למה לשאוף

אני פעם חשבתי שיהיה טוב להיות פרפקציוניסט ולשאוף להכי טוב, וזה נהיה טבוע בי. אני יודע שלהיות פרפקציוניסט זה לא טוב, לכן רציתי לשאול שאם לא לשאוף להכי טוב אז למה לשאוף?

שלום רון, יש אמנם חוקרים וקלינאים הסבורים שכל פרפקציוניזם הוא לא טוב, אך בכל זאת מקובל להבחין בין פרפקציוניזם אדפטיבי ופרפקציוניזם לא אדפטיבי, במילים אחרות, פרפקציוניזם חיובי שעוזר להסתגלות ופרפקציוניזם מוגזם שמקשה על ההסתגלות. יש בהחלט מקום לשאוף ל"הכי טוב", כדבריך, אך השאלה היא עד כמה ומה ההשלכות של השאיפה למושלמות על הביצועים, על ההרגשה שלך ומעל לכל, האם היא מקדמת או תוקעת אותך. ניקח לדוגמא עבודה סמינריונית באוניברסיטה וסטודנט השואף למושלמות. כמובן שהמטרה ראויה. ואולם, אם בגלל השאיפה למושלמות הסטודנט דוחה ודוחה את כתיבת העבודה משום שהשאיפות הגבוהות משתקות אותו, או אם הוא כותב עוד ועוד גרסאות של העבודה, מתקן אותה ללא הרף, מבקש עוד ועוד דחיות, אינו מצליח לקבל את התואר בגלל שלא הגיש עדיין את העבודה ה"מושלמת", מדובר לכל הדעות בפרפקציוניזם לא אדפטיבי. כל עוד השאיפה למושלמות משפרת את הביצועים ואינה פוגעת בבריאות הנפשית אין כל סיבה להתפשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

רון היקר, מהדברים שלך עולה שבעיניך פרפקציוניזם הוא שאיפה לטוב. ובכן... לא בדיוק. פרפקציוניזם הוא שאיפה לשלמות. הפרפקציוניסט מסתכל על העולם ומחפש מה לא מושלם, כביכול כדי לשנות אותו ולהפכו למושלם. יש שתי בעיות עיקריות עם הגישה הזאת: 1. כמו שציין ד"ר רובינשטיין, המסע אל השלמות הוא אינסופי (כי אין באמת דבר כזה "מושלם". המושלם שלי הוא לא המושלם שלך), ולכן המסע אל השלמות יכול למנוע סיום של פעולה או אפילו לגרום לנו לא להתחיל בביצוע בכלל. 2. כשאדם רואה רק מה חסר ומה צריך לשפר- הוא מחמיץ את מה שכן טוב ומה שכן עובד. הוא רואה את ה 2% החסרים בכל דבר במקום להינות מ 98% שנמצאים שם ורק מחכים שיתן להם קצת תשומת לב :-) אדם שעסוק במה חסר, הוא אדם פחות מאושר. *** לימדו אותנו שכדי להשתפר צריך לראות מה לא טוב ולנסות לשפר אותו, אלא שלמעשה ההיפך הוא הנכון! כדי להשתפר ולהיות בהתפתחות מתמדת, עלינו לאמן את עצמינו לראות את הטוב, לעודד את עצמינו על מה שכבר השגנו. זה נותן לנו את הכוח להמשיך ולשפר, וכך הטוב מתעצם. מה שהתודעה שלנו נמצאת בתשומת לב אליו- גדל. זה חוק טבע. וזו בחירה חופשית שלנו איפה להתמקד. ב"יש" או ב"אין". ולכן אם אתה שואף לטוב- התמקד בו (ולא במה שלא טוב), ותראה שהטוב רק יהיה טוב יותר, וימשוך אחריו עוד טוב, בלי מאמץ, בלי ביקורת עצמית או ביקורת על אחרים. זה עובד. ממש כמו קסם. נסה ותהנה :-)