בן שנמצא במערכת יחסים שלא עושה עימו טוב

צהריים טובים, יש לי בן בן 23 ילד מקסים רגיש וחברותי שכיום לומד ראיית חשבון לבני לא הייתה עד לפני כשנה מערכת יחסים ארוכת טווח עם חברה והקשר עליו אני כותב זהו הקשר הראשון שלו והרציני, הזוג הכירו במקום העבודה (בני עובד כמה שעות שבועיות בעבודת סטודנטים) במקום העבודה הנוכחי הוא הכיר את החברה שלו (הבחורה גדולה ממנו בשנתיים וגרה באותה עיר לא הרחק מהבית שלנו) שמנו לב שלאורך כל הקשר וכבר מההתחלה הילד הפך להיות לחוץ עצבני הם לא מסתובבים בצורה טבעית ליד אנשים או מקומות בילוי ונראה כאילו הבחורה מעוניינת להחביא אותו מהסביבה...הם מבלים אך ורק בשעות מאוחרות ורחוק ממקום המגורים..לאורך כל התקופה ניסינו לדבר עם הבן בכדי להבין האם הוא נמצא במערכת יחסים שלא טוב לו שם..למותר לציין שלאורך כל הדרך הוא מסרב להודות שאכן ישנה בעייה...ערב אחד לקחתי אותו לבילוי (אבא/בן)ושם הוא נפתח בפניי וסיפר שלא טוב לו ושהוא מרגיש שהיא נמצאת איתו בשביל להפסיק לפחד מנטישה שהרי נטשו אותה לאחרונה כמה חברים..היא גם מפעילה עליו לחץ בכך שהיא לא אוהבת שהוא מתלבש חתיכי ואלגנטי וראוי לציין שהבן שלנו מאוד אוהב להתלבש..לאחר השיחה הוא הבטיח שהוא נפרד והחל בתהליך שנמשך יומיים, נכון להיום הילד ממשיך בקשר ולא מוכן להיפרד, אנחנו כהורים לא לוחצים אך מידי פעם בסיטואציות לא ראויות אנחנו שבים לדבר איתו בכדי שיפתח את עיניו..הבן שלנו מנוצל על ידי הבחורה גם כלכלית (הבחורה היא יתומת אם והמשפחה נמצאת במצב כלכלי קשה)לצערינו שום שיחה לא עוזרת והוא נשאר בשלו...אודה באם תוכלי להמליץ לנו איך להמשיך ומה לעשות בכדי להחזיר את הבן שלנו למצב שבו הוא יהיה מודע למצב שמערכת זו היא מערכת לא בריאה עבורו (בנוסף לציין שבחורה משכנעת אותו לאורך כל הדרך להתחתן איתו ובטוענה שגם אם אין כסף הם יסתדרו) תודה רבה

שלום, אני חייבת להודות שאני לא ממש מבינה מדוע החלטת שמערכת היחסים הזו לא עושה לבן שלך טוב. יכול להיות שיש לו ספקות, יכול להיות שבאמת יש קשיים, אבל אז מה? זה לא אומר שהקשר הזה לא עושה לו טוב. אם אכן היה כך ורק כך הוא לא היה נשאר. נשמע שאתם מאוד לוחץ על הבן שלך, ושהיחס שלכם אליו לא מתאים לגילו. אתם לא ממש מאפשרים לו לבחור את בחירותיו, ואני משוכנעת שזה לא תורם לביטחונו העצמי. מותר להורים לייעץ, ואולי אתם באמת רואים משהו שהוא לא רואה, אבל הילד הוא כבר לא לא ממש ילד, הוא כבר אדם בוגר, וחשוב שיתנסה בעצמו, ילמד, יחווה, מבלי שתהיה התערבות כזו מצידכם. אם הלחץ מצידכם יהיה הסיבה לפרידה קרוב לוודאי בנכם יפסיד כמה אפשרויות של גדילה והתפתחות אישית. מהתיאור שלכם לא נשמע שהבחורה הזו עושה לו יותר מידי נזק. במקרה הגרוע, היא לא ממש מתאימה לו, ויכול להיות שהוא יראה זאת לבד. אני מציעה שתעשו מאמץ להכיר אותה קצת יותר ותתנו הזדמנות. בחנו את עצמכם ובדקו האם אתם לא מגוננים יותר מידי. אולי שווה שתניחו לעניין ותנו לדברים להתפתח בדרך שבנכם בוחר.