לדחוף את המטופל להחלטות - התערבות טיפולית גרועה?

שלום אני, מתן עיצות מעשיות במסגרת טיפול פסיכולוגי הוא נושא שנוי במחלוקת: http://www.giditherapy.co.il/?p=240 הפסיכואנליקאים האורתודוכסים, וגם החסידים המובהקים של הטיפול המרוכז באדם (client centered therapy) של רוג'רס היו באמת נוקטים עמדה בלתי-מכוונת מתוך תקווה שאך ורק שינויים תוך-נפשיים, ולא בין אישיים וסביבתיים, הם שיגרמו לאדם בסופו של דבר להתבגר ולבחור בחירות אקטיביות שייטיבו עימו. מדובר באחוז קטן מאוד של המטפלים בימינו ואז הטיפול הוא אכן מעין בועה מנותקת מחיי היום-יום. לדעתי, לפחות כשמדובר בעבודה ובמגורים בבית ההורים בגיל מבוגר, רוב הסיכויים הם שלא יתרחש שינוי, לא בטיפול ולא מחוץ לטיפול, כל עוד התנאים הסביבתיים הרגרסיביים הללו ימשיכו להתקיים. אעז ואומר שאם ניקח באופן מלאכותי קבוצת אנשים בוגרים ומתפקדים שכבר יצאו מבית ההורים ונכנסו לחיי העבודה ונחזיר אותם לבית ההורים ונפסיק את עבודתם - רוב הסיכויים הם שהם יפתחו דיכאון ו/או הפרעות נפשיות אחרות. טיפול פסיכולוגי הוא קטליזטור (זרז) המאפשר למטופל להתקדם מהר יותר בחיים ולצורך כך שינויים מהותיים בסביבה כמו יציאה לעבודה ועזיבת בית ההורים הם לעיתים קרובות תנאי הכרחי לשינוי מוצלח בטיפול ובחיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il