זוגיות בצל הקונטרול פריק
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום, אישתי היא קונטרול פריק עם OCD קשה (במרחב הביתי) אך יחד עם זאת מתפקדת בעבודה בצורה מושלמת והיא אדם מקצועי ומוערך מאוד. המריבות סביב נושאים רבים הן עוצמתיות ביותר. ה OCD לא נפתר למרות טיפול תרופתי של כל קומבינציה אפשרית וטיפול התנהגותי מייצר חרדה אינסופית ונזנח לפני שהתחיל. אני יותר רגוע פחות מתלהם ופחות מתלהב. אנחנו על סף פרוק הנישואין (30 שנה). מהי הדרך הטובה ביותר להתקדם או שחבל על הזמן (כמו שאני חושב).
שלום לך, כנראה לא ממש חבל על הזמן אם בכל זאת פנית לפורום. אם מדובר על הסיכוי לכך שאשתך תשתנה, אז באמת חבל על הזמן. אם אתה מספיק אוהב אותה, אז יש מקום לשקול דווקא פנייה שלך לייעוץ פסיכולוגי כדי להתאים את ציפיותיך ממנה, כך שתוכל לקבל אותה כמו שהיא, שכן נשמע שאתה מאוד מעריך אותה כשאתה כותב על הצלחתה בתחום המקצועי (ואכן, אובססיביות יכולה לעזור מאוד בעבודה). קח בחשבון שאם תיפרדו זה לא יהיה סוף העולם, אך בשלב ההכרות עם בת הזוג הבאה (בהנחה שאתה רוצה פרק ב'), לא תוכל אף פעם לדעת מה מצפה לך לאחר הנישואין או המגורים יחדיו. ה-OCD של אשתך זו צרה שאתה כבר מכיר וניתן, אולי, בטיפול שלך לעזור לך לקבל אותה, אם מבחינות אחרות הקשר עם אשתך טוב. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditthrapy.co.il
תודה על התשובה, פתחת לי זוית ראיה חדשה ורק להבין את המלצתך, 1.האם אני נדרש ליעוץ פרטני כדי ללמוד להכיל אותה עוד יותר (אני על הקצה), או לחילופין להיות יותר חזק מולה בנושא השליטה שלה בי ובמשפחה? (ורק לחדד את הרקע: אני די משתף פעולה עם הOCD שכן הוא משפיע על כלל בני המשפחה הנאלצים להתנהג כאילו גם הם בעלי OCD, למשל רחיצת ידיים, ומקלחות והמנעויות שונות חלות על כולם ללא יוצא מן הכלל, וכל זאת בכדי להקטין את רמת החרדה שלה ותוצאותיה הקשות) 2. האם טיפול פרטני שלה בשליטה- ולא ב OCD, לא מומלץ.? 3. האם טיפול זוגי מתאים /לא מתאים? תודה
שלום לך, אכן הוספת מידע חיוני. קל להמליץ, אם כי קשה לבצע, אך שיתוף הפעולה שלכם אם הדרישות הכפייתיות של אשתך גם מחזק אותן אצלה, שכן היא מקבלת "פרס" בצורת ציות לכפייתיות שלה ולומדת שהיא יכולה לשלוט באמצעותו בסביבה, דבר שכנראה אינה יכולה להרשות לעצמה בסביבות אחרות (למשל עבודה), כך שקיימת בה מידה מסוימת של שליטה עצמית שהיא מרשה לעצמה לאבד בבית. הואיל ומדובר בילדים, שלא הזכרת בפנייתך הקודמת, המלצתי לפנות לטיפול משפחתי (לא רק זוגי) והמטפל יחליט מי מבני המשפחה ישתתף בכל אחד מהמפגשים. מטפל משפחתי בעל ניסיון בתחום אמור לעזור לכם למפות את החרדות ולהגיע להסכמים במה יש לבוא לקראתה ובמה לא. טיפול פסיכולוגי פרטני באשתך בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) בהחלט רצוי. הטיפול עצמו עלול לעורר חרדה, אך העובדה שהיא לא החלה בו מגבירה אותה עוד יותר. חרדה תמיד מכוונת אל העתיד, כך שייתכן מאוד שאם תתחיל בטיפול תיווכח לדעת שהשד אינו נורא כל כך. נכון שסיכויי ההצלחה של טיפול כזה גבוהים יותר במקביל לטיפול תרופתי, אך רק טיפול תרופתי יכול לכל היותר להפחית את החרדה אך לא את ה-OCD עצמו. מטפל CBT המתמחה בטיפול ב-OCD אמור להעריך את היתכנות הטיפול עם ובלי טיפול תרופתי, אם כי השילוב בין השניים נחשב שילוב מנצח. אמנם מדובר ב-3 טיפולים אך מדובר בהפרעת חרדה העוברת בתוך משפחה מדור לדור, כך שהטיפולים מומלצים גם כטיפולי מניעה לילדיכם. ההעברה הבין-דורית של הפרעות חרדה הוכחה במחקרים כתופעה העוברת דרך השפעות סביבתיות (כלומר, הילדים לומדים להיות חרדים בבגרותם) ולא בצורה גנטית: https://www.giditherapy.co.il/?p=1543 בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
