מה לעשות

שלום, לבעלי משפחה מאוד גדולה. 6 אחיות ו- 2 אחים (סה"כ 9 אחים ואחיות). הקשר של כל המשפחה עם 2 האחים האחרים די מנותק. אך הקשר עם האחיות ובעלי מאוד חזק ואיתן. קשרי שלי איתם הם טובים אך שיטחיים. אני מאוד נהנית איתם, כך גם ילדי, אך אני שומרת גם מרחק כי אני לא רוצה להכנס לפוליטיקות משפחתיות יתר על המידה.... אנחנו נפגשים לרוב באירועים משפחתיים - חוגגים חגים יחד, ימי הולדת וכד'. האחיות לעיתים רחוקות נפגשות בינן לבין עצמן (בלי להזמין אותנו) - וחוגגות יום הולדת לזו או לזו באצטלא שזה מפגש בין בנות - או כשהם רוצות להפגש בלי ילדים (בעלי הוא הכי קטן במשפחתו - ורק לנו ילדים קטנים, לכל שאר האחים יש כבר ילדים בוגרים בגיל העשרה ומעלה ביניהם גם נשואים עם משפחות). אין לנו בעיה אם זה כלל וזה לגיטימי בהחלט מבחינתנו. בנוסף, חמתי גרה איתנו בבית ביח' נפרדת מזה 13 שנה - ומזה שנתיים בגלל דברים שארעו בהקשר של מעבר דירה נוצר נתק ביני לבין חמתי ביוזמתי. היא התעקשה לבוא איתנו ולא היתה מוכנה לשמוע על שום פתרון אחר שהצענו לה - כמו לרכוש לה דירה משל עצמה, או ללכת לגור בקיבוץ עם אחת מבנותיה האחרות - בעקבות כך רכשנו בית ישן עם פוטנציאל ליח' נפרדת עבורה במחיר מופקע, עם לא מספיק חדרים עבורינו ולילדינו - שצריך היה לשפץ וגזל המון זמן וכסף מאיתנו - בזמן שיפוץ היחד' היא גרה אצלי ממש וישנה עם אחד הילדים בחדר עד שהיא ירדה ליח' - הדבר לקח למעלה משנה. בתקופה זו למדתי להכיר אותה והבנתי שהיא רחוקה מהדימוי שהיא בנתה לעצמה לאורך השנים, במקום אישה שקטה ולא מתערבת, חלשה וחולנית, היא התגלתה כמניפולטיבית, לא מתחשבת, שמתנהגת בצורה מסויימת כשהיא חושבת שמסתכלים בה ובצורה הפוכה לחלוטין כשהיא חושבת שאף אחד לא רואה. נחשפתי להתנהגויות שקוממו אותי ופגעו בי והעליבו אותי ובטח לאור העובדה שתמיד התייחסתי אליה כאל אימי. את החלק של הבית שבו אנו גרים אנו צריכים עדיין לשפץ - דבר שאין לנו כוח עבורו כרגע - וגם בגלל המשבר הכלכלי הפסדנו כספים - כך שגם אין לנו הכסף לשפץ. כרגע יש לה יח' חדשה ומשופצת ויפה - ואנו משפחה של חמש נפשות - ועוד אחד בדרך מחלקים 3 חדרי שינה בבית ישן ומעופש אם מלא בעיות שנובעות מכך - התחושות שלי לא נובעות מקינאה בה אלא בגלל שבאמת צרכיה באים על חשבוננו. בעלי כרגע לא מוכן לשמוע על למכור את הבית – גם בגלל שהוא לא רוצה להתאמת איתה ולתפור לה פתרון אחר. הבנתי פשוט שהיא מעמסה על משפחתינו והפכה לבעיה שלנו ומונעת מאיתנו להתפתח כמשפחה - היא עושה המון הצגות של "קורבן" של אישה חלשה וחולנית כשבפועל אין לה כלום - דבר שגרם לנו להתייחס אליה כאילו יש לנו בת נוספת וטיפלנו בכל בעיותיה - אנו ממנים לה גם היום את כל ההוצאות הקשורות לבית (מים, חשמל, גז, טלפון, ארנונה וכד'). הדבר הוליד אצלי קושי כי הבנתי שצרכיה באים על חשבוננו ועל חשבון ילדינו ועל כן פשוט ניתקתי באופן חד משמעי את הקשר התלותי בינה לביני. הדבר גרם לי למשבר אישי, ומשבר זוגיות עם בעלי שנמשך לאורך יותר משנה - שאנו רק לאחרונה מתחילים לצאת ממנו - ממש בקושי. הגענו כמעט לגירושין - ואני לא בטוחה שבסופו של תהליך הכל יסתדר - אבל היום כבר יש לנו תקווה. בעלי מבין אותי, גם כך האחיות שאיתם יצא לי לשוחח (אך לא דיברתי על כך עם כולן). כולם יודעים ברמה כזאת או אחרת וכך אנו מתנהלים.... זה לא שאני לא מדברת איתה - אבל אני לא יוזמת קשר איתה, ולא יורדת אליה, ולעומת הקשר הקודם שהיה לי איתה - זה היפוך לגמרי, קשר של לדאוג לצרכיה, ולשמש כותל לטרונותיה וכד'. בסופו של דבר מעז יצא מתוק - כי לאורך שנים חמתי טיפחה נתק בינה לבין שאר המשפחה - וכעת כשאני מתייחסת אליה מאוד בקרירות ובעלי גם קצת התרחק - היא פתאום התחילה ללכת שוב אל בנותיה האחרות - וכעת כשיש לה צרות ובעיות היא פונה גם אליהן ולא רק אל בעלי. היא לא אישה חמה - ולמרות שהיא גרה איתנו - היא גם לא יוזמת פעילויות עם הילדים שלי - כלומר נכדיה - פעם הייתי מעודדת את הילדים שלי ללכת לסבתא - היום אני לא מתערבת לכאן או לכאן - לא מעודדת ולא מונעת - אם היא רוצה איתם קשר שתיזום ואם זה לא מספיק חשוב לה - אז שלא תיזום. הפעמים היח' שהיא מתעניינת בהם - זה כאשר נפגשים אם כל המשפחה - והיא רוצה להראות שהיא אמא וסבתא טובה אז היא עושה הצגה של חיבוקים ונשיקות וכד' - דבר שכיום אני לא סובלת לאור הצביעות - אני מרגישה שהיא מנצלת את הילדים שלי לזכות בנקודות במשפחה שלה. כל זה רקע - ועכשיו לבעיה: בעלי שוהה כרגע בחו"ל. הבנתי מ- 2 גיסות במקרה - כי אנו צפויים להפגש ביום שישי הקרוב אצל אחות אחרת - בכדי להדליק נר חנוכה - מן מפגש משפחתי מורחב. בפועל - לא הגיעה אלי שום הזמנה כזאת מגיסתי. בנתיים - יום שישי מתקרב - אני יודעת שילדי מאוד יהנו במפגש משפחתי שכזה, בתוכי אני יודעת שכנראה יש כאן פספוס מצידה - ולאו דווקא חוסר רצון להזמין אותנו (זה ארע כבר בעבר - והיא מאוד התנצלה ורצתה שנבוא - אך בעלי אז אמר שאם לא הזמינו אותנו בזמן אנחנו לא צריכים לעשות שמיניות באויר בשביל להגיע ולא הגענו - הדבר לא גרם למתיחות ביננו כלל). יש מצב שהיא אמרה לחמתי וחשבה שכך ההזמנה תגיע אלי (כך היו נוהגים בעבר למרות שבעבר ביקשנו מהם לא לעשות זאת - כי לעיתים ההזמנות היו מגיעות ולפעמים לא - בכוונה - שהיה דרך של חמתי לשלוט על הקשרים שלנו עם שאר המשפחה). יכול להיות שחמתי בגלל המצב לא העבירה אלי את המסר - אך זוהי השערה בלבד ללא תימוכין או סימוכין. מה עלי לעשות? האם להמשיך להמתין לקבל הזמנה? האם כדאי להתקשר ולשאול האם אנחנו מוזמנים גם? ברור שאם יום שישי יגיע והיא פתאום תשמע מ"אחרים" שאנחנו לא מגיעים היא תתקשר - אבל אז אני לא ארצה כבר לבוא - גם לאור העובדה שזה מאוחר מידי ומה לעשות יש לי קצת כבוד עצמי. ומה עוד שאני בהריון מתקדם - ואני לא יכולה לתמרן בקלות. אני בדילמה - אני לא רוצה לערב את בעלי ששוהה בחו"ל. מצד שני - אני יודעת שאם לא נגיע כולם יתחילו לשאול שאלות ותיווצר חוסר נעימות. מצד שלישי - למה זה צריך לעניין אותי לאור העובדה שמישהו אחר מפשל? לי לא איכפת לא לבוא – אך אני חושבת שילדי מאוד יהנו מאוירה אחרת של משפחתיות במקום לבלות ערב עם אמא בהריון שלא מרגישה טוב 95% מהזמן עם הקאות וכד' ובלי אבא ששוהה בחו"ל. בקיצור - אודה על עיצה - כיצד כדאי לנהוג?

החלטתי להתקשר לגיסתי ולומר לה ששמעתי מהאחיות אחרות על המפגש. בסוף הבנתי שבאמת אמרה לחמתי להגיד לי - וחמתי לא אמרה לי (דרך אגב כל הסיפור כבר ידוע לי מיום שבת). המצב הזה ממש מעצבן אותי - ואני לא יכולה לשתף בו את בעלי - כי הוא יגיד שאני עושה עניין משטויות - הבעיה היא - שזה לא שטויות עבורי - והעובדה שחמתי אכן לא העבירה מסר אליי - רק מראה עד כמה שהיא בוחשת בקדירה. היא בוחשת - ואני אשמה. כמה אפשר לבלוע ולספוג, ולחיות במצב ההזוי הזה? אני יודעת שאם אני אנדנד לבעלי בעניין של חמתי - הכל שוב יתפוצץ בו בזמן שאנחנו עדין מנסים להרגיע את המערכת - ואני גם חושבת באיזה שהוא מקום שאם אני יעמיד אותו מול אולטימטום של או היא או אני - אז יש סיכוי סביר שהוא יבחר בה. אבל נמאס לי מהמצב הזה שהיא כל כך מפריעה לי - והיא מתחת לאף - זה לא נותן לדברים להרגע כי זה כל הזמן רותח מתחת לפני השטח. איך לנהוג?

שלום מור, אני מבינה את הקושי שלך מול חמותך. נשמע שהקשר ביניכן אכן בעייתי, טעון וקונפליקטואלי. בנסיבות הקיימות היה עדיף להתרחק, ובוודאי לא לגור כל כך צמוד, ואולי עליכם לשקול לייצר תנאים שמאפשרים זאת. מעבר לזה, אני לא בעד נתקים מהסוג שאת מתארת. אני חושבת שנתק הוא גם סוג של קשר, ויש בזה משהו מאוד הפגנתי, שצורך המון אנרגיה מכל הצדדים. בסופושל דבר, זה רק מעצים את הכעסים ואת תגובות הנקם שלה ושלך זו כלפי זו. בסופו של דבר, כולם יוצאים נפסדים. בעיניי צריך למצוא נוסחא שתאפשר איזושהי תקשורת ביניכן, לפחות בשביל בעלך והילדים. בכל אופן- זו סבתא שלהם ואמא שלו, וזה לא ישתנה, בלי קשר לכמות האיבה שתהיה ביניכן. יכול להיות שהיא באמת טיפוס בלתי נסבל, צבוע ונצלני, אבל יתכן שגם את לא בוחרת דפוסי התמודדות יעילים מספיק מולה. מציעה לך להיות חכמה, ופחות צודקת. חבל לבזבז כל כך הרבה אנרגיה על העניין. זוהי חמותך, לא בחרת אותה, אבל היא חלק מהמשפחה, והיא חשובה לבעלך. תאלצי למצוא את הדרך להתמודד איתה. נסי לבדוק את האפשרות של מעבר למקום קצת יותר רחוק. אם זה לא אפשרי, נסי להניח למאבק הזה. נראה לי שחשוב יותר להתרכז בשיקום היחסים עם בעלך.