מה שבפנים ומה שבחוץ
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
אני בשנות החמישים מגיל מאוד צעיר הפכתי פרילנסר. מעולם לא החשבתי מעמד מדרג היררכיה ניהולית כמודל מהותי אלא רק כמבנה תפקודי. בשנים האחרונות אני פרילנסר אבל הארגון שאני עובד איתו הפך למסורבל והכל לחוץ לא זורם בשפה פשוטה מעין הגולם קם על יוצרו! המנהל שעבדתי מולו שהיה די חביב ונגיש הפך יצור מלאכותי הכל מנופח באוויר של חשיבות עצמית ולא נגיש עד כי עצם המאמץ למצוא אפשרות לזמן עבודה משותף כפגישה הוא כמעט בלתי אפשרי בצרוף זלזול באחרים. זה הפך לתכנס אלי , גינוני יימנו וכו קוצר רוח עבודה באינטרנט מולך בעת ישיבה ולמעשה אתה מוצא את עצמך לא נינוח לא מסוגל לחוש שהעבודה מתפתחת ומניבה אלא הלחץ בפורצדורה והזלזול הטקסי גורם לויתור וצמצום כמעט של כל יוזמ שאינה דחופה. מהיכן נולדת גישת השפלה כללית כזו ?לי זה פשוט גרם לויתור רב עד ינימום עשיה. הייתי שמח לקבל הבנה על דבר שאין לי כל הבנה איך להתמוד איתו דבר אחד ברור זה בקצה השני של התנהגות אותנטית . נהול וגבולות זה בסדר אבל חוסר בטחון שמוצג בכלים ניהולים חולניים זה קושי מהותי שאינו שייך לי איני מבקר זאת אבל במציאות כלום לא קורה זה קורה כלפי חוץ הצגה אין מהות. אני תחת חוזה שכל הפרתו תביא לקושי גדול לכן לעזוב אין אפשרות. חשוב לי לתפקד יעיל ולא להכנס לסבך המלאכותי שלהם. אציין שביטלתי פגישות קבועות ואני מתגמש לגבי מועדחים לפי הצורך כך זמנית הוקל לי אבל זה לא משהו מהותי שנוגע בליבה מה יש להם בראש?
שלום ינון, ראשית, אני מתנצל על העיכוב הרב בתשובתי כתוצאה מתקלה טכנית באתר, אשר מנעה הגעת הודעות מהפורום בזמן. אני מוצא את עצמי מזדהה בקלות עם התסכול אל מול הרובוטיות שמאפיינת התנהגות של עובדים רבים. במקרים רבים, אכן הגולם קר על יוצרו ונהלים שפותחו במטרה לשפר ולייעל את העבודה הופכים להיות המהות עצמה. כמובן, שכמו בכל תופעה אנושית, גם כאן יש הבדלים בין-אישיים רבים - יש כאלה שיהפכו יותר בקלות ל"רובוטים" ויש כאלה שיישארו אנושיים ובתווך רמות ביניים רבות של אימוץ האוטומאטיות הזו. הואיל ומדובר לצערנו בתופעה כללית שאיננו יכולים לשנות, כל מה שנותר הוא להתאים את הציפיות שלנו מהזולת. לא כולם רובוטים באותה מידה ואל לנו לצפות מה"רובוטים" שיתנהגו בצורה אנושית. הבנת המניעים של בעלי אותן תגובות אוטומאטיות שאתה מתאר לא תועיל לך. ייתכן שמדובר באנשים שמלכתחילה היו "ראש קטן" וכעת קיבלו ליגטימציה ממוסדת להתנהג כך. ייתכן שמלכתחילה הזדהותם עם מקום עבודתם הייתה נמוכה והשחיקה הייתה רבה וכעת, כשיש נהלים להסתתר מאחוריהם, הם מאמצים אותם בדבקות. כאמור, כל אלה ספקולציות שאינן מועילות לך. אין לך ברירה אלא להסתגל ולמצוא לעצמך פיצוי נאות על התסכול בקשרים בין-אישיים מחוץ לעבודה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
