חבל רק ששוכחים לספר לכם שאת תוצאות מעבדת השינה

הפרעת נשימה בשינה במקרים רבים באה לידי ביטוי בעייפות. בחלק מהמקרים מדובר בהופעת ישנוניות במהלך היום והדבר גורם להרדמות בלתי נשלטת. חלק לא מבוטל מתאונות הדרכים הקשות נגרמות בגלל ישנוניות וחלק מאלו נובע מהפרעת נשימה בשינה שלא טופלה כראוי. חולה הסובל מהפרעת נשימה בשינה ואינו מטופל מסכן את עצמו במובנים אחדים: 1. עלול להיות מעורב בתאונת דרכים \עבודה\בית עקב קושי לשמור על ערנות. 2.ההפרעה גורמת במקרים רבים לסיבוכים הכוללים מחלות לב וכלי דם כלומר עליה בסיכון ללקות בשבץ מוחי או התקף לב. ההפרעה גורמת גם לשכיחות יתר של מחלות כרוניות נוספות וקצרה היריעה כאן מכדי לפרט. 3.ההפרעה עלולה לפגוע בחיי הזוגיות. חולה כזה מסכן גם את סביבתו לא רק בגלל שפרעה לבן\בת הזוג בשנתם אלא גם בגלל הסיכון לפגוע באזרחים אחרים במהלך תאונה הנגרמת בגלל הקושי לשמר הערנות. על מנת לטפל יש כמובן תחילה לאבחן ההפרעה. האבחון מבוצע באמצעות בדיקת מעבדת שינה. לאחר האבחון מוצע טיפול. טיפול יעיל בהפרעת הנשימה בשינה מטפל גם בבעיית העייפות והישנוניות. הטיפול השמרני הנו באמצעות מכשיר C-PAP ואכן הוכח שטיפול זה במידה ומותאם ומבוצע כראוי מפיג את העייפות והישנוניות. לצערנו הטיפול מתאים רק ל 30-40 אחוזים מן הנבדקים. מסיבה זו הוקמה בבית החולים איכילוב המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה. במרפאה זו מוצע מגוון טיפולים שמרניים וכירוררגיים נוסף על מכשיר ה C-PAP . מה שמאפשר לטפל ברוב הסובלים מהפרעת הנשימה בשינה באופן יעיל. מאז הקמת המרפאה היו מספר מטופלים שהגיעו לבדיקה לאחר התליית הרישיון ובהמשך לאחר טפול מוצלח רישיונם הושב. התליית רישיון הנהיגה ע"י משרד התחבורה מתרחשת רק בתנאים מסוימים המתקיימים באופן נדיר: 1.הפרעת נשימה בשינה משמעותית 2.מבוצעת בדיקה נוספת וזו מוכיחה ישנוניות בלתי נשלטת(הבדיקה נקראת MSLT) 3.מסיבות כל שהן החולה אינו מטופל. בסך הכל מספר הנבדקים שרישיונם הותלה במצב זה הנו קטן מאוד. מדובר במקרים ספורים בכל שנה. כאשר שוקלים מצד אחד את הסיכונים הרבים בהפרעת שינה בלתי מטופלת לעומת הסיכון הזעיר לרישיון הנהיגה, נדמה לי שבכל מקרה עדיף לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת הנשימה בשינה. התנהלות נכונה במקרים הללו והדרכה נכונה של המטופל תמנע באופן כמעט מוחלט את התליית הרישיון.