בת 85

שלום אסתר, גם בגיל הרבה יותר צעיר קשה מאוד, ובדרך כלל בלתי אפשרי, לשכנע אדם לפנות לפסיכיאטרי, קל וחומר בגיל כה מבוגר, כשהאדם לא רואה שיש לו בעיה ומעולם לא היה בטיפול קודם לכן. רופא משפחה מוסמך לרשום טיפול אנטי דיכאוני שבמינונים גבוהים יותר מתאים גם לסימפטומים הכפייתיים שתיארת, אך הטיפול התרופתי המתאים לגיל הזה מורכב קצת יותר מהטיפול המתאים לגילים צעירים יותר (לרוב MIRO מקבוצת ה-SNRI ולא תרופות כמו ציפרלקס מקבוצת ה-SSRI). אם יש לאמך קשר טוב במיוחד עם רופא המשפחה, כדאי להביא את הדברים לידיעתו ולהשאיר את ההחלטה בידיו. בגיל הזה הכתובת גם אינה פסיכיאטר רגיל אלא פסיכוגריאטר. נושא מרכזי הוא עד כמה הבעיה מציקה לאמך עצמה ועד כמה היא מציקה לה. יכול להיות שההתנהגות ה"בעייתית" היא בדיוק הפתרון שמצאה אמך ואף שאינו מקובל, או אינו נראה לך, זה ה"פתרון" שמתאים לה כדי להרגיש שליטה בחייה בשלב זה של חייה. שימי לב האם ההתנהגות מפריעה לה או מפריעה לך. האם אמך מתלוננת על הפתרון שמצאה לעצמה? זה בהחלט נושא שיש לתת עליו את הדעת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il