הרגשה ללא מחשבה

שלום רונאל, תלוי את מי את שואלת. לפי הגישה הפסיכודינאמית (המבוססת על עקרונות הפסיכואנליזה), הרגש (המודע או הלא-מודע) הוא זה המעורר את החשיבה המודעת; לפי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), החשיבה קודמת לרגש ויש לתקן עיוותים קוגניטיביים כדי לשנות רגשות והתנהגות ולפי הגישה הפסיכיאטרית הביולוגית וחוקרי המוח, המקור הוא בספיגה חוזרת של מוליכים עצביים מסוימים (סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין) ולכן טיפול תרופתי המונע ספיגה חוזרת זו הוא הפתרון. החרדה/דריכות והצורך בעמידה על המשמר הוכחו במחקר גדול מאוד ומבוקר היטב כנגרמת ע"י תהליכים סביבתיים (כלומר, למידה מההורים) ועוברים בתוך המשפחה מדור לדור באמצעות תהליכים אלה ולא כתוצאה ממוטציה גנטית: https://www.giditherapy.co.il/?p=1543. לחרדה זו יש חיווי במוח ע"י ספיגה חוזרת של המוליכים העצביים, אך הם אינם מהווים סיבה לחרדה. הטיפול המומלץ הוא שילוב של טיפול תרופתי למניעת הספיגה החוזרת (למשל ע"י ציפרלקס) וטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית, או פסיכותרפיה חיובית ו/או גישה פסיכודינמית (תלוי במקרה). לא תמיד הטיפול התרופתי הוא תנאי הכרחי, אך בהחלט יש מצבים שבהם רמת החרדה כה גבוהה שהאדם נוקשה ולא פתוח לקלוט את הטיפול הפסיכולוגי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il