שנים של חרדות,,,,,,,,,

שלום שלומי, קיימת חפיפה של 30% בין חרדה ודיכאון: https://www.giditherapy.co.il/?p=1316, במיוחד בין הפרעת חרדה מוכללת, שבה כפי שאתה מתאר, החרדה פולשת לתחומי חיים רבים, או נושא החרדה מתחלף בהתאם למצבי חיים שונים. בהפרעת חרדה ללא דיכאון, יש הוכחות לכך שההעברה הבין-דורית מהורים לילדים היא תוצאה של למידה מההורים ולא של תורשה גנטית, בעוד כשמדובר בדיכאון בלבד, הנטייה היא גנטית. כך או כך, הטיפול התרופתי הוא אותו טיפול בשתי ההפרעות ובשתיהן יחדיו. ברפואה בכלל, ובפסיכיאטריה ופסיכולוגיה בפרט, אני מדברים יותר ויותר על התמודדות עם המחלה או ההפרעה מאשר על ריפוי במובן של היעלמות מוחלטת של הסימפטומים. בעיקר בחרדה השאיפה לחסל את ההפרעה רק מגבירה אותה. יש להבדיל בין החרדה עצמה ובין ההתייחסות שלך אליה. ראשית, לאנשים בחרדה יש צורך עצום בשליטה, גם על דברים שאין לנו עליהם שליטה, או לפחות לא שליטה מוחלטת. למשל, החיים והעתיד (וחרדות הרי מכוונות תמיד אל העתיד) טומנים בחובם אי-ודאות שעלינו לשאת ואילו האדם החרדתי מנסה להשיג שליטה על מה שלא ניתן לשליטה. בטיפול פסיכולוגי יש, אם כן, להבחין בין מה שניתן ולא ניתן לשליטה. עיקרון נוסף בטיפול הוא להימנע מהימנעות מהמצב שמעורר את החרדה. ההימנעות היא בת הברית הטובה ביותר של החרדה ואם אתה לא עושה דברים שמעוררים בך חרדה, החרדה רק תתחזק. יש טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות שונות לחשיפה הדרגתית לגירוי שמעורר את החרדה ו/או להתכונן באופן מעשי לתסריט הגרוע ביותר שאתה מפחד ממנו. כך גם תהייה מוכן יותר באופן מעשי וגם תהליך ההתכוננות יקנה לך שליטה במצב. אינני מכיר את המושג 'התניה רגשית אוטומטית', אך בוודאי שסוגי התניה שונים מעורבים הן ביצירת החרדה והן בטיפול בה. לא ברור לי האם הסתפקת רק בטיפול תרופתי או פנית גם לטיפול פסיכולוגי. אם לא, הייתי ממליץ לך לעשות זאת. הציפייה שלך לחיסול מוחלט של החרדה אינה מציאותית ומונחית על ידי הנחת יסוד שגויה הנובעת מתפיסה פרפקציוניסטית ("או הכול או לא כלום") שבהחלט ניתן לטפל בה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. לסיכום, אפשר בהחלט לחיות יותר טוב ממה שעולה מתיאוריך עם חרדה, אך לא ניתן לחסלה כליל ויש שלל טכניקות וגישות לעשות זאת. המפתח הוא, אם כן, הנמכת ציפיות, לא להימנע ממצבים שמפחידים אותך וחשיפה הדרגתית אליהם אך גם לפתח פרספקטיבה מהנורמות ההישגיות והתחרותיות של העולם המערבי. מילה אחרונה: קח בחשבון שיש להתייחס בעירבון מוגבל מאוד, למה שאתה קורא באינטרנט, במיוחד בעברית, במיוחד בפורומים של גולשים (מן הסתם אלה שהטיפול בהם הצליח לא כותבים בפורומים) וברוב אתרי האינטרנט של פסיכולוגים ופסיכיאטרים קיים מרכיב שיווקי-מסחרי חזק המלווה לצערנו הבטחות מוגזמות בקשר לתוצאות הטיפול, דבר הגורם פיתוח ציפיות לא מציאותיות וכתוצאה מכך אכזבה, תסכול ו...חרדה נוספת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il