שאלה

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

24/12/2014 | 10:14 | מאת: ####

שלום, הייתי מטופלת במשך מספר חודשים עקב בעיה אינטימית-זוגית במהלך המפגשים הועלו מספר נושאים : דימוי גוף נמוך, פחד קהל, פחד לטעות בעבודה , פחד לצאת מטופשת בעיניי אחרים, פרפקציוניזם שלי, וקושי להתקרב לאנשים ולסמוך עליהם. שמתי לב שבטיפול, המטפלת כל הזמן שידרה לי "שאני בסדר" באופן מילולי (לדוג': "פחד קהל זה משהו שיש להרבה אנשים", "זה בסדר לנהל טיפול דרך מיילים", "הכול בסדר!!!!") אך בהבעות הפנים שלה, שפת הגוף שלה, ואפילו בטון הדיבור , הרגשתי כמה שהאמרות שלה מזויפות ולא אמינות, וכמה שהיא מעמידה פנים כשאומרת אותן. אז מה ההיגיון בשיטת הטיפול הזו? מדוע מטפל לא כנה עם המטופל שלו? ובפרט שמדובר במטופל שמתקשה להתקרב ולסמוך... בנוסף, היא כל הזמן הייתה משקפת לי דברים , בצורה מאוד מוגזמת: בלבוש, בסגנון הכתיבה, במילים שהייתה אומרת. עזבתי את הטיפול כי הרגשתי שאיבדתי לגמרי את האמון בה. אני רוצה מטפלת ישרה וכנה, שתביע את דעתה האמתית, שיהיה לה סגנון אמיתי משלה. ולא מטפלת שתגיד לי כל הזמן שאני בסדר, שתדבר בסגנון שלי, ותענה לי למיילים בסגנון הכתיבה שלי. האם הדרישה שלי חריגה או מוגזמת? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני מכיר את הסגנון שאת מתארת, אך במקרים כאלה צריך להיות תמיד עם אצבע על הדופק כדי לבדוק עד כמה הפרשנות שלך את התנהגותה של המטפלת (למשל, שפת גוף) נובעת מההחמרה העצמית שלך. בהחלט יש לא מעט מטפלים שיהיו אותנטיים אתך. רצוי שתעלי את הבעיה עם המטפלת הקודמת מיד בשיחה הראשונה עם המטפל הבא (אולי עדיף לנסות הפעם מטפל גבר?) בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות