התמודדות עם נקודת חולשה
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
אני בן 44 ומגיל צעיר הייתי יזם של תוכניות עיסקיות בדרך כלל תמיד חדשניות ביחס לשוק. עבדתי לבד כמוביל. לפני 6 שנים הקמתי מיזם שהוכיח את עצמו מיד עם תחילתו עיסקית וכלכלית אלא שלמרות בחירה נכונה של אנשי המקצוע המתאימים, נוצרו בעיות תקשורת בינהם. כתוצאה מכך מעבר לקשיים הטבעיים שיכולים לקרות בכל עסק קרו שני דברים נוספים שהם קריטיים ואישיים לי. הכוח האקטיבי היזמי שלי נתן התחול מחדש אחרי כל משבר תקשורתי בין אנדי המיזם המקצועיים אבל אצלם נותרה התרחקות ונותרתי כחולית הקשר שלמעשה כמו סיכת בטחון שמחזיקה את הכל. זה גוזל ממני זמן וצורך בהתערבות ובעיקר פקוח וירידה לפרטים מסביב שלא תואמים את אופי שזה לא לפעול עם בכוח החזק שלי הטבעי שלי. זה אולי לא הרבה זמן אבל שוחק את האנרגיה שלי באופן לא פרופרציונלי למה שזה משמש בפועל. כמו כן הבעיה בינהם וכדי לא להביא לקריסה מוחלטת שתהווה בעיה יותר קשה עבורי אני מנסה להתגבר על היותם מתגוננים בפעולתם מנסים לכסות את עצמם וסה כביכול רגע לפני נטישה. שוב נוגד את המבנה והמוטיבציה הבסיסית שלי. וכל התקשורת הינה מתגוננת! מה כל אחד אחראי ומה האחר הרבה פאוזות והשהיות שלא לצורך. וכאן נוצר הקושי האמיתי בשבילי חרגתי הרבה מעבר להבנתי בהקדשה לחלק הבעייתי שנוצר והחזקתו אנושית ועיסקית. בהתעסקות עם מה שאינו החוזקה שלי! וזה הלך והפך מעייף ובעיקר גוזל את הבטריה הפנימית שלי משאר הפעילות שלי. כלומר שתי בעיות אחת היא הצורך להיות סיכת בטחון כדי להחזיק דבר נכון עיסקית רבל פגוע אנושית! כדי לא להביא לקריסה שתוצאותיה יהיו קשות גם למקבלי השרות וגם לי מעין בלימה עדיפה מקריסה. ובעיה שניה היא ששימור המצב יצר שיבוש חמור במשאבי הכוח שלי בלהיות פעיל בדברים הנכונים וטבעיים שלי, זה גוזל המון אנרגיה ממני אישית מעצם מוגבלותי בעסוק מסוג שנדרש שם. בנגוד למהירות וההספק בפעיחות היזמיתשקלה וטבעית לי. מתי לחתוך? שאלת המחירים קשה ובעיקר שלא נסוגתי למרות הקושי בחלק החלש שלי אבל כרגע זו בהחלט נקודה בה אני נדרש להחליט. זה כמו להוולד מחדש או להמשיך במלאכה הסיזיפית ואולי יש דרך שאיני רואה ממקום הסתכלותי?
שלום יצחקי, מתיאוריך עולה צורך עצום שלך בשליטה. כנראה הצורך הזה הוא גם כוחך ואפשר לך ליזום דברים ולפתח מיזמים, אך ייתכן שהוא גם זה שיוצר אצלך את התסכול שאתה חש. איננו יכולים לשלוט על הכול כל הזמן. יש בחיים מרכיב משמעותי של אי-ודאות ויש תחום שלם בפסיכולוגיה העוסק בקבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות. נראה לי שכדאי לך לשקול האצלת סמכויות על אנשים אחרים בחברה, תוך לקיחה בחשבון של האפשרות שהדברים לא יבוצעו ברמה שהיו מתבצעים אילו אתה היית עושה אותם, אך כאמור אינך יכול לשלוט בכול כל הזמן. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
