פורום עבודה סוציאלית

שלום. יש לי ילדה בת 8, בכיתה ב'. לפני כשנתיים בעלי ואני נפרדנו, ורק לפני מספר חודשים הסתיימו כל התהליכים וכעת אנו גרושים. הגירושים היו קשים, ומאז הקשר של ביתי עם אביה אינו יציב. לאחרונה קיימת רגרסיה בהתנהגותה (איתי בלבד), ומכיוון שהיא משתמשת בתכנים קשים אני מודאגת- היא אומרת שהיא מרגישה בודדה, היא אמרה שהמשאלה שלה למות (פעם אחת), אני חייבת לציין שהתפקוד שלה בבית הספר, ועם חבריה הוא מצויין, כלומר: אם היא לא הייתה מדברת על קשייה היה קשה להבחין במה שמתחולל בתוכה. האם יש מקום לדאגה? או שהשגרה מאפשרת לה לבטא את קשייה ופשוט מה שנדרש ממני להכיל את המקומות שלה?

ליאת שלום רב, קשה לי לומר לך מה רמת הבעייתיות של בתך, והאם יש צורך העירוב של איש מקצוע. כתחנה ראשונה הייתי ממליצה לך להתייעץ עם יועצת בית הספר של בתך, ואולי יחד איתה לחשוב האם הקושי הנוכחי דורש התערבות נוספת, פרט אליך. גמר חתימה טובה ושנה טובה, טלי

היי. בהמשך לשאלה שלי לגבי עו"ס ופסיכיאטריה : חיפשתי באתר של אונ' ת"א ומצאתי את הלימודים שכ"כ רציתי בביה"ס לרפואה - לימודי המשך. אחרי ברורים ושיחות איתם,הם שלחו לי טופס הרשמה ועכשיו כל מה שנשאר זה למלא ולהתחיל ללמוד (בררתי ,הם מקבלים אותי.). מבחינתי זה הגשמת חלום ישן (5 שנים זה כבר ישן נכון?). אז...... אני רוצה להודות לך. זו לא הפעם הראשונה שעזרת לי (אם את זוכרת ,לפני מס' חוד' המלצת לי להתנדב) ואני נורא נורא שמחה שאת פה. את לא יכולה לתאר לך כמה שתי ההמלצות האלה עזרו לי (כל מיני משקעים ישנים). אז תודה ושנה טובה טובה. (ודרך אגב אני לא מהמחמיאים בדר"כ).

עו"ס יקרה, אני שמחה לשמוע שהצלחתי לסייע לך. מקווה שתהני מהלימודים (אולי תספרי קצת על המסלול?), ושתיהיה גם לך שנה טובה וגמר חתימה טובה, שלך, טלי

הבן שלי התחיל את כתה א. יש לו קצת חברים , עוד מהגן , הוא מתלונן שמציקים לו בבית הספר . גם חברו הטוב מרביץ לו לפעמים ובני מעדיף לא להתגונן ואפילו לא להפסיק את המכות בטענה שחברו הטוב מאיים עליו שלא יהיה חבר שלו יותר. ובני חושש מאד מבדידות חברתית. האם להתערב ואיך?

שרון שלום רב, אני מבינה את הקושי שלך כאם לעמוד מן הצד ולהתלבט האם לעזור לבנך, או מאידך לתת לו לפתח את עצמאותו. כפי שאת מתארת, בנך סובל מאלימות כזו או אחרת, ואת זה יש להפסיק. אני הייתי ממליצה לך להסתייע במחנכת של בנך, לשתף אותה בבעיה, ולבקש את עזרתה כאשת סמכות (כלפי כל הילדים) וכדמות מחנכת. שיהיה בהצלחה, שנה טובה וגמר חתימה טובה, טלי

שלום, דחוף אבל דחוף תערבי את מנהל בי"ס!!!! לא את מחנכת הכיתה ולא היועצת, מנהל המוסד החינוכי אחראי לכל מה שקורה קרה ויקרה במוסד החינוכי יותר מכולם...והוא יצטרך לשלם בבוא היום גם במחיר אישי כבד... אני מכיר מניסיון אישי את ההצקות והאלימות בכיתות הנמוכות, אני זוכר שהמחנכת ידעה, והצעדים שנקטה החמירו את הבעיה, בהתחלה טפלה, אח"כ נסתה לשגך לי חבדרים, אח"כ פתחה את זה לדיון כיתתי, בסוף היא התעלמה ונשארתי עם הבעיה לבד.. והיא מבחינתה מכוסה כי עשתה הכל... מורים אחרים נבהלו, ובאו לצידי.... יועצת הבי"ס ידעה ולא יכלה לעזור... המנהלת התעלמה מהבעיה, למרות שלמדה בכיתה.. ידעה ללמד על יושר אבל את כבוד האדם שכחה בבית... והשיא היה שחיכינו למכתב ממרפאה באומנות שממליצה שבמעבר לחטה"ב להעביר אותי למקום ניטרלי, כבר כעסנו על המרפאה, על מקום עבודתה שמתעכבים לשווא, בסוף במקרה אמא שלי הגיעה לקחת אותי לבדיקה בבי"ח (שהייתה ונקבעה מראש) ובעוד היא נרשמת במזכירות, המנהלת "נזכרה " שהגיע אליה מכתב שקשור אליי והיא לא יודעת מה הקשר שלו אליה....היא אפילו לא קראה!!!! כשהיועצת שמעה שסוף כל סוף המכתב הגיע , קפצה משמחה וכתבה תוך יום את המכתב לעירייה... ואני מספר לך את זה, זה קרה לפני עשר שנים, ההורים שלי סמכו על בי"ס, על המורים על המנהלת והאמינו להם בעיניים עצומות, אני אומר, מערכת החינוך נכשלה ואל תאמיני למורה או מנהלת שאומרת שהילד בכיין, פשוט בו ביום, תתקשרי לקו הפתוח של משרד החינוך , תפני בו ביום לעיתונות המקומית ותראי איז פלא, ובנך מטופל הכי טוב, פשוט מנהלים שוכחים מה התפקיד שלהם!!!! והם מרבים לבכות על האלימות, האלימות התחילה מחוסר סמכות של המנהלים, תפקיד המנהלים להגן על הילד ואח"כ על המורה, שלא ידברו על "אקלים בית ספרי" לפני שבדקו אם הם עצמם מטפלים טוב בבעיות שלהם. בנך חושש בצדק מאיבוד החברה, אך את כאימו צריכה להפנים לו שאסור להיות חבר תמורת מחיר של ויתור על העצמי שלך, הוא חייב ללמוד להתגונן ולהגיד לא, ולהתלונן גם במחיר של נידוי חברתי, אחרת הוא עלול להגיע למצבים בהם יוותר ויפגע תמורה "חברות" שווא. בהצלחה

השנה סיימתי תואר בעוס ואני צריכה להרשם בפנקס על מנת לקבל רישיון , אשמח אם מישהו יסביר לי איפה נרשמים?

הי עדי, אני שולחת לך קישור בו תמצאי פרטים לגבי רישום: http://www.molsa.gov.il/CagilaMikzoit/Rishum/ בהצלחה, ענת.

תודה רבה לך עזרת לי מאוד

תודה רבה לך עזרת לי מאוד

אני בתחילת הריון. נאלצתי לעזוב את עבודתי בגלל ההריון כך שיש לי יותר מדי זמן פנוי ואני דואגת למלא אותו בפחדים וחששות בצורה מכבידה מאוד. שאלתי היא האם תרפיה באמנות יכולה להקל עליי ואם כן איך אני יכולה להגיע לטיפול במסגרת פרטית בטיפול קבוצתי או פרטני. בברכה וחג שמח

תרפיה באומנות יכולה לעזור לך להתמודד עם הפחשים והחששות, ואם את מרגישה שזה מתאים לך אז תמיד אפשר לנסות ולראות אם זה הדבר הנכון בשבילך. לא כתבת מאיזה אזור את בארץ, אבל בכל מקרה את יכולה להכנס לאתר של יה"ת יש שם בצד שמאל למעלה רשימה של כל המטפלים לפי חלוקת אזורים. שיהיה בהצלחה, הריון קל וחג שמח

אני מאזור גוש דן.

לטלי ומשתתפי הפורום חג שמח ושנה טובה!!! ענת.

תודה ענת, ושתיהיה גם לך שנה נ-ה-ד-ר-ת!!! טלי

מה זה עו"ס קליני? לא כל עו"ס הוא קליני? שנה טובה.

הכוונה בדר"כ לעובד סוציאלי שעשה תואר שני במסלול קליני (יש קליני, ילד ונוער, בריאות ועוד). עוס קליני ראשי לטפל למשל דרך קופ"ח כשם שפסיכולוגים קלינים מטפלים.

לאני שלום רב, עו"ס קליני הינו עובד סוציאלי שסיים תואר שני בעבודה סוציאלית עם התמחות בתחום הקליני-הטיפולי. ישנם עו"סים שיקומיים, מינהליים, מתמחים בילדים ונוער או במגוון נושאים אחרים. מקווה שעזרתי, בברכה, טלי

האם למישהו יש רעיון איך לשווק טיפול באומנות - אני רוצה להתחיל לעבוד באופן עצמאי והשאלה איך להשיג מטופלים? עבדתי בעבר באזור המרכז והכירו אותי בעיר שגרתי ואז פסיכולוגיות ועו"ס היו מפנות אלי מטופלים. אבל היום עברתי דירה לאזור הצפון, והשאלה איך משווקים טיפול? אזמח לקבל רעיונות

דנה שלום רב, אין לי פתרונות של ממש עבורך, פרט ללנסות להכיר קצת אנשים סביבך, לספר להם על עיסוקך, אולי אף ליזום פגישות עם אנשי מקצוע מהאזור ולבקש מהם הפניות של מקרים. זה כאילו לפתוח קליניקה מהתחלה, וזה קשה. זה לוקח זמן, ועלייך להתייחס לזה כתקופה שכזו. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום אני עו"ס ומעוניינת מאוד לרכוש ידע ונסיון בתחום פסכיאטריה של הילד. כמה שאלות: 1. האם כדי להתקבל לעבודה בבי"ח פסכיאטרי צריך שיהיה רקע לימודי מסויים בנושא? 2. היכן אפשר למצא קורסים בנושא פסכ' בכלל ושל הילד בפרט? כל מידע בנושא יתקבל בשמחה. שבת שלום.

לעו"ס שלום רב, בי"ח פסיכיאטרי הוא מקום נהדר לעבודה וללמידה. בדרך כלל במערכות של בתי חולים יש מערכת הדרכה מסודרת ומאורגנת בצורה יעילה וטובה מהרבה מקומות אחרים. קל וחומר לגבי תחום הפסיכיאטריה של הילד. אם את לא מצליחה להתקבל לבי"ח לעבודה הייתי אף מציעה לך להתנדב במקום תמורת הדרכה. אני משוכנעת כי מבחינה לימודית זה ישתלם. לגבי קורסים בספיכיאטריה של הילד הדבר הקרוב ביותר הוא התוכנית של ביה"ס לפסיכותרפיה של הילד באונ' ת"א ואם אינני טועה יש מסלול דומה גם בגהה. ייתכן וקיימים מקומות נוספים המלמדים את הנושא. בהצלחה, טלי

טלי, האם תוכלי לתת יותר פרטים בנוגע לתוכנית פסיכותרפיה של הילד באוניברסיטת תל אביב? תודה

האם תוכלי להמליץ לי על חומר כתוב שנכתב בנושא של טיפול באמצעות אמנויות כמו ריקוד וציור? ובעיקר איך משתמשים בו עם חולי נפש?

שילה שלום רב, יש מגוון רחב של מקורות בנושאים עליהם את מבקשת מידע. את יכולה להתחיל בספרים של דאלי ועמיתיה (תוכלי למצוא אותם בכל ספריה) ומשם להמשיך לפי מה שתראי בבליוגרפיה או לפי תחומי העניין שיעלו בך. בהצלחה, טלי

אני מטלבטת האם ללמוד עו"ס או פסיכולוגיה. ע"וס בהחלט מושך אותי מכמה סיבות. אבל השם הלא טוב שיצא למסגרת הזאת מרתיע, בנוסף קראתי פה קצת ונראה שגם התגמול לא פשוט. ויש גם את העניין של התואר השני שאי אפשר ללמוד ישר אלא צריך לעשות הפסקה ואני ישר חושבת שאחרי שנכנסים למעגל התעסוקה (ואולי חתונה וילדים) ממש קשה לחזור לתואר שני ככה באמצע החיים. אז יש לי כמה שאלות ואני אודה אם תתיחסו : 1. איך הימודים עצמם ,האם הם מעניינים הם קשים ? 2. איך העבודה עצמה? 3. מהו התהליך לתואר שני? 4. האם בעו"ס לא שמים דגש על התפתחות נפשית כמו ששמים בפסיכולוגיה? 5. מה הסיכוי להתקבל לביה"ס לפסיכותרפיה דרך עו"ס סליחה על ההתנפלות ואני אודה לתשובות כי לצערי אני לא מכירה עו"ס .

קבלי טיפ מסטודנטית לשעבר לעו"ס: תבחרי טוב טוב איפה ללמוד, רצוי באוניברסיטה. יש הכשרה מעשית במהלך הלימודים ואם את נופלת על מדריכה לא טובה, הלימודים שלך יהיו סיוט אחד ארוך, וזאת אם בכלל יתנו לך להמשיך. קחי בחשבון שאם מדריכה תחשוב שאת לא מספיק טובה או מתקדמת (וגם רק אם את בשנה ראשונה) את בחוץ. עבודה סוציאלית זה המקצוע היחיד שאין לך שליטה על הלימודים, וזה מנסיוני האישי ונסיונם של עוד לא מעט אנשים ששמעתי וראיתי מקרוב. זה לימודים בעבודה סוציאלית. תחשבי טוב טוב.

היי איילת, את רוצה להגיד לי שאם אין כימיה בינך לבין המדריכה אפשר להפסיק לך את הלימודים? אני מתחילה ללמוד עכשיו בבר אילן ונאמר לנו שרק במקרים קיצוניים קורה שמפסיקים לסטודנטים את הלימודים בגלל העבודה המעשית...

אינפורמציה על עבודה סוציאלית אפשר למצוא באתר העו"סים חפשי בגוגול

הייתי שם ולא קיבלתי מספיק מידע... אבל תודה בכל זאת.. בנוסף אם יש מישהו שיוכל לספר לי באופן אישי על איך זה באמת... זה ממש ישמח אותי

http://musictherapyat.bravehost.com/index.html

תודה על המידע, טלי

אמא שלי התאשפזה בבי"ח פסיכיאטרי לפני שבוע וחצי לאחר קשיים רבים בגמילה מכדורי הרגעה. היא הגיעה לבי"ח במצב בילבול. בתחילה סברנו שזה מהכדורים והגמילה אבל בי"ח הפסיכאטרי שלח אותה לבית חולים לבדיקות סי טי ואי אי ג'י שאלו בדיקות של תפקודי המוח. דווקא הסיטי יצא תקין אבל האי אי ג'י הראה בעייה בגלי המוח. החליטו, כתוצאה מכך שהבעייה היא נוירולוגית, לשחרר אותה מבי"ח הפסיכאטרי. כעיקרון כרגע היא עוד שם עד שנמצא פתרון חילופי. כנראה שבאופן זמני נצטרך לאשפז אותה במוסד של תשושי נפש או איזה שהוא מקום עד שנוציא אישור לפילפינית או נמצא פתרון אחר. מה שבטוח היא חייבת השגחה צמודה של 24 שעות כי היא מבולבלת נורא. אני צריכה הרבה עצות. אנחנו שתי אחיות ואנחנו כרגע מאד לחוצות, יש כ"כ הרבה דברים לסדר בהכי פחות זמן. לא לי ולא לאחותי יש את האפשרות הפזית או הנפשית לאכלס את אמא אצלנו בבית . האם ידוע לכם על מקום המתאים לאישה כזו, היא בת 62 כולה אבל כנראה שהעודף כדורי הרגעה שהיא לקחה גרמו למחלה במוח. גם הפיתרון של פיליפינית שתגור איתה כבד לנו מבחינה כלכלית. חשוב לי שאם היא תלך לגור במוסד גיראטרי או לתשושי נפש שזה גם יהיה מוסד נורמלי ולא מוזנח. שיהיו שם פעילויות וטיפול פסיכיאטרי כי היא נמצאת בבעיית דיכאון . אשמח לכל עצה כלשהי, כי מרגע לרגע היאוש שלי גובר. האימייל שלי: [email protected] וכל מי שחושב שיש לו רעיונות שיועילו ולו במעט למצב הקשה שנקלענו אליו אשמח אם יפנה אליי. תודה ושבת שלום נורית

נורית שלום רב, אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי אליך. לגבי אימך, חשוב לערב עובדת סוציאלית של המוסד לבטוח לאומי וכן של לשכת הרווחה המקומית. שתי אלו אמורות למצוא עבורכן את המענה המהיר והטוב. כמו כן ניתן לתפעל את העו"סית של ביה"ח בו היא מאושפזת כיום, ולבקש ממנה סיוע במציאת מקום הולם לאימך על פי נתוניה הפיזיים והמנטליים. קשה לייעץ באינטרנט לגבי מוסד זה או אחר ללא ידיעת הפרטים בכללותם, ןלכן חשוב להיעזר באנשי המקוע שזו אחריותם לדאוג לאימך ולפתרון הולם עבורה. אשמח אם תעדכני לגבי ההתפתחויות. איחולי בריאות, שלך, טלי

שלום לכולם איזה יופי שיש פורום!!! קוראים לי קרן, ואני מסיימת השנה את לימודי התואר השני- בהתמחות ילדים ומשפחה אני מחפשת עבודה בתחום, באזור ירושלים, וטרם מצאתי משהו רלוונטי. אני חייבת לשתף אתכם ולומר שאני כבר ממש מתוסכלת, אני כל כך רוצה לממש את הרצון שלי לעזור ולעסוק במקצוע, וזה לא כל כך פשוט, מסתבר... אם מישהו יודע על הצעות עבודה בתחום, באיזור ירושלים, אני מאוד מאוד אשמח לשמוע. תודה רבה- אם לא על הצעת עבודה, אז לפחות על הבמה.. קרן

קרן יקרה, מקווה שהבמה תעזור. פרט לכך בשבוע האחרון ראיתי הצעת עבודה לעו"ס בבי"ח איתנים ע"י ירושלים. אולי זה יעניין אותך. זה היה בפירסומים למשרות ממשלתיות בעיתונים. שיהיה בהצלחה, טלי

לידיעת שוחרי הביבליותרפיה: למיטב ידיעתי, מפת לימודי הביבליו בארצינו: 1. ביבליותרפיה טקסטואלית תואר II באונ. חיפה במגמה בניהולו של אדיר כהן תחת קורת הגג של הפקולטה לחינוך, אפשר להכנס לאתר של אונ. חיפה ולמצוא. 2. תואר II בתרפיה באמצעות סיפור (בעל-פה) ודרמה בלסלי קולג' במגמה בניהולו של אבי הדרי. 3. קורס מבוא באונ. ת"א אצל ביתו של אדיר כהן שהינה ביבליותרפיסטית. 4. קורס ביבליו טקסטואלי אמור להיות באונ. בר אילן ובסמינר לווינסקי. 5. קורס בתחום ה storytelling therapy במכון כוונים כחלק משנת לימודים אחת הכוללת טעימות של קורסי תרפיה במדיות אומנותיות שונות. 5. קורסים וסדנאות פרטיות בתחום הstory-telling therapy אצלי -דינה כהן-אור ויש לבדוק פתיחת קורסים השנה גם אצל אבי הדרי. 6. במכללת תל-חי במסגרת לימודי הדרמה-תרפיה לומדים גם קורסי ביבליותרפיה ןs-t. זהו תחום מרתק, תהנו. בברכה, דינה כהן-אור הכותבת: ביבליותרפיסטית בתחום הstory telling therapy, מרצה את התחום בלסלי, אייזיס, כוונים וריכזה את מגמת הביבליותרפיה בבית-ברל שנסגרה בעטיו של משרד הבריאות.

תודה לגב' דינה כהן אור על תשובתה המפורטת. מקווה כי התשובה ענתה על שאלות קוראי הפורום. בברכה, טלי

שלום! אם מישהו מבין בנושא של תרפיה באומנות אשמח מאוד אם הוא יוכל לעזור לי... הבנתי שתרפיה באומנות אפשר ללמוד רק שכבר יש תואר ראשון, אז מה הכי כדאי לי ללמוד? ומה זה נקרא בדיוק "שעות באומנות" אם עשיתי בתיכון מגמת אומנות ומגמת גרפיקה זה עוזר לי לצורך העניין? תודה!

אביטל שלום רב, ובכן צדקת כשכתבת שתרפיה באומנות ניתן ללמוד רק אחרי התואר הראשון. לגבי יתר השאלות חשוב לבדוק אותן מו"ל יה"ת שהוא אירגון של המטפלים בהבעה ויצירה. מצ"ב קישור לאתר שלהם: http://www.yahat.org/2002/ בהצלחה, טלי

אני בתחילת הריון. נאלצתי לעזוב את עבודתי בגלל ההריון, כך שיש לי המון זמן פנוי, ומן הסתם אני דואגת למלא אותו במתחים וחששות בצורה מכבידה מאוד. ברצוני לדעת אם טיפול בתרפיה באמנות יכול להקל עליי, ואם כן באיזו מסגרת: פרטית או קבוצתית? ואיך אוכל להגיע לפעילות כזו. בתודה וחג שמח.

האם לדעתכם אפשר למצוא עבודה גם במקום לימודים שלא קיבל אישור ממשרד הבריאות בגלל אופי של תוכנית לימודים שונה (שמאד מעניינת אותי) האם דרך מקום הפרקטיקה ניתן להמשיך לעבוד? כלומר נפתחות דלתות? תודה מראש, גלי

גלי שלוםרב, במידה והמקום הוא ציבורי אני די משוכנעת שלא יסכימו להעסיקך. במקומות הפרטיים יש יותר גמישות, אבל כיון שרוב המקומות נמצאים בפיקוח של רשות/ משרד ממשלתיים גם כאן יווצר קושי. חבל ללכת ללימודים שאינם מוכרים. כבר שמעתי יותר מדי אנשים מתוסכלים שלמדו ונהנו מאד, אבל גילו לבסוף שהלימודים חסרי כל ערך תעסוקתי. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום רציתי לדעת איפה אפשר ללמוד טיפול באומנות באיזור הצפון אודה לתשובחכם

שלום רציתי לדעת איפה אפשר ללמוד טיפול באומנות באיזור הצפון אודה לתשובחכם

היי. מי נקרא בבליותרפיסט? ז"א, מה ההכשרה של מטפל כזה? . למיטב ידיעתי אין תואר בב"ב . תודה.

היי אורית, קיים תואר בביליותרפיה באוניב' חיפה, אלא שהוא עדיין לא מוכר. כלומר, יש וועדה מלווה שאמורה לאשר את התואר ולהכיר בו (או לא) בסוף התהליך. כשביררתי (בחודש ינואר 2004בערך) לא ידעו להגיד לי מתי זה יוכר כתואר לכל דבר. בכל אופן, אני יודעת שזה מסלול ארוך (שנתיים לימודים, בהנחה שאת לא צריכה השלמות בספרות, בפסיכולוגיה וחינוך, ועוד שנה של פרקטיקום שצריכים לקבל עליה אישור ממשרד הבריאות, אם אני לא טועה). שמעתי שיש איזשהו קורס / השתלמות באוניב' תל-אביב, אבל אני לא בטוחה אם זה במסגרת תואר בספרות או בחינוך (אני לא סגורה על זה) או שזוהי השתלמות במסגרת לימודי החוץ שלהם. כדאי לברר, אם כי אני לא בטוחה שזה מה שיסמיך אותך להיות ביבליותרפיסטית. נראה לי שאוניב' חיפה מעניקה את ההכשרה המתאימה ביותר, אבל כדאי לברר. אולי השתנו דברים מאז. אם את מתעדכנת בנושא ומקבלת פרטים חדשים / שונים - אשמח אם תשתפי. אני גם מאד מתעניינת בתחום. תודה ובהצלחה, מרי

היי. אני מתחילה בנובמבר קורס ב"ב בבר אילן . הקורס סמסטרילי אבל יתכן שיהפוך לשנתי. השאלה שלי היתה לא לגבי איפה אפשר ללמוד אלא מי נקרא בבליותרפיסט. לא נראה לי שאחרי קורס כ"כ קצר אפשר "להתהדר" בתואר בבליותרפיסט,מצד שני ישנם מטפלים המציגים עצמם כאלה וכאמור עד היום אין מקום שמלמד את זה לתואר שני,אז איך זה מסתדר?!

אורית שלום רב, קבלי קישור לפורום ביבליותרפיה: http://www.yahat.org/2002/showForum.asp?forumId=3&pageId=1 את יכולה לשוטט קצת באתר הזה של יה"ת, ותמצאי שם גם מידע שאולי יעזור לך. מקווה שתמצאי תשובות לשאלותיך, ואת תמיד מוזמנת לכאן להמשיך ולשאול. בהצלחה, טלי

שלום. הבעיה עם הפורומים של יה"ת שהם לא ממש פעילים. שאלות אפשר לשאול שם,לגבי התשובות זה כבר סיפור קצת שונה. לכן,אם תוכלי לענות לי על השאלה מנסיונך,אשמח.

רצ"ב מידע על איסיס www.isis.co.il מה את חושבת עליהם?

גלי שלום רב, שוטטתי באתר של איסיס, וזה נראה אכן מאד מעניין. ברשימת המרצים גיליתי את דינה כהן אור, שהיתה מרצה שלי בבית ברל והיא אדם מדהים, כך שאם היא שם אני מאמינה שלפחות מרצה אחת שם היא מהטובות שקיימות. לגבי היתר אני פשוט לא יודעת כיון שאינני מכירה. אבל, וזה אבל גדול, כפי שכתבתי לך בהודעה למעלה, לימודים להשכלה כללית הם נפלאים וממלאים, אבל הם לא מספקים את התעודות הדרושות לנו לצרכי תעסוקה ושכר, ולמי שחושב גם על תחומי התעסוקה כדאי לקחת תחום זה בחשבון. שיהיה בהצלחה, טלי

הי, אני מתעניינת בלימודי תואר שני בעבודה סוציאלית, אבל התואר הראשון שלי איננו בעבודה סוציאלית ומן הסתם גם אין לי ניסיון עבודה כעובדת סוציאלית. מישהו יודע על מקום בו לא דורשים תואר ראשון בעבודה סוציאלית כתנאי לעשות MA? או לפחות לא השלמות של שנתיים? בנוסף, אם יש כאן מישהו שהוא עובד סוציאלי בפנימייה/ מעון לנוער ומוכן לשתף אותי קצת בעשייה האמיתית, היומיומית שלו כעובד סוציאלי במקום מעין זה- אני יותר מאשמח. תודה ושבוע מלא אור

עדי שלום רב, כדי ללמוד תואר שני בע"ס יש צורך בלימודי הסבה, להשלמת התואר הראשון. שמעתי בעבר שבאונ' חיפה יש תוכנית ישירה לMA שבה יש השלמות של שנה לתואר ראשון, ומיד אח"כ המשך ישיר לתואר שני. אינני מכירה את התוכנית לאשורה, אבל שווה לבדוק. יתר האונ' והמכללות למיטב ידיעתי דורשות שנתיים לימודי הסבה לתואר ראשון (לפחות). בהצלחה, טלי

היי טלי, בהמשך להמלצתך נכנסתי לאתר של י.ה..ת וקראתי קצת על הנושא רק חסרה לי התייחסות ספציפית לבעייה שלי- אני לא יודעת עדין מהי המהות של הטיפול? איך מטפל בתנועה יכול לעזור לי גם להתגבר על הפחד מלרקוד וגם לרקוד הלכה למעשה?

רונית שלום רב, תרפיה בתנועה אינה מלמדת לרקוד אלא נותנת לך את ההזדמנות לפגוש ת עצמך באופן שונה מהמפגש היומיומי, מפגש דרך התנועה, הנשימה, תפקודי הגוף, ולמעשה דרך מציאת התנועה האוטנטית שלך. קשה להסביר דבר כה אמורפי ואינדיבידואלי במילים. שווה לנסות! בהצלחה, טלי

שלום טלי, עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה והתחלתי לעבוד במקום מסודר, בו אני נמצאת שנתיים. במהלך השנה האחרונה ניסיתי להתקבל לתואר שני אך לצערי גיליתי כי ציוני התואר הראשון שלי נמוכים מידי. החלטתי לפנות לתוכנית הסבה כעו"ס ע"מ לשפר את ציוני כדי שאוכל ללמוד תואר שני, כדי שהעתיד לא יהיה חסום בפני. אבל לאור נסיוני אני מתקשה להחליט סופית בענין זה בשל הכסף המועט בתפקיד זה, בשל ההכרה בגבולות סבלנותי ( למרות שיש שיטענו שיש לי יכולת הקשבה מצוינת)ובשל הדרך הקשה- לעבור שוב תואר ראשון והפעם לתקן את טעותי וללמוד ולהשיג ציונים גבוהים וזאת תוך שילוב עם מערכת יחסים זוגית בתהליכי התהוותה ( גם לא פשוט עבורי, אנו עוברים לגור יחד בספטמבר). מהי הדרך הנכונה? האם להתחיל שוב תואר ראשון או האם פשוט להמשיך הלאה בעבודה אחרת ותביא שינוי? תודה מראש, רונה

רונה יקרה, את שואלת שאלה שרבים נתקלים בה, לאחר תואר ראשון שאינו מתגלה כבעל משמעות תעסוקתית טובה ומתפתחת לטווח הרחוק. ובכן, בעיני ההתקדמות האקדמית היא חשובה בכל מקצוע שהוא, כיון שכל המקצועות כיום שואפים לפרופסיה ואקדמיזציה. מכאן, שלא רק העבודה חשובה אלא היכולת שלך להתפתח בה בעתיד, ולהרגיש מיצוי וסיפוק עצמי. אני מבינה שקיים כעת עומס של החלטות ושינויים בחייך, ואולי כדאי לקחת את הדברים יותר באיזי, ולדחות חלק מההחלטות. אולי לתת את הזמן לזוגיות המתהווה ולהחליט לדחות בינתיים את הלימודים, ובינתיים להחליף עבודה, או כל קומבינציה אחרת שתיתן לך תחושה של בחירה מתוך מחשבה ולא מתוך צורך או לחץ. אני מקווה שקצת פתחתי כיווני חשיבה. את מוזמנת להמשיך ולחשוב יחד מה בהמשך. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום רב, רציתי להתייעץ לגבי בעיה שיש למכרים, ופשוט כואב לי להסתכל מהצד ולא לעשות כלום. בחורה מאומצת מגיל ינקות שגדלה עם הורים מקסימים וטובי לב. בשנים האחרונות נודע להם על מספר גניבות שבוצעו על ידה במקומות שונים, ועל חבר מפוקפק שהיא מסתובבת איתו. בשנה האחרונה גרה לבד ועתה חזרה הביתה כניראה בשל מצוקה כספית. בשנה האחרונה היו 2 מיקרי פריצה לדירה של ההורים, וגניבת כסף שהאחרון התרחש לפני מספר ימים. לא השאירו סימני פריצה והמשטרה טוענת שנכנסו דרך הדלת, לא הפכו את הבית אלא רק מסביב למקום המסוים שבו מצאו את הכסף, והפריצה בוצעה בדיוק בשעתיים הבודדות שההורים לא היו בבית, פשוט לקחו את הכסף-שידעו פחות או יותר איפה נמצא, והסתלקו. אני כמעט בטוחה שבתם אחראית לפריצה הזו ולא אתפלא אם היא גם אירגנה את הקודמת. אני מאמינה שההורים גם חושדים בה אך מפחדים להאשים את בתם מתוך דאגה עמוקה וכנה לה. כל השנים הגנו עליה למרות שידעו שהיא מבצעת דברים לא כשרים וקיבלו אותה הביתה חזרה בזרועות פתוחות. תמיד היה להם החשש שהיא תקום ותעזוב אותם בגלל שהיא מאומצת (למרות שהיה עדיף אם היתה עושה כך) מה אפשר לעשות במיקרה כזה? כיצד אפשר לעזור להורים המסכנים האלה שהילדה הזו ממררת להם את החיים? האם אני בתור קרובת משפחה יכולה לעזור? (ולא בדרך של דיבור עמה כי זה לא יעזור) למי אפשר לפנות לעזרה ? אודה מראש על תשובתך.

סיגל שלום רב, לא סיפרת מה גילה של הבחורה, אך אני יכולה לשער כי היא כבר בגירה, ומעל גיל 18. אני יכולה להבין את החשש של ההורים המאמצים פן ביתם תנטוש ותעזוב, אבל הפחד הזה משתק אותם ולמעשה תורם להמשך היחסים הלא בריאים של ההורים עם ביתם. כמו בכל משפחה, בלי שום קשר לנושא האימוץ, כאשר יש דבר דומה, על ההורים לשים גבולות ברורים ונוקשים, וכמו כן לעמת את ביתם עם מה שהם יודעים. כדאי לעשות ענימות זה בעזרתו של איש מקצוע, ולדאוג גם לבת שתיהיה לה האפשרות לפנות לעזרה מקצועית, ולהעזר. הדבר החשוב הוא לזכור שלא להתייחס למעשי הבת כמוהו כהודאה על כך שהמעשים לגיטימיים. הפחד מנטישת הבת משתק את ההורים מעשיה ומהצבת גבולות ברורים. הצבת גבול אינו מעיד על חוסר אהבה, אלא מבהירה לצד השני שגם ההורים הם בני אדם ואין לפגוע בהם. זה לא מצב קל, ולכן רצוי להיעזר באיש מקצוע. בברכה, טלי

שלום לכולם, שמי מוטי ואני בן 30 אני אחראי מעבדה ללקיחת דמים ודגימות רפואיות רווק ומחפש לעבור לחו"ל למציאת עבודה, אני נואש מלחשוב איך פונים ולאן ..... יש מישהו שיכול לעזור לי בכמה טיפים, אני אשמח, יום טוב לכולם.

מוטי שלום רב, כאן זהו פורום של עבודה סוציאלית וטיפול באומנויות. אין לי שמץ של מושג אודות הנושא עליו אתה מדבר, לצערי. שיהיה בהצלחה בכל מקרה, טלי

הי, אני מאוד מעוניינת לעבור ללמוד תרפיה באמנות בחו"ל, לא כל כך משנה איפה. אשמח מאוד להמלצות על אוניברסיטאות (המאושרים פה בארץ).

לי שלום רב, אינני מכירה ספציפית אוניברסיטאות, אבל הכי טוב יהיה לברר בארגון יה"ת בקישור הבא: http://www.yahat.org/2002/ שיהיה בהצלחה, טלי

אני סובל מפחדים אם ממחלות ואם מדברים אחרים (בעיקר מחלות).. דבר שמשבש לי את סדר היום, דבר אליו אני משקיע זמן רב במחשבה ואני מוצא את עצמי הרבה בדיכאון... שיתפתי את בני משפחתי בעניין והם מנסים לעזור אך ללא הצלחה. הבעייה היא שאין לי אפשרות (כלכלית) ללכת לפסיכולוג וזאת איננה אופציה בשבילי. מה אני יכול לעשות??

איתי שלום רב, ניכר כי אתה זקוק לעזרה מקצועית, כיון שעזרה של הסובבים היא חשובה מאד, אך אינה מחליפה עזרה של איש מקצוע. אתה כותב שאין לי אפשרות כלכלית ללכת לטיפול, ואני חייבת לציין שעומדות בפניך כמה אפשרויות לטיפול ציבורי: בקופ"ח או בתחנה לבריאות הנפש הקרובה למקום מגוריך. מדובר במחיר מסובסד, והטיפול אינו נופל באיכותו מהטיפול הפרטי, לדעתי. פנה לעזרה מקצועית. שיהיה בהצלחה, טלי

אני מעוניינת ללמוד תרפיה באומנות באיסיס שם לומדים תראפיה באומנות בין תחומית. מישהו ממליץ ללמוד שם או במקום אחר? האם העובדה שאין לה אישור ממשרד הבריאות היא בעיה עקרונית שתפריע בהמשך? אשמח על כל מידע בנושא, תודה, גלי

גלי שלום רב, לא מכירה את הלימודים באיסיס, ולכן לא אוכל להתייחס ללימודים הספציפיים. אולם עצם העובדה שמשרד הבריאות לא מכיר במקום הלימודים הזה מהווה בעיה רצינית כיון שאז לא תוכלי לקבל מספר רישוי לעבוד כמטפלת באומנויות, ולא יהיה לך שום מעמד מקצועי רישמי, וכך לא תוכלי להתקבל למקומות עבודה ממשליים וציבוריים שדורשים את הרישיון של משרד הבריאות. ממליצה לך לבדוק טוב טוב לפני שאת הולכת להשקיע זמן וכסף... בהצלחה, טלי

שלום לכם, אני מעונינת לעשות הסבה לעו"ס אבל אני לא יודעת באילו אוניברסיטאות קיימת תוכנית הסבה והאם יש גם מכללות או מוסדות לימוד אחרים מאשר אוניברסיטה שיש להם תוכנית כזאת. אשמח אם תוכלו לעזור במידע. תודה. שרה.

שלום שרה, מכיוון שגם אני התעניינתי השנה לגבי ההסבה לעו"ס, אני יכולה לומר לך שבאוניב' העברית בירושלים ובאוניב' בר-אילן מתקיימות בוודאות תוכניות הסבה שכאלה. אוניב' ת"א ביטלה החל מהשנה את תוכנית ההסבה שלה. הם מלמדים תוכנית רגילה, של 3 שנים ונותנים פטורים על-סמך קורסים שכבר עשית בתואר הראשון. הם לא מוכנים "לכווץ" את התוכנית לשנתיים, כי הם מחייבים לעבור פרקטיקום החל משנה א', במשך כל שנות התואר. לגבי אוניב' חיפה - שמעתי שיש להם תוכנית מיוחדת למצטיינים, בה עושים השלמות במשך שנה אחת לתואר ראשון בעו"ס ומייד ממשיכים לשנתיים תואר שני בעו"ס. שמעתי שהם מקבלים רק סטודנטים עם ציונים מאד גבוהים.... אל תתפסי אותי במילה לגבי התוכנית הזו, משום שלא בדקתי אותה עד תום. עוד אני יודעת, שבאוניב' בן גוריון בנגב, יש להם תוכנית רגילה לעו"ס ולא הסבה, אלא אם כן משהו השתנה שם מאז שביררתי. גם במכללת אשקלון (שלוחה של אוניב' בר-אילן) יש תוכנית הסבה, אבל אני לא יודעת לגבי זה כלום, משום שלא התעניינתי שם. מקווה שעזרתי ושיהיה לך בהצלחה!

המון המון תודה ובהצלחה גם לך. אגב, האם את סגורה על עו"ס או שמא גם את מנסה תחומים אחרים במקביל, כמו פסיכולוגיה למשל לתואר שני. ביי, שרה.

שלום! רציתי לדעת האם לעובד סוציאלי מותר לפתוח קליניקה פרטית לפסיכותרפיה? האם יש צורך בלימודי המשך לשם כך או שמספיק התואר הראשון? האם צריך רשיון מיוחד? וב תודות ששי

ששי שלום רב, עובד סוציאלי עם תואר ראשון יכול לפתוח קליניקה פרטית תחת "יעוץ". עובד סוציאלי בעל תואר שני שסיים בי"ס לפסיכותרפיה יכול לפתוח קליניקה כפסכותרפיסט. מבחינה חוקית למעשה, אין הגבלה על פתיחת קליניקה לכל אדם שהוא, בלי שום קשר לתאריו, העניין טמון במינוח של מהות הקליניקה. כל זמן שאינך כותבת שאת פסיכולוגית (שאצל הפסיכולוגים יש חוק ברור למי ומתי מותר לפתוח קליניקה) ומתחזה למשהו שאת לא באמת כזו, הכל חוקי, כיון שאין "חוק פסיכותרפיה" עדיין בישראל. מקווה שעזרתי, טלי

טלי שלום רב, אבקש את עזרתך בהמלצה על ספר הקשור לטרפיה ואומנות כדרך להתמודדות עם אובדן או פרידה כחלק מנושא עבודתי מודה לך מראש ורד

ורד שלום את יכולה לבדוק בספר הבא: from crisis to creativity: taking advantage of adversity/ gail carr feldman על איזה סוג של אובדן את כותבת? אובדן בילדות/בבגרות? אם תהיי יותר ספציפית אוכל לנסות להפנותך למקורות נוספים. ענת.

שלום ענת, הנושא: פרידה הנחווית כאובדן, עדיפות לבגרות עדיפות לספר או מאמר בעברית הקשור להתמודדות עם האובדן דרך היצירה הבעת רגשות וכדומה..דרך היצירה כשקיים קושי לדבר תודה מראש!

הי, רק רציתי לדעת איך ב"ימים הטובים" ניתן היה להתברג בתחום העו"ס במשרד הבטחון או בצבא ולא דרך עתודה אקדמאית? האם רק דרך פרוטקציה? האם אפשר גם היום?

שלום לסקרנית, אין לי מושג. אני מקווה בכל ליבי שפרוטקציה היא רק מילה דימיונית שכבר אין לה משמעות בעולם האמיתי. שיהיה בהצלחה, טלי

היי טלי, היפנו אותי אליך מפורום פסיכולוגיה קלינית שם סיפרתי על בעיה קשה שיש לי והיא חוסר יכולת לרקוד לא לבד ולא ליד אנשים, ושמעתי שיש דבר שנקרא "טיפול בתנועה" אשמח לשמוע עוד פרטים על מהות הטיפול ואם תוכלי לתת לי פרטי מטפלים מאזור המרכז. אי.מייל [email protected]

רונית שלום רב, אני ממליצה לך להיכנס לאתר של יה"ת וללמוד על התחום. http://www.yahat.org/2002/ במידה ויוותרו לך שאלות, את מוזמנת. בברכה, טלי

שלום אני סיימתי תואר שני בלסלי קולג' בתרפיה באומנות זה עתה, ואני מחפשת עבודה בתרפיה באומנות (פלסטית) באזור המרכז, מודיעין, לוד, דרום וכו' אשמח לקבל רעיונות ... תודה מירב.

מירב שלום רב, ההצעה היא לפנות לכל המקומות שעשו בהם הכשרה שאת מכירה ולמקומות מקבילים ו/או דומים במהותם, לשלוח קו"ח ולקוות לטוב. שיהיה בהצלחה, בברכה, טלי

אשמח לקבל כל אינפורמציה על משרה בתחום זה

שלום! שמחתי לגלות את הפורום הזה ואני מקווה שתוכלו לעזור ברעיונות. אני עו"ס, לומדת לתואר II במגמה הקלינית. כעת אני בחופשת לידה, ומעוניינת בעתיד לבדוק אפשרויות של עבודה כפרילנס בהנחיית קבוצות וגם בטיפול פרטני. האם יש לכם רעיונות לאן אני יכולה לפנות כדי למצוא עבודות? מצפה לתגובות! תודה מראש יולי

יולי שלום רב, את יכולה לפנות לתחנות לבריאות הנפש, ומרפאות שונות. בשיהיה בהצלחה, טלי

טלי תודה על התשובה. עד כמה שידוע לי בתחנות לבריאות הנפש יש מצוקת תקנים אדירה, והם לא מקבלים עובדים חדשים. אני לא יודעת איך ניתן לעבוד כפרילנס במרפאות האלה. אודה לך מאד אם תוכלי להרחיב על כך. יולי

שלום מזה מספר שנים כתב ידי אינו ברור. ככל הנראה הבסיס הוא רגש ואנני סובלת מלקות למידה אני מעונינת לעשות איבחון בכדי לקבל שיעתוק באוניברסיטה. עד כה היה לי שיעתוק בממיבחני הבגרוית למזלי קיבלתי אישור מוועדת חריגים.(יועצת בית ספר הייתה מעונינת שהעשה איבחון אך לצערי להורי לא היה איכפת ממני כלל והם לא הסיכימו לממן את האיבחון) האם ידוע לכם היכן ניתן לאיבחן? האם ישנו איבחון אשר לא כולל מבחני אינטילגנציה? משום שזהו הדבר המפחיד אותי יותר מכול שמה יגלו אושאני יגלה את רמת אינטלגנציה הנמוכה שלי. תודה אנסטסיה

אנסטסיה שלום רב, לצערי אינני מכירה את התחום, אולי כדאי לשאול בפורום של יכוץ חינוכי (אם קיים כזה ברשת). מצטערת. בברכה, טלי

אני בחורה צעירה שרוצה לילמוד את תחום התרפיה באומנות אך עד שאתחיל לילמוד תחילה לתואר הראשון אני מחפשת עבודה שתקדם אותי בתחום זה אך איני מוצת וגם אינינ יודעת לאן ליפנות ,אנא אמרי לי באיזה מוסדות , אירגונים , קליניקות פרטיות ,יש אפשרות לעבוד גם תמורת שכר בסיסי ביור או אפילו בהתנדבות. אודה לך מראש קרן

קרן שלום רב, אתחיל בשאלה הצפויה והיא מה את מתכננת ללמוד תואר ראשון. התשובה שלי בהמשך תתבסס על התשובה שלך. מחכה לתשובתך, טלי

אני יודעת שיש כאן כמה סטודנטיות לעו"ס. לפי מה שהבנתי מהאתר של הפקולטה באת"א, יש בערך 40 שעות שבועיות. מנסיונכן - אפשרי לשלב עם זה גם עבודה?

קשה מאוד לשלב בין לימודים לקראת תואר ראשון עם עבודה מסודרת אך זה אפשרי. כאשר אני למדתי לתואר ראשון הלימודים התפרסו על פני שעות רבות. מערכת השעות לא הייתה בנויה בצורה נוחה ובין השיעורים היו חלונות רבים. עם הזמן למדתי לאילו שיעורים אין צורך להגיע ושניתן להשלימם לבד בקלות. יחד עם זאת חלק מהקורסים מלווים במטלות שונות לאורך השנה וגם זה גוזל זמן. מניסיוני, הייתי ממליצה לך להתחיל ללמוד ועם הזמן לשלב תוך כדי עבודה. בהצלחה.

מחפשת הדרכה מקצועית בתחום ילדים ונוער+קבוצות קריאה באיזור תל אביב או הצפון (בינימינה)

נגה שלום רב, אני יודעת שדורה פלד פוגל מת"א מנהלת קבוצות קריאה (שהסתיימו לשנה זו, ויחלו שוב בשנה"ל הבאה), והיא גם מומחית בילדים ונוער, ולכן אני מאמינה שהיא גם נותנת הדרכה. אני מאמינה שיש עוד, אבל אני פחות מכירה, ואם תרצי אוכל לברר עבורך. בברכה, טלי

תודה על תגובתך. כיצד אוכל ליצור קשר עם דורה? ,מהי הכשרתה? אשמח אם תבררי לי על מדריכים נוספים שכן יש באפשרותי לקבל הדרכה ממקום העבודה,כמו"כ אלמד לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, האם את מכירה מדריכים טובים בתחום משם או מבר אילן? מצפה לתשובתך, תודה.

היי נירית, אני מאודדדדדדדד שמחה בשבילך!!! מההיכרות הקצרה שלי איתך בפורום נראה לי שהם עשו בחירה מצויינת! ראיתי שכתבת ששלחת לי אימייל אבל לצערי הרב שכחתי את הסיסמא שלי ואין לי אפשרות להיכנס אליו.... אני פשוט מרחפת ברמות קשות... גם אני קיבלתי הודעת קבלת לאחר כחמישה ימים (די מהיר באופן מפתיע...) אני מאוד אשמח לפגוש אותך שם, בין כל האנשים האיכותיים שהכרנו, ההרגשה טובה... את מגיעה למפגש ביום שני 19/7? אם כן, אנחנו בטח נפגש שם ואשמח להכיר אותך... שיהיה לך המון בהצלחה, ממני, דקלה

היי, תודה על ההשתתפות. עבר עליי חודש ממש קשה, אני עדיין כמעט ולא מעכלת! הייתי היום במפגש וגם נורית וגם ראובן עשו עליי רושם מעולה. כשתזכרי בסיסמא שלך, או ממייל אחר, ממש אשמח "לדבר" איתך וגם נוכל לדבר בטלפון , אז תכתבי לי: [email protected] מחכה למייל!!! סוף כל סוף אני הולכת לישון בלי לבכות....

את רואה??? בסוף הכל הסתדר לך על הצד הטוב ביותר ! שיהיה לך בשעה טובה (וגם לדקלה, כמובן). אני חייבת להתקשר מחר לנורית, למרות שאני מאד מאד מאד סקפטית.... אני מאחלת לך המון הצלחה ונמשיך להתעדכן. כל טוב, שירלי

בימים הקרובים יש לי ראיון קבלה להסבה לעבודה סוצאלית בבר אילן, האם למשהי יש מושג כללי על אופי השאלות שנשאלות בראיון? נקודות חשובות שעליהן עתידים להתעכב? אשמח לקבל כל מידע בנושא. תודה!

היי, מתי בדיוק יש לך ראיון? אני נמצאת בהמתנה ונורית אמרה לי שביום שני לפני שבוע היתה הקבוצה האחרונה. מה קורה שם?! אז הנה מה שקורה בראיון: באים כ-10 אנשים ויש מנחה ומישהי שכותבת. כל אחד מציג את עצמו ואומר תכונה טובה שנדרשת לעו"ס ואחת שקיימת אצלו, אך בעייתית לעו"ס. או לחילופין שאלו מה מוביל אותך לתחום. אח"כ מוצגות שתי דילמות, עלייך להביע בכתב את דעתך ואח"כ דנים על זה. הדילמות (וזה חוזר על עצמו בוואריאציות שונות): בישיבת צוות של עו"ס, אחד העובדים מציע לעשות לעולים מאתיופיה באתר בו הינכם עובדים סדנא על אמצעי מניעה (זה תקציר...), תכתבי מה דעתך על הצעתו? תכתבי מה הרגשות שלך לגבי הצעתו. דילמה נוספת: אחד העולים ניגש אלייך וצועק עלייך שאת מסיתה את אשתו נגדו כי אמרת בסדנא לנשים שלא כל מה שהבעל אומר צריך לעשות. איך תגיבי? איך תרגישי? והחלק המרגיז של הראיון: כל אחד צריך להעריך את שאר חברי הקבוצה ולדרגם כמתאימים יותר ופחות לעו"ס. זה מה שקורה שם... תספרי לי מתי הראיון שלך (באיזה יום), מתי הודיעו לך עליו? מה הממוצע של התואר הראשון שלך, במה עשית אותו? האם יש לך נסיון נוסף בתחום? שיהיה לך בהצלחה,

יש לי שאלה באמת עבודה סוצאלית מתחילים ללמוד בגיל 20 בכל הארץ או אך ורק בדרום כי אני מעוניין ללמוד זה התחום הייתי רוצה ללמוד פסכלוגיה אבל בסוף החלטתי ללמוד עובד סוצאלי אני מחכה לתשובתכם חברה ןאם בגיל 20 מה אתם ממלצים לי ללמוד עד שאגיע לגיל הזה (אני בן 18.6) ותודה מראש

טל שלום רב, שאלתך כבר נשאלה כאן רבות בפורום, את מוזמנת לעשות חיפוש. מאחלת לך בהצלחה, שלך, טלי

טלי שלום, יש לי שאלה אני לא בטוחה שזה המקום. לגבי פסיכוטראפיה. מה זה בדיוק? היכן לומדים? איזה הכשרה קודמת? תודה

שני שלום רב, פסיכותרפיה היא טיפול נפשי, ואפשר ללמוד אותה אחרי תואר שני טיפולי (ע"ס, פסיכולוגיה, תרפיה באומנויות, קרימינולוגיה) או אחרי תואר ברפואת משפחה. ישנם מספר בתי ספר לפסיכותרפיה, כחלק מלימודי המשך באוניברסיטרות השונות, ובתוך מכונים פרטיים. מקווה שעזרתי, שלך, טלי

היי אני עובדת סוציאלית בהכשרה שלי, תואר ראשון. ללא ניסיון ממשי בתחום עדיין. רציתי לשמוע קצת מידע על טיפול באומנות: כדי ללמוד את התחום- יש צורך בכישרון לאומנות?:) או מספיק יצירתיות? היכן ניתן ללמוד( מקום טוב)? כמה שנים נמשכים הלימודים? לגבי לעבור טיפול בעצמי באומנות- זה נראה לי מדהים- איך מגיעים למטפל טוב? דרך איפה?

לשואלת שלום רב, הכי טוב להיכנס ולשוטט קצת באתר של יה"ת שהוא איגוד המטפלים בהבעה ויצירה. אין צורך להיות אומנים, אך יש צורך ברקע באומנות מעשית, דהיינו אישורים על שיעורים/ חוגים באומנויות: ציור, רישום, ויטראז', או כל אומנות מעשית אחרת (לא לימודי פילוסופיה / תולדות האומנות - זה לא נחשב). לגבי מטפל, את יכולה לכתוב לי למייל, ואנסה לסייע לך. מצ"ב הקישור לאתר יה"ת: http://www.yahat.org/2002/ בהצלחה, טלי

טלי שלום אני הוכתי ע"י בעלי אדם חולה במחלת נפש נישאתי לפני 3 שנים ,אני לא יודעת האם האלימות קשורה למחלה או לא,אני החלטתי להתגרש מימנו וכעת אנו בתהלכי גירושין קיימים הסדרי ראיה לילדים:תינוק בן שנתיים ותינוקת אחרת בן שלושה חודשים פעמיים באמצע השבוע וכמו כן פעם בשבועיים ביום שישי שאלתי היא: יש לי הרושם שאולי לא בריא לילד להיות עימו היות והוא בכה בלילה וכמו כן אין לי פיקוח עליו האם לבטל את הסדרי הראייה היות ואני פוחדת שהילד יקבל מכות או יספוג אלימות?ומה הפרוצידורה ?

עד כמה שאני יודע בלי להיות עו"ס , כל מה שקשור להסדרי ראיה נעשה בהתערבות גורמי רווחה. במקרה של בעיה כמו שאת מתארת , אם העניין מוצדק , מאפשרים לאב להתראות עם הילדים במקום ניטרלי ותחת פיקוח. כדאי שתבררי איך זה מתבצע.

גלי שלום רב, במידה ויש לך חששות לגבי הסדרי הראייה הנוכחיים, שהינם ללא פיקוח, עליך לידע על כך את העובדת הסוציאלית המטפלת בך ובמשפחתך. במידה ואין כזו, אני ממליצה לך להתייעץ עם עורך דינך המייצג אותך, ולבדוק איתו את אפשרויות הפעולה. אני מאמינה שהוא ידע להפנותך מידית למי שצריך. מאחלת לך שתעברי את הגירושין כמה שפחות רע, ומקווה שתתאוששי מהם במהרה. בברכה, טלי

שירלי, מה קורה? יש חדש? למה את לא מעדכנת?

אני לא מעדכנת כי אין מה לעדכן. דיברתי עם נורית והיא אמרה שאין לה עדיין תשובות. הם עדיין לא התקדמו עם זה והיא מקווה שבשבוע הבא יהיו החלטות סופיות. מה איתך? יש חדש?

לא,אין חדש ואני ממש מתוחה. עובר עליי חודש קשה ביותר, מזמן לא הרגשתי ככה ולא ציפיתי שזה יקרה לי! אני כל כך מקווה לתשובה חיובית, כי אין לי כח לחכות עוד שנה להירשם גם לעיברית ולקוות גם אז לטוב...כל כך חיכיתי כבר להסבה הזו וההמתנה הזו באה לי בהפתעה. אם את מתקבלת לבר אילן, את מעדיפה על האונ' העיברית?חוץ ממרחק, יש עוד סיבות להעדפה? כבר שילמת בעיברית את התשלום הראשון? שיהיה לך שבוע טוב, תכתבי לי ותעדכני אם יש חדש נירית

שלום רב, אבקש לדעת אם יש מאגר של מטפלים באומנות (ריפוי באומנות?) ממנו אני יכולה למצוא מישהו בקרבת מקום. תודה

הי ענת, באתר של י.ה.ת מופיעה רשימה של מטפלים מורשים לפי אזורי מגורים. קישור לאתר: http://www.yahat.org/2002/member.asp בהצלחה, ענת.

אני עובדת סוציאלית ומעוניינת לעבור טיפול באומנות, לא למטרות הדרכה או עבודה, אלא ככלי טיפול ללמידה אישית. מעוניינת לשמוע המלצות והיכן ניתן ללמוד זאת באזור המרכז. תודה גיתית

הי ענת באיזה אזור את מחפשת ?

לענת שלום,מלבד רשימת המטפלים ביה"ת יש מטפלים העובדים עם קופת חולים כללית דרך ביטוח המושלם.באם הילד עד גיל 10 לא יום יותר הוא זכאי לקבל טיפולים במחיר זול יותר מאשר בשוק החופשי.באם את מעונינת במידע את יכולה לפנות אלי. חשוב לבדוק שהמטפל שאליו את מגיעה הנו מטפל שלמד בתוכנית מוכרת,בעל תואר מ.א ,בעל נסיון, מקבל הדרכה ,יתרון למטפל שלמד פסיכותרפיה בתוכנית מוכרת ובעל רשיון ממשרד הבריאות (תעודת הכרה במעמד)

שלום! התקבלתי ללימודי תרפיה באומנות וכחלק מהלימודים אנו נדרשים לעשות עבודה מעשית יום-יומיים בשבוע. הבעיה היא שאני מתגוררת רחוק מהמכללה ולכן מעוניינת למצוא באופן עצמאי מקום לעבודה מעשית באזור מגוריי (אזור שפלה-דרום). לאן עליי לפנות? באילו מקומות בעצם עובדות תרפיסטיות באומנות חוץ מבתי ספר? אשמח לקבל עזרה. בהצלחה לכולם

אשמח לדעת גם מה קורה לגבי ההכרה בלימודים לתואר שני? הבנתי שישנה התערבות של בג"צ, אך לא ברור לי מה קורה..

אולי בפנימיות

חגית שלום רב, את יכולה לנסות לפנות למקומות רבים: מרפאות לבריאות הנפש, בתי חולים פסיכיאטריים (באר יעקב, נס ציונה), הוסטלים לנפגעי נפש/לאוטיסטים, פנימיות, בתי ספר יסודיים (בדרך כלל יש מטפלת באומנות בבי"ס רגיל! אני צפיתי על כזו בשנה"ל הראשונה שלי בטיפול באומנויות) ועוד ועוד אפשרויות. למעשה את יכולה לבקש מהמכללה את המקומות שלהם של ההכשרות, ולפי זה לראות על אילו תחומים מדובר. זה יהיה הכי פשוט. לגבי ההכרה לתואר שני, אין לי מושג, אבל זה נושא שנדון כבר לפחות כעשור שנים... בהצלחה, ומזל טוב על הקבלה ללימודים, טלי

שלום וברכה אשמך לקבל מידע על תרפיה באומנות.ואיפה לומדים זאת ומה הדרישות תודה מראש

אורה שלום רב, את מוזמנת לעשות כאן חיפוש, עניתי על שאלות דומות בעבר. אם ישארו לך שאלות את מוזמנת תמיד. בברכה, טלי

שלום שמי טלי והייתי מעוניינת במידע נרחב לגבי הנושא של תרפיה באומנות כגון היכן ניתן ללמוד זאת האם זה יכול להיות מוכר כתואר,וכמובן בתחום המעשי איך ניתן לממש זאת במציאת עבודה בתחום מה תנאי הקבלה וכו' אשמח לתשובה מהירה בנושא תודה רבה

האם יש מקומות שמוכנים לשלם למתמחים?

שלום רב, הציעו לי לעבוד כעו"ס תעסוקתית בבנק - מה משמעות התפקיד?

שאלה טובה, אין לי מושג. אבל אני חייבת לומר שזה נשמע מעניין, ובוודאי יותר כסף מאשר בשירותים הציבוריים. אשמח אם תוכלי לחזור ולספר לנו על מה מדובר. שיהיה בהצלחה, טלי

אני מאד מעוניינת לעבוד כשנה-שנתיים בחו"ל במקצועי (עבודה סוציאלית כמובן) אך לא יודעת איך להתחיל לחפש ומה לעשות. אשמח אם תוכלו לעזור לי בעצה טובה

רקפת שלום רב, קולגה שלי שירדה לקנדה פנתה שם לחברות כח אדם ולאוניברסיטה - למחלקה לע"ס, ודרך שני מקומות אלו הצליחה למצוא עבודה כעובדת סוציאלית. למעשה היא יצרה קשר עם גורמים באונ' עוד לפני שהגיעה, והם סייעו לה למצוא עבודה. ללא ספק זה היה מזל כי היא פגשה אנשים נחמדים, אבל זה יכול לקרות לכל אחד. שיהיה בהצלחה. טלי

תודה על התשובה אבל לא בדיוק הבנתי למי אני צריכה לפנות מפה כדי להשיג מידע

לטלי שלום! אני רוצה לתאר מצב בלתי נסבל בבית הורי: הורי גרושים כבר שנים,וגרים באותה עיר, כל אחד בביתו.יש לי אחות בת 39,שלא עובדת,;{לא רוצה,וגם כשניסו להציע לה,תמיד סרבה;}רוב הזמן מסוגרת בחדרה, היא יוצאת רק למטבח,או למקלחת ושם היא מבלה בניקיונות למינהם.שטיפות ידיים רבות ,מנגבת רק במגבת שנכנסת ויוצאת איתה לחדר.ודבר נוסף מוזר הוא, שהיא נוגעת בכל מיני דברים אך ורק כשבידה מפיות נייר.התנהגותה זו גורמת שמלאי המפיות ,נייר בשירותים,הסבון וגם הניילונים לעטוף כל דבר,אוזל מיידית.כמובן שכל זה לא מובן ע"י המשפחה,וזה גרם וגורם למריבות ,צעקות ,כמובן, לאחר שנכשלו נסיונות ההסברה מצד בני הבית.היא לא מוכנה להקשיב לאף אחד ועוברת בין הבתים של הורי, ובכל מקום משליטה סדר חדש,בצעקות וקללות.אל תגעו לי באוכל שלי ,במדף שלי ממקרר,וכו´,כולנו, האחים וההורים לא יודעים לאן זה יוביל, ולא יכולים לעשות שום דבר להפסיק את החיים הבלתי נסבלים איתה. מחכים לעצה!תודה.דבר נוסף חשוב ששמנו לב אליו הוא: היא רזתה מאוד מאוד,אוכלת מעט מאוד, וקרה שהתעלפה במשך היום יום שלה.;{מס´ פעמים;}מה קורה איתה ? לאן פונים?

שלום! אני לא רוצה לנקוט בעמדה מקצועית, כי אני לא כזה, אבל אוכל לנסות לכוון אותך ולהאיר קצת את האפלה והחשיכה... בראש ובראשונה הורייך לא חייבים לסבול אותה ואינם, בגילם, חייבים ויכולים לעזור לה . החוק אומר שחובתם לדאוג לבריאות הנפשית הוגופנית של ילדיהם עד גיל 18, לאחר מכן הם יכולים לעזור . כאשר אני אומר עזרה משמעותה כאשר האדם מעוניין ורוצה לקבלה, כאשר אינו מעוניין בעזרה אין טעם לעזור, כי בלו הכי זה לזרוק המון משאבים שיכלו להיות מופנים לשיקום ההורים עצמם ואלייך מהעייפות שאחותך גורמת... אצלנו במשפחה אחי גרם למצוקה אדירה במשפחה על רקע של הימור כפייתי, ואבי כל הזמן כיסה את חובותיו ונתן לו קורת גג, המצב הזה הדרדר עד כי כיום אחי גרוש ללא ילדים . אך לאחר הגירושים הוא חזר הביתה והמשיך בהימורים אך לא הסכים לקבל עזרה והיו המון מריבות בינו לבין שאר בני המשפחה על רקע המתח שיצר בגלל חוסר תעסוקתו והתעסקות יתר בבעיות שלא לו. בסוף אבי הפסיק לעזור לו כלכלית והוא עבר להתגורר אצל סבתי , שם גר כשנה ללא מעש ובסופה פנה לשיחת ייעוץ שהוצעה שוב ע"י אמי, בשיחה הוחלט על מס' עקרונות שביניהם הוא יטוס לחו"ל לעבוד. הוא כיום בסופו של תהליך עובד, מכלכל את עצמו וכולנו תקווה שהוא חוסך. הפתרון שאבי נקט בעצם זרז את הפנייה לטיפול קצר מועד שיצר שיקום. לכן אני מייעץ לכם לא לעזור לאחותך בכך שתתנו לה קורת גג "להשליט בה סדר חדש" אלא הורייך צריכים להיות באותה עמדה (למרות גירושיהם) לטובתם ולטובת ביתם שהם נוקטים עמדה בה היא מתגוררת לפי החוקים בבית ואם לא נאה לה היא יכולה לגור לבד ולא אצל אבא/אמא לסירוגין. והיא תצטרך לממן את שגעונותיה לרבות לקנות מכספה את הנייר, הניילון, הסבון והמגבות... שני צעדים אלו יגרמו לה לצאת לעבודה ואולי להבין בפעם הראשונה שהיא עצמאית ואחראית למעשיה ולכן בגלל הקשיים החדשים תחליט לבד שהיא זקוקה לטיפול. אפשרות נוספת היא פנייה של הורייך לרופא המשפחה שלהם ולהסביר לו עם מה הם מתמודדים בבית, ייתכן כי העזרה תבוא ממנו, ייתכן כי ימליץ להוריכם לקבל מס' שיחות ייעוץ אצל פסיכותרפיסט או/ו עו"ס פסיכיאטרי שידריך אותם כיצד להתמודד עם הבעיות הנפשיות של ביתם, ייתכן כי במקרה קיצוני, ידווח לרופא המשפחה של אחותך /מרפאת הפסיכיאטר המחוזי לצורך בקשה לבדיקה כפוייה (אני לא מכיר את החוק וטלי מוזמנת לתקן אותי). פנייה שלישית ואחרונה היא של הורייך ללשכת הרווחה לשם קבלת סיוע כזה או אחר בשיקום המשפחה, ייתכן כי יומלץ לאחותך דיור מוגן , ייתכן כי אחותך תתחיל תהליך שיקום שיכלול תעסוקה וטיפול, וייתכן כי הורייך , למרות הכאב יצטרכו להתמודד עם אחותך באופן משפטי כי הרי אין זו חובתם להלין אותה. אני יודע שאלו דברים קשים לבצעם אך הם חיונים לצורך שיקום המשפחה כולה, אם לא יבוצעו ייתכן כי המשפחה למרות חוסר רצונה משתפת עם האחות במריבות ובמשחקיה השונים ומשונים לצורכי תשומת לב ואי טיפול במצוקותיה שיתגלו ויטופלו רק בטיפול מקצועי רב תחומי החל מטיפול פרטני/קבוצתי /תרפותי בה ועד טיפול שיקומי/משפחתי למשפחה כולה. מאחל המון בהצלחה

ברכה שלום רב, גיל, שענה לך, כתב לך דברים מרגשים ובהם גם פתרונות שונים שאת מוזמנת להתייחס ולישם. יחד עם זאת אני רוצה להוסיף מספר מילים אודות אחותך. לפי תיאורך נראה כי אחותך סובלת מהפרעה כפייתית. זהו מצב בלתי נסבל הן עבורה והן עבור הסובבים אותה. הפרעה זו כרוכה בסבל רב, ודורשת טיפול פסיכותרפיוטי המשולב במקרים רבים גם בטיפול תרופתי. על כן אני ממליצה לך ולבני משפחתך לפנות בהקדם ללשכת הרווחה באזור מגורייך, או מאידך לתחנה לבריאות הנפש המקומית ולהביא את אחותך לטיפול. יש סיכויים טובים להתמודד עם המחלה כשמטפלים בה, ואז סביר להניח שכל המשפחה תזכה ליותר רוגע ושלווה. בברכה, טלי

שלום אני פונה אלייך בבקשת עזרה, אני סובלת מעל 10 שנים מאכילה כפיתיית היו לי תקופות שקטות יותר ותקופות קשות יותר. מזה כשנה אני בהחמרה גדולה מאוד של המחלה אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע וגם פעם בשבוע אצל דיאטנית. אני מנסה לטפל בנושא מכל הכיוונים, אך לצערי אין התקדמות במצב. כתוצאה מהחמרת המחלה אין לי חשק לעשות עם עצמי שום דבר, חיי סובבים סביב האכילה 24 שעות, מלבד הליכה לעבודה אני לא עושה שום דבר. רציתי לשאול אותך האם יש לך רעיון כיצד אני יכולה להכניס לחיי יותר תוכן ועניין כדי קצת להתנתק מהמחשבות על המחלה שלי? והאם בנוסף לטיפול שבו אני נמצאת אני זקוקה למשהו נוסף שיכול לעזור לי? קשה לי מאוד כי אני לא מוצאת את הפתרון והדרך אודה אם תוכלי ליעץ לי.

טל שלום רב, לא כתבת לי את גילך ואת מצבך המשפחתי והחברתי. אין דרך פלאים שדרכה ניתן להחלים מאכילה כפייתית, ונראה שאת משקיעה כוחות ואנרגיות למטרת הטיפול בהפרעה, ועל כך אני רוצה לומר לך יישר כח. אפשרות נוספת, בנוסף לטיפול הנוכחי הוא הצטרפות לOA, דההינו, אכלנים כפייתיים אנונימיים. האם שמעת עליהם? האם ניסית? מה דעתך על הרעיון? כמובן שאפשר לחשוב על עוד רעיונות רבים בעיקר כאלו שיגרמו לך לצאת ולהיות בחברת אנשים: חוגים שונים וכו'. מה דעתך? שלך, טלי

טלי שלום אני בת 30 רווקה. בעבר נסיתי את הקבוצות של OA אבל לצערי אני לא מתחברת לשיטה שלהם. אני זקוקה לצאת ולהיות בחברת אנשים, אך לצערי המחלה לא מאפשרת לי לחשוב על רעיונות או כיוונים שעלי לפנות. את צודקת מאוד חשוב להצטרף לחוגים אבל איזה? אני לא מצליחה לחשוב מה מעניין אותי האם תוכלי לתת לי כיוון מקום שיאפשר לי אולי להכיר אנשים חדשים שדרכם אוכל לשאוב כוחות?