מקצועיות

שלום, נדמה לי שהשאלה שלי "יושבת", לפחות חלקית, על דחף שלי למושלמות בכל תחום אפשרי... אני נמצאת בטיפול מעל עשור. הוא ניתן לי במסגרת ציבורית, ואינני משלמת על הפגישות. אני חייבת לציין, שלא המרכז שבו אני מטופלת ולא המטפלת עצמה חייבים לקבל אותי תקופה ארוכה כל כך, כך שאני בהחלט מרגישה אסירת תודה כלפיה. הקשר בינינו ידע מורדות תלולים וגם עליות לעיתים. כיום הטיפול נושא בעיקר אופי תמיכתי. אני מעריכה אותה מאד על אורך הרוח שהיא גילתה כלפי במשך כל השנים, על האכפתיות שלה, ועל הרצון הכן שלה לעזור לי. אני חרדה (מאד!) מהיום שבו נאלץ להפרד (היא לא רחוקה מגיל פרישה...) ואינני מסוגלת לדמיין את חיי ללא המפגשים השבועיים איתה. העניין הוא, שמעולם לא ראיתי בה דמות טיפולית סופר-מקצועית. ברור לי, שאילו הטיפול היה כרוך בתשלום, הייתי מפסיקה אותו מזמן, אבל, כפי שציינתי, נעים לי להגיע אליה, ואינני מוצאת סיבה להפסיק קשר מיטיב כמו זה. אלא שלאחרונה, ספקותי באשר לחוסר מקצועיותה קבלו משנה תוקף כשהתברר לי, שהיא אינה לוקחת הדרכה כלשהיא כבר כמה שנים טובות. היא אמנם מדריכה בעצמה, אבל היא הודתה שהיא גם לא נוהגת להתייעץ עם קולגות. קשה לי לומר שיש כאן משבר אמון – בסה''כ ההערכה שלי אליה לא מושתת על מקצועיותה, אלא על האכפתיות, החמלה, הסבלנות והזהירות שהיא מגלה. ובכל זאת, אני מרגישה שה"תגלית" הנ''ל מחבלת בהערכה שכן הצלחתי לחוש אליה. אשמח מאד לשמוע מה יש לך לומר על כל זה...

שלום מטופלת, מאוד נדיר שאשת מקצוע ותיקה המתקרבת לגיל פרישה תיקח הדרכה. אפילו מתמחים צעירים מקבלים הדרכה רק על חלק קטן מהמטופלים שלהם בשירות הציבורי. מאוחר יותר בהתפתחות המקצועית ההדרכה נושאת יותר אופי של התייעצות עמיתים ובהמשך אולי הדרכות או השתלמויות/סדנאות סביב נושאים ספציפיים, שיטת טיפול חדשה וכד'. את כותבת שאת חרדה מאוד מפני הפרידה, וזה כמובן מובן מאוד וטבעי, אף מצביע על המשמעות הרבה שיש לקשר זה. עולה על דעתי שהתעוררות הספקות בקשר למקצועיותה של המטפלת דווקא כעת עשויה להצביע על ניסיון לא מודע לומר לעצמך שבעצם בעת הפרידה לא תפסידי כל כך הרבה, שכן מדובר באיש מקצוע לא מוכשר במיוחד. זו כמובן אופציה הרבה פחות מכאיבה מאשר לעמוד מול כאב הפרידה מאדם שקיבל אותך במובנים רבים ללא תנאי. טוב תעשי אם תדברי בשיחות שלכן הן על חרדתך מהפרידה והן על הספקות שהתעוררו בך. בטוחני באיזה שהוא מקום הדבר יוביל לדיון ביחסים שלך עם עצמך ולספקותייך לגבי עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

אני מתחברת לפרוש שהצעת. זו תובנה מעניינת... אבל הספקות לגבי המקצועיות לא התעוררו עכשיו. הם היו תמיד קיימים ברקע. מעבר לזה, ככל שכנותי מגעת, הייתי בהחלט מעדיפה להפרד ממנה בידיעה שהייתי כל השנים "בידים טובות", ולא בזבזתי זמן בטיפול בלתי מקצועי. המלצת לי להעלות את זה בטיפול, אל אני מרגישה שזו ממש יריקה ישירה בפרצוף. לא היית חושב כך, אילו מטופל ותיק, שהשקעת בו הרבה כ''כ, היה טוען כלפיך בסיום הטיפול שאינך מקצועי בעיניו?