וורקהוליק ביטוי גופני

שלום עמיקם, נראה לי שאתה מבלבל בין כמה מושגים. "אובססיה" היא מחשבה טורדנית שאינה נותנת מנוח והיא מהווה חלק מהפרעת חרדה כפייתית (OCD) - למשל, חשש בלתי מבוסס של גבר סטרייט שמא הוא הומו למרות שהוא נמשך רק לנשים או חשש מתמיד שמא בת הזוג שלי אינה מתאימה לי למרות שיש משיכה מינית ואנחנו מסתדרים בכל המובנים וישנן דוגמאות מוזרות הרבה יותר. אתה מתכוון לשימוש ב"אובססיביות" כתופעה המתארת משיכה לדבר מסוים בלי יכולת להרפות ממנו, משהו שדומה יותר ל"התמכרות" ובמקרה שלך התמכרות להופעה בפני קהל שכרוכה במקרה שלך (לאו דווקא בכל המקרים) בעלייה בדריכות שיש לה גם ביטויים גופניים. אם הפעילות הזו גרמה לך סטרס (לחץ) מתמשך, אפשר עקרונית גם לטפל בסטרס עצמו, כלומר, לשנות את הגישה מגישה פרפקציוניסטית של "או הכול או לא כלום", "או חיים או מוות" ואז גם תחושת הלחץ אמורה לרדת. אתה בחרת בפתרון אחר, שגם הוא לגיטימי, והוא להפסיק להופיע, לא ברור לטובת מה. כלומר, אמרת לעצמך "אם לא הכול אז לא כלום" (גם אם זה כולל השתכרות נמוכה). אתה לא כותב במה אתה עוסק כעת ובמה כרוך המצב הרגע החדש שהגעת אליו. רק אתה יודע אם יש לך גם סיפוק ממה שאתה עושה עכשיו. אם אין לך סיפוק, סביר להניח שבאיזה שהוא שלב יגיע תסכול שגם הוא יגבה מחיר. מתיאוריך עולה שאתה אדם שמחפש ריגושים (אין לכך קשר להפרעה כפייתית) והעזרה המקצועית המתבקשת במקרה כזה היא של ויסות רגשי, כלומר, מציאת "שביל זהב" בין ריגושים שאכן עלולים לגבות מחיר ובין מצב של "שביתה" מוחלטת שעלול לגרום לאובדן החיוניות ובמקרים קיצוניים יותר לדיכאון. אתה לא כותב באיזה תחום היו ההופעות וההרצאות. אם התחום מעניין אותך, ייתכן שניתן לספק את הצורך ע"י עיסוק בו בצורה אחרת, מתונה יותר, כגון כתיבה, הורדת תדירות ההופעות, חוגי בית בנושא וכד'. דווקא אנשים כפייתיים אינם זקוקים ל"פיקים" אלא שואפים לאורח חיים יציב וצפוי. המלצתי היא לפנות לאיש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש לפחות לשיחת ייעוץ אחת לצורך הערכה כוללת שאינה מתאפשרת דרך פורום באינטרנט בגלל מגבלות המדיה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il