מחשבות טורדניות ביחס למראה של בן הזוג
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום, אני בת 39, נשואה באושר (עד לאחרונה) לבן זוג נפלא תומך ומפרגן. יש לנו שני ילדים ושותפות זוגית מאד מוצלחת. יש לי נטיה למצבי רוח קיצונים ואף להתפרצויות זעם שבן הזוג שלי מכיל באופן מעורר פליאה. כמו כן אני נוטה לפרפקציוניזם. המאפיינים הללו באים לדי ביטוי בצורה מובהקת בתקופות מסויימות. בשנים האחרונות גם קיימת בי נטייה למחשבות אובססיסיות בקשר לאירועים או אמירות חסרי משמעות שתופסים אחוז ניכר מיומי ומלילותי. הגרועה שבהן מאיימת עתה להחריב את נישואיי, ואני סובלת ממנה כבר מספר חודשים: נטפלתי במחשבותיי למאפיינים חיצוניים בדמותו של בן הזוג שלי (שאינם בני תיקון), כאלו שנראים לי כפגמים אסתטיים חמורים. מאפיינים אלו בפניו היו שם תמיד, ולא הפריעו לי. עכשיו, רק מבעדם אני רואה אותו, ואולי נכון יותר לאמר: כבר לא רואה אותו. הוא מכוער בעיני ואני סולדת מלהביט בו. קראתי הרבה מאמרים באינטרנט עד שהגעתי למה שמכונה ROCD ואני חוששך שזה בדיוק מה שיש לי, רק באספקט אחד של החיצוניות של בן הזוג (לא שאלות של בטחון בקשר, קנאה או "בושה" באספקטים אחרים). אובייקטיבית, הטא לא בחור נאה במיוחד, אך זה מעולם לא הפריע לי. הבסיס לקשר ולחברות ביננו איתן. בן הזוג שלי הוא אדם נפלא, מכבד, משתף, מאפשר, וכל מה שתמיד חלמתי שיהיה לי. אנחנו יחד כבר יותר מעשור , ואני פוחדת לאבד את כל זה בשל השתלטותן של המחשבות הללו. האם יש לזה טיפול? תרופתי? התנהגותי? משולב?
שלום מבולבלת, קודם כל, כ"מבולבלת" אני חייב לציין שאת מגלה הרבה תובנה למצבך, מבינה שהדברים נובעים מתוכך ומנסחת בעיה מורכבת מאוד בצורה מאורגנת להפליא. אני כותב זאת לא רק כמחמאה אלא כבסיס מציאותי לאופטימיות בקשר ליכולתך להיעזר בטיפול פסיכולוגי. אכן בשנים האחרונות קיימת נטייה להתמקד בתוכן של האובססיות, ובכלל זה ב-OCD ביחסים: http://www.giditherapy.co.il/?p=1041. עם זאת, כפי שציינת בתבונה רבה בעצמך, את אובססיבית ודברים רבים אחרים טורדים את מנוחתך ומעוררים בך חרדה ואי-שקט, כך שהאובססיות לגבי המראה החיצוני של בעלך הן רק מקרה פרטי של בעיה כללית יותר ולמרבה המזל, את מספיק אינטליגנטית כדי לעשות בעצמך הערכה כוללת, שבמסגרתה את רואה את יתרונותיו הרבים של בעלך. כאשר הבעיה מפושטת כל כך וכוללת התפרצויות זעם וחרדות מדברים רבים, חובה קודם כל להרגיע את המערכת ע"י טיפול תרופתי, לרוב מקבוצת ה-SSRI (למשל, פרוזק) שיתאים פסיכיאטר מומחה. ב-OCD באופן כללי, שילוב של טיפול תרופתי מסוג זה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול הבחירה המומלץ ביותר. אם את רוצה לקבל מושג על הטיפול זה אני ממליץ על ספרם המצוין של עדנה פואה ורייד וילסון "די לאובססיה" בהוצאת מודן. אמנם הוא כתוב כמדריך לעזרה עצמית, אך במקרה שלך בהחלט הייתי פונה בנוסף גם למטפל מקצועי בנוסף, כאמור, לטיפול התרופתי. ללא הטיפול התרופתי, קשה להאמין שהטיפול הפסיכולוגי יתאפשר, שכן גם הוא מחייב איזו רמת רגיעה התחלתית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין gidithreapy.co.il