התמודדות עם הורים מרעילים

שלום, אני נשואה כשנה לבעל מדהים, רגיש ובעל לב זהב. הבעיה היחידה שמעכירה את חיינו היא הוריו של בעלי. אנו יחסית צעירים, סטודנטים, לא מבוססים כלכלית. כבר לפני החתונה קרו מספר דברים שגרמו לי להתרחק מהוריו ולכעוס עליהם. למשל, הם הבטיחו שישלמו על האורחים שלהם בחתונה, בסוף חזרו בהם ונאלצנו לשלם מהמתנות של האורחים ואף לא שילמו חלק מהמקדמות שהבטיחו לשלם לפני החתונה, הכל בטענה שמצבם הכלכלי קשה. על כל דבר הם מתחשבנים, אם יצא שפעם הזמינו אותנו לשבת במסעדה, תמיד שואלים אותי אם אני רוצה לחלוק עם מישהו מנה ולא לקחת אחת שלמה לעצמי. תמיד מסתכלים לי בצלחת לבדוק כמה השארתי ואח"כ אומרים לבעלי שלא סיימתי את המנה והם סתם שילמו, כמובן שזו בעיה שאבד עליה הכלח, כי הם כבר לא יזמינו אותנו, זה היה בהתחלה לפני שכל המסיכות ירדו. הם לא מכינים ארוחה כשאנחנו באים לבקר אותם, זה בטענה שאם אנחנו רוצים לבוא לאכול אנחנו צריכים להגיד להם מראש שזאת מטרת הביקור. אז בעלי לקח את דבריהם לתשומת ליבו להודיע להם מראש שאנחנו באים רעבים וכך היה. ישבנו אצלם שעתיים וחצי עד שהואילה בטובה האם להוציא פשטידה מסכנה ל6 אנשים (שרובם אנשים גדולים). לימי הולדת האחרונים שלי לא הביאו מתנה ואפילו לא איחלו מזל טוב. משחקים עם בעלי משחקי אגו וכבוד, של מי בא לבקר את מי ומי מתקשר למי. עושים עליו מניפולציות רגשיות כדי שהוא ירחם עליהם. הייתה תקופה ארוכה שהוא רצה להפסיק את לימודיו כדי לעבוד יותר ולתת להם את הכסף מכיוון שהרגיש שבגללו ובגלל החתונה הם במצב הכלכלי שהם טוענים שהם (כאשר בפועל הם בקושי שילמו על החתונה כפי שציינתי), כמו כן לפני החתונה הם טסו לחו"ל וכל זה תוך כדי האמירה שאין להם כסף. עובדה חשובה מאוד לציון היא שהם יושבים במסעדות הרבה, מעצמם לא מחסירים דבר. רק לילדים שלהם ובייחוד לבעלי, המנטרה הקבועה היא "אין כסף". ההורים שלי עוזרים כמה שהם יכולים, מכל הלב וביד רחבה, נותנים כל מה שהם יכולים ומעבר. בזכותם לא חסר לי כלום הן בפן הריגשי והן החומרי ולכן אני מצליחה להתמודד איתם ולתמוך בבעלי. הבעיה היא שבעלי סובל רגשית מהוריו, היו תקופות שהוא אפילו נהיה חולה בגלל הלחץ שהם גרמו לו. כל תקופה קורה עם הוריו משהו שגורם לריבים או בעיקר לסבל ריגשי של בעלי, שרק מנסה לדבר איתם, לנסות להראות להם איך ראוי להתנהג והם נהנים לירוק לנו בפרצוף כל פעם מחדש והדיבורים לא עוזרים. הם אגואיסטים, רואים רק את עצמם, מעולם לא שאלו אותו אם יש לו מה לאכול, אם יש לו מעיל חם ללבוש או כרית נוחה לישון עליה, רק מספרים לו על כמה שהם מסכנים בגלל כל מיני חובות הזויים שהם צוברים. אני יודעת שהוא לא רוצה לנתק איתם קשר, אבל האמת? אני לא רואה בקשר הזה שום תועלת והוא מביא רק סבל עליי ועל בעלי. מה אתה מציע לעשות? איך אפשר להתמודד עם הורים כאלה?