התמודדות עם אבל בת זוג

שלום דן, ראשית, התגובה של האלמן היא תגובת אבל טבעית ונורמלית גם אחרי שנה. הדבר נכון במיוחד לגבי אלמנים לעומת אלמנות שדואגות לעצמן במשך השנים לרשת תמיכה חברתית. שנית, עם כל חוסר הנוחות שלי בהבעת דעה על הגישה הטיפולית שאתה מתאר, היא נראית לי לא מתאימה בעיקר לגיל המבוגר. זו גישה פסיכודינמית שהיא הגישה הדומיננטית שעדיין נלמדת במגמה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטאות בישראל מסיבות היסטוריות והיא מעודדת חיטוט עצמי (rumination) שהוכח במחקרים רבים כמנציח ומחמיר דיכאון: https://www.giditherapy.co.il/rumination/. הייתי ממליץ על שילוב של הפעלה התנהגותית: https://www.giditherapy.co.il/behavioral-activation/ ופסיכולוגיה חיובית העושה שימוש בחוזקותיו של המטופל, כולל ניסיון לראות את חצי הכוס המלאה: https://www.giditherapy.co.il/positive-psychology/ ואולם, טיפול פסיכולוגי אינו מספיק ועם כל הקושי שבדבר בתקופת הקורונה והחמרת הסגר, מגעים חברתיים (אפילו דרך האינטרנט, בלית ברירה), קשר עם אנשים ובני משפחה ופעילות גופנית אירובית (בעיקר הליכה בטווח הקילומטר המותר) עם או בלי מלווה או מדריך כושר לגיל המבוגר מומלצים מאוד. ניתן גם להיעזר בטיפול תרופתי מותאם לגיל ע"י פסיכוגריאטר. עם כל אלה, חשוב להקשיב לאדם (מצרך נדיר בימינו) ואם יש תחום המעניין אותו, לעודד אותו לפתחו כתחביב. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.giditherapy.co.il