משטר אימה

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

10/05/2014 | 18:33 | מאת: מידן

אני מתבונן במקום להלחץ! אני עובד בחברה מסחרית, המנכל שתחתו אני עובד נמצא במצב שאני קורא לו אחוז אימה ממשטר איימים של הבעלים. וכך כל החברה נמצאת תחת הפחדות בדואר אלקטרוני בכל מיני נושאים של תנאי עבודה משטר ומשמעת! כל פעם יש מחלקה אחרת על הכוונת. הטרור הגיע אלינו ואלי, למרות שאני עומד להפגע בתנאי עבודתי אני חש שהמנכל שלי עושה זאת בלחץ אבל זו בכל זאת אחריותו כי זה יפגע בו בעבודתו ובבמחלקה ובכל זאת הוא משותק. אני מבין שיש מקור לבעיה אבל הסכמתו בשתיקתו מעצבנת כמעט ברגע מסוים מרחם עליו אבל מאוד כועס על ציותו העיוור המפוחד לבעלים. מדוע הכעס הוא על המנכל ופחות על הבעלים התוקפן? האם יש לבטא את הכעס על המנכל ? במה זה יועיל הוא הרי חלש אולי מבחירה ומצד שני זה יוצר פגיעה גם בי. רב תודות על ההקשבה.

שלום מידן, אני לא חושב שהשאלה על מי להוציא את הכעס, אלא איך לנתב את הכעס לאפיקים בונים. למשל, אם בהוראות ה"טרור" יש מסר מעשי יש לבררו בצורה עניינית, במידה ואינו ברור. יש להתעלם מהנימה הלא נעימה בה כתובים הדברים ולברר נקודתית. אפשר גם לענות למסר בצורה שעשויה לנטרל את הנימה התוקפנית - למשל, "אשמח לעשות כמיטב יכולתי לביצוע המשימה". כמובן, שאם יש לך אפשרויות תעסוקה אחרות, תמיד טוב לברר ולא לפעול מתוך הרגשה שזה המקום האחד והיחיד, דבר שרק מגביר את הלחץ. זאת, בין אם בדעתך לעזוב ובין אם בדעתך להישאר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות