מחשבה חוזרת כפיתית לארוע
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
יש לי בעיה, אני מוצא את עצמי דווקא בשעת פנאי, עוסק במחשבה על נסיבות מהעבר, סוג של נסיבות בתחום התעסוקה, שלכאורה לא הסתיימו ממש, נשארו קצוות. כל פעם זה מתעורר כתוצאה ממידע שראיתי שמגיע אלי, ואני נכנס לרצף של מחשבות על ההשלכות ומה עלול לקרות בהקשר שלי, למרות שבפועל אין אפילו התחלה של כך. ההגיון אומר לא קרה כלום בפועל, אבלזה לא עוזר, אני נכנס לרצף לופ ניתוח תסריטים, בקצור, לא קרה כלום במציאות, המח רץ על זה, הגרוע ביותר הוא שכל מידע גירוי מעורר שוב את אותו רצף והכל חוזר, יש לי את מה שכבר ניתחתי בפעם הקודמת, שניסיתי לשחרר על ידי כתיבה על דף, שזה עוזר מאוד, רק עד לפעם הבאה, אני יוצא מזה די מהר יום עד כמה ימים, אבל זה זה ממש מטריד. מרגיש מתוסכל, כי אני מאוד מבין שזה חסר תועלת, ושמקדישים זמן לניתוח הדבר פעם פעמיים וכל עוד לא קרה דבר חדש, אז זהו לא להכנס לזה שוב. זה לא עוזר.
שלום עמית, אני בדיוק בעיצומה של כתיבת ספרי השני "בזכות הפסימיות: התסריט הגרוע ביותר מפתח להצלחה". הרעיון הוא שאי-אפשר להפוך אדם פסימי לאופטימי ולהפך והואיל ומדובר באובססיה שתוקפת אותך, הרי ככל שתילחם בה יותר היא תתקוף יותר. כן היה מועיל להקצות גם להיענות למשימות וגם למחשבות הטורדניות זמן קבוע ביום ואז המחשבות אמורות לתקוף פחות, שכן אתה רק דוחה את העיסוק בהן. באופן מעשי, אינני יודע באיזו צורה טכנית מגיעות אליך ההודעות מהעבודה, אבל כל אמצעי ניתן לחסום או בניסוח חיובי לפתוח לשעה קבועה ביום ולעסוק בו רק בזמן הזה (שעה לכל היותר). מעבר לכך לא ניתן לעזור בלי להכיר אותך אישית וזה צריך להיעשות במסגרת ייעוץ אישי פנים אל פנים שבו תתאפשר קבלת התמונה הכללית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il