מחזור שינה שהשתגע

שלום ד"ר רוזנצוויג. מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי עירנית, פרודוקטיבית ובכלל, מאושרת יותר בלילה. אני אמנית, ואורח חיי מאפשר לי לחיות וליצור בלילה. במשך הרבה שנים נהגתי ללכת לישון בסביבות 5:00 בבוקר ולהתעורר בסביבות 15:00. היה לדברים סדר מאד ברור ויכולתי לנהל שגרה. דבר חשוב - אני מטופלת בריספרדל ואנאפרניל. את שתי התרופות האלה, שידועות כגורמות לעייפות, הייתי לוקחת באופן קבוע לפני השינה, כלומר לפנות בוקר, כשהרגשתי עייפות טבעית. בשנה האחרונה מחזור השינה שלי השתבש לחלוטין. נכנסתי להפקה אינטנסיבית ונדרשתי לתפקד גם בשעות הבוקר. כיוון שלא יכולתי לוותר על הלילות, התחלתי לדלג מדי פעם על התרופות ולהיות ערה בלילה וגם ביום שלמחרת. במשך הזמן מצאתי את עצמי מגיעה לחמש בבוקר ופשוט לא מרגישה כל עייפות. אם אני שקועה בעבודה מרתקת, רוצה מאד להמשיך לעבוד, והגוף לא מרגיש כל עייפות, חבל לי ליטול את התרופות ולקטוע את העבודה. הדבר החריף והגיע למצב שאני מדלגת על התרופות מדי פעם, וכך ערה ועובדת במשך 24-30 שעות, שבהן אני חדה ומרוכזת מאד, ולא מרגישה כל צורך ללכת לישון. לבסוף, הגוף מכריע, אני לוקחת תרופות ונרדמת למשך 15-19 שעות רצופות. שינה עמוקה וטובה, שבסופה אני מתעוררת והסיפור חוזר על עצמו. אני יודעת שהדברים שאני כותבת כאן נשמעים מטורפים וחריגים מאד, לכן חשוב לי לציין שאני מאוזנת לחלוטין מבחינה נפשית, חיה בזוגיות טובה ורבת שנים, מאושרת עם היצירה ואף זוכה להכרה ממסדית נרחבת. השאלות שמעסיקות אותי הן: 1. האם יכול להיות שהגוף שלי פשוט בנוי אחרת, ואין צורך לכפות שינה כשאין תחושת עייפות? או שאולי משהו במערכת יצא מאיפוס וצריך לאזן "בכוח"? 2. האם לטווח הארוך - יכולות להיות לאורח החיים הזה השלכות הרסניות על הגוף? או שאם אין כל תחושת כאב או אי-נוחות, פיזית או נפשית, הדבר לא אמור להזיק? אשמח מאד בתגובתך. תודה, דניה