פעולה על פי הבטן
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
לא יכול לשמוע יותר את המגלומניה של הבוס הגדול והישיר גם. זה פשוט הגיע לדי - לא יכול להיות בתוך הדינמיקה של אנשים מגלומנים שמשתמשים באנשים כמו בובות. גם לראות איך משגעים עובדים נוספים אחרים כל הזמן לא יכול יותר. זה כבר לא שכלי זה פשוט גודש של מניפולציות ועבדים שמוכרים את נשמתם למגלומנים. זה שלב קריטינוגד הגיון. אבל אני חש שזה מנקה ומפנה את הראש ובניגוד להגיון זה כמו הסרת כבלים ולמרות שאין כל אופק מוגדר זה בלתי נמנע. פשוט די. משהו חד בפנים מכוון החוצה. מה זה הכוח במצב הזה שנובע מבפנים למרות השכל? יש מקרים כאלה של לחץ בעבודה שהובילו לשינוי חיובי או שזה ליקוי מאורות פנימי עקב לחץ פנימי וזו התגוננות נפשית?
שלום מיקי, אתה מתאר מצב של לחץ קיצוני בעבודה ואין כלל שהוא נכון לגבי כולם. אנשים שונים מאוד זה מזה. לא תמיד ניתן להשליט את ההיגיון על הרגש ולא תמיד זה רצוי, אבל אינני מכיר אותך באופן אישי, וגם לא את הסיטואציה. אתה מתאר את המצב בצורה נסיבתית מאוד, כלומר, כאילו אתה רק "קורבן" של נסיבות חיצוניות ושל אנשים "רעים". מניסיוני המקצועי, בדרך כלל המציאות מורכבת יותר מהפיצול שאתה עושה בין "טובים" (אתה) ו"רעים" (הבוסים שלך) ואת זאת ניתן לברר בצורה מעמיקה ואחראית יותר בייעוץ פנים אל פנים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
