טכניקה מוכרת למי שיש לו

שלום פבל, פרפקציוניזם אכן עלול להוות מכשול בדרך להשגת מטרות ובשל כך אף נכלל אף בקריטריונים של הפרעת אישיות (לא חרדה) טורדנית-כפייתית: http://www.giditherapy.co.il/?p=1088 הטכניקה שאתה מתאר דומה מאוד לטיפול בדחיינות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המבוססת על יומן משימות, שנועד לחלק משימה אחת גדולה שנתפסת כבלתי-אפשרית בעיקר ע"י פרפקפציוניסטים. מניסיוני, הבעיה אינה בטכניקה כזו או אחרת, אלא ביישומה. למשל, יש שיטות שונות לירידה במשקל, ודיאטות אין-ספור, כולן היו גורמות לירידה במשקל, אך העמידה בהן לאורך זמן בלתי-אפשרית עבור רוב האנשים. יש היגיון רב בהתמודדות עם כפייתיות ע"י מנגנונים כפייתיים, אך טכניקה אחת שעומדת בפני עצמה, בלי להיות חלק מחבילה טיפולית רחבה יותר, בדרך-כלל לא תשיג תוצאות לטווח רחוק, הן בשל קשיים להתמיד בה והן משום שהמנגנונים הכפייתיים יכולים לתקוף מכיוון אחר (למשל, אדם פרפקציוניסטי עלול להיכנס ל"לופ" של שאיפה לשלמות והצטיינות בטכניקה עצמה עד כדי כך שהיא תהפוך למטרה במקום לאמצעי). הטכניקה יכולה להיות מצוינת אם בו-זמנית קיימת התייחסות להיבטים רגשיים וקוגניטיביים, כמו גישה כללית של "או הכול או לא כלום" (שיכולה גם להכשיל את הטכניקה) במקום לנסות להפוך את עצמך ממכונה מקולקלת למכונה משוכללת. חלק מזה אתה כבר עושה בעצם השאלה לגבי הטווח הארוך. הרי היית יכול לנסות את הטכניקה ולראות את השפעתה עליך במקום לפעול עפ"י עיוות קוגניטיבי אחר שמעורר חרדה והוא הניסיון לנבא את העתיד במקום לשאת את מרכיב אי-הוודאות שטמון בעתיד ובחיים. נראה לי שאתה מחפש "תעודות ביטוח" במקום שיש לחיות עם ספקות ואי-ודאות. ברור שהטכניקה לא יכולה להזיק, אלא במקרה הגרוע לא להועיל, וכדי להגביר את סיכוייה להועיל מוטב להתייחס למכלול ההיבטים שלך כאדם במקום לנסות "לשכלל את המכונה". בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il