסיק. בעקבות זה לא באו לו התקפים נוספים. יכול להיות שההזיות שהיו לו הן בעקבות הסמים.לדעתי אי אפשר לדעת. גם אני לא רופאה. עדי

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. באופן כללי - אדם שחווה התקף פסיכוטי יחיד לאחר שימוש בסמים ומאז מנהל חיים תקינים ללא טיפול או מעקב - יש סיכוי סביר שלא מדובר בהפרעה כגון סכיזופרניה אלא רק השפעה חד פעמית של סמים. יחד עם זאת - אדם שחווה התקף פסיכוטי תחת שימוש בסמים - יש סיכוי להתקפים חוזרים בשימוש חוזר בסמים - אז מכאן שברור שמאד לא מומלץ לחזור לדפוסי שימוש, גם לא בסמים "קלים" כגון מריחואינה או חשיש. ושוב לגביו באופן ספציפי - ניתן לתת תשובה לגבי מצבו רק לאחר בדיקה של פסיכיאטר ולא דרך פורום אינטרנט. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, רציתי לשאול האם יש קשר בין צלע שמאל בולטת (בבית החזה), לבין סכיזופרניה? האם יש איזשהוא קשר? כלומר , האם מצאו שאנשים עם צלע בולטת משמאל מועדים יותר ללקות במחלה? תודה, שואל.

שלום. לא. ובכלל - אין קשר בין מבנה גופני כשלהו לסכיזופרניה. בברכה, ד"ר אהוד ססר.

בעלי עבר איבחון של 26 יום באישפוז יום פסיכאטרי בקפלן מאז התעודד קצת וחזר לעבוד הוא נוטל זיפרקסה כ-3 חודשים כבר ובקפלן רשמו F220 ICD10 למה הכוונה והאם זה יכול להתפתח לסכיזופרניה כמעט התגרשנו אני מאוד אהבת את בעלי וחוששת לנפשו עוד יותר ,כיום משתדלת מאוד לשמור לא להתווכח לא לריב ולא לקחת ללב,כי הוא סך הכל חולה

שלום. הקוד F220 הוא של "הפרעה דלוזינולית", כלומר הפרעה שבה יש מחשבות שווא (למשל מחשבות שווא של רדיפה, קנאה, ארוטומניה וכד') ללא מאפינים אחרים של סכיזופרניה - כלומר ללא הזיות, ללא הפרעות בהלך החשיבה, ללא סימנים שליליים, ללא הפרעות קוגניטיביות, ללא ירידה בתפקוד וכד'. ההפרעה הזאת נחשבת נפרדת מסכיזופרניה ונדיר מאד שהיא מתפתחת לסכיזופרניה (אלא אם כן היתה טעות באבחנה הראשונית). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אובחמנתי לפני 15 שנה כסובל מסכיזופרניה. אני החלטתי להפסיק בהדרגה את התרופות לפני 10 שנים (בליווי נטורופת) המצב התפקודי והמנטאלי השתפר מאוד ואף אנשים רבים אמרו לי שאני מתפקד ברמה גבוהה יותר משל חולי סכיזופרניה המטופלים תרופתית. גיליתי שכל מיני בעיות רפואיות שקיימות אצלי כיום קשורות בכלל לתחום הנוירולוגיה וא.א.ג. האם ניתן להסיר ממני את החשש שאני אכן חולה סכיזופרניה?? (ז"א מבחינה רשמית במשרד הבריאות..)

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. אתה צריך לפנות לנוירולוג ולפסיכיאטר, לעבור בדיקות מקיפות ורק אז להחליט. וכפי שכתבתי רבות, לעתים האבחנה הראשונית מוטעית, לעתים האבחנה משתנה עם השנים ולעיתים (אמנם זה נדיר) יש החלמה מלאה. בכל מקרה האבחנה הראשונית אינה חקוקה באבן ואני מכיר לא מעט מקרים שאובחנו כסובלים מסכיזופרניה ובהמשך האחבנה השתנתה לאחר שבדיעבד התברר שזה היה קשור למשל לסמים, בעיות נוירולוגיות, הפרעות אישיות ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מספר שאלות: 1. האם העובדה שלאם יש סכיזופרניה (פרנואידית), קלה ביותר, מקטינה את הסיכון הסטטיסטי של ילדיה לפתח את המחלה? 2. האם במידה וחלילה ילדיה יפתחו את המחלה, ניתן לומר (מבחינת מחקרים שהראו זאת), שגם להם המחלה תהיה באותה דרגת חומרה? 3. האם ניתן לומר (סטטיסטית , לפי מחקרים), שאם חלילה אחד הילדים יפתח סכיזופרניה , תהיה זו סכיזופרניה מאותו הסוג כמו של האם? למשל סכיזופרניה פרנואידית? תודה, אבא מודאג.

שלום. תשובות: 1) אתה שואל - "האם העובדה שלאם יש סכיזופרניה (פרנואידית), קלה ביותר, מקטינה את הסיכון הסטטיסטי של ילדיה לפתח את המחלה?" אז ראשית, הסיכון הסטטיסטי ללקות בסכיזופרניה שהורה אחד סובל מההפרעה הוא בכל מקרה נמוך - כ-12% - כלומר 88% שלא. לגבי ההשפעה על חומרת ההפרעה על התורשה - אין נתונים על כך. זה נכון שההגיון אומר שאם ההפרעה קלה ביותר אז המשקל התורשתי אולי קטן יותר, אבל זה לא נבדק ויש מקרים רבים שמראים בדיוק את ההיפך (כלומר הפרעה קשה אצל האם וקלה אצל הילד או להיפך). 2) ראה תשובה קודמת. 3. זה לא יהיה בהכרח אותו "סוג". אבל כפי שנכתב בהתחלה - בכל מקרה מדובר באחוז נמוך מאד שהילד ילקה בהפרעה נפשית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם השימוש ברספירידל קונסטה פוגע בעובר כשעובר דרך הזרע של הגבר? האם ידוע על תינוקות שנולדו עם בעיה עקב שימוש בתרופות מצד האב?

שלום. תשובות: 1) האם השימוש ברספירידל קונסטה פוגע בעובר כשעובר דרך הזרע של הגבר? - לא. 2) האם ידוע על תינוקות שנולדו עם בעיה עקב שימוש בתרופות מצד האב? - לא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לדוקטור יש לי סכיזופרניה. ואני רוצה להשתלב בעבודות בשוק החופשי. ביקשו ממני בעבודה (כחלק מהתנאי קבלה)אישור מרופא שהכל אצלי בסדר ורציתי לדעת האם הרופא משפחה יכתוב לי בדף שאחת האבחנות שלי הן סכיזופרניה? הרי זה דבר סודי ולא הייתי רוצה שהבוס בעבודה ידע שזו ההבחנה שלי כי אם דבר כזה יקרה הוא יסרב מלקבל אותי. אז האם הרופא משפחה יכתוב את זה?או לא?

היי. לדעתי הוא כן יכתוב את זה. אבל הוא יכתוב גם שאתה מאוזן. עדי

שלום. אסור למקום עבודה לבקש פרטים על מצב רפואי (חוק זכויות החולה) אלא אם מדובר במקרים יוצאים מהכלל כמו עבודה ממשלתית או בטחוניות. וודאי ווודאי שלא אמורים לכתוב להם אבחנות רפואיות כלשהם. גם בקשה ל"אישור כללי שהכל בסדר" נוגד את חוק זכויות החולה. יחד עם זאת יש רופאי משפחה שמסכימים (בשל לחץ המופעל על המטופל מצד מעסיקים, חדרי כושר וכד') למלא טפסים כאלה. במקרה כזה - תדרוש שלא יכתוב אבחנות כלשהם, אלא רק שאין מניעה מלעבוד. לצורך חידוד העניין - אי קבלת אדם לעבודה על רקע דת, מין, גיל או מצב בריאותי - נוגד את החוק. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אבי בן 84 לאחרונה סובל מבעיות שמיעה, ובנוסף לא מבדיל בין טוב לרע. לדוגמא; אני ואחיי תמיד דואגים לו ומטפלים בו. ומאז שאחת המטפלות שלו שהיא בת 44 התחילה להתעסק איתו ולסחוט ממנו. הוא כועס עלינו שהגנו עליו וכל מה שאנו עושים למענו הוא חושב עלינו רק רע ותומך במטפלת. הרע אצלו זה טוב והטוב אצלו מתפרש לרע. וכשהוא מדבר עליה מבטו ועיניו פשוט מפחידים והופך להיות אדם תוקפני, כאילו הוא מכושף. האם אילו סימני המחלה, ומה ניתן לעשות כי הוא חושב שהוא הכי חכם.דרך אגב מאז ההיכרות שלו איתה הוא הפך לאדם חולה ואנו כל הזמן רצים איתו מרופא לרופא. נ.ב. אבקש שהמכתב הזה יהיה חסוי. תודה רבה מראש!

שלום. כמובן שלא ניתן לאבחן אדם זה או אחר דרך פורום אינטרנט. כמו כן יש לזכור שלא כל מחלוקת בין אישית או משפחתית היא בעיה נפשית (ובד"כ זה לא). בכל אופן - במידה והוא מסכים, אתם יכולים לקחת אותו לבדיקה אצל פסיכיאטר או פסיכוגריאטר לאבחון (או לחילופיןם ביקור בית). תמיד יש את האפשרות (למרות שאין עדויות ישירות לכך מתוך פנייתך) שמדובר בתסמינים של שטיון (דמנציה) או הפרעות נפשיות על בסיס אחר (כגון מחלה רפואית), אך את זה ניתן יהיה לדעת רק לאחר בדיקה, בהסכמתו. ולסיום - נדיר (מאד מאד) שסכיזופרניה תתפרץ בגיל 84. הגילאים הממוצעים להתפתחות ההפרעה הפ בד"כ בטווח 15-35. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני לא שומע קולות , אבל לפעמים לדוגמא אם אנשים מדברים אני לפעמים מקשיב וכאילו שומע שמדברים עלי ובגלל זה אני חושש שזה סיזכורפניה , יש לציין שזה לא כל אדם ברחוב אני מרגיש שמדבר עלי כאשר אני מקשיב , אלא אנשים מסווימים שהיו לי בעבר איתם אנטרקציה שלילית , האם יכול להיות שמה ששמעתי עלי או שזה פרי דמיוני וזאת באמת סיזכורפניה? הדילמה שלי כל הזמן האם אני באמת מה ששמעתי נכון ולא שמו לב שאני שם או שזה באמת פרי דמיוני. יש לציין שזה הפחד היחיד שלי , אני לא רואה או שומע יותר מזה , אלא רק המקרים הללו ( שיכול להיות שבאמת שזה סתם ריכלות ?) יש לציין שהייתי קצת לוקה בחרדות בעבר אבל לדעתי זה כבר עד נעלם .האם שמיעה סלקטבית היא חלק מסיזכרופניה?

שלום. כפי שנכתב כאן רבות - בד"כ רוב האנשים ששואלים "האם יש לי סכיזופרניה" בסופו של דבר לא סובלים מסכיזופרניה אלא (בין השאר) מהפרעות חרדה שונות, וזאת מפני שבסכיזופרניה יש בד"כ פגיעה בבחן המציאות והתובנה למחלה, לפחות בשלבים הראשונים. גם אצלך זה לא נשמע כמו סכיזופרניה - אתה הרי אומר בעצמך שאתה לא משוכנע שזה נכון שאנשים "מדברים עליך" כך שלא מדובר כנראה בתסמין פסיכוטי. בכל מקרה, כפי שנכתב כבר מספר פעמים בפורום - אין סיבה שתסבול. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר לצורך טיפול ואבחון. ניתן לפנות למרפאות ציבוריות עם הפניה מרופא המשפחה. כמו כן ניתן לפנות באופן פרטי, לפי העדפתך. יש רשימה של פסיכיאטרים באינדקס הרופאים בפורום. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב. ברצוני לדעת אלו תרופות יעילות לסימנים השליליים של מחלת הסכיזופרניה מכל התרופות שמהדור החדש? בתודה מראש, ציפורה.

לסימנים השליליים אין לצערינו תרופות,

שלום. השאלה על סימנים שליליים חוזרת רבות בפורום. להלן תמצית הדברים: הסימנים השליליים בסכיזופרניה כוללים בין השאר חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד. הסימנים השליליים נוטים להיות כרוניים וקשים הרבה יותר לטיפול מאשר הסמינים החיוביים שבד"כ חולפים עם טיפול תרופתי. אז מה בכל זאת ניתן לעשות לגבי התסמינים השליליים? 1) הטיפול התרופתי הוא רק מרכיב אחד מהטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים השליליים בפרט. לסימנים שליליים ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 2) אין להמעיט בחשיבות השיקום שיכולה לכלול מגוון תחומים כגון תעסוקה, לימודים, מועדון חברתי, מגורים נתמכים וכד'. לצורך התאמת תכנית ספציפית יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת במקום המגורים. 3) מבחינה תרופתית יש תרופות שיכולות לעזור (מעט) לתסמינים השליליים. הטובה ביותר היא ה"לפונקס". יחד עם זאת יש לה גם לא מעט תופעות לוואי. לצורך פרטים יש לפנות לרופא המטפל. 4) צריך גם לזכור שלפעמים מה שנדמה כתסמינים שליליים זה בעצם דכאון. לפעמים קשה להבדיל ביניהם. יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם (גם פסיכולוגי וגם תרופתי). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב אני מטופל בקונסטה ריספרידל 37.5 מ'ג ,ומחליפים לי עכשיו לאקספליון ,רציתי לדעת מה התופעות לוואי חוץ מהשמנה ,תודה. ido

שלום. פרופיל תופעות הלוואי של קספליון דומה למדי לזה של ריספרדל קונסטה (מדובר במולקולות דומות). לקספליון יש עדיפות מכמה בחינות - ניתנת פעם בחודש במקום פעם בשבועיים. ככל הנראה יש קצת פחות תופעות לוואי בתחום עלית הפרולקטין. החסרון של הקספליון שהוא מעט יותר יקר. השאר די דומה (גם נושא ההשמנה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

קראתי על כך שבארץ מתקיימים כיום המחקרים הבאים על חולי סכיזופרניה, 1)טיפול ב- paliperidone palmitate בחולי סכיזופרניה שטופלו בעבר בחוסר הצלחה בתרופות עם השפעה אנטיפסיכוטית לטווח ארוך 2) טיפול ב- LY2140023 ביחד עם טיפול אנטיפסיכוטי שגרתי לשיפור הסימפטומים השליליים 3)טיפול במינוציקלין ביחד עם טיפול אנטיפסיכוטי שגרתי בחולים בגירים (בגילאי 20-65) הסובלים מסכיזופרניה 4) טיפול ב- paliperidone palmitate א. האם אפשר הסבר והרחבה לטיפולים אלה? ב. מה בדיוק חדש בהם לעומת טיפולים קיימים? ג. האם אדם עם התקף פסיכוטי אחד (לפני שנה),שרק חשוד כהתקף סכיזופרני,והיום מתפקד תפקוד תקין ומלא,מתאים לאחד מהטיפולים החדשניים (כתחליף לאינווגה שהוא מקבל כיום)?

שלום. תשובות: 1) paliperidone palmitate זה "קספליון", זריקה נוגדת פסיכוזה הניתנת פעם בחודש שמבוססת על החומר באינווגה. נערכו עליה מחקרים רבים והיא אכן יעילה. מידת היעילות דומה לזה של תרופות נוגדות פסיכוזה אחרות. היתרון היא בנוחות של מתן פעם בחודש שמעלה את הסיכוי של דבקות לטיפול. 2) שאר הסעיפים מדברים על טיפולים מחקריים שאינם מוכחים ונמצאים עדיין בשלבים של בדיקה, כך שמן הסתם אין המלצה למתן לקהל הרחב. ניתן לומר שרוב החומרים החדשים שנבדקים - בסוף לא מראים יעילות עדיפה על מה שקיים, כך יש להיעזר בסבלנות לסיום השלבים המחקריים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לענות אחד לשני.איפה הרופא???

היי נועה, מטרה של פורום, גם רפואי, היא שגם אנשים שיש להם ניסיון עם מחלה מסוימת, יענו. הם לא עונים במקום הרופא. עדי

שלום. ולא רק זה, לפעמים (ויש שיאמרו בד"כ) אין תחליף לתשובות של מתמודדים אחרים ומשפחותיהם שנותנים פרספקטיבה בלתי אמצעית לסוגיות שעולות בפורום. התקוה שלי היא שתהיה יותר מעורבות של קהילת הפורום בשרשורים ולא רק "שאלות ותשובות" שבהם אני נותן מידע. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בס"ד בתי מטופלת בלפונקס שנים רבות וסבלה מתופעות לואי של תרופות עוד לפני הלפונקס. לאחרונה ראינו שקנביס עוזר לה לתפקד ללא תופעות לואי. מדוע ההתנגדות החזקה אצלכם לנושא אם הוא יעיל? ומדוע חולי נפש לא יכולים לקבל אותו כתרופה אפילו בכדור או סירופ?

כי קנביס זה סם המעורר שוב את מחלת הסכיזופרניה ולכן הוא לא ניתן לחולי נפש בעיקר לאלה שסובלים מסכיזופרניה..

הוא הקנביס/מריחואנה. עכשיו תארי לעצמך שיתנו את זה לחולי סכזופרניה...

חולי סכזופרניה לא יכולים להשתמש בסמים,גם לא "סם רפואי". הבן שלי הגיע לאישפוז בשל התקף פסיכותי לאחר שימוש ב"קנביס רפואי" בהולנד. הרופא המטפל בביתך היה אמור להסביר לה את זה טוב טוב. אגב,בשל הטיפול התרופתי,רצוי להמנע גם מאלכהול.

יש לי כמה שאלות לגבי הטיפול התרופתי. אני נוטל קספליון כבר מעל שנה לאחר התקף אחד של פסיכוזה,שבעקבותיו אושפזתי למספר ימים, שאחריהם הרופא קבע שאני כנראה חולה בסכיזופרניה. מה אמור הקספליון לעשות? האם הוא אמור למנוע התקף נוסף? אם כן,למה פגשתי בעת אישפוזי באדם מאושפז עם התקף פסיכוטי למרות שהוא מקבל קספליון בקביעות? האם הקספליון אמור להגדיל את התקופה שבין ההתקפים? אם כן,למה ראיתי באישפוז אדם עם 2 התקפים בתוך פחות משנה,למרות שהוא מקבל קספליון? האם הקספליון אמור לקצר את משך ההתקף? אם כן,שוחחתי עם חולה המאושפז כבר בפעם הרביעית שטען שלא משנה איזה טיפול הוא מקבל(לפני כל אישפוז הוא היה תחת טיפול שונה מקודמו),משך ההתקף היה תמיד זהה. אני מחפש חומר על הטיפול התרופתי בסכיזופרניה ולא מוצא משהו שבאמת ישכנע אותי שהטיפול עושה משהו מהותי בעניין התקפי הפסיכוזה,תדירותם או משך הזמן שלהם. הייתי מאד רוצה הסבר טוב ומקצועי בנושא.תודה לך.

ראשית אציין שאני לא רופא. המסקנה המתבקשת ממה שכתבת היא שמסכיזופרניה אין החלמה מלאה. אנשי המקצוע מדברים על רמיסיה שהיא הפוגה. בתקופות הפוגה, אם המטופל לוקח תרופות באופן סדיר יש סיכוי שהרמיסיה תהיה ארוכה. ברוב המקרים גם אחרי רמיסיה ארוכה יש לעיתים חזרה של ההתקפים. חשוב לציין שבמקרים רבים הרמיסיה היא טובה ומאפשרת חזרה לחיים תקינים ותפקוד מלא. מאחל לך בריאות טובה.

במה מועיל הטיפול התרופתי.כפי שציינתי,חולים מדווחים כי משך ההתקף זהה ,עם טיפול או בלעדיו וגם התכיפות בין התקף להתקף. אני רוצה לדעת האם יש הוכחות חד משמעיות ליעילות הטיפול? לטיפולים אלה תופעות לוואי לא פשוטות.אין תרופה ללא תופעות לוואי כלל,האם באמת תופעות הלוואי שוות את השיפור שנותן הטיפול?

בעקבות התקף פסיכוטי והסתגרות בבית,הובחנתי כסכיזופרן על ידי הרופא במרפאה והתחלתי טיפול ברספרדל ואחר כך עברתי לקספליון אחת לחודש. עכשיו עברה כבר שנה מאז ההתקף ולמרפאה הגיע רופא חדש שמטפל בי. הרופא החדש לא חושב שאני סכיזופרן כי חזרתי לתפקוד מלא כולל לימודים גבוהים ועבודה סדירה והוא רוצה להפסיק לי את הטיפול בהדרגה. במידה והוא טועה ואני כן סכיזופרן,האם הפסקת הטיפול עלול לגרום לי להתקף נוסף? ואם כן,תוך כמה זמן מאז ההפסקה אני צפוי להתקף? אני מבין ,ממה שקראתי,שיש שני סוגי סכיזופרניה,יש את הסכיזופרניה הכרונית,שבה יש ירידה הדרגתית בתפקוד ויש סכיזופרניה התקפית כאשר בין התקף להתקף ,יש תפקוד מלא. איך אדע איזה סוג יש לי(אם בכלל)? יכול להיות שיש לי את הסוג שבו חוזרים לתפקוד מלא בין ההתקפים ולרופא זה נראה כאילו אין לי סכיזופרניה? בבקשה תעשה לי סדר בדברים. תודה רבה מראש.

שלום. סכיזופרניה היא למעשה "סל" של הפרעות בהם יש קריטריונים משותפים - סימנים פסיכוטים, סימנים שליליים, ירידה בתפקוד, הימשכות לאורך זמן ועוד. יש שונות אדירה בין מטופל למטופל כך שקשה לדבר על "חוקיות" זו או אחרת שמכלילה את כולם. לגבי המקרה שלך אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטנרט כך שלא אוכל לומר באם יש או אין לך אבחנה מסויימת והאדם המוסמך לכך הוא הפסיכיאטר המטפל בלבד. גם לגבי שאר שאלותיך - אין תשובות מוחלטות. זה נכון שרב המתמודדים עם סכיזופרניה שמפסיקים טיפול חווים התקפים נוספים (מחקר עדכני מדבר על מעל 90%), אולם לא ניתן לנבא מתי ובאיזה עצמה. גם יש מתמודדים עם סכיזופרניה שחוזרים לתפקוד מלא בין ההתקפים (אם כי במקרים כאלה לפעמים מדובר בסוף בהפרעה ביפולרית ולא סכיזופרניה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מטופלת בקספליון מזה כשנה. רוצה לצאת לחיות ולעבוד בארהב למשך שנה לפחות. מה עושים עם המשך הטיפול בקספליון? מי יתן לי מרשמים לטווח ארוך? מי יזריק את הזריקות? בקיצור,איך מתארגנים לזה? תודה.

שלום. לוקחים מכתב עדכני מהפסיכיאטר המטפל (עדיף באנגלית ואם אי אפשר אז לתרגם אותו באופן מקצועי), פונים לפסיכיאטר בארה"ב בהתאם לתכנית הביטוח וממשיכים מעקב וטיפול. לידע כללי - לקספליון בארה"ב קוראים Invega Sustenna. בברכה, ד"ר אהוד ססר

למה לא עונים כאןן כבר יותר מעשרה ימים כבררררר

לעניות דעתי הם צריכים להוסיף לפורום פסיכיאטר נוסף משום שד"ר ססר כנראה עסוק ואינו יכול לענות בצורה יומיומית אם יוסיפו לפורום פסיכיאטר נוסף זה יפתור את הבעיה

נראה לי שאני מפתחת את המחלה יש לי מחשבות נוראיות שמשתלטות עליי ואני לא יכולה להשתלט חוץ מזה אני מרגישה שאני מנותקת מהגוף שלי לגמרי ומהמציאות ועומדת להשתגע ממש כבר כמה ימים זה החל בחרדות אבל מאז אני מרגישה אבודה הכל מחרפן אותי ויש לי תחושות רדיפה רק רציתי לשאול אם בהתקף פסיכוטי האדם סובל ורע לו הוא מרגיש את זה? כי אני רוצה להיות מוכנה למצופה..בבקשה עזרו לי למי שחווה את זה

שלום. כפי שכתבתי רבות, בד"כ אדם שמרגיש שהוא "משתגע" לא סובל מהפרעה פסיכוטית אלא מהפרעת חרדה. בכל מקרה מומלץ לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני מחפש פסיכיאטר/ית המטפלים בשיטת ה cbt בנוסף על הטיפול הכולל מתן כדורים. אני מחפש רופא שעובד פרטי אך נותן מרשמים שאפשר לממש בבית מרקחת של קופת חולים כללית. בנוסף, רצוי מאוד שיהיה מאיזור חיפה או לפחות הצפון. תודה.

שלום. הפורום לא מיועד לחיפוש מטפלים ספציפים. ניתן להיעזר באינדקס הרופאים בראש עמוד זה (ויש לא מעט פסיכיאטרים שעוסקים גם ב-CBT). כמו כן ניתן לבדוק באתר של איגוד ה-CBT הישראלי שם יש רשימות של מטפלים: http://www.itacbt.co.il/ בברכה, ד"ר אהוד ססר

הפסיכיאטר הקודם שלי לא יכל להגיד בוודאות שיש לי סכיזופרניה ואמר שאולי זו רק פסיכוזה חד פעמית. נאלצתי להחליף פסיכיאטר, ולאחרונה הפסיכיאטר החדש שלי קבע שכן יש לי סכיזופרניה. למה האבחנה היא כל כך לא ודאית? יכול להיות שהפסיכיאטר החדש טועה?

שלום. כפי שכתבתי רבות (וגם בשרשור בעמוד זה) אבחנה של סכיזופרניה היא לא פשוטה ולפעמים יש חילוקי דעות. לפעמים האבחנה הראשונית מוטעית, לפעמים זה משתנה עם הזמן. יש הרבה קריטריונים כולל סימנים פסיכוטים (כגון מחשבות שווא, הפרעות בתפישה, הפרעות בחשיבה), ירידה התפקוד, משך תסמינים לפחות חצי שנה (ע"פ ה-DSM) ועוד ועוד. רק לאורך זמן במעקב סדיר ניתן לגבש אבחנה. ולפעמים זה לוקח זמן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד"ר ססר שלום, כתבת כאן בפורום בעבר שהסוליאן עלול לגרום למצב של מעין דיכאון בשם "אינהבציה" או משהו כזה. שאלתי היא: האם כל עוד אני נוטל את הסוליאן אהיה במצב הזה? האם המצב נגרם מהירידה בלבידו עקב העלייה החדה בפרולקטין אצלי? אני לוקח סוליאן כבר מעל 4 שנים ומאז ועד היום מרגיש שאני לא נהנה מדברים וכאילו משהו תקוע ודפוק אצלי. מה עושים? בתודה, יואב

שלום. לא זכור לי (ואולי זכרוני מתעתע בי) שכתבתי שסוליאן גורם לדכאון (ובעקרון הוא לא). הוא כן יכול לגרום לעליה בפרולקטין שמצדה גורמת להפרעות בתפקיד המיני - שיכול לתרום לירידה במצב הרוח. במקרה כזה (כפי שכתבתי פעמים רבות) יש מה לעשות - לעקוב, לשנות מינון, להחליף טיפול לתכשיר שפחות מעלה פרולקטין ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום דר ססר רציתי לשאול שאלה עקרונית: אדם שאובחן כסובל מסכיזופרניה או סכיזואפקטיב, היה באשפוז עקב התקף פסיכוטי פעיל חד פעמי (נמשך כמה שעות), בשיקום במסגרת סל שיקום ומקבל קצבה מלאה. האם לאחר שיש הטבה משמעותית במצבו, והפסיכיאטר שלו חושב שהחלים לגמרי, לא לוקח תרופות בהמלצתו ,מתפקד בצורה מלאה (אקדמאי, עובד, עצמאי, בזוגיות) - יש אפשרות לעתור לוועדה רפואית מחודשת ולבטל את הרישום של אחוזי הנכות והסטיגמה וגם לוותר על הקצבה ? שאלה נוספת - האם אפשר לקבל מכתב רישמי מפסיכיאטר שהסכיזופרניה חלפה והמטופל בריא לחלוטין, וכך לטהר את שמו גם מבחינת קופת חולים, חברות ביטוח פרטיות (בהצהרות בריאות), משרד התחבורה (בעת שדרוג רישיון קיים לרכב מסחרי), ועוד כהנה צרות שהיסטוריה פסיכיאטרית יוצרת, בצדק או שלא... ? מה דעתך ? אשמח לשמוע גם ברמת העיקרון, וגם מניסיונך בשטח, עד כמה מהלך כזה יכול להצליח מול הגופים השונים ? בתודה מראש

שלום. כן. כפי שכתבתי רבות, לעתים האבחנה הראשונית מוטעית, לעתים האבחנה משתנה עם השנים ולעיתים (אמנם זה נדיר) יש החלמה מלאה. בכל מקרה האבחנה הראשונית אינה חקוקה באבן ואני מכיר לא מעט מקרים שאובחנו כסובלים מסכיזופרניה ובהמשך האחבנה התבטלה (ולהיפך). מומלץ לפנות לרופא המטפל לצורך קבלת מידע ספציפי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, רציתי לשאול מה ההבדל בין התמוטטות עצבים לסכיזופרניה? האם התמוטטות עצבים חוזרת משמעותה סכיזופרניה? תודה

המונח התמוטטות עצבים איננו הגדרה רפואית אלא מונח עממי שבא לתאר באופן כללי מצב של משבר נפשי. אין קשר בינו לבין סכיזופרניה. סכיזופרניה היא מחלת נפש עם ספקטרום רחב מאוד של קריטריונים לאבחנה.

שלום, בן דודי אובחן כחולה בסכיזופרניה ונראה שהכדורים שהוא לוקח לא משפיעים עליו, כי יש לו הזיות. האם הכדורים לא אמורים למנוע לחלוטין את ההזיות? ההזיות קיימות כיוון שהכדורים לא מתאימים לו, או שמא המקרה שלו קשה במיוחד?

שלום. לצערי הכדורים לא מונעים אצל כולם את כל התסמינים. חלק מהמתמודדים עם סכיזופרניה לא מגיבים טוב לטיפול התרופתי. חלק אחר יגיב רק לתרופות מסויימות. חלק אחר יגיבו באופן חלקי - כלומר מחשבות השווא או ההזיות לא יחלפו לחלוטין אך יירדו בעצמה לכזאת שניתן לתפקד בקהילה. בכל מקרה צריך לפנות לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר