האם זו תסמונת חרדתית או כפיתית?

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

27/01/2014 | 18:10 | מאת: יותם

אני עובד במסגרת של עבודה מאוד מדויקת בניסוחים של טקסט. מרגע שהטקסט יצא הוא סופי ויש בו הרבה מעבר לפרוזה! הבעיה שאני אומנם מהיר מדוייק וטוב, אבל למרות שעם הזמן למדתי לשחרר יותר מהר נוסח סופי עדיין גם לאחר ששחלתי אני מעיין בו באופן כמעט מאגי! כאילו לא אני כתבתי אותו ויותר גרוע אני חוזר וקורא אותו מספר רב של פעמיים לפעמים זה דווקא מפתיע כאשר מתגלים ניסוחים מורכבים בעומקם או שלא לגמרי הייתי מודע להם עד תומם, ומקבלים ממעות רק לאחר ששחלתי ושחררתי! מהי התפיסה הכלכך מהותית שיש לי ביחס למילה כתובה? דרך אגב העבודות שלי הביאו גם להצלחות רבות שחשתי שהיתה בהם התכוונות רבה. ועדין אלו רק מילים! מה פשר היחס הזה למילים הכתובות?

שלום יותם, ראשית, אני מתנצל על העיכוב בתגובתי, אשר נבע מתקלה טכנית באתר, שמנעה ממני לקבל הודעות מהפורום בזמן. אתה יכול להיות גאה בעצמך על הפדנטיות שלך והעומק שיש בך, בלי "להעניש" את עצמך על כך באבחנות פסיכיאטריות. עריכה לשונית מבוססת על פדנטיות והיא גם יצירה בפני עצמה לכל דבר ועניין. מותר לך למצוא סיפוק מעיון חוזר בפרי עמלך. אתה כותב "כאילו זה היה הטקסט שלי" ובמידה רבה זה הטקסט שלך, גם אתה לא זה שכתב את הטקסט המקורי. לטעמי, הקריטריון היחיד שצריך להגדיר את פעילותך כהפרעה הוא עד כמה העיסוק החוזר בטקסט מגביל את תפקודך. אם, למשל, כתוצאה מכך אינך יכול להתפנות לעריכת טקסטים חדשים, הדבר צריך להדליק נורה אדומה ולהצביע על הגבול בין פדנטיות להפרעה כפייתית שפוגעת בתפקוד ודורשת טיפול. הפדנטיות עצמה לא רק שאינה פתולוגית, אלא ידועה כאחד הנבים להצלחה בעבודה ושאלון הבודק תכונה זו אף נמצא בשימוש במכונים פסיכולוגיים למיון כוח אדם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות