אובססיה לבעיה הקולית שלי
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום, כבר תקופה ארוכה(3-4 שנים ממה שאני זוכר)החיים שלי נעצרו לגמרי והאובססיה לקול שלי פשוט מנהלת לי את החיים . אני בן 23 ובשנים האחרונות חוויתי ירידה משמעותית בעוצמת הקול שלי,הקול נהיה חלש,עמום ולא ברור ואני צריך לצעוק(גם את זה קשה לי היום)כדי שהמילים ישמעו באופן ברור . אני מרגיש מאוד לא בנוח עם הקול הזה ואין רגע אחד ביום שאני לא מתעסק עם זה . ההשפעות של הבעיה הקולית הזו הן הרסניות מבחינתי שכן אני לא מרשה לעצמי לעשות המון דברים שהייתי רוצה לעשות בגלל הבעיה הזו,אני לא רוצה לעשות כלום כי הקול הזה מחביא את האישיות שלי ואת מי שאני והרבה פעמים אני מוצא את עצמי ללא יכולת לבטא את עצמי וזה מתסכל אותי בצורה קשה . עברתי כל בדיקה/טיפול אפשרי שיש לרפואה להציע : כמה בדיקות א.א.ג אצל כמה רופאים,שללו רפלוקס,בדיקות אלרגיה שונות שגורמות לליחה שאולי משפיעים על הקול,המנעות ממאכלים מסוימים,דיקור סיני ומה לא. הייתי אצל כמה קלינאיות תקשורת שעבדו איתי על נשימה נכונה,ארגון הגוף לדיבור נכון,תרגילים שונים,עזר לפרקים אך לתווך הארוך אני נמצא באותה נקודה שהייתי לפני הטיפולים . אני רק מציין שבעבר הבעיה הייתה באה והולכת,זאת אומרת כמה ימים שהקול הטבעי והחזק שלי היה יוצא ללא שום בעיה. קול חזק,חד וברור עם באס שהייתי מדבר עם נוכחות ללא שום בעיה,וכמה ימים שהקול החלש שלי שוב נמצא שהוא בדיוק ההפך ממה שציינתי עם הקול הטבעי . כיום זה כבר תקופה ארוכה שאני נמצא רק עם הקול החלש ואני פשוט אובד עצות לגבי מה אני יכול לעשות . אשמח לתגובה,תודה
שלום י', בהתחלת הקריאה רציתי להציע לך לפנות לקלינאית תקשורת, אך מסתבר שהיית והתרגילים אפילו עזרו, אך אם אני מבין נכון, לא הצלחת להתמיד בהם לאורך זמן. אם זה המצב, הרי שהבעיה היא מוטיבציונית, כלומר, יש לך איזו עכבה רגשית להתמיד בתרגילים ולהשמיע את קולך. אם השערה זו נכונה, נראה שיש צורך לעבור לטיפול פסיכולוגי מעמיק יותר, בגישה פסיכודינמית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
תודה על התגובה המהירה, הבעיה שלי עם התרגילים שנתנו לי הוא לא במוטיבציה אם בא לי או לא בא לי לתרגל,אני פשוט לא חושב שהתרגולים האלה הם התשובה לבעיה . במהלך התקופה אצל הקלינאיות הבעיה הייתה באה והולכת ללא שום דפוס מסוים,כלומר אם במפגשים 3-4 הרגשתי שיפור למשך שבוע/שבועיים שבמהלך אני ממשיך להתמיד את התרגילים מדוע במפגשים 5-6 הקול עוד פעם חוזר למה שהיה ? הבעיה בתרגילים היא שלא הרגשתי שהקול בונה את עצמו לאט לאט ובהדרגה ושיש איזה שהיא מגמה חיובית עם הזמן,פשוט באופן שזה היה בא והולך לפני הטיפולים אצל הקלינאיות כך יצא שזה גם היה קורא בזמן התרגילים .. לגבי העניין הפסיכולוגי,מאז ומתמיד הייתי סקפטי לגבי השפעות של דברים עליי,אני מאוד מודע לעובדה שלרגש יש השפעה גדולה על הקול שלי כמו גם לבטחון עצמי,אני לא יודע מה קודם למה הבטחון והמצב הרגשי על הקול או הקול על המצב הרגשי והבטחון העצמי,אך אני יודע בוודאות על עצמי שהמצב הקולי הוא האחראי הבלעדי למצב רוח שלי ולבטחון העצמי . אין שום דבר שמטריד אותי מלבד עניין זה . יחד עם זאת הייתי שמח אם תתייחס למאפיין באישיות שלי שיכול להיות קשור לבעיה :אני בן אדם נורא חברותי ופתוח עם כולם אך כשזה מגיע לבעיות כאלה ואחרות שיש לי אני מאוד סגור ושומר את הדברים לעצמי,אני לא זוכר מתי נפתחתי באופן רגשי למישהו ומתי הרגשתי צורך לפרוק רגש ותמיד הייתי פותר את הבעיות שלי עם עצמי(אני באמת מאמין שכל בן אדם יודע הכי טוב את התשובות לבעיות שלו) האם יש קשר בעובדה הזו לקושי הכל כך גדול שלי לדבר? האם זה יכול להשפיע כל כך עד שכל תהליך ההפקה הקולית כל כך בלתי אפשרי מבחינתי..? תודה