פורום סכיזופרניה

ד"ר שלום רב. אני מטופל מזה כמה שנים בסרוקוול. לאחרונה החליפו לי את נכדור לסרוקוול בשיחרור איטי רציתי לדעת כמה זמן לפני השינה עלי לקחת.את הכדור, מצי הוא מתחיל להשפיע וכמה זמן נשמכת ההשפעה שלו

שלום. זה שונה אצל כל אחד וצריך להתאים את הטיפול בהתאם למטופל. באופן כללי, אם רואים שקשה להתעורר בבוקר, ניתן להקדים את הטיפול בערב לשעה מוקדמת יותר (כגון 17:00 או 18:00). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני סטודנט ויש לי בעיה שלפני מבחנים אינני מצליח להירדם מהלחץ. כמובן שלא ישנת צהריים לפני ושלא שתיתי קפאין , וכמובן שאנני לוקח ריטלין באותו יום שלפני . ניסיתי תרופות טבעיות ושום דבר לא עוזר . איזה כדור שינה מומלץ לקחת ערב לפני , ושלא יעשה תופעת לוואי של הנגאובר. יום למחרת ? תודה רבה. האם זה יגרום להתמכרות?

שלום. כאן זה פורום סכיזופרניה. תפנה את השאלה לפורום פסיכיאטריה. בקצרה - באופן כללי יש כדורי שינה שפחות ממכרים כגון סטילנוקס (שקרוי גם זודורם) או נוקטורנו. יש לפנות לרופא המשפחה ו/או פסיכיאטר כדי להתייעץ. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר אהוד שלום רב, רציתי לדעת בבקשה עד כמה מוכח הקשר בין סכיזופרניה ותזונה, האם זה נכון שמאכלים מסוימים מטיבים עמם ? או לחילופין האם יש מזונות שמעיקים עליהם? האם רצוי שאדם סכיזופרן יהיה תחת ביקורת של דיאטנית ?

היי, אני לא יודעת אם יש מזונות שמטיבים איתי או לא. אני השמנתי בעקבות הזנחה עצמית ותרופות. לאחר שהתחלתי לקחת את עצמי בידיים (וזה קרה לאחר שהתגלתה אצלי סכרת), התחלתי לרדת לאט לאט לרדת במשקל וירדתי כ-24 קילו. הבעיה עם חלק מהחברים שלי זה שאין להם מוטיבציה לשנות (לא מתוך ביקורת, אלא ציון עובדה) עדי

בינם לבין מחלת הסכיזופרניה.

ד"ר ססר שלום רב, שאלתי אלייך היא זו? מהו פסיכותרפיה.עד כמה היא אפקטיבית אצל חולי סכיזורפניה? מהי סכיזופרניה מסוג f - 20,היכן עוברים פסיכותרפיה אצל פסיכאטר או אצל פסיכולוג קליני, אשמח לתשובה רויטל .

שלום. 1) פסיכותרפיה זה שם כולל ל"ריפוי בדיבור" - כלומר שיחות טיפוליות. יש הרבה מאד סוגים של פסיכותרפיה (דינאמי, התנהגותי, קוגניטיבי, תמיכתי, קבוצתי, פסיכודרמה, ועוד ועוד). 2) פסיכותרפיה (במיוחד מסוגים של CBT, קבוצתי ועוד) היא אכן יעילה בסכיזופרניה, בעיקר במדדים של תפקוד, הארכת תקופות בין התקפים, הגברת מודעות ועוד. 3) פסיכותרפיה ניתן לקבל במרפאות לבריאות הנפש, קופות החולים ובאופן פרטי. לאחרונה עברה הרפורמה שמעבירה את הטיפול לקופות החולים וככל הנראה תהיה הרחבה נוספת של הנגישות לטיפול פסיכותרפי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אודה לך אם תוכל לענות לי, [אולי כתבת כבר על זה ותוכל לציין לי] במה שונה התרופה גאודון מאביליפי וריספרדל. כלומר, על איזה חלק תרופה זו פועלת ואילו אבלפי אחרת וריספרדל אחרת. אקווה שמובנת השאלה. ועוד שאלה, מה היא האבחנה f20.0 תודה רבה

שלום. 1) גאודון, אביליפי וריספרדל הן תרופות נוגדות פסיכוזה מדור שני. היעילות שלהן בסה"כ דומה. יש תופעות לוואי שונות - גאודון יכול לגרום להארכה (כנראה חסרת משמעות) במקטע ה"QT" באקג. כמו כן גאודון (כמו אביליפי) הוא לא מעייף ולא משמין. 2) F20.0 זה הקוד האבחנתי של סכיזופרניה פראנוידית ע"פ הקלספיקפציה העולמית (ה-ICD). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אבל אמרו לי שגאודון נועד למטרה קצת שונה מהאבילפיי? אודה לך אם תוכל להסביר לי כי ממך אני מבין שזה רק הבדל איך התופעות לוואי. תודה

שלום, רציתי לדעת , נכון למאי 2012, מהי התרופה הבטוחה ביותר לעובר במהלך ההריון לטיפול בסכיזופרניה? תודה.

שלום. אין תשובה חד משמעית ואין תרופה בטוחה לחלוטין. גם אין מספיק נתונים לגבי התרופות החדשות ביותר. באופן כללי ניתן לומר שתרופות נוגדות פסיכוזה ככלל אינם מהווים סיכון גבוה בהריון (בניגוד למשך לחלק מהתרופות המייצבות כגון דפלפט, טגרטול או ליתיום). ככל הנראה יש עדיפות קלה לתכשירים מדור שני. הערה - באופן כללי הסיכון לילוד (ולאם) בהחמרה פסיכוטית או אפקטיבית (דכאון או מאניה) במהלך ההריון הוא גבוה לאין שיעור מהסיכון (הנמוך) לעובר בנטילת התרופה באופן מסודר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם אדם שחולה בסכיזופרניה יודע שהוא חולה בזה?

שלום. בקצרה - חלק כן, חלק לא. בהרחבה: במהלך התקף פסיכוטי קשה לאדם לדעת אם הוא אכן שרוי במצב פסיכוטי מכיוון שעל פי ההגדרה הוא לא מצליח להבדיל בין ה"מציאות" ל"דמיון". יחד עם זאת, עם חלוף המצב פסיכוטי וכניסה להפוגה מהמחלה ("רמיסיה"), יש למתמודדים שונים דרגות שונות של תובנה לכך שהם סובלים מהפרעה נפשית. מבחינת מדדים פרוגנוסטים (כלומר התחזית למדדי החלמה) ככל שיש פחות מודעות ותובנה להפרעה - התחזית פחות טובה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מגיל 16 הייתי מטופלת בסימבלתה 60 מג עקב חרדות קשות לפני 4 חודשים הפסקתי בהדרגה זאת אומרת שלקחתי כ-6 שנים בערך היום אני בת 21 וחצי מאז שהפסקתי הכל חזר בנוסף לזה בתחלתי גם רואקוטן לאקנה כ3 חודשים והפסקתי לא יודעת אם זה בגלל זה אבל הרגשתי רע..חזרתי לפסיכיאטר לפסיכיאטר וניסינו שוב לייצב את.המצב עם הציפרלס 10 מג לקחתי לודשיים זה לא עזר ובחודש האחרון בנוסף לכל הלחצים הרגשתי דה ריאליזיציה ושיגעון כזה כאילו אני עומדת.להשתגע ממש ובזמן האחרון יש לי גם תחושה של רדיפה כאילו אני עומדת או הולכת.ומישהן מאחורי או משו כזה משהו מטורף שבחיים לא היה לי כמובן שאני יודעת שזה לא נכון אבל אני פוחדת מאוד לחלות בסכיזופרניה חז.. בנוסף לפני כשבוע חזרתי לסימבלתה עדיין עם הקלונקס והוא הוסיף לי ריספרדל כי אמרתי לו שאני ממש מרגישה שאני עומדת להשתגע .. אז סימבלתה קלונקס ורספרידל זה התרופות שאני לוקחת אבל התחושה של השיגעון והרדיפה במיותרת הזאת לא נותנת לי מנוח אני פוחדת מאוד וכל הזמן סוכה בקןשי אוכלת אני מקשיבה ורואה את כולם אבל כאילו אני לא שם אני חשה ניתוק וההורים שלי לא מאמינים לי שזה סכיזופרנחה ואני מפחדת להשתגע על אמת מה לעשות?

שלום. כמובן שאי אפשר לאבחן אותך דרך פורום אינטרנט. באופן כללי ניתן לומר שבן אדם "שפוחד להשתגע" בד"כ סובל מהפרעת חרדה ולא מהפרעה פסיכוטית (כגון סכיזופרניה), שם דווקא הבן אדם משוכנע לחלוטין באמיתות מחשבות השווא (זוהי הרי ההגדרה של פסיכוזה) ולא יודע ש"זה לא נכון" - ולכן לא חושב ש"הוא משתגע". בכל מקרה יש להייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום וברכה ד"ר אהוד ססר אובחנתי כחולת סכיזופרניה ואני לוקחת רסיטל (ציפרמיל) 3 כדורים שכל כדור מכיל 20 מ"ג שזה 60 מ"ג... וסוליאן 200 מ"ג... אני לוקחת את הסוליאן בערב לפני השינה ואני מרגישה שיש השפעה לאחר המון זמן ואני נרדמת מאוד מאוחר וקמה מאוחר ובנוסף לכך המחזור שלי אינו סדיר... בעבר לקחתי ריספירדל במקום סוליאן והייתה השפעה מהירה ונרדמתי יותר מוקדם והמחזור היה סדיר ... מה ההבדל בין 2 הכדורים? יש לציין שהפסיכאיטרית שינתה לי את הכדור כי התלוננתי על עלייה במשקל... יש לי עוד שאלה - האם כחולת סכיזופרניה מותר לי שיהיה לי בן זוג שאינו לוקה במחלה או שיש יותר עדיפות לצאת עם בן אדם שיהיה במצב כמוני? ובהמשך להקים איתו משפחה והילדים לא יירשו את המחלה? יש אצלינו לצערי המון אנשים במשפחה שחולים בסכיזופרנייה בעיקר מהצד של האבא ...

שלום. 1) ריספרדל (ריספרידון) וסוליאן (אמיסוליפיריד) הם תכשירים נוגדי פסיכוזה מהדור החדש. יש ביניהם מספר הבדלים. הסוליאן פחות משמין, הריספרדל משפיע יותר שעות (סוליאן צריך לקחת פעמיים ביום) המטבוליזם בגוף היא שונה וכד'. כמו כן, כל אחד מגיב אחרת לתרופות שונות ויש מרכיב של ניסוי וטעיה עד שמגיעים לתרופה ה"אידיאלית". אגב, שניהם יכולים להפריע למחזור (דרך העלאת רמות פרולקטין). אם יש הפרעות במחזור צריך לברר את הסיבה. אם הסיבה היא אכן הסוליאן, יש מספר דברים שניתו לעשות כפי שכתבתי רבות בפורום, בקצרה: או לחכות, או לשנות מינון, או להוסיף תכשיר שמוריד פרולקטין, או להחליף לתכשיר אחר. 2) האם מותר שיהיה לך בן זוג שאינו לוקה במחלה? בוודאי. שוב, כפי שכתבתי רבות בפורום, כל אדם הוא אדם ומלואו בזכות עצמו לפני מתן של כל כותרת אבחנתית. צריך להכיר את האדם - לא את האבחנה. בכל אופן כדאי לבן זוגך ללמוד על סכיזופרניה באופן כללי (ספרים, רופאים, אינטרנט וכד') כדי ללמוד להכיר סימנים ודרכי טיפול - אך לזכור שההפרעה אינה מגדירה את האדם. 3) לגבי תורשה- סטטיסטית הסיכוי שלילד של זוג בו הורה אחד סובל מסכירופניה יהיה גם סכיזופנריה הוא כ-12% - כלומר רוב הסיכוי (88%) הוא שלא ילקה בהפרעה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

נרקוטים לחולים שלהם?. למה חברה שלי צריכה לסבול כל כך מתרופות ,אחרי שכל התרופות שבעולם הוכיחו את עצמם שלא יעילות בשבילה. למה אף רופא בשער מנשה לא מוכן להקשיב לבעיה כמו שאני מכיר אותה מקרוב ,שהבעיה של הילדה הזאת היא רק שהיא לבד, הדיאלוג שלה עם עצמה הוא הנפילה שלה. למה בבית החולים לא עורכים דיאטות לחולים שניסו הכל וממשיכים להכפיל להם את התרופות. דיאטות שאפשר דרכם להגיע לחומר שגורם להם את הטריגר להתפרצות המחלה. אנשים הפסיקו לשתות חלב ונרפאו אנשים הפסיקו לאכול ביצים ונרפאו. למה כל הסבל הזה בלי הבדיקות הפשוטות האלה?. חברה שלי אם לילד קטן והסבל הוא ענק לכולם. הנה סרט על חולים שנרפאו דרך ויטמינים למה לעזאזל לא מנסים את זה אפילו? http://www.youtube.com/watch?v=ONIcKp2uXmw אין לי כבר מילים ,כמו שאין לי כבר דמעות.

קישור לסרט המלא : http://www.youtube.com/watch?v=nJfHB4NHUXI

אני חולה סכיזופרניה,בעיקר מחשוות שווא וקצת הזיות,ואני נוטל רספרידל ולאחרונה יש לי קשיים בתקפוד המיני,זאת אומרת קשיים להגיע לאורגזמה,האם ידוע לך על תרופה אנטי פסיכוטית שלא גורמת לתופעה הזאת?תודה

שלום. כפי שנכתב רבות בפורום, ריספרידון (ריספרדל) יכול לגרום לעליה בהורמון בשם פרולקטין שיכול להשפיע על התפקוד המיני (לאו דווקא קשיים להגיע לאורגזמה, זה דווקא מתאים יותר לתופעות לוואי של תכשירי ה-SSRI כגון רסיטל, ציפרלקס, סרוקסט וכד'). צריך לפנות לרופא המשפחה ולבדוק רמת פרולקטין בדם. במידה והוא אכן גבוה - ניתן לעשות אחד מהדברים הבאים - להפחית מינון ריספרדל, להוסיף תכשיר שמוריד פרולקטין (כגון פרלודל) או הכי פשוט - להחליף את הריספרדל לתכשיר אחר שפחות מעלה פרולקטין. יש הרבה תכשירים כאלה. שורה תחתונה - יש לפנות לרופא המטפל כדי להחליט על אופן הטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, אחי חייל בצבא והוא הופנה לפסיכיאטר שקבע שהוא נמצא במצב פסיכוטי. לפני כשבועיים חל בו שינוי משמעותי, מבחור שקט הוא הפך ל"תוסס" וחברותי יתר על המידה, מבזבז כספים על בגדים בצורה מוגזמת, תוקפני וחסר סבלנות. לאחרונה היה לו חלום שהוא נמצא בגן עדן ומסתכל עלינו מלמעלה, הוא חושב שהוא המשיח שבא לאחד את כולנו. הוא מדבר ללא היגיון. אין בתורשה הפרעות/מחלות נפש מלבד הפרעה נפשית של קשב ריכוז ADHD. אחי הוא תלמיד מצטיין והכל בא לנו פתאום בהפתעה.מה יכל לגרום להתפרצות הזאת?? הפסיכיאטרית רשמה לו 3 כדורים של ציפרלקס אך הוא מסרב לקחת. כיצד ניתן להחזירו למצבו הקודם? האם הציפרלקס ירפא אותו? אני ממש מודאגת ואשמח לעזרתך.. תודה.

שלום ד"ר אהוד ססר בהמשך למה שרשמתי מעלה, אחי קיבל כדורים בשם זיפרקסה ולא כפי שרשמתי. בתקופה האחרונה אחי לוקח כדורים ממריצים לפעילות גופנית בשם xenadrine active (הוא לוקח גם היום, הכדורים מכילים רמות קפאין גבוהות להמרצת דופק הלב) ושותה קפה שחור. הבנתי שיש קשר בין רמות גבוהות של קפאין שמובילות לרמות גבוהות של דופמין במוח, מה שעשוי לגרום לסכיזופרניה. האם יש קשר בין הדברים? הוא לוקח את הכדור גם בתקופת טיפול הזיפרקסה, האם זה מותר? תודה רבה על תשובתך.

שלום. תשובות: 1) אי אפשר לתת תשובות ספציפיות לגבי מטופל זה או אחר דרך פורום אינטרנט. ניתן לתת מידע כללי בלבד. באופן כללי ניתן לומר שיש הרבה סיבות להתקפים פסיכוטים - סמים, מאניה, דכאון, מצבים גופניים שונים (למשך חוסר איזון של תפקודי תריס, בעיות נוירולוגיות (כגון סוגים של אפילפסיה), הפרעות אוטואימוניות שונות ועוד ועוד), הפרעות אישיות מסויימות (כגון הפרעת אישיות גבולית), מצבי דחק קשים ולבסוף גם סכיזופרניה. צריך לומר שרב המצבים הפסיכוטים _אינם_ מתפתחים דווקא להפרעת הסכיזופרניה. בכל מקרה האבחנה נעשית לאורך הזמן תוך בירור מקיף לשלילת הגורמים האפשריים השונים. 2) כיצד ניתן להחזירו למצבו הקודם? זה תלוי באבחנה, כלומר בסיבה של הפסיכוזה. הטיפול יעשה בהתאם. לא תמיד אפשר לחזור למצב הקודם - אבל שוב, זה תלוי באבחנה. 3) xenadrine זה תכשיר (למעשה תוסף מזון) שמפורסם במדיה כתכשיר לדיאטה. הוא מכיל (בין השאר) קפאין, תה ירוק, תמצית תפוזים ועוד. אין הוכחות מדעיות שהוא יעיל (למעשה ה-FTC האמריקאי כנס את החברה בכמה וכמה מליונים על מצג שווא במדיה). לגבי שאלתך אם זה גורם לסכיזופרניה - אין עדויות לכך. מה שכן, כמו כל סם ממריץ (קפאין זה סם ממריץ, במיוחד בריכוזים גבוהים) הוא יכול לגרום להחמרה נפשית, ביוחד אצל אלה עם נטיה לכך מראש. אז אני, באופן כללי, לא הייתי ממליץ להשתמש בתכשיר זה אצל מטופל שחווה התקף פסיכוטי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, אני יודע ששאלות מעין אלו חוזרות בפורמטים שונים, אבל כאן הייתי רוצה לחדד מעט את השאלה: אשתי מאובחנת כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית (קלה ביותר), ויש לנו כבר ילד משותף אחד (בן 9 חודשים). אשתי לקתה במחלה כשהייתה בת 29 ולאחר מתח נפשי קשה בעבודתה. מאז קיבלה כמה התקפים חוזרים, כאשר כל התקף קל מקודמו, וההפרשים בין ההתקפים הם בערך 9 חודשים. לפי המספרים היבשים , אני יודע שלבני יש סיכוי סטטיסטי של 12% לפתח את המחלה, מה שמאוד מדאיג אותי (אין לתאר איזה מועקה נפשית זאת , לחשוב עד סוף חיי על האפשרות שילדיי ילקו במחלה). בכל אופן , הפסיכיאטרית של אשתי אמרה לי בטלפון, שמכיוון שבכל משפחתה של אשתי אין מקרים כאלו (כולל כל המשפחה המורחבת, וכל אחיותיה [יש לה 3 אחיות נוספות]), אז הסיכון האמיתי הוא פחות מ 12% רציתי לשאול האם זה נכון? תודה לעונה המקצועי (אבקש רק תגובות של אנשי מקצוע). נ.ב. = האם זה בוודאות סכיזופרניה פרנואידית במידה וההתקפים הם חוזרים? אולי זו פסיכוזה חוזרת, ולא משהו על בסיס גנטי?

שלום. 1) הסטטיסטיקה היבשה מדברת על שכיחות של 12% לסכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה. יחד עם זאת ברור שזאת רק סטטסיטקיה כוללנית וזה שונה בכל משפחה. כמו כן ברור שככל שיש פחות סובלים מסכיזופנריה במשפחה הקרובה אז הסיכוי יורד. לבסוף יש לזכור ש"סכיזופרניה" היא למעש "סל" של הפרעות עם מאפיינים דומים (פסיכוזה, סימנים שליליים, ירידה בתפוקד ועוד), חלקם תורשתיים יותר, חלקם פחות. 2) במקרה הספציפי שלך האם מדובר בסכיזופרניה או לא לא ניתן לדעת דרך פורום אינטרנט. יש הרבה סיבות להתקפים פסיכוטים חוזרים (מחלות אפקטיביות, אורגניות, סמים, וכן - גם סכיזופרניה), אך האבחנה נעשית רק לאורף הזמן ע"י הפסיכיאטר המטפל על פי התמונה הקלינית הספציפית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם נכון לומר שככל שהמחלה של ההורה קלה יותר כך הסיכון של הבן ללקות במחלה יורד?

מאוניברטיטת חיפה..אז..(בוגר הרוורד), העוסק בשלב שלפני פריצת המחלה.המאפשר כביכול לעצור אותה על הסף ,בעזרת שיחות ..וציור (אולי בעיתון "הארץ")..מחפשת בנרות את המאמר. תודה.רבה .לעושים במלאכה

שלום. לא מצאתי. מצטער. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מקווה שאולי "לא בכוונה" יבקר כאן פרופסור דני קורן ויענה..

שלום, אשתי אובחנה לפני כ 4 שנים כחולה בסכיזופרניה פרנואידית (מדרגה קלה ביותר). עקב התפרצויות חוזרות של המחלה (בערך אחת ל 9 חודשים), אבקש לדעת (מלבד כדורים אותם היא נוטלת), היכן יש בחיפה סדנאות של טיפול התנהגותי קוגנטיבי, שבהן מלמדים את הפציינטים כיצד להתנהג במצבים שונים שעלולים לגרום להם לסטרס , כגון התמודדות עם קולגות בעבודה , לחץ וכדומה... אני מתכוון לסדנאות התנהגותיות , שעושות סימולציות שונות לגבי מצבים חברתיים שונים. תודה מראש.

שלום. ידוע שטיפול CBT יכול לעזור גם למתמודדים עם סכיזופרניה בעיקר באספקטים של התמודדות ושיקום. לצערי אני לא מכיר סדנאות CBT ספציפיות למתמודדים עם סכיזופרניה בארץ. אני ממליץ לפנות לאגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי ולברר שם. האתר שלהם: http://www.itacbt.co.il/site/index.asp?depart_id=74049 ניתן שם לחפש מטפלים ע"פ איזור מגורים ולשאול. ניתן גם לחפש מטפלים ב-CBT באינדקס הרופאים באתר doctors כאן (הקישור בראש העמוד). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אמי ואבי חיים יחד ולפני שנה אבא שלי קיבל אבחנה מפסיכיאטר של בריאות הנפש שהוא סובל מסכיזופרניה וזאת אחרי 38 שנים של זוגיות גרועה עם אמא שלי ואני מדברת על אלימות במשפחה, איומים , צעקות, משטרה מעורבת, מעון לנשים מוכות, כל החבילה אבל מצד שני- משפחה מאושרת, חמה, שני ההורים עובדים, אין בעיות כלכליות שדורשות התערבות משרדי הרווחה ואפשר להגיד שהכל בסדר. לפני שנה הייתה התפרצות של אבא שלי מול אמא שלי ואני (בת 38) לקחתי אותו ואמרתי לו אינסטנקטיבית או משטרה או בית חולים לחולי נפש. והוא אמר טיפול פסיכיאטרי. לאחר אבחון של שעה הפסיכיאטר אמר שיש סכיזופרנייה ורשם כמות של כדורים - פרפנן, דקינט, סימבלתה. אבי היום בן 65 ומבן אדם ספורטיבי חייכן שמח (חוץ מהעצבים שהיו לו ) עכשיו הוא פשוט כמו סמרטוט, אבל אפשר לדבר איתו והוא מבין ונעים הליכות. מלבד זה אין לו מוטיבציה לחיות, אמא שלי לא סובלת אותו וזה במילים עדינות , ולא מוכנה לקבל את זה שהוא "פתאום" סכיזופרן. כמובן שהיא מטפלת בו למרות הכל . אבל הוא מעצבן. אין לי פשוט למי לספר ולכן שיתפתי פה. הוא לא מעוניין ללכת לטיפול זוגי , ובקושי קם להתקלח ולהתגלח. הוא חיוור ולא אוהב לאכול ולשמוע מוסיקה כמו פעם. יש לו ימים טובים וימים גרועים מאוד מבחינת מוטיבציה לחיות . זהו תודה על ההקשבה .(נראה לי שאני צריכה לקרוא יותר חומר).

שלום. כפי שנכתב רבות בפורום, התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מהפרעה נפשית כגון מסכיזופרניה. מומלץ להיעזר בכך. בהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

התאונה קרתה לפני 4 שנים תאונה מאוד קשה. אושפזתי להרבה זמן מייד כשהתעוררתי בבית חולים הייתי שומע קולות בתוך הראש של מלאך שמדבר אלי. הייתי בטוח שכל האנשים יש להם קולות בראש. שאלתי מישהו ששכב לצידי בבית חולים, אם הוא שומע את הקולות והוא אמר שהוא לא שומע כלום. במשך השנתיים אחרי זה הקולות היו מציקים לי. פניתי לפסיכיאטר ולא סיפרתי לו עד היום על הקולות והמצלמות. ואובחנתי כפוסט טראומטי. אני מקבל מקבל בקביעות תרופות לפוסט טראומה ודיכאון. והקולות בראש הימשיכו להופיע לי יותר ויותר. כיום 4 שנים אחרי האירוע (התאונה) יש לי קולות בראש הקולות מיתווכחים אחד עם השני. ואני חושב שאנשים מצליחים לקרוא לי את המחשבות ולהחדיר לי מחשבות שלהם וככה לישלוט בי. אני חושב שמצלמים אותי ועוקבים אחרי בכל מקום שאני בא אליו. אני מדמיין שמצלמות מצלמות אותי ובכל מקום שאני ניכנס אני מחפש איפה יש מצלמות.תחושה שאני נירדף כל המצב הזה הוביל אותי לדיכאון. השאלה שלי מה הקשר בין התאונה שעברתי לפני 4 שנים למצב שלי היום, איך יתכן שאולי יש לי סכיזופרניה ודיכאון? אני לא מבין את המהלך מאז ועד היום. תודה מראש על התשובה שלך.

שלום. אתה צריך לספר על כל הסימנים לפסיכיאטר המטפל ולעבור אבחון מעמיק. יכול להיות שזה קשור לתאונה, יכול להיות שלא. צריך לבדוק. בכל מקרה צריך להתאים לך טיפול שיעזור נגד הזיות השמיעה ותחושת הנרדפות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, שמי דוד, אני אתחיל בזה שעד גיל 24 היו לי חיים שמחים ומבטיחים.ואז בשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה, במהלכו של מירוץ מתמשך הרגשתי כאילו נתבעים ממני המון כוחות נפשיים ושונצרים עלי המון לחצים. יום אחד חזרתי הישר מן הלימודים הבייתה ואז פשוט התמוטתתי נפשית לחלוטין. הורי המבוהלים לקחו אותי יום למחרת לפסיכולוגית שהפנתה אותי לפסיכאטר מכובד שקבע שאני סובל מסינדרום מוכר - 'דיכאון קליני'. הוא החליט לרשום לי ציפרלקס וריספרדל והחליט שאין טעם באשפוז. החצי שנה הראשונה לאחר פרוץ המחלה הייתה כגיהנום עלי אדמות...תקופה נוראה ואיומה מכל הבחינות האפשריות שאני לא מאחל לאף אחד..ואז, לאחר כמה חודשים ראיתי איזה חיזיון מוזר (אחד!בודד!),וישר החליט הפסיכיאטר כי ההפרעה שלי היא סכיזו-אקטיבית ושינה את המרשם לזיפרקסה+ציפרלקס.כיום כשנה וחצי לאחר פרוץ המחלה, ברוך השם מרגיש יותר טוב אבל נותרו 2 בעיות חמורות שלא מרפות ממני: הריקנות הנפשית והקהות הריגשית..מה לעשות? איך בנאדם יכול להשיב לעצמו את הלב? מה הטיפול המומלץ? והאם ספורט יכול להועיל ע"י שיחרור אנדרופינים?(אני בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי צמוד) תבין ד"ר, אני הייתי בנאדם מאוד רגיש ואוהב, והיום; או בגלל המחלה או בגלל התרופות אני מרגיש כמו גוש אבן מה לעשות?!?

שלום רב דוד. גם אני סובל מקהות רגשית והתופעה נקראת -"סימנים שליליים" של סכיזופרניה שבהם חיים במצב של חוסר חיות וללא רגשות.ולי כתוצאה מכך גם נפגע החלק הקוגנטיבי- מחשבתי. הטיפול הוא בתרופות נוגדות פסיכוזה, כגון:ריספרדל, זיפרקסה וידוע כי התרופה הטובה ביותר למצב זה היא ה"לפונקס". כדי לקחת אותה צריך לערוך בדיקות דם, בהתחלה כל שבוע למשך תקופה מסויימת ואח"כ אחת לחודש.בדיקות הדם נועדו לבדוק אם בספירת הדם מספרן של הכדוריות הלבנות פחת לרמה לא רצויה ואז יש להפסיק את התרופה אך לפי הבנתי מצב זה בד"כ נדיר. רפואה שלמה , ניר.

שלום. הטיפול בסוגיות כגון קהות רגשית וריקנות היא מורכבת וכוללת אפסקטים פסיכולוגים, שיקומיים ולפעמים גם תרופתיים. ראשית יש לרדת לעומק הסיבה לקהות הרגשית (על קצה המזלג זה יכול להיות על רקע דכאוני, אישיותי, גופני, פסיכוטי, סימנים "שליליים" ועוד ועוד). רק לאחר אבחון מעמיק ניתו יהיה להתאים את הטיפול לפי המצב. בכל מקרה יש לזכור שגם אם יש טיפול תרופתי - זה רק חלק מהעניין ויש צורך בליווי פסיכולוגי ושיקומי. ולשאלתך לגב ספורט - פעילות גופנית (מבוקרת) זה תמיד טוב, הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

התחלתי טיפול של זריקת קלופיקסול 100 מ"ג אחת לשבועיים. השבוע אקבל את הזריקה השניה. עד כה טופלתי בכדורים. דפלפט, הלידול וזיפרקסה. רציתי לשאול לדעתך על הזריקה, ולגבי המינון האם עדיף מינון נמוך אחת לשבועיים או אולי גבוה אחת לחודש? ומה לגבי השילוב של הזריקה עם הכדורים. האם ניתן להוריד אותם? תודה

שלום. לא אוכל לתת לך יעוץ ספציפי דרך פורום אינטרנט, אלא רק מידע כללי. באופן עקרוני מינון קלופקיסול דיפו של 100מג הוא נמוך. המינונים הם בד"כ בין 200מג ל-400מג, ותדירות המתן היא בכל מקרה פעם בשבועיים (בשל זמן מחצית החיים של התכשיר). ניתן לשלב את הזריקה עם כדורים נוספים בהתרם למצב הקליני, ואת זה יחליט רק הרופא המטפל לאחר בדיקה מעמיקה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לכל מי שחולה במחלה הזאת.תקשיבו לי ותיהיו בריאים.בכל יום תקראו את התיקון הכללי ותראו שתיצאו מהמחלה מהר ובחיים זה לא יהיה לכם בעזרת השם.גם אם אתם אנשים לא דתיים תיקאו את התיקון הכללי מבטיחה לכם שתוך 12 יום אתם רואים ישועות.אני לא יכנס לאתר הזה עוד כי ככל שתיתעסקו עם המחלה כך היא תבוא אליכם עוד יותר עזבו אותכם מהכל.זאת אומרת שכן תיהיו במעקב רפואי מתי שאתם צריכים אני הולכת פעם בשנה וחצי לפסיכאטר כי התפללו עלי צדיקים גדולים ואני מאושרת וטוב לי אז אמן שהשם ישלח לכם רפואה שלמה במהרה.אני יודעת מה עבד עליכם.תיתפלו זה עוזר יש צדיקים יש אלוהים ואני יודעת את זה על בשרי תקשיבו לי.תלמדו הרבה.תבחרו תחום ותלמדו אחרי שתחלימו כך תיתפתחו.אמונה יוצרת מציאות.תתחילו להאמין שאתם תעברו את זה ושאין לכם את זה.השם נותן 3 מפתחות לאדם בריאות פרנסה וזיווג בעזרת השם אתם תוברכו אני מאמינה בכך.תידעו שאתם אנשים מיוחדים ולא אנשים חולים.תיקחו את זה לטוב .קורה מה צריך לקרות והכל מגלגולים קודמים שלכם.מבטיחה לכם שהכל מתחיל באמונה.אל תשבו בבית ותגידו אני חולה אני חולה ותיסתכלו על הקירות .תצאו מהבית אפילו שיש לכם את זה אבל תיתפללו מבטיחה שאתם יוצאים מיזה.

אלוהים איתך! איזה כיף לשמוע שאנשים מבריאים ממחלות קשות כמו אלה. אני אגיד לך את האמת, כל הפסיכולוגים והפסיכאטרים האלה חלקם עושים עבודת קודש וחלקם שרלטנים חבל על הזמן... גם אני זכיתי לראות איזה זיק קטן של אור דרך העולם המופלא הזה שנקרא יהדות. נסכם בזה שיש דבר כזה שנקרא נשמה וכמו שלגוף יש הוראות הפעלה כך גם לנפש...אני אומר רבותיי תטעמו קצת מהעולם הזה אולי זה יעשה לכם טוב...חח גם ככה אנחנו בתחתית אין לנו מה ל-ה-פ-ס-י-ד!

שלום לכולכם. הגברת אמרה לומר "תיקון הכללי", מניסיון מומלץ גם לומר "תהילים" (לכל יום קוראים התהילים שלו- ליום ראשון ,שני, שלישי וכן הלאה).זו סגולה גדולה לרפואה שלמה, זה מחזק את הנפש ומביא עימו ברכה. בכלל התחזקות באמונה בבורא עולם נותנת כוח ועוצמה להתמודד בחיים, במיוחד לנו- חולי הסכיזופרניה לכל חולי נפשי (וגופני). אז אל תשכחו לומר תהילים ושיהיה לכם שבת שלום.

שלום לפני כשנתיים התגלה אצל בני התקף פסיכוטי וקיבל טיפול של ריספונדל בנוזל למשך שנה ו4 חודשים, אך ללא ידיעתו. לאחר כמה חודשים של טיפול במצבו השתפר חזר לעבודה ולשגרה רגילה. לפני כחודשיים שוב התפרצה המחלה, מקבל טפול של ריספונדל 2 מ"ל ליום אך ללא ידיעתו.כמובן שהוא לא מוכן לקבל שום תרופה.מה ואיך עלי להביא אותו למצב שיקח את התרופה בעצמו.לצערי הוא כרגע בבית מכיוון שעבר תאונת דרכים קלה הוא בחופשת מחלה ויותר קל לי לתת לו את התרופה. אודה לתשובתך

שלום. זוהי סוגיה שעולה רבות בפורום. אתמקד בדברים העיקריים הרלוונטים לגבי מקרה זה. 1) את מספרת שנתתם לו טיפול ללא ידיעתו. זהו דפוס שמשפחות רבות נוקטות בו בשל הסירוב של המתמודד לקחת טיפול מיוזמתו בשל סוגיות שונות כגון חוסר תובנה למחלה, תופעות לוואי ועוד. למרות שאפשר להבין את המצוקה של המשפחות, במיוחד כשהם יודעים מנסיונם שכאשר המטופל נוטל טיפול תרופתי הוא יכול לתפקד, ליצור קשרים חברתיים וכד' - זהו דפוס שגוי בשל מספר סיבות: א) מתן תרופות בסתר בד"כ משיג בסןף תוצאות הפוכות - המטופל (שגם כך לעיתים סובל ממחשבות שווא של רדיפה כלפי משפחתו) מאבד אמון באנשים שהכי קרובים לו, דבר המהווה פגיעה לא פשוטה שיכולה להפריע להמשך שיתוף הפעולה עם הטיפול והשיקום. ב) מתן תרופות בסתר זה פסול אתית - גם מתמודד עם מחלות נפשיות הוא אדם עם מלוא זכויות הפרט - ומגיעים לו כל ההסברים על הטיפול שהוא מקבל, כולל על תופעות הלוואי האפשריות. יתרה מכך - אפילו כשאדם מאושפז בכפיה במחלקה סגורה ומקבל טיפול בניגוד לרצונו - גם אז הוא יייקבל את מלוא הפרטים על הטיפול ולעולם לא יינתן לו תרופה ללא ידיעתו. 2) אז איך משכנעים מתמודד ליטול טיפול תרופתי? זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערי אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. 3) במידה והוא מסרב להגיע לבדיקה ניתן לשקול ביקור בית ע"י גורם מקצועי (כגון רופא משפחה, עו"ס או פסיכיאטר פרטי) שיכולים לנסות לשכנעו לקבל טיפול ולהגיע למעקב. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי בנך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום בתי מקבלת שני חצי זפרקסה 5מל ביום במהלךהיום ישנה תופעת הרעד הצמרמורת לשניות מספר מיד לאחר מכן נופלת על בתי עיפות רבה צורך בשינה אפילו קצרה וחזרה לחיים תקנים של חיוך ועליצות הרעד צמרמורת תוקף ללאכל היגיון אם בזמן האוכל צפיה בטלביזיה ואפילו במהלך משחק כדורגל בתי בת 22 אבקש את עזרתך

שלום. אין אפשרות לתת עזרה ספציפית דרך פורום אינטרנט אלא רק מידע כללי. באופן כללי תופעות לוואי של זיפרקסה יכולות לכלול עייפות וסימנים מטובלים כגון השמנה, עליה בכולסטרול ועליה בל"ד. יחד עם זאת יש לומר שמינון של 5מג הוא בסה"כ נמוך. בכל אופן במקרה של תופעות כלשהן יש להגיע להתייעץ עם הרופא המטפל. רק לאחר בדיקה מעמיקה ניתו יהיה להגיע למסקניה באם מדובר בתופעות לוואי, ואם כן מה דרך הטיפול המיטבי (כגון שינוי מינון, הוספת תכשיר נגד תופעות לוואי או החלפת טיפול). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני מטופלת בכדור רספרירדל אני מרגישה לפעמים שאני לא זוכרת וריחוף האם הכדור יכול לגרום בעתיד לאלצהיימר ועוד תופעות מוזרות

לא. ובהרחבה - ריספרדל לא גורם לאלצהיימר. לגבי גרימת "תופעות מוזרות" - צריך להיות קצת יותר ספציפי. בברכה, ד"ר אהוד ססר.

אמא שלי סובלת ממחלה נפשית, אני לא יודעת איזו בדיוק אבל מחצאי דברים שיצא לי לשמוע מדובר בסיכזופרניה. לפני כארבע חודשים היא חוותה התמוטטות נפשית מאוד קשה, והדרדרות של המחלה. מאז היא מדמיינת הרבה מאוד דברים, היא מדמיינת שמישהו נכנס אלינו הביתה, ומחטט לה בדברים ולוקח ממנה דברים. אני לא חייה איתה רוב הזמן אבל אחותי כן. החיים איתה באותו הבית נעשו בלתי נסבלים, היא לא נותנת לה לצאת מהבית, והיא פרנואידית לגבי כל דבר, גם לגבי החברות של אחותי. היא לא מסכימה להן לבוא לאחותי בטענה שהן מתנהגות בצורה לא נאותה ושהן גונבות ממנה דברים. אחרי ההתמוטטות שהיא עברה היא הלכה לפסיכיאטר והתחילה לקחת כדורים מסוג "זיפרקסה", אבל כל יום היה צורך שמישהו ישכנע אותה לקחת אותם, עד שלבסוף לאחר שבועיים שמצבה השתפר בקצת היא הפסיקה לקחת אותם והיא לא מוכנה להקשיב לאף אחד. כל המשפחה מנסה לשכנע אותה ללכת לטיפול אבל היא מסרבת להאמין שמשהו לא בסדר אצלה, והיא טוענת שאנחנו צריכים ללכת לקבל טיפול. רציתי לדעת האם יש דרך כלשהי לשכנע בנאדם כזה ללכת לקבל טיפול? היא כבר טופלה מספר פעמים בעבר בכדורים וזה עזר, אבל עכשיו היא מסרבת, אשמח לקבל עזרה, אני כבר לא יודעת מה לעשות...

שלום. כפי שנכתב רבות בפורום, אין אפשרות להכריח בן אדם לקחת טיפול בניגוד לרצונו אלא אם כן יש מסוכנות מיידית לעצמו או לסובביו (וזה לא המצב ע"פ התיאור לעיל). אז איך בכל זאת משכנעים ליטול טיפול תרופתי? יש לנסות ליצור קשר טוב עם גורם טיפולי כלשהו (עובד/ת סוציאלי/ת, רופא המשפחה או פסיכיאטר) על מנת הגברת האמון ההדדי והעלאת הסיכוי שתסכים לקחת טיפול. ניתן גם לשקול ביקור בית של אחד הגורמים האמורים לעיל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, אני נסערת ודי מבולבלת ומקווה שאוכל למצוא בפורום הזה מעט תשובות. ניהלתי זוגיות של מספר חודשים עם חולה סכיזופרניה- הוא סיפר לי מיד בתחילת הקשר שאיבחנו אצלו מספר שנים קודם לכן סכיזופרניה פרנואידית והוא מטופל בכדורים. קיבלתי אותו כמו שהוא למרות כל החששות וזאת לאחר שקראתי רבות על המחלה והתייעצתי בפורומים עם בנות שלהם בני זוג הלוקים בסכיזופרניה. הקשר החל מדהים ועברנו לגור יחד- הוא עצמו מנהל אורח חיים נורמאלי- בעל מקום עבודה מסודר, יש לו חיי חברה והוא חברותי לסובבים אותו. ביננו היו עליות ומורדות- למדתי לזהות סיטואציות שהוא נכנס לאפיזודה פרנואידית - רק לפי המבט המבוהל בעיניים. לעיתים ציין בפני שרצים לו בראש "סרטים" גם לגבי ושאני כביכול נשלחתי כמעין מרגלת אחריו. כפי שציינתי קראתי רבות על המחלה ולמדתי להתמודד עם הסיטואציות, למרות ששאלתי אותו מספר פעמים מה אוכל לעשות כשזה קורה והוא ציין שבעצמו אינו יודע. לא הכל עבר על מי מנוחות- מספר חודשים לאחר שהתחלנו לצאת וכבר גרנו יחד, הוא החליף את סוג הכדור וזה בדיעבד עשה לו לא טוב- היחס כלפי השתנה והיה תקיף יותר, בכמה סיטואציות הוא כינה אותי שקרנית ולא משנה מה שניסיתי לומר לו מבחינתו רק הצתדקתי ומה שהוא אומר זה מה שנכון. הדף קצר מלהכיל- באחד הויכוחים עזבתי את הבית לבקשתו וחזרתי לאחר מספר ימים לאחר שניהלנו שיחה- הוא ציין בפני לא אחת כמה הוא אוהב אותי, כמה שהוא רואה את החיים שלנו המשותפים יחד, ילדים.. כפי שציינתי, שונה לו סוג הכדור ומשם החלה השפעה קיצונית על התנהגותו- מאדם שאני מכירה ואוהבת, נתקלתי באדם שלעיתים לא הכרתי מי עומד מולי. עשינו הרבה דברים יחד, ניהלנו משק בית ביחד, חגגנו יחד את החגים. לפני מספר ימים בפתאומיות ובצורה מאוד קרה ואכזרית, הוא אמר לי שהוא רוצה להפרד כי הוא לא אוהב אותי(כאשר אמר לי שהוא אוהב אותי יומיים קודם לכן ותכנן לעשות דברים יחד),שמתי לב לשינוי בהתנהגות יום קודם לכן- הוא פשוט אמר לי את זה בקור, המבט שלו בעיניים היה קר ונראה כמלא שנאה מסיבה שאינה ברורה לי. הוא אמר לי זה לא הזיה שלי זו המציאות אני לא אוהב אותך ותתחילי לארוז.. הוא גם החליף את המנעול לדירה... אני לא מצליחה להבין מה קרה וזה די כואב שהזוגיות מסתיימת כך לאחר כמה חודשים טובים יחד... מה לעשות?האם יש מה לעשות? האם שווה בכלל לנסות- נראה שמדובר בדפוס התנהגותי שלו בסיטואציות של לחץ ואני באמת לא מצליחה להבין איך תוך יומיים הוא "לא אוהב אותי" ולדבריו הנוכחות שלי בבית סתם היתה נוחה לו... אשמח לעצותכם

"שומר נפשו ירחק". אם חייך יקרים לך תתחילי לחפש זוגיות אחרת. במצבים מסוימים בסכיזופרניה החולים נעשים עויינים גם כלפי אנשים הקרובים אליהם כמו הורים וילדים. כל תאור שמנסה ליפות את המציאות הזו לא יעזור.....

אני חי מזה 12 שנה עם בן זוג חולה בסכיזופרניה םרנואידית. הזוגיות שלנו מושלמת . הוא מתנהג יפה רגיש ורומנטי.אך ישנן התפרצויות על רקע קנאה ואז הוא הופך לאדם אחר אכזרי . לא מאמין לי ולא נותן לי לדבר.זה מתדרדר לפרידה . אנו לא חיים בבית משותף עד היום אלא בבתים נפרדים. ממליצה לך להפרד . זה קשר מורכב וקשה גם אם אוהבים מאוד.

שלום לך יקרה, התרגשתי לקרוא את דבריך...את מתארת חיים מצד אחד בזוגיות בזמנים טובים,מצד שני בפחד ודריכות מהלא צפוי. למדת להכיר את המחלה כדי להיות לצד בן זוגך,הוא לפי מה שאת מתארת,די ניסה לשלוט בך ושיחק ברגשותיך אולי אף בחוסר מודעות. קבלי את זה כהזדמנות שהצילה את חייך! יש קו דק מאוד בין מה שאת מתארת לבין להפוך לאישה מוכה ואל תתני לאף אחד-לא משנה מה,להפוך אותך לשק החבטות שלו ולהיות כצעצוע שכשטוב לו הוא איתך וכשלא טוב לו הוא עולב בך ועושה כרצונו כגון מה שתיארת-להוציא אותך מהבית בקרירות ואכזריות-לא נשפוט את הבחור,כיוון שהוא לאו דווקא מודע לחומרת מעשיו.לך אני אומר ילדה-תמשיכי הלאה,מישהו שומר עליך מלמעלה!

שלום. בן אדם הוא יותר מ"אבחנה" ואין הדרכה על "איך חיים עם מתמודד עם סכיזופרניה" - הרי כל אדם הוא אדם ומלואו בזכות עצמו לפני מתן של כל כותרת אבחנתית. צריך להכיר את האדם - לא את האבחנה. בכל אופן כדאי ללמוד על סכיזופרניה באופן כללי (ספרים, רופאים, אינטרנט וכד') כדי ללמוד להכיר סימנים ודרכי טיפול - אך לזכור שההפרעה אינה מגדירה את האדם. כמו כן מומלץ להכיר משפחות אחרות של מתמודדים. יש מסגרות רבות (וכבר כתבתי על כך רבות) שניתן להיעזר בהן בין השאר: מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בשורה התחתונה את תצטרכי להחליט אם הוא מתאים לך או לא אחרי לקיחת כל הדברים בחשבון. אפשר גם לשקול טיפול זוגי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הוא זה שמגלה פה אנושיות ובגרות, בעוד שאר המגיבים הם מוסתים וכמעט גזעניים כלפי "חולי" ה"סכיזופרניה". האמת שאני חייב לציין זאת לטובה כי זאת פעם ראשונה שאני נתקל בפסיכיאטר שאומר משפט שפוי כמו "בן אדם הוא יותר מאבחנה". בלי ציניות. פגשתי לא מעט פסיכיאטרים בחיי שהטילו רפש סיטונאי על האוכלוסיה, וטוב שיש גם צדיקים בסדום כמאובחן בסכיזופרניה גם אני נתקלתי בשלל דעות קדומות בזוגיות. אחד השיאים היה כשיצאתי לפני מספר שנים עם עו"סית קלינית בהתמחות,בחורה באמת מתוקה, שרק אחרי מספר חודשים גילתה (יותר נכון, גיליתי לה מתוך יושר ) את האבחנה הישנה שלי - ופה הקשר הסתיים. חד וחלק. מדהים כמה הסטיגמות האלה חזקות ומרושעות. ברור שהפסיכיאטרים , בממסד, הם אלה שיוצרים אותה, ויש לקוות שהרפורמה שתעביר את הטיפול באנשים עם קשיים נפשיים לבתי חולים רגילים שלא נראים כמו גטאות מוקפי חומה ,תשנה גם את היחס החשוך של הקהילה לאותו מגזר מודר, היחס המכוער שנחשף פה דרך התגובות של הגולשים.

ואני יודעת שזה לא הכי כיף לשמוע ... אני הייתי נשואה לחולה סכיזופרניה פרנואידית... 4 שנים (שנראו כמו 100 שנה לפחות). יש לו אישיות מדהימה ... ואפשר להתאהב בו בקלות... יש לנו 2 ילדים משותפים... (מדהימים)... מה שחשוב שתביני שזוהי זוגיות מאוד לא בריאה.. הרבה פעמים את תכנסי לפחדים... לא תביני מה הוא רוצה ממך או מה עשית לא נכון... הרבה פעמים הוא ינסה לנתק אותך משאר העולם בגלל הפחדים שלו... בבקשה - אל תעשי את הטעות הזאת! תצתרכי להתמודד איתה כל חייך... מאוד קשה להיפרד מאדם כזה ... ולא הייתי מאחלת לאף אחד לחיות בפחדים של אחרים.. המון בהצלחה בהמשך הדרך... מקווה שתבחרי בדרך נכונה יותר בישבילך...

שלום רב, קיבלתי 3 אבחנות שונות בנוגע למצבי . מכיוון שלכל אבחנה יש טיפול תרופתי אחר אין לי מושג אם הטיפול שאני מקבלת היום הוא נכון למה שעבר עלי . איבחנו לראשונה התקף פסיכוטי דכאוני, אחר כך פסיכיאטר אחר אבחן פוסט טראומה , אחר כך פסיכיאטר שלישי אבחן סכיזופרניה. היום אני מטופלת ע"י ריספונד 2 מ"ג ופאקסט 20 מ"ג . העניין הוא שאני מרגישה עדיין טראומה ממה שעבר אלי שבעקבותיו הגעתי לאשפוז . האם יש טיפול תרופתי לפוסט טראומה ? אני עדיין מטופלת ע"י פסיכיאטר ופסיכולוגית

שלום. מובן שלא אוכל לתרום לדיון האבחנתי הספציפי דרך פורום אינטרנט. את שואלת על טיפול לפוסט טראומה - ובכן זהו טיפול מורכב הכולל אספקטים פסיכולוגים, שיקומיים ותרופתיים ויש גישות מרובות ומנוגדות. מבחינה תרופתית אין תרופה אחת שפותרת את הבעיה. יש תרופות שיכולות לעזור בתחומים מסויימים - תכשירים נוגדי דכאון לתסמינים של דכאון, תכשירים מייצבי אפקט לאימפולסיביות, רגזנות, אי יציבות, תכשירים נוגדי פסיכוזה (שנוי במחלקות) כנגד תסמינים של פלשבקים והיזכרות יתר ועוד. מבחינה פסיכולוגית יש גישות של CBT (כגון טיפולי חשיפה) שמראים יעילות טובה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

רציתי לדעת למה כדור רספרדרל משמין יש בו הורמונים , מעורר תאבון האם אפשר להרזות ממימנו כששומרים

שלום. 1) ההשמנה מריספרדל היא אינדיוידואלית - יש כאלה שלא משמינים בכלל, יש כאלה שהרבה. בכל אופן הממוצע זה בערך חצי קילו בשנה (לפי מחקר CATIE שנערך בארה"ב). 2) אין בריספרדל הורמונים. הריספרדל יכול לפעמים לגרום לעליה בהורמון בשם פרולקטין שיכול לגרום לבעיות במחזור, הפרעות בתפקוד מיני, הפרשת חלב ובעיות בעצמות. 3) בהחלט ניתן לשמור על המשקל עם דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם אפשר לשלב הלידול וזיפרקסה עם לפונקס? תודה

שלום. הגישה היום היא למתן תכשיר פסיכוטי יחיד במידת האפשר (מה משקרוי "מונותרפיה"). לפעמים, במקרה של עמידות ניכרת לטיפול, כלומר חוסר תגובה לסדרה של תכשירים נוגדי פסיכוזה שניתנו במינונים מקסימליים לתקופות של לפחות 4-6 שבועות - יש הצדקה לנסות שני תכשירים במקביל. מתן 3 תכשירים נוגדי פסיכוזה במקביל זה רק במקרים קיצוניים (וגם אז לא ברור אם זה יעיל). בכל אופן צריך לבחון כל מקרה לגופו אצל הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מזה שש שנים טופלתי בסוגים שונים של תרופות אנטי פסיכוטיות שעזרו לפרקי זמן קצרים. הרופאה מציעה לי להתחיל טיפול בלפונקס. אני חושש מאוד מהתופעות לוואי שלה. אשמח אם תייעץ לי בעניין. תודה

שלום. מובן שלא ניתן לתת יעוץ ספציפי דרך פורום אינטרנט. ניתן לתת מעט מידע כללי על הלפונקס - מדובר בתכשיר נוגד הפסיכוזה הטוב ביותר שקיים היום. הוא גם היחיד שמשפר (במעט) את התסמינים השליליים. הוא גם מפחית התנהגות אובדנית ותוקפנית. הוא לא גורם בכלל לתופעות פרקינסוניות (כגון רעד או קשיון שרירים). אז למה לא נותנים אותה לכולם? כי יש לה הרבה תופעות לוואי. הסכנה העיקרית היא פגיעה אפשרית בכדוריות הדם הלבנות. לכן כל מי שמקבל את התרופה עושה בדיקת דם כל שבוע למשך 18 שבועות ולאחר מכן כל חודש. במידה ורואים ירידה של הנויטרופילים (סוג של כדוריות לבנות) מתחת ל-1500 - אז מפסיקים את התרופה. תופעות לוואי אחרות אפשריות (בדומה לתכשירים אחרים מדור שני) - השמנה, עליה בכולסטרול, עליה בלחץ דם ועוד. לכן צריך להישאר במעקב צמוד ולטפל בכל בעיה בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, אני בן 25 סובל מדיכאון פסיכוטי (עבר של תסמינים חיוביים) נוטל 300 מ"ג סרוקוואל לפני השינה ו40 מ"ג ציפרמיל עם שחר. התרופות עוזרות לי מאוד וכבר תקופה ארוכה מאוד אני נוטל אותם באופן קבוע. הסרוקוואל גורם לי לכאבים חזקים ברגליים (מאז ומעולם) כאילו השרירים ברגליים מתכווצים בכוח ולפעמים אין לי ברירה אלה להזיז את הרגלים כדי להפיג את הלחץ (זה לא ממש עוזר) לאחרונה הופיעו הכאבים גם בשעות היום (שעות רבות לאחר נטילת הסרוקוואל) האם זה צריך לדאיג אותי? האם זו בעיה נוירולוגית? והאם יש טיפול בתופעה? תודה מראש. אמיר

שלום. נראה לי שאתה מתאר תופעה נוירולגית בשם "מיוקלונוס" - כלומר כיווץ לא רצוני של שריר או קבוצת שרירים. זאת לא תופעת לוואי נפוצה במיוחד של סרוקוול (אבל היו בעולם כמה דיווחים על מקרים כאלה). בכל אופן מומלץ לפנות לנוירולוג לצורך אבחון ואז להחליט ביחד עם הפסיכיאטר מה לעשות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר אהוד שלום רב, אני נשואה לאדם אשר לוקה במחלת הסכיזופרניה ומטופל תרופתית אני סבורה שאינו מתמיד על לקיחת התרופות אשר עליו לקח, חלק ממעשיו הם תרומות לאנשים אציין כי בעלי עובד בעבודה יציבה ומסודרת בארגון ארצי, שאלתי היא כזו האם תרומות באלפי שקלים יכולה להיות חלק מהמחלה לעיניות דעתך או פשוט מסיבה אחרת? אשמח לקבל את חוות דעתך,בברכת חג שמח רויטל

שלום. אי אפשר לתת תשובה ספציפית לגבי בעלך דרך פורום אינטרנט. באופן כללי ניתו לומר שיש מספר הסברים אפשריים למתן תרומות בסכומים גדולים: 1) מצב תקין לחלוטין. 2) מצב "מאני" - כלומר מצב זמני של מצב רוח מרומם, פעילות מוגברת, חוסר שינה, דיבור מהיר, תכניות גרנדיוזיות רבות, חוסר ריכוז ומעשים חסרי שיפוט כגון בזבוז כספים והתנהגות מסוכנת. 3) מצב פסיכוטי (לדוגמא שמיעת קולות שאומרים לתרום כספים, מחשבות שווא כגון מחשבה שמתן תרומות "תביא גאולה עכשיו" וכד'). 4) פגיעה ביכולות קוגניטיביות (יכולת תכנון, אבחנה בין עיקר וטפל ועוד) כגון בדמנציה והפרעות אחרות. הדרך להגיע לאבחנה אצל בעלך היא להגיע לבדיקה מעמיקה אצל פסיכיטר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב לך ד"ר, אנא תקן אותי אם אני טועה. אני מתרשם שהנטיה לכיוון הטיפול בקספליון ,במקרים של חשד לסכיזופרניה,היא מכרעת. לאחרונה הייתי עד להרבה מאד מקרים בהם משתחררים מאושפזים לביתם עם אבחנה של סכיזופרניה,רק משום שללא אבחנה זו,אין השתתפות הקופות בעלויות הקספליון. האם לדעתך מוצדק לקבוע אבחנה שכזו,גם לאחר התקף אחד בודד וקצר,רק במטרה להקל על החולה את עלויות הטיפול ולא בגלל שהרופא משוכנע שאכן מדובר בסכיזופרניה?

שלום. אבחנות צריכות להינתן לפי התסמינים ולא לפי ההתוויות למתן הנחות בקופות. ברב המקרים זה ממילא חופף. זה נכון שיש בעיה בתחומים מסויימים - הפרעות פסיכוטיות אורגניות, דכאון פסיכוטי, הפרעות דלוזיונליות, פסיכוזות אצל הפרעות אישיות - שבהן לא ניתן לקבל הנחה לתרופות נוגדות פסיכוזה מדור שני (כולל קספליון), וחבל שכך - אך עדיין זה לא אומר שניתן לשנות את האבחנה רק לצורך קבלת אישור. מיותר לציין שלמתן אבחנה שלא תואמת את התסמינים יש השלכות בכל התחומים - חברתיים, שיקומיים, משפחתיים ועוד. בשורה התחתונה לרפואה הציבורית יש מגבלות כלכליות. ככה זה בכל העולם, בחלק מהעולם מצב הרפואה הציבורית טוב יותר, ובחלק (גדול) פחות טוב מאצלנו. בכל אופן לא ניתן לממן את כל התרופות לכולם. בכל מקרה תמיד ניתן לקנות את התרופות באופן פרטי. חלקן מעט יקרות, חלקן מאד יקרות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לאדם בריא,שכנראה טעו אצלו באבחנה?

שלום. אם נותנים תרופה כשלהי (לא רק בפסיכיאטריה) לאדם שאין לו אינדקיציה למתן תרופה (כלומר אין לא מחלה או הפרעה) - אז התרופה פשוט לא תועיל. היא לא תגרום ל"נזקים" פרט לתופעות הלוואי הספציפיות לאותה התרופה. הסטיגמה לגבי "תרופות פסיכיאטריות" שמא הן גורמות ל"נזקים" אצל "בריאים" היא אחת הסיבות שאנשים עם מצוקה נפשית לא פונים לטיפול. ולצורך העניין - אדם ללא פסיכוזה שקיבל תרופה נוגדת פסיכוזה עלול לסבול מתופעות הלוואי של התרופה, בדיוק כמו אדם עם פסיכוזה. באופן ספציפי תופעות הלוואי של קספליון יכולות לכלול קשיון שרירים, השמנה, עליה בהורמון בשם פרולקטין ועוד. יחד עם זאת רבים לא סובלים בתופעות לוואי בכלל. זה גם תלוי במינונים ומשך הטיפול. צריך להתייעץ עם הרופא שרשם את הטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, אספר בקצרה: בן 28 ומגיל קטן הייתי ילד מופנם ועוד בבית ספר בגיל 11 12 התחלתי להרגיש ריחוק מאנשים שיש לי בעיה ליצור תקשורת או להישאר בתקשורת. תמיד הרגשתי שאני שונה מאחרים וקושי רב בניסיון ליצור קשר ותקשורת אמיתי עם אנשים. רק קשר של צחוק ושטויות. בביצפר כולם היו משמיצים ויורדים ואני כרגיל לא יכלתי להגיב הרגשתי שהנפש לא נותנת לי מנוח ולא נותנת לי אפשרות להגיב. לא הייתה לי אף פעם חברה, או חבר אמיתי. תמיד הרגשתי שכל קשר אני מקריב עצמי קורבן לשני וכל מה שהוא יבקש אני יהיה מוכן לעשות. בצבא אותו דבר, ריחוק, הרגשה שכל מי שאני פוגש בטוח משמיץ ורוצה ברעתי בגלל חסרונותי הרבים. במשך שירות הצבאי חזרתי בתשובה מלאה והרגשתי עולם אחר פשוט זה גרם לי לדחוק את כל הבעיות מגיל 0 לפינה וגרם לי להתעסק במשהו אחר. לאחר שנה התחלתי להרגיש הרגשות חריפות בנפש שזה התבטא בחוסר שקט חוסר מנוחה נפשי, לחצים בחזה, מתח 24 שעות שגרם לי למאוס בדת לגמרי וחזרתי שוב למי שהייתי כנער. יש לציין שניפגשתי עם קב"ן באותה תקופה עקב בעיות הסתגלות ודיכאון חריף. ומאז לא נפגשתי עם גורם כלשהו...... אחרי הצבא החלפתי מלא עבודות. כל עבודה החזקתי בערך שבוע שבועים והתפטרתי או שפיטרו אותי. כיום קרוב ל7 שנים בבית לא עושה כמעט כלום חוץ מעבודה מזדמנת שמתאימה לי (מרגיש כמו נכה שמצריך עבודה שתתלבש בול) נ.ב אבי סובל מסכיזופרניה. אשמח לתשובה מה הכיוון שיש לי...

שלום. כפי שכתבתי רבות בפורום - אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. הפורום מועד למתן מידע כללי בלבד. צריך לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר. בכל אופן יש הסברים רבים לתלונות שאתה מדווח עליהן - וסכיזופרניה היא לא בהכרח בראש הרשימה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה על תשובתך קודם שלפונקס לא הכי טוב עם פרימה פשוט אמרתי לרופא שיש לי לפעמים קצת מחשבות לא דכאון או משהוא ואז היא נתנה לי פריזמה מה לעשות תודה על התשובה מחכה

שלום. ראה תשובה כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-11399#message-11399 בברכה, ד"ר אהוד ססר

התרופה הכי מומלצת פריזמה ולפונקס לתופעה של מחשבות טורדניות או שיש אפשרות למשהוא יותר מתאים תודה מאש אם אתה יכות לתת לי את התשובה כאן מכווין שבדרך השניה אני צריך להעזר באחרים ושוב תודה

אני באמצע שנות 50 לחיי.בדיכאון קשה חמש שנים. לא עזר טיפול תרופתי ולא מכות חשמל. התיאשתי מהפסיכיאטרים. לא מטופלת אך יש לי התקפים קשים של חוסר שקט. אין לי כוח וחשק לכלום. לא יוצאת מהבית לא ניפגשת עם אנשים מוזנחת מלוכלכת לא מתרחצת. לא מתפקדת. האם זה לא סכיזופרניה?

זה לא סכיזופרניה. לפי התאור שלך זה כנראה עדיין דיכאון שלא חלף. אולי עדיף לפנות לפסיכיאטר לשינוי הטיפול???? נ.ב. אני לא רופא

שלום. אני מצטרף לדברי שלמה שענה לך - אין סיבה להתייאש, יש הרבה טיפולים שונים שניתן לנסות בדכאון עמיד לטיפול, החל מטיפולים תרופתיים שונים (גם בקומבינתיות), כלה בטיפולים פסיכולוגיים ממוקדים (כגון CBT) כמו גם טיפולים חדשניים שונים (כגון TMS ועוד). יש לפנות לפסיכיאטר להמשך בירור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הצרה היא שכבר ניסיתי כל כך הרבה תרופות ו25 טיפולי ECT . פסיכיאטר שהמליץ לי על ECT אמר ש TMS עבורי לא יועיל בהתחשב בכך שECT לא עשה את העבודה.אני מת חי כלומר יותר מתה מאשר חיה. התרופות כ"כ ידועות לשימצה עם תופעות לואי קשות שאי אפשר לתכחש להן.החל מתופעות לואי פשוטות וכלה בהפרעות אנדוקריניות ונוירולוגיות וכרדיאליות.... הצילו אני במצב אנוש

הכרתי בחורה שאני בקשר אתה אנחנו כבר בערך 6 פגישות להתיעץ מתי עלי לספר לה שאני חולה בסכיזופרניה קיבלתי את המחלה לפני 3 שנים אני בן 27 אני מטופל מאז פרוץ המחלה ומרגיש טוב ברצוני לשאול עוד שאלה אני מקבל לפונקס וכדור של פריזמה האם שני הכדורים מתאימים ומה התוספת של היעילות בפריזמה תודה מראש

שלום. תשובות: 1) באופן כללי מומלץ להיות גלוים וכנים במערכת זוגית. הרי מתישהו היא בכל זאת תגלה. קשה לומר מתי בדיוק הזמן המתאים - אנשים מסויימים מספרים כבר בפגישה הראשונה, אחרים בהמשך. בכל מקרה יש לעשות זאת באופן גלוי תוך מתן אינפורמציה על התסמונת. ניתן להיעזר גם באנשי מקצוע. 2) מתן לפונקס עם פריזמה - פריזמה יכוהל להעלות את הרמה של של הלפונקס בדם דרך אינטרקציה בכבד. זה לא אומר שזה אסור - רק שהרופא המטפל צריך לעקוב. 3) אני לא ידוע למה נתנו לך פריזמה, הרי לא בדקתי אותך. בכל אופן פריזמה היא תרופה נוגדת דכאון וחרדה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני לוקח לפונקס ואמרתי לרופא שלפעמים אני חושב ותקוע במחשבה מסויימת לכןהיא נתנה לי פריזה לא אמרתי להשיש לי דכאון או חרדה מחכה לתשובתך

רציתי לדעת אם תחליף טבק ללא ניקוטין, מהסוג הזה: שכולל : מרשמלו, תלתן אדום ועלי כותרת של ורד. האם הוא מסוכן לחולי סכיזופרניה, האם הוא מתנגש עם הכדורים: rispond, lamictal, dekinet(נגד תופעות לוואי) ?????

שלום. אם אלה אכן המרכיבים - לא נראה שיש ממה לחשוש משימוש יחד עם התרופות שאתה מציין. בברכה, ד"ר אהוד ססר

משהו שמטריד אותי מאוד. לאבא שלי יש סכיזופרניה פרנואידית קשה לפי אבחון של פסיכיאטר,קראתי קצת בוויקיפדיה לגבי ההתנהות והכל שזה בעיקר מחשבות שווא,חוסר מוטיבציה,בדידות,ודיכאון,אבא שלי סובל מכל התסמינים האלה. אני חושש שגם לי יש את התסמינים האלה,אני אוהב להסתגר בבית מול המחשב ולראות טלויזיה,בצבא אחרי הטירונות שהגעתי לסדיר הגעתי למקום שאני לא ממש מכיר את האנשים,התחברתי איתם כמה שיכולתי אבל זה לא באמת חיבור אמיתי,בזמן השירות הצבאי אני תמיד הרגשתי שאין לי באמת חברים,כמו כן יש לי גם חוסר מוטיבציה,אני רק מחכה לימים לעוף לבית למרות שאני עושה יומיות,כל הצבא הזה בעצמו הכניס אותי לדיכאון,אני מרגיש טוב רק שאני חוזר לבית. בימים שמשחררים אותי מאוחר מהבסיס(ת'ש 5 שזה 5 לילות בשבוע בבית תמיכה במשפחה)אני ממש בדיכאון ואין לי כח לכלום. אני לא ממש רוצה ללכת לקב'ן בצבא כי ברור לי שהם חושבים שהכל הצגה. מה דעתכם בנושא?,אני לא ממש רוצה שיהיה רשום עליי בתיק האישי שיש לי בעיות נפשיות,כי אני רוצה בעתיד להכנס ולעבוד במשטרה או משהו בסגנון. לדוגמא עכשיו גם,כל החברים שלי יוצאים ואני מעדיף לשבת בבית מול הטלויזיה ולא לעשות כלום,להסתגר בחדר,לא להיות עם המשפחה או משהו,פשוט להסתגר מול המחשב כל היום,וזאת רוטיניה שחוזרת על עצמה כל סופ'ש. ד'א,גם לאחותי יש תסמינים של סכיזופרניה,ככה אמא שלי לפחות אומרת כי אחותי מדברת חופשי עם אמא שלי על הכל. אני אחד שמחזיק הכל בבטן,בחיים לא אמרתי לאמא שלי כמה שרע לי בצבא או מבחינה חברתית(לא הייתה לי חברה בחיים,סובבים אותי 3-4 חברים מאז גיל קטן) אשמח ליעוץ מה כדאי לעשות.

שלום. הערה כללית: עוד לא פגשתי בן אדם שאמר "אני חושב שיש לי סכיזופרניה" ואכן היה לו סכיזופרניה: 1) סכיזופרניה, ע"פ ההגדרה, היא תסמונת שבה אין יכולת להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן - מי שסובל מסכיזופרניה (לפחות בהתחלה) לא יחשוב שיש לו בעיה נפשית כלשהי. 2) הפחד מפני מחלה כלשהי (כולל הפרעה נפשית) בד"כ מעידה על תסמין חרדתי (לא פסיכוטי). 3) התסמינים שאתה מתאר במכתבך אינם עטנים על קריטריונים של סכיזופרניה. 4) אין סיבה לחשוש מלהתייעץ עם קב"ן וזה דווקט מומלץ. הכל חסוי והוא יכול לעזור לך להתגבר על תחושת הדדכאון שאתה מתאר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מה זה אומר שיש לבנאדם דמיונות קשים שהוא מודע לזה שזה דימיון אבל לא יכול לצאת מזה והדמיון ממשיך להתפתח..זה פשוט מפחיד אותי דרך אגב אני סובלת מפחד מסכיזופרניה בערך כמה שנים..

שלום רב. אני בת 31 וחולה בסכיזופרניה, נוטלת את התרופות:20 מ"ג זיפרקסה, 10 מ"ג סרוקסט ו- 750 מ"ג דפלפט כרונו (לאפילפסיה). אני סובלת מאוד בעיקר מהסימנים השליליים של המחלה (קהות רגשית). מה ניתן לעשות בנידון? אני אובדת עצות! נטלתי במשך 7 שנים לפונקס שעזר לי אך מפני שפגע בי בכדוריות הדם הלבנות, הופסק הטיפול בו ואז הוחלף לזיפרקסה שמשפיעה יותר לאט בתחום הזה של הקהות הרגשית, הסרוקסט נועד לזרז אותה ( עם 20 מ"ג סרוקסט יש קושי לחשוב, לכן נשארתי עם 10 מ"ג וכשניסיתי להפסיק את הסרוקסט לגמרי לפני כחודש התחלתי להרגיש רע כך שקשה גם בלי סרוקסט). מה עוד אפשר לעשות? בתודה מראש ושבת שלום, דורית.

שלום. אי אפשר לענות על רגל אחת בפורום אינטרנט וללא בדיקה מעמיקה. באופן כללי ההתמודדות עם תסמינים שליליים היא לא קלה ודורשת התערבות רב מקצועית. אך לפני כן יש לברר באם בכלל מדובר בתסמין שלילי, הרי לפעמים האבחנה המבדלת היא לא פשוטה מכיוון שיכול להיות שבכלל מדובר בדכאון, בתופעות לוואי, מחלות גופניות או סיבות אחרות. במקרים אלה יש לטפל בהתאם לבעיה. במידה ואכן מדובר בתסמין שלילי הטיפול הוא מורכב. ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים (כגון CBT, motivational interview ועוד) וניתן לנסות טיפולים תרופתיים אחרים בתאום עם הרופא המטפל. כמו כן ניתן לעבור אימון קוגניטיבי "cognitive remediation". זה לא נפוץ במיוחד בארץ אך ניתן לעשות חיפוש באינטרנט. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני ואישתי מנסים להיכנס להריון כשנה, אני לוקח קלפיקסול בזריקות של 200 מ"ג פעם בחודש כבר 3 שנים,ביצעתי בדיקת זרע והיא יצאה לא תקינה, האם לקלפיקסול יכול להיות קשר לכך?

שלום. הקלופיקסול אכן יכול להיות קשור לבעיות של פוריות. בד"כ זה קשור להעלאה של הורמון בשל "פרולקטין" שהוא מצידו מוריד רמות טסטוסטרון. יש לפנות לרופא משפחה או אנדקרינולוג לצורך בירור הנושא. באם אכן הבעיה היא על רקע הקלופיקסול - ניתן לשקול החלפת טיפול לתכשיר נוגד פסיכוזה שפחות מעלה פרולקטין. יחד עם זאת יכול להיות שהסיבה היא אחרת לחלוטין. בכל מקרה יש לברר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום. אני בת 21. הסובבים לא פעם אחת אומרים לי שההתנהגות שלי לא בסדר וכדאי לי להתייעץ עם רופא. אני מעדיפה להסתגר בחדר ויכולה להישאר בו כמה ימים ואף שבועות. מגע פיזי, שמות חיבה וכל מה שמעיד על סימפתיה כלפי מאנשים אחרים גורמים לי להרגיש לא בנוח עד כדי כך שאני דוחה אותם, ואז צריכה לבקש סליחה ולהסביר את המצב. אני מרגישה לחץ ולא בנוח במקומות עם הרבה אנשים, ולפעמים יש סחרחורות בגלל זה. לא היה לי אף פעם בן זוג ואני לא מרגישה צורך לזה, גם לא לצורך מיני. עכשיו מה שבאמת מדאיג אותי זה חוסר המוטיבציה ומחשבות "סתם" (חלומות בהקיץ) כשאני צריכה לעסות משהוא (לעבוד ,ללמוד) אני רוב הזמן שוקעת בכמו מן חלומות, מדמיינת מצבים, סיפורים, מוזיקה בראש ופשוט מתנתקת מהעולם. וזה מאוד פוגע לי בעבודה ובלימודים. וגם הדיבור שלי הוא לא תמיד ברור, או שאני מדברת מהר מידי או שהמילים פשוט נתקעות ואני שותקת אם פה פעור עד שהמילים יבואו. אבל למרות כל מה שתיארתי אני בן אדם מאוד רגיש, אפילו מבט של בן אדם יכול לגרום לי לבכות, אני יכולה לבכות ממוזיקה, או סתם מנוף יפה. השאלה שלי האם זאת סכיזופרניה או פשוט סוג של אופי? אני לא יודעת מה המאפיינים של סכיזופרניה ולכן בחרתי לשאול כאן באתר. תודה, ומצטערת על המכתב הערוך.

היי, השאלה גם מה את מרגישה. האם את מרגישה שמשהו לא בסדר איתך? אבל אולי כדאי שתדברי עם מישהו שמבין בעניין. לא, לא יתנו לך אבחון דרך האינטרנט. זה לא אחראי. עדי

אני מרגישה שהכול בסדר איתי, בדרך החיים שלי, אם זה מה שעושה לי טוב בלב. כל בן אדם הוא שונה. למרות שיש כמה נקודות קטנות שמציקות לי, (מצב הרפרוף המתמיד, חוסר הארגון והשכחה). בעיקר אלה הסובבים מודאגים מהמצב. בכול זאת אני מודה לך על התשובה.

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. בכל אופן מתוך מכתבך אין סימנים המעידים על סכיזופרניה. מכיוון שנראה שאת סובלת מהמצב, מומלץ לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג לצורך אבחון וטיפול לפי הצורך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, רציתי לדעת אם פרופסור יוסף זוהר מטפל ב- סכיזופרניה ? בברכה, יוסי

שלום. הפורום לא נועד לתת המלצות לגבי רופאים ספציפיים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שאלתי שאלה מה יקרה לי אם אני אשלב שני כדורים רטלין ורספרדרל אשמח אם דקטור אהוד ססר יענה לתשובתי

שלום. ראה תשובה פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-11318 בברכה, ד"ר ססר

שלום אני ני מוגדרת כחולת סיזופרניה אני מטופלת ברספירדל לדעתי אני סובלת גם מבעיות קשב וריכוז השאלה האם אפשר לקחת גם רטלין +רספרדרל איזה נזקים גופניים אלולים לקרות ואם בכלל

שלום לך, גם אני מוגדר כחולה בסכיזופרניה ואובחנתי לפני כשנה כסובל מבעיות קשב וריכוז. לשאלתך, רוב הרופאים יתנגדו לרשום לך ריטלין, כיוון שקיימת תיאוריה ואני מניח שגם ניסיון שהדופמין שהריטלין מפריש גורם לעודף ופסיכוזה. אני לא יכול לומר לך איך הריטלין ישפיע עליך, אבל לי הוא פשוט עושה פלאים וגם משפר לי מאוד את מצב המחשבות. שוב, אני לא יודע אם זה יועיל או יזיק לך, אבל לי הריטלין העלה משמעותית את איכות החיים. בהצלחה, יואב

שלום. כפי שכבר ענו לך - אכן יש מחלוקת אצל פסיכיאטרים בנושא מתן ריטלין אצל מתמודדים עם סכיזופרניה. בכל מקרה יש מספר סוגיות שיש לבדוק: 1) צריך לבדוק באם ההפרעה בריכוז היא אכן על רקע הפרעת קשב אמיתית או שמא סימפטום נפשי (כגון סימן שלילי, פגיעה קוגניטיבית, דכאון, הפשעה של חומרים ועוד). רק במקרה שאכן מדובר בהפרעת קשב בלתי תלויה בנוסף לסכיזופרניה (וזאת לאחר אבחון מסודר) - ניתן בכלל לשקול טיפול בריטלין. 2) אפילו אם יש הפרעת קשב מוכחת - צריך לקחת בחשבון שריטלין, שמעלה את רמות הדופמין במח - יכול לגרום להתקפים פסיכוטים, אפילו אצל מי שאינו מאובחן כמתמודד עם סכיזופרניה. על אחת כמה וכמה אצל מי שכן מאובחן. לכן יש מקום למשנה זהירות. 3) אני אישית מכיר מקרים רבים של החרפות פסיכוטיות על רקע מתן ריטלין. 3) יש מקרים שבהם מאובחנים בלידות כסובלים מהפרעת קשב ובדיעבד התברר שזה היה "פרודרום" (סימנים מוקדמים) של סכיזופרניה. 4) שורה תחתונה - זה תלוי בפסיכיאטר. אם יש אבחנה ברורה של הפרעת קשב - יש כאלה שממליצים שלפני מתו ריטלין תהיה לפחות תקופה של שנה מאז ההתקף הפסיכוטי האחרון. יש כאלה שממליצים לא לתת בכלל, ויש כאלה שפחות מחמירים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום הגרוש שלי סובל מסכיזופרניה פרנואידית והוא לא מטופל. מתגורר אצל הוריו. הוא רואה את הילדים פעם בשבוע אצל הוריו (ילדים בני שנתיים וארבע)לאחרונה אני חשה שיש הדרדרות במצבו ובפעם האחרונה אף נראה מוזר מכרגיל ואיים להרוג אותי. אין לי קשר עם הוריו. הודעתי לפקידת הסעד שאני לא מתכוונת להביא את הילדים יותר במצב זה. האם כדאי שאדרוש דרך בית משפט צו הרחקה מהילדים?

שלום. אי אשפר לתת תשובה בסוגיה כל כך מורכבת דרך פורום אינטרנט וללא בדיקה של המטופל. באופן כללי - עשית נכון שפנית לפקידת הסעד. היא צריכה לבחון את רמת הסיכון ובמקרה הצורך היא יכולה להמליץ על בדיקה פסיכיאטרית. כמו כן את יכולה לפנות לרופא המטפל שלו ולמסור את האינפורמציה על ההחמרה במצבו. גם לרופא המטפל יש דרכים להתמודדות עם מצב היכול לסכן את סובביו ואת בני המשפחה. לבסוף, במידה ואת מרגישה שאת לא מקבלת מענה - תמיד ניתן לפנות ישירות למשטרה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

כאשר יש החלמה מלאה מסכיזופרניה,(התקף לא חזר במשך 10 שנים והחולה נמצא בכל הזמן הזה ללא טיפול תרופתי),איך יודעים להבחין בין האפשרויות הבאות: 1) החולה פשוט החלים מסכיזופרניה. 2) האבחנה הראשונית היתה מוטעת ובכלל לא היה מדובר בסכיזופרניה. 3) מדובר ברמיסיה ארוכת שנים,אך המחלה עוד עלולה לחזור.

שלום. כפי שכתבתי רבות בפורום, לפעמים יש החלמה, לפעמים יש רמיסיית ארוכת שנים ולפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית. צריך לבדוק את המטופל לעומק, לבחון בשנית את כל מסמכיו הרפואיים ולקבל מידע מגורמים נוספים כגון ממשפחה, ואז אפשר להגיע למסקנה באיזה מהאפשרויות לעיל מדובר - אם כי גם אז אין וודאות של 100%. בברכה, ד"ר אהוד ססר 1)

דר פליישמן וחברי הפורום אשמח עם תענו לי על השאלה האם אחרי עשר שנים ללא התקף פסיכוטי אבל עם טיפול תרופתי אפשר לומר שיש החלמה מלאה?

שלום רב, רציתי לשאול מה ההבדל בין סכזופרניה למחלה סכיזואפקטיבית, מעבר לעובדה שסכיזואפקטיביות משלבת פסיכוזה וומניה דפרסיה. האם סכיזואפקטיבי הינה מחלה יותר קלה מסכיזופרניה? האם סכיזואפקטיבי מגיעה רק בהתקפים בעוד שסכיזופרניה קיימת כל הזמן?

שלום. אין תשובה כללית וזה תלוי בכל מקרה לגופו. ההבדל בהגדרה היא כפי שכתבת - אם יש מרכיבים אפקטיבים בולטים (כגון מאניה ו/או דכאון) מעבר לכ-30% מהזמן - אזי ע"פ ההגדרות הנוכחיות מדובר בהפרעה סכיזואפקטיבית. יכול להיות שההגדרות ישתנו בקרוב עם כניסת ה-DSM V. גם סכיזופרניה וגם הפרעה סכיזואפקטיבית יכולים להיות כרוניים או התקפיים. לגבי חומרת ההפרעה - קשה לומר עם מדובר בהפרעה יותר "קלה". באופן סטטיסטי - הפרוגנוזה מעט יותר טובה בהפרעה סכיזואפקטיבית אבל זה מאד משתנה מאחד לאחד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, רציתי לדעת עם "זיפרקסה" זה כדור מסוכן. קראתי על הכדור הזה דברים לא טובים שהוא מקצר ת'חיים ב- 10 שנים השמנה מטורפת, כולסטרול ! זה שהוא עושה לאכול אני יודע. אבל מה עוד לא טוב בו ? ובמה אפשר להחליף אותו ? רספידל עשה לי לא טוב. אז נתנו לי "זיפרקסה" ...

שלום. בכל טיפול תרופתי יש לקחת בחשבון את המאזן הכללי של יעילות אל מול תופעות לוואי. באופן ספציפי לזיפרקסה יכולות להיות תופעות לוואי מטבוליות כגון השמנה, עליה בל"ד, עליה בכולסטרול הפרעה במאזן סוכר. יש לציין שזה לא אצל כולם ויש כאלה שאין להם תופעות לוואי כלל. בכל אופן אם יש - ניתן לשקול מספר דרכים לפעולה - 1) הפחתת מינון ו/או 2) דיאטה + כושר גופני או 3) החלפת התכשיר. תכשירים שפחות גורמים לתסמינים מטבולים כוללים בין השאר אבילפי, סוליאן, גאודון, ספריס ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בן אחותי בן 20 חולה זיכזופרני שמטופל בתרופות קבועות גר אצל אחותי ובזמן האחרון החמיר המצב שלו הוא משפשפף את עצמו עם סקוצ' באמטיה ועושה עוד דברים מוזרים, בנוסף הוא מאיים על אחותי שאם היא לא תתן לו כסף הוא יהרוג אותה, ועוד דיבורים מפחידים שהוא אומר . שאלתי היא מה עושים עם בחור כזה שלא רוצה להתאשפז מרצון האם יש טיפול באחד כזה בלי אשפוז בכפייה? לתשובתך הדחופה אודה.

שלום. אם הוא מאיים להרוג את אחותך ומסרב להגיע לבדיקה אצל פסיכיאטר - יש לשקול פניה דחופה לפסיכיאטר המחוזי. ניתן גם לפנות למשטרה. בקצרה - לפי החוק לטיפול בחולי נפש (1991) כשמטופל מציג התנהגות המסכנת את עצמו או את סובביו כתוצאה ממחלתו יש מקום לשקול אשפוז כפוי. ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשת הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה. יש מספר אפשרויות מעשיות לפעולה. העדיפה ביותר היא לארגן ביקור בית של גורם מטפל (רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכיאטר פרטי) והם יפנו לפסיכיאטר המחוזי במקרה הצורך. אפשרות נוספת (פחות מומלצת) היא פניה ישירה לפסיכיאטר המחוזי (עדיף בכתב). בברכה, ד"ר אהוד ססר