ocd
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
נאמר על ידי פסיכיאטר ידוע בתקדורת שהטיפול והגישה לטיפוס עם ocd הנכונה היא סדר יום מלא מטלות עשיה ובכך נותן הרגשת שליטה פנימית ובעיקר ביטול זמן לא מתוכנן בו המפלס החרדתי מוגבר. האם זה לא מגביר את התהליך האובססיבי ? וזה מעגל סגור? זה כאילו לברוח ממשהו על ידי הסנה של מעקף כאשר את יודע שזה למעשה אשליה כי אין פה בחירה או עמידה מול החרדה עצמה! אני הונחתי בגישה אחרת הפוכה להמעיט את הסביבה המגבירה את האובססיה המחשבתית ומיעוט בעשיה תועלתנית בעבודה בעיקר ובכלל. ללמוד להיות בהתחלה זה קשה מאוד. זה מעמיד אותך מול כל החזרות המחשבתיות ואתה מזהה שזה קורה בתוך עצמך. הפחתת הגירויים במעגל הפעלתנות מאפשרת לראות את זה ולא לברוח לעוד עדיה שזה הנטיה היותר טבעית. כמו בסיפור המוכר של המנקה את הבית הכפיתית כמנגנון מפרק חרדה. האם לדעתך זה תהליך נבון לשהות במהלך שונה זה של הפחתת הגירוי ומעגלי העשיה כאמצעי להתמודדות ארוכת טווח עם אובססיה מחשבתית? או שמניסיונך זו דרך לא נכונה .
שלום איקון, נראה לי שההבדל בין שתי הגישות הוא שהגישה שהציג הפסיכיאטר היא גישה של השלמה עם המצב (וכידוע, כל מלחמה באובססיות רק מגבירה אותן) ואילו הגישה שלך היא גישה של התמודדות חזיתית עם החרדה עם ויתור על האובססיות. הגישה שלך היא גישה יותר אמיצה, שלא כל אחד יכול לשאת אותה, כלומר, לעמוד באומץ מול החרדה, לשאת אותה, לסבול ובמשך הזמן להפחית אותה. למעשה, מדובר בחשיפה לחרדה וזו הגישה המקובלת, למשל, בטיפול עם תסמונת פוסט-טראומאטית. הגישה שהציג הפסיכיאטר היא גישה שטחית יותר של "ריפוי בעיסוק" שיש בה כדי להרגיע את המטופל ויותר אנשים יעמדו בה, אך היא אכן גורמת למטופל להשלים עם הכפייתיות, לקבל אותה ולהשלים איתה. זו יותר גישה של חיים עם ההפרעה מאשר ניסיון לטפל בתופעה טיפול שורש, כפי שאתה ניסית לעשות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
