OCD ורמות אמוניה גבוהות
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום, בספרו "מוח מנצח", דר' מארק היימן טוען שהצליח להסיג ביטויי OCD, כתופעת לוואי, אצל חולה שלו שטופלה על ידו באנטיביוטיקה רפיקסימין (בה נעשה שימוש תדיר באנצפלופטיה כבדית על מנת להביא לצמצום אוכלוסיית חיידקים מפרישי אמוניה במעיים) לאחר שתרבית שערך בצואתה הדגימה אוכלוסיות לא רצויות במעיה בהיקף גדול בהרבה מהנורמה. כמו כן, רמות האמוניה בדמה לאחר מתן האנטיביוטיקה פחתו דרמטית. הוא מציין כי לאחר זמן מה תסמיני החרדה חזרו - ושוב, טיפול באנטיביוטיקה הזאת הביא לנסיגה מלאה של התסמינים (מצ"ב קישור למטה) ומבסס את הקשר. כמי שסובל מאד מטורדנות כפייתית מרבית חייו אני רוצה לשאול האם הפסיכיאטריה הקונבנציונלית מכירה בקשר הנ"ל כקשר אפשרי, סטנדרטי, בין תופעות פסיכיאטריות לאוכלוסיות פתגונים ופרזיטים במעיים (נטען כי הללו הגיעו לגודלן הרב ע"י עיכול גרוע של לקטוז וגלוטן)? כמו כן, האם ניתן, כעניין נסיוני, לתת רפיקסימין למטופל כדי לשכך מעט את הטורדנות הכפייתית ממנה הוא סובל (או כל תופעה פסיכיאטרית אחרת לצורך העניין)? מה דעתך על הכיוון הרפואי עליו מצביע ד"ר היימן? הקטע המדובר מספר של ד"ר היימן - http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=451 תודה והמשך שבוע טוב, רועי
שלום רועי, אינני רופא אך מעולם לא שמעתי על ממצא כזה מהפסיכיאטרים עמם אני משתף פעולה בטיפול ב-OCD. המלצה כזו אף אינה כלולה בקווים המנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני: http://www.giditherapy.co.il/wp-content/uploads/2017/03/ocd.pdf. תוכל להפנות את השאלה לפורום פסיכיאטריה באתר זה או באתרים אחרים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
בהמשך לתהייתי בעקבות דיווח המקרה הנ"ל של דר' היימן, קראתי עוד אודות רפיקסימין ונחשפתי לכך שהינה משמשת גם לטיפול בזיהום מעיים חיידקי שנגרם ע"י קלוסטרידיום דפיצילה. תוך הבנה כי תחרות בקרב אוכלוסיות החיידקים החיות במעיים עשויה לצמצם/להכחיד אוכלוסיות לא רצויות, חיפשתי ולמדתי כי אפיק יעיל נוסף לטיפול בק. דפיצילה הינם שמרים מסוג Saccharomyces boulardii. מכך הקשתי כי ייתכן ונעשה ניסוי בשמרים אלה לטיפול באנצפלופתיה כבדית (כאמור, לצמצום אוכלוסיית חיידקים המפרישים אמוניה) - ואכן, הגעתי לניסוי שכזה (מצ"ב בסוף התגובה). האם קיים מישהו בממסד הפסיכיאטרי-מחקרי בישראל שאתה מכיר שיהיה נכון, אולי, לעשות ניסוי בקרב לוקים ב-OCD במסגרתו יטופלו באותם שמרים (המשמשים באופן רגיל מטיילים רבים בעולם שנדבקים בק. דפיצילה)? אני מתנצל על ניצול הבמה הזאת לשאלה שאינה קשורה באופן ישיר לחלוטין לנושא. תודה, רועי
שלום רועי, פרופ' יוסף זהר מהמרכז הרפואי שיבא הוא ממובילי המחקר על ההיבטים הביולוגיים של OCD, אך כמו כל חוקר בכל תחום, הוא בוחר את נושאי מחקריו על סמך מה שטעון מחקר לפי בקיאותו הרבה בתחומו. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
תודה רבה!
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
