טיפול בפרפקציוניזם

גידי שלום, אני בת 27, נשואה, אמא לילדה בת שנה וחצי ויש לי משפחה חמה ותומכת. אני מגדירה את עצמי כפרפקציוניסטית... אני משקיעה אנרגיות רבות כדי שכל מה שבאחריותי יהיה מוצלח, מסודר, ללא טעויות, מושלם. זה אמנם לא ברמה שמונעת ממני לעשות דברים ע"מ שלא יצאו מושלמים, אבל הפרפקציוניסטיות עדיין שם ומקשה עלי. כל דבר שאני עושה נעשה ב"כבדות" ובחוסר גמישות, פן אשכח משהו או שסתם לא יהיה לפי התכנון... אני מרגישה שגם בעלי וגם ביתי "משלמים" את מחיר הפרפקציוניסטיות שלי, אבל בעיקר אני. לאחרונה, נקלעתי לחרדה וטופלתי לתקופה קצרה באסיול. אני יודעת שקשה להיפתר מהפרפקציוניסטיות באופן מוחלט, אבל אשמח לעשות צעדים משמעותיים כדי להקל על הנטייה שלי לכך שהכל ייעשה בשלמות וכמו שאני רוצה ומתכננת. מה היית מציע לי? האם טיפול פסיכולוגי? אם כן, אשמח אם תוכל לפרט איזה סוג של טיפול (אני ממש לא מבינה ב"עולם" הזה..). תודה!

שלום לך, האסיוול לא יפתור דבר. מדובר בתרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים שמתאימה להרגעה סביב אירוע מעורר חרדה ספציפי מאוד, אך בשימוש קבוע וממושך עלול לגרום תלות והתמכרות. לכן, אם כבר טיפול תרופתי, עדיף משהו לא ממכר ממשפחת ה-SSRI (הלהיט היום הוא ציפרלקס). אבל, הפתרון המהותי אינו תרופתי. ישנם פרוטוקולים מובנים לטיפול קוגניטיבי (CBT) בפרפקציוניזם, למרות שהמחקר מלמד על כך שכמעט ולא נעשה בהם שימוש. גישה אחרת, הרבה יותר נפוצה בישראל, היא הגישה הפסיכודינאמית, שהיא גרסה מרוככת יותר של הפסיכואנליזה. טיפול זה ממוקד יותר באדם בכללותו מאשר בבעיה ספציפית כזו או אחרת ופרפקציוניזם הוא יותר תכונת אישיות קבועה ויציבה החוצה מצבים שונים. אידיאלית, הייתי ממליץ על שילוב של שתי הגישות. שילוב זה אינו כה נדיר בארץ, הואיל ועדיין ההכשרה הבסיסית של רוב המטפלים הוא בגישה פסיכודינאמית ויש הבוחרים להשתלם בנוסף גם בגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית. קצת יותר על שתי הגישות תוכלי לקרוא כאן: http://www.giditherapy.co.il/?p=41 ועל פרפציוניזם והטיפול בו כאן: http://www.giditherapy.co.il/?p=601 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

תודה על תשובתך המהירה. טופלתי באסיול בעקבות חרדה בה נתקפתי ורק בדיעבד הבנתי שכנראה מקור החרדה נבע מהאופי הפרפקציוניסטי שלי. אני לא חושבת שהפסיכיאטר (הפרטי) אליו הלכתי הבין את מקור החרדה כאשר נתן לי את הכדורים. מעיון במאמרים אותם הפנת אותי לקרוא אני מרגישה שאני עונה להגדרה של- 1."התעקשות חסרת סובלנות ופתולוגית על צורך מוחלט בעשיית דברים ב'דרך הנכונה'" 2.אני תמיד מרגישה בצורך להיות בשליטה מוחלטת. אולי אצלי זה לא קיצוני או פתולוגי, אבל אני מרגישה שללא ספק אני עונה להגדרות הנ"ל. אם הבנתי נכון את תשובתך, הטיפול המומלץ במקרה שלי הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי בשילוב עם גישה פסיכו דינאמית. אם כך, איך אוכל למצוא מטפל טוב שמטפל בשתי הגישות הנ"ל?