השאלה שלי בפשטות
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
אם אדם עובר שינוי בעקבות השתנות הנסיבות ומקבל הבנה והחלטות חדשות על יכדיו וחייו, גם בנושא עבודה לעניננו. האם השינויי שחל בהבנתנו את המציאות מנקדת מבט ובירה חדשים שמשנה את ההתיחסות לנסיבות לדוגמא קושי בעבטדה שמוביל ליציאה לדרך עצמאית או מקום חדש. האם אופן ההתיחסות החדש למצבים אמור לקבל ביטוי גם בצורה שהמציאות תגיב אלי או שמה שמשתנה היא רק נוקדת המבט וההתיחסות שלי לדברים?
שלום ספי, קיימים יחסי גומלין באופן שבו אדם תופס את הסביבה ובין האופן שבו הסביבה מגיבה אליו. ניקח, למשל, את הנושא של שירות לקוחות שהוא, לצערנו, בין הגרועים בישראל. נותני השירות מקבלים שכר מינימום, עומדים להם על הראש, יש עליהם לחץ זמן איום ונורא ומן הצד השני, לחץ של לקוחות מתוסכלים בצדק. כלקוח, יש לך סיבה טובה מאוד להיות מתוסכל ועצבני, אתה ממתין זמן רב במערכת קשה של ניתוב שיחות ש"משגעת" אותך ואתה בעמדת פתיחה איומה. אם כאשר מגיע תורך, אתה פורק את כל הזעם (המוצדק בפני עצמו) על נותן השירות, רק תחמיר את המצב ותחול הסלמה. אם, לעומת זאת, תתחיל מאפס ותגייס סבלנות ואמפתיה כלפי התסכול של נותן השירות, סיכוייך לזכות בשירות יעיל ואדיב, גדולים יותר. לכן, מדובר כמעט תמיד ביחסי גומלין בין האדם ובין הסביבה ולא במצב של "או זה או זה" וכמעט תמיד רק בהגדלה או בהקטנה של סיכויים (אגב, לא רק בפסיכולוגיה, גם ברפואה המצב דומה, מדובר במקדמי ביטחון ובגורמי סיכון ולא בגורם אחד שמכריע את הכף). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il