פורום עבודה סוציאלית

טלי שלום רב לך, תודה רבה על ההפניה ל-144 בהקשר למרכז מל"ה באילת (כך צריך לרשום זה קיצור של מרפאה לבריאות הנפש) , הם אומנם לא ידעו מה זה אבל הפנו אותי ל מוקד העירוני ששם ידעו לתת לי את המידע. במל"ה הפרצדורה דומה שונה מהמרכז הקודם שבו הייתי מטופל , קודם צריך להירשם לאינטייק , אח"כ להמתין עד שבועיים לאינטייק מורחב (בניגוד למרכז הקודם שאורך האינטייק עלה על 15 דק') , לאחר האינטייק מתקיימת ישיבת צוות שבה הנושא שלי עולה לדיון ולבסוף מוצמד לי טיפול ופסיכותרפיסט/ית מתאימים ביותר לי ולבעיותי, אז יש צורך בזמן מה של המתנה אך הפקידה מערכיה כי זה לא יהיה כ"כ ארוך כמו במרכז הקודם. היום נרשמתי לאינטייק ואני חושש מהמון דברים, הרי אני יודע שהפנייה לטיפול כרוכה באי נעימות אך אני חושש שאני עכשיו חשוף למרפאה שלמה ומרפאה שלמה תדון בבעיותיי האישיות והחשש המטריד ביותר אם במסגרת שעות העבודה המצומצמות של מל"ה אוכל להתמיד בטיפול מול השעות הבלתי יציבות שלי במקום העבודה . ומה אם יוודע למנהלים שלי על עצם הפנייה לטיפול ( לא ממל"ה חס וחלילה), ואני חושש שאם פעם אחת לא אוכל להגיע לא אהיה זכאי יותר לטיפול. שלא לדבר על הקשר עם המטפל שהוא יהיה מורכב ואני מתחיל להיות לא בטוח האם זה הפתרון הנכון? האם המטפל/ת שיהיה פנוי בזמן שלי הוא הנכון עבורי? מאד מפחיד...

כפיר שלום רב, אני שמחה לשמוע שמצאת את מל"ה וקבעת תור לאינטייק. זהו צעד משמעותי ונכון. לגבי פניות המטפל עבורך, אני מאמינה שזה נושא שתוכל לדבר עם המטפל עצמו, ואולי אף באינטייק תוכל לדבר על מגבלת השעות שלך, ואולי הם יוכלו להיות יותר גמישים בנוגע אליך. אני מבינה שיש עוד נושאים רבים בהם אתה מתלבט, אך המקום הנכון הלדון בהם ביתר עומק ואריכות הוא חדר הטיפול. אני מאחלת לך המון המון בהצלחה בטיפול החדש, ומקווה שתמצא בו את אשר נפשך כה זקוקה, הלוא הוא השקט, הבטחון והאמון. אשמח לשמוע עידכונים. שלך, טלי

ראיתי במספר מקומות שרשום "מומחיות בעו"ס" ,מה הכוונה? איך הופכים למומחה (אילו לימודים) ובאיזה נושאים יש מומחיות? תודה

הי מירי, לימודים אלה מתקיימים במסגרת לימודי המשך של האוניברסיטאות השונות. כל אוניברסיטה מפעילה תוכניות בתחומים שונים. באונ' תל אביב למשל פועלות תוכניות בתחום הקבוצות והמשפחה. אני ממליצה לך להיכנס לאתר של בית הספר לעבודה סוציאלית באונ' תל אביב ולבחור במשבצת של "לימודי המשך והשתלמויות" לשם קבלת פרטים נוספים. קישור: http://www.tau.ac.il/socialwork/ בהצלחה.

מירי שלום רב, מומחיות בע"ס הינה מומחיות בתחום מסויים בתוך מגוון הנושאים הכלולים בעבודה סוציאלית. ישנם מספר תחומי מומחיות שאושרו על ידי מועצת העובדים הסוציאליים : קהילה, תקון, בריאות, שיקום, נשים, משפחה וזקנה. כדי לקבל מומחיות יש לעבור מספר קורסי השלמה באונ', לצבור ותק בעבודה בתחום הספציפי, ולכתוב עבודה מקיפה ורחבה בתחום האמור, וכל אלו על מנת להוכיח שאכן העו"ס מומחה בתחום האמור. תוכלי לקבל מידע נוסף ומורחב בנושא באיגוד העובדים הסוציאלים. בברכה, טלי

לטלי וענת תודה רבה. אני מכירה את לימודי ההמשך של ת"א ושל בר אילן אבל עדיין גם לאחר ההכרות וגם לאחר קבלת התשובות שלכן אני לא ממש מבינה איפה נמצאים אותם קרטריונים שעל עו"ס למלא כדי להיות מוכר כמומחה. טלי,לא הצלחתי למצא שום דבר בנושא באתר האיגוד. האם ישנם קרטריונים קבועים היכן שהוא (כמו לדוג' הקרטריונים להפוך למטפל משפ' אותם אפשר לקבל באגודה לטיפול משפ') ? או שגם כאן (כמו בהרבה נושאים בעו"ס ,לצערי) צריך להיות מוזן משמועות?!.

אני מחפשת מידע או/ו המלצות בנושא תואר שלישי בפסיכודרמה . תודה

נועה שלום רב, אינני מכירה תוכנית שכזו. להערכתי כדאי לך לחפש תוכניות לימודים בחו"ל. בהצלחה, טלי

היי שירלי, מה קורה? מחכה לתשובתך!!!

מה שלומך? אני מצטערת שרק עכשיו אני כותבת לך. היו לי כמה ימים עמוסים למדיי ולא נכנסתי לכאן. אני הייתי בבר-אילן ביום חמישי אחר-הצהריים (בשעה 17:00, אם אני זוכרת נכון). אני מסכימה איתך שהיה זוועה וגם אותי הסוציומטרי הרס. איך אפשר לקבוע מי הכי מתאים לעסוק במקצוע על סמך 3/4 שעה שישבנו איתו באותו החדר??? מה אפשר ללמוד על בן-אדם בפרק זמן כל-כך קצר? מה גם, שבראיונות האלה, יש מרכיב גדול של לחץ והתרגשות ולמרות שהאווירה היא כביכול נינוחה ונעימה בין אנשי הקבוצה, עדיין היתה לי תחושה של תחרותיות כזו. יצאתי מהראיון עם עוגמת נפש גדולה והרגשתי שלא הייתי במיטבי. ובכן, לא ממש טעיתי.... מתי את היית בראיון? אולי היינו יחד באותה הקבוצה??? לא שאלתי את נורית איפה אני עומדת בהמתנה. זה נראה לי פשוט מייסר עוד יותר. התקשרתי היום שוב ונאמר לי שאני עדיין בהמתנה ועד שבוע הבא לפחות לא יהיו תשובות. טוב, אין ברירה אלא להמתין ולראות מה יהיה ואם לא, אאלץ לעלות ירושלימה... זה לא נכון שבאוניברסיטה העברית הם מסתכלים רק על ציונים. בעת הרישום הם ביקשו לצרף קורות חיים והיינו צריכים למלא טופס של פרטים אישיים. הם מסתכלים גם על ניסיון בעבר, על תחומי עניין ומתייחסים גם לתחומי עיסוק שונים שנגענו בהם בחיינו... לגבי המערכת באוניב' העברית - אני לא ממש יודעת. אני רק יודעת שבשנה הראשונה יש יומיים בשבוע הכשרה מעשית ועוד 3 ימים של לימודים עיוניים. זה מאד אינטנסיבי. אין לי מושג אם הימים העיוניים הם מ- 8:00 עד 20:00 (כלומר, מהבוקר עד הערב) או מ- 8:00 עד 12:00 (חצאי ימים) ואז אפשר גם לעבוד אחה"צ או משהו בסגנון. אני מאמינה שהרבה תלוי גם בפטורים שמקבלים. תלוי כמה "זנבות" יש לך משנה א', שאותה את צריכה להשלים במקביל לקורסים של שנה ב'. ברגע שאצטרך להרכיב מערכת, אדע בדיוק את השעות והימים ואוכל לעדכן אותך. לגבי ההכשרה המעשית - אני יודעת שבשנה הראשונה ללימודי ההסבה צריך לתת 16 שעות שבועיות סה"כ ובשנה השנייה צריך לתת 20 שעות. בקיצור, זו הולכת להיות קריעה.... ספרי לי מה איתך. האם קיבלת תשובות מעודדות יותר מבר-אילן? מה לגבי לימודים באשקלון (מכללה מטעם בר-אילן, נדמה לי). האם היית תלמידה מצטיינת בתואר הראשון? אם כן, אולי שווה לך לנסות באוניב' חיפה. בזמנו, קראתי איפשהו, שמי שהצטיין בלימודי התואר הראשון שלו, יכול להגיש מועמדות לתוכנית מיוחדת בעו"ס, שבה לומדים שנה אחת אינטנסיבית ועושים השלמה לתואר ראשון בעו"ס ואחר כך עוברים ללמוד שנתיים תואר שני בעו"ס. אני כותבת את הדברים בהסתייגות רבה, משום שאני לא בטוחה שזה אכן קיים ושמה ששמעתי הוא באמת נכון. אם זה מעניין אותך, אולי כדאי שתבררי ישירות איתם. אני מאחלת לך בינתייים הצלחה רבה ואשמח לשמוע ממך שוב (בעיקר אם יהיו לך תשובות משמחות!) שירלי

אין תשובות יותר משמחות. אני הייתי ביום חמישי ב16:00. לגבי כל המקומות האחרים, בכולם נגמרה ההרשמה. בחיפה זו תוכנית קיימת והיא לתואר שני, ביררתי ואין לי אפשרות 3 שנים לנסוע לחיפה, אני מאיזור ירושלים-מודיעין,וגם שמעתי שבגלל שזה כ"כ מבוקש, מתקבלים 20 מתוך 600 בערך והם פותחים מעטפות ממוצע של 95. מה הרקע שלך בתחום שעזר לך להתקבל לירושלים? מה כתבת בתחומי עניין? עכשיו פתאם אני נזכרת שבשאלון שהיה צריך לכתוב לבר אילן, היה כתוב "עיסוקים נוספים" והשארתי ריק, כי כתבתי את הכל בקו"ח, אולי הם הסיקו מזה משהו? אז מה שאת אומרת שגם אם אדחה את הלימודים בשנה לא בטוח שאתקבל לירושלים... עוד יותר מדכא.טוב, תספרי לי ותעדכני גם לגבי בר אילן אם יש משהו חדש. אני מקווה שכמה מאלה שהתקבלו יבטלו ואז נכנס לרשימה...מה הסיכויים לזה? אז שבת שלום ותכתבי לי.

שלום, אשמח מאד לעזרה במציאת חומר לעבודה הסמינריונית שלי בנושא: תרפיה באמנות ככלי שמסייע למצב הריגשי של תלמידים לקויי למידה. תודה מראש

מקורות בנושא: De Chiara, E. & Uhlin (1984) Art for exceptional children (3rd ed.) Iowa: Wm. C. Brown. Epperson, J. & Lane Valum, J. (1992) The effects of stimulant Medications on the art products of ADHD Children. Art Therapy, 9(1) pp.36-41. Levick, M.F. (1983) They could not talk so they drew. Illinois: Charles C. Thomas Publ. בהצלחה, ענת

ובהצלחה לסטודנטית. כיון שאינני מתחום הפיגור, אני מודה לענת שהצליחה לסייע לך. בברכה, טלי

תודה ענת

מחפשת בדחיפות חומר על טיפול באמנות לאוכלוסיה עם פיגור ו cp. אשמח לכל עזרה שהיא. תודה.

הדר שלום רב, צר לי אך אינני עובדת עם האוכלוסיות שהזכרת, ולכן לא ידוע לי היכן ניתן למצוא חומר אודות הנושא. ייתכן ותוכלי להעזר באתר של www.pigur.co.il בהצלחה, טלי

שלום הדר, את יכולה לפנות לספר בן כרכים בשם "רוח החומר" שמכיל אינספור פעילויות בחומרים. את יכולה להתאים מה שנראה לך לאוכלוסיית היעד. הספר מצוי בכל ספריה של מוסד המלמד את הנושא. "רוח החומר", נונה אורבך ולילך גלקין, הוצאת אח, 1997 בהצלחה, נונה

בשעה טובה ומוצלחת התקבלתי לתוכנית ההסבה בעו"ס, באוניברסיטת י-ם. השבוע נקבעה לי פגישה עם מי שאחראי שם על השיבוץ להכשרה מעשית. אני מאזור המרכז והייתי שמחה לדעת אם מישהו מכם לומד בירושלים (אך לא מתגורר שם) ועושה הכשרה באזור המרכז. במידה וכן, הייתי שמחה לדעת איפה. לא הייתי רוצה להתפשר על מקום הכשרה רק משום שהוא באזור המרכז ולסגור על התמחות רק מטעמי נוחות. חשוב לי להשתבץ בראש בראשונה במקום שמושך ומעניין אותי. לכן, אשמח לשמוע מכם... בנוסף, הייתי שמחה לשמוע באילו מקומות השתבצתם בעבודת השטח שלכם במהלך לימודי העו"ס (לא משנה איפה) ומה כללה ההתמחות (עם איזו אוכלוסיה עבדתם, איך היו המדריכים שליוו אתכם, מה נתנה לכם ההכשרה במקום זה, ערך מוסף וכו'). אשמח לקבל כל תגובה שיכולה להרחיב את אופקיי ולהעניק לי נקודת מבט חדשה / נוספת על התחום. תודה מראש, שירלי

שירלי שלום רב, קודם כל ברכות על הקבלה למסלול ההסבה. ולגבי שאלתך: מידיעה אישית (קולוגות וחברות) ניתן ללמוד בי-ם ולמצוא מקומות הכשרה במרכז, לפחות ככה זה היה בעבר. אני חושבת שככל שתהי אסרטיבית ויוזמת בעניין זה, כך ייגברו סיכוייך לקבל מקומות הכשרה במרכז. לגבי מקומות ספציפיים, האם חשבת על אופציות? תחומים שאת מעדיפה? אני בתואר הראשון בע"ס (בתוכנית רגילה, לא הסבה) עשיתי הכשרה ב: שנה א' - חצי שנה בשירות מבחן למבוגרים, חצי שנה - סניף של קופ"ח הכללית שנה ב' - מחלקת רווחה במועצה מקומית שנה ג' - בי"ס יסודי במסגרת פרוייקט להפחתת אלימות. מקווה שעזרתי, שלך, טלי

היי טלי, ראשית, תודה על התשובה המפורטת. בוודאי שזה עוזר ונותן יותר מושג. שנית, הייתי שמחה לשמוע קצת יותר על שירות מבחן למבוגרים. שמעתי על אנשים שעסקו בתחום, אבל מעולם לא שאלתי פרטים, כנראה בגלל שזה עוד לא היה רלוונטי כמו עכשיו... מול איזו אוכלוסייה נעשית העבודה? מה כוללת ההכשרה בתחום זה? אודה לך אם תוכלי לספר לי בקצרה. תודה רבה ואדווח מחר מה ואיך היה. שירלי

טלי שלום רב לך, אני פונה אלייך שוב , כי נראה שפספסתי אותי, כנראה בטעות... קרו מאז ההודעה מס' אירועים בעייתים (חוסר הגנה מצד הצוות הניהולי שגרם להטרדה גופנית מצד עובד במקום העבודה , כך שעכשיו ההתלבטות באמת בעייתית מאד!!!!) ואני מרגיש שאני חייב לדבר עם מישהו חיי ולא וירטואלי ,אני מותש ואובד עצות אני לא יודע למי לפנות ... אני מבקש שתקראי שוב את ההודעה הקודמת ותגיבי בבקשה. האם כדאי לזרוק הכל, לחזור ביתה ולהמשיך שם מול המרכז הקהילתי לברה"ן בצורה מסודרת במקביל לבדיקת אפשרויות עבודה/הכשרה באיזור מגוריי? אני יודע שלא תוכלי לייעץ לי דרך האינטרנט כי זה לא מקצועי, אני מרגיש שתוכלי לכוון לכתובת ששם אוכל לקבל ייעוץ או/ו טיפול קצר. לשאלתך, הטיפולים הקודמים עזרו בקידום במס' מועט של צעדים שמתרכבים לדרך ארוכה מאד. וכן בזמן הטיפולים הרגשתי קצת יותר שלו ובטוח בגלל הפינה הבטוחה השמירה לי ביום ובשעה הקבועים אצל הפסיכולוג הצבאי או/ו בקבוצה במרכז לברה"ן. בברכת המשך שבת שלום ושבוע טוב כפיר אז להלן ההודעה: "טלי שלום רב לך, כתבתי לפני עשרה ימים בנושא תחילת החיים... היום אני עדיין מתלבט חדשותלבקרים האם להישאר כאן ונראה כי כל אפשרות יותר בעייתית מהאחרת. אך לעיניינו: קיבלתי את תשובתך ושמחתי לראות כי יש אולי כמה וכמה פתרונות... שאלתי היום מהו מרכז מיל"א באילת, מהי כתובתו או מס' הטלפון? מה כרוכה פגישה )האם היא בחינם, מחיר סמלי או מחיר "רגיל")? האם יש צורך במשך המתנה ארוך כמו במרכזים לברה"ן של העירייה? האם יש צורך באינטייק? כי מניסיון עם המרכז לברה"ן של העירייה ומשרד הבריאות בעיר במרכז, , המרכז מעולה, המטפלים מעולים אבל... צריך לגשת לאינטייק , לקבל המלצה לטיפול לפי דחיפות, (פסיכיאטר, פרטני, קבוצתי) ואם מבקשים טיפול פרטני אך הדחיפות לא מצדיקה זאת, ממתינים יותר מחצי שנה-שמונה חודשים , שלא באשמת המטפלים אלא בגלל בעיית זמינות של מטפלים לכ"כ הרבה פונים לכן התורים לטיפולים קבוצתיים קצרים בהרבה, אך כעת נראה לי שאני זקוק כמו שטענת למס' פגישות מצומצם פרטניות שבו אחליט החלטות לתקופה הקרובה , ולכשהתאפשר אוכל לפנות לטיפול מסודר (קבוצתי או/ו פרטני). מודה מראש על תושבתך "

כפיר יקר, צר לי על העיכוב בתשובה, אך יש בעיות לא פעם עם השרת של האתר, וכך מתעכבות תשובותייך. ולעניינך: מרכז מל"א באילת הוא מרכז טיפולי, ואני מאמינה שתוכל למצוא את הטלפון בשירות 144 של בזק. במידה ולא תצליח למצוא, תכתוב לי שוב ואני אנסה להשיג עבורך את המספר. כמו שכתבת, אין אפשרות ממשית לייעץ לך דרך האינטרנט מה לעשות, ואני חושבת שכדי להתייחס לשאלותיך ולהתלבטויותיך ביתר חשיבות ורצינות יש להתייעץ עם איש מקצוע פנים אל פנים. בהצלחה, טלי

שלום רב, מאוד מעוניינת לקבל פרטים לגבי האפשרויות בארץ היכן אפשר ללמוד תרפיה בריקוד. תודה מראש, טאהה

טאהה שלום רב, אם את מתכוונת לתרפיה בתנועה וDANCE THERAPY אזי יש מספר מקומות בארץ שניתן ללמוד, ולדעתי הכי טוב ליצור קשר עם איגוד יה"ת (שהוא האיגוד של המטפלים ביצירה והבעה), ולשאול דרכם מהם המקומות המוכרים ללימוד תרפיה בתנועה. מצ"ב קישור לאיגוד: http://www.yahat.org/2002/ שבת שקטה ונעימה, טלי

שלום, רציתי לשאול אם יש בארץ מוסד שבו אפשר ללמוד תרפיה בתנועה כתואר ראשון . תודה

היי נופר, אין בשורות טובות... התקשרתי לדעת את התשובה ואני רק ברשימת המתנה. תחקרתי את נורית מה זה אומר "רשימת המתנה", והיא בדקה ואמרה שזה לא נראה כ"כ מעודד... יכול להיות שעד סוף הראיונות (יש עוד 4 קב' ראיונות בשבוע הבא) הם ימלאו את כל המכסה ובכלל לא יצטרכו לרדת לרשימת ההמתנה, וגם בין הממתינים אני לא בין הראשונים. אני בדיכאון ממש, ומה שעוד יותר מדכא, זה שבכל שאר המקומות נסגרה ההרשמה (בדקתי היום). עד כאן העידכון והדמעות... אני

היי אני מצטערת לשמוע אבל אם זה מעודד: שני אנשים מהכיתה שלי היו ברשימת המתנה וקיבלו תשובה סמוך לתחילת הלימודים, צריך להתקשר ולנדנד כל הזמן !!! האם בררת בכל המכללות שבחסות בר-אילן? מאיזה איזור את? אל יאוש...תחכי בסבלנות עוד,גם שנה שעברה היו מלא מועמדים,ולא קבלנו תשובות כ"כ מהר..אני בסוף אוגוסט רק ידעתי זה שאת ברשימת המתנה זה כבר טוב.. בכ"ז אני מקווה שבסוף תתקבלי אם תרצי לכתוב לי האימייל שלי [email protected] להתראות.. עיצה אם בכ"ז זה לא..ואת רוצה ללכת לתוכנית הזאת,כדאי לך ללמוד חלק מהקורסים , אם אפשר , כי התוכנית כ"כ קשה ,ותוכלי להוריד מהעומס בשנה הבאה הקורסים האלה יעניקו לך פטור בכל מקרה בכל אוניברסיטה להשתמע.

היי האם תוכלי להמליץ לי על ספרים טובים בנושא,שקשורים לעבודה המקצועית ויכולים לסייע תודה מראש.

נופר שלום רב, אני ממליצה לך על הספרים של קובלר-רוס, על הספר "החיים כנהר", וכן על ספיה של ויורסט ג'ודית. אלה הם "ספרי פתיחה" לנושא, ודרכם תוכלי להשתמש בביבליוגרפיות שבספרים, ולהעמיק יותר. בהצלחה, טלי

יש ספר מצויין של גודית ויורסט שנקרא " החיים אבידות הכרחיות ויתורים גורליים"

היי אני מבינה לליבך, מדובר בראיון קבוצתי. כל אחת מספרת מדוע הגיעה למקצוע ומה הרקע שלה בתואר הראשון, אחר כך יש 2 סוגיות, מחלקים דפים וכל אחת רושמת לעצמה איך היתה נוהגת באותה סיטואציה ואחר כך מתנהל דיון עם כולן.(אצלי לא היו גברים בראיון) ובסוף יש דירוג סוציומטרי(כך היה אצלי), כל אחת צריכה לדרג את הבנות מ-1 עד 10 לפי מידת ההתאמה שלה למקצוע לדעתך. תנסי להיות הכי טבעית שבעולם, אם תתחילי לומר מילים מנופחות זה מיד יורגש כי בדרך כלל יש פסיכולוגית קלינית ועוד אשת מקצוע שרושמת את הדברים שנאמרים. והן בדרך כלל מהצוות המרצה. האוירה טובה, אמנם מתוחה אבל חשוב לדבר מהבטן ולא אוטומט. לחשוב לפני שמדברים, להתייחס לדברי האחרים , להסתכל בעיניים לדבר לאט... אני מאחלת לך המון המון הצלחה!!! תכתבי מחר איך היה.. אל תשכחי לאף אחת אין נסיון קודם בראיון מסוג זה,לכן כולן מתרגשות.תנשמי לפני שאת מדברת, שבי בצורה נוחה, הקשיבי לאחרים כאילו שאת במפגש חברתי. זהו ..אם יש עוד שאלות ואהיה ערה אשתדל לעזור:-)

היי נופר, אני לא מאמינה!! לא ראיתי את ההודעה שלך ואני עכשיו כבר אחרי, ודי בהלם. קודם כל מהסוציומטרי, לא ציפיתי לזה בכלל... מעניין עד כמה הם נותנים לזה משקל...אני יודעת שאחת לפחות כתבה אותי ראשונה ועוד אחת בין הראשונים (הצצתי), אבל מה שמבאס, אחד מהאנשים כתב אותי אחרונה (ומה שמצחיק שאני לפני כן גם דירגתי אותו אחרון.) חוץ מזה היו אנשים ממש ברמה.אם אתקבל, נחמד לדעת שהם ילמדו איתי, אבל אם לא... נראה לי שבגדול אמרתי דברים לעניין, אבל ההרגשה שלי לא כל כך טובה. אני ממש לחוצה כי אני ח-י-י-ב-ת להתקבל. את לומדת עכשיו בהסבה? כמה מאלה שהיו איתך בראיון לומדים איתך? תכתבי לי עידודים (בתור עובדת סוציאלית...) מחכה לתשובתך, אני.

אני מסיימת עכשיו הסבה א' הייתי מאוד לחוצה מהראיון, את יכולה לכתוב לי מה שאלו ומה ענית?האם דברת ראשונה? האם אחרי שהקשבת? האם התייחסת לדברי האחרים? וכד'.. רשמי הכל 4 בנות מאלה שהיו איתי בקבוצה למדו איתי השנה, כולם איכותיים. גם אני דרגתי ככה וככה אנשים , אני חושבת שזה הולך לצורכי מחקר. כך אמרו לנו לפחות, יש לזה משקל אבל אני לא חושבת שכל המשקל. שוב תלוי מה היתה ההתרשמות של הבוחנות,מי הן היו? ומה הרקע שלך? איך הבאת את עצמך לידי ביטוי? וגם אם לא התקבלת..את יכולה לנסות דרך מכללה שמעניקה תואר של בר אילן במקום לחכות עוד שנה..תנאי הקבלה שם שונים לחלוטין.כאן הסלקציה הרבה יותר גדולה מפאת כמות המתמודדים. מחכה לתשובה.. ב ה צ ל ח ה !!!

שלום רב לכולכם... אני חייל משוחרר בו 22 , עוד מעט 23, מחפש שייכות. ואולי תחושת חוסר השייכות הזאת היא שמתבטאת כאן בפורום היא תחושה המקשה עליי בכל מקום שאני פונה אליו. אני סיימתי עבודה מועדפת באילת וכעת מתמודד עם שאלת החזרה הביתה . בדיוק עכשיו עולות השאלות המטרידות כל כך , אם כאן אני מרגיש מצד אחד עייף ,סחוט ותשוש רגשית ופסית עם שעות עבודה מפוצלות שייתכן שישתנו וייתכן שלא, אז בבית באיזור המרכז אני אוכל לשלוט בחיים אבל להישאב לבדידות אינסופית שהרי בבית אין לי חברים וגם ככה בבית יש הורים שעדיין בגילם המבוגר (פנסיה) לא מסתדרים ביניהם ונוטים לריב ולא מוכנים להתגרש כי הם לא מתרגשים מזה, אבל אני כן, לא יכול להיות שם בחדר החנוק מחפצים ומבגדים שחלקם הגדול לא שלי ועוד כמה וכמה עצמים בלתי מזוהים שאמי נוהגת לאגור. ובעצם הפינה הבטוחה שיש לי כאן באילת היא הפינה שאין לי בבית השייכות שגובהה מחיר נפשי ופיזי יקר היא אותה השייכות שאין לי בבית. אבל מבחינה חברתית המצב פה דיי מוזר כי מאד מעריכים אותי בעבודה אבל זהו זה איכשהו נשאר לשעות העבודה ואני כאן שוב לבד מול כל העולם. שלא לדבר על הבדידות מול השאלות הקיומיות הבוערות: מי אני ? מה ההעדפה המינית שלי? מה אני רוצה מהחיים? לאן להתקדם ? ושאלת השאלות מה יהיה אח"כ? מה ללמוד ? ומה המקצוע לחחי? עשיתי הכוונה מקצועית בלחץ שלא עזרה לי כל כך להחליט,כי היה מרכיב רגשי חזק בהחלטה והומלץ בחום על טיפול נפשי כחלק מן תהליך ההחלטה. ההיתי בטיפול פרטני בצבא ובטיפול קבוצתי עד לפני חצי שנה. כעת ללא טיפול. ומצד שלישי הלחץ להחליט כולם רוצים החלטות ותשובות, הבית, העבודה כי מה לעשות אני סוגר המון פינות ולכן מעריכים את ההשקעה את הנתינה אבל אף אחד לא ער לשחיקה ההולכת ומתדרדרת ולא שם לב שאני היחיד (שיא הפארדוקס) שהגיע לפני חצי שנה ולא קודם מחד למרות שאותו יחיד הוא גם היחיד שקיבל תעודת עובד מצטיין. החבר'ה לפעמים מציקים לי בקשר למתי אני אתחבר לחברה ואני עונה שכל אחד בקצב שלו מבלי להזכיר את הקושי והמועקה שבהחלטה מי אני? מבולבל מאד ולא מוצא את הדרך. ואני כל הזמן נע בין העולמות בין הטוב לרע בין החזק השולט בעבודתו הסופרמן זה שיכול לסגור חורים לעומת האנדרמן החלש שאינו עצמאי בעבודתו , הבודד החושש המפוחד, בין הבוכה לעצבני בין הגדול לקטן וזה מתיש ומעייף. בין זה שסובל לבין זה שנהנה ואני לא יודע . אני יודע ומרגיש חצוי כי העבודה מתישה ומוציאה ממני מחיר מאד יקר וכבד לעומת תחושת סיפוק ענקית שהנה עברה לה חצי שנה בהצלחה. נכון את המטרות החברתיות הצלחתי להשיג באופן חלקי , אבל ייתכן שזה נותן לי את הכח להמשיך ולדעת שאנשים בכל מקום הם אנשים ובכמו שהוערכתי בצבא כךאני מוערך במקומות אחרים ואמישך להיות מוערך במקומות נוספים. אבל תמיד מופיע החשש מפני הכישלון והחוסר יוצלחות מצטער על ההעמסה והבלבול אבל אלו מחשבותתי ואלו רגשותיי. עצוב להבין שוב בפעם המי ידוע כמה בשבעה וחצי החודשים האחרונים כמה היה טוב ומסודר ומובן בצבא ולא היה צריך לדאוג כמעט לשום דבר גם לא היה צריך לדאוג שמא ארגיז מישהו אבל כאן אני דואג שאף לא ייפגע מחד ומאידך אני צועק ומתפוצץ מעצבים ומפרק אותם על כולם וזה מוכר מאד מהבית שבו ההורים היו שואבים אותי למריבותשלהם מבלי לשים לב, וכאשר זה לא נח להם מבקשים ממני לא להתערב, איך לא? הרי אתם ההורים שלי. ונניח שלא , הרי אJ"כ אתם מאישימים אותי בחוסר איכפתיות. תודה על ההקשבה ואשמח לקבל תגבות

כפיר שלום רב, אני קוראת את מכתבך הארוך בעיון רב, והתחושה שעולה בי היא עצב רב. הבדידות אותה אתה מתאר כואבת מבין מילותיך, מורגשת היטב. נראה שגם בעיר בה אתה חש יותר בטחון, אילת, אתה עדיין מרגיש מאד בודד. אתה מספר שהיית בטיפול בצבא וגם לאחריו, אבל לא מספר האם חשת שהטיפול עזר לך. אתה נמצא בגיל שהוא המשך ישיר לגיל ההתבגרות, והתהליכים הנפשיים המתרחשים בגיל זה מתעצמים ונהיים קשים ומורכבים. אני חושבת שדווקא כעת, כשאתה נמצא על צומת דרכים שכזאת, כדי היה לך ללכת לפחות למספר פגישות עם פסיכותרפיסט. אני הייתי ממליצה לך לפנות למרכז מיל"א באילת, להסביר להם את בעייתך, ולבקש לקבוע פגישה עם מטפל/ת. דבר שכזה עשוי לתת לך את הכוח להביט על הדברים בצורה אובייקטיבית יותר, ולהחליט את ההחלטות הנכונות עבורך, מתוך ההגיון והרגש גם יחד. שיהיה בהצלחה, שלך, טלי

בראיה במקרו הדברים מסתדרים בסופו של עניין הנך צעיר ומתלבט וזה בסדר זה חלק חשוב בהתגבשותך ובמבט לאחור תבין שלא היה מנוס מן התהליך אותו אתה חווה ואפילו תתגעגע בעתיד לחוויות עוצמתיות אותן אתה חווה מאחד שחווה

שלום לכולם, מחר יש לי ראיון קבלה להסבה לעו"ס באוניברסיטת בר אילן. מי שעבר/ה ראיונות כאלה בבר אילן, אשמח לדעת מה שואלים, איך מתבצע הראיון וכו' וכו' וכו'... ואשמח כמה שיותר מהר, כי זה מחר. אז תודה ולהתראות.

היי קראי את ההודעה שלי, מקמתי אותה למעלה.. בהצלחה

שלום רב, לא אוכל לסייע לך בעצות, כיון שמעולם לא עברתי ראיון שכזה. בכל אופן שיהיה הרבה בהצלחה, שלך, טלי

האם מישהו מכיר מקום בו אפשר ללמוד טיפול באומנויות בדרום הארץ? מה עם המכללה במשואות יצחק? האם יש קורס שיכול להקנות את הלוגיקה של הטיפול ואילו את הצד האמנותי אשלים לבד? אפתח לבד? תודה

זהר שלום רב, לצערי אינני יודעת היכן ללמוד בדרום, פרט לתוכנית לעובדים סוציאליים ששמעתי שקיימת במחלקה לע"ס באונ' בן גוריון. את תמיד יכולה להתקשר לאיגוד יה"ת ולבדוק איתם: http://www.yahat.org/2002/ בברכה, טלי

שלום. אני מחפשת חומר מהספרות המקצועית וכן רעיונות מעשיים לעבודה בטיפול באמנות עם אוכלוסיה בעלת פיגור. אשמח מאד לכל עזרה בנושא. תודה - הדר.

הי הדר, אני מניחה שתמצאי חומר רב באתר "פיגור שכלי" המפרסם מאמרים ועבודות שונות בנושא. קישור למאמר העוסק בנושא: http://www.pigur.co.il/treatment/snow.htm ענת.

כדאי לך להכנס לפורום באתר יהת ולבקש את בקשתך www.yahat.org

הדר שלום רב, מעבר למה שענת כתבה לך, אינני יודעת עוד כיצד לעזור לך, כיון שאינני מתמצאת בתחום הפיגור. שיהיה בהצלחה, טלי

סיימתי עכשיו לימודי שנה שלישית בלסלי ופרקטיקום מספק מאוד במוסד ציבורי במרכז. אני מחפשת עבודה לקראת השנה הבאה. אם יש לכם רעיון או מידע כלשהוא אשמח לשמוע.

נורית שלום רב, לצערי המצב בשוק העבודה כעת אינו מזהיר כלל. אינני יודעת על משרות פנויות, אבל אני רוצה לומר לך מראש לא לאבד את התקווה, ולחפש עבודה עם המון המון סבלנות ואופטימיות. זה ישתלם לך! ומזל טוב על סיום הלימודים! שלך, טלי

דרושים שחקנים לקבוצת תאטרון ריאליטי, המתבסס על שיטת הפלייבק (פסיכודרמה) לפרטים נוספים: 930632-053 עדי

שלום שמי נטלי מאידל! אני לא יודעת אם פניתי למקום הנכון אבל בכל זאת אנסה. אני בוגרת מכללה למינהל בסניף אשדוד קורס מזכירות רפואיות . לפני כשנתיים סיימתי את לימודי התעודה וכרגע עובדת במרפאה לאסטתיקה הראשון לציון במשרה חלקית. אני מחפשתמשרה באותו התפקיד רק לפחות ל-5 ימים בשבוע ובכל תחום רפואי כי זה מאוד מעניין אותי. יש לי ניסיון לעבוד מול חולים ו רפאים וכמו כן עשיתי התמחות בבית חולים קפלן במחלקת כלי דם רק ששם גם לא היה תקן. אני אשמח אם משהו יגיב לבקשתי

האם עו"ס מטפלים גם באסירים ?

יעל שלום רב, התשובה היא כן. עו"סים הם אחד מאושיות הטיפול הנפוצות בבתי הכלא, וכמו כן כיום קציני המבחן הם עו"סים גם כן. בברכה, טלי

יעל שלום רב, התשובה היא כן. עו"סים הם אחד מאושיות הטיפול הנפוצות בבתי הכלא, וכמו כן כיום קציני המבחן הם עו"סים גם כן. בברכה, טלי

שלום לכולם אני מחפשת חומר בנושא פסיכולוגית האגו וביחסי אובייקט אשמח לקבל עזרה תודה

שלום רב עדי, יש חומר רב בנושאים שביקשת, ולא ברור לי לצורך מה את מבקשת את החומר. המלצתי היא בעיקר שני ספרים (באנגלית כמובן): Scharff, D.E. (1997((editor), Object Relations Theory & Practice, Aronson INC. Greenberg, J. Mitchell, S. (1983( , Object Relations in Psychoanlytoc Theory, Harvard University Press. אלה הם ספרים מקיפים ומצויינים. שיהיה בהצלחה, טלי

מה ההבדל בעצם בין 2 התארים - מבחינת אפשרויות עבודה?

אושר שלום, ההבדל מצוי בשני משורים: האחד, תוספת למשכורת, במידה ומדובר בשירות ציבורי (מדובר בתוספת קטנה, אך בכל זאת, תוספת). השניה, מבחינת אפשרויות תעסוקה ,יש מקומות שמעדיפים בעלי תואר שני, ואלה בעיקר המקומות הטיפוליים יותר, אם כי במצב השוק היום, יש ריווי של עובדים הן בעלי תואר ראשון והן בעלי תואר שני, כך שהמצב קשה כך או כך. בהצלחה, טלי

שלום לכם, שמתי לב כי הרבה מודעות עבודה בעבודה סוציאלית הן רק לחצי משרה ואפילו רבע משרה לפעמים. נשאלת השאלה - האם זה נורמלי עבור המגזר הזה, או שזה רק בגלל המצב הקשה במשק? האם בזמנים טובים יותר היו משרות מלאות? בנוסף - המשכורות נורא נמוכות במילא, איך אנשים מצליחים לחיות? האם הרבה עו"סים עובדים בשתי חצאי משרות? איך אפשר לחיות ככה?!

OS שלום רב, אכן משרות רבות לעובדים סוציאליים הן משרות חלקיות, אולם המצב הזה קיים כבר שנים. רוב העו"סים שאני מכירה , מאלו שעובדים בחלקיות משרה, עובדים בשתי משרות. העניין גם תלוי בוותק העבודה, וככל שיש יותר ותק, הסיכוי למצוא משרות "מלאות ושלמות" יותר, נראה שהוא יותר טוב. יש לציין שזוהי תחושה שלי בלבד, ואינה מבוססת על נתונים מחקריים כלשהם. בהצלחה, טלי

עדיף שלא תשאל/י עו"סית

אשמח לדעת היכן ניתן ללמוד ריפוי באמצעות גונגים וכן ריפוי ע"י צבעים

אילה שלום רב, אינני מכירה את שיטת הטיפול, ולכן לצערי אינני יכולה לסייע לך. בהצלחה, טלי

NOA BLAS FROM TEL AVIV IS A GONG THERAPHIST.

אשמח לדעת היכן ניתן ללמוד קורס בקלפים טיפוליים (אם אפשר בצפון הארץ) תודה אילה

אילה שלום רב, את שיטת הקלפים הטיפוליים אני מכירה, אך ממש אינני יודעת היכן ניתן ללמוד את השיטה. אני חושבת שיש איזה מכון באזור רחובות שמלמד, אבל אני ממש לא יודעת היכן ולמי לפנות. צר לי על שאינני יכולה לעזור לך. בהצלחה, טלי

היי ראיתי בפרסום שיש סדנה בסביבות אוגוסט: של 3 ימים תנסי להתקשר לחברה שמשווקת את הקלפים ואולי הם יתנו לך את הטלפון של המארגנים. הסדנה תתבצע בכמה תאריכים שונים ונראית מעניינת, אך אני לא זוכרת היכן.

במקרה היום בררתי בנושא -וסמקרה נכנסתי היום לפורום הזה - ובמקרה אני גם מהצפון ומעבירים סדנאות ללימוד קלפים בטבעון ( מספיק צפון בשבילך? ) יש ב-28.7 סדנא הטלפון שלהםן: -04-9931519 אולי עוד נפגש שם

שלום לכל משתתפי/ות הפורום, לאחרונה התחלתי בתהליך הבירורים וההרשמה ללימודי תרפיה באמנות, ביקרתי ביום הפתוח גם של בית ברל וגם של סמינר הקיבוצים, ועברתי ראיונות קבלה בשני המקומות. שני המקומות הרשימו אותי מאוד ונראו מקצועיים ומעניינים ועל כן ההחלטה רק על אחד מהם קשה מאוד. אשמח לקבל המלצות ורשמים על המקומות הללו ואולי קצת עזרה מכוונת לקראת ההחלטה. תודה לכולם, מיטל.

מיטל שלום רב, ההחלטה היא באמת קשה, ולמען האמת כשאני הלכתי ללמוד ההחלטה היתה קלה בהרבה כי אז היו רק שני מקומות, לסלי קולג' ובית ברל. סמינר הקיבוצים רק נפתח, ועדיין לא יכולתי לעמוד על קנקנה של התוכנית, ונרשמתי בסופו של דבר (והתקבלתי) לבית ברל. שני המקומות נחשבים לטובים, ואני הייתי מנסה לעשות טבלה ובה כל המרכיבים שחשובים לי (רמת המרצים, יחס לתמידים, תוכנית הלימודים- עד כמה מעניינת), כולל דברים טכניים (דרכי גישה וזמן הגעה למכללה, אפשרויות פריסת תשלום הלימודים ועוד). בטבלה הזו תסמני מה יש ומה אין בכל אחד מהמקומות, ובסוף תתקבל תמונה ברורה אולי יותר, לאן כדי ללכת.... שיהיה בהצלחה בכל החלטה שתקחי, ותהני בלימודים. טלי

שלום רב! אני מעוניינת ללמוד תרפיה באמנות, אבל על פי מיטב ידיעתי חוץ מלזלי שם זה נחשב לתואר שני, כל השאר אלה לימודי תעודה, האם את יכולה לחדש לי בנושא? בנוסף מהם תנאי הקבלה למקומות הנבחרים. תודה מראש אסנת.

האם ניתן להיעזר בטיפול באמנויות במצבי דיכאון? אמי (73)הסובלת ממחלות רבות אך הן במצב סטטי, שלא אמור להיות מלווה בכאבים,אובחנה כנמצאת בדיכאון שהוא בעצם הגורם לכאבים הכלליים שלה. אני מחפשת לה מסגרת פעילות שתמלא חלק משגרת יומה אך ללא מאמץ פיזי אותו אינה יכולה לקחת על עצמה. במקביל כמובן בודקת פסיכולוגים,אך להשיג מישהי אמינה וטובה שתתאים לה, די קשה לי. אמי גרה באשדוד. האם יש מסגרת פעילות שתוכלי להמליץ עליה? בתודה מראש

עדן שלום רב, אני הייתי ממליצה לך בחום לשקול את שילובה של אימך במועדון יום לקשישים. במועדון שכזה יש מגוון פעילויות,כגון: אומנויות, התעמלות, טיולים, הרצאות וכדומה. המועדון מיועד לאנשים עם בעיות שונות, החל ממוגבלות פיזית, וכלה בבדידות, דיכאון ובצורך בחברה. לגבי טיפול פסיכולוגי אינני בטוחה כי זה הדבר המתאים בשלב זה. דווקא טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני הוא נפוץ בגילאים המבוגרים, ואולי היה כדאי לשקול מתן טיפול שכזה. בכל מקרה, לגבי הטיפול התרופתי ניתן להתייעץ ראשית עם רופא המשפחה ולערב אח"כ פסיכיאטר או פסיכוגריאטר. לגבי השילוב במועדון קשישים , אפשר לברר על כך אצל העובדות הסוציאליות בביטוח לאומי או בלשכת הרווחה המקומית. בברכה, טלי

שלום לכולם, אשמח לדעת היכן ניתן ללמוד פסיכותרפיה. תודה.

הי הדס, בתי הספר לפסיכותרפיה פועלים במסגרת האוניברסיטאות השונות. שמעתי שהתוכנית הפועלת במסגרת אוניברסיטת חיפה מומלצת מאוד. בנוסף, יש גם כמה מכונים פרטיים במסגרתם ניתן ללמוד פסיכותרפיה. ענת

הדס שלום רב, כפי שענת ענתה לך, ניתן ללמוד פסיכותרפיה באוניברסיטאות השונות: חיפה, ת"א, בר אילן, באר שבע. כמו כן יש מכונים פרטיים המלמדים פסיכותרפיה בגישות שונות כמו פסיכותרפיה יונגיאנית, פסיכותרפיה אינטגרטיבית ועוד. יתרה מזו יש תוכנית לימודים גם בביה"ח הפסיכיאטרי "גהה" ע"י המרכז הרפואי רבין בפ"ת, וייתכן שבבתי"ח פסיכיאטריים נוספים. בברכה, טלי

שלום שמי עינת -בת 26 אני מאוד מיתלבטת מה לילמוד לתואר ראשון כדי שאוכל לילמוד בהמשך תרפיה בתנועה.וארצה גם לדעת אם אפשר ללמוד זאת גם ללא תואר ראשון והיכן

שלום שמי עינת -בת 26 אני מאוד מיתלבטת מה לילמוד לתואר ראשון כדי שאוכל לילמוד בהמשך תרפיה בתנועה.וארצה גם לדעת אם אפשר ללמוד זאת גם ללא תואר ראשון והיכן

בעלי מתלונן כל הזמן על כאבים במקומות שונים בגוף. מצב זה נמשך מאז שאני מכירה אותו - 35 שנים. לא היה יום שהוא לא התלונן!!! הגעתי למצב שאני כבר לא מתייחסת לתלונות שלו. ברצוני לציין כי התנהגותו דומה מאוד לאימו. הבעיה העיקרית שבעלי לא מודה שהוא היפוכונדר!!! איך ניתן לטפל באדם כזה? שליחת תגובה לתחילת הדיון בחזרה לפורום לראש הפורום

מרים שלום רב, את מתארת מצב מתמשך בו במשך שנים בעלך סובל מבעיה זו. אני הייתי ממליצה ללכת לאיבחון מקצועי, ולטיפול אצל פסיכותרפיסט. מצב שכזה הוא לא קל הן עבור המטופל עצמו (שבדרך כלל גם חווה באמת מכאובים שונים, גם אם הם "לא אמיתיים"), והן עבור משפחתו. טיפול בהפרעה יביא הקלה לכולכם. איחולי ביראות, טלי

היי אני מחפשת איזה שם של ספר בעברית על הגידה שנרטיבית של מייקל וויט. אפילו תרגום של ההסבר שלו על מה הגישה אומרת ואיך זה בא לידי ביטוי בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות. אשמח לשמות של ספרים. תודה

ללוחמת שלום רב, צר לי , אך אינני מכירה מספיק טוב את הנושא, ולכן לא אוכל לעזור לך. ייתכן ומר דרור גרין, שמנהל את פורום הלם קרב יוכל לסייע לך יותר, כי הוא מעורה יותר בתחום הגישה הנרטיבית. בברכה, טלי

שלום רב! רציתי לדעת איפה אפשר למצוא מידע על תרפיה בעיסוק, תרפיה באומנות ועבודה סוציאלית תודה מראש.

רות שלום רב, אני מצרפת לך קישורים בתחום העבודה הסוציאלית והטיפול באומנויות, שהם התחומים אותם אני מכירה. לגבי ריפוי בעיסוק, לא אוכל לצערי לסייע לך. קישור לאיגוד העובדים הסוציאלים: http://www.socialwork.org.il/home/index.asp קישור ליה"ת - איגוד המטפלים בהבעה ויצירה: http://www.yahat.org/2002/ מקווה שעזרתי. בברכה, טלי

ברצוני לדעת האם תואר B.ED באומנויות מספק על מנת להתקבל ללימודי תרפיה באומנות והאם ניתן ללמוד זאת בקורסים מרוכזים ולא רק במכללות. אודה לך על תשובתך.

טעיתי והכנסתי את השאלה למקום לא נכון אז התיקון: האם מותר לעובדת סוציאלית לתת לילדה בת 16 (בכורה במשפחה) להחליט לאן ילכו הילדים במקרה וההורים יתגרשו. ולהודיע לילדה שאם היא לא מחליטה ישאלו את אחותה היותר קטנה (14) האם זה בסדר מביחנת עבודה??? ושאלה נוספת מהם כללי האתיקה של עובדת סוצאלית בנושא סודיות? האם מותר לעובדת סוצאילית להגיד פרטים שהיא שמעה מיועצת בי"ס להורים של בהמדוברת??? אשמח לקבל תשובות במהירות תודה מירי

שלום. כללי האתיקה של עבודה סוציאלית נמצאים באתר של איגוד העובדים הסוציאלים - www.socialwork.org.il. כדאי לך לקרא שם זה יענה לך על הרבה שאלות. אם אחרי הקריאה יהיו לך עוד שאלות,שאלי ואני בכל אופן (ומאמינה שגם אחרים) אנסה לעזור לך.

לקח לי המון זמן להגיב סליחה!!! קודם כל אינני מצליחה להכנס לאתר ששלחתם לי אבל יכול להיות שזה משהו זמני אנסה שוב פעם אחרת... חוץ מזה לא קיבלתי תשובה על שאלתי הראשונה וזה ממש חשוב לי מי שיכול לעזור לי אשמח!!! אני שולחת אותה שוב: האם מותר לעובדת סוציאלית לתת לילדה בת 16 (בכורה במשפחה) להחליט לאן ילכו הילדים במקרה וההורים יתגרשו. ולהודיע לילדה שאם היא לא מחליטה ישאלו את אחותה היותר קטנה (14) האם זה בסדר מביחנת עבודה???

מירי שלום רב, העברתי את שאלתך ליו"ר ועדת האתיקה באיגוד העו"סים, מר נחום מיכאלי. כולי תקווה שבימים הקרובים הוא יענה לשאלתך. ובינתיים, את מוזמנת לעיין באתר האיגוד, כפי שכתבה לך העו"ס שלפני. בברכה, טלי

מירי שלום, הרישא של הפניה לא מתייחס לשאלה אתית אלא מקצועית. בכל מקרה, מקובל שבשאלות כגון אלו, כל מקרה נבחן לגופו ואין כלל ברזל שנכון לכל המקרים. ביחס לשאלת הסודיות שהעלית. חובת הסודיות היא מן החובות הבסיסיות של כל עובד סוציאלי, וחובה זו מפורטת הן בקוד האתיקה והן בחוק העובדים הסוציאליים. בעקרון, אסור לעו"ס למסור מידע על לקוח, מידע שנודע לו במסגרת עבודתו. עם זאת, חובת הסודיות אינה אבסולוטית ויש לה הסתייגויות שונות, כפי שהחוק מפרט אותן. בהתייחס לשאלה האחרונה, אם אני אכן מבין אותה נכון. קטין הוא בחזקת האפוטרופוס שלו ומחוייבות הסודיות של העו"ס היא גם כלפי ההורה האחראי. ולכן, אם עו"ס מקבלת מידע מיועצת בית הספר על קטין, מחוייבותה ליידע את ההורים אם אכן מדובר בנושא הנתון לאחריותם. במקרה זה העברת המידע לא תחשב כלל כהפרת סודיות. יוצאים מן הכלל, פרטי מידע שהחוק מאפשר לקטין להסתיר מההורים. מקווה שעניתי על שאלותייך, בברכה, נחום מיכאלי

לנחום מיכאלי, חובת הסודיות אינה אבסולוטית- מהן ההסתייגויות? באילו מקרים מאפשר החוק להסתיר מההורים? בתודה,

שלום. האם מישהו מכיר את תוכנית הגשטאלט הדו שנתית באונ' ת"א? איפה עוד יש לימודי גשטאלט??? אני מאוד מתלבטת האם ללכת ללמוד בת"א. מצד אחד הגישה מאד מדברת אליי והלימודים נראים לי ומתאימים מבחינת מגבלות טכניות מסוימות ומצד שני להשקיע 20,000 ש"ח בלימודי תעודה,זה קצת הרבה מעבר לתקציב. דעתכם?

עו"ס שלום רב, לגבי לימודי הגשטאלט לא אוכל לענות לך, כיון שאינני מכירה את התוכנית. לגבי האם ללמוד או לא, זו שאלה שעליך לשאול את עצמך, מה את רוצה לעשות בהמשך. את מספרת על התלבטות לגבי המחיר ה"כבד" כולל ההשקעה וכל זה בשביל לימודי תעודה, וההערה הקטנה שלי היא, שלא רק עניין התעודה הוא החשוב, אלא מה זה נותן לך, אישית ומקצועית כאחד. שימי לב כמה אנשים מציגים את מועמדותם מדיי שנה לבתי הספר לפסיכותרפיה בארץ, לאחר שהם סיימו תארים מתקדמים, וכידוע, בי"ס לפסיכותרפיה הוא בין שנתיים לשלוש שנים של לימודים, אשר בסופם מקבלים "רק" תעודה. מקווה שהצלחתי לעזור בהתלבטות... בהצלחה, טלי

אני בעלת 5 שנות נסיון בטיפול בתנועה, עם ילדים ומבוגרים, מחפשת עבודה באזור השרון והמרכז. אשמח לשמוע על מרכזי טיפול פרטיים או ציבוריים המהווים סביבה תומכת לעבודת המטפל.

גי שלום רב, צר לי, אך אינני מכירה מקומות שמחפשים עובדים בתחומך. שיהיה לך בהצלחה, טלי

שאלה חשובה : אני תוהה אם זה מתאים לפורום . אבל הפורום מזכיר את המושג סוציולוגיה ולכן אני חושב שאולי זה בעצם מתאים כי השאלה שלי קשורה לזה. אז ככה: אני שם לב על ילדים בוגרים יש להם הורים וישנם סיטואציות שבהן אחרים לא "דורכים" עליהם באגואיסטיות ומעריכים אותם בגלל העובדה שיש להם הורים . פתאום אחרי שהילדים הבוגרים הופכים להיות עצמאיים וכבר אין להם הורים אז באותם סיטואציות, אחרים (שיכולים להיות גם קרובי משפחה) שהיו מקודם חברים שמתחשבים, הופכים את עורם, שוכחים את החברות שהייתה ומרשים לעצמם בלי רגשי מצפון "לידרוך" על אותם אנשים שכבר אין להם הורים . לפעמים אדם עם הורים רואה שקרוביו מתייחסים אליו נפלא והוא במשך שנים רבות מרצה אותם כל הזמן ועושה להם טובות ורק נותן ונותן בהנחה שהם אוהבים אותו ובהנחה שהם שהם ימשיכו להיות הוגנים וכביכול פיתח איתם קשר שבו הוא בטוח שהם יכבדו את זכויותיו כאדם כפי שהם נראים לו ויתחשבו בו עת שיזדקק לעזרתם. לאחר שהוא מאבד את הוריו, פתאום הוא מגלה את חולשתו ושהוא למעשה השלה את עצמו והגיס שלו למשל צועק עליו וסביבתו משתלטת עליו ועל ביתו בלי שהוא ציפה שדבר כזה היה יכול לקרות לו מאנשים שכבר יש לו איתם קשר רגשי, אמון הדדי, כבוד הדדי, ואף מחוייבות מוסרית ואנושית . האם לפי תורת החברה (סוציולוגיה) יש מושג להנחה של אדם כזה שמבחינה חברתית הוא חשב שהוא בעמדה טובה, והאם יש מושגים בסוציולוגיה על השינוי בפערים בין העמדות הללו והאם ישנם כלים שאדם יוכל לצפות ולהתכונן לשינוי כזה ולדעת את חולשתו . האם יש מושגים בסוציולגיה כדי שאדם יוכל להפסיק להשלות את עצמו שהאנשים שכרגע נדמה לו שהם חברים שלו למעשה במצבים אחרים (ברגעי חיים אמיתיים)כבר לא יהיו חברים שלו ואולי אף יתגלו לו כאויביו .?

אסף שלום רב, אתה שואל אותי לגבי מושגים בסוציולוגיה, וצערי סיימתי את לימודי המבוא בסוציולוגיה לפני שנים רבות, ואינני עוסקת בתחום זה. אולם לאחר קריאת מכתבך, נראה לי כי טמונות כאן שאלות פסיכולוגיות רבות ומשמעותיות, שהמקום לפתוח אותן ולעבד אותן אינו כאן, אלא בתהליך טיפולי בתוך חדר הטיפול הפסיכותרפויטי. בברכה, טלי

הבנתי שצריך לעבור סטאז במסגרת קבלת האישור של משרד הבריאות, איפה מבצעים את הסטאז'?כמה שעות?האם בתשלום? תודה

למי שלום רב, אכן יש סטאז' במסגרת קבלת האישור של משרד הבריאות. הסטאז' מתבצע במהלך הלימודים, בין יום ליומיים עבודה בשבוע בהתאם לשנת הלימודים. הסטאז' מבוצע במקומות רבים, וביה"ס בו את לומדת תרפיה באומנויות אמור "לשדך" בינך ובין מקומות מיועדים. בדר"כ מדובר ביום עבודה של בין 5 ל-8 שעות, שאין מקבלים עליו כל שכר, אבל מקבלים הדרכה. בהצלחה, טלי

בתי בת שלוש אחת מתאומות (לא זהות) נוהגת ללפף שיער על המוצץ שלה ולמשוך עד כדי תלישה, היא עושה זאת רק לקראת שינה ולפעמים מתוך שינה ועושה זאת מגיל מאוד צעיר מדובר בכמות שיער גדולה למרות שאין לה ממש קרחות השיער שלה (מתולתל מאוד) נראה לא אחיד ודליל. ההתנהגות הכללית שלה אינה חריגה בצורה שאני יכולה לזהות והיא ילדה שמחה,מפותחת ואהובה מאוד. דבר נוסף (אולי קשור?) היא באה לישון במיטנתו מדי לילה באופן קבוע באמצע הלילה ולנו זה לא מפריע במיוחד.

ATRIL שלום רב, אינני יודעת כיצד להסביר את התנהגות ביתך, וזאת בשל העובדה שאינני מתמחה בגילאים כה צעירים. אני ממליצה לך לפנות לפסיכותרפיסט המתמחה בעבודה עם ילדים, ולשאול את שאלתך. למיטב ידיעתי ישנם פורומים ברשת בעברית המיועדים לפסיכולוגיית גיל הרך ב- YNET, ואף יש תר הקרוי 0-5, וייתכן שגם שם תוכלי למצוא את הייעוץ לו את זקוקה. מצ"ב קישור: www.0-5.co.il צר לי על שלא עזרתי. בברכה, טלי

אני מרינה , מסיימת תואר ראשון עבודה סוציאלית בתחום הקהילה. מחפשת עבודה בכל תחום .

מרינה שלום רב, שתי מודעות למטה יש מודעת דרושים. את יכולה לשלוח את קו"ח שלך לשם. כמובן שאת גם יכולה להתקשר לכל המוסדות באזור מגוריך ולשלוח את הקו"ח...זה יכול לעזור. וכמו כן לבדוק בעתונים, באתר של איגוד העו"ים (www.socialwork.org.il), והעיקר שיהיה בהצלחה. שלך, טלי

תודה על תגובתך אני חושבת שהיום (אני כבר לא ילדה בת 20) כן יש לי את הכוח, לא רק את הכוח אלא הרצון העז להתעמת עם עברי דרך טיפול באחרים. זה מן מפגש מתבקש שחיכיתי לו שנים אך רק היום אני בשלה להתמודד עמו. היום אני כבר אמא, אני במקום אחר. חוויות שאת עוברת מחזקות/ בודקות את העבר , בעיקר מול הילדים. השאלה שלך לגבי מה אני רוצה שהילדים שלי יעשו מאד "קוממה" אותי. החלום שלי הוא שילדי יעשו מה שטוב להם וילמדו רק מה שליבם מנחה אותם.(מה שלא נתנו לי, אותי הנחו מגיל מאד מוקדם, היום אני בהיי-טק , הגעתי לזה דרך מסלול שהוכתב לי בתכון והיום אני רוצה לשנותו). אני חושבת שהמפגש הזה שלי עם הזולת מהפן של העזרה, היום הוא הכרחי אצלי, בעיקר כדי לסגור מעגל של חיפוש עצמי, של התמודדות עם כאב פנים מול פנים. תודה חלום

חלום יקרה, הנה התשובה במלוא הדרה. את עצמך כותבת שהמפגש עם הזולת מהפן של העזרה הוא הכרחי אצלך. את נשמעת אישה חזקה, שעברה הרבה ועשתה דרך ארוכה להגיע למה שהגעת כיום. אני מאמינה שהלימודים עשויים להוות לך בדיוק את אותו מקור להתמודדות עם עברך, כמובן תוך שימת דגש משמעותית על התהליכים שאת עוברת, ואולי תוך כדי שילוב של טיפול נפשי עבורך (שזה תמיד טוב...). שיהיה בהצלחה, טלי

פגיעה בילדים קטינים - התעללות פיסית מילולית ונפשית יש לנו שכנים ממלונו בבנין לידנו מדירתם נשמעים קולות בכי קשים של ילדים, בעיקר בכי קשה ומתמשך של ילד קטן. הדבר נמשך כבר מספר חודשים באופן קבוע מאז נכנסו להתגורר בבניין. בכי קורע הלב של ילד קטן, במשך זמן ממושך ורצוף, בשעות הערב והלילה, ובסופי שבוע לאורך היום והערב, נוספות צעקות אימים של האם והאב, וצריחות ודפיקות מצוקה של הילדים. עוצמת הבכי של הילד, והצעקות אב ואם היא כה חזקה עד כי כלל התושבים בבניין ובבניינים הסמוכים, עדים למתרחש, באופן שלא ניתן להתעלם ממנו בשום צורה ואופן. שנים מחבי הועד פנו למשטרה בתלונה טלפונית וזאת בעקבות מקרה של בכי קשה ביותר וממושך של הילד קטן, וצעקות איומות שלו. שעד ליום מכתב זה לא נראה שנעשה דבר מהותי. יהם משתמשים במוסיקה רועשת ללכסות על האלימות והבכי !!!! נהאב הוא נרקומן המוכר לרשויות כל הכרוך בכך, שנוהג בכל כבשלו, לצד התעללות נפשית ומילולית קבועה כלפי בני ביתו והתוצאה היא פחד של הסובבים אותם לדווח או להודיע לרשויות, כולל בצם כל דייר הבינין שלו איתם ניסנו לדבר!!. השכנים ההמומים ובכללם כאלה שעוסקים בתחום המשפט, שהיו עדים לבעיה, התוודו שהם מעדיפים לשתוק ורק שלא להסתכן אישית, וזאת לאור הנוגעים בדבר. התוצאה שתיקה של כולם למרות היותם עדים למתרחש יום יום. באתר המשטרה כתוב שזה עבירה פלילית חמורה האב הוא נוכל ממולך הוא עכשיו החל חזור בתשובה מצחיק - את המשטרה זה משרישם לא? למה משאירים ילדים כאלה בידי הורי חיות טרף מהורסים את הילדים ממכות . תמיד האמנו שמקרה כזה לא כיול לקרות כאשר כל הזמן יש תדרירים תקשרו תדווחו והנה לא יצא כלום עכשיו הוא חוגג בושה למדינה למשטרה ולמחלקת הרווחה שקונה את הלוקשים של הנוכל הזה שמתעלל באשתו ובילדים - בושה לכל אכיפת החוק ברארץ

יש אפשרות אחרת חוץ מלפנות למשטרה וזה להתקשר אפילו בצורה אנונימית לפקידת סעד לחוק נוער אשר נמצאת בכל לשכת רווחה. אני חושבת שמוטלת עליך חובה מוסרית לפנות שוב ושוב ולדווח. בהצלחה.

דניאל שלום ההתעלמות של משטרת ישראל היא בושה וחרפה. חוסר העיניין שלהם והתעלמות המומשכת מובילה אותנו למצב של חוסר-אונים ו הילדים המסכנים נותרים עם צלקות פיזיות ונפשיות שלא יגלידו לעולם. ייתכן והמועצה לשלום הילד שמספרם02-6780606 יוכלו לסייע ולנסות לזרז תהליכים. מי ייתן ויצליחו להציל את ילדים אלו מטרור הורהים .והילדים וישתקמו ייצרו ויפרחו. דניאל, בהצלחה וישר- כוח אנסטסיה

שלום רב דניאל, מחובתך לפנות ללשכת הרווחה המקומית שלכם במכתב ו/או בפניה טלפונית. זוהי חובה על פי חוק שמיועדת עבור כל אדם שיודע על התעללות בקטין. פנייתך יכולה להיות אנונימית, ולכן אין לך מה לחשוש מתגובת האב. כולי תקווה שפניה שכזו תגרום לרשויות לפעול בנידון. בברכה, טלי

המערכת בארץ חולה - אחת השכנות פנתה ישירות - כולל עדות שמיעה ישירה, מאותו רגע שהובאו הדברים למחלקת הרווחה לא רק שלא נהיה שקט אלא האב הנרקומן החל במסע פרעות בבניין עלמנת לגלות את "המלשינים" מסתבר שמערכת הרווחה לא שומרת על סודיות ועושה דברים איומים השכנה אמרה שלעולם לא תפנה יותר כי עכשיו כולם בסכנת חיים פשוטו כמשמעו האב אמר שאם ימצא את המלשינים הוא ירצח אותם ממש חוכמה של מערכת הרווחה ואת חושבת שמה שהצעת הוא חכם הכל רקוב במדינה וכלל לא טיפלו בבעיה הכל כרגיל צחוק הגורל אחד השכנים עוסק בתחום החוק והמשםט והוא עצמו אמר שהוא לא יפנה בכל מחיר כדי שלא יפגעו בו אז בבקשה תחבשי על המערכת שאת עובדת ובעיקר שהחוק לחוד והמציאות לחוד המערכת הסותיאלית נתונה לאיומים של עברינים שמענו כבר על עובדות סוציאליות שנרצחו עקב הוצאת ילדים מהבית מטרת התגובה רק לעורר אנשים לחשוב שוב אם בכלל הם פונים שהרי כל הדיירים שומעים אז עובדה עכשיו הכל יותר חמור וגרוע וכולם מאוימים ואל תספרו שמהמטרה עוזרת ממש להיפך צוחקים שמתלוננים מערכת רקובה מדינה רקובה פשוט לא להתייחס למה שאורמים לכם לא משטרה ולא רווחה הכל שקר אחד גמור ואתם משלמים את המחיר על תימותכם

אחריות נפשית כשאני חושבת על אמא שלי באיזשהו מקום אני מקנאת בה על יכולת האחריות הגדולה שלה כלפינו מאז ומתמיד . האהבה שלה כלפינו והאחריות שהיא חשה מהמצפון החזק שיש לה, מוציאים ממנה כוחות נפש אדירים וכשאני לא מרגישה טוב היא יכולה לקום משינה לעזור לי, ללכת לעבוד בשבילי, להעניק בלי סוף..... וכואב לי כי אני לא מסוגלת נפשית להתעורר בשביל אדם שאני אוהבת, לא מסוגלת להזכיר לו לשתות כדורים ....אני ממש לא אחראית . זה ממש לא הוגן מצידי . אבל אני גם לא יכולה לומר זוהי עובדה לעולם לא אהיה כמו אמא וזהו, מפני שבהמשך חיי אצטרך את האחריות הזאת. אני מנסה לחנך את עצמי כל רגע בחיי לאחריות ולנתינה אבל אני מוצאת את עצמי במצבים שבהן אני מרוכזת במשהו (למשל בכתיבת הדברים האלה) ואם מישהו נידרס ברחוב ואין מי שיזמין אמבולנס אז אני לא יהיה מסוגלת לעזוב באמצע את הכתיבה כי מפחד שלא עשיתי שמירה (או פחד שאם לא אכתוב נקודה מסויימת אשכח אותה וזה בדרך כלל אצלי נכון) לא אהיה מסוגלת לעזוב את זה באמצע ולרוץ לעזור . הדבר מבחוץ שדורש ממני לעשות, גורם לי לחוש "אוף למה מטרידים אותי" ואני מנסה להכחיש בכל כוחי לעצמי שאני רעה ולפעמים מצליחה להוזיז את עצמי לצאת מעצמי לטובת אדם אחר. אבל בדרך כלל אני לא מצליחה. לעומת זאת אמא שלי לא צריכה בכלל להילחם נגד עצמה ויש לה חוש אחריות מיוחד שנותן לה כוחות נפש מבלי שהיא מאמצת את עצמה , זאת אומרת למרות שקשה לה פיזית ומבחינה פיזית קשה לה אבל יכולת האחריות שלה (כנראה שקוראים זה אחריות?) חזקה כל כך שבלי בעיות היא תעבוד גם בשביל לפרנס את ילדיה ותעניק להם ותנקה את הבית גם כשהם מתחצפים.... אני מודה שבמשך שנים באיזשהו מקום קינאתי בה על זה אבל כיום אני מודה שלא הצלחתי בכלל להתקרב להיות מסורה ואוהבת כמו שהיא . הבעיה שזה מזיק לי כי אפילו לעצמי אני לא דואגת, אין לי כוחות נפש לעבוד, אין לי כוחות ללכת לפגישות עם כל אדם שקובע איתי ולא משנה מה מטרת הפגישה ומה מעמדו . הייתי אמורה להפקיד לאמא שלי כסף בבנק וכבר חודשיים לא עשיתי את זה (אם זה היה הפוך אמא שלי הייתה עושה את זה ממזמן), הבעיה הזאת הייתה קיימת אצלי מאז ומתמיד אבל כשהייתי ילדה אז היה לי יותר מרץ לשחק בבית ספר וזה נשחק מגיל ההתבגרות בהדרגה . אני מבינה שהפסיכיאטריה טוענת למספר אפשריות מוגבל, סכיזופרניה, דיכאון, חרדה, טראומה, חוסר ביטחון עצמי וזהו . זה כל האפשריות ? פניתי כבר לפסיכאטר ואין לי מחלות קשות כמו סכיזופרניה (ואני שמעתי סכיזופרנים עם כוחות נפש אדירים שמציירים מבוקר עד ערב..) אמרו לי שיש קצת דיכאון אבל זה לא הגיוני 15 שנה מאז גיל ההתבגרות דיכאון . חרדה גם יש לי אבל להיפך החרדה על דברים שאני לא עושה והיא חלק מהמאבק של עם עצמי להתחיל לעשות דברים (נדייק ונאמר להמשיך לעשות דברים כי אני מתחילה דברים ולא מסיימת). הפרעת קשב יש לי רק בלימודים אבל לא בדברים מעניינים כמו לכתוב באינטרנט. בקיצור, אני רוצה לדעת מהם ההבדלים ביני לבין אמא שלי במושגים פסיכולוגים . ולדעת האם יש שיטות טיפול או גישות פסיכלוגיות ודיעות איך להיות אוהבת כמוהה שאהיה מסוגלת לתת מעצמי (לעבוד למישהו או לפחות לעצמי ). ואיך נקרא חוסר היכולת לתת מעצמך (לתת מעצמך בהקשר של מה שכתבתי לעבוד...) במונחים פסיכולוגים ?

הדס שלום רב, קראתי את מכתבך הארוך בעיון רב, ונראה לי שעולים מתוכו תחשות אשמה רבות, דיכאון, חרדה ועוד ועוד. אין זה המקום לנתח את יחסיך עם אימך, אבל נראה כי כדי להבין את כל אלו, ואת ההתנהגות שלך היום כדאי לך להשקיע בעצמך וללכת לטיפול. זה יכול לתרום לך מאד להבנת הדברים, וכמו כן גם כדי להגיע לתפקוד נורמטיבי ולסדר יום שיגרתי. בברכה, טלי

שלום רב, הנני מנחה קבוצה לטיפול באומנות במסגרת אישפוז יום פסיכיאטרי. לאחרונה עלתה שאלה בצוות בדבר העיסוק בנושא שבנדון במסגרת הקבוצה. מתן לגיטימציה לעבודות המעלות תכנים אובדניים ובשלב העיבוד, תליית העבודה (במקרה זה ציור) ומתן מקום ליצירה, גם אם לא ניתנו לה מילים מעבר ליצירה. למשל: מישהי שלוקחת צבע שחור וכותבת בגדול נמאס לי לחיות תוך שתוחמת אמירתה, מה שנראה כמו מודעת אבל. מצד שני ברור שמדובר במצוקה וקריאה לעזרה ואולי התחימה, מהווה איזשהו סוג של מסגרת לחלק ההרסני ושהוא לא בולע..................... הנושא של עיסוק באובדנות במסגרת טיפול באומנות קבוצתי - עולה תכופות. אודה להתייחסותכם האישית או הפנייה למאמרים שירחיבו הדעת בענין. בתודה מראש

מיכל שלום רב, העיסוק באובדנות אינו חד משמעי וכל מטפל מתייחס לנושא לפי דעתו ויכולתו האישית להתמודד עם הנושא. דעתי האישית היא שיש מקום לגיטימי למחשבות אובדניות ולרצון להיעלם, ועל כן לא הייתי מונעת את תלייתן של העבודות ה"אובדניות". זה עשוי לתת מקום לא רק למגוון רחב של רגשות, אלא גם לתת מקום לגיטימי לאדם שמרגיש אובדני, ולתת לו מקום לפרוק את האובדנות ואת התחושות הכל כך מציפות הללו. ולגבי מאמרים, יש רבים כאלה, את יכולה אפילו לעשות חיפוש בגוגל על "אובדנות" ו"טיפול באומנויות"...זה יכול להיות לך לעזר רב. בהצלחה, טלי

אני כבר לא יודעת מה לעשות נמאס לייי אני כל הזמן עסוקה בלחשוב על מחלות וחושבת על המוות וכל כאב קטן בגוף אני כבר הופכת אותו למחלה סופנית נמאס לי כבר אני לא יכולה למשל עכשיו כואב לי באיזה מקום אני נכנסת לאיטרנט לוודא מה זה יכול להיות ושאני רואה שרשום דברים כמו סרטן או דברים כאלה אני נכנסת לחרדה ונמאס ליייייייי מקווה שתצליחו לעזור לי קצת מיכל

מיכל שלום רב, במידה והדבר גורם לך לשיבוש של סדר היום, להשבתה מפעולות שיגרתיות וכדומה, הייתי מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית אצל פסיכיאטר. החרדה אינה מסבה לך בריאות, וכמו כן גם לא העיסוק במחלות. טיפול תואם עשוי לשחרר אותך מכל אלו, ולפנות אותך אל הדברים האחרים בחייך. בברכה, טלי

אני סיימתי עבודה סוציאלית וכיום עובדת בשירות הציבורי. אני רוצה לחזק את ידיך על האומץ שהיה לך לפתוח קליניקה פרטית, ועל הכח שלך להמשיך לעבוד בה. איך פותחים קליניקה פרטית? מאיפה מגיעים אליך מטופלים? האם את מקבלת הדרכות מגורם כלשהו? אני מעוניינת לפתוח גם כן קליניקה פרטית, אך חוששת שלא אמצא פונים. תדעי שגם אם יש קולגות ש"פותחים עליך עיניים", יש כאלו שמעריכים אותך.

ליאת שלום רב, ראשית, תודה על המחמאות. לגבי איך פותחים קליניקה פרטית, מבחינה טכנית זה מאד פשוט, פותחים תיק במע"מ ומס הכנסה, יוצרים קשר עם רואה חשבון (עדיף), וככה דרכו יודעים בדיוק מה ואיך צריך לעשות. צריך למצוא מקום שבו תיהיה הקליניקה, זה יכול להיות בתוך בית המגורים, וזה יכול להיות במקום אחר. ואחרי שיש לך מקום, ריהוט מתאים וקבלות, את מוכנה ומזומנה לקבל את המטופלים. איך מגיעים אליי מטופלים? לפני פתיחת הקליניקה עבדתי בכמה וכמה מקומות, וכשהחלטתי לפתוח קליניקה הודעתי לכל הקולגות שלי על העניין וביקשתי שאם יוכלו יעבירו לי מעט הפניות. כך זה החל, ואח"כ זה כבר הופך להיות "מפה לאוזן". לגבי הדרכות, אני "קונה" הדרכות באופן פרטי. אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה נוספת. בהצלחה, טלי

אני מחפש חומר הקשור לעבודה עם קשישים בתהליכי גסיסה ומות שמעתי שעלי להתיחס למישהי בשם אליזבט קוגלרוס או משהו דומה אשמח אם תפנו אותי למקורות בנושא מקורות מקוונים עדיפים אך גם אחרים יתקבלו בברכה תודה מראש על העזרה

השם הוא אליזבט קובלר רוס. נדמה לי שהספר "כמו מעגלים במים" עוסק בנושא (אך אני לא בטוחה).

הספר: המוות חשוב לחיים מאת אליזבת רוס גלר הוצאת כתר.

למחפש הידע שלום רב, אכן הספרים של קובלר-רוס יכולים לסייע לך במידע על הנושא בו אתה מתעניין. אתה יכול לעקוב אחרי הפריטים הביבליוגרפיים המצויים בספרים אלו ולהמשיך ולרכוש ידע. כמו כן אתה יכול ליצור קשר עם אש"ל, שמתמחה שטיפול וסיוע לקשישים ולנסות לבדוק לגבי מאגרי המידע שלהם. בהצלחה, טלי

שלום טלי אני חדשה בפורום. אני בת 42 ועובדת כמזכירה רפואית זה 20 שנה. לפני שנה החלטתי להתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה מדעי החברה. היום החלטתי שאני רוצה לעשות הסבה מקצועית. אני נמשכת לתחום של עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה. אני רוצה לדעת מה לדעתך האפשרויות שיש לי כיום. משהו שניתן ללמוד תוך זמן קצר יחסית שנה עד שנתיים (בגלל גילי המאוחר יחסית) ושיאפשר לי לעסוק בתחומים אלה. אולי יש לך עצה בשבילי תודה

חנילה שלום רב, ניתן ללמוד עבודה סוציאלית במסלול "הסבה" רק לבעלי תואר ראשון (בכל תחום שהוא). במידה ואכן יש לך תואר ראשון, זה עשוי להיות לך לימודים מעניינים ומספקים הן מבחינה אישית והן מקצועית. הלימודים אורכים שנתיים. מבחינת שוק העבודה המצב כיום הוא קשה באופן כללי, אבל אני מאמינה שיום אחד זה ישתפר. שיהיה בהצלחה, טלי

הינני מעונינת ללמוד ריפוי באומנות.האם דרוש ראשית תואר אקדמי בפסיכולוגיה? האם ישנו מקום המתמחה בתחןם זה?

אפשר ללמוד ריפוי לאומנות ברשאון לציון אם את רוצה עוד פרטים תרשמי ותגידי לי ואני ידבר איתך.... ביייייייייייייייי

אוקיי אז אלו הפרטים שאני מעוניינת לדעת: איפה בראשון לציון (אולי במכללה למינהל)? האם דרוש תואר בפסיכולוגיה ? כל פרט נוסף שאתה יודע יעזור מאוד ויתקבל בברכה. תודה רבה ביייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

אז איפה אמרת שאפשר לילמוד רעפוי באומנות???

אנסטסיה שלום רב, כיום לימודי התרפיה באומנויות הם לימודי המשך, דהיינו, מיועדים רק לבעלי תואר ראשון במקצועות טיפוליים ו/או מקצועות האומנות. ניתן ללמוד בסמינרים השונים לחינוך, סמינר הקיבוצים, לוינסקי, בית ברל, ויש אפשרות גם ללמוד לתואר שני מחו"ל בשלוחת לסלי קולג'. את יכולה לקבל פרטים נוספים באתר של יה"ת, איגוד המטפלים בהבעה ויצירה. http://www.yahat.org/2002/ שיהיה בהצלחה, טלי

אני מאוד מעוניינת לדעת לגבי מקומות שבהם יהיה ניתן ללמוד ריפוי באומנות תודה

איזה תואר ראשון הכי מומלץ לעשות עד מנת להמשיך ללימודי תרפיה באומנות.?

שלום רב אני מחפשת עבודה בתחום של אלימות במשפחה או בריאות הנפש באזור השרון. האם תוכלי לכתוב לי לאן אוכל לפנות? אודה לך מאוד

איריס שלום רב, אינני מכירה הצעות עבודה בתחום שבו את מחפשת. את יכולה להשאיר הודעה בפורום של אתר האיגוד של העו"סים או לבדוק במדור הדרושים שלהם. להלן הכתובת: www.socialwork.org.il בהצלחה, טלי

טלי שלום יש לי שאלה אני מתעדת ללמוד עבודה סוציאלית, אך מה שמטריד אותי הוא שאני באה מבית קשה. עם רקע של אלימות, השרדות : אבא שהיכה את אמא ובכלל, אחים אלימים.כילדה עברתי דברים מאד מאד קשים. אני תוהה אם מקצוע כמו עבודה סוציאלית נועד לאנשים מרקע "בריא " יותר. נכון לעכשיו אני חוששת שאזדהה עם כל סיטואציה אלימה ולא אוכל לעזור. האם הרקע שלי הוא יכול להוות מכשול בעבודה זו, או שמא יכול לעזור כי אוכל להבין יותר את מצוקתם של אנשים מסויימים? אשמח לקבל את תגובתך תודה חלום

היי !

היי! אני סטודנטית שנה א לעבודה סוציאלית ומכירה את בעייתך מקרוב. הלימודים קשים נפשית וגורמים לך להתעמת עם עברך כל יום מחדש. תשארי חזקה ואל תוותרי על חלומך - זה שווה את זה. זהו . בהצלחה . נ.ב. נצלי את עברך ולמדי ממנו . אל תפנימי אותו.

כל רקע שאדם מגיע ממנו יש לו יתרונות וחסרונות עבודה סוציאלית בחלק מהתחומים היא לא מקצוע קל ובאחרים כן קל כדאי לך לברר מה מקורו של החלום הזה האם יוטב לך אם תעסקי בעזרה לאנשים שעוברים חוויות קשות כפי שעברת או אולי יותר טוב לך להתאמץ ולמצוא את הכוון שלך ולהצליח למרות מה שעברת. כמובן שאפשרויות אלו לא בהכרח סותרות האם יש לך חלומות אחרים? מה את חולמת שהילדים שלך יעשו, אם את חולמת על כך ?

תודה על תגובתך אני חושבת שהיום (אני כבר לא ילדה בת 20) כן יש לי את הכוח, לא רק את הכוח אלא הרצון העז להתעמת עם עברי דרך טיפול באחרים. זה מן מפגש מתבקש שחיכיתי לו שנים אך רק היום אני בשלה להתמודד עמו. היום אני כבר אמא, אני במקום אחר. חוויות שאת עוברת מחזקות/ בודקות את העבר , בעיקר מול הילדים. השאלה שלך לגבי מה אני רוצה שהילדים שלי יעשו מאד "קוממה" אותי. החלום שלי הוא שילדי יעשו מה שטוב להם וילמדו רק מה שליבם מנחה אותם.(מה שלא נתנו לי, אותי הנחו מגיל מאד מוקדם, היום אני בהיי-טק , הגעתי לזה דרך מסלול שהוכתב לי בתכון והיום אני רוצה לשנותו). אני חושבת שהמפגש הזה שלי עם הזולת מהפן של העזרה, היום הוא הכרחי אצלי, בעיקר כדי לסגור מעגל של חיפוש עצמי, של התמודדות עם כאב פנים מול פנים. תודה חלום שליחת תגובה לתחילת הדיון

טלי שלום יש לי שאלה אני מתעדת ללמוד עבודה סוציאלית, אך מה שמטריד אותי הוא שאני באה מבית קשה. עם רקע של אלימות, השרדות : אבא שהיכה את אמא ובכלל, אחים אלימים.כילדה עברתי דברים מאד מאד קשים. אני תוהה אם מקצוע כמו עבודה סוציאלית נועד לאנשים מרקע "בריא " יותר. נכון לעכשיו אני חוששת שאזדהה עם כל סיטואציה אלימה ולא אוכל לעזור. האם הרקע שלי הוא יכול להוות מכשול בעבודה זו, או שמא יכול לעזור כי אוכל להבין יותר את מצוקתם של אנשים מסויימים? אשמח על תגובתך חלום

חלום שלום רב, לא כל כך הבנתי אם כבר נרשמת ללימודים והתקבלת, או האם מדובר רק ברעיון אותו את מתכננת בעתיד. כמו כן לא הוספת דבר לגבי מצבך כיום, ובעיקר מה את מרגישה כלפי לימודים מסוג זה. הרקע שלך לא חייב להיות דווקא בעוכרייך, אלא עשוי לסייע לך. הדבר תלוי בכוחות שלך ובדרך שעברת מאותה ילדות קשה. להערכתי, הדבר שאני הייתי ממליצה לך בחום לעשות הוא להגיע לטיפול פסיכותרפויטי, וכך תוכלי לעבד את החוויות הילדותיות שלך, להתחזק, ולבנות את עצמך בצורה חזקה ויציבה ככל האפשר, במקביל ללימודים או לפניהם. בהצלחה, טלי

לטלי ומשתתפי הפורום שלום. שאלתי היא מעט מפורטת ואני מקווה מאד שתוכלו ליעץ לי. אני עומדת בפני התחלת הלימודים (בתקווה) על מנת להגיע לתואר בתרפיה באומנות ,אך מתקשה להחליט איך להתחיל את המסלול. אני מודעת לכך שיש צורך בתואר ראשון ולתארים המתבקשים ולכן נרשמתי לשנה הבאה לשני מסלולים: ריפואי בעיסוק ומסלול משולב: אומנות וחינוך. עדיין לא נמסרה לי תשובה על קבלתי ואני עדיין שוקלת ביני לביני במה יהיה לי טוב יותר לבחור. כמו כן עומדת בפני אופציה נוספת ומפתה. ידוע לי שלימודים לתואר תרפיה באומנות בגרמניה הם לתואר ראשון (diploma) . שאלותי הן: ניסיתי וניסיתי להגיע לתשובה האם תואר ראשון מגרמניה בתרפיה באומנות יתקבל גם בישראל. פניתי לאיחוד התרפיה באומנות בישראל שם לא נתנו לי אף לא קצה חוט,לאחר מכן למועצה לאישור תארים שאישרו אך ורק שהמוסדות מוכרים לתת תואר ראשון,ולבסוף משרד הבריאות שכמו כל אירגון בירוקרטי גאה לא סיפק לי תשובות. האם את יכולה לעזור לי? עם מי עלי לדבר? ומה הוא היחס למטפלים עם תואר שכזה בישראל? לגבי התארים אליהם נרשמתי בישראל: אני מעונינת בתואר ראשון שלאחריו אוכל למצוא עבודה בשוק כיוון שמצבי הכספי לא יאפשר לי להתחיל מייד את הלימודים לתואר שני. כמו כן בתואר שיתרום לי מקצועית כמטפלת . האם התארים האלו יתנו לי את שאני מחפשת או אולי כדי לי לפנות לתארים אחרים בכלל...העניין מאד מבלבל ואודה על כל עצה ורעיון. תודה. הילה

הילה שלום רב, לגבי תואר ראשון בטיפול באומנויות מחו"ל, היתה כאן מישהי שסיפרה בפורום על כך שעשתה תואר שכזה בחו"ל, וכיון שזה תואר ראשון, אין לו הכרה בארץ, ולא היתה אפשרות להירשם כמטפלת מוסמכת בארץ. לכן אני חושבת שהרעיון הזה אינו טוב במיוחד, לאור הניסיון עליו שמעתי דרך אותה בחורה שכתבה כאן. על כל פנים על מנת להיות בטוחה במאת האחוזים בעניין זה את יכולה לפנות ליה"ת, איגוד המטפלים בהבעה ויצירה בארץ, ולברר לאשורה את העניין. גם לגבי התארים הראשונים להם נרשמת בארץ כדי לברר ביה"ת עד כמה הם יקדמו אותך לקראת הלימודים בתרפיה באומנויות בהמשך, וכך תוכלי לעשות את החישובים שלך, מה את מעדיפה ללמוד ומתי. שיהיה בהצלחה, טלי

הי טלי. האם יש דרך כלשהי שאוכל ליצור קשר עם הבחורה הזו? אולי תוכלי להפנות אותי למקום בפורום בו היא כתבה? האם את יודעת היכן היא למדה בעולם והאם משנה מקום הלימודים לתואר? בנוגע לאירגון ליה"ת -פניתי אליהם ודיברתי עם המזכירה שענתה לי בנוגע לנושא שאין היא יכולה להשיב ועלי לפנות למועצה להשכלה גבוהה (שאר הסיפור כבר סופר...) עוד שאלה: האם נכון שלימודי תרפיה באומנות בארץ הם לימודי תעודה ולא לימודים לתואר? תודה על העזרה-הילה

כעוס"ית טריה וללא ניסיון בתחום, ששולחת קורות חיים לכל מוסד ולמודעות דרושים, אני נתקלת לרוב בקריטריון קבלה "רכב חובה" אז אני שואלת אותכם, מה עושה אדם בעל רשיון אך ללא רכב, שלא יכול במצבו הכלכלי הנוכחי להחזיק רכב? האם אין לו זכות להתחיל לעבוד ולהתחייב בהמשך לרכב? קריטריון נוסף בהמון עבודות הוא ידיעת השפה הרוסית, אז מה עושה ישראלי יליד הארץ ובן להורים ספרדים???? אני פונה אליכם ושואלת מה עושים???

שלום לך, המצב בשוק העבודה הוא גרוע כעת, יותר מאי פעם. זה עניין ה"רכב חובה" או ידיעת שפות, העניין הוא ש-אין עבודה. נקודה. מעט העבודות שכבר יש, הן בדרך כלל כאלו בסיעוד (שאז יש דרישה לרכב) או מאידך עם עולים חדשים ואז יש דרישה לידיעת שפות. אני רוצה להאמין ולקוות שהמצב יישתפר בקרוב, ומעגל העבודה ישוב לגדול ולהתפתח כבעבר. ומה לעשות בינתיים? לא להתייאש, ולהמשיך לחפש באדיקות, ולשלוח קו"ח לכל מקום שנראה לך רלוונטי, גם אפילו אם הוא לא פירסם מודעת דרושים. פשוט "פזר את קו"ח שלך על פני המים, יום אחד מישהו ימצא אותם..." שיהיה בהצלחה, טלי