איך מוצאים את הדרך?
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום ד"ר. מזה שנתיים אני לא מצליח למצוא את מקומי בעולם הזה. אינני יודע אם זה בגלל פרפקציוניזם גרידא שאין ספק שהוא חלק מאישיותי ותרם לי רבות בהגעה להישגים שונים בחיי או שמדובר בחוסר רצון/ יכולת לקבל את העולם הזה כמו שהוא. אני בן 32 כיום, עו"ד במקצועי שלא ממש אוהב את המקצוע. למרות זאת סיימתי את לימודיי בהצטיינות והתמחיתי במשרד מוביל. גם בצבא שירתי ביחידה מיוחדת שירות ארוך שכלל שירות קבע אותו אהבתי בכל מאודי ובו הצטיינתי. מאז שסיימתי את לימודיים והוסמכתי, אני לא מצליח למצוא את עצמי. עבדתי שנה במשרד ממשלתי מכובד ועזבתי אחרי שנה וחצי, חיפשתי עבודה ומצאתי משרד פרטי בו הנני עובד כיום וגם בו אני לא מרגיש מסופק. חשוב לי לציין שאני אדם חברותי מאוד, אוהב אדם ואוהב עולם. אני אדם יצירתי, שנון וחד מחשבה אך כיום כמעט כל מחשבותיי נתונות לשרעפים והרהורים הנוגעים לעבר היפה שלי לעומת ההווה האפרורי והמשעמם. אני מפחד מאוד מהעתיד ואינני רואה איך במצב הנוכחי אני מצליח לבנות את עצמי ולהתקדם כפי שהחברה מכתיבה בכיוון של בית, משפחה וילדים. ראוי לציין שגם בתחום הזוגיות אני מתקשה להתמיד ולמצוא אהבה אמיתית. אני אמנם נמצא בטיפול מזה שנה אך לצערי לא מרגיש התקדמות ממשית למעט העובדה שאני מעט יותר שמח מאשר התקופה שלאחר מבחני הלשכה המקוללים. אינני יודע היכן לשים את האצבע על הבעיה ואם אני בכלל אמור לשים אותה במקום כלשהו כדי "לפתור" אותה ו"לחזור" לעצמי. אני כותב את הדברים במרכאות כי אני כבר לא בטוח שאדם בוגר יכול להיות שמח ומאושר למעט מתי מעט ברי מזל שמצאו את עיסוק חייהם ואולי גם את אהבת חייהם. אני מבין כיום שספורים הם האנשים שמצאו את הפשר בחייהם כפי שכתב ויקטור פרנקל ב"האדם מחפש משמעות". אינני מצליח להבין איך אפשר לחיות וליהנות בעבודה שאינך אוהב ובה אתה מבלה במרבית שעות היממה. אשמח מאוד לעצמתך המלומדת.
שלום א', לפי תיאוריך, אתה מבין באיזו שהיא רמה (כנראה, קוגניטיבית) שאין כל כך קשר בין המציאות החיצונית, שבה אתה חי, לבין המציאות הפנימית. ייתכן, באופן תיאורטי, שמקצוע אחר יכול היה להתאים לך יותר (ויש, כידוע, מכונים המתמחים בייעוץ בבחירת מקצוע), אך ספק אם אתה עצמך היית יכול להפיק סיפוק והנאה ממציאות חיצונית אחרת. יחד עם זאת, שים לב שלמרות התובנה החלקית שיש לך על מצבך, בין השיטין קיימת איזו שהיא ציפייה שכאשר המציאות החיצונית תשתנה, הרגשתך תשתפר. למשל, נראה לך שהעבודה לא מתאימה ועדיין לא מצאת את האחת והיחידה לזוגיות. במילים אחרות, קיימות אי-שם עבודה ובת זוג מתאימות, אך עדיין לא פגשת אותן. חז"ל אמרו "איזה הוא עשיר? השמח בחלקו" ונראה לי שהחלק השני של המשפט צריך להוות את אחד ממרכזי הכובד העיקריים של הטיפול בך. במילים אחרות, הפרשנות שלך את המציאות מחמירה מאוד גם עם עצמך וגם עם הסביבה ואתה מתקשה (ואולי אף לא רוצה?) לעשות את הפשרות הדרושות עם המציאות כדי לשמוח בחלקך, אשר לא משנה אם הוא גדול או קטן, הוא תמיד יהיה קטן בעיניך. אתה גם מתאר קושי לבנות את עצמך "כפי שהחברה מכתיבה" ועברך מעיד על כך שעד כה עסקת בהצטיינות במה שהחברה מחשיבה. שאלה נוספת היא האם אתה מסוגל להבדיל בין מה שאתה רוצה מעצמך ומהחיים ומה שאתה עושה כדי לעמוד בציפיות של החברה. לסיכום, נראה לי שעבודה גדולה לפניך בכל הקשור להתגמשות והתפשרות (ואני מתנצל מראש אם המילה השנייה מרגיזה אותך) במקום לשפוט דברים על פי הסטנדרטים המחמירים שלך. אחד האמצעים (בהחלט לא היחיד) הוא להיעזר למשך מספר חודשים בטיפול תרופתי נוגד דיכאון כדי להיווכח שאפשר לראות את אותן עובדות בעיניים אחרות ובמשך תקופה זו ייתכן מאוד שגם הטיפול הפסיכולוגי ייפול על אוזניים קשובות יותר (מעין פתרון עוקף עצמך). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
הבעיה היא שלראשונה בחיי אין לי מושג מה אני באמת רוצה. זו האמת. אני מבולבל מאוד ורואה את העולם כאוקיאנוס ענק שבו אני מיטלטל בקושי על רפסודת עץ סחופת גשמים. בכל אופן אתחיל, לראשונה בחיי, טיפול תרופתי. אני קורא שאתה חסיד גדול של העניין הזה ואני מקווה באמת שבעזרת התרופות משהו אולי יזוז וישתנה. מסקרן אותי לדעת האם משנות ניסיונך הרבות ראית אנשים שבאמת משתנים? עושים שינוי פנימי מותי בתפיסת העולם, בקבלת עצמם, באופיים אפילו? האם טיפול תרופתי הוא מרכיב הכרחי בשינוי תפיסות עולם פרפקציוניסטיות שכאלה?
ואני שואל בתום: אם יש "פיתרון נוגד עצמי", מה יישאר מה"עצמי"? הרי על פניו, ובהכללה גסה, תוכל לומר שכל אחד צריך ויכול לקת כדורים כאלה כדי ל"עקוף" את עצמו ואז אולי כולם יראו בדיוק אותו הדבר ויהיו מיושרים לחלוטין לפי דרישות החברה והעולם. עוד דבר- אני באמת מתקשה ולא מצליח להבדיל בין דרישות החברה לדרישות שלי מעצמי. אולי בכל זאת הטיפול התרופתי יעזור... הוא באמת עוזר מניסיונך? מביא לשינוי?
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
