אמא שלי סובלת מבעיות בעשיית צרכים בעקבות חרדות

שלום לילדה המודאגת, הלב נחמץ לקרוא את הסיפור הקשה הזה ואני רק יכול לתאר לעצמי עד כמה קשים הרגשות שלך. עם זאת, ניכר שפעלתם בתבונה לכל אורך הדרך ובמבט מפוכח, דרך העיניים המקצועיות שלי לפחות, יש לסיפור סוף טוב. לא רק שלאמך יש בת ובן מסורים שדואגים לה, אלא היא מצאה גם אהבה ללא תנאים, שכולנו זקוקים לה, אצל כלב, שהיא מסוגלת לאסוף את עצמה ולדאוג לו. פרט להרגל המביך, שנעשה בחדרי חדרים ובאין רואה, את גם כותבת שהיא יוצאת לעיר ללא חשש והתנהגותה נורמטיבית מבחינות אחרות. במצב הזה, אני אישית הייתי ממליץ לשמור על מה שיש (וזה ממש לא מעט לאור הנסיבות) ולא להילחם בהרגל הזה. עקרונית, אפשר לגייס לעניין מטפל התנהגותי שינסה לעזור לאמך מההרגל הזה, אך הוא יצטרך להגיע לביתה (דבר שבארץ מטפלים התנהגותיים פחות נוטים לעשות וסביר להניח שמי שיסכים לעשות זאת יהיה מטפל מתחיל וחסר ניסיון), אמך שמתקשה לתת אמון באנשים תצטרך לתת אמון באדם זר סביב העניין המביך ביותר בחייה ואת התוצאות קשה לצפות. עם זאת, בפנייתך תיארת את הקושי הגדול והמובן מאוד שלך ופחות עד כמה הדבר מפריע לאמך עצמה. אם הקושי שלה סביב העניין, בינה לבין עצמה, גדול והיא מעוניינת בטיפול כזה, ייתכן שכדאי לבדוק אפשרות גמילה התנהגותית מההרגל הזה. להלן קישור לאתר האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי: http://itacbt.co.il ובו אלפון מטפלים לפי אזורי מגורים. דווקא בקשרים קרובים קשה לנו מאוד להבחין בין הצרכים שלנו והצרכים של יקירנו ולכן חשוב מאוד לברר עד כמה הדבר מפריע לאמך ועד כמה היא מעוניינת בטיפול כזה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il