מבנה פרפקציוניסטי ואישיות ציקלית.

שאלתי פשוטה, האם טיפול המנעותי פסיבי מבחירה לגירויים עד כדי איפוסם לרמת קיום בסיסית, לתקופה מסוימת היא דרך יציאה או הורדת עוצמת הפרפקציוניזם ובכך המנעות מגלים חזקים אצל אידיות ציקלית בעיקר הצד היותר מאני, יש לומר שבפועל בעיקר בעבודה זה השלב הכי מוצלח ורווחי, כי זה מאפשר סופר מיקוד דחף ועשיה. אבל לטווח ארוך זה מוביל לקרוסלה רגשית. השילוב בין אישיות ציקלית עם פרפקציוניזם זה שילוב מושלם לעסקים שילוב בעיתי לנפש לא? מלכודת העשיה כמעט לא נתונה בספק. ממחקרים שקראתי כימית במח זה מעגלים ללא מוצא. על כן שאלתי בעניין לקיחת פסק זמן, האם זה מהלך שגם כימית -נפשית בעל אפקט ארוך טווח? או שעלול ליצור בעיה אחרת של המנעות?