הפרעות שינה, חרדות וכדורים
דיון מתוך פורום הפרעות שינה ונחירות
שלום, אבי, בן 95, ניצול שואה, עצמאי פיסית וקוגנטיבית, למעט בעית הליכה שהחלה לפני מספר חודשים (בשל חולשת שריר גלוטיאוס) מה שהביא למספר נפילות ובעקבות נפילות אלו אנו עדים לירידה בולטת בתפקוד הנפשי שלו חרדות מנפילה חוזרת, חוסר ביטחון שלא היה קיים כלל בעבר ואפילו מזהה אצלו סימנים לדיכאון (מתגורר עם אמי שמהווה אור בחייו אך חלתה באלצהיימר). בחודשים האחרונים אבי מתקשה מאד להרדם בלילות יתכן בשל המחשבות, החרדות, אולי זכרונות העבר, הלחץ בשל מצבה של אמי וכו'. נוטל שנים רבות מאד כדורי שינה אך לאחרונה, למרות כדורי השינה, השינה אינה טובה כלל וכלל, מתעורר באמצע הלילה (הולך לישון בסביבות 22.00 ומתעורר בסביבות 0300 ) לא מצליח להרדם שוב לדבריו וכך שבשעות היום נוטה להירדם. נטל בעבר בונדרומין, עבר לאמביין, נוקטורנו וכרגע עבר לאימובאן ומחכים לכדור הפלא החדש... נוטל מספר כדורים: ויפאקס (75 מג), אופמרדקס, ונורוטון, ספירונולקטין, אבדרט, קומדין, נורמלול, סימוביל (10 מ"ג), אימובאן. מה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות השינה שלו? אגב, בשלב מסויים קבלנו עצה נהדרת ליטול שבוע אחד אימובאן ושבוע לאחריו אמביין וכך להמשיך. עצה זו היתה בהחלט טובה ואכן הועילה אך לפרק זמן של כחודש-חודשיים ושוב חזרנו לנדודי השינה כמקודם..., א . האם כדאי אולי להחליף את כדור הויאפקס (בבוקר) אותו נוטל מספר שנים לצורך הרגעה, בציפראלקס והאם הציפראלקס יכול לשנות משהו בנוגע לשינה, ואולי כדאי לעשות זאת רק כדי שלא יתמכר לוויפאקס שהשפעתו כנראה הולכת ופוחתת? ב. בקופ"ח מכבי כבר אין אפשרות לקבל את הנוקטורנו שקבל בעבר ובמקומו מקבל את האימובאן (7.5 מ"ג) לטענתו, הנוקטורנו השפיע עליו טוב יותר (למרות שזו תרופה גנרית ולא אותנטית כמו האימובאן). האם כדאי להחליף לנוקטורנו או בונדרומין או לשלב בין תרופות אחרות? ג. האם אפשר/רצוי כדי שיוכל לישון להעלות את המינון של אחת התרופות ולמשל לנסות ליטול אימובאן ועוד חצי כדור נוקטורנו/אימובאן/בונדרומין, או שכדור וחצי זה כבר מינון מוגזם? ד. לפני זמן מה קבלתי המלצה על כדור ממשפחת מירטזפין כמו מירו או רמרון. כמו שהבנתי כדור ממשפחה זו הינו נוגד דיכאון ובנוסף מיטיב עם השינה. האם כדאי לנסות להחליף אותו במקום הוויפאקס והאם תופעות הלוואי שלו רבות וחזקות יותר מאשר הוויפאקס או הציפרלקס? תודה
הפורום מיועד להרחבת הידע הכללי בנושא השינה ואיננו מקום לייעוץ תרופתי אישי ובוודאי לא במקרים מורכבים. בנושא התרופות מציע להיפגש עם פסיכוגריאטר. בנוסף לעניין התרופתי, במקרים רבים אנשים מבוגרים המפתחים בעיית ניידות מפחיתים באופן משמעותי את רמת הפעילות הכללית ואת מידת החשיפה לאור השמש באופן מיוחד. הדבר מביא לשיבוש בתזמון השעונים הביולוגיים והשינה. ממליץ במקרים הללו להכין תכנית לפעילות פיזית מסודרת ומבוקרת במסגרת המגבלות והיכולות. בתוך הפעילות יש לשלב שעות יציאה מן הבית אל הרחוב לפחות שעתיים ביום בשתי מנות , האחת של בוקר והשנייה אחה"צ. רצויה הליכה עם עזרה כמובן אבל אפילו ישיבה באזורים מוארי שמש מועילה. פעילות כזו בכל או ברוב ימות השבוע (לא מדובר ביום פעם ב ....) יכולה להחזיר את מצב השינה לקדמותו (סביר עם כדורים) ולמנוע צורך בטיפולים מורכבים נוספים על שלל תופעות הלוואי הכרוכות.