פחד מלהיות כנה, משבר אמון.
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
אני נמצאת בזוגיות כבר שנתיים עם בחור שאני אוהבת. מתחילת מערכת היחסים שלנו שיקרתי לו עליי, על הגיל שלי ועל עוד המון דברים (שקר הוביל לשקר הוביל לשקר).. לפני שנה הוא גילה את האמת ומאז יש לנו משבר אמון שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליו, כי כל פעם אני בוחרת לשקר לו. הוא מרגיש שהוא לא מכיר אותי ובכנות אני מבינה אותו. אני משקרת באוטומט סתם על שטויות סתם כדי להרגיש שהחיים שלי מלהיבים יותר ממה שהם באמת. אני לא יודעת מה דפוק בי שכל פעם אני בוחרת מחדש לשקר לו למרות שאני יודעת שזה יפגע בנו בסופו של דבר. חלקים בי גם מפחדים להפסיק לשקר כי אז אני פשוט אוריד את כל המגננות שלי. אני לא משקרת מכוונה רעה כבר בקושי ויש לי מה להסתיר אני הגעתי לרמה שאני משקרת סתם לצורך העניין על מה אכלתי לארוחת הבוקר. מקווה שתוכל.י לעזור, תודה בכל מקרה
שלום ג'ינג'ית, אתחיל מהסוף בו את כותבת שאין לך כוונה רעה. אנחנו לא בבית משפט ואני לא כאן כדי לשפוט אותך ואת מוסריותך אלא כדי לעזור. מצד שני, ברור שתגובתי אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי שעליו אני ממליץ לך בחום. בהנחה שברוב השקרים את מעלה את ערך עצמך בעיני חברך, המקור הוא כמובן בדימוי עצמי נמוך. ייתכן שהתרגלת לספר שקרים המעלים לכאורה את ערכך בעיני חברך וההרגל התפשט לרמה של שקרים שאינם עונים על צורך זה (כמו בדוגמא של ארוחת הבוקר). בכל מקרה, קיים צורך בטיפול פסיכולוגי שלהערכתי יהיה ארוך טווח ובגישה דינמית (גישה המבוססת על הפסיכואנליזה). בינתיים, בצד הטיפול, מה שיכול להעלות מאוד את הדימוי העצמי שלך הוא למידה מכל סוג שהוא, לא חייב להיות אקדמי, אבל אין לראות בכך תחליף לטיפול. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il