פורום סכיזופרניה

יש לי שאלה הפסקתי להשתמש ברספונד-רספירדל בקיץ 2010,אחרי שימוש של שלושה חודשים לערך ,שיניתי לתרופה זו אחרי החלפות מתרופות פסיכ' אחרות השאלה היא האם יתכן שהחשק המיני ירוד גם כיום? אני מתפקדת מינית, אבל מרגישה שלפני התרופות היתי "סוסה" ועכשיו לא :(

שלום. אין "אפקט" שנשאר לאחר הפסקת הטיפול, בוודאי שלא בתחום של תופעות לוואי מיניות. מומלץ לפנות ליעוץ (כגון פסיכיאטר או סקסולוג) לבירור הבעיה. יש לומר שירידה בחשק מיני הוא תסמין כוללני שיכול להיות קשור למגגון גורמים (נפשיים, גופניים, תרופתיים ועוד) ולכן יש לעבור בירור מעמיק בנושא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

היי התחלתי לקחת השבוע ריספונד 1 כי שלקחתי פרידור 1 השמנתי,האם נכון שהריספונד לא משמין?ויש לו פחות תופעות לוואי ?האם זה נכון ?תודה

מוריד לך ת'חשק המיני :)

ותנועות רגליות, וחוסר שקט ברגליים-מדברת מניסיון :(

שלום. מינון ריספונד (ריספרידון) של 1מג הוא מינון נמוך (המינונים בד"כ נעים בין 4מד ל-6מג בסכיזופרניה), כך שלא צפויים תופעות לוואי משמעותיות בכל מקרה. בהשוואה לפרידור (הלידול) הוא גורם לפחות תופעות לוואי אקסטרה פירמידליות (כלומר תופעות מסוג של קשיון שרירים, רעד, איטיות או אי שקט). לגבי השמנה - במינון כזה לא צפויה בעיה מהותית של השמנה. באופן כללי ריספונד כן יכול לגרום לעליה במשקל, אך פחות מתכשירים אחרים כגון זיפרקסה או לפונקס. בברכה, ד"ר אהוד ססר

קראתי שבהפרעה דלוזיונית יש קשר תורשתי מאוד חזק, הרבה יותר מאשר בסכיזופרניה. האם הדבר נכון?

שלום. הפרעה דלוזיונלית היא מאד נדירה - כ-0.03% מהאולכוסיה. סכיזופרניה יש פי 30 - כ-1% מהאוכלסיה. לפיכך אין מחקרים רחבי היקף על התורשה של הפרעה דלוזיונלית. ממה שיש - עולה שאמנם יש מרכיב תורשתי מסויים - אך לא בקנה המידה של סכיזופרניה. כמו כן במחקרים עולה שאין קשר גנטי בין סכיזופרניה להפרעה דלוזיונלית (כלומר מדובר ככל הנראה במנגנונים שונים). בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם אישה יכולה לטפל בילד כאשר היא מאובחנת עם הפרעה דלוזיונית?

בעקבות שימוש בריספרדל התפתחה תופעה של אין אונות. לכן הוחלפה התרופה לתרופה הפוגעת פחות בתיפקוד המיני. כמה זמן מהפסקת הריספרדל עד שיראה שוב שיפור בתפקוד המיני. תודה רבה.

שלום. אין תשובה חד משמעית. בהנחה שהבעיה בתפקוד המיני היה קשור לרמות פרולקטין גבוהות - והרמות ירדו חזרה לנורמה - אז התפקוד המיני אמור לחזור תוך מספר שבועות. _אבל_ - יש לזכור שתפקוד מיני הוא מנגנון מורכב מאד המושפע מהבטים נפשיים שונים, מחלות גופניות ותופעות לוואי שלאו דווקא קשורות ישירות לפרולקטין - ויש לברר את העניין לגופו של עניין. אז לסיכום - תוכל לקבל תשובה מעמיקה רק לאחר בדיקה מקיפה של פסיכיאטר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, אני עורך-דין ואני מחפש מאמר/ספר/מחקר המצביע במישרין או בעקיפין, כי סכיזופרניה מועברת בתורשה (במידה רבה או במידה מועטה)

שלום. כפי שנכתב (רבות) בפורום (וגם יש קישור בראש הפרום "סכיזופרניה וגנטיקה") - אכן יש מרכיב תורשתי בסכיזופרניה. הסטטסיטיקה היא כזאת: שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. זה כתוב בכל ספר פסיכיאטריה כללי, גם בספר בעברית "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה". בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני בן 31 וסובל מסכיזופרניה אני לא יודע מה נפל עלי אני משתדל להשתפר אבל לא מצליח , אין לי חברה או ידידה כבר 8 שנים הקשרים החברתיים שלי הם מעטים . אני נואש וחושב להתאבד אבל מפחד מה יחשבו עלי ככה זה ההרגשה מידי פעם . הטיפול שלי אצל פסיכאטר תמיד הוא סביב כמה מינון ומחלוקות . אני עובד למעלה משנה אבל מרגיש לא בסדר . אני מנסה לצאת מזה אבל כל הזמן נופל חזרה , אין לי מנוחה . אני מקבל רספונד 4-6 מליגרם חודש וחצי ואחרי תקופה ארוכה עם רספרדל קונסטה . למה תמיד נראה לי שאחרים מושלמים , מלאים לגבי החיים שלהם ורק אני באשפתות . אם תוכל לעזור לי אודה לך

שלום. מומלץ לפנות למסגרות חברתיות העוזרות למתמודדים. אכן הטיפול התרופתי הוא רק חלק אחד של הטיפול הכולל ובוודאי שלא הבלעדי. יש מקום גם לשיקום חברתי וליווי שיחתי. מומלץ לברר במסגרות שונות כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. כמו כן יש לעבור בדיקה אצל הרופא המטפל שמא לא מדובר בדכאון או הפרעת חלרדה מעבר לאבחנה של הסכיזופרניה ואז ניתן לטפל בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ביתיבת 19 סובלת מסכיזופרניה וטופלה במגוון תרופות, כיום מטופלת בזיפרקסה ופרפנאן ועדיין זובלת מאותן מחשבות חוזרות על בסיס יומי.האם אתם יכולים להמליץ לי על פסיכיאטר ,תודה רבה

שלום. לא ניתן לחפש פסיכיאטר דרך הפורום. הפורום נועד למתן מידע כללי בלבד. ניתן לחפש פסיכיאטר דרך אינדקס הרופאים בראש העמוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני בן 29 וסובל מסכיזופרניה כבר 10 שנים. השאלות שלי הן: 1. איפה אפשר למצוא (או גם לתרום ל) מחקרים עדכניים בנושא סכיזופרניה עם הסברים מפורטים ובהירים? 2. למה (ואיך אפשר לעזור ל) אנשים הסובלים מסכיזופרניה פחות אכפת מהבריאות הכוללת שלהם. איך אפשר לשפר את זה או לפחות להעלות מודעות?

שלום. תשובות: 1) מטבע הדברים אין מקום ספציפי אחד שמרכז את כל המידע המחקרי על סכיזופרניה. יש מקומות טובים בהם ניתן להתחיל - ויקיפדיה, אתרי מידע בלתי תלויים כגון http://www.schizophrenia.com, אתרי מחקר כגון http://www.nimh.nih.gov/health/topics/schizophrenia/index.shtml ו- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/schizophrenia.html ועוד ועוד (חיפוש בגוגל יכול לעזור). 2) העלאת המודעות לבעיות רפואיות גופניות אצל מתמודדים עם סכיזופרניה הוא אכן נושא חשוב ביותר. העבודה נעשית בכמה רמות - רופא המשפחה, הפסיכיאטר המטפל, עובדים סוציאלים, מדריכים, חונכים ועוד. אפשר לעזור ע"י התנדבות באחד ממגוון המסגרות העוזרות למתמודדים (כגון אנוש, בית אקשטין, ממן, מילם ועוד ועוד). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני אמא לילד בן 18.5 בעל עבר פסיכיאטרי - אשפוז בגיל 14 עקב התקף פסיכוטי חריף (היה קטין) ושוב לפני כחודשיים (כבר בגיר). האישפוזים היו בכפייה מאחר והוא מתנגד לכל טיפול שהוא (תרופתי או אחר) כל עוד היה קטין אפשר היה להכריחו אבל מרגע שהפך בגיר נשארנו הוריו חסרי אונים. מדובר על ילד בעל אינליגנציה גבוהה אשר יודע את זכויותיו ומתגורר בביתנו. האשפוז האחרון היה לאחר שבוע של סערה ולאחר שסיכן את עצמו בהתנהגותו- הצלחנו להביאו למיון אבל לא הסכים להתאשפז-אז אושפז בכפייה. היה מאושפז כחודש וחצי ושוחרר עם טיפול תרופתי והפניה למרפאת ברה"נ למעקב. מאז (כחודשיים) הוריד לעצמו את המינון בחצי (על דעת עצמו) ומסרב ללכת לראות פסיכיאטר ו/או לעבור בדיקות דם ואחרות. שאלתי - איך ניתן להביאו למעקב ? מה הסיכון בהורדת המינון דרסטית בבת אחת ? איך אפשר להתיעץ עם רופא (במרפאת ברה"נ סרבו לדבר איתי מאחר והוא בגיר) ? מה עושים החיים בבית קרובים מאוד לגיהנום (יש עוד 2 ילדים מלבדו אחד מהם צעיר מאוד) איך מביאים אדם למודעות והכרה במחלת נפש ?

שלום. תשובות: 1) "איך ניתן להביאו למעקב?" כל עוד הוא לא מסכן את עצמו או את סובביו באופן ממשי אי אפשר להביא אותו לבדיקה בכח. אפשר לנסות דרכים אחרות - ביקור בית של עובד/ת סוציאלי/ת, ביקור בית של פסיכיאטר (פרטי), אולי שיחה טלפונית שלו עם הפסיכיאטר המטפל במרפאה ועוד. אבל השורה התחתונה - אם הוא עומד בסירובו לא ניתן להכריחו. 2) "מה הסיכון בהורדת המינון דרסטית בבת אחת?" הפסקת טיפול נוגד פסיכוזה מביא במקרים רבים להופעת תסמינים בהם התכשיר מטפל - דהיינו להחרפה פסיכוטית. לפעמים זה קורה תוך ימים, לפעמים תוך חודשים ולפעמים (אמנם באופן נדיר) בכלל לא (ואז כנראה היה מדובר בטעות אבחנתית מראש). 3) "איך אפשר להתיעץ עם רופא (במרפאת ברה"נ סרבו לדבר איתי מאחר והוא בגיר)?". זה לא תקין שמסרבים לדבר אתך. את חלק מהמשפחה ושיתוף המשפחה הוא חלקי חשוב (מאד) בטיפול בבן המשפחה הסובל מהפרעה נפשית. כן יכול להיות שמסרבים למסור מידע פסיכיאטרי ספציפי לגביו (חסיון רפואי). 4) "איך מביאים אדם למודעות והכרה במחלת נפש?". זוהי סוגיה סבוכה ומורכבת שנידונה רבות בפורום. בקיצור (ואני חוזר על דברים שכבר כתבתי) - אחד המאפיינים של הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה להפרעה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

באזור ראשון רחובות שעובד עם מכבי מישהו טוב תודה

אם אני מקבל תרופות אבל המצב הפיזי שלי הוא בריא אין מחלות פיזיות אז בראיון עבודה כששואלים מצב בריאותי . מה אני אמור לענות מבלי לפגוע בסיכויים שלי ? ומה בנוגע לויתור סודיות האם זה " חבל תלייה " עוד לפני שנכנסתי לעבוד ?

שלום. לא ניתן לחפש פסיכיאטר דרך הפורום. הפורום נועד למתן מידע כללי בלבד. ניתן לחפש פסיכיאטר דרך אינדקס הרופאים בראש העמוד. לגבי שאלתך - חוק זכויות החולה מקנה לכל אדם חסיון מלא על מצבו הבריאותי. לפיכך בד"כ לא ניתן לחייב אף אדם לספר על מצבו הבריאותי (כולל הנפשי). יחד עם זאת יש (מעט) מקומות עבודה שדורשים חתימה על ויתור סודיות (בד"כ תפקידים ממשלתיים או בטחוניים). צריך לומר שגם במקרים אלה כל מקרה נדון לגופו ועצם קיום "הפרעה נפשית" אינה שוללת עבודה במקום כזה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, האם ישנו קשר בין נטילת סוליאן לירידה בהנאה מדברים בחיים. אציין, שלדעתי אין הדבר נובע מדיכאון ואני אף מטופל ב-4 השנים האחרונות ב-30 מ"ג ציפרלקס נגד אובססיה. אני סובל כבר 4 שנים מאז שהחלפתי את התרופה לסוליאן מהרגשה דפוקה כזאת וחוסר הנאה מדברים וכן ירידה משמעותית בחשק המיני. אז, האם יש קשר ומה ניתן לעשות מלבד טיפול אנטי דיכאוני וכל מה שניסיתי לעשות שכלל עבודה, לימודים וכדומה? בתודה, יואב

גם אני נוטל סוליאן וגם אצלי יש ירידה בהנאה מדברים. אין ירידה בהנאה ממין אני תוהה אם מדובר בדיכאון או שמא השפעה של הכדור

שלום. חוסר הנאה, או "אנהדוניה" היא סימפטום כללי שיכול להיות קשור למגוון גורמים - דכאון, סימנים שליליים של סכיזופרניה, תופעות לוואי, מחלה גופנית ועוד. לפעמים קשה להבדיל ביניהם. לגבי דכאון - לפעמים דכאון יכול להתבטא בדרכים שונות וחוסר הנאה היא בהחלט אחת מהם. צריך לעבור בדיקה לעומק. לגבי הסוליאן באופן ספציפי - לפעמים היא יכולה לגרום לעליה בהורמון בשם "פרולקטין" (כבר דובר על כך רבות בפורום) שיכול לגרום לבעיות בתפקוד מיני וגם חוסר הנאה באופן כללי. יש לברר את העניין (בדיקת דם פשוטה). במידה והרמה אכן גבוהה - ניתן לשנות מינון, להוסיף תכשיר שמוריד פרולקטין או (עדיף) להחליף תרופה. במידה ולא מדובר בעליה בפרולקטין, סביר להניח שלא מדובר בתופעה ישירה של הסוליאן אלא בסיבה אחרת במפורט לעיל (דכאון, סימנים שליליים, מחלה גופנית ועוד). יש לעבור בירור אצל הפסיכיאטר ולטפל בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני פונה אליך דר ססר באופן ישיר וכנה בבקשה לא להיפגע מראש האם יש בידך כלים לטפל באדם מבוגר עם פגיעת ראש פרונטלית ורקע נפשי קודם ויתכן שהוא פסיכוטי קל ואולי לא נורמלי?

שלום. הפורום נועד למתן מידע כללי ולא לטיפול באנשים ספציפים. במקרים כאלה ניתן לפנות ישירות לרופאים הרלוונטים דרך אינדקס הרופאים בראש עמוד זה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אולי מבלי שתדע,הצלת נפשינו מסערת רגשות ענקית בעקבות התקף פסיכוטי של הבן שלנו . לא ידענו נפשינו מצער ובלבול,חשנו כאילו עולמינו חרב עלינו. לאט לאט התחלנו להפנות לפורום הזה שאלות שונות עליהן לא קבלנו תשובה מספקת מהרופא המטפל. מבחינתינו,אתה היית חבל ההצלה. אין מילים בפי להודות לך מספיק על מעשיך ועל חשיבותו של פורום זה לגבי הורים נוספים במצבינו. אלפי תודות ומיליון חיבוקים של הערכה. ממשפחה שהיתה במצוקה והוקל לה בזכותך.

תודה. בדיוק מסיבות אלה אני כותב כאן. ד"ר אהוד ססר

חבר טוב שלי אובחן בשנה שעברה כחולה סכיזופרניה לאחר שהתאשפז מספר פעמים בעבר. בגלל תופעות הלוואי של התרופות הוא מפסיק נטילת תרופות ולא חוזר למעקב מרפאתי בכל פעם שהוא משתחרר. מחליף עבודה בכל מספר חודשים. האשפוז האחרון שלו נעשה מרצון כאשר הוא פנה אליי כשהתחיל שוב לשמוע קולות בצורה משמעותית, ושכנעתי אותו לאשפז את עצמו ולא לחכות שהמצב ממש יתדרדר כמו פעמים קודמות. נראה לי שאני האדם היחיד שהוא באמת סומך עליו, משתף אותו בדברים, ומקשיב לו. אבל נשאלת השאלה, מה הלאה? הוא השתחרר ממש עכשיו, איך משכנעים אותו לחזור לרופא שלו להתחלת מעקב מרפאתי? איך עוזרים לו לא להגיע להתקף נוסף? אגב, הוא טוען בכל תוקף שהוא בכלל לא חולה וזה הכל קנוניה.... אז אי אפשר לומר לו שהוא צריך לטפל במחלה כי הוא סתם מתעצבן מזה.

שלום. את מתארת תופעה ידועה שאדם המתמודד עם סכיזופרניה אינו מסכים עם האבחנה. זוהי סוגיה מורכבת (ומעט קפקאית מנקודת מבטו של המתמודד). הרי אם יש לו סכיזופרניה - אז מעצם ההגדרה לא תהיה לו תובנה למצבו (כי מבחינתו הזיות השמיעה ומחשבות השווא הם הם ה"מציאות" - ולכן לא מדובר מבחינתו ב"הפרעה"). אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. צריך גם לרדת לעומק סיבת הסירוב לנטילת טיפול - לא תמיד זה רק בגלל היעדר תובנה להפרעה. לפעמים יש סיבות אחרות. סיבה נפוצה היא בשל תופעות לוואי מהטיפול. במקרה כזה תמיד יש מה לעשות - לשנות מינון, להוסיף תכשיר נגד תופעות לוואי או להחליף לתרופה אחרת. יש לציין שהיום יש מגוון תרופות חדשות עם מיעוט יחסי של תופעות לוואי. לבסוף לעיתים יש מקום למתן טיפול ארוך טווח (זריקות פעם בשבועיים או פעם בחודש בהתאם לסוג). יש גם סיבות רבות אחרות לאי נטילת טיפול - הפרעות קוגניטיביות, שימוש בסמים, סיבות כלכליות ועוד. בכל מקרה יש לברר ולטפל בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני די מקורבת אליו רוב הזמן אז די בטוחה שמה שאכתוב כאן היא הסיבה האמיתית. זה לא תופעות הלוואי אפילו. הסיבה האמיתית היא שהוא פשוט לא מקבל את זה שהוא חולה. בעיניו הוא בריא לגמרי והמערכת הרפואית היא חלק מהקנוניה נגדו ומנסים להשתיק אותו בעזרת התרופות הפסיכיאטריות. הוא טוען שזה שהוא נכנס ל"התקף" ויוצא ממנו אחרי טיפול תרופתי זה צירוף מקרים ומצבו היה משתפר בכל מקרה גם בלי טיפול תרופתי. אין ממש עם מי לדבר. הוא לא סומך על אף אחד. לא מדבר עם אף אחד. יש לו הרבה "ידידים" שטחיים, אבל אפילו לא חבר אחד אמיתי. אני חושבת שאני האדם היחיד שהיה באמת קרוב אליו בשנתיים האחרונות לפחות, ואפילו בינינו הקשר נותק לאחר האשפוז האחרון. עכשיו אני יודעת שמצבו שוב החמיר, שוב מתלונן על כאבי ראש, מנותק מהסביבה, התקפי צחוק ואגרסיה לא נשלטים... המשפחה שלו מתלבטת מה לעשות. הוא מסרב לפנות למרפאה לקבל את הטיפול שלו, ההורים חוששים לפנות לפסיכיאטר שלו מתוך חשש שיוציאו לו הוראת אשפוז כפוי.... יש לך רעיונות?

אני בת 13, ואני לא רוצה שהמשפחה שלי תדע. אבל כתבתם שאם מישהו חולה סכיזופרניה הוא לא מודה... זה תמיד? אז יש סיכוי שאין לי? או שזה לא תמיד? גם חשבתי כשאני אהיה בת 18 עם ת.ז. והכל ללכת לפסיכיאטר לבדיקה בלי שאף 1 ידע ולקחת כדורים.. זה יחמיר אם אני אחכה? תודה וסליחה שרשמתי בתגובה לא מצלי לי פשוט בשאלה. תודה.

מישהי במשפחתי חולה במחלת הסכיזופרניה. לפניי כשנתיים אושפזה לכחודשיים ויצאה לאחרייה כשהיא צריכה לשתות מדי יום תרופות. בזמן האחרון בגלל חוסר זמן לא שתתה את התרופות והמחלה חזרה אלייה. המחלה נלווית בצחקוקים מוזרים ודיבור עם עצמה,לפעמים אפילו דורשת שלא יתקרבו אלייה. לאחר דיבו עם הרופא היא ייעצה לנו להמשיך עם התרופות והיא תחזור לעצמה. יש לי מספר שאלות,האם הטיפול התרופתי הזה באמת טוב וזה לא סתם מנגנון בשביל להדחיק דברים מהמוח שלה? האם מתישהו המחלה תיעלם ממנה והיא לא תזדקק לתרופות? עכשיו כשהמחלה חזרה איך אנחנו בני המשפחה יכולים לפעול הכי טוב בשביל שהיא תוכל לחזור למצב? תודה רבה.

שלום. תשובות: 1) אתה שואל "האם הטיפול התרופתי טוב ולא סתם מנגנון להדחיק דברים מהמח?". אז ככה - סכיזופרניה היא הפרעה מורכבת שיש בה סימנים פסיכוטים (מחשבות שווא ו/או הזיות ו/או הפרעות קשות בחשיבה) במקביל לירידה תפקודית וקוגניטיבית ועוד. ההפרעה, לפחות בחלקה, היא על רקע בעיות בהתפתחות נוירונלית, קישוריות עצבית, ירידה בכמות החומר האפור, מרכיבים גנטים ועוד. מכאן שהטיפול הוא לא כדי "להדחיק דברים מהמוח" אלא כדי לטפל במגוון הסימנים המתוארים לעיל - וזאת כדי לאפשר את העלאת איכות החיים ויכולות התפקוד, לפעמים עד לרמה "נורמטיבית", אך זה מאד אינדיבידואלי. 2) אתה שואל "האם המחלה תיעלם והיא לא תזדקק לתרופות?". ובכן, בד"כ סכיזופרניה היא הפרעה כורנית הדורשת טיפול ומעקב לשנים רבות. יחד עם זאת יש מקרים (מועטים) שיש החלמה. כמו כן יש מקרים שהאבחנה הראשונית היתה מוטעית. יש צורך בהמשך מעקב מסודר כדי להגיע למסקנה הרלוונטית. צריך להדגיש שמאד לא מומלץ להפסיק טיפול ללא תיאום עם הרופא המטפל כי אז במקרים רבים תהה החרפה פסיכוטית. 3) אתה שואל "איך אנחנו בני המשפחה יכולים לפעול הכי טוב בשביל שהיא תוכל לחזור למצב?". הדרך הטובה ביותר היא להיות בקשר רציף ומתואם אם הפסיכיאטר המטפל. בנוסף - יש לפעול במישורים שיקומיים בתאום עם עובד/ת סוציאלי/ת - השיקום הוא לא פחות חשוב מהטיפול התרופתי והוא חיוני לשיפור איכות החיים. מבחינת הדינאמיקה המשפחתית חושב לא להיות ביקורתיים מדי. הרי היא לא אשמה במצב שלה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני רוצה להפסיק את התרופות , קיבלתי בעבר רספרדל קונסטה וירדתי מ 50 ל 37.5 , עכשיו אני מקבל בכדורים . רציתי לדעת האם יש תופעות לוואי חשובות שצריך לשים לב אליהם כשיורדים במינון ? והאם הכי טוב זה לרדת בהדרגה ? תודה

אני רוצה לציין שיש לי חוסר בטחון מוחלט בקשר לזה , אני לא יודע איך אני ירגיש ומה ... בבקשה עזרה אני כבר מיום שישי לא מרגיש הכי טוב ואני מקבל 4 מיליגרם רספרדל , כל זה בערך תקופה של חודש בערך תודה

שלום. לא מומלץ להפסיק טיפול שלא בתיאום עם הרופא המטפל. באופן סטטיסטי הסבירות להתקפים פסיכוטים נוספים עולה באופן ניכר לאחר שמפסיקים טיפול. לכן יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לפני כל שינוי. אגב, לא ציינת את הסיבה שאתה רוצה להפסיק טיפול - תופעות לוואי? תקופה ארוכה במצב יציב? מחלוקת לגבי האבחנה? יכול להיות שטיפול מסויים לא מתאים וטיפול אחר יתאים? בברכה, ד"ר אהוד ססר

היי הנני בחור בן 43 שעובד בתמיכה טכנית. כביכול אדם נורמלי אבל סובל ממספר בעיות קשות ביותר שגורמות לי לחשוב על דברים קיצוניים עד כדי התאבדות. אני סובל מילדותי בבעיה של חרדה חברתית מבעיות של זכרון לקוי ריחוף ניתוק חוסר התמצאות במרחב חוסר ארגון וסדר. כאילו אני לא נמצא בשום מקום והראש חלול. טופלתי במהלך השנים על ידי פסיכיאטרים וקיבלתי תרופות שונות כמו זיפרקסיה וציפרלקס. הייתי גם בשיחות עם פסיכולוגים. קיבלתי גם ריטלין. עשיתי טיפול נוירופידבק שכשל. אני ממש מיואש. העניין המרכזי הוא שאני מנותק לגמרי מהמתרחש. אני לא נמצא בשום מקום. יש לי בעית זכרון חמורה היכן שמתי את הדברים לא זוכר מה נאמר לא זוכר מה עליי לעשות. זה ברמה בסיסית ביותר. עקב ההבנה שלי את המצב אני בדכאון חמור ביות רולא יכול ליצור קשר עם בנות זוג ויש לי הערכה עצמית לקויה ביותר. אני מרגיש שכל חיי בוזבזו ובכלל שאני סתם בול עץ שחי את חייו ללא שום מטרה. כמובן שאני כבר לא חושב על זוגיות והקמת משפחה. הקשר הכמעט יחיד שיש לי זה עם המשפחה. אני נואש ולא יודע מה עליי לעשות. אני חושב על נטישת מקום העבודה אולם יודע שאכנס לריקנות וסחרור שלא יובילו אותי לשום מקום אחר חיובי. יש לך אולי עצה חדשה מעבר ללקבל תרופות שאינן עוזרות כלל או ללכת לטיפול פסיכולוגי? אגב אם יש מישהו או מישהי מבוגר שרוצה לספר על חוויות דומות באמצעות האינטרנט או שיחות טלפון מוזמן להשאיר פרטים. אוקיי ממתין לקבלת תשובה אולי קצת שונה שתוביל אותי אולי לדרך חדשה... ביי ג. מגבעתיים

מי שכותב כך ברגש לא יתכן שהוא "בול עץ". לי אתה נשמע אדם עם המון רגש ומודעות.אחרת לא היית יודע להצביע כלל על בעיה. הבעיה שלך אינה כה נדירה כפי שאתה חושב. אני מאמינה שאדם רגיש ואמפטי כמוך,ימצא את בת הזוג המתאימה בבוא היום.רק לא להרים ידיים ולא להתיאש. תהיה חזק,תאמין בעצמך וכך גם הסובבים אותך יאמינו בך.

שלום. אי אפשר לאבחן דרך פורום אינטרנט. אתה מתאר בעיה מורכבת עם אלמנטים של דכאון, חרדה, הפרעות בזיכרון ועוד. כמו כן אתה מציין שטיפולים תרופתיים ופסיכולוגים לא עזרו לך עד כה. אולי יש מקום לשקול מסגרת טיפולית יותר אינטנסיבית כגון אשפוז או אשפוז יום. כמו כן מומלצים מסגרות של טיפול קבוצתי, אפשר מסוג CBT (שיעיל במיוחד לחרדה חברתית). בברכה, ד"ר אהוד ססר בברכה, ד"ר אהוד ססר

היי ג אומנם באיחור אבל אני מקווה שתראה תהודעה. אני מתמודדת כבר 20 שנה עם המחלה הזו. יש לי הרבה מה להגיד לך והרבה טיפים לתת לך. אתה יכול לכתוב לי לכתובת הבאה: [email protected]

שלום רב ! רציתי לדעת אם יש קשר ללקות למידה שיש לי בעיות הקשב וריכוז לתחילת המחלה של סכיזופרניה ואם יש לך פיתרון איך פותרים אותה למרות הכל אני לוקחת סרקוול

שלום. בסכיזופרניה יש לעיתים הפרעות קוגניטיביות כגון הפרעה בזכרון העבודה (שזה "הזכרון המיידי"), יכולת לסנן אינפורמציה, בעיות ביכולות תכנון ועוד. לכן יכולת הקשב יכולה להיפגע וקשה לומר באם בעית הקשב היא על רקע הפרעת קשב ראשונית (כגון ADD) או כתוצאה מהליקוי הקוגניטיבי של הסכיזופרניה. גם אם מגיעים למסקנה שיש מרכיב של ADD - יש להיזהר במתן תרופות כגון ריטלין מכיווון שאלה יכולות להחמיר פסיכוזה - אך יש לומר שהדעות חלוקות בין הפסיכיאטרים בושא זה. כמו כן יש לשלול שלא מדובר בהפרעה בריכוז על רקע שינוי אפקטיבי (כלומר דכאון או מאניה) ואז יש לטפל בהתאם. במקרה של סכיזופרניה התרופות נוגדות הפסיכוזה יכולות לעזור (כגון הסרוקוול שאת נוטלת). יש מחקרים שמראים יעילות מעט יותר טובה עם תכשיר בשם לפונקס. כמו כן ניתן לעבור אימון קוגניטיבי "cognitive remediation". זה לא נפוץ במיוחד בארץ אך ניתן לעשות חיפוש באינטרנט. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום יש לי שאלה קצת שונה לגבי עתיד הכדורים האנטי דיכאוניים/חרדתיים. ידוע שהדכאון והחרדה הם המחלה של המאה ה21 . השאלה שלי היא האם אתם יודעים אם חברות התרופות מייצרות או עתידות לפתח תרופות חדשות ויותר יעילות ? ואם כן מה השוני שהן אמורות לעשות? ומה שמם ? אם תוכלו לפרט לי כמה שיותר ממחקרים שאתם יודעים אני אשמח , כי אני שומע על תרופות וסוגים שונים של מחלות, ולחרדה ודיכאון עדיין לא שמעתי על משהו חדש. והאם הן הולכות להיכנס אל השוק הישראלי? תודה רבה.

שלום. כאן זה פורום סכיזופרניה. תפנה את השאלה לפורום דכאון וחרדה כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4644 בכל זאת קצת מידע - באופן כללי ניתן לומר שיש פיתוח מתמיד של תרופות, כולל תרופות נוגדות דכאון. רוב התרופות נוגדות הדכאון כיום עובדות על הנוירוטרנסמיטורים סרוטונין ונוראדרנלין. יש כאלה שמשפיעים גם על דופמין. כיוונים מחקריים חדשים כוללים השפעה על ציר ההיפותלמי אדרנלי (כלומר סטירואידים כמו קורטיזול), מלטונין ועוד. כמו כן יש טיפולים לא תרופתיים כגון נזעי חשמל (ECT), גירוי מגנטי (TMS), גריה מוחית (DBS) ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מחפשת תמיכה הורית לגילאים מעל 20 במיפגשי תמיכה וצמיחה באזור המרכז

שלום תמי, לאנוש יש מרכזי תמיכה. תנסי שם. עדי

שלום. בהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מבולבל מאד.. האם יש הבדל באפקט בין 1 מ"ג ריספרדל ל1 מ"ג הלידול? בעקבות צורך בהרגעה וכן לאוסידי, הרופא המליץ לי על 1 מ"ג ריספרדל. ואמרתי שרספרדל עושה קשיי שרירים אז נתן שילוב של 2.5 זיפרקסה עם 1מ"ג הלידול. עכשיו ההלידול גם עושה תופעות אלו, אז האם כדאי לי לבקש את ההמלצה הראשונה על הרספרדל? מבקש אם תוכל להסביר לי

שלום. ההחלטה על בחירת תרופה כלשהי תלויה במצב הנפשי, המצב הגופני, פרופיל תופעות הלוואי, רצון המטופל, נסיון הפסיכיאטר ועוד. רק לאחר בדיקה אצל פסיכיאטר ניתן יהיה להגיע להחלטה טיפולית לגביך, ובוודאי שלא דרך פורום אינרטנט. באופן כללי - כל התרופות שאתה מציין (ריספרדל, זיפרקסה, הלידול) הם תרופות נוגדות פסיכוזה, לא תרופות הרגעה. כמו כן לא מדובר בטיפול ל-OCD. אמנם במקרים מסויימים של OCD עם עמידות לטיפול עם תכשירים רגילים כגון SSRI ניתן להוסיף תכשיר נוגד פסיכוזה - אולם היעילות שנויה במחלוקת. וכעת להסברים קצרים על התרופות - הלידול היא תרופה נוגדת פסיכוזה מדור ראשון. תופעות הלוואי העיקירות שיכולות להופיע הן קשיון שרירים, רעד ואיטיות, אולם מינון של 1מג הוא מינון מאד נמוך שבד"כ לא גורם לתופעות לוואי בולטות (מינונים של הלידול הם בד"כ בטווח 10-20מג). ריספרדל היא תרופה נוגדת פסיכוזה מדור שני. 1מג זה גם מינון די נמוך (מינון ממצוע הוא בד"כ 4מג). היא יכולה לעשות את התופעות של הלידול - אך זה הרבה יותר נדיר. כמו כן יכולה לגרום לעליה במשקל, עליה בלחץ דם וסימנים מטבולים נוספים. שוב, זה יהיה נדיר למדי במינון של 1מג. זיפרקסה - תרופה נוגת פסיכוזה מדור שני. בד"כ לא עושה תופעות של קשיון שרירים. כן יכולה לגרום לעליה במשקל (יותר מריספרדל). אבל כמו במקרים הקודמים - מינון של 2.5מג הוא מינון קטנטן. המינונים בד"כ נעים בין 10 ל-20מג. אז שוב - לא אמורה להיות בעיה מיוחדת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אבי חלה בפסיכוזה שכולל מחשבות רדיפה קיצוניות חשדות אפילו בנו כילדיו הוא חושב שרודפים שומעים אותו ועקובים אחריו, בנוסף הוא חושש לשים את האוכל במקרר, אני חסרת אונים הוא אושפז בכפייה לפני כחודשיים, בחודש הראשון הוא קיסל ריספרדל בכדורים, ובגלל החשש שהוא לט ייטול אותם החלו לתת זריקות ריספרדל, זו הזריקה השלישית שניתנה פעם בשבועיים, וכרגע העלו את התדירות לפעם בחודש. הוא עדיין פסיכוטי לא מתקשר איתנו ילידיו, נועל את הבית באובססיה שמישהו יכנס. וחושש ממני שאני רוצה להזיק לו. אין הטבה משמעותית אני ממש אובדת עצות! אולי הזריקה לוקחת זמן בהשפעה שלה? הוא ממש כל היום יושב בחוסר מעש ולא חוזר לחייו ולתפקד כאבא אוהב!!

שלום. אים אשפרות לחוות דעת לגבי בן ספציפי דרך פורום אינטרנט. את צריכה לפנות לרופא המטפל ולדווח על מצבו. יכול להיות שיש מקום לשינוי טיפולי. לגבי זמן ההשפעה - הטיפול בזריקות של ריספרדל קונסטה אמור להתחיל להשפיע לאחר כ-3 שבועות. לכן ב-3 השבועות הראשונים אמורים לקבל גם כדורי ריספרדל במקביל. לגבי התדירות - ריספרדל קונסטה כדאי לקבל פעם בשבועיים, לא פעם בחודש. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, רציתי להתייעץ בנושא עבודה עם חולי סכיזופרניה. אני בת לחולה סכיזופרניה פראנואידית. לפני כמה שנים התפרצה המחלה אצל אבי, הוא היה מכור לסמים במשך יותר מ- 30 שנה. כיום הוא נגמל מהסמים וגם המחלה בשליטה. טפו טפו :-) אחרי שנים של כעסים בגלל חוסר תפקודו כאב וה"נטל" שהיה על המשפחה, לאו דווקא בגלל המחלה, אלא עוד הרבה לפני בגלל ההתמכרות....הגענו למצב שאנו חיים בשלום, אני כבר לא במקום כועס אלא מבין ואמפטי. אני מרגישה שאני שלמה עם המצב בהווה וגם עם העבר. תמיד התעניינתי בתחום הנפש, ואף למדתי פסיכולוגיה. אני מוצאת את עצמי בכל שלב בחיי בתחום הטיפולי, המכיל ועם המון רצון לתרום. כל התחום הזה מעניין אותי מאוד. ושאלתי היא: האם לדעתך עלולה להיות בעיה אם אתנדב בעבודה עם חולי סכיזופרניה? או שלא צריכה להיות כל מניעה? כמו כן, האם לדעתך עליי לשתף את הצוות (עו"ס ופסיכולוגים) במעמד הראיון ברקע שלי?

שלום. בוודאי שאין מניעה שתעבדי עם מתמודדים עם סכיזופרניה. להיפך - יש לך נסיון אישי שיכול רק לתרום להבנת הדינאמקיה המשפחתית הכלל לא פשוטה ממילא שנוצרת כשיש בן משפחה שמתמודד עם סכיזופרניה. כמו כן אין סיבה שלא לשתף את הצוות בנסיונך האישי, אבל זו כבר החלטה שלך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

קראתי באינטרנט מאמר מעניין הנסמך בניסויים קליניים שונים. הנה חלק מהמאמר, "יש טיפול טבעי בבעיות נפשיות וזכיזופרניה: ויטמין B3: (כדאי להשתמש בנגזרות שלא גורמות סומק): מחקרים של ד"ר הופר ואוסמונד הראו שיפור ניכר במצבי סכיזופרניה. עוד מחקרים מראים שוויטמין זה מרגיע במצבי חרדה ומסייע בטיפול טבעי באנורקסיה ובולימיה, דיכאון, קשב וריכוז ואלכוהוליזם. . ויטמין B6: קשור באופן טבעי ביצירת המוליכים העצביים גאבא, סרוטונין ונוראדרנלין. נמצא בעל ערך בטיפול באפילפסיה, הפרעות קשב וריכוז, סכיזופרניה, דיכאון ואוטיזם. אצל קשישים נמצא כמסייע בשיפור זיכרון ובטיפול טבעי באלצהיימר ובפרקינסון. . ויטמין B12 וחומצה פולית: ע"פ ד"ר אטקינס נדרשים מינונים גבוהים בהרבה מהקצובה היומית המקובלת, ואלה מסייעים בטיפול טבעי בדמנציה (שיכחון), תשישות כרונית,סכיזופרניה, דיכאון ודיכאון אחרי לידה...." אני מאד מאד רוצה לשמוע את דעתך על המחקרים האלה, האם יכול להיות שרק ניקח 3 ויטמינים ונחלים מזכיזופרניה? וגם שואל , איך יודעים אם יש לנו חוסרים בויטמינים האלה בגוף?

שלום. השורה התחתונה - לקיחת ויטמנים לא "מרפאת" סכיזופרניה. הלוואי והיה פתרון קסם כזה (אבל אין). סכיזופרניה היא למעשה מאין "סל" של הפעות פסיכוטיות עם פיגעות תפקודית שנובעות ע"פ התאוריות השונות ממגוון סיבות כולל הפרעה בהתפחות במח, הפרעות בקישוריות עצבית, אובדן של חומר אפור במח, נטיה גנטית, השפעות סביבתיות שונות ועוד ועוד. לכן הטיפול הוא מורכב ויכלול (נכון להיום) מבחינה תרופתית טיפולים נוגדי פסיכוזה בצירוף עם קבוצות תרופות אחרות ע"פ הצורך. אז מה כן? ידוע שחסרים בויטמנים מסויימים (כולל כל הויטמנים מקבוצה B שמנית לעיל) יכולים לגרום לביטויים נפשיים והחמרה של מצבים נפשים קיימים (כולל סכיזופרניה). לכן חשוב מאד לעקוב אחר רמות ויטמינים (אצל רופא המשפחה) ולטפל בהתאם אם יש חסר. לגבי מתן ויטמינים כש_אין_ חסר בגוף - רב המחקרים אינם מראים יעילות משמעותית בסכיזופרניה, וזאת להבדיל ממצבים של שטיון (כגון אלצהיימר) שכן מראים שיפור (אמנם קל) בהשלמה של ויטמינים מסוג חומצה פולית, B1, B6 ו-B12. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מהן הוראות משרד הבריאות לגבי התאמת תרופות לסכיזופרניה המערכת הבריאות הצבורית? האם חייבים קודם לנסות הלידול או תרופה ישנה אחרת? אם הרופא עובר לתרופות החדשות האם הוא חייב קודם לנסות רספירדל? האם רופא רשאי לנסות במישרין את התרופות החדישות ביותר?

שלום. בפירוש לא חייבים להתחיל מתרופה מדור ראשון, להיפך. ההנחיות של קופות החולים לגבי הטיפול בסכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית הן: 1) ניתן להתחיל טיפול בריספרדל (תכשיר מדור שני) כקו ראשון. 2) במקרים שהיתה תוקפנות עקב המצב הנפשי ניתן להתחיל עם רב התרופות מדור שני במישרין, גם ללא נסיון קודם בריספרדל, למשל זיפרקסה, סוליאן, אביליפי, אינווגה, סרוקוול או גאודון. 3) בכל מקרה אם לא היתה תגובה מספקת עם ריספרדל או שהיו תופעות לוואי, ניתן לעבור לכל תכשיר אחר. 4) כל האמור לעיל הוא האמור לגבי טיפול במימון הקופות. מי שרוצה לקנות תרופות באופן פרטי - יכול מן הסתם לקבל כל תרופה שהרופא ימליץ עליה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אדם נמצא באשפוז כפוי במשך חדשיים וחצי בשל סכיזופרניה.במשך האשפוז ניסו הלידול במשך 7 שבועות ועברו לרספירדל.תקופת האשפוז הכפוי עומדת להסתיים. הרופא אומר כי עדיין אין שיפור מספיק וכי לצורך מציאת הטיפול המתאים חייבים המשך אשפוז בהסכמה.המשפחה והחולה אינם מסוגלים לשאת תקופת אשפוז נוספת.מהן האפשרויות הקיימות להמשך טיפול והתאמת תרופה שלא במסגרת אשפוז?

שלום. אי אפשר להתייחס למקרה ספציפי דרך פורום אינטרנט. באופן כללי ניתן לומר שההחלטה על המסגרת הטיפולית (באשפוז או במעקב מרפאתי) והסטטוס החוקי (כפוי או בהסכמה) תלוי במצבו הנפשי של המטופל, במידת המסוכנות שלו כלפי עצמו או אחרים, במידת הדבקות לטיפול, בפוטנציאל ההתדרדרות ועוד ועוד. זה שאין התוויה לאשפוז כפוי לא אומר בהכרח שכדאי להשתחרר. לפעמים ההיפך הוא הנכון, באשפוז יש יתרונות רבים, יש מעקב 24 שעות של צוות רב מקצועי (רופאים, פסיכולוגים, צוות סיעודי, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאלים ועוד) וניתן להתאים טיפול במהירות וביעילות רבים יותר מאשר במעקב מרפאתי שם יש מפגשים רק בכל מספר שבועות. אם בכל מקרה לא רוצים להישאר באשפוז למרות ההמלצות של הרופאים ואין התוויה לאשפוז כפוי יש מספר אפשרויות אחרות: 1) אשפוז יום במחלקה (מגיעים 3-4 פעמים בשבוע בבוקר והולכים הביתה בצהריים). 2) אשפוז יום ביחידת טיפול יום (כזו קיימת במרבית בתי החולים הפסיכיאטרים). 3) מעקב במרפאה לבריאות הנפש בתדירות שתקבע במרפאה (ויש לזכור שיש עומס רב במרפאות הציבוריות ובד"כ המפגשים יהיו על בסיס חודשי). 4) מעקב פסיכיאטר פרטי (שעולה לא מעט כסף). בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר ססר שלום רב קראתי בעיון רב את תשובותיך המפורטות והמנומקות יישר כח!!! עם זאת אודה למספר הבהרות והרחבות: 1.בהקשר למשפחות עם חשד לסכיזופרנייה :האם מעורבות יתר , מתבטאת גם בגוננות יתר של המשפחה ומה השפעתם אודה לדוגמה בשני המקרים? כיצד להמנע מכך? 2.האם אדם שאובחן כחרדתי לאחר שני התקפי חרדה עשוי להגיע בהתקף נוסף לפסיכוזה הכוללת מחשבות שווא פרנויות.(ציינתה באחת מתשובתיך הקודמות שיתכן בלבול באבחנה בין OTC לסכיזופרנייה) 3.מכיון שהזיפרקסה גורמת לעייפות ושינה מרובה האם ניתן להחליפה ב ABILIFY האם הסיכון לסכרת קיים בשתי תרוםות אלה. 4.האם ניתן להבחין בעוצמות התקף פרנויה האם תוכל לתת דוגמא להתקף בעוצמה נמוכה,והאם ככל שהעוצמה נמוכה יותר הסיכוי להחלמה מלאה גבוה יותר. 5.האם אכן מגיל 30 הסיכוי להתקף נוסף נמוך יותר ואם היה התקף אחד האם נכון שאם לא חזר אחרי 8 שנים אזי ההחלמה מלאה. 7.האם ידוע לך האם יהיו שינויים באבחנת הסכיזופרנייה ב DSM 5 שיפורסם במאי. תודה מראש

שלום. תשובות: 1) עניתי בהרחבה על הסוגייה הזאת בשרשור הקודם כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-10533 בכל אופן ניתן לקרוא עוד באינטרנט, תעשה חיפוש ל"high expressed emotion". 2) הכל יכול להיות, צריך לבדוק כל מקרה לגופו. 3) באביליפי יש פחות סיכון לתסמונת המטבולית בהשוואה לזיפרקסה, כלומר פחות סיכון להשמנה, סכרת ויתר לחץ דם. 4) עצמת הפסיכוזה אינה בהכרח קשורה למדדי ההחלמה. למשך - בפסיכוזה אקוטית וסוערת דווקא יש מדדי החלמה טובים יותר מאשר פסיכוזה זוחלת, גם אן זו בעצמה נמוכה יותר. עצמת הפסיכוזה נבחנת בבדיקה קלינית. ניתן להשתמש גם בסולמות הערכה שונים (כגון BPRS, PANNS ועוד). 5) ברור שהסיכוי להתקפים חוזרים פוחת ככל שעוברות השנים. יחד עם זאת אי אפשר לתת תשובה אבסולטית והיו גם מקרים של התקפים פסיכוטים במרווחים של עשרות שנים. 6) יהיו שינויים, מוקדם לומר מה הם יהיו באופן סופי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מקבל קספליון בזריקה חודשית.אני מבין שהרבה מתלוננים על בעיה בתפקוד מיני בגלל הקספליון. אחרי 8 זריקות קספליון לי זה לא קרה. האם זה עוד יקרה לי? זה קורה לכל מי שלוקח קספליון? אני בן 25

שלום. בוודאי שזה לא קורה לכולם. להיפך - לרב האנשים זה לא קורה. וכפי שכתבתי רבות בפורום - אם זה קורה, יש מה לעשות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני קוראת קבוע בפורום הזה כי אני חולת סכיזופרניה כבר שנה. לפני שנה אני אושפזתי ושוחררתי עם קספליון 75 מ"ג שאותו אני מקבלת גם היום. הבעיה שלי היא עם תדירות הזריקה.האחות קובעת לי תור כל 5 שבועות לפי ההוראה של הרופאה המטפלת בי.אבל אני קראתי פה בפורום שאתה ממליץ על זריקה כל 4 שבועות. השאלה שלי היא האם אתה חושב שהרופאה שלי טועה והטעות שלה עלולה להכניס אותי להתקף פסיכוטי נוסף? דברתי איתה והראתי לה מה כתבת פה בפורום והיא אמרה שבררה טוב טוב והיא יודעת מה היא עושה.היא גם מיעצת לי לא לקרא על טיפולים באינטרנט. בינתיים היא ממשיכה לקבוע לי תורים כל 5 שבועות. מה עושים? האם לעבור לרופאה אחרת?

שלום. אני אחזור על כך שוב: קספליון נותנים פעם בחודש, ולא פעם ב-5 שבועות. ניתן להפנות את הרופאה לנציגים של קספליון (חברת ינסן). בכל אופן אני חוזר על התשובה שרשמתי בפורום: טיפול בקספליון: ביום הראשון מקבלים זריקה של 150מג, כעבור 8 ימים זריקה של 100מג, ולאחר מכן _בכל חודש_ 75מג (או יותר). את המינון ניתן לעדכן לפי המצב. שוב - אמנם יש מחקרים שמראים ש_אולי_ ניתן לתת את הזריקה במרווחים גדולים יותר, אך אלה ההנחיות. ההסבר היחיד שעולה בדעתי לבלבול הוא שיש מרווח של 35 יום בין הזריקה הראשונה והשלישית (וזהו). אגב, זה גם כתוב באתר הרשמי של היצרן (חברת ינסן) פה: http://www.janssen.co.uk/bgdisplay.jhtml?itemname=prescribing-information&product=xeplion וזה גם כתוב בעלון לצרכן של הקספליון (אתה יכול להסתכל), שם כתוב שחור על גבי לבן, ובעברית: "המנה השניה ניתנת שבוע לאחר המנה הראשונה. המנות הבאות תינתנה בהפרש של _חודש_ בין מנה למנה". אז השורה התחתונה - קספליון נוטלים פעם בחודש. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הרי ישנם חודשים בני 31 יום. זה אומר שכל הויכוח הוא בין 35 יום ל- 31 יום. האם הפרש של 4 ימים זה קריטי? אולי נוח לאנשים לחשב לפי שבועות ולא לפי חודשים?

אמרו אפשר עד 37 ימים במקסימום. הם ממליצים על זריקה פעם בחודש כי ככה יש עוד כמה ימי "משחק",למקרה שמפספסים את תאריך הזריקה מסיבה כלשהי.

אני חולת סכיזפרניה הלוצינאציות מיזה 7 שנים היום אני צורכת 3כדורי פרפאן ודיקניט 1 מרגישה הרבה פחות הזיות קורא לי בלילות שכולם ישנים אני מודעת שזה הזיה ולא מצאותי האם אני יכולה ללמוד ולהוציא רשיון נהגיה ולהיות יותר עצמאית ולא תלותית באף אחד

שלום. את צריכה לפנות לפסיכיאטר המטפל. רק לאחר בדיקה מעמיקה כולל הערכה מוכוונת לכשירות לנהיגה (כולל בחינת מדדים של תפקוד קוגניטיבי, מדדים של אימפולסיביות, תופעות לוואי מהטיפול ועוד) ניתן יהיה לתת תשובה בעניין. בברכה, ד"ר אהוד ססר

כיצד ניתן להבדיל בין סכיזופרניה פשוטה (סימנים שליליים בלבד) לבין דיכאון כרוני?

שלום. זה באמת לא פשוט להבדיל בין סכיזופרניה פשוטה לדכאון כרוני. בשניהם יכולים להיות תסמינים של התבודדות חברתית, ירידה תפקודית, בעיות ריכוז ועוד. ההבדלים בכל זאת הם שבסכיזופרניה פשוטה בניגוד לדכאון כרוני לא בולטים בד"כ מדדים של ירידה במצב רוח, ירידה בתאבון, נדודי שינה, תחושות אשמה או מחשבות אובדניות. יחד עם זאת העניין משתסך עוד יותר עם יש נסיגה דכאונית על רקע של סכיזופרניה פשוטה. בכל מקרה מומלץ להגיע לאבחון מקיף וניתן לשקול גם ביצוע טסטים פסיכודיאגנוסטים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, בני בן 18 מאובחן כחולה OCD וגם PDD מגיל עשר ולאחרונה החלו תסמינים של סכיזופרניה, הוא מרבה בטקסים, מנותק מכולם, דכאוני, ללא מסגרת, נוטה להתקפי זעם ומצבי רוח קיצוניים, ללא חברים ומסרב בתוקף לקחת תרופות. היה גם באשפוז במשך חודשיים אך ללא תועלת מכיוון שהערים על הרופאים שלקח תרופות. ברצוננו לתת לו זריקת ריספרדל קונסטה ואיננו יודעים כיצד לעשות זאת משום שהוא מסרב לקבל כל טיפול! כבר קיבלנו אישור לזריקה אך איננו יודעים כיצד להוציא זאת לפועל מבחינה פרקטית מכיוון שהוא לא יסכים. מה עושים? דחוף!

*תיקון* יהיה בן 18 בעוד חודש.

לבקש מפסיכיאטר בביקור רגיל או ביקור בית שיפנה אל הפסיכיאטר המחוזי ויבקש טיפול מרפאתי כפוי במקרה כזה יקחו אותו בכח מידי תקופה לקבל טיפול

מהר טיפול בכפיה! עוד היום! אתם אפוטרופוסים שלו לפחות עוד חודש(עד שיהיה רישמית בן 18)תביני גבירתי,כל דקה שעוברת ללא טיפול מחמירה את מצבו,וככל שמחמיר מצבו,יהיה יותר קשה להוציא אותו מההתקף. אסור בשום פנים ואופן לחשוב שהבן שלך מסוגל להגיע להחלטה נכונה בעצמו לגבי הטיפול.בפסיכוזה נפגע הקשר עם המציאות והמוח שלו לא מסוגל לחשוב נכון. אתם צריכים לחשוב במקומו! ומהר! הורים שמחכים = פשע הוא עוד עלול לא לסלוח לכם על זה בעתיד כשיבין שלא עזרתם לו בצורה נכונה.

ואני רק רוצה להגיד שאני מסכימה עם כל מה שכתבו לך. הבת שלי (19)חלתה בסכיזופרניה לפני שנתיים וחצי.בשנה האחרונה היא עברה מטיפול באינווגה לטיפול בקספליון (זו זריקה פעם בחודש). היא היתה מאושפזת ב"בית חולים פרדסיה" ואין לי מספיק מילים כדי לשבח ולהלל את המקום הזה.היא נכנסה לשם שבר כלי עם חשדנות,דיכאון,מחשבות אובדניות ופרנויה קשה,ויצאה כאדם מחוזק עם שאיפות,רצון לחיות ושמחת חיים. הבת שלי ממשיכה טיפול במרפאת החוץ המצוינת שלהם. אחת לחודש אנחנו מגיעים לשם לשיחה עם הרופא ולקבלת זריקה. באמת לא נורא.תהליך קצר שלא כרוך בחוסר נעימות.

שלום בני בן 19.5 ועבר משבר בגיל 16, אושפז בכפייה ושוחרר (אובחן פסודו סכיזופרניה), 3 שנים בבית של שיקום (בגרויות, רשיון וכו) לפני מספר חודשים הפסיק תרופות וגם חלה הדרדרות רצינית בתפקוד: לא עושה כלום. ישן ביום וב@ בלילות. שוב לא מתקשר איתי בכלל ומסתגר בחדר. רזה המון. לא מטפל בבעיות בריאותיות, הפסיק טפול פסיכולוגי. מה עושים? תודה על עזרתכם. דחוף

האם הקספליון בזריקה אחת לחודש הוא אותו הדבר כמו רספרידל קונסטה פעמיים בחודש?

שלום. דומה אבל לא בדיוק אותו דבר. מדובר בשני חומרים פעילים שונים - החומר הפעיל בריספרידל זה ריספרידון, החומר הפעיל בקספליון זה פליפרידון. מדובר בחומרים דומים אך לא זהים. לפליפרידון יש קצת פחות תופעות לוואי מהריספרידון - אך בסה"כ מדובר בטיפולים די דומים. היתרון הגדול של הקספליון היא שהיא ניתנת רק פעם בחודש ולא צריך להגיע למרפאה כל שבועיים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ובאפילפסיה ונוטלת את התרופות הבאות: 20 מ"ג זיפרקסה ו-750 מ"ג דפלפט כרונו, בנוסף אני נוטלת את התרופה סרוקסט במינון מאוד נמוך- 10 מ"ג. את הסרוקסט נתנו לי בשל סימנים שליליים של הסכיזופרניה ( בעיקר קהות רגשית), בטענה ששילובה עם נוגד פסיכוזה עשוי להקל על הקהות הרגשית. הרופאה המטפלת בי בדעה שכיום כבר לא צריך את הסרוקסט והוא מיותר, שכן הוא יותר נועד לדיכאון ולא מזה אני סובלת. בעבר (לפני שנה בערך) גם נעשה ניסיון להפסיק את הסרוקסט ( 10 מ"ג בבת אחת) וזה יצר אצלי מצב של דיכאון ואז חזרתי ליטול שוב את התרופה. בהתייעצות עם הרופאה נאמר לי שאני כנראה רגישה וכדאי אולי לחתוך את ה- 10 מ"ג לחצי כדור ( יוצא ממש גרגיר של כדור- רבע כדור של 20 מ"ג) ושעלי לקחת בחשבון שיהיו לי תסמיני גמילה של דיכאון בערך שבועיים. רציתי לדעת, ד"ר ססר, מה דעתך בנושא? 1)האם באמת כדאי לקחת 5 מ"ג (רבע כדור של 20 מ"ג) והדבר יקל על המצב? 2)האם בכל מקרה יכולים להיווצר תסמיני גמילה של דיכאון, וכמה זמן עשויים להימשך? 3)כמה זמן כדאי להישאר על ה-5 מ"ג עד הפסקת התרופה לחלוטין (ליתר ביטחון)? בתודה רבה מראש, דורית.

שלום. תשובות: 1) אין אשפרות לתת המלצות למקרים ספציפים דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מעמיקה. באופן כללי ניתן לומר שמומלץ להפסיק תרופות מסוג SSRI (כגון סרוקסט) בהדרגה כדי למנוע סימני גמילה. את מידת ההדרגתיות יקבע הרופא המטפל. 2) תסמיני גמילה מתרופות SSRI הם בסה"כ נדירים וגם כשיש אותם הם בד"כ לא קשים (בוודאי שלא כמו תסמיני גמילה מסמים מסויימים או תרופות כגון אסיבל). אגב - דכאון לא נחשב "תסמין גמילה" אלא חזרה של מצב נפשי שהתרופה טיפלה בה. 3) ההחלטה לגבי משך הטיפול היא כמובן רק של הרופאה המטפלת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תסמיני גמילה מאוד שכיחים ובהרבה מקרים יכולים להתקיים בדרגות קושי בלתי נסבל ממש ובהרבה מקרים דיכאון,חרדה,פאניקה הם תסמיני גמילה ויכולים להמשך רב זמן!! למה רופאים לא מודעים לכך? גמילה תמיד תמיד צריכה להיעשות בצורה הדרגתית קיצונית ולא כפי שהרופאים מייעצים, הורדה מהירה מידי יכולה להביא עליכם התקף פסיכוטי, פאניקה שלא חוויתם מעולם ועוד מיני דברים שוודאי שהייתם רוצים לחסוך מעצמכם. הורדה תקינה (שגם אז לא מבטיחה ב 100% שלא תחוו תסמיני גמילה) היא 10% מהמינון הקיים לדוגמא: 100 מ"ג/10%-הורדה של 90 מג, 90 מ"ג/10%-הורדה ל 81 מ"ג וכך הלאה עד הסוף,זה יכול לקחת הרבה זמן אך אין דרך אחרת שיכולה להבטיח באופן יחסי שהגמילה תהיה נסבלת..

שלום. כאן זה פורום סכיזופרניה. נא להפנות את השאלה לפורום להפרעות טורדניות (אובססיות) וכפייתיות כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4213 בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מאובחן כסכיזופרן ויש לי בעיה קשה עם רגשות איני מרגיש כלום ואני לא יודע לפרש מה אני מרגיש כאשר משהו עובר עלי. האם זה קשור לירידה ביכולת השכלית בעקבות המחלה?

שלום. מובן שאי אפשר לענות על מקרה ספציפי זה או אחר דרך פורום אינטרנט וללא בדיקה. באופן כללי הסיבות ל"קהות רגשית" אצל מתמודדים עם סכיזופרניה יכולים להיות קשרים למספר דברים - 1) ירידה במצב האפקטיבי (דכאון), 2) סימנים "שליליים" של ההפרעה עצמה, 3) החמרה פסיכוטית (אם למשל יש תחושה שהרגשות "נשלטים" ע"י גורם חיצוני), 4) תופעות לוואי מתרופות (בעיקר ממשפחת האנטיכולנירגים והבנזודיאזפינים כגון ארטן, דקינט, אסיבל קלונקס ועוד). 5) תוצאה משימוש בסמים (גם "קלים") ואלכוהול . לבירור מקיף יש לפנות לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

יש לי קרוב משפחה במחלקה סגורה מאובחן בסכיזופרניה הרופאים אינם מאפשרים לו חופשות לשעות אחדות בבית אפילו מבלי לפגוע ברצף התרופתי. הנימוק של הרופא שעצם השהיה במחלקה סגורה מהווה חלק מתהליך הריפוי. לטענתו של הרופא היו מקרים של חולים שיצאו לביתם לחופשות קצרות וזה פגע במהלך הריפוי למרות שהרצף התרופתי נשמר. ההסבר של הרופא נשמע לי מוזר. האם יש להסבר בסיס רפואי מקובל?

שלום. אני לא מכיר את המקרה ולכן לא אוכל לענות לך באופן ספציפי. בכל מקרה מטרת הפורום היא במסירת מידע כללי בלבד. באופן כללי ניתן לומר: 1) ההסבר של הרופא אינו מוזר כלל ועיקר. בהחלט יש גם מרכיב טיפולי בשהות במחלקה סגורה, בעיקר כשיש מצבים שהמטופל מההוה סכנה לעצמו או לאחרים כתוצאה ממצבו הנפשי. 2) הטיפול התרופתי הוא רק חלק מהטיפול. יש מקום גם לטיפולים רב מקצועיים (פסיכולוגים, סוציאלים, סיעודיים ועוד) ויש חשיבות גם על שמירה על סביבה טיפולית קבועה "setting" כדי לא להכניס סטרסורים נוספים לפני השיפור במצב הנפשי. 3) מכאן שההחלטה למתו אן אי-מתן חופש נעשית רק לאחר שמתבצעת הערכת מסוכנות ע"י צוות המחלקה. ההחלטה על מניעת חופשות אינה קלה ונעשית רק במקרים של חוסר בריריה כשיש הערכת מסוכנות גבוהה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני בן 35 וסובל מסכיזופרניה כבר 15 שנים. לפני 4 שנים החלפתי את תרופת הזיפרקסה לסוליאן בשל תופעות הלוואי. הבעיה, שאומנם אין כמעט תופעות לוואי לתרופה החדשה, אבל הינה מעלה משמעותית את רמות הפרולקטין, בדם, מה שגורם לירידה גדולה בליבידו שגורמת להפחתה אנרגטית וכמובן ירידה חדה בחשק המיני. בנוסף, אני סבור שעקב חסימת קולטני הדופמין קשה לי לחוש תחושת עונג וליהנות ממספר מהדברים הבסיסיים בחיים. אציין אף, שהסוליאן, במידה מסוימת, פחות יעילה בטיפול במחלה, למרות שמצבי די מאוזן והגעתי למספר הישגים יפים בחיים, אבל כיום אינני מנהל אורך חיים תקין ויותר מזה סובל. שאלתי היא:כיצד ניתן להתמודד עם המצב הזה והאם ישנם שיטות, רעיונות או כל דבר שיכול לעזור? סליחה על אריכות היריעה ואשמח לתשובה בהקדם כיוון שהנני באמת מתקשה. בתודה, יואב

שלום. אתה מתאר ירידה בתפקוד המיני והליבידו תחת טיפול בסוליאן. כמו כן אתה מתאר ירידה בהנאה באופן כללי וירידה באיכות החיים. אז ככה: 1) ראשית יש לעבור בירור רפואי על מנת לבדוק את הסיבה של הבעיה בתפקוד המיני - אמנם זה בהחלט יכול להיות תופעת לוואי של הסוליאן (אני אפרט בהמשך) אולם צריך לשלול גם סיבות אחרות - סכרת, לחץ דם, בעיות אורולוגיות אחרות, השפעה של תרופות אחרות, מצב נפשי (כגון דכאון) ועוד. במידה והסיבה אינה קשורה לסוליאן - צריך לטפל בסיבה עצמה. 2) לגבי הסוליאן - ידוע שסוליאן יכולה לגרום לעליה בהורמון בשם פרולקטין שהוא מצידו יכול לגרום להפרעות בתפקוד המיני (כפי שכתבתי רבות בפורום). במידה והפרולקטין באמת גבוה, והוא הסיבה להפרעות בתפקוד המיני - אז יש מספר דרכים שניתן לפעול: א) הורדת מינון הסוליאן, נ) הוספת תכשיר שמוריד פרולקטין או ג) להחליף לתכשיר אחר, שפחות מעלה פרולקטין (כגון אביליפי, סרוקוול, גאודון ועוד). 3) לגבי חוסר ההנאה מדברים בחיים - מדובר בתסמין (הקרוי "אנהדוניה") שקיים בין השאר גם במצבים דכאוניים. לפיכך יש לברר באם יש כעת החמרה דכאונית, מעבר לבעיה הבסיסית. במקרה כזה יש מקום לטיפול (גם תרופתי וגם פסיכולוגי וגם שיקומי). שוב, מומלץ לפנות לפסיכיאטר המטפל לבירור. 4) בכל מקרה מומלץ גם הליך שיקומי מותאם באופן אישי שיכול לכלול רכיבים כגון חיי חברה, ליווי אישי, קורסים, לימודים, תעסוקה ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני נוטלת את זריקת קספליון ברצוני לדעת אם יש פחות תופעות לוואי לאינווגה. לדוגמא זה מפריע לי לישון לא נותן לישון טוב בלילה אם אחליף לאינבגה האם קיימת אותה תופעה?

שלום. קספליון זה התכשיר ארוך הטווח של אינווגה. שניהם מכילים את אותו החומר הפעיל בדיוק - פליפרידון. לכן תופעות הלוואי הם בסה"כ אותם תופעות לוואי. לפיכך אם יש תופעות לוואי בלתי נסבלות עם אינווגה - לא מומלץ להחליף לקספליון. יחד עם זאת צריך לבדוק אם בעיות השינה הם בכלל על רקע התרופה - יכול להיות שהן נובעות מהמצב הנפשי הבסיסי, יכול להיות שיש בעיה גופנית אחרת הגורמת לבעיות שינה, יכול להיות שהתרופה הקודמת היתה יותר "סדטיבית" (כלומר מעייפת) והאינווגה היא לא כזו ואז ניתן לשקול טיפול שמני עם כדור שינה. כמו כן את האינוגה עדיף לקחת בבוקר. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני בן 28 . עברתי מאפקסור 150 מ"ג לאיקסל 50 מ"ג , בצורה ישירה בגלל תופעות לוואי מהאפקסור, אני כבר שישה ימים עם האיקסל , אני חש תחושות של דאגנות יתר , מצבי רוח ועצבנות , האם זה בגלל ההתחלה שלי בטיפול או שזה לא אמור להיות לי ? יש לי ימים טובים יותר וימים מבאסים. זה כבר הכדור הרביעי שלי בניסוי וטעייה , ואני חושש שזה גם לא יעזור. אנא עזרו לי . האם זה חלק התופעות לוואי של ההתחלה בטיפול ?

שלום. זהו פורום סכיזופרניה, השאלה שלך יותר מתאימה לפורום פסיכיאטריה או פורום חרדות. בכל אופן תשובה קצרה - אי אפשר לאבחן את המצב דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה. יכול להיות שמדובר בתופעות לוואי, יכול להיות שמדובר בהחמרה של המצב הנפשי הבסיסי, יכול להיות שמדובר בתופעות גמילה מהאפקסור, במיוחד אם הפסקת אותו באופן חד ללא הדרגתיות. בכל אופן צריך להיבדק. כמו כן יש לזכור שתרופות נוגדות דכאון וחרדה (כולל איקסל) צריך לפחות 2-4 שבועות עד שמתחילה השפעה קלינית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר ססר שלום רב, בעלי אובחן כחולה בהפרעה דלוזיונית - פרנויה. טופל בריספרדל עם רימסיה ובה. הריספרדל גרם לאין אונות, ולאור זאת החליט הרופא המטפל להחליף לאינווגה. מס' שאלות: 1. העלינו בפני הרופא את האופציה להחליף את הריספרדל האביליפיי משום שזו אינה מעלה רמת פרולקטין. לדברי הרופא אמנם לאביליפיי כמעט ואין תופעות לוואי אך היא פחות יעילה. האם הדבר אכן כך? 2. ידוע שאינווגה היא מטבוליט של ריספרדל, האם אכן יתכן שריספרדל גרם לאין אונות והאינווגה לא תיגרום לתופעה זו? 3. אינווגה במינון 6 מ"ג פעם ביום . לאיזה מינון ריספרדל היא שוות ערך? תודה רבה לתשובתך.

שלום. תשובות: 1) מחקרים מראים שאביליפי וריספרדל יעילים באותה מידה כנגד מחשבות שווא. 2) אינווגה היא תרופה הדומה לריספרדל הן בבסנה ובן במנגנון הפעולה. גם היא, כמו ריספרדל, יכולה להעלות רמות פרולקטין (אם כי קצת פחות מהריספרדל). לכן כשיש תופעות לוואי בדל פרולקטין גבוה - הגיוני יותר לתת תכשיר שפחות מעלה פרולקטין (כגון סרוקוול, זיפרקסה, אביליפי, גאודון ועוד). 3) אינווגה במינון 6מג מקביל ל(בערך) 2מג של ריספרדל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד"ר, שלום. יש לי שאלה: אני חולה סכיזופרניה. ישנה שמועה שאומרת כי תוחלת החיים של חולי סכיזופרניה קצרה באופן משמעותי, או לא באופן משמעותי, אבל בכל זאת קצרה מתוחלת החיים של אנשים נורמליים. האם זה נכון? אם כן - האם תוחלת החיים קצרה באופן משמעותי? או באופן לא משמעותי, אבל קצרה יותר?

שלום. זה נכון שתוחלת תהחיים הממוצעת אצל מתמודדים מסכיזופרניה היא באופן סטטיסטי קצרה יותר מכלל האוכלוסיה.מדברים על הבדל של כ-10 שנים בתוחלת החיים. כמבון שיש הרבה יוצאי דופן. בכל אופן יש מספר סיבות משוערות לכך: 1) הסיבה העיקרית היא שיש ריבוי מחלות גופניות אצל מתמודדים מסכיזופנריה כתוצאה מ- א) עישון (ידוע שעד 90% מהתמודדים עם סכיזופרניה מעשנים), ב) הזנחה עצמית (הרגלי תזונה לא בריאים, בעיות הגייניה), ג) שימוש בסמים (בעיקר אלכוהול) ועוד. 2) אחוז גבוה של אובדנות - עד 10% מהסובלים מסכיזופרניה מתאבדים. 3) השפעות של הטיפול התרופתי - חלק מהתכשירים נוגדי הפסיכוזה יכולים במקרים מסויימים לגרום לתופעות מטבוליות של השמנה, יתר לחץ דם, עליה בכולסטרול ועוד. לפיכך צריך להיות במעקב רפואי צמוד על מנת לטפל בבעיה כבר בהתחלה. השורה התחתונה - חשוב מאד, במיוחד אצל מתמודדיפ עם בעיות נפשיות, להיות במעקב רפואי מסודר, לטפל בכל בעיה בשלב מוקדם ולהשתתף בתכניות של מניעה כגון גמילה מעישון, טיפולים אצל דיאטניות לתזונה בריאה, הקפדה על כושר גופני וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד"ר ססר שלום רב 1.אודה אם תוכל להרחיב אילו הפרעות אישיות עשויות להיות מאובחנות כסכיזופרניה פרנואידית ומהן האבחנות המבדילות . 2.במידה ומדובר בהפרעת אישיות מהו הטיפול הנחוץ?האם גם במקרה זה יש ליטול כל החיים תרופות נוגדות פסיכוזה כמו זיפרקסה? 3.האם אדם שעבר התקף פסיכוטי כתוצאה מלחץ תעסוקתי אובחן כהתקף חרדה טופל לתקופה קצרה בתרופה נוגדת פסיכוזה ולאחריה בנוגד דכאון עשוי לפתח התקף פסיכוטי נוסף המלווה במחשבות פרנויות.האם עדיין האבחנה תשאר "חרדתי".החזרה לתפקוד מלא לחלוטין בשני המקרים אחרי פחות מחצי שנה . 4.האם אדם חרדתי כמתואר לעייל עליו להשתמש בתרופה נוגדת פסיכוזה כל החיים ?או ההיתה ממליץ על טיפול אחר? 5.מהי התרופה נוגדת פסיכוזה שהכי פחות מסוכנת לפיתוח מחלת סכרת. בתודה מראש

שלום. תשובות: 1) באופן כללי הפרעות אישיות מוגדרות כתבניות התנהגותיות ותכונות אישיות מלןאדפטיביות עם הפרעות בתפקוד בין אישי שקבועות ולא משתנות מאז גיל ההתבגרות או תחילת החיים הבוגרים. יש סוגים של הפרעות אישיות שיש להם קווי דמיון עם סכיזופרניה - הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (שכוללת מחשבות "מוזרות" שלא בעצמה של מחשבות שווא של ממש, דהיינו לא פסיכוזה), הפרעת אישיות פראנוידית (כנ"ל), הפרעת אישיות סכיזואידית (שבהתבדדות החברתית בה יש קווי דמיון עם הנסיגה החברתית בסכיזופרניה). כמו כן הפרעת אישיות גבולית, שבה לפענמים יש "גלישות פסיכוטיות קצרות" יכולה להטעות ולהדימות לסיכזופנריה. את האבחנה לפיכך עושים לאורך זמן. 2) הטיפול בהפרעות אישיות תלוי במצב של מטופל עצמו, בחומרת ההפרעה, בסוג הפרעת האישיות וכד'. בכל מקרה מדובר בד"כ בשילוב של שיטות פסיכותרפוטיות שונות (בהתאם להפרעה) עם טיפולים תרופתיים ותהליך שיקומי בהצאם לרצונו של המטופל. הטיפול התרופית בהפרעות אישיות הוא פחות קריטי בהשוואה להפרעות כגון סכיזופרניה או הפרעה דוקוטבית, אך הוא חשוב לצורך הויסות הרגשי במקרים של אימפולסיביות, נטיה לדכאון וכד'. 3) אי אפשר לענות על מקרה ספציפי זה או אחר דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה. באופן עקרוני כל האופציות פתוחות - שמדובר במצבים פסיכוטים חולפים על רקע סטרס, שמדובר בהתחלה של הפרעה פסיכוטית קבועה, שמדובר במאפיינים פסיכוטים של הפרעה אפקטיבית (כגון דכאון), שמדובר בסיבה גופנית שיש לברר ועוד ועוד. 4) ראה תשובה קודמת - אי אפשר לתת תשובה ללא בדיקה. 5) התרופות נוגדות הפסיכוזה שפחות גורמות לסינדרום מטבולי (כולל סכרת) - מדור שני - סוליאן, אביליפי, גאודון, ספריס (בים השאר). מדור שני תרופות בעלות אפיניות גבוהה כגון הלידול, מודיקט ועוד. לפרטים נוספים מומלץ להתייעף עם פסיכיאטר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני משתמש באפקסור 150 מ"ג , קשה לי לגמור בסקס ולאחר מכן רק לאחר מאמץ מרובה,(כשאני בבית מאונן יש לי גם שפיכה יותר מהירה אבל לא כמו בזמן הסקס) אני חייב לציין שלא תמיד זה קרה לי . האם זה קשור לדעתכם בתרופה? האם איקסל עם פחות תופעות לוואי? תודה רבה .

שלום. הפורום כאן זה פורום סכיזופרניה. שאלתך יותר מתאימה לפורום פסיכיאטריה כאן: http://www.doctors.co.il/forum-5042 בכל אופן תשובה קצרה - תופעה של עיכוב שפיכה היא נפוצה בתכשירים שמעלים חומר בשם סרוטונין. אפקסור היא תרופה שאכן מעלה סרוטונין (וגם נוראדרנלין). לכן סביר להניח שמדובר בתופעת לוואי של התרופה. אגב, לא לכולם זה מפריע (ויש כאלה שאף מרוצים מהתופעה, כגון אנשים הסובלים באופן רגיל משפיכה מוקדמת). אם זה כן מפריע - ניתן לנסות תרופות נוגדות דכאון שפחות גורמות לתופעה זו כגון רמרון (מירו), וולבוטרין או אדרונקס. איקסל היא תרופה מאותה קבוצה של אפקסור (SNRI) והיא גם יכולה לגרום לתופעה הנ"ל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

המצב שאת מתארת קשה מאוד.התמודדות עם מצב כזה לבד לבחורה צעירה הוא בלתי אפשרי. את חייבת לערב גורמים נוספים במצב הזה, אולי לפנות לשרותי הרווחה להסביר מה קורה ולבקש שיבואו לביקור בית, גם אם אמא שלך תתנגד לזה. את חייבת למצוא גורם כל שהוא שיטפל במה שקורה ושלא הכל יפול עלייך. אולי לפנות גם לתחנה לבריאות הנפש ולידע אותם במצב של אמא ושהם יכוונו אותך לגורמים נוספים שיכולים לעזור. האם אין מישהו מהמשפחה של האמא שיכול לקחת אחריות ולטפל בה?-אחים או אחות? נ.ב. אני לא רופא, רק מנסה לעזור מתוך הבנת המצוקה שאת נמצאת בה.

קודם כל אני מאוד מודה לך שלמה על הנסיון לעזור ועל האמפתיה. לצערי האחים ואחיות שלה לא מדברים איתה שוב בגלל כל כשלי התקשורת ביניהם. אף אחד לא מבין או מסרב להבין שמדובר באישה שצריכה עזרה נפשית ושאין להתייחס באמת לכל מה שהיא אומרת או עושה על אף כל הכאב והקושי שבדבר. אני חייבת לעשות משהו לדעת למי אוכל לפנות לייעוץ איך עליי לפנות אליה לדבר איתה. אני מחפשת איזשהו מוקד סיוע בנושא אני אבדוק לגבי הגופים שציינת. שוב תודה.

שלום רב, לאחרונה התחלתי לקרוא על מחלת הסכיזופרניה ותופעותיה. אני חוששת שאימי בת החמישים לוקה בה. אימי מובטלת כבר כ-15 שנה מרחיקה ממנה את כל האנשים סביבה בטענה שכולם נגדה ניתקה קשר עם כל המשפחה הקרובה אחים אחיות סבתא וילדים ללא חיי חברה לא מסוגלת להישאר בקשרי חברות מעל חודשים ספורים לא מוכנה לעזור לעצמה להתייצב כלכלית וחברתית מתפרצת המון וחושבת שכולם נגדה ומסיטים אחרים נגדה בונה לעצמה תדמית של מסכנה של קורבן בסביבה שלה וזו רק תמצית הדברים.כיצד אוכל לדעת האם באמת מדובר בסכיזופרניה או מחלת נפש אחרת כיצד אוכל לשכנע אותה לקבל כל טיפול מבלי שתתפרץ עליי. אני כבר מאוד מתוסכלת מהנושא כל יום שעובר ההתמודדות איתה נעשית קשה לי יותר ויותר, אשמח לקבל כל כיוון בנושא.

אי אפשר לאבחן דרך נתונים שנמסרים באינטרנט וגם אי אפשר לטפל באדם נגד רצונו.קשה מאוד לשכנע אדם לקבל טיפול נגד רצונו ואם איננו מודע לכך שיש לו בעיה. את צריכה הרבה מאוד סבלנות ועצבים חזקים כדי להמשיך להתמודד עם המצב. קורה לפעמים שהחולה מתרצה ומשתכנע לראות רופא. אולי היא תסכים לביקור בית של פסיכיאטר פרטי? תמשיכי לנסות לשכנע בלי לוותר ולהתקפל כאשר היא מתפרצת עלייך. האם האבא בבית? איך הוא מתיחס/מתמודד עם המצב. בעל נסיון

אין אבא בבית אימי חד הורית אני בת 23 מגיל חמש אין דמות אבהית גדלתי עם עוד שני אחים בבית גדולים ממני בשנה וחצי ובחמש שנים הם כבר יצאו מהבית לפני שנתיים אח אחד בכלל לא מדבר איתה אין שום קשר לאחר שגרמה לו "פיצוץ" בחתונה שלו. נותרתי לבד במערכה אני מתמודדת איתה לבד בבית. אני משלמת את חשבונות הבית והוצאותיה והיא כל חודש מכניסה אותי לחובות חדשים מבלי להתחשב במצבי הכלכלי ומהעובדה שאני רוצה ללמוד ולפתח קריירה בעתיד ולא יכולה להרשות לעצמי. לא מסוגלת להקשיב לי ולחשוב לטובתי שוב "אני נגדה" וכאשר אני רק מעלה את הנושא שתבדוק אופצייה של טיפול מתפרצת וטוענת שאני מנסה לעשות אותה משוגעת אומרת שוב ושוב כי מאסה בחיים. אני משתדלת להישאר חזקה ומאופקת אבל גם אני נשברת לפעמים קשה לי להכיל כל כך הרבה ולהתנהג בשיגרה בנורמטיביות.

הייתי הרבה זמן עם רספרדל ולפני כמה חודשים העבירו אותי לקספליון בזריקה.אני הבנתי שאתה ממליץ כל 28 ימים אבל הרופא שלי מפרדסיה מתעקש כל 35 ימים.מי צודק בבקשה? אני כבר מבולבל. תודה רבה.

פעם בחודש. ראה גם תשובה כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-10438#message-10438 בברכה, ד"ר אהוד ססר

מלפני שלוש שנים התחילה לי נשירה חזקה אשר גרמה לי לבעיה בדימויי העצמי מאחר והוא היה חשוב לי ונתן לי ביטחון ,למרות שהנשירה חלפה לאחר שנה המצב השתפר קצת וזה כבר לא מעסיק אותי כפי שהייתי מתעסק בזה לפני(הייתי חושב על זה כל הזמן) .. התחלתי להרגיש שחסר לי משהו והלימודים שלי נפגעו כאשר כל פעם שאני מנסה ללמוד מחשבה שאני"לא יכול" מערפלת לי את הדברים ובכך אני לא מצליח להתרכז פשוט מאוד בגלל המחשבה הזאת אני לא יודע מה לעשות אני מרגיש שאני לא ממש את עצמי למרות שהייתי מצטיין ועכשיו המחשבה הזאת פשוט מאוד הורגת אותי

וחשוב לי להגיד שבכל דבר אחר אני מתפקד רגיל עם אנשים והכול אבל מה שפוגע בי זו אותה המחשבה שהזכרתי במיוחד בלימודים

שלום. לא ברור לי מה אתה בעצם שואל. לצורך העניין, אתה מתאר התעסקות במחשבות של דימוי עצמי עם פגיעה בריכוז. אי אפשר לתת אבחנה או המלצות טיפליות על סמך דיווח בפורום אינטרנט. אני ממליץ לפנות לבדיקה אצל פסיכיאטר לבירור מעמיק, וזאת במקביל לבירור גופני (הרי נשירת שיער יכולה להיות קשורה למגוון מצבים גופניים שצריך לבדוק כגון חסרים תזונתיים, תת פעילות בלוטת התריס, מחלות עור ועוד). בברכה, ד"ר אהוד ססר

דוקטור ססר שלום מודה מראש על איכות התשובות ועל ניהול הפורום.להלן מספר שאלות: 1.אודה אם תוכל להרחיב בפירוט למה הכוונה כאשר כתבתה באחת מתשובותיך בעמוד 11 "יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם)"אנא פרט ותן דוגמאות ותחדד את ההבדל בין מעורבות יתר השלילית ליצירת "מעטפת הגנה" ותמיכה ועידוד. 2.אודה אם תוכל לפרט מושג שהופיע מספר פעמים בפורומים "סכיזופרנייה קלה"מה ההבדל מסכיזופרנייה. 3.האם אדם שאובחן כחרדתי לאחר שני ארועים שאובחנו כך וטופל בציפראלקס וחזר לתפקוד מלא לאחר 4-5 חודשים , הטריגר עודף אחריות ולחץ בעבודה, עשוי להגיע להתקף שלישי אך הפעם של מחשבות שווא פרנואידיות שחלפו לאחר כחודש בעקבות שימוש בזיפרקסיה וחזרה לתיפקוד מלא לאחר כ 4-5 חודשי האם אכן האדם חרדתי או יש חשש לסכיזופרנייה תודה מראש

שלום. תשובות: 1) במשפחות של מתמודדים יש לעיתים תופעה של "מעורבות יתר", מה שקרוי high expressed emotion. מעורבות היתר יכולה להתבטא בעוינות כלפי התנהגות המטופל, במעורבות רגשית מוגזמת שחונקת ומגבילה את המתמודד, או בביקורתיות יתרה (כמו שאלות של "למה אתה לא עובד? למה אתה לא כמו אח שלך? למה אתה לא יוצא מהבית? וכד'). נעשו מחקרים רבים בנושא שמראים באופן מובהק שכשיש high expressed emotion במשפחה אז יש סבירות גדולה יותר לאשפוזים חוזרים, לחוסר היענות לטיפול ולירידה תפקודית. לכן כפי שכתבתי בשרשורים קודמים מומלץ לפנות לקבוצות התמודדות למשפחות (כגון ממ"ן). ניתן לקרוא עוד כאן (באנגלית): http://en.wikipedia.org/wiki/Expressed_emotion 2) אני לא זוכר שהשתמשתי במונך "סכיזופרניה קלה". אני מניח שהכוונה היא לעצמת התסמינים. כמו בכל הפרעה נפשית - יש מדרג של עוצמות. יכול להיות שאתה מתכוון ל"סכיזופרניה פשוטה". במקרה זה מדובר בסוג של סכיזופרניה שמתבטאת בעיקר בתסמינים שליליים ללא סימנים חיוביים בולטים (ניתן לעשות חיפוש בפורום על ההגדרה של סימנים שליליים וחיוביים). 3) אני לא יכול לאבחן אדם דרך פורום באינטרנט. באופן כללי ע"פ ההגדרה (המתומצתת) של סכיזופרניה לפי אמות המידה האבחנתיות המקובלות (כלומר ה-DSM) צריך לראות הימשכות של תסמינים כלשהם (כלומר קומבינציה כלשהי של תסמינים פסיכוטים "חיוביים" (הזיות, מחשבות שווא וכד') ו/או תסמינים שליליים כלשהם (כגון ירידה במוטיבציה וצמצום אפקט) ו/או ירידה בתפקוד (חברתי, תעסוקתי, משפחתי או אקדמי). במידה ומשהו מאלה נמשכים מעל חצי שנה - אז ניתן לאבחן סכיזופרניה. מבחינה סטטיסטית - לאחר התקף פסיכוטי יחיד שנמשך פחות מחודש שלאחריו יש חזרה מלאה לתפקוד - יש כ-50% סיכוי שמדובר באמת במקרה יחיד ולא הפרעה נפשית כרונית (כגון סכיזופרניה). בכל מקרה מומלץ להישאר במעקב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר אהוד תודה על התשובות אם זאת אודה למספר הבהרות: 1.האם מעורבות יתר , מתבטאת גם בגוננות יתר של המשפחה ומה השפעתה ? 2.אחדד את שאלתי :האם לאחר שני התקפי חרדה בפער של שנה (אבחון פסיכיאטרי)שטופלו בציפראלקס תוך חזרה לתפקוד מלא לאחר 4-5 חודשים ,יתכן לאחר שנה נוספת התקף חרדה שלישי אך הפעם ההתקף כלל מחשבות שווא פרנויות, טיפול בזיפרקסיה וציפרלקס ושוב חזרה לתפקוד מלא לאחר 4-5 חודשים .כל 3 ההתקפים הוסברו בלחץ ועומס בעבודה ,האם אכן התקף חרדה עשוי להניב מחשבות שווא פרנויות.(ציינתה בחת מתשובתיך הקודמות שיתכן בלבול באבחנה בין OTC לסכיזופרנייה) כיום עובד משרה מלאה לומד בערב נוטל זיפרקרסה וציפראלקס וללא התקף יותר משנתיים. 3.האם קיים מינון זפרקסה 2.5 ואם לא הייתה ממליץ ליטול כדור יום כן יום לא או לחלק כדור של 5 לחצי כל יום. 4.מכיון שהזיפרקסה גורמת לעייפות ושינה מרובה האם ניתן להחליפה ב ABILIFY 5.לגבי סכיזופרנייה קלה ראה התיחסות שני כותבים בעמוד 12 עם זאת אודה אם תוכל לתת דוגמאות למדרג של עוצמות בהתקף פרנויה והאם ככל שהעוצמה נמוכה יותר הסיכוי להחלמה מלאה גבוה יותר. 6.האם אכן מגיל 30 הסיכוי להתקף נוסף נמוך יותר ואם היה התקף אחד האם נכון שאם לא חזר אחרי 8 שנים אזי ההחלמה מלאה. 7.האם ידוע לך האם יהיו שינויים באבחנת הסכיזופרנייה ב DSM 5 שיפורסם במאי. תודה מראש ומתנצל על מספר הרב של השאלות הבהרות

שלום רב, האם תחושה של ריח שרוף באף, שמורגשת לאדם בלבד ולא לסובבים אותו, עלולה להעיד על סכיזופרניה?? למעט סימפטום זה אין כל תופעות חריגות. האם יש מה לדאוג לגבי זה? יש לציין שנערך בירור נוירולוגי בתקופה זו אך הוא טרם הושלם. תודה

שלום. תחושה של "ריח שרוף" מחייבת בירור. בד"כ מדובר בתסמין נוירולוגי המחייב בירור מקיף. נדיר מאד שתופעה כזו, בהיעדר תופעות חריגות נלוות, מעידה על בעיה נפשית כלשהי, לרבות סכיזופרניה. בברכה, ד"ר אהוד ססר