קשיים בניתוק מבחירה

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

16/04/2014 | 10:38 | מאת: איתן

בניסיונותי להבין מה האמצעי המרכזי ביכןלת להפחית לחץ במישור האישי והמקצועי מתוך קריאה ושיחה, הבנתי שמעבר בעשיה בפועל ןהתמקדות במשימות אחרות שונות מהבעיות שמטרידות כאשר אין פתרון או אינן תלויות רק בי. בכל זאת יש לי קושי לבצע זאת! אלא אם באות משימות חמורות מבחינת אופיין. זה לא מובן לי מדוע רק בתנאי לחץ חמורים יותר זה עובד אני כן מצליח לשנות מיקוד ותשומת לב! אז אני מקבל פרופורציות אבל זה נעלם לי ושהכל חוזר לשגרה רגילה המעבר בין בעיה למשימה אחרת קשה יותר כאילו הבעיה בראש הרדימה מרכסת את כל תשומת הלב. התפקוד נפגע לאורך זמן? מה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום איתן, אכן יש אנשים רבים (יותר גברים מנשים) שהם במיטבם התפקודי בתנאי לחץ. אחד ההסברים האפשריים (אם כי יש לאמת זאת בהכרות אישית) הוא שהלחץ המופעל מבחוץ גדול מהלחץ שמופעל מבפנים. למשל, במקרה של דחיינים, קיימת נטייה לדחות את הקץ ולהשאיר את המשימה הקשה ביותר דווקא לסוף ואז הלחץ שמגיע מבחוץ (הדד-ליין) מחייב אותם לפעול ביעילות ברגע האחרון. הסיבות להבדלים הבין-אישיים הללו אינן ברורות די הצורך, וככל הידוע לי, גם לא נחקרו בצורה יסודית. אימפולסיביות והפרעות קשב נמצאות בקשר עם דחיינות בעוד שמוכוונות פנימית (conscientiousness) גורמת לאדם להציב מטרות, לדבוק בהן, לדחות סיפוקים, לתכנן ולהפעיל שיקול דעת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות